הדף היומי מסכת בבא בתרא דף כד הרב בניהו שמואלי שליט"א יג תמוז תשפד

רצית לות ר לא ידעתי פשן מה לעשות זה מרוקאי מח תלמיד חכם כן אבל איפה הוא [מוזיקה] לא עכשיו ‏nu זרוק אומר לך זה לא עובד ‏b מה כן רואים טלפון הטלפון רואים את הכל יש רדיו דף לי בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יג תמוז תשפד ערב שבת קודש פרשת בלק אנחנו בדף היומי מסכת בבא בתרא דף כד אז בעזרת השם הנה אנחנו בפרשה מיוחדת בסוף בפרשה איך הוא אומר אוי מי יחיה משמואל אתם יודעים שהאות שינתן קודם הקץ שיבוא משיח צדקנו

הקדוש ברוך הוא מציא חמה מן רתיקה ושורף את כל אומות העולם עד עד שבוכים כל האומות ואומרים אוי לנו אנ נברח אנ נלך מה הם עושים חופרים מערות בארץ צ קורות רוח לעצמם כמו שעברו שמה בעזה בתוך המערות שמה הם הולכים בגלל השמש שנאמר ובאו במערות צורים ואומרים זה לזה בוא בצור והתאמן בעפר ועל זה אומר הנביא מלאכי הנה יום השם בוער כתנור אבל זה השמש אותם ישרוף אבל לעם ישראל זה יהיה להם רפואה כמו שכתוב וזר אח לכם ראה שמי שמץ צדקה ומרפה בכנפיה ועל

אותן צרות אמר בלעם הרשע אוי מי יחיה משמואל רק הצדיקים שהולכים בדרך השם הם שיזכו ככה לחיות זה פלא פלאות אז כתוב ויו אמתי במגפה זה צד ברעם הרשע אמר לו בוא אני אציע לך מה לעשות אלוהיהם של אלו שונא זמו לך תגרה בהם את בנות בוהב כמה מתו מעם ישראל 24 אל אומר רבנו הארי ה-24 אל אלו הם שמתו במגפה משבט שמעון בשטים הם היו ג גלגול 24 אל שהרגו שמעון מריבים מאנשי שכם הם היו צריכים להרוג את שכם וחמור דווקא אבל לא את כל

אנשי שכם לכן באו בגלגול שבט שמעון שיתקנו להיות נימולים ובאו בגלגול 24,000 תלמידי רבי עקיבא גם אחר כך ושכם בא בגלגול הנשיא שלו מאן בן שד פלה פלאות וכל דור המבול באו בגלגול דור הפלגה וכן בסדום וכן במצרים אז אומר הרב בן איש חי שהמצווה בשם רבנו הארי המצווה שאדם זהיר ונותן נמשו עליה זה הסימן שבא בגלגול לתקן את אותה מצווה יצר הרע מתגבר עליו למנעו באיזה איסור או זליו או השטן מ בר עליו ידע לו שבא לתקן את אותו עוון והשטן לא רוצה שיתקן את

נשמתו לכן מתגבר עליו שמואל הנביא אתם יודעים הוא חי 52 שנה הוא בא בגלגול של רבי אלעזר בן עזריה בזמן שעשו אותו נשיא היה בן 18 שנה ונעשה לו חי שורות כנגד חי שנה שחסר לשמעון הנביא לכן אמר הרי אני כבן 70 שנה כי היה רק 18 שנה איך 70 שנה אבל אשרי אותו אחד שהוא הולך במצוות תקיף בתורת השם ויפתח באחד ולא יפחד ואז יהיה לו ישועה בעזרת האל ושועתי אר צריכים לדעת ללכת בדרכי השם והנה זה עובד או והנה כתוב שהיו אמיתים במגפה 24

אל אתם יודעים שבשנת תרכז לפני איזה 150 שנה היה בר מינן השם מצילים ל תקום פעמיים צר בארץ ישראל היה מגפת החולה רע אומר כתפה מאות נערים בזקנים מכר ירושלים חריה היה מספ בירושלים היה בין החולים במגפה היה רבי יוסף זונדל סלנט בבוקר ביום שהוא הלך להיפטר מן העולם היה על ארץ דוי הוא אומר למבקרים מה שהוא שמע מרבי חיים מלוין אומר למה כתוב בפרשה ויו אמיתי במגפה לא כתוב וימותו במגפה איך הלשון ויהיו המתים במגפה לא כתוב וימותו במגפה כך וכך אלא המתים במגפה אומר

גם בגזרה שימותו במגפה 24,000 היה חסד מהקדוש ברוך הוא מה הפירוש חסד גם אלה שהיו צריכים למות שהגיע זמנם למות הזקנים וכל מיני שסג זקנם הם גם נחשבו בתוך ה-24 אל את מבין לכן כתוב והיו אמיתי במגפה שגם אלו שבלוח היו צריכים למות מסיבת זכותה הם גם נכדו במגפה וזה התקיים בו מסכן רבי יוסף זנדן הוא גם הלך יש גם היפוכו של דבר כתוב ועבר השם לנגוף ממצרים וראה את הדם ולא יתה למשחית למכת בכורות הייתה לידה הקדוש ברוך הוא מה עניין המשחית אלא אומר רבי

אברהם אח של הגרה רבי קרשון בן אחי אברהם אח של הגרה הוא אומר כ מכוח מכת בכורות באמת מכת בכורות היייתה מאת השם מכה שכתוב ולא יתן המשחית מי שהגיע זמנו למות בלו אחי גם אותו לא יתן המשחית לבוא הוא לא ימות הוא לא יתן למשחית להרוג אותו או הקדוש ברוך הוא יכה אותו או ישאר אבל המכת בכורות זה הקדוש ברוך הוא בעצמו עשה מה שכתוב ולא יתן למשחית לבוא לבתיכם לנגו זה מי שהגיע זמנו היה אחד מגדולי התלמידים של הגרא הוא לא בא בחלום ו

יום אחד הוא התגלה לבן שלו אומר לו אומר לו רבי שלמה אומר לו למה לא באת אלי עד עכשיו הבא אתה יודע כמה אני מחכה עליך מה אומר לו אומר באמת ש בעוונות הדור האוויר לא טהור ללכן הנשמה נמנעת מלבוא לרדת פה לעולם הזה אי אפשר שלא ידבק בה מהאוויר הלא טוב אז אם ככה אז איך הגעת עכשיו אומר לו מן השמיים שלחו אותי לשליחות לגרה באיזה פירוש מאמר אז כיוון שאני שליח הציבו לי שומרים שאני לא אדבק בימן האוויר של העולם הזה יש לי שומרים

שהאוויר של העולם הזה אני שליח לדבר מצווה של הגרה אז בגבי אז עכשיו אני יכול לבוא לבקר אותך אז באתי אליך בחלום אומר לו תראה איזה דברים אלה אז זה היה בשנת תרעו אחר כך בזמן מלחמת העולם הראשונה היה חפץ חיים באיזה מקום באחד הימים בא לפניו איזה אדם אחד אומר לו שחפץ חיים שואל אותו מאכן רבי יהודי אמר לו אני מעיר קטנה סמוכה לשדה המערכה באותו עת היו הגרמנים בבורניאו חיים אולי שמעתם מיזה י מידיעה מבור מץ מהמקום אשב יהודי אי אפשר לשמוע כעת מאומ

מן המתרחש כל הדרכים המובילות מלאה גדודי מלחמה כל האוויר מלא קולות נפץ מיריות כנים משכית שונים מי מעיז לגשת לשם שמע את זה החפץ חי אומר ישנם שותים טמאים מדוע לא הגיע אף אחד מן העולם העליון למסור לנו מה נעשה שם אומר כשכל האוויר מלא מזיקים משחיתים הנשמה שהצליחה לחמוק ולעלות מעלה שוב היא לא רוצה לעבור ולחזור לפה אומרת הבינו פה אי אפשר ללכת בשם מלחמה שמה פה כל העולם מלא מזיקים איך הנשמה תבוא מלמעלה לפה אם היא צריחה לעלות הא מפחדת לא תוכל לחזור זה

הוסיף אומר לו שהיה שרב פיפוש מוולוז'ין אומר לפני פטירתו הבטיח לחברו שיבוא מעולם האמת ויגלה לו מה שנעשה שם עבר זמן רב לא בא אין כול ואין עונה אחרי זמן הוא בא בחלום אומר אל תתפלל שרק עכשיו שעד אתה לא באתי הדרך מלאה מזיקים שונים הנשמה מפחדת לעבור במקום סכנה כי עליכם להודות לרבנו הגרש שכן חידש חידוש גדול ותיאר לנו את כל הדרך חידש חידוש גדול ביחס כם אנחנו יכולים ל כן אז אם אתה רואה נתני אבא שלך לא בא לך בחלום אל תתפל יש בעיות

בדרכים בטח יש בעיות יש מזיקים טוב השם יעזרנו דבר כבוד שמון נזכה לעובדו יראה אותו ללכת בדרכיו לשמוע בקולו אנחנו בישעיה ט פסוק יא אר מקדם פשים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זו נושב פה ועוד ידו נטויה אומר אנשי ארם הראו לעם ישראל מקדם במי חז וגם הראו להם אחרי הפלשתים היה להם במערב בכל זאת עודדו נצו יבוא עליהם סב חריב ישחיתו אותם מן העולם למה הם בכל פה מלאו את תאוותם ם בכל זאת בכל הפורענויות לא שב אף השם מישראל עוד ידו נטוייה

השם יעזר לנו והעם נושב עד המכו ואת אדוני צבעות לא דרשו אומר עד שהקדוש ברוך הוא מביא עליו את המכה הזאת העם שה בתשובה לא עושה תשובה הם חושבים הכל מקרה לא דורשים את השם ויכרת אדוני מישראל ראש וזנב כיפה וארמון יום אחד אוי ובו זה זה ה יש מלחמה עם מלך ישראל ומלך יהודה אומר יביא עליהם את צל חריב אומר לכן יחת הכל ביום אחד החשוב שפל כפה ואגמון כלומר השרים הדומים אשרים שדומים לענף יפה וכפל את דבר בדים שונות זרכי נוסו פנים הוא הראש

ונביא מורה שקר הוא הזנב איי אי איי שהכל נוסעים לו פניו מלמד לעשות שקר הוא הזנב זה נביא שקר ויהיו מאשרי העם הזה מתאים ומאושר מבועים זה אלה המדריכים מאשרי המדריכים את העם הם מטעים אותם ללכת בדרך לא ישרה ומאשרים אותם שהיו מיושרים בעיני העם הם נשחטים טוב השם יעזרנו הדבר כבוד שמו אמן הגענו פסוק טז ז משניות וקודם המשנה צדקה לכמה לכמה מה היום ומחר יש שבת גם 10 ימים כש אנחנו קידושין פרק שני משנה א' לעינוי נשמת מורבי רבי שלום אהרון בן רחל רב

ורי בן רחל משה בן ישועה מרדכי בן חנה יצחק בן חנום גסטון ב ציפורה בת גלסטון הבי עד שמואל בן שולמית שאתה רוצה את האיש מקדש בו ובשלוחו ראית האיש מקדש גם את יכול לקדש בו את האישה או על ידי שלוחו שלוחו של אדם כמותו ינה אתה יודע מאיר עושים אולם יפה מה זה אוכל מה זה הכל יש קידושין האישה ח ות לך שליח אומר תלך בעולם היפה והכל תלבש פונפון תגיד לאישה הרי את מקודשת לפלוני בן פלוני בכסף זה כדת משה ישראל אהו כן האיש

מקדש בו יכול הוא בעצמו לקדש את האישה בשלוח אבל רק לקדש לא לעשות חתונה כלומר חתונה אי אפשר האישה מתקד גם הקדוש ברוך הוא קדש אותנו על הר סיני על ידי שליח חתנה הה במח תורה חתונה היה לא באותו זמן הקדוש ברוך הוא ירד על הר סיני שמחת תורה היינו שמחים בתורה זה רואינו הכל בסדר השם יעזרנו דבר כבוד כבר מתארגנים לעשות הודיה לקדוש ברוך הוא תפילה גדולה בשמחת תורה החתימו אותי כבר האישה מתקדשת באו בשלוחה האיש מקדשת ביתו כשהי נערה גם בתו ה יכול לקדש

את בתו כשנר בוא משלוחו אומר לש קדשי לי בתמרה זו התקדשי בזו אם יש בא אחת מהן שווה פרוותה מקודשת והאנה ואינה מקודשת בזו בזו ובזו ובזו אם יש בהם שוה פרוטה בכולם מקודשת איה מקודשת בפרוטה זו זו וזו אם יש בקל שוה פרוטה כן אם לא לא הייתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת שייה אח מין שוה פרוטה נתנ תמרות אומר קשי בתמר אכלה ראשונה אכלה שניה אכלה לא צריך שיהיה בכולם עד שיהיה לפניו כ יהיה שה פרוטה מקודשת אם לא לא אם כבר אכלה אותם

זה לא מצטרף משנה ב משנה ב' התקדשי לי בכוש זה של יין כן היא ידעה שהיא אוהבת יין יבש טוב של חברון אמר לי הקצי לי בכו זה של יין ונמצא של דבש של דבש ונמצא של יין בדינה זה של כסף נמצא של זהב של זהב ונמצא של כסף על מנת שאני עשיר נמצא עני עני ונמצא עשיר אינ מקודשת רבי שמעון אומר אם התעה לשבח כן מקודשת כולם הגיעו אומר נעשה עוד משנה שיהיה אני חושב שכבר הגענו אבל אין דבר על מנת שאני כהן ונמצא לביא

לוי ונמצא כהן נתין ונמצא ממזר ממזר ונמצא נתין בן עיר ונמצא בן קרח בן קרח ונמצא בן עיר על מנת שבתי קרוב למרחץ נמצא רחוק רחוק ונמצא קרוב עלמנת שיש לי בת או שבחה גדלת ואין לו למה היא אומר לה יכול לעזור לך בבית איפה ה הגו אה אז רק בשבת ס נכון עוד משנה עשיתי על שבת עכשיו עכשיו אני ג כבר שניים זה כ ש רחוק ונמצא קרוב על מנת שיש לי בת או שבחה גדלת ואיין לו על מנת שאין לי ויש לו על מנת

שאין לי בנים ויש לו או על מנת שיש לי ואין לו כולם אף עלפי שאמ רבי נבי היה להתקדש לו אף עלפי כן אנה מקודשת וכן הי שתע גם לא מקודשת צריך הכל אמיתי הגענו משנה ד' כן אנחנו היום במסכת בבא בתרא דף כד נעשה תפילת בבית המדרש ויהיה חיים טובים לכולם וישועות גדולות נתנן בן יף הקפי ואליעזר פנחס ב כולו מפי ענין חיים טובים שת א באותיות וכ בחוד שלים בשם כל ישראל ורמו ש כתוב ור לצנו לעשות צ בורנו ונו אלנו עלינו מעדנו עלינו

מנו נו ב נועם אלנו עלינו דנו כ עלינו מעשה ידנו כני י רצון לפניך קש חברנו שמר מ מותר בם נוך תצילנו מכל טע כ אדני אתה ברוך ברוך אדוני חוך חוך למדני אדני אתה ברוך ברוך אתה אדני למדני חוקיך למדני אדוני אתה ברוך חותך תעש ברך אוי אוי אוו אווו עומד אדוני בות צו ידיכם קודש ברכו אציו שמיים כן נפתוח דף כד או יופיו א יונות מה זה יונות יונה יונה אתה רוצה להתחיל מאיפה מונות מונות בבקשה איפה שת אנחנו הגענו אתמול איתמר חבית שצפה

בדיוק באמצע עמוד כד אתה רוצה להתחיל לפני כן בקשה מאיפה זה לפני כן מה רבי ירמי ר מהג ו בע רבי ירמיה בסדר אין בעיה נתחיל משם בעה רבי ירמיה דכג ג עמוד ב בעה רבי ירמיה רגלו אחת בתוך 50 אמה ורגלו אחת חוץ מ50 אמה מה הוא הלו הוא אמר שה ה הגוזל הוא הולך הוא הולך 50 עמה הוא שואל אותו טוב אתה יודע מה יהיה אם רגלו אחת בתוך 50 אמה ורגלו אחד מחוץ ל50 אמה ולדה הפקו לרבי ירמיה בבית מדרשה למה היה מטריח

עליהם אומרים לו אתה יודע אגוזה כשהוא קופץ הוא קופץ בשני רגליים אין רגל אחת בפנים רגל אחת בחוץ אז אמרתי לכם אתמול שרבנו הרי כותב בשאר הגלגולים הקדמה לו ש כן שרבי ירמיה התכוון לטובה להגדיל את הדירה והוציא אותו בבית המדרש נתנו ל למעלה בשמיים שכר שהוא עומד בפתח מתפתה רקעה והוא שואל את השאלות וגם ש שמה שמה שני הרגליים שלו בפנים לא רגל אחת בפנים רגל אחת בחוץ יש לו זכות רבי ירמיה אבל אני סיפרתי לכם פעם שלנו היה פה יהודי אחד היה מקובל גדול

היו קוראים לו רב אלה רבי אליהו צ ן האבא שלו היה פה היה עבר את גין מאה הוא היה גם כן כאן קראו לו רב אהרון סלוטקין יש את התמונה של רב אהרון פה רב אהרון סלוטקין אולי גם של רבי אל דובד סלוטקין יש של הבן שלו העיקר שזה רב אלה הוא כל שבת היה פה שעור יפה יפה של הרב מרדכי של עבי נותן בעץ חיים משהו יפה מאוד אבל הוא כלל הזמן היה שואל שאלות אבל שאלות לא קשות שאלות שהרב צריך לחזור הרבה הרבה על

מה שהוא אמר שהם מסכמים הרבה את הסוגיה אז הרב היה אומר לו אתה תשב 10 שנים לא תפתח את הפה אבל אחרי זה אחרי דקה שתי דקות הרב מסביר כל מה שהוא רצה היה משיב לו הוא היה כל זה השאלות כל הזמן שואל אבל השאלות הם לא היו בשביל שאלות שלו הם לא היו בשביל שהוא יבין הוא לא היה שואל בשביל עצמו והיה רוצה שכל הקהל יהיה בתמונה אז הוא היה שואל אז היינו אומרים לו אתה רבי ירמיה אתה כל הזמן שואל שאלות אתה שמע נמצא

בין שני שבחות הגוזל או היונה קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו איפה הוא קרוב זה שלו ואפ ארגב אחד מני נפיש מחברי את אפילו שבח אחד יש בו יותר יונים לא הולכים אחר הרוב אתה אתמול אמרת לי אתה אתמול אמרת לי שהולכים אחר הרוב ופה אתה רואה שאפילו שאחד יש בו איפה שהוא נמצא קרוב לשם הולכים הולכים אחר הקרוב לא אחר הרוב ואתמול רבי חנינה אמר רוב וקרוב הולכים אחר הרוב אז קשה על רבי חנינה אומר החז כנן שניהן שוון שני השוחים שווים בגודלם זת בטרו

ב דעל מה טוב אולי רוב העולם שהגוזל בא משובחים אחרים במ עסקינן בשביל של קרמים שעל ידי הקרמים מדד אף חוץ ל50 אמה ת ד מעל מהטה כון ד מדדה לא מצא הטה כון שהוא רק מדדה יכול לבוא ממקומות אחרים דכו ד מדדה והדר חזל לקינה מדדה לא לא מדדה אתה רואה אם הוא מדדה והוא מושה את העין לא יכול להיות שדדה ממקום רחוק אפילו שיש מה שעוזר לו למה אם הוא מדדה והוא לא רואה את הכן שלו לא ימשיך לדדות הוא מדדה הוא מחזיר את

הראש רואה הכן נמצא מדדה לא נמצא לא מדדה גם אדם כל הזמן צריך הולך משהו להסתכן עם השם איתו כל הזמן נבדוק עושה רצון השם הקדוש ברוך הוא איתו ימשיך לא איתו יחזור בתשובה ברוא צריך ללכת איתו מה נעשה אמר רביה אפננה מתננה דם שנמצא בפרוזדור ספקות טמא נביא ראייה גם כן לרבי חנינה שרוב קרוב הולכים אחר הרוב יש משנה במסכת נידה דם שנמצא בפרוזדור כלומר פרוזדור זה חלש שבתוך גוף בתוך הגוף של האישה שמחוץ רחם למה יש חדר ויש וסדור ויש עליה החדר זה בפנים

בעובי גופה של האישה לצד האחור שלה הפרוזדור זה מבחוץ לצד הפנים העליה היא בנוייה על החדר ועל הפרוזדור על גבי שניהם וש לול יורד מעליה לפרוס דור ההלכה שדם החדר טמא דם עליה טהור עכשיו מה יהיה דם הנמצא בפרוזדור זה בית החיצון חזקתו שבא מן החדר שנקרא מקור אפילו שאליה קרובה יותר אני אומר חזקתו בא מן החדר למה רוב דמים באים מהמקור אז אתה רואה וכים אחר הרוב דם שנמצא בפוס פקות טמ למה חזק כות בא מן המקור פג על יד מקרב יותר מהמקור בכל זאת

אומרים שזה בא מן המקור רוב דבים מצויים בו אז אתה רואה שהולכים אחרי הרוב לא אחרי הקרוב אמר ל אמר לי אבי אפשר להוכיח מכאן קרבי חנינה למה פה זה רוב ומצוי כ אמרת רוב ומצוי לקלמן דאמר שקרוב עדיף אין מי שסובר שקרוב עדיף תנה אתה אומר וכי אתה משווה את דין סתם רוב מול קרוב לכאן כאן מלבד שיש רוב דמים מן המקור אבל יש מצוי יותר שאדם בא מן המקור אשר שזה בא מן העליה ורוב הוא מצוי אם יש רוב ומצוי אין מי שיאמר שסובר

שקרוב עדיף תני רבי חיה דמה הנמצא בפרוזדור חייבים עליו על בית מקדש זה טמא אם נכנסה עם זה בטומאה ושורפים עליו את התרומה ואמר רב שמע מנ מרבי חיה תלת נלמד ממנו שלושה דינים שמאמינה רוב וקרוב אליך אחר הרוב הנה אם יש וב קרוב הולכים אחר הרוב אז זה כלל זה הלכה שמ מינה רובה דאורייתא ללכת אח אחרי רבי נתו דאורייתא שמע מנת רבי זרע הלכה כמו כדינו של רבי זרא מה דמר רבי זרא הדין בשר שנמצא בעיר שיש בתשע חנויות מוכרות בשר שחוה ואחד מוכרת

בשר נבלה הולכים אחר רוב רוב חנויות אף על פי שדלתות מדינה נעולות ואין עוד רוב כשר שמה מבחוץ די ברוב אחד להכריע אז מה שאמר רבי חיה אדם שנמצא בפרוזדור מטמא בוודאי רואים כר בזרה שדי ברוב אחד אחיה למה ד אישה דכי דלתות מדינה נעולות יה יש רק רוב אחד שאדם בא מן המקור ואפילו אחי כזן בט רובה אכים אחר הרו מתמן את האישה ד אז גם פה אם שתי שחנויות כשרה ואחת טרפה ואין דלתות העיר נעולות לא באים עוד רוב מבחוץ אני אומר הולכים אחר

הרוב הזה האחד והרבה הוא דק אמר רוב ומצוי שואלת והרבה ו דקאמר רוב ומצוי דקא למן דאמר אין מי שיאמר שקרוב עדיף והוא אמר שדם הפוס דור טמא למה ערוב הוא גם מצוי אז אין ראייה מרבי חיה לרבי חנינה שסתם רוב שאין לו מצוי יחיע נגד קרוב הדר ברבה מ הי באמת חזר ברבה הוא סובר למסקנה שאיין מקום לחלק בין רוב לבין רוב מצוי לכן בין רוב הוא מצוי לכן הוא מוכיח כרבי חנינה שרוב וקרוב הולכים אחר הרוב איתמר ח ש טרפה ונמצא מצ חתיכת בשר

הולכים זה קשר קשר הולכים אחר הרוב מה החידוש פה אפילו שדלתות העיר נעולות ואין רוב שבא מבחוץ זה איתמר חבית שצפה ר יהיה הדין אם הוא נכנס לחנות ולקח וא לא יודע איזה חנות שמה זה דין אחר אני עושה חמש נגד חמש בעיה אבל פה מצא את זה ברחוב בסדר איתמר חבית שצפה בנהר עכשיו אתה רואה חבית יין איזה יין איזה חבית עכשיו אתה לא יודע זה יין מישראל וזה מותר או זה יין של צרפת של גויים וזה אסור י משה אומר או איזה שבת יהיה

אם זה כשר נעשה על זה איזה שבת אמ רב נמצאת כנגד איר שרוב ישראל מ אם החבית נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל מותר כנגד עיר שנוחים אסירה אם זה נמצא ב בעיר למשל באשקלון שמה רובם ישראל מותר אבל אם זה בעזה אסור שמואל אמר כן איפה שהיא נמצאת תכף נראה ושמואל אמר אפילו נמצאת כנגד שרובה ישראל הנה הנה מה שאתה אומר שמואל אמר אפילו נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל כולה ישראל אתה רואה אם הוא מ דקר אתה אסירה אסירה למה אם הוא מ דקרא אתה חוששים

שבא ממחוז שקרא שרובו גויים בא בעזה חוששים אז הגמרא שואלת למה רבי חנינה כפלגי האם נאמר שנחלקו י מה שאמר רבי חנינה רוב קרוב הולכים ר רוב דמ הטל דרבי חנינה שמואל אמר שחוששים שבא מרחוק מקומות הגויים אד רבי חנינה שרבי חנינה סובר ש בקרוב הולכים אחר הרוב לכן לא תונים שבא מעיר של ישראל שכנגד החבית א הולכים או בקרוב הולכים אחר הרוב זה בא מהעז ומור רב שאמר ש מחבית כנגד איש שרובה ישראל מותרת לט רבי חנינה חולק על רבי חנינה סובר שרוב קרוב הולכים

אחר קרוב כמן שהיא קרובה לעיר שרובה ישראלים אז היא מותרת הגמרא אומרת ללא דקו דרבי חנינה קרוב הולכים הרוב כ אז למה הוא מכשיר את את זה וק מגי מסבר כת דמה קרתה רב אמר אם זה בא מהמקום של הגויים מהמח שנקרא קרע וזה גויים אקוו פשור אב מט בעלה למה יש עדיין עיקולים בעיות בדרך היו מטביעים מטביעים את את את החבית במים למה יש סיבובי נהר הפשרות של הגים הם הטביעו את החבית אני אמרתי לך את זה ממש קרוב אשקלון בעזה זה ממש אותו ים

אחד ליד השני אבל זה לא זה היה פה ים של יהודים ורחוק מט אומר סבר חריפה דנרה נקת והת יכולה גם מרחוק ויש שמה גויים יכולה לבוא היא תופסת את רוצת המים והיא יכולה לשבת על זה ולהגיע אז הנה עכשיו מעשה היה הרו חסה חמרה אותה חבית של יין תשתכח בפרדס עורלה נמצאת בקרם של עורלה עכשיו זה חבית יין נמצאת בקרם בקרם שכל ה כל הענבים שלו עורלה עכשיו מה אני מפחד שזה מ איך הם איך הם עשו עשו אותו ענבים שם כן שריה רבינא הטיר

רבינא את היין בשתיה חשש שם עשוי מהיין שבכרם הגמרא אומרת למה למה משום סב דרבי חנינה שרוב קרוב הולכים אחר הרוב לכן לא חוששים שזה מהכרם של העורלה שהוא קרוב אלא מרוב כרמי העולם שהם לא עורלה אומרת לא שנתם י מגניב צנועי בגבה לא מצנע אומר זה סברה שאם היין מכרם זה אז אם שאם היה נגנב מהקרם הזה אם מגניב מנה מהקרם הזה הצנועה בגב לא מצניעה לא היו מצניעים אותו באותו קרם יחבי אותו באותו קרם לא לא היה גנב מחביא את היין באותו באותו הקרם

הוא פוחד שלא יתפוס אותו בעל הקרם אז לכן זה בא ממקום אחר ולכן זה מותר ואני מלא חמרה אבל ענוה מצניעה ענבים עצמם כבי יחבי ולכן אם זה היה ענבים לא יין כן לא אבל באמת הרבה פעמים אדם גם הוא באותו קרם הוא לפעמים ממלא חביות כבר כן אנחנו פעם בישיבה אנחנו כמה בחורים היה בין בין מרון לצפת יש בדי עמוד זה נקרא נחל עמוד כן אז היינו בחורים צעירים רצינו לעבור את הנחל לא להגיע ממירון צפת אז עשינו את זה אבל בדרך ראינו אוו איזה

משהו ענבים מוסקטו טובים היה שם זה הכל הפקרות בנחל אבל היינו ענבים טובים והיה לנו איזה חבית קטנה ריכה אז אמרנו בוא נעשה פה יין הורדנו את ה את ה ענבים שראיינו שם ישר ל לחבית עכשיו מה נעשה אמרנו איך ניקח אותה אין לנו כוח לסחוב אותה חפרנו שם באדמה ומנו את החבית באדמה אמרנו שנבוא פעם אחר אז יהיה לנו פה את היין הזה כן אבל עד היום לא הלכנו לקחת אותו כן כן לא אבל כנראה באדמה אכל אותו זה בתוך הכלי לא כן עכשיו אני

לא יכול ללכת לזה גם אני לא זוכר כבר איפה איפה זור מרון כן זה בדרך ממירון לפני מירון יורדים לנחל והולכים עד צפת עולים איפה בית הקברות של צפת כן לא אנחנו נחים בדרך יש שמה מעיין נחים היינו בבחורים צעירים נו אבל זה הנענו שמה את היין אזה צ עוד אנ הוא זכה חמרה תכח קופאה נודדות של יין נמצאו מרובעים בין גפנים בקרם של ישראל שרינו רבה התיר אותם רבה לשתות אותם למה לא סבל דרבי חנינה האם לא סובר שרוב קרוב הולכים אחר קרוב לכן התיר

את היין אחר הרוב לא למה לא סבר רבי חנינה אלא הוא סובר האם נאמר שהוא לא סובר כמו רבי חנינה אלא הוא סובר שרוב קרוב הולכים אחר קרוב לכן הוא לא הטיר את היין למה הוא נמצא במקום ישראל הוא לא חשש לרוב הכללי של גויים מסביב הרי לאן אמרנו שמסכנת רבק קרבי חנינה אמה אומרת לא שענ התם רובת ובאי ישראל נו רוב ממלי חביות לנוות במדינה הם היו יהודים והם מכינים את כל הנודדות אז יש כאן רוב יהודים ולכן הולכים אחר הרוב ונ מלה ברבר רבה

דווקא דות גדולים שלא מצאו שיפלו מעוברי דרחים אבל זוטרה דות קטנים עוברי דרך אכים לוקחים איתם איזה בקבוקונים קטנים של יין אמור מעוברי דרכים נפול והם רובם גו אבר דרכים ויקה רברבה בעדו אם יש דות גדולים עם הקטנים מותרים כולם למה אנודות הגדולים הם לא מעובר חכים אלא מהמושגים ורובם יהודים אם גם הקטנים מהמושגים אם הוא באבורי אבו מנחה שנותנים על החמור נודדות גדולים עושים משקל שווי שווה לפעמים זה לא שווה לוקחים נוט קטן שמים אותו שיהיה שיווי משקל משנה מרחיקין את האילן מן העיר 25

אמה אתם יודעים העיר צריכה כשנכנסים לעיר צריך לראות עיר יפה שתהייה יפה לכן צריך שיהיה מגרש נקי לפני שאתה נכנס לעיר שיהיה מקום נקי בלי אל בגון אז לכן מרחיקים את האילן מן העיר 25 אמה זה 12 מטר לא 13 מטר אז כמה זה 25 שמה 12 חצי מטר שיהיה מרחב פנוי לפניה ו בחרוב ושקמה 50 אמה אם זה עצה חרוב שקמה צריך שיהיה 50 אמה רחוק למה יש להם הרבה ענפים זה גדול אבא שאול אומר כל אילן סרג 50 אמה זה גנאי ש אילן סרק

נכי כל אילן סרק מחיקים אותו מן העיר 50 אמה ואם העיר קדמה קודם כל היה עיר ואחר כך בא זה ונטה ילן סמוך לעיר באיסור קוצץ אז ככה קודם כל אם יש מרחיקים את העיר מן האילן 25 את האילן מן העיר 25 שמה תעשה עיר תרחיק את האילנות מן העיר 25 שמה שלא יפריע לך עכשיו אם אם האילן קדם כל ענן סרק אמרנו 50 אמה ואם העיר קדמה ואחר כך בא זמן התר קוצץ בעל העינין תינו וין הנו נותן דמים כלומר בעל העיר העיריה לא צריכה

לתת לו כסף שהוא קצץ למה אתה אתה נטעת את זה באיסור למה אתה באת יש פה עיר אתה לא רואה ואסור לנטוע עצים ואם אילן קדם לפני העיר קוצץ בכל זאת קוצץ אבל העיריה תיתן לו דמים בעל העיר נותן דמים עכשיו ספק זה קדם ספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים קוצ בעל העין קוצ נו למה הוא חייב לעשות את זה לא משנה מה קרה מה קודם למה ואינו נותן ו דמים מספק לא יתן ו דמים כ הוא המזי אולי איזה אילנות של הדר או נותנים

ריח טוב שאדם יכנס יש זה יפה לפעמים אתה נכנס לאיזה מקומות ויש כאלה פרחים של של זה דבש כזה ריח טוב יסמין הקטנים כן כן משהו משהו אז אתה שם את זה ואתה עובר בשביל זה דווקא עושה טוב כן ויש את זה בקריאת שמו עוד הגמרא שואלת מה הטעמה למה מרחיקים את הילי מן העיר אמר ו משום נויה העיר שיהיה מישור יפה סמוך לעיר בלא שום עיכוב תיפוק לד נושים שדה מגרש ולא מגר שדה כבר אמרנו במשנה בערכן שלא עושים שדה שמחוץ לעיר להיות מגרש למה

זה אלף אמה סביב לעיר צריך מגרש ולא מגרש הסביב לעיר שדה אז אסור כ מזה אני יכול לדעת את הכל לא כתוב ונותן לעיר 2פ אמה סביב מהם אלף הפנימיים למגרש והחיצוניים לשדות וכרמים אומר לא צריכה לרבי אלעזר דאמר עושים שדה מגרש ומגרש שדה אומר למה כתוב כאן מה שהדין הזה צריך לקצוץ 25 אמה או 50 אמה זה לרבי אלעזר הוא אמר בערכין שרק בערי הנביאים אסור לעשות שדה מגרש ומגרש שדה אבל בערי ישראל מותר לעשות את ה שדה מגרש ומגרש שדה ולכן מ פה אכה

משום נוי העיר לא עבדינן בגלל נוי העיר שזה יש יפה לפני שנכנסים לא עושים שואלת רמר אין עושים שד מגרש ו מגרש שדה גם הגמרא אומרת רבנן דמר שאין עוש שד מגרש גר שדה וצריך להחי כלמה זרעים אבל אילנות עבדינן עושים שדה מגרש מותר לנטוע אילנות במגרש ואח כאן אצלנו מש יעיר לא אלא על כל פנים חקים משמה אומר התמרה ש מאיפה אתה יודע שיש הבדל לשנה בין זרעים לאילנות שזרעים אסור אבל עננות מותר תניה קרפף יותר מבית עתיים שוקף לדירה אתם יודעים מה זה קרפף

זה יש לו מחיצות אבל אין לו תקרה זה מקום גדול זה אמרנו ש שטח שזה בגודל בית עתיים כחצר המשכן מוקף מחיצה לא בשביל דירה כזו חכמים שלא לטלטול בו יותר מארבע עמות אבל אם זה הוקף לדירה אפילו יותר מבית שעתיים מותר לטלטל בכולו זה נחשב כרשות היחיד זה קרפף אם זה יותר מבית שעתיים שהוא כף דירה שהדין הוא כון שהוא כף לדירה אז הדין הוא ש מותר לטלטל בתוכו אם נזרע רובו הרי הוא כינה אז הוא ביטן ממנו שם דירה אז זה כמו גינה ואסור

זה לא הקפ הר דירה זה הקפה רגינה אז אסור לטלטל בו ואם נטע רו בו בלעלות מבטלים ין הל אין אז באר הוא כחצר ו מותר האילנות לא מבטלים ממנו שם דירה הזרעים יבטלו ממנו שם דירה האילנות לא מבטלות אתה יכול ללכת בני לנות אתה יכול לשבת אתה יכול לשמוח לשמש צל אתה יכול לעשות אה אוכל טוב שמה כן חושה וזית נכון עוד כן הם עושים את זה בין האילנות הם חופרים שמה ושמים גחלים ושמים את הסיר ולמטה הם שמים את ה את הכבש וזה עושה

טוך טוך טוך טוך טוך אחר כך הם שמים את ה כן השפוי כן עכשיו יש תנוק יכול לאכול את השפלים התנוק עוד הנה הוא הטבח ואם ואם העיר קדמה קוצץ ואין נותן דמים ככה אמרנו והוא בא נתע הך קדמה אתה נטע לנו עצים ממה שנה גבי בו הגמרא שואלת מה שנה גבי בור דקנה קוצץ ונותן דמים מה שנה אכה קטנה קוצץ ונותן דמים במשנה לקמן כתוב שצריך בעל הילן להרחיק מבו חברו 25 שמה ואם נתע אילן באיסור אחרי שבור חברו קדם ובאיור קוצץ ונותן דמים קוצץ

בעל ני תנו ובעל הבור נותן לו כסף למה פה קוצץ ולא מקבל ושמה קוצץ אפילו שהבור קדם קוצץ ונותן לו דמים אמר רב כהנה זה משל נותן משל כדרה דב שותפי לא חמימה ולא קרירה אומר אתה יודע כדרה של שני שותפים הם הם בישלו אשפי של שני שותפים תדע לך היא לא חמה ולא קרה למה כל אחד סומך על השני גם באילן קרוב לעיר אם נמר שמשלמים לו על קציצת לא ימצא מי שישלם למה כל אחד מבני העיר יאמר אני לא משלם בינתיים לא יקוץ ולא

יפה אבל בבור דבע בעל הבור זה בור זה שבן אדם פר הוא ישלם לו מיד רק שיקוץ לו את ה מיד יקוץ את העידן ומה ה קושיה בכלל שאלת שמחקת אילן מבור להרחקת אילן מעיר מה הקושיה דין מש הזכה דרבים מזכה דיחיד חמור אזקה דרבים מזכה דיחיד זה הזקה דרבים קץ ולא משלמים לו אבל זק דיחיד זה קל יותר לכן לא חיבו חכמים מבעל הענין לקצוץ אלא אם כן לשלם לו בעל הבור דמים אלא איתמר דרב כנפה תמ אם האילן דם קוצץ ונותן דמים משמע שקודם

צריך לקצוץ ואחר כך יתנו בני העיר דמים עם האילן קדם ולמה אבו ברש ד ד רקוץ שלמו לי קודם אמר רב קנה לגדרה דב שותפי לא חמים ולא ק זה דומה אם אתה תגיד לו קודם כל שיתנו לך כסף אחר כך תצוץ אף פעם לא תצוץ למה מי יתן כסף אף אחד לא יתן כל אחד יגיד שהוא יתן ספק זה קדם ספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים מה ישנה מבור ד אמרת לא יקוץ ספק מקדם לא יקוץ ופה אתה אומר שכן יקוץ אומר אתה דוודאי

לא לקץ כאה אם ת את האילן בהתר פני שעבר שכנו אז ודאי לא למחץ כ ספק לא אמרי לקוץ לא אמרים מספק את החוץ דיבור אבל אחד וודאי למחץ כ בעיר בןכ לא משנה מי קדם למי חייב לקצוץ את העידן לכן ספקו קוץ ומשום דמה אמר רעיה אה אתה רוצה את הכסף תביא ראייה שקמת ותיקח כסף הוציא מחברו עלי משנה מרחיקין את הגורן מרחיקין גור את גורן קבוע מנעי 50 אמה גורן יש שמה הקליפות של התבואה הם מזיקות את בני העיר וגם הם מיבשות את הזרעים

גם זה מזיק הוא את הגורן הוא זורה את הגורן המוץ כל הקליפות הם עפים ברוח מרים אותם והם עפים ברוח והם הולכות לעיר והם נופלות להם בכל מיני מקומות מזיקות וגם הם מייבשות להם את הזרעים אז מחיקים את הגורן הקבוע מניי 50 אמה לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו בשדה שלו אלא אם כן יש לו 50 אמה לכל רוח הוא מרחיק מנטי אותיו של חברו ומרו ומני רו גם מרחיק את גורנו מהנטייה של חברו וגם מנרו זה החרישה של הקיץ הוא חורש כמה בכדי שלא

יזיק יראה לדיינים יגיד להם מותר לי כך יעשה המ שואלת מה ם שנה הראשה ומהם שנה השפה למה בתחילה המשנה אמרה מרחיק 50 אמה ומחברו אתה אומר בכדי שלא יזיק אמר הב ספה ן לגורן שאינו קבוע לא צריך אחר כך 50 אמה זה לא קבוע ברשע גורן קבוע צריך 50 אמה אבל זה לא גורן קבוע פעמים פעם בכמה שנים איך ידמה גורן שאינו קבוע אמר רבי יוסי ברבי חנינה כל שאינו זורא ברחת כל שאינו זור בגורן שהוא לא גדול שלא צריך יש יעה גדול זה נקרא

רחת הוא לא צריך להעיף אותו למעלה ולהוריד זה אלא הרוח מנשבת בקרי והקליפות עפות מעליהן זה נקרא קבו לא קבוע רב אשה אמר מה טעם כמר אין הבדל בין הרשא לשפע אלא באמת 50 מרחיקים מהטעם למה 50 אמה מה הטעמה מרחיקים קור קבוע מנ העיר 50 אמה כדי שלא יזיק לנטיעות לניר מטיבים מרחיקים גבוע מיני 50 אמה כשם שמרחיקים עי 50 אמה כרכי מילויו או מקשיו יש נטיעה שג דלועים קישואים מנטיות ומר של חברו 50 אמה כדי שלא יזיק בש שהניחה שהוא אמר 50 אמה אלא

לב קשה אמר רק בכדי שלא יזיק לא צריך 50 קשייה קשיה נכון קשייה משנ מה מקשיו מדעו זיל אבקה ואת בליב הוא מצ לך עפות הקליפות של התבואה והם נכנסות לפרחים שלו בליבה זה הפרחים הוא מצו מנפח אותו ומייבש אותו אלא מר מה יש בזה באדמה אמר רבי אב זד ת רבי אזרה בפני שעושות אותו גלל התבואה שזרוע בקרקע נשה נשרפת למה הוא מייבש את הלוחית והיא תרכב התבואה הזאת תרכב מה ששמו בתוך החרישה הגענו למשנה מאיר עד כאן בסדר עד כאן מ ברוך השם זה

לשבת מ ‏ott אתמול הגענו לסימן תרסו אה סימן תרסו הלכה א' אף על פי שגמר מלאכול את סעודתו ביום השביעי שכלית אז הוא לא צריך להשתמש בסוכה לא סתור סוכתו אבל מוציאו את הכלים מן המנחה למעלה הוא מתקן את הבית לכבוד יום טוב האחרון למה עכשיו אוכלים בבית שמחת תורה ואם אין ואם אין לו לפנות כלה ורוצה לאכול בה בשמיני צריך לפחות לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היקר שהוא יושב בה שלא ישם מצוות סוכה שלא יהיה נראה כ מוסיף גם אנחנו פה בסוכה פה

בישיבה איפה אנחנו נמצאים למטה ב שמה מתפלל הכל אז אז עושים הקר אם רוצה לאכול בסוכה אחר החג אלא צריך לחות לא נראה כ מוסיף ואם הוא צריך לשעוות בשאר היום צריך לאכול בסוכה שמצוות כל שבעה חוצה לארץ צריך לשב בה בשמיני גמר מ לאכול ביום השמיני מוריד כלה מפנה אותה ממנו ואמ איןו מקום להוריד כלה ורוצה לאכול בה בת תשעי אין יכול לפחות בה מפני שהוא יום טוב מה יעשה להקר א אם היייתה קטנה שאסור להניח בה הנר בשאר הימים יניח בא ואם היא גדולה

שמותר להניח בה הנר מכניס בה כדרות קערות יוצא בהם כדי להכיר שהיא פסולה שכבר נגמרה מצוותה יפה סימן רסז סוכה ונויה אסורים גם בשמיני למה אם היייתה לו עודה בין השמשות היה צריך לאכול בה אז מקוד קצה לבין השמשות קצה לכ יומה בחוצה לארץ עושים שני ימים טובים אסור גם בתשע ושו ספק שמיני םחל שבת במוצאי יום טוב אחרון של חג נהגים שלא להסתפק מני סוכה עד מוצאי שבת ויש מתיירים יש שנהגו כשהיו יוצאים מן הסוכה היו אומרים י רצון שנזכה לשה בסוכה של לביתן ואסור

להכין ביום טוב לצורך ליל יום טוב לכן אסור להעמיד השולחנות בספסלים בבית לצורך הלילה דוי הכנה סימן תרסח צפידת ליל שמיני יומו ליל שמיני אומר בתפילה ותתן לנו את יום שמיני חג העצרת הזה אני לא אגיד חג שמיני עצרת כמו שאר ימים טובים למה אחר כך יהיה הדבר כאילו חג השמיני הנקרא עצרת וזה לא כך אין לנו שמונה חגים בשנה ואנחנו נוהגים שאין אומרים חג בשמיני זה לא מצינו בשום מקום שנקרא חג אלא אומרים יום שמיני עצרת ובחוץ לארץ אוכלים בסוכה בלילה וביום נישו ספק שביעי

והם מברכים ישבתה מקדש ואומרים זה מגם שחיינו בסדר שלושה צומות אלו שהם 17 בתמוז ג בתשרי י בטבט תחילתם מעמוד השחר מה זה עמוד השחר 72 דקות זמניות קודם הנץ החמה וטוב להחמיר שעה וחצי זמנית קודם הנצח מה בשיום הצום בצת הכוכבים בארץ ישראל 27 דקות אחרי השקיעה בחורף 25 דקות אבל אם זקן חולה אפשר להקל לו אחרי 15 דקות 14 דקות יכול הישן שנת קבע אף על פי שקם קודם נות השחר אסור באכילה ושתייה אלא אם כן ניתנה קודם שישן שדעתו לחזור ולאכול ולשתות אבל

בזוהר הקדוש מאוד באדם האוכל אחר שישן שנת קבע בלילה על מיטתו שלא יוכל עד שתתפלל שחרית אסור אפילו השקים הרבה קודם זמן השחרית וכן דעת רבנו הארי זל על כן יש להיזהר בזה בדין זה נוהג כל ימות השנה ורק חולה יסמוך על דבר הפשט לבד שיתנה קודם שישן כן צריך להיזהר מאוד מאוד אסור מי שקם בבוקר אפילו לפני עמוד השחר לפי הזוהר לאכול צריך מאוד להיזהר גם לא כדאי לשתות חלב דבר שמזיין לא טוב כל יום ל כל יום משום סכנה שזה מזי לא מה הוא

עושה הוא נותן לסטרה אחרה תשלוט בו למה הוא במקום שעל ידי התפילה יפשיט את הנשמה בגוף שלו זה הולך על ידי אכילה וזה כמו עבודה זרה רק יש רק אם הוא ישן אם הוא לא ישן מותר עד עמוד השחר אין בעיה הרמבם אנחנו דף נה 15 ממונן היו במקדש וכן ממנים לעולם על כל דבר ודבר מ 15 דבר אלו ממונה אחד ואלו הן אחד על הזמנים מה זה הזמנים טוב מה מתי זה עמוד השחר מתי זה זה איך מתי מקריבים קורבן התמיד הנרות שני על נעילת

שערים שלישי על השומרים רביעי על המשוררים חמישי על הס סל עם שאר כל שיר שישי על הפייס זה הגורלות שביעי על הקינים שמיני על החותמות תשעי על הנסכים עשירי על החולים 11 על המים 12 מעשה לחם הפנים שלע על מעשה הקטורת ארבע על מעשה הפרחות יעשר מעשה בגדי כהונה גדולה ראית אי אפשר שהכל יהיה על בן אדם אחד שרי אלפים שרי מאות שרי 50 שרי עשרות חלק יש א זה ל אח תפקיד שלו כן שים במקדש כן כל אחד בלילה כל אחד ואחד ממונים אלו תחת

ידו היו כל אחד ואחד ממונים אלו תחת ידו תחת פיקודו אנשים ממונים תחת ידו אנשים הרבה כדי להכין את המלאכה שהוא ממונה עליה זה על זה שעל הזמנים הוא משמר את הזמנים הקרבת הקורבנות בזמן הראוי הוא ונשב לא רק הוא ממונה והוא עושה יש לו עוד הוא ה הוא המנהל יש חתה פקידים ת כמו הרב עופר מזרחי ישו הוא המנהל יש לו ממונים כמ שיגיע את הקורבן מכריז מכריז הממונה א אחד ששו ואומר עמדו כהנים לעבודה ומביאים לדוכן ישראל המעמד וכיוון שישמע כל יבוא כל אחד

למלאכתו אין להם כנראה איזה פעמון כזה מה זה שהממונה על על נעילת השערים על פי נועלים על פי פותחים ואין התוקעים תוקעין בכל יום לפתיחת השערים אלא ברשותו כל יום תוקעים במקדש שלוש תקיעות לפתיחת שערים תקיעה תרועה תקיעה ואז יודעים שצריך לפתוח את השערים זה על השמרים הוא איש ר הבית נקרא הוא מסובב מסייר מפקח על הנביאים בכל לילה לוודא שהם ערים למה הם השומרים שלא ישנו לנו כל מי שיישן ל משמרתו מלכין אותו במלכות סורפין את כסותו ועכשיו פה זה הפקרות זה שעל שעל משוררים

הוא בורר בכל יום המשוררים שעומדים על הדוכן ומר שירה בפה הוא אומר להם בוא נ אתה ואתה ואתה ו תעמדו פה והפי תוקעים על הקורבנות אין פוחתים במקדש מ20 תקיעות בכל יום שלוש לפתיחת שערים תשע לתמיד של שחר תשע לתמיד של בן ערבים ויש ביום שיש בו קורבן מוסף מוסיפים תשע קורבן מוסף ואם חל ראש חודש או יום טוב להיות בשבת או שחד ראש השנה להיות בשבת שיש שם שלושה מוספים אין תוקעין לכל מוסף ומוסף בפני עצמו אלא תוקים תשע בלבד לכל המוספים בערב שבת מוסיפים

שש שלוש להבדיל טעם מן המנחה ושלוש להבדיל בין קודש לחול וברגל מוסיפים שלוש לפתיחת שער תחתון והוא שער עזרת נשים שלו חת שער עליון שהוא שער נקנו ולמה נקרא שמו שער עליון פי שהו למעלה בעזרת נשים לכן תוקעים שלוש למילוי ימים שמנצחים בחג ון תוקעים ילו מים בשבת ותוקעים שלוש על גבי המזבח בשעת שמסכים המים כל התוקעים תוקעים כל על הקורבנות מתחת יד זה על המשוררים וברשותו אי אפשר לעשות מה אדם רוצה יש מנהל יש ממונה הוא ממונה ושומעים לו חולל קות בחצות צרות הן ז

זה שעל הוא המעמיד כל המשור עלפ על פי כלי שיר שסועד לביאים כ מי שבארנו זה שממונה על הפיסות הוא מפיס בין הכהנים בכל יום שיהיה כל איש ואיש עושה מנחתו שזכה ב בפיס ארבעה פעמים היו מפייסים בכל יום בהלכות ובהלכות תמידין אבך כצד מפייסים הממונה השעל הקנין זה כיני חובה הוא שפוסקים עמו שימכור הכינים הקורבנות כך וכך בסלע כל מי שהוא חייו תורים ובני יונה יביא נ מקדש בזה הממונה נותן הקנים לבעלי הקורבן עושה חשבון על הגזברים ונותנים לו כ3 יום ל30 יום פוסקים עמו

השעה ואם הוזלו הכנים מספק בשער הזול ומקו מספק כמו שפסקו עמו שיד הקדש על העליונה חוקן שנמצא פסול או שנפסל קודם ש קרב נותן אחר תחתיו זה על החותמות הוא שמקבל דמי הנסכים מחויבי נסכים ונותן להם חותמות וזה שעל הנסכים הוא שמוכר את הנסכים כיצד ארבע חותמות במקדש האחד עליו עגל כתוב עליו עגל אותיות ע ג ל השני כתוב עליו זכר השלישי כתוב עליו גידי והרביעי כתוב עליו חוטא כל מי שיביא קורבנותיו למקדש נותן דמי הנסכים וזה הממונה על החותמות נותן לו חותמת כנין הקורבנות שהוא

צריך דמה מצורה עשיר נותן לו חותם שכתוב עליו חוטא והלה הולך בחותמות שבידו לזה הממונה על הנסכים ונותן לו נסכים במינן חותמות כמו שכתוב בהם ולערב באים זה אצל זה זה מוציא את החותמות ומקבל כנגדם מעות אם הותרו המעות הותירו לקודש אם פחתו יש להם זה שען חותמות מביתו מי שעבר חותמו ממתינים לו עד הערב אם צאו במעות יותר כדי חותם שטוען נותנים ואם לאו אין נותנים בשם כל היום כתוב על החותם שלא השם כל יום כתוב על החותם יום ראשון יום שני לי שכל זה

כתוב בלא בוש ושם כל יום כתוב לחותם בפני הרמאן שלא ישר החותם אצלו עד שיקרו הנסכים יג מ 30 יום 30 יום פוסקים שער היין וסולל אם ממונה על הנסכים הם קרו הנסכים מספק להם כפי שפסקו עמו ואזלו מספק להם כשער זון והשכר שמסתכל הקדש בשערים אנו הו הנקרא מותר נסכים ולוקחים בו עולות לקץ המזבח והם מקייצים את המזבח בעולות העוף שאן בקורבנות ציפור עוף יד כהנים מפני שהן עומדים על הרצפה תמיד ב אוכלים בשר הרבה זכייתם אין עליהם בגדים משעת העבודה אלא חלוק אחד ראית

שלא יהיה חם ולכן הם חולים במעי הן לפי כך מעמידים במונה אחד שיהיה מבקר אותם ומרפה כל תחלום ועוסק בהם תמיד הוא ואנשיו שת עד ידו יש רופאים צוות רופאים לכהן למה כל הזמן בורג' על הבטנו כואב לו הבטן יש לו בעיות וא אוכל הרבה מצווה והולך יחף ואין לו הרבה בגדים וכן ממנין אחד להיות חופר בורות שיחים תעלות מים ומתקן הבורות של רבים כדי שיהו המים צוים בירושלים לכל אדם יושב כל ע רגלים ואחד הממונה על ומנה לחם הפנים והוא מתקן כל מלאכתו אחד ממונה

על ומנה הקטורת והוא מתכן מלאכתן זה על הפרוכת ממונה על ורגי הפרחות ורוכבים בהן שיהיו מוכנות לאכן לשערים ושתי פרוכות עושין בכל שנה ושנה להבדיל בין הקודש וקודש הקודשים חוותי הפרחות כפולים שישה שישה וארבעה מינים היו שבה שש ופשתן תכלת זה צבע צבוע וארגמן זה אדום בתולעת שני צבוע בתולעת וכל אחד מהם כפול שישה 24 חוטים בטפח עוביה או על 72 נירין היייתה נהרגת ובי החוטין 72 אורקה 40 רוכבה 20 ו13 פרוכות היו במקדש שני שבע על שבעה שערי עזר אחד על פתחות של ולם ואחת

על פתחות של אחד שתיים לדו קודש הקודשים בינו ובין הקודש שת ו שתיים כנגדן בעליה פרוכת ש בבלד הטומאה מטבילין אותה בפנים מכניסים אותה מיד לפי שאינה צריכה ערב שמש שנטמן באב הטומאה דבן אותה מבחו שוחטין אותה ושוט חין אותה בחל בפני שהיא צריכה ערב שמש ומתה חדשה ש כינ אותה על גבי אצטבה כדי שיראו העם את מנחתה שהי נאה וכל הכלים שהיו במקדש היו להם שניים שניים ושלישים שאם טומאו הראשונים יבוא השניים תחתיהן זה הממוני מעשה בגדי כהונה עוסק בהכנת בגדי כוהנים אדיות בגדי כהן

גדול בגתן תחת דו נעשה הכל קה הייתה לו יפה כן אנחנו צריכים עעם זה ללמוד איך גם איך לנהל את הדברים הלו זה לא ככה זה יש מימונים זה ממונה על פרנות זה מה רב שלוש מנורות אז גם כן שמן שלוש מנורות יכול להיות שלוש שולחנות לא יה 10 שולחנות כן זה במקדש אנחנו דף תחד מחז ח דת הדו כתיב וידעת היום השבות דך כי אדוני הוא האלוהים עד עתיק יומין הוא האלוהים כל החד בריך שמה לעלם ולעל על מיה שברך לאבותינו הקדושים ם יצחק ויעקב

משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך ושב צור כל הקהל הקדוש דעל מה יברך יתכון אמן זכה יתכון גם המאזינים דרך הדון דרך הפלאפון מקד עלמה יברך יתכון זכה יתכון בריאות יתנה ונורה מעליה זכו לשנים רבות נעימות וטובות זכו לשבת שמחה וישועה גדולה אמ שבת שמחה שבת שלום לכולם והצלחות