הדף היומי מסכת בבא בתרא דף כג הרב בניהו שמואלי שליט"א יב תמוז תשפד

בטור הוא כל הזמן מזכיר שמות של פרחים בשס הוא לא אומר איזה מסכת זה יום אחד עברתי על הכל ועשיתי רשימה פסתי אותה לפי אב כל פרק איזה מסכת אני חפש אותה בחורים אולי אניצ [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יב בחודש תמוז תשפד לומדים מסכת בב בתר דף היומי דף כג הנה אנחנו זוכים להכין צמנו לקראת שבתה פרשת אתם יודעים מי שהתבונן בפרשת בלק הוא יראה שאין בה אפילו הפסקה אחת לא פתוחה ולא סתומה ת בלק התיק אחד באמצע הפסקות היה

אומר החפץ חיים עליו השלום בלעם היה נבי אבל דברי הנבואה לא השפיעו עליו הוא לא התבונן ולא למד ם כלום למה למה יש הפסקות היו משתמשות להתבונן בין פרשה לפרשה לקח ממנה מה המוסר ממנה מה ההלכות ממנה אבל ברעם לא מתבונן דבר בלעם הרשע נסחף הולך בשטף דברי נבואתו בלי בינה בלי דעת שום דבר אפילו הפלא הגדול ון דיברה איתו ומוכיחה אותו וזה קרה ה ויפתח השם את פי האתון רבותינו אמו נברו בערב שבת ואלו הן פי ה פי האתון זה לא דברים כפשוטם צריך להבין

אותם כי זה מובא במסכת אבות נברא בערב שבת בשש אז מה אם אונו של ברעם היא חיה כמה אלפי שנים ששת ימי בראשית ימ של ברעם אבל רבנו ט הוא כותב שבערב שבת בין השמשות נגזר על האתון שתדבר ע גלעם ומר התוספות לא יתכן כל כך להוליד ב כזה דיבור ניתן בה בערב שבת בין השמשות אבל בפק רבי אליעזר כתוב מפורש ש אברהם בבוקר ולקח את את אליעזר ואת יצחק בנו לבש את החמור זה החמור שרכב עליו אברהם וזה החמור האתון שנבר בין השמשות ככה כותב

פרקי רבי אליעזר שנאמר בשכם אברהם בבוקר הוא החמור ש רכב עליו משה רבנו ו למצרים לא כתוב משה את אשתו ואת בניו וכבן לחמור והוא החמור שעתיד בן דוד לרכוב עליו כמו שכתוב אני ורוכב על חמור אז לפי זה הוא מבואר שהתוו של בנעם נבראה עד בערב שבת בראשית מה שכתוב ש חוש זה היה הבן של האתון הזה שנברא ב בין השמשות למעשה יש כתוב בספר צ שלל רב הוא אומר למה צריך להגיד שהמשיח מה זקן בן 5000 שנה חדש מרגישים שיש להם עמל אדרבה כמו

אדם מרוויח אחד העובדים אחרים עה יופי כן חס הבוקר קן בוקר תן נו את זה תןו את זהד אני אישית רשן רשו לא ולת ד לא יוד הלאה הלאה תודה רבה אז זה לא מרגישים יש להם עמל ולא רה עמל בישראל לא עב מה על האדום כביב לא הואר ש בסר מקליט מקט לאחר כך כשי רואים אב קוים אואי סתכל אצל הז זה שאומר האור החיים הקדוש שהצדיקים שהצדיקים הם לא מרגישים שיש להם עמן אלא אד כמו אדם שמרוויח לכן הבחין בנעם במעלה של עם ישראל

ש כל כך בתורה הם לא חשים בעייפות היה מסופר על רב זלמ אחי של רב אומר פעם אחת כדי ה היה לומד והיה צריך איזה ספר וזה היה מאחורי ארון ששוקל משקל כבד של ברזל שוקל משקל כבד של ברזל שוקל משקל כבד של ברזל אז הוא היה צריך את ה את הספ הזה אבל מרוב החשק שלו צריך להוציא את זה ארבעה אנשים את מרוב החשק שלו הוא הזיז לקח את הארון ולא שם לב למה מהחשק הגדול פלא פלאות מרוב אהבתו לתורה לא ששם אוכלים למשל הוא

לומד יכול לאכול הוא לא שם ל בכלל שהוא אוכל שלו איזה מקום יורד ציפורן חודרנית הה הכל מוגלה עצבע אז אומר אומר לו אתה לא תאכל זה אמר לא צריך אני אומר לך למה ווא אומר להם אחרי שגמרו את כל העבודה שואל אותם מתי אתם עושים את הטיפול יאללה נגמור לא מה גמרנו כבר מה אתה עושה הוא אמר לי למה אתה רושה שזה ייה מקרטע אנשים עים בבית הרב כמו אנחנו פה שמן לא וב אז זה החשק החשק הגדול אז הם לא מרגישים מרוב ה החשק

שלהם ב רת שמיים לא אמר המגיד מדובנה אומר ותי קרת יעקב כ הגעת בישראל למשל היה לסוחר שבא ממדינת נמל ביקש מאחד הסברים שייעלה לאוניה יביא הילות שלו לבית הופה זה בא לבית הסבל ה כל כך יף כולו חז זה לא החבילות שלי מי אמר לך לא ראית מזוודה של מרגליות זה לא צריך בכלל מה אתה מבלבל במוח הקדוש ברוך הוא לא תיקרת יעקב כי בישראל כי אתה אם אתה סימן שאתה לא קרת ליעקב ורח זה אחד הדברים הגדולים שאם צריך לד חשק אז לא יעכי

א בעולם ושיו ביקש כ משפה תקלה ממש כן זה בגלל זה זה בגלל זה בגלל שהמזגן לא עובד אבל הנה זה מפריע גג תראה איזה בנעם הרשע כמה צרות הה עושה גם פה אומר השם אלוהיו עמו אך ברו עם ישראל רועת מלך בו זה היה פלא אומר בש מגלה עמוקות ליחות של השליחים בלה כ בלעם החוש אלול הגיע בלעם לקלל את ישראל תראה אומר זה היה מתי הגיע כט באלול ר בבוקר לצת דרכ את יום טוב של ראש השנה כי אז עם ישראל את זה כי

אז הדונים ישראל לכן אמר לחנה ארה לי את העם הזה ארה זה א' ראש השנה מתי תקלל אותם לי זה לקלל את ישראל ארה לי א' ראש השנה לקלל את ישראל זוהר הקדוש דע לך זוהר הקדוש בלעם מסה חשבון שראש השנה זה יום שהשטן מקטרג על ישראל אז לכן הוא אומר אני בראש השנה שהשטן מקטרג נעשה להם את זה ביום הזה ככה אז זה העניין הגדול שצריכים אנחנו לדעת איך דוד המלך מסר נפשו לעם ישראל איך הוא אומר לו טועות ראם לא אז מסופר על דוד

המלך אושני מפי אריה ומקרני רמים ענית איך הוא מודה לקדוש ברוך הוא ד מלך היה כל כולו איך הוא אמר בלבי חלל בקרבי אני כולי רק לך ריבונו של עולם כל מה שאני עושה זה רק לך זה לא מעניין אותי שום דבר אחר אני רק רוצה אותך כל המטרה שלי זה רק אתה אין לי שום דבר אחר ז הוא אומר שבשעה שדוד המלך היה רועה הגיע למקום גבוה ו והיה הוא חשב שהוא עלה על איזה הר גבוה התחיל היה רואה עליו את הצאן הוא יושב עליו

פתאום עמד הריהם ההוא חשב שזה אהר הראה מור וץ עמד וא עצמו הוא לא יודע מה לעשות עכשיו עד שהוא יושב עליו מצא את עצמו מדד את הקרניים שלו מא אמה יש אומרים אורקן ממה יש אומרים רוחבן ממה תראה מה זה ראם אומר מה מה עשה ריבונו של עולם אם אתה מציל אותי מכאן אני בונה לך היכל של 100 אמה הקדוש ברוך הוא אהב את דוד שהתפלל מכירות לבו זימנו אריה כשראה הריהם את הארייה פחד למה הוא מלך החיות ואז הוא ישב מפניו מהפחד הוא ישב

הריהם באותה שעה אז אמר דוד עכשיו ריבונו של עלם שני דברים אני צריך הושיעני מפי אריה מקרני ראמים עניתני כבר שמה ענית לי עכשיו תושיא אותי מפי הארייה הזה פה אז זה שאומר כי תועפות ם לו אין תועפות אלא גובה העפות הרים לו זה הגובה הגובה אז הוא פחד פחד נורא אבל מהתפילות שאדם מתפלל בחשק בהתלהבות זה הזכות הכי גדולה אז אתם יודעים היום היום זה פטירת כן הרב הרב רבי יעקב רבי יעקב בעל התורים בנו של הראש הוא הוא נולד בגרמניה אביו רבי אשר בן

רבי יחיאל היו קוראים לו הראש הוא היה בן השלישי לרבנו הרוש מבן שמונה בנים שהיו לאביו בצעירותו היה תלמיד של אביב של הראש למד אצלו והיה מפרי בלימודו ואוהב ללמוד בדייקנות גדולה ועד שהוא חיבר זכה לחבר כל ארבע תורים בענווה וה וה ועל זה בא רבנו מרן רבי יוסף קרו ועשה על זה בית יוסף הגאון חידה אומר שהרבה עשו עליו חיבורים גם הרי אבוהב הרב בן חביב מהרב לקשר עשה עשה חיבורים על התור מסביב התור אבל מהשמיים אהבו שיצא רבי יעקב בעל הטורים עם הבית יוסף

זה דבר שהתקבל בכל העולם כולו זה פלא פלאות איך כותב מרי מינץ הוא כותב מהרי מינץ ש היה ראוי תמיד לפסוק כמו בעל התורים היה אחרון והיה יודע דעות כולם פלא פלאות הוא קיבץ את כל ההלכות מן הבבליים מ ירושלמים דברי המפרשים פוסקים ראשונים אחרונים הרבה מנהגים של האשכנזים לקח מאביב מהראש בשל הספרדים הכל הוא קיבץ משהו לא רגיל ועתר אותו בצורה יפה ה הבית יוסף אתם יודעים שהוא אומר יש ספר דברי יצחק של רבי יצחק אייזיק הוא אומר על האדמור מבלזה אומר אומר מי שלומד

בארבע תורים יש היראת שמיים יהיה לו מתמדת בארבע תורים עם בית יוסף שואב יראת שמיים במדה שאיין כ אותה ככה הם אומרים וגם בטור בבית יוסף מי שלומד בו יש בו כל הרפואות אומר יש סימן אחד שהוא מסוגל שאם לומד סימן הזה יש ב יש בכוחו לגרש המחלה המרשה מברז אתה יודע הוא אומר שיש סימן אחד הוא למד ולמד את הסימן הזה הסתלקה כ פסקה כל המחלה הוא לא אומר איזה סימן אבל מה התור רבי יעקב בעל התורים לא היה לו רק פירוש בהלכה יש לו

בעל התורים על ה על החומש פרפראות איזה יופי שהוא עשה כן מאוד יפה שכח א לא הוא שלח אותו למתנה לארוסה שלו זה רק קיצור של בעל התורים שיש לנו זה לא כל בעל התורים זה קיצור כן אבל מה ההלכה הראשונה אומר עז כנמר וקלקל נשר ורץ ק צבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים אז היה הבית יוסף מביא ואומר דבר ראשון יש לנו התגבר כארי לעבודת הבורא קום כאריה ממש כל בוקרה לעשות רצון בעלה אבל בעלה היה לה בעל קם כל יום מוקדם איך הוא

הולך למקווה איך הוא הולך לתפילה חשק אחרי זה הוא חוזר הוא מתפלל מוקדם חוזר לבית לאכול עם אשתו ארוחת בוקר מה זה הכל מוכן אז היו צריכים להכין לחם והכל כבר הכל מוציאה אךש שהוא בא כל הג'יפ מוכן איזה איזה סלטים איזה הכל הכל מוכן ו כן כן הכל היה מוכן כ הכל היה מוכן פלא פלאות בשבילו אז הוא היה שמח באישה הזאת מאוד מאוד אבל מסכן עשו לו עין הרע אשתו נפטר לקח אישה אחרת אמרו לו מאוד טובה חתן מביא מהבוקר שהוא קם הוא בא

מהמכולת הוא מביא איתו את ג'יבן ואת הכל אבל מה שהוא מביא את זה הוא אוכל היא ללא קמה לא מכינה לא עושה היא לא יודע אומ הוא לא דיבר כלום אומר כנראה היא לא יודעת לא למדה ההיא למדה בבית אביה זאת לא יודעת לא שתק אדם טוב אדם נימוסי צדיק יום אחד היו צריכים לבוא אצלה המשפחה שלה אמרו לה שהם באים מה זה הכינה להם איזה יופי עמדה איזה צקצוק איזה דבר איפה הכינה שמה כתבה ערכה הכשירה הדיחה בשנ תגנה איזה ריח טוב אה אמר עכשיו

אני מבין את מוכשרת אבל אין לך אתה את לא מה נעשה אין לה חשק בשביל בעלה היא לא אין לה חשק אומר זה העניין העניין שאדם יקום בחשק אבל תראה אותו אם יש לו טיול לא הוא קם לא אדם צריך להתגבר כערי חשק עכשיו צריך בסיירות נפש למה לקום לתיקון חצות עכשיו זה הזמן זה עוד זה תמוז הנה יום שלישי כבר 17 בתמוז צריך לקום בחשק נפלא שאדם יקום לעבודת הבורא היה אחד החכמים המקובלים הגדולים המקובלים היה רבי יצחק לבי קראו לו היה בבית אל אבל

מה היה כל יום כל יום הולך לכותל המערבי עושה תיקון חצות בוכה אחר כך הולך לתפילה אומר שיום אחד זה היה מזמן ממשלת המנדט היה היו שואלים אותו היה אסור לצאת בלילה איפה אתה הולך אומר אני הולך הולך להתפלל מה זה איפה אני הולך כבר התרגלו אליו כל יום הוא רץ קותל המערבים מתפלל וחוזר כל יום תרגלו אליו אומר יום אחד הוא יושב שם והוא שומע רבתה גדולה מה נהייה בא איזה נחש בר מינן נחבט נפל מהכותל ונחבט והיה עומד מולו אבל הוא לא מעניין אותו

המשיך בשלו היה עושה תיקון חצות וזה הנחש עומד אחרי שגמר התחיל ללכת בדרכו לבית הנחש הולך אחריו אחרי כמה דקות נעלם אבל הוא מהפחד שנכנס בו שכל מה שהיה אומר כול חצות לא הה מעניין אותו אבל כשהתחיל ללכת ואז הוא הולך והוא רואה הנחש הולך אחריו ועומד ועושה פחד אבל בסוף הוא נעלם אבל בכל זאת אומר קיבל פצעים ברגליים שלא יכל לעמוד עליהם עד שהיו צריכים לקטוע לו רגל אחז מסכן אבל אומרים עליו ה הוא היה מהכאבים שלו היה שוכב במיטה כשבאו בשנת השח אומר ה

כולם ברחו הוא לא יכל לברוח שרפו אותו בבית עם המיטה שלו ועם הכל שרפו אותו את הצדיק הזה ככה אומר רבי בציון חזל איך תבין איזה גלגולים אלו איזה גלגו מה אדם יודע טוב השם יעזר נו דבר כבוד שמו זכותם יגן עלינו אמן אנחנו בישעיה אנחנו ישעיה פרק ט פסוק וואו למרבה המסר או שלום אין חץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה וסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת אדוני צבאות תעשה [‏צחוק] זא אז זה שהוא אומר השם שר שלום שאמרנו לפני כן שילד יולד

לנו פסוק פסוק ה פסוק לפני כן ויקרו לו שר שלום מי זה היה זה היה חזקיהו המלך אז הוא אומר יורה על מרבית הממשלה ומרבית השלום שיהיה כי למי יקרא השם למלך המרבה ה המשרה של הקדוש ברוך הוא על עצמו נרע מפניו אז איזה זכות היה לו לחזקיהו המלך למרב סרה וד שלום אין קץ ה אומר עד אין סוף ככה יהיה אין קץ שהוא ישב על על כיסא דוד יקרא שמו וייתן לו שם וממשלה ולשלום א ניתן לו אין קץ שיהיה לו שלום מכל עבריו ואיין

קץ אין סוף לזה על כיסא מלכות בית דוד יהיה שלום זה במשפט וצדקה שעשה חזקיהו אומר מרבית הממשלה והשלום יהיה על כסא דוד על המלך היושב על כסא דוד ועל ממלכתו אנשי ממלכתו להכין אותה להישאר עומדת עעל קנה וסעדה שלא תהיה שלא תיפול במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם מי תעשה את ז כל זאת כינת השם צבעות שכינה לציון על אשר יעץ עליה מה שיעץ עלי הרם ופקח זה תעשה את כל זאת שזכה לשר שלום דבר פסוק ז שלח אדוני ביעקב ונפל בישראל הנבואה שנבאה לפורענות פקח

רמליהו מעתה תתקיים בהם ו דעו העם כולו אפרים ויושב שמרון בראבה ובו לבב לאמור אומר מה שהיו אומרים בגאווה ובגודל לבב לבנים נפלו ורזתה שקמים גודו וארזים נחליף המלכים שהיו לפני כן קודם הם יאחז שבם נתמעטו כי דה מלך ארם הפילם הם הלכו כמו בניין לבדים רעוע שנופל אומר עכשיו חזק הו כבניין אבני גזית ארזים טובים משקמים את הבניין זה שאומר פסוק י וישגב אדוני את צר צין עלי ואת אויב סכסך הנה הם הבוטחים אותם הבוטחים שנשמח על רצין מלך ארם הקדוש ברוך הוא ישגב את

מלך אשור עליו סכסך אותם אחד בשני להביא ואני אומר את אויביו כלפי השכינה הוא אומר הקדוש ברוך הוא סכסך את אויביו זה בזה גוי וגו גוי וגוי ערם ופלישתים כך בסככת מצרים במצרים הקדוש ברוך הוא עכשיו מה יעשה סכסך כל הגויים אחד בשני ואותנו יעזבו תן להם להתעסק בשלהם הגענו פסוק יא עכשיו המשניות בקודם המשנה הצדקה להלו נשמת יצחק בן חביבה אליהו בן חנה משה בן זקיה יוסף בן דוד ואידה משה בן ישועה מורבי רבי שלום אהרון בן רחל רבי אורי בן רחל מרדכי בן חנה

ואביעד שמואל בן שולמית ים בן אסר ניסים בן אסתר מג מרגו בת אסתר אהרון בן מרגלית אהרון בן מרגלית מש ב איך משה בן קדי משה בן קנדידה יצחק בן חנום אליש בן סמדר בן סמדר סיפורה בת גולסטר רבי שלמה ועקנין בן אנחנו עכשיו מסכת קידושין פרק א' משנה ח הנה מסכת קידושין אנחנו לא צריכים שום דבר ששמה יעשה את המתנה כן וגם את הגינה לא זש השמיכות זה מה שסומך ידיים על ראש הקורבן והתנופה זה להניף היה גם צריך הנפת הקורבן החלב על החזה הביאנו

את החזה להניף אותו תנופה לפני השם והגש שמביא את הקורבן מגיש אותו והקיצות קומץ את המנחה והקטר זה הקטורת הקטרת המורן עם הקמיצה והמלכות זה בעופות מליכה והזהות של אדם הזאות של אדם על גבי המזבח והקבלות זה של אדם שמקבל מצווה הבהמה נוהגת באנשים ולא בנשים חוץ מנחת סוטה ונזירה שהם שהן מניפות הסוטה מניפה את מנחתה הפלא וכהן מניח ידו תחתיה ומניף גם הנזירה מניפה משנה ט כל מצווה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ אם הא תלוייה כמו חובת הקרקע תרומות מעשרות רק בארץ אינה

נוהגת אלא ושאינה תלוייה בארץ היא לא מותנת עלי קרקע וכולי נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ זה מותן על האדם למשל תפילין כן כן בטח כזה עוגה הוא קיבל בבוקר נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חוץ מן העורלה והקלים בבא אני רואה הבא ה הכוחות פה פחות שמה יד כל העושה מצווה אחת מטיבין לו איזה יופי מצווה אחת מתינו מכינו ימיו נוחל את הארץ מה זה ארץ זה ארץ העליונה ארץ החיים כ שאנו עושה מצווה אחת מ שעונות מרבות מזכי אותיו הן טבי כ נוחל את

הארץ כל שיש לו במקרא במשנה דרך ארץ לא במהרה הוא חוטא אתה רואה מי שעוסק בתורה בדרך ארץ בנחת עם הבריות לא במר אוחטה שנאמר בחוט המשולש לא במהרה נתך כו שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מני יישוב אין כלומר אין תועלת בו ליישובו של עולם אין תועלת בול אבל מי שעוסק בתורה ועושה נחת וח ליוצרו גדל בשם טוב עליו אמר שלמה טוב שם מ שמן טוב כן כן אנחנו הולכים לדף היומי מסכת בבא בתרה בעזרת השם דף כג היום במשנה נגיד את

תפילת בית המדרש שבתי אדני בלמות לשחות קודש בריכ אותות כ באותיות וכ קיים מצוש שמ תורה כמו שמ כתוב לעשות רצון בוראנו נונו עמר מותר בהם נו במה תך תצי אין בכ מך י ברוך אתה אדו או ידיך כבש וברכו את אדוני ברכה אדוני מציון ושה שמיים וארץ להצלחת נתנאל בן יפ הקפי וא אליעזר פנחס בן לאה ובר בן גלית עדל בת עדי אסתר ועדי אסתר בת ליי הצלחת עופר שלנו רבי עופר הצלחה בן טובה יהיה לו הצלחה גדולה וטובה מורה לעליה ואח של בבא גם

לא לדבר אבל לא לדבר דף כג עמוד א במשנה מרחיקין את השבח אבל זהלא משנה שאתה מביא פרחים לא לדבר את שוב כן הגמר אי משנה מרחיקין את השובך מן העיר 50 אמה יש לו שוח דיונות צריך להרחיק אותם מן העיר 50 אמה למה היונים הם אוכלים זרעונים של הגינות שימו לב זה שוח מן העיר יש שדות אבל פה זה לא שדות השדות הם מחוץ לעיר רחוק אבל כל אדם יש לו גם גינה בתוך הבית איזה גינה לכן צריך להרחיק שמה הוא עושה איזה ירקות קטנות

איזה פלפלים איזה דברים עדינים שרוצים בבית לסדר עם הסלטון הוא עושה את זה אז לכן מרחיקין את את השבח של היונים 50 אמה למה הם הולכים עד 50 אמה היא אוכלת היא שבעה בזה אחר כך כבר אכלה מה שהצריכה לכן 50 אמה צריך להרחיק יש הרבה פעמים גם כן הם בעיר על הגגות הם היו מייבשים מייבשים את ה את הפירות היבשים מייבשים אותם שם יש להם הם פורסים שמה את מה שהם רוצים אז יכולים לבוא אלה היונות ום לקלקל אז לכן מרחיקים את השבח מן העיר

50 אמה ולא יעשה אדם שוח בתוך שלו אלא אם כן יש לו 50 אמה לחור רוח אדם לא יכול לעשות בתוך המקום שלו בתוך השדה שלו שבח אלא אם כן יש לו 50 אמה מכל כיוון מכל צד שלא יפסידו היונים את זרעוני השדות של של השכנים שלו 50 אמה כל אמה זה חצי מטר יעיין 25 מטר לכל רוח רבי יהודה אומר בת ארבע קורין מלא שרר היונה יפה רבי יהודה אומר לא 50 אמה הרבה יותר בת ארבעת קורין מלוש כמו זה שגר אלפיך זה משלחת של

יונים מרוצת הפריחה שלהם בפעם אחת זה בית ארבעת קורין זה יוצא בית ארבעת קורין זה מקום של 273 אמות אז יש 135 מ 273 עמה כותב הרמבם 1 273 ומשהו וארבע חמשות כך כותב הרמבם בפירושו למשניות 273 אמות וארבע חמשות לכל צד כך אומר הרמבם ה זה שאומר רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שר יונה זה מרוצת הפריחה ש שהם פורחים שהם מצצות ואם לקחו אם הוא קנה שדה שכבר יש בשובך אפילו בת רובע הריהו בחזקתו אפילו שאין מסביב לשאר המקומות בת רובע בית רובע

זה סך הכל 10 אמות וחומש אפילו בת רובע שזה 10 אמות וחומש זה כבר אז לא צריך יותר למה הוא קנה את זה מוכן תראה ראשי מחיקים את השוב מן העיר שהיינות מפסידות זרעוני גינות אלא אם כן יש לו שלא יפסידו יונים בשדה החברו ולו שגר היונה מרוצת פריחת פעם אחת ואם לקחו כמו שהוא ם הקרקע אפילו אין לו אלא בטוב העקב אמרתי לכם שזה 10 אמות הרי הוא בחזקתו שהרי הוחזק בו הראשון כן כבר החשון הוחזק בו גמרא 50 אמה בטולו רק 50 אמה מרחיקים

שוח ויותר לא ורמני איין פורסי נשבן ליוונים אלא אם כן היה רחוק מנשוב 30 ריס אתה רואה ממש לא פורסים מלכודות נשבים זה מלכודות ליונים אלא אם כן היה רחוק מן היישוב 30 ריס כל ריס 30 ריס זה פרסה זה 4 קילומטר אז אתה רואה במשנה אמרנו שמרחיקים תיונים מהעיר רק 50 אמה לא 30 ריס זה 4 קילומטר רק 30 מה זה 25 מטר אמר הביה מש שיטה טובה כרסו ב50 המתה מליה הם היונות הם עפות הרבה לכן לא פורסים מלכודות אתה רוצה לצוד את היונות

אל תתפוס מלכודות עד 30 ריס כלומר 4 קילומטר בגלל שזה תפסו בהם וזה אולי של מישהו אבל כרסו מה שאמרתי לך מרחיקים 50 אמה שהי לא תאכל היונות לא יכלו במקום אחר הם ב50 מה שהם הולכות מדד הם כבר שמה מות את הכרס שלהם ב50 אמה מליה כרסו ב50 אמה מליה ממלאות את הכרס בזרעים לכן לא צריך עוד להרחיק את השוב הם כבר אוכלים והם שמחים ב50 אמה כ מ יופי ומשט הגמרא שואלת טוב והם עפות משט 30 ריס טוות כינים עפות רק 30 ריס ואתני

בישוב אפילו 100 מיל לא יפרוס 30 ריס זה 4 קילומטר כל מיל זה זה בערך קילומטר 100 קילומטר ביישוב אפילו 100 מי לא יפרוץ מלכות דות ליונים אתה רואה שהם עפות הרבה יותר מ-30 ריס אז הגמרה מתרצת רב יוסף אמר בישוב קרמים שמה ביישוב קרמים הם מצליחים ללכת 100א ריס א 100 מיל למה הם מדלקות מקרם לקרם לעוף הרבה יותר הולכות מהקרם הזה לקרם הזה לקרם הזה אב אמר לא ביישוב שבחין שמצליחות על ידי דילוק משובח לשובך לעוף הרבה יותר הם עושות מנוחה בכל שוח ושובך

והן מצליחות לעוף יותר אפילו שנח יודעים שונות הם לא מתעייפות כל העופות הם בדרך כלל כשהם רוצים עכשיו נגיד הם אומרים ניסע למירון מירושלים למירון בדרך הם חייבים לנוח כמה פעמים הם לא יכולים פעם אחת לשו היונה לא צריכה הנ היונה הא יכולה בפעם אחת לרוץ למה כל העופות הם צריכים כשהם שתות הם בשני כנפיים היונה היא יכולה גם בכנף אחד לכן כשהיא מטייבת בכנף הזה סוגרת אותו ופותחת את הכנף השני לכן זה עם ישראל נמשלו ליונה למה עם ישראל לא מתעייפים אין אצלהם עייפות כמו

יונה כמו יונה לא מתעייפת עם ישראל לא מתעייפים אז הוא אומר רמ יוסה בר ביישוב רבה אמר בישוב שוחין כיד משובח לשבח פוק משום שובכים גופו למה אמרה ברתה שמחקים המלכודות משום יוני העיר תגיד בגלל בגלל שיש שוחים בדרך וצריך להרחיק בגללם אומר לא תירוץ אחד אתרך בתמה שוחים דידה כל השוחים שיש זה הכל של אותו אדם כל הסופרים שלו כל השוחים שלו ו בתמה דקנה עני או השוחים באמצע הדרך זה הכל של איזה גוי של גוי אין בעיה למה מעיקר הדין כל יונה שעפה משובח

או משהו אתה יכול לקחת אותה רק רבותינו אמרו שלא אבל של גוי אפשר וייתי מד הבקר זה לכן לא אמר מ משום השוחים זה של הבקר לכן אמר תודה רבה לך תמשיך תמשיך לדבר כל הזמן נו מה יהיה פה כ כן עוד רבי יהודה אומר בת ארבעת קורים אמרנו שזה 10 אמות נכון לא בית קור לא ארבעת קורים לא אמרתי רובע הקו זה 10 אמות ארב קורים זה 270 בשלוש אמות וארבע חומשים כך כותב הרמבם לפירושו על המשניות אמר הפפ תם הרב זביד זאת אומרת טועני

טוענין ללוקח טוענין ליורש לומדים פה מהמשנה אם אדם יושב בקרקע לא זה צריך ללמוד את ההמשך של המשנה רבי יהודה אומר בית ארבעת דקורים תמשיך את המשנה ואם לקחו אפילו בת רובע הי הרי הוא בחזקתו אם אדם קנה בט רובע של קרקע ובפנים היה שוח אז אז זה בחזקתו אפילו שזה סך הכל 10 אמות זה בחזקתו לא צריך עוד לקחת מרחק גדול אפילו שיש רק 10 אמות מרחק מכאן לגינות ולזה אין בעיה לא למה זה יש לו חזקה שם אמר ר פפה יתם הרב זביד זאת

אומרת לומדים מהמשנה שאמרה שאם קנה את זה ויש בו בת רבע זה בחזקתו טוענין ללוקח טוענין יורש כלומר אם אדם יושב בקרקע ובא אדם במערער כנגדו מביא אדים שהקרקע שלו ויושב בקרקע מביא אדים שהוא ירש אותה מאבא או מביא דים שהוא קנה את זה מפלוני וכבר הוחזק בשלוש שנים ם בית דין אפילו שהוא לא יודע לטעון בית דין טוענין מי שיושב בקרקע של אבותיו או אם אדם שמכר לו וא אז ובא אדם רער בדין טוענים לו אדוני אתה לא יכול רער חביבי זה שלו הוא ישב

ישלו פה חזקה הוא קנה את זהם חזקה הביתה אז ככה בית דין טוענים בשבילו הוסיף על זה מים אז זה החידוש של המשנה אם אחד לקח שדה עם שבח או שהרה שדה עם שוח והראשון החזיק שלוש שנים טוענים עבורו שהראשון קנה מה את הזכות להזיק שובר בתוך שדהו ככה אומר רשי הלאה הגמרא שואלת ליורש תננה הלכה אתה אומר שבדין טוענין ליורש את נהנה ליורש כבר למדנו את זה במשנה לקמן מה כתוב הבא משום ירושה אינו צריך טענה אז למה עוד הפעם זה לא חידוש במשנה כאילו

אתה מראה לי יש חידוש אתה יודע אם הוא קיבל את זה בירושה אז ויש אפילו בית רובע זה חזקתו ואי אפשר להביא עליו אבל זה לקמן הבא משום ירושה אי אין ו צריך טענה למר לא צריך טענה לכלומר אי אפשר להגיד לעצמם איך זה בא ליד אביך מאיפה זה היה לו מאיפה אולי הוא לקח את זה לא חביבי מה אני יודע אבא שלי מה עשה אין אין טענה עליו מתץ את הגמרא לא וקח ריך חידוש ההלכה שבית דין טוענים זה לא בשביל הירושה ירושה זה לקמן

אבל זה בשביל קונה שקנה קרקע והקונה החזיק בה כבר שלוש שנים המוכר שמחר לו החזיק ב כבר שלוש שנים אז יש לו כוח בטענה הזאת בית דין לו ומה שאמרנו גם ליורש זה דרך אגב אז הגמרא שואלת לוקח נ מתננה גם זה כתוב במשנה להלן לקח חצר ובא זיזין וזו ראות וגזוז ת ראות הרי זה בחזקתה אומר אדם קנ מחברו חצר והיה בו כל מיני זיזין שבולטות מן הבית רשות הרבים או גזוזטרה זה כמו מרפסות קטנות הרי זה בחזקתה מותר ללוקח לקיימן למה ובית דין בשבילו

שמה שהמוכר כנס לתוך השטח זה של עצמו בנה את הזיזים גוסר בשטח שלו זה ברשות הרבים מה שעכשיו זה בולט כאילו הוא נתן להם אבל זה שלו הוא קנה הוא קנה הוא קנה וזה שבולט בחזקתה בחזקתו זה שלו אני רוצה להבין את הגמרא צריכה מר הבנת כן אם ר הבין כולם הבינו כתוב מפורש לקח חצר הובא זיזים גזו רעות שהם בולטות רשות הרבים ארי זה בחזקתה חצר בחזקתה שזה חזקה שזה שלו זה חזקה שהוא לא גזר את רשות הרבים שזה היה בשטח שלו והכל בסדר אז

גם זה כבר שנינו מה אתה צריך להגיד לי כנ חצר זה שבפנים שבח אז אז הוא יכול רק מספיק 10 עמות לכל רוח לא יש לו כבר שנינו את זה צריכה גם לכפול את הדין הזה לישמן אתם גבי רשות הרבים זוס רעות בבליטות וכולי ם כונס תורך שלא הוא הוא לא היה מוכר כשבנה את הבניין עם הזיזים זועות והוציאה נ שטחו זה לא רשות הרבים הנמ החולה החול בני רשות הרבים גבה כל בני רשות הרבים אז מחלו לו הסכימו איתו אז זה הסברה נטה לא היה

יכול להוציא את הזיזים בכוח לרשות הרבים היו מוחאים בו כולם וכנראה הוציא את זה ברשות אבל אחר אבל אכה לא פה שיש לו שוח הייתי חושב התענו לו לא התענו לו בית דין שעשה הו ברשות יתכן שעשה בלא הסכמה הקונה המוכר עשה בלא הסכמה ויש מן הנחה גבי שוח כמן דיחיד הוא שכנו אז יחיד אם הפיסה פיושה פייסה הוא פייס אותו הביא לו פיורה הביא לו דברים פיאס אותו בממון אנמה אחו אח תגבה מחל לו חברו בעד פה אבל רבים וסרה בשם רבים מן פייס ומ

שביק מאיפה הוא יכול פיס את הרבים אמה אמה לא הייתי אומר לא תענו לו בית דין צריכה לכן צריכים בית דין לחדש לי עוד הפעם לכן שני שני הדינים אמרנו במשנה אם לקחו אפילו בטובה הרי הוא בחזקתו אותו דבר אפילו בת רובע שזה 10 אמות זה בחזקתו ואמר רב נחמן אמר רבוע אין חזקה לנזקים הרי זה פה הולך לעשות נזקין אתה אומר זה בחזקתו אין חזקה דבר שאדם מזיק אין חזקה תשמע אדוני אני אשלי פה חזקה אבל זה דבר שהולך ומזיק אין חזקה כזות דבר שמזיק

אין לו חזקה שאלה טובה מה מזיק היונים שלך יכלו פה עכשיו כן אין חזקה כזאת להגיד אני ישלי חזקה שנים שלי טיילו רב מרי אמר בקוטר רב זביד אמר בבית הכיסא כל מה שאמרנו שאיין חזקה לנזקים מה שלמדנו למעלה זה עשן בעשן אין חזק לא יכול להגיד אני יש לי זכות לעלות פה שון לא אין חזקה לנזקים או בית הכיסא ריח בית הכיסא אומר אני יש לי רשות פה לעשות בית הכיסא אבל אדוני זה עושה ריח רע בכל המקומות יש לי חזקה אין חזקה אין חזקה

לנזקים אבל בזה אין בעיה אתמ קטרה בת הכס מה שאסור זה קוטרה קבוע משהו קבוע אשן קבוע קבוע ו שמזיק לגוף של הבן אדם לא לכותל שלו ל הגוף מזיק לגוף משיר את הכותים גם כבו מותר משנה שב לוב יצחק שים לב טוב טוב זכית ותזכה עוד כן אזה פירוש לפי הסוד רבי יוסף חיים הביא רבנו הרי מדבר עלזה ניפול זה בצרפתית ניפול מהיר ניפול זה גוזלה איך אתם אומרים כן נכון ניפול הנמצא בתוך 50 אמה הרי הוא של בעל השבח יש גוזל נמצא בתוך 50

אמה של השבח זה של בעל השבח אבל אמצא חוץ ש אפילו שאיין בו סימן למה חזותו מוכיח חלב והבעלים לא מתייאשים יודעים שיחזירו לו את זה חוץ מ-50 אמה הרי הוא של מוצאו אין בו סימן כל הגוזלת זה אותו דבר לא כתוב עליהם יצחק או משהו שם עליהם פרח למה רוב העולם יכול להיות הרבה הלכו שמה ונפל מהם קנה גוזלות הרי הוא שב אבל חוץ אמה הרי הוא של מוצאו נמצא בן שני שבחות בתוך 50 אמה אבל של שבח ימין שבח שמאל קרוב לזה שלא קרוב

לזה שלא תראה לאיפה הוא יותר קרוב אבל בתוך 50 בתוך 50 בטח בחוץ ה50 זה מוצו מרצה על מרצה שניהם יחלוקו מה יחלוקו את הגו עוד אתה רואה אחד יקח את זה ישנ את השני יקח את צ גמרא אמר רבי חנינה רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואפל ג רובה דאורייתא קורבה מדאורייתא אפילו הכי רובה עדיף אוהו אמר רבי חנינא רוב אם בא לפנינו ספק ויש שתי אפשרויות להכריע את הספק או על פי רוב ויהיה הדין כך וכך או אפשר להכריע אותו על פי קרוב הולכים אחר

הרוב בא גב רובה דאורייתא אפילו שהרוב זה דאורייתא גמה כתוב בתורה אחר רבים להטות בקבה בדין קרוב זה גם דאורייתא למה ראינו ויר הקרובה אל החלל אפילו אכי רובע עדיף ככה קיבלו רבותינו אז אם יש לנו שני דברים או או רוב או קרוב ששתי הם דאורייתא הולכים לפ רובה רובה עדיף כך קיבלו חכמים הוא אומר רשי אומר למה רובה עדיף לא הביא זה פסו לא אבל יש גם בעיה עיר הקרובה אל החלל זה לא אומר לא אבל ככה קיבלו רבותינו מתיב רבי זרע והיה ה העיר

הקרובה אל החלל אפל גה בדיקה אחריתי נפי שמינה זהזה השאלה אומר כתוב ויה עיר קרובה אתה אמרת לי רובה עדיף בוא אני ארה לך כתוב בתורה שאם נמצא חלל באדמה צריך להביא בשבילו עגלה ערופה אז מי מביא את העגלה אנחנו דעים שהרוצח שבא ממנה זה העיר הקרובה אל החלל ואף ארגב דיק אחריתי נפי שמינה יש איר אחרת רחוקה קצת יותר אבל יש בה אלפי אנשים יותר היא לא מביאה את העגלה למה הולכים קרוב ורוב אחרי הרוב אז תתן אחרי רובה רופה אומר בדלקה מה שנאמרת לך

פה שזה בעגלה ערופה אין עיר יותר גדולה כולן שוות אותו לכן הקרוב הולכים אחרי הקרוב כי כולן שוות אבל אם ישר גלוה ממנה לא מביאים לגל הרופה בכלל על מה התורה אמרה להביא גל ערופה דווקא על קרובה א אבל אם רובה לא אין אם אם זאת קרובה וזו רובה אם יש רובה באמת יותר ממנה אפילו שהיא לא קרובה לא מביאים ככה אומר תוספות ריד אבל הרמבם כתב שהעיר הגדולה מביאה עגלה ערופה מהע עלי המנחת חינוך מאיפה הוא הוציא את זה ואומר הפי כמה ים על מה

שכתוב העיר דורשים שמניחים עיר שאיין בה בית דין או ירושלים ומודדים לערים הקרובות האחרות קני העיר אז מה זה אז זהו אז זיל בת הרובה נלך אחרי הרוב אז אם יש ר יותר גדולה זה אה דעל יתי זה שאלה חדשה אנחנו אנו רצנו בדלקה שואלת בליז בתבה דעל על כל פנים ללך אחר רוב העולם אז הרוצח הוא לא לא מן העיר הקרובה הוא משאר העולם כן יש הרבה עוברים ושווים ובכל זאת לא עשינו את זה משמה הולכים אחר כך חזר ושיה אם אתה אומר שהולכים אחרי

הרוב אז זה ב ורבה עלמה ד יושבת בנערים לא אין לוודאי מה מתרצת ויושבת בנרים העיר הקרובה בן הערים אין דרך וצרכים לבוא ממקומות אחרים לכאן לכן טולים שבא מהעיר הקרובה אתה לא יכול להגיד בת רובה עלמה אז מה שאני אומר לך תראה פנה העיר הקרובה אל החלל שהתורה דיברה מביאים מגילה זה רק עיר שיושבת בין הערים פרה זה דחוק תנן זה המסקנה נכון זה ההלכה כן בין ההרים או בין הקרמים בין ההרים איזה קרמים ירדת ח לא שזה קרמים אתה שומע מהאוזניים שב בשרך לא

שומ עוד תנן ניפול בתוך 50 אמה הרי הוא שבעל השובך ככה אמרנו במשנה ואפ ארגב יק חרנה דנפיש מינה אז גם פה תזי אתה אמרת הולכים אחרי הרוב אם אתה אומר הגוזל אתה אומר ניפול בתוך 50 אמה הרי הוא של בעל השבח אבל יש שבח יותר רחוק אבל יש בו הרבה יונות נפי שמינה מחוץ ל50 אמה יש בה הרבה יותר יונים אתה לא אומר שאני פול משם אלא אתה אומר הולכים אחרי הקרוב לא אחרי הרוב או פעם חזרה קושיה בדלקה אומר אין שבח יותר גדול כולם

שווים י אחי אם שפה חוץ מ-50 אמה הרי הוא של מוצאו והדלקה ודאי מההוא נפל אם אתה אומר אין עוד שבח יותר גדול אז למה הוא של מוצאו ודאי שהוא נפל מאותו שבח ש אין אחר ודאי שנפל מזה אין שוחים אחרים אתה אמרת לי חוץ מ-50 אמה הרי הוא של מוצאו למה של מצא אבל יש רחוק למה לא הגשה לו בדקה בעלמה כמו שגש למעלה למה הקש לו מהספר יכול לשט לו והדלקה והדלקה לא אם אתה אומר שאיין זה קושיה טובה נגיד לך מה הוא נפל

זה למה אתה אומר אם אין אתה אומר שבח אחר נכון מאיפה יבוא רק מפה זה בא מזה מההוא נפל שוח הזה היחיד שיש משלמה הם היה שוחים אחרים אז אתה אומר של מוצאו אני מביא ישלי שאלה קטנה תכף אני משמע ליך רגע דלקה פוש שאין בכלל הרב אמר לך תכף נכון למה אתה ממשיך חבד את הרב יש קושיה של תוספות שהוא שואל למה לא תגיד שנפלו מעוברי דרכים מעל מה וסט שואל את זה מבין זה מה שהוא רוצה להגיד לי אז לכן אין זה התוספות מתרץ

זהירים שלא יפול מהמהם אי אפשר לתלות אי אפשר לתלות שנפל משובח אין טולים שנפל מעוברי דרכים למה עוברי דרכים זהירים שלא ייפול מהמהם ככה גם רשי אומר הם זהירים חל לקשות זה ש יות חזק כן הרשב תראה שהקשה לו יותר חזק קושייה יותר חזקה מהספר זה רשי זה רשי לא עוד תירוץ רשי אומר ר שכ קשות קושיה יותר חזקה ככה עכשיו אמר לי אפל בוא אתה זוכר כשב יש כן כן כן הוא זוכר אולי ותש לא לא ברוך השם בלי עין הרע תמשיך הלאה ש מורה

ן לך שיעור ואי דנקה ואי דנקה ודאי מהוא נפל א אכה במ זקנה במדדי בכלל הוא לא יכול לעוף הוא לא יודע לעוף עדיין הוא מדדה אין צריך להעמיד שאיר גדולה מחוץ 50 עמה לא מדדה הוא לא יכול ללכת יותר עד 50 אמה דמר רב הו כבר ברחמה כל המדדי אין מדדה יותר מ50 לכן אם זה בתור 50 של בעל השובך אבל אם זה מחוץ ל50 בוודאי לא בא מהשבח הזה ולכן מי שמצא אותו זכה בו יכול לשים את זה בין בין הפרחים שלוד 51 איך

הגת 51 לא שלוש ש לא עמדת פעמים באה רבי ירמיה באה רבי ירמיה רגלו אחת בתו 50 אמה ורגלו אחת מחוץ ל50 אמה מה הוא מהמה איזה שאלה זאת ועדה אפקוהו לרבי ירמיה מ מדרשה אתה רואה הוא שאל שאלות הוציאו אותו מבית המדרש את רבי ירמיה למה הוא שואל רגו אחד בתוך 50 חגלו אחד חוץ י שאלה כזאת הוציאו אותו למה היה מטריח עליהם רבי ירמיה היה מטריח עליהם אז הפקו מבית מדרשה רחו בשר יכול להיות מציאות כזאת למה הק יש נשות מהרחו בשער גלגולים הגדמה

לב אמר לי מורי כבר ידעת כי זה ירמיה תמיד היה שואל שאלות והנה להיות כי הוא נתכוון לטובה להגדיל תורה ולהדיר בשאלותיו והוא היה רוצה לשמח ובשוב ובקו בבית המדרש לכן יש שכר טוב גדול למעלה כל השאלות הנשאלות במפת רקעה הוא שואל אותם ונשנים על ידו נתנו לו מתנות ונראה לי אניו דעתי שאמר לי מורי שהוא עומד בפתח מתפתה רקיעה למה הוא אמר רגל אחת בפנים הוא עומד על הפתח רגל אחד אבל לא לא לא הוא הכל בפנים אבל לפי הסוד ישפ הס פשים כתב אתה

מערר על דברי חכמים אומרים לך שובל לא מדדה מעל 50 מה אתה אומר לי רגל בחו הוא ע וציות שלך ללמד ח כש כש יש לו שכר טוב למעלה כי כל השאלות הנשאלות דתה זכה לטוב כ מתבישים לשאול ש יש לפעמים באים לאדם זמנים קשים העצה העצה בשבילו להיות בשני רגליים בפנים ולעסוק בתורה לא ולא רגל אחת חוץ לתחום רגל אחת בתוך התחום למה יש הסתרות מניעות קשה ללמוד להתגבר ליצר הרע אבל אם הוא יושב בשני רגליים בפנים אתה מבין לומד תורה בדיבוק חברים בבלי אפילו

פסיה אחת בחוץ יכול להתגבר על יצר הרע אבל אם רק לא אחד בתוך התחום ורגלו אחד חוץ לתחום אי אפשר לכן הוציאו רבי בב דרשה חביבי אי אפשר רגל אחת בחוץ רגל א בפנים או שתי רגליים בפנים ואם זה אחד בחוץ זה כבר בחוץ זה מסופק אתה יודע כשאדם מסופק בדבר אז הוא הולך לא לא כמו שצריך אין ספק צריך רק בפנים אין בחוץ צריך להיות בפנים לא פעם ככה פעם ככה פעם מכה צריך נכון זכית ותזכה עוד זכיתי ללמוד לה ‏ja m יחזירו אותו לא

סוף המסכת חזירו א כן בטח החזיר סוף המס אתה יודע אבל למה למה כעסו הוציא אותו בדרך כלל המדד הוא קופץ עם שניי רגליים צמודות הוא לא הולך רגל אחד כאן רגל אחד כאן הוא קופץ טק טק טק טק עם שתי רגליים אז לא יכול להיות רגל אחת פה רגל אחת בחוץ זה אלה העופות שמדדו הם קופצות בשני רגליים ככה כן לא זה לא אני אומר זה המפרשים אומרים רגל אחת בלי שרגל אחת צועה כן נכון את שמה נמצא בין שני שבחות אמרנו במשנה נמצא בין

שני שוחות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלאו ואף אגב אחד מו נפיש מחבריה הנה אפילו ששוב אחד יש בו יותר יונים לא הולכים אחר הרוב למה לא תגיד שכלך אחר הרוב חמה הסכינה ששניהם שוין שני השוחות ז בת רוב דעל מה הנה עכשיו נלך רוב העולם נמר שהגוזל בא משובחות אחרות עסקינן בשביל של קרמים למה לידי הקרמים הוא מדדה גם חוץ ל-50 אמה למה מה יש לו מה זה בשביל של קרמים יש לו כוח עוד דם אית ד מעל מהתה כבן ד מדדה לא מצא הה

לא ייתכן שבא משובחים אחרים הוא מדדה לכול ד מדדה והדר חזל לקינה מדדה ואי לא לא מדדה ר כל המדדי מחזיר ראשו לראות את קינו ואם לא אם לא רואה את קינו לא ממשיך לדדות הוא לא ר וכאן הקרמים מסתירים ולכן הוא לא ימשיך ככה צריך אם אדם גם הוא ממשיך תמיד הוא צריך לחזור לקדוש ברוך הוא לראות לא יכול לא יכול לעזוב מדדה ממשיך צריך גם אם הוא הולך הלאה צריך כל הזמן להטות את ראשו זה צריך להטות את ראשו כלפי השם בכלל היונה הלו

איך היא אוכלת את האוכל שלה כל היא שבה בפה והיא מרי את הרש השמיים כל בליעה תודה רבה לך ריבונו של עולם עוד פעם יורדת ככה היא אוכלת מודה להשם יתברך רשי אומר מה אומר סל נמצא חוץ לח בסוף נראה שהמסקנה בכל זאת שזה מחוץ לך אבל בשביל של קרמים כן על ידי הקרמים היא יכולה ללכת חוץ 50 מה לא סתם זה המסקנה או ית ד מעל מהתה כ ד מדדה לא מצא התה כ דכל ד מדדה וד חזה לקינה מדדה והיא לא לא מדדה אמר

רב פננה מתננה נביא ראייה לרבי חנינה שרוב בקרוב הולכים אחר הרוב מאיפה יש לנו משנה דם דם שנמצא בפרוזדור דם שנמצא האישה בפרוזדור בחלל שבתוך הגוף מחוץ לרחם ספקות טמא ספק טמא וודאית למה ספקות המת ומאה וודאית ש חזקתו בא מן המקור פרג דק עליד מקרבה יותר מהמקור בכל זאת אומרים שהוא בא בן המקור רוב הדמים מצויים בו אתה רוא הולכים אחר רוב לא אחר הקרוב יש חדר ופרוזדור ועליה החדר זה בפנים בעובי הגוף לצד האחוריים של האישה הפרוזדור זה בחוץ לצד הפנים ועליה היא בנוייה

על שניהם ע על החדר ועל הפרוזדור עליהם בנוייה עליה בלול יורד מעליה לפרוזדור והלכה היא שאדם שדם החדר טמא דם העליה טהור ולכן דם שנמצא בפ דור זה בית החיצון חזקתו בא מן החדר זה המקור אפילו שאליה קרובה יותר ברוב דמים באים מן המקור אפילו שליה קרובה יותר אבל כיוון שרוב דמים באים מן המקור אז אני אומר שזה בא משם הולכים אחר הרוב מה והרוב בא מהמקור כן אפילו שעליה קרובה יותר אמר לי רבה רוב הוא מצוי כ אמרת רוב הוא מצוי קמנד אמר אמר אי

אפשר להוכיח מכאן כמו רבי חנינה מה אתה משה סתם דין מול קרוב לכאן מלוד שיש רוב נביא מן המקור יש מצוי שזה יותר אדם שבא מאשר מעניה רוב הוא מצוי קלמ דמר שגם מי שסובר שקרוב עדיף אבל מה שמצוי נתניה רבי חיה עדיין נמצא בפרוזדור חייבים עלי על בת מקדש אם סה אישה לבית המקדש בטומאה חייבת קורבן בדי ושורפים עליו את התרומה אז אתה לא יכול לדמות את זה לדין הזה ואמר שני על אח לכ ואמר רב שמע מנד רבי חיא תלת שלושה דינים נלמד מרבי

חיא מה הם שמע מינה רוב קרוב אליך אחר הרוב זה אחד שנ זה פסו ושמ מינה לא נכון אחרי רבים ות לא יש גם קרוב פסוק אמרתי לך מקודם עוד פעם אתה חוזר בגלל שאתה מדבר לא יש גם על זה בגלל ה עגלה ערופה אני אגיד לך את הפסוק והיה העיר הקרובה אל החלל מאיפה שלמדת את הקרוב השמ מנת מנה רוב וקרוב אליך אחר הרוב ושמע מנה רובה דאורייתא ללכת אחר הרוב זה דאורייתא אפילו רוב שלא נמצא בפנינו ככה אומר תוספות שמע מנ אילד רבי זר

הלכה כדינו של רבי זרא מה רבי זרא זה אף על פי שדלתות מדינה נעולות ישה כדלתות מדו דה אפילו אחי ז מתב יפה עוד שמע מינן דאמ ר כרבי זרע זה דין בשר שנמצא בעיר שיש בה תשע חנויות מחות בשר שחוטה כשר טוב מאוד ואחת מוכרת בשר נבלה הולכים אחר רוב חנויות אף על פי ש דתות מדינה נעולות ואיין עוד רוב כשר שבא מבחוץ די מספיק רוב אחד לאחריה מה שאמר רבי חיה ויש לי פה תש חנויות יות כשר חנות אחת לא טוב אפילו שהרוב הדלתות

בחוץ סגורות המדינה סגורה אז אין רוב מבחוץ רק רוב פה הולכים אחר הרוב אז אתה רואה ממה שאמר רבי חיא ואיין עוד רוב כשר די ברוב אחד להכריע ממה שאמר רבי חיא שאדם שנמצא בפרוזדור מטמא בוודאי או אם כר בזרה שדי ברוב אחד החריע למה שכי דלתות מדינה עולו דמיה יש בה רק רוב אחד שזה רוב שבא מן המקור ואפילו אקז בת רובה הולכים אחר הרוב מתמים את האישה אז מה שואלת והרבו דכ אמר הוב ומצוי לקלמן דמר מה אתה מביא מזה רעיה זה רוב ומצוי

לא אמרנו שדמה פזור טמא בוודאי זה הרוב הוא גם מצוי זה לא רק רוב זה גם מצוי אז אין ראייה מד רבי חיה לרבי חנינה שסתם רוב אינו מצוי לא אי אפשר הדר ברבה מה כן חזר רבה חזר ב רעיה הזאת הוא אומר למסקנה אין מקום לחלק בין רוב לבין רוב הוא מצוי לכן מוכיח מכאן שרבי חנינה כמו רבי חנינה שרוב וקרוב הולכים אחר הרוב לא מתיחסים למצו לא עד כאן בסדר הרמבם כתב אפילו רב רוב לא מצוי קרוב רוב לא מצוי הולכים אחרי הרוב הר

חזק ז כשיונה שותה רפ אוחת רק שהיא שותה הזי כשיונה רק שותה מרימה את ר מישהי אוכלת היא לא מרימה צור הלכות אנחנו הלכה ה לא ח הלכה ח כן סימן תרסד הלכה ח יש מי שאומר שהו שענה שבלולב אף על פי שנזרקת אין פסו עלי לולב נעו בו אמרו ליב שענות זה תשמיש מצווה זה לא תשמיש קדושה אבל אין לפסוע עליו למה התירו לזרוק את השמיש מצווה בדרך כבוד לא בזיון שתדרוך עליו ט יש מי שאומר שאסור להנות מן הערבה לאחר נטילתה אם לא יתנה

עליה שאין בדעתו להקצות אותה לכל היום דלקו לעלמה תקצה למצוות אז נהגו להצליח את השענות אומר אומר אומר המורם פיית מסות למה נעשה במסוע אנחנו את הלולב ואת הזה היום מה נעשה שומרים אותו על הפתח של הבית זה טוב ואחר כך ק פס ושורפים אותו אבל מה אני עושה אני יש לי כמה ללבות אז אחד אני משאיר כל שנה אני לוקח שניים אחד אני אשאיר על הפתח ואחד אני סורב וככה זה כל שנה מחליף זה בזה בסדר אמר למה שאחד יהיה לי כל הזמן על הפתח

זה טוב זה סגולה למה זה סגולה לש ר יש מי שאומר שיש זה שלא יקו ישראל ערבה למצווה משדה גוי אפילו ברשות הגוי אפילו שהגוי מסכים למה חוששים שהגוי הוא גזלן הוא לקח את זה מישראל אחר נמצא שלא היה כל שינוי בערוה וקרקע לא נגזלת זה של ישראל שהגוי ח כן אומר לכן צריך שהגוי יקצצו מעצמו אז אין לכם את זה לא זה של הרב אם חי אם חי יום השענה רבה ביום ראשון השנה יכול יום פטירת הערי ביום שישי מה נעשה צריך יום חמישי ללך

שע יום חמישי ר אם חל יום השען ערבה ביום ראשון וקסס עובדי כוכבים ערבה בשבת בשלהם ישראלים והביאו כשרה אפילו שנעשה בעבירה כיוון שבשעת המצווה אין למעשה עבירה משמעות כשרה אם ציוה ישראל קצוצה והי פרסיה בדבר יש מחמיר אם לא אם יש לו ערבה אחרת למה העם מרננים בשבת הביאו הגויים ססו אותה בשבת עכשיו זה שלוש של היום עכשיו שלוש של שבת מה הרב עה א חטי זה היה של היום עכשיו י מורח של שבת אה עכשיו צריך שניים אתרוג אמרנו אסור לאכול את האתרוג ביום

השביעי אתרוג שייחד אותו למצוות ארבעה מינים בשביעי אסור באכילה שהרי הוקצה לאכול שבעה ואפילו נפסל אחר שעשה בו מצווה אסור כל שבעת ימים למה עומד ב קצתו אבל אם רוצה לאכלו קודם עשיית המצווה מותר קודם לא לא עשה בפו בכלל מצווה ביום הראשון כבר נתתי לקחתי אתרוג קצתי אותו בשביל לעשות בו מצווה בפועל לא עשיתי גם לא ביום הראשון הזמ ובש מיני עצרת בארץ ישראל לא עושים ח מספק מותר מחוץ אלא הרץ עושים שני ימים טובים של גלויות מספק שמהיום הראשון שיכול הוא שיך לחול המועד

אסור אף בשמיני ומותר בתשיעי ואפילו חל להיות באחד בשבת ל רינן כמוקצה לבין השמשות קצה לכולי יומה ויש אוסרים בחל להיות באחד בשבת אפילו שלא היה חסר מעשה כן הרי זה מוקצה ואסור לאוכלו הפריש ב הפריש שבעה אתרוגים שבעה ימים כל אחד יוצא באכל למחר למה לא הוקצה אלא ליום אחד ולא דווקא מחר אפילו לאותו יום בלילה שכבר אין נו בכלל זמן המצווה אבל ביומו אסור שו קצל לאכול אותו היום זה דמונים כל יום מבי להם אתו אחר למה כל החסידים משתמשים בשל הרבי וזה כבר

הלך אז יודעים כל אתרוג זה יום אחד מחורת מותר כותב עליהם זה ש לא הוא השתמש בו אתה יודע זה מוטר ורט עלי ב ב הוא לא לוקח את כל הש זרק אותו בפינה בשני הוא לא מכיש מהתחלה שב כוב הפריש שבעה אתרוגים אמרנו שחמישה אנחנו הולכים להלכות של בין המצרים אמרנו חמישה דברים ראו את אבותינו ביום 17 בתמוז דבר ראשון רוחות מאיפה אנחנו יודעים הגמרא אומרת בשישה לחודש ניתן מעשרת הדיברות לישראל בשבעה בוא עלה משה כתיב ויקרא אן משה ביום השביעי כתוב ויבוא משה בתוך

הענן ויעל אל ההר ויהא משה בהר 40 לילה 24 דסיו ושיר תמוז מנו לו 40 בשפר בתמוז נחית אתה ברינו ללוחות ב17 בתמוז וכתיב וש כאשר קרא בן המחנה ויר את העגל וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר אומר בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה את הלוחות הי היה סובלן כמן שירדו וקרב אל המחנה פרח הכתוב מעליהן ונמצאו לו כבדים ואז בשעה שנתן שמח שמחה גדולה כמן שרכו ישראל אמר אם אני נותן להם אני מזקיק אותן למצוות חמורות ומחייב אותן מת שמיים למה כתוב לא

יהיה לך חזר לאחוריו וו סקנים ורצו אחריו החס משה בראש הלוחות ואן חזו בראשם חזק כוחו של משה יותר מכוח של זקנים וכל היד החזקה הסתכל ל משה ברוחות וראה הכתב שבהן שפור וכבדו על משה ונפלו מידיו נשתברו נפלו מידיו לא השב כן לכן ש אומרים שהוא שבר אותם ולכן אמר לו הקדוש ברוך הוא אשר שיברת ישר כוחך ששיברת תמוז זה זכרות תורת משה ועוצבה מרמזת על לוחות שקן שישה וכבן שישה פחים שכחה שהייתה גם ביום 17 בתמוז אמרנו בוטה לתמיד זה גמרא במסכת תענית זה

היה בזמן חורבן בית ראשון בתשעה בתמוז נבקעה חומת ירושלים פרצו הבים לתוך העיר ועשו בה שמות אבל להיכל השם לא יכלו להיכנס התבצרו הכוהנים ועשו שם עבודת השם עד יום שבעה באב אבל כבסים להקרבת התמיד חסרו להם מיום יג בתמוז ולם היו בעזרה כבסים מבוקרים ממומים כדי להקריב רבעה ימים ביום ג בתמוז שיחדו את החיילות שצרו עליהם מבחוץ והיו משלשלים להם כסף והם העלו להם כבשים וכך עשו עד 17 בתמוז רבי סמון בשם רבי יהושע בן נבי אומר ב מלכות יוון היו משלשל ם שתי קופות

שזהב היו ם שני גדים באותה שעה עיד רבי יהודה בן בבא על תמין של שעה שקר ב 4ב שעות אזה פעם אחת דו להם ל אוחז נכון הזדעזעה ארץ ישראל 400 פרסה עעל 400 פרסה גם ביום 17 בתמוז הובקעה העיר זה היה בחורבן בית שני טיטוס חילותיו פרצו לעיר בחורבן בית ראשון בזמן צדקיהו המלך בחודש הרביעי בתשעה לחודש חזק הרעב תבקע בירושלמי כתוב שגם בחורבן בית ראשון הובקע העיר ב-17 בתמוז כפסק בשולחן ערוך הפרג דכתיב קרא בחודש הרביעי בתשעה לחודש הובקע העיר הם תנים תשע בו

ב-17 פני שאף פי שבראשו הבקה בתשעה כון שבשנייה ב17 תקנו לטענות ב17 זה בתח שנייה וגם שרף אפוסטומוס את התורה רבנו עובדיה אומר תנורה שר יוני לכן זה היה בבית שני ואלו הימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שראו בהם כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה והה זיכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיו כמעשי אתה עד שגרם להם ולנו את הצרות ש בזכרון דברים אלו נשוב להטיב שנאמר והתודו את עוונם ואת עוון אבותם זה כותב הרמבם חייב כל איש נסו מליבו באותן הימן מפשפש במעשיו כמו שכתוב

באנשי ננו ויר השם את מעשיהם את שכם ואת עניתם לא נאמר אלא את מעשיהם כל התענית זה העיקר הכנה לתשובה טוב נשתדל על זה הרמבם דף נ פרק חמישי כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחד הכהנים בנוי בכוח בעושר חוכמה במראה אם אין לו ממון כל הכהנים נותנים ו משלהם כל אחד ואחד לפי עושרו עד שעשיר יותר מעשיר שבכולם ואין אחד מכל אלו מעכל אלא כל זה למצווה אבל הם תרבה מכל מקום נתרבה חייב כהן גדול לנהוג כבוד בעצמו לא קל עצמו עם שאר העם ולא

יאו אותו ערום ולא בבית הכיסא ולא במרחץ ולא שהוא מסתפר שנאמר גדול מאחו נמן שנוהגים בו גדולה יתרה רצה שהוא חצים אחרים אמו הרשות בידו צריך כבוד כן ד' לא יכנס לבית המשתה ולא לסעודות של רבים אפילו אין של מצווה אבל הולך הוא אם רצה לבית האבל כשהוא הולך אינו הולך בבובה עם שאר הכהנים אלא כהנים מסבכים אותו וחולקים לו כבוד מסבב אותו ושגם מצעו בינו לבין העם וסגנו משיח שעבר ממנו וראש בית אב ואבלים וכל העם סמלו ואומר לאבלים תנוחמו והם מכבדים אותו כפי כוחן

מת לא מת אינו יוצא אחריו ואינו יוצא מפתח בתו או מן המקדש וכל העם באים לנחם אול טוב והוא עומד בשולה סגם מימנו ורוש בת מסמ ואומרים לו אנו כפרתך ואומר להן תברכו מן השמיים ו כשמן אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מסב ספסל ואינו קורא על מתו כשאר כהנים שנאמר ידיו לא פרום ואם קרא לו כה אבל קורע הו מלמטה כנגד רגליו ואינו מרבה פרע לעולם שנאמר פרע כלומר ראש זרות שנאמר דשו לא יפרע ואפילו בעד שלא יכנס למקדש אלא מספר מערב שבת ערב

שבת ואינו מספר בתער לא יעשה בטר בסכין אלא בזוג רוש שערה זו בעיקר זו עד שייראה כאילו הוא צמח כאחד שנאמר רושם לא יגלחו פר לא ישלחו כסו חסמו רשם מה זה זה יותר יפה יעני חשבתי טר זה הכי יפה רבינו הרי אומר כל ערב שבת אדם יעשה בתער ובית יהיה לו מוכן במקדש והה נקראת נשקת כהן גדול כבודו תפארתו שיהיה יושב במקדש כל היום לא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה אחת או שתיים ביום ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם וכהן גדול דן דנין

אותו מעידין עליו ואין דנין אותו דיני נפשות אלא בבית דין הגדול בלבד שנאמר כל הדבר ול יביאו אליך היה יודע עדות אינו חייב לעדה אפילו בבית דין הגדול שזה אינו כבודו שיילך ויעיד ם הייתה עדות למלך ישראל הרי זה הולך לבית דין הגדול הוא מעיד לו יוד כבר בארו בספר חמישי שהוא אסור באלמנה הוא מצווה על הבתולה ויין לו נוסא שתי נשים ואם נסע שתיים אין יכול לעבוד ביום הצום עד שיגרש חולץ חולצין אשתו מיבמ את אשתו ואם גירש אישה מותרת לנסה לשאר העם יא בזמן

שהכהן גדול נכנס לאכל להשתחוות שלושה אוחזים פו אחד מימינו אחד משמאלו אחד באבנים טובות של אפות מאחוריו ויכנס לאחד ישתחוה כיוון שישמע סגן כל רגליו של כהן גדול שהוא יוצא מגביע לו הפרוכת אח שצ יכנסו אח כהנים ישתחוו וייצאו בכל יום שיירצה להקטיר הקטורת מקטיר ן חלק בראש בקודשי המקדש כולם כיצד שירצה אומר זו החטאת שלי זה האשם שלי ואין עובד בפיס אלא אם כן ען שירצה להקריב מקריב כל מה שיירצה ן בית מקדש איזה יופי עושים לו אה אומר זה אני רוצה זה אני רוצה

מה ן גדול מ אחו ו שלו עם הים תופס תופס אותו ככה בכבוד בזמן שרוצה כהן גדול להקריב היה עולה בכבש והסגן ממנו עלה למחצית הכבש תפס סוגן ממנו ואליו ושיט הכהן גדול והושיט לו הכהן שהוא מוליך את ראש העולה והאיברים שבידו סומך עליהם זורקן עש וכך היו מושיטים השאר האיברים כל אחד ואחד נותן איברים שבידו לראשון ראשון נותן לכהן גדול והוא סומך וזורק לא אם רצה לסמוך בלבד יה אחד זורק לאש עושה ואין שם שמיכה על כל האיברים אין כהן גדול בלבד בפני כבודו אלא

כל השמיכות על בעלי חיים הן את רואה אין שמיכה על איברים רק כהן גדול תמיד שאדם סומך במקדש זה על חיים סמח ידו על ראש הפר ל כהן גדול מגישים לו אחרי שזה שחרות גם סומך יש לו פרוטקציה כן כשיגדל הכהן ויעשה איש הרי הוא בכשר לעבודה אבל חב הכהנים לא היו מניחים אותו לעבוד במקדש שהיה בן 20 שנה ואל נכנס עזרה לעבוד תחילה אלא בשעה שהנביאים אומרים שירה אין הכהן עובד תחילה וכן כהן גדול אין עובד תחילה עד שיביא עשירית האפה משלו ועבודה בידו ועובדה

בידו שנאמר זה קורבן אהרון ובניו אשר כבו להשם מותו ואם עבד קודם שיביא עשרית האפה כן כהן גדול שעבד בקונה גדולה קודם שיביא עשירית האפה עב אותו כשלה כהן שלא עבד דין מימיו שמנו אותו כהן גדול הרי זה מביא עשירית היפה ועובדה בידו תחילה קשר חינוך כל כהן דות אחר כך מקריב עשירית היפה שנייה שיהיה חינוך כהן גדול אחר כך מקריב עשירית היפה שלישיית שיהיה חביתי כהן גדול שמקריב בכל יום כמו שיתבאר מעשה שלושתן שוה ה פרק שישי של שבת אי אפשר שיהיה קורבנו של אדם

קרב וואנו עומד על גביו קורבנות הציבור הם קורבנות של כל ישראל אי אפשר שיהיו כל ישראל עודים בעזרה בשעת קורבן כח תקנו נביאים הראשונים שבר ישראל כשרים חט שו שלח כל ישראל לעמוד על הקורבנות והן הנקראים אנשי מעמד חילקו אותן 24 משמרות כמינה משמרות כהונה וביה וכל מעמד ומעמד אחד מהם ממונה על כולם וא נקרא ראש המעמד ב בכל שבת ושבת מתקבצים נשי מעמד של אותה שבת משה מהמהם בירושלים או קרוב לה נכנסים למקדש עם משמ כהונה ולביאה של אותו שבת והרחוקים של אותו מעמ כן

שהגיע המעמד שלהם הם מתקבצים לבית הכנסת שמקומן מה הן עושים א אלה שמתקו בירושלים בבתי כנסיות מתענים בשני בשבת ש בשלישי וברביעי בחמישי מתענים תראה אבל בערב שבת לא היו מתענים פני כבוד שבת חד בשבת אינם מתענים כדי שלא יצאו מעונג שבת לצום כ ויום משבת שי מעמד מתפללים ארבע תפילות שכית מנח ונעילה אוו ועוד מ תפילה אחרת בין שרית למנח והי יתרה להן ונוסעי את כהנים כפיהם במעמד שלושה פעמים א במעמד שלושה במעמד הזה שלושה פעמים בכל יום בשחרית בתפילה יתרה ובנ עילה כל שבת

הישם נעלה כל יום כל יום כל יום היום בשבת זה קוראים בספר תורה שלושה אנשים פעמיים בכל יום פעמיים בשחרית תפילה זו היתרה שמוסיפים אבל בנח לא היה קורים בספר אלא על פק קורן את שמה קבסים תפילת מח בערב שבת משים רודין שבת קוס כ תפי ארבע תפילות אלו עמידת תפיל חינן בקשה לקות בתורה נקרא מעמד וכמה היו קוראים במה היו קוראין מעשה בראשית ביום ראשון קוראים בראשית והי רקיע בשני רקיע קבו המים בשלישי קבו המים וה מאורות ברביעי י מאורות וישרצו בחמישי ישרצו ותוצא הארץ

בשישית תוצא הארץ וכולו ז פרשה גדולה קור אותה בשניים תנ קור אותה אחד שי פרשות שקוראים שחרית הם חוזרים וקוראים אותם בתפילה השנייה בספר קוראים אותה בעל פה במנחה ח שמונ ימי חנוכה לא הום ש עושים מעמד בשחרית כל יום שיש בו קורבן מוסב לא היה מעמד לא בתפילה שנייה שלחם שלהם ולא במנחה אלא בשרית ונעלה בלבד כל יום שהיו בו קורבן עצים לא היו במעמד בנעלה אלא בשרית בתפילה שניה במנחה טמה קורבן עצים זמן קבו המשפחות לצאת להביא עצים למערכה ביום שיגיע לבני המשפחה זו

להביא עצים מקריבין עולה נדבה וזהו קורבן העצים והיה להם כמו יום טוב ואסורים בו באספת ענית ואסורים במלכה י אפילו אחיד שהתנדב עצים או גזרים למלך אסור באותו היום בספת ענית בעליה נכון ד וזה דבר זה מנהג אנשי מעמד אסורים מלספר לכבש כל ה שם ח מותרים מפני כבוד השבת מה עשור ם לספר לכבס כדי שלא יכנסו למעמד שלהם מנוולים אלא יספרו וכבסו מקודם מכאן אנחנו שום ראשו שנה נגיד עד הסוף י שאלתי מה ביום הראשון מה ביום הש זוהר זוהר הקדוש ת ת ח ם

ק צה םכ אד אנו שסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר ציבית אותם כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך צמי נטמנה זקה בד בבד ויאמר אדוני משה קך סמים נטף ושחת חת בנה שמים ז ימ משה קח לך חלת בנ שמים יה ב י בת עשת קודש קדש עליו אהרון כור את כיצד 3685 מנ בכל יום ים שם כ גדול ום הכיפורים בערב יום הכיפורים כדי לקיים הצורי ציפורן ש ימ מלח אם נתור למה הי באה למה הוא באו שומר יה זה הם אוד אין

אדם יכול לעמוד ולמה אם בדש ז ע מז הכח מעט צורי מעט דבש מזר מצורים ויאמר עליהם עוור שם לא את הדבר כיתב את העבודה הזא ו ככב לכם רתם זה ש פסח בצים מצ יע את המנורה זהב כש את המנורה ך קנים יוצאים מצידה שלושה כ שלושה כ שלושה געים משו זה כ זה עשה אותה זהה אשה א אד ויאמר משה גף בעם פה ויאמר משה י משה עליש זיר יר וזך כחסדך ני אשיר עוזך וק חסדך כצ ביום כיירי אלים דעתר ויעמוד פנחס פלצר

המגפה יושב בסתר עליון בצ אשת חיים מצ ור טו וש פ פ בח תורת חסד עלש לכם עצ נות עשו חיים בראש אדוני צב תרא ליציון תרא לי א ד ה רצון מפניך אדני אונו שבזכות קריאת ורת בסוכה בבות ות ממנו ראשי תיבות ספי תיבות מנול ישלחנו ישראל ישראל חשם השמות צמר אחיך קדושים ששך מ כל הל הקדוש המאזנים גם המאזנים דרך הפלפון רוחניים וחיים טובים ומקים ונחת כל צדש רוחני וחני