הדף היומי מסכת בבא בתרא דף יג הרב בניהו שמואלי שליט"א ב תמוז תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו ם שני בשבת ד ב ז ה תשפד שיהיה שיהיה בשורות טובות וישועות גדולות ונחת גדול והנה אנחנו רואים מה זה לימוד התורה אדם כי ימות באוהל הגמרא אומרת לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש ואל ימנע עצמו מדברי תורה אפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה כימות באוהל כלומר אפילו בשעת מיטה יהיה עוסק בתורה כל מצב כל שעה חייב אדם ללמוד תורה גם בעיתות מצוקה לא עלינו וגם כאשר הזמן עומד רשות האדם הוא מעט תנצל את הרגעים של התורה מסופר על החתם

סופר בשעותיו האחרונות אומר החול התחיל להתגבר אומר הנכד שלו ושינו את שמו עשו גם פידו נפש על השם החדש המהומה הייתה גדולה והעם לרוץ לבית החיים להתפלל היו אנשים יושבים בוכים חברה קדישה מגיעים הקובע שלו היה על הפנים שלא הסתכל על אף אחד התחילו לומר תפילות ואומר לדודו המרשם אומר לו אני לא יודע מה רוצים ממני לכו לבתיכם יש עוד זמן הרבה למחר עוד נתפלל בציבור אנשים מבטלים אותי אני עכשיו הגיע הזמן שאני אחזור על למודים שלי לשנות לשלש את מה שלמדתי הם מבלבלים אותי תראה

היו הילדים שלו בוכים אומר בניי למה אתם בוכים אשרי מי שביד שנותיו כמוני אשרי מי שבא לכן בתלמודו בידו גם אמר 60 שנה רצופות לא ביטלתי יום אחד ללמוד תורה ברבים חוץ מתשעה באב וגם בעליל יום הכיפורים למדתי עניני עבודת יום הכיפורים ווא אומר להם אני רוצה שתשבו שמוח השולחן תתפללו בתורה שהנשמה שלו תעלה מתוך פלפולה דאורייתא חתם סופר את יודע מה זה הוא אומר אני נהייתי תמיד חכם בחמש דקות אומר אותם החמש דקות שמבוססות לאדם אני אותם ניצלתי אדם חושב חמש דקות יאללה נמשיך לא

שום רגע לא יבזבז כל מה שהוא יכול ללמוד ילמד לא לבזבז רגע אחת היה רב זלמה למבינה אומר השכימו בבוקר אחד באו לבית מצאו אותו שוכב על מיטתו מתהפך בכל יו מה זה ספר תהילים מונח לפניו והוא קורא בכל נעים אמרו לו הנוכחים אל תתאמץ בקריאה אומר מה אתם מדברים זאת התורה אדם כימות באוהל למנע אדם עצמו מדברי תורה אפילו בשעת מיתה אני אלמד ואלמד ילמד פ פלאות ה גאון אחד ג בגלל ח דקות זה החתם סופר הוא אמר על עצמו היה בחור אחד עני יתום

מעורב היה גדל ברוסיה לא אבא לא אמא בא איזה משפחה עשירה בעלה ון רב הסכימה להרח אותו בביתם לגדל אותו והיא דאגה לכל מחסרו רחה אותו במסירות הבן של המשפחה הגיע לפרקו תחתן ועמד נסה עם בת גילו ובלב הבחור היתום אמר אני טוב אני כבר עכשיו גיבל החלטה לעזוב את הבית רק אמר לה לאישה שם שמרחת אותו בעלת הבית אמר לה תראי עכשיו אתם קונים בגדים הכל חדש לחתן את הבגדים הישנים אתם מוציאים כמן שאני הולך לישיבה עם פנימיה ורוצה ללמוד כ בתורה אין לי בגדים

תנו לי את הבגדים האלה החמים שלו כיקר מאוד ואני אלך אמרה לו אין שום בעיה תיקח תנה לו את הבגדים שמע את זה החתן היה שמח הלך עם עוד איזה חבילה יפה בא אליו אמר לו תר אני עכשיו מתחתן אבל אני צריך ש בחור פיקח ואתה פיקח שיהיה בעסק שלי כל יום רק שעתיים אומר לו לא יהיה ולא יקום דבר כזה אני את התורה לא עוזב שמעת אל תגיד לי צ ות אני לא רוצה אומר אבל אתה לא תהיה עני אתה תהיה עשיר אומר לא רוצה

רוצה תורה לא רוצה לעבוד אומר שעתיים אומר לא רוצה אתה לא רוצה תביא לי את כל הבגדים אמר תקח קח לו את הבגדים הוא איך שלא יהיה הסתדר אתה יודע לא ראיתי צדיק נעזב הקדוש ברוך הוא עזר לו מסכן עשו ייותר עני הרב ש ראית מה זה לא היה לו מה ללבוש היה עומד עם חולצה על הקיר שלא יראו שיש לו חור בחולצה איזה בושות שנתיים כל היום הוא היה עומד ללמוד תורה טוב באופן הבחור הזה ככה ככה עשה המשיך ללמוד וזה הלך והתעשר עושר גדול

נהייה מיליונר שמעו הלך לפניו בינתיים הבחור נעשה ראש ישיבה הישיבה שלו עשו דינר גדול וגם העשיר הזה עשו לו קבלת פנים למה הוא יתן הרבה כסף אומר להם נו תתחילו אומר רגע לא בא ראש הישיבה עד שהוא נכנס הוא רואה וואו זה שלקחתי לו את כל הבגדים מי זה רבחן אינספקטור כן יפה אומר תראה דבר פנה הוא בא ל רבחן אינספקטור אומר לו אני רוצה לעשות אך עכשיו שכר זבו אני אתן לך הרבה כסף כל חודש אומר לו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה

בוז יבו זוו אתה שהייתי קטן לא רצית לעזור לי זה שאני אבוא לעסקים את הזכות הזאת אני לא אתן לך עכשיו אין לא תקבל אותה לא נתן לו אומר לו אן אתה חביבי תדע ערך של תורה ולא נתן ו את זה זה מה נעשה היה רבי יוסף רוז'ין בשעת מלחמת העולם היה הפצצות מה זה הוא לא פסק רגע אחת מללמוד הראש שלו היה עמוק בתוך התורה היה חם עובדיה חם בציון במלחמת השחרור ה יושבים ישיבת פורת יוסף למטה היו יושבים ללמוד אזה הפגזות והם לומדים זרעתי

הפחד עליהם שלח לראות מה קורה ם שלח את חמדו מעלם שילך רמים חכם ובד חכם בציון אומר הם לא יודעים כלום הכל הכל מפוצץ מבתיהם והם הראש שלהם בתורה הם לא יודעים שום דבר יושבים ללמוד אך גם חכם משה היה באזור ב זכה אתה יודע מבין מה זה אותו דבר בתקופת השעה לא מסופר על אנשים איך הם ישבו ללמוד באיזה מסירות נפש היה בירושלים רב ראובן זדק בנגיס היה ראש רבא של ירושלים כן ראש העדה החרדית אומרים שמשך ימיו הוא למד את השס 101 פעמים כל

השס אבל כל סוגיה שהיה לומד היה חוזר אליה ארבעה פעמים ראית זה יוצא פי ארבע יום אחד הוא עשה סיום והזמין מה זה אוכל ושמע אמרו לו מה יום יומיים אתה כל הזמן מסיים שס היום אתה עושה סעודה מיוחדת מה מה אתה מביא לנו היום הרינג וזה מה קרה אומר זה סיום מסכת של כל מיני רגעים שניצלתי אותם הייתי עומד בתור הייתי מחכה לפה בזה סיום מסכת שש כזה אז אני שמח בזה תראה איזה חשק היה להם על התורה לנצל את הזמן אדם כימות באון כן

אתה יודע כתוב בספר דרך עץ חיים הנציב היה נוהג להזמין לשולחנו לסעודת חג תלמידים נבחרים גם בזכות ייחוס עצמו וגם יחוס אבות ביום אחד הזמינו את רבי איסר זלמן מלצר הוא היה גר פה היה בו גם יחוס עצמו וגם יחוס אבות היה לו קרבה לנציב גם כן מי זה מה קרה בסדר הפני אל הנציב אומר לו אתה לומד תורה רבי סר סלמן מצר אומר לו אתה יודע תורה אומר מרוב היה שמה אחד מתמיד אומר לו אתה לומד תורה אבל רבי סר זלמן מצ הוא יודע תורה

אומר אם אתה תנצל גם את הרגעים הקטנים שלך אתה תהיה יודע תורה אתה יודע שהיה אחד בא להתייעץ עם ה חזוניש על איזה ייעוץ רפואי היה לו איזה אומרו לו הרופאים צריך לנתח בראש אמר לו החפץ חיים כן אמר לו החזון איש תעשה את הניתוח כך וכך בינתיים ה אומר לחזון אש אני רוצה להתייעץ איתך ללמוד איתך איזה יש כמה שאלות יש לי בגמרא ישב למד איתו חפץ החזון איש אה זה גאון אמר לו אני עכשיו חוזר בי אתה לא ניתוח זה מתרפא לבד למה היגיעה

שלך בתורה לפיך שלמדתי אתך אין נתוח אתה לא צריך ניתוח שהוא נכנס החזון איש נכנס ישיבת פרת יוסף הוא בא ל הכותל המערבי הוא גם נכנס לישיבת בית אן ואמר שהוא מריח פה ריח של קדושה וגם הוא הלך לכותל המערבי בינתיים הוא נכנס לישיבת פולת יוסף ישב עם רבי עזרא עתיה מה הוא אומר אומר סברתו כי סברת הרש בה בעזרתי היה לו הרבה ייסורים אבל כשהיה לומד אין ייסורים שוכח כל הצרות שבעולם אין בזרת כן מי שלומד תורה גם בשמיים מתנהגים איתו אחרת אני אמרתי לכם

פעם מה שסיפר רבי נתן סלם עליו השלום היה מורה של מורבי אז הוא היה שבוע שעבר היה פטירת רבי יום טוב ידי לוי היה גאון גדול ומקובל גדול גאון הוא היה עובד איתו לומד איתו הם יתנו ביניהם או רבי יוסף דיד או יום טוב אני חושב רבי יוסף די היה הרב של הבוכרים של החלבים ה לומד גאון אמר מי שיפטר קודם יב יגיד לחברו מה קורה נפטר רבי יוסף ד והוא בא יום אחד חונם רבי אברהם ס רבי נתן סנם שהוא נמצא חסר בית כנסת אברהמוף

ויש שמה חתונה עורך את החופה רבי יושע שרבני ויש שמה חתונה באים אומרים לו רבי יוסף ידיד מחכה לך בבית הכנסת סופי וף בוא מהר אומר אבל רבי יוסף נפטר טוב אני אגמור את החתונה אני בא כלומר גמר את גמרו את השבע ברכות רץ אומר לו אה רבי יוסף מה אתה עושה פה אתה כבר לא מבני העולם הזה אומר אבל תנינו תנאים בינינו אומר א כלה מספות אומר אני לא יכול לספר לך לא יכול להגיד לך אסור לי אבל דבר אחד אני להגיד לך ותגיד את

זה לחברים שמי שעוסק בתורה אפילו שנגזר עליו גיהנם אי אפשר להניס אותו לגיהנם איך ינקו לו את העוונות יש חומר מיוחד ואני אראה לך אותו עכשיו זה מין מים כאלה מורחים את זה עליו הכל פורח לא צריך הכל נהייה ב הכל הכל בסדר אומר בוא תראה אתה רואה היה על השולחן ספר חבות יעיר היה על זה כתם על הכריחה מצד לצד מוציא מים עשה ככה מרח עליהם אומר ראית אין כתם נהיה דש אומר תגיד לכל החברים מי שלומד תורה הגוף שלו ספוק בתורה יש חומר החר

לא צריך גהינם נכה אותו ככ זה תראה בש לומד תורה אבל מה צריך ללמוד בשעה שלומדים לפעמים צריך לישון גם צריך משה לא כל היום תלמן גם צריך לישון בסדר היה חפץ חיים אומר הוא נכנס לרדן בלילות לשיבה הוא יושב ולומד הוא רואה התלמידים אחרי חצות עוד ממשיכים ללמוד אומר עכשיו כל שערי שמיים פתוחים נבקש רחמים אבל תדעו לכם בשעה כזאת תלמידים חייבים ללכת לישון שיהיה להם כוח ולמחר יכלו לללמוד ו ככה הוא אומר להם ילדים יקרים לכו לישון כבר הגיע חצות לילה אסור להתעייף יותר

על המידה שלא תהיו תחדשו את בריאותכם כ היה אומר להם איי היי כמה זה זכות שאדם יושב ועמד בתורה ומתייגים בתורה לא כתוב המאמץ הגדול איך כתוב איך אמרו רבותינו לפום צערה אגרה אומר החתם סופר על המשנה בבית המקדש היו עומדים צפופים משתחוים רווחים היה זה נס איך אפשר אז אומר כבר שהקדוש ברוך הוא יעשה נס שגם יעמדו רווחים למה עומדים צפופים ורק משתחוים רווחים אומר לא יקבלו עליהם קצת עמל הגיעה ועל זה יקבלו מהשם שכרם מושלם על הדוחק ועמל הגר דקלה דוחק ככה זה אז

איך אבלך הוא אמר לפום צערה לפי הצער ככה השכר אבל יש שדורשים לפום פסיק צערה גרה לפי הפה של הבן אדם מה הוא מוציא בפה מה הוא מכניס את הפה צערה הגרה אם יש לו צער אם יש לו שכר הכל הולך כל עמל אדם לפיו לפום בזה יבוא צערה אגרה כן נסיעה מלה של תורה טוב נ ישעיה אנחנו פרק ז פסוק א' ויהי במי אח בן יותם בן עוזיהו מלך יהודה על הרצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלים למלחמה עליה לא יכול להילחם עליה

תראה מה זה במ אחד כך כתוב מייחס אותו בן יותם בן עוזיהו מלך יהודה מה ראה כתוב לאחז אותו לומר ולא יוכל להילחם עליה ללמד אותך שזכות אבות עמד לו אמרו מלאכי השרת מ הקדוש ברוך הוא וי מיהוא זה שמלך רשע זה אמר להם בן יותם בן עוזיהו הוא אבותיו היו צדיקים אי אפשר לשות בו יד ראית מה זה אז מה היה לה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלים למלחמה עליה התחבר עם מלך ישראל להילחם ביהודה בירושלים ולא יכול להילחם עליה לא יכול

לה להתחזק במלחמה ויוגד בדוד אמור נחם על אפרים וינח לבבו ל עמו כנו עצה יער מפני רוח תראה לא עכשיו לא מזכיר את השם שלו למה רשע יוגד לבית דוד מי זה בית דוד זה אחז אז מה אומרים לו בפני שהם עלו למלחמה נח ארם ארם מפריים חנו עליהם להילחם בהם וינע מגודל הפחד נע לבבו ולבב אמו כנו עצה היער מפני רוח כמו שיש רוח עצה היער נעים אתם יודעים בסוף 120 אל איש נהרגו עם פקח בן רמליהו ויאמר אדוני אן שע יוצ נקרא חד אתה

השאר ישוב בעיניך אין כצת עלת הברכה העליונה אין מסידת צד חובש אז מה אומר לו השם [מוזיקה] ישעיה אתה תצא אתה בשאר ישוב תראה היה שמו של הבן של ישעיה שאר ישוב למה זה סימן ששרית יהודה שובו מן הגלות בימי עזרה לכן קרא לו שאר ישוב הסו שנפל שמה שוב כן יש גם כן הרב שער ישוב ה היה הרב של חיפה של מה כמה נפלו 70 73 72 היה תאונה הם היו 73 ואחד מהם הוא ניצל למה הוא למד שצריך קודם כל לקשור נעליים איך לקשור

את הנעליים ולא נתנו לו אמר אנחנו נסע והוא ניצל כן כשזה היה אז אני כתוב אצלי מה קרה דיברתי עם רבי יצחק כדורי אמר לי על זה דברים נוראים מי זה החייל מה הגלגול שלהם מה הגלגול של זה שניצול אני לא זוכר בעל פה אבל כתבתי את זה אצלי הייתי כל דבר שהיה קורה הייתי מדבר איתו לפעמים היה סיעתה דשמיא על זה הוא פתח לי את הפה יפה פתח את הפה יפה דיבר איתנו חזק אם אני אזכור אז אני אביא את הקלסר ואני אראה לכם כן

שרי ישוב זה הבן של הנזיר לא כן הוא הוא הוא חתן של גורן אח הרשו כן הואי רב של חיפה נכון הרבה זמן כן הוא היה שכן שלנו נו בעמוס היה גר הרב הנזיר הרב הנזיר הרב הנזיר היה גר בעמוס מעל הרב סולובייצ'יק ואני הייתי הולך שם להתפלל מנחה של שבת למה הוא היה מקובל היה לו סידורי הרשש עם הגהות אז הייתי רוצה לראות את ההגהות מה הוא כותב כן כן ואז ושמה לא היה לא היה להם קור בתורה אבל רק של מנחה כן אז אני

הייתי קורא להם בתורה צ'קס כן זה היה הרב הנזיר היה אדם גדול אמר אתה הכרת את הנזיר קשור רב קוק כ כן הבן החתן של בבא מאיר איך קוראים לו האחרון הקטן הקטן שאשתו נפטרה הוא נמצא נו נו כן טולידנו טולידנו הוא התלמיד של הנזיר והוא מוציא את כל הספרים שלו אני זוכר אותו שהתחתן עם הבת של בבא מהר בטח אז זה שאומר ויאמר השמן ישעיהו צנה לקראת אחז אתה ושאר ישוב בניך אל כצ תעלת הברכה העליונה תלך שמה שם תמצאנו כי שתיים היו אחת למעלה

אחת למטה דה חובש היו שוטחים שמה ל מול השמש את הבגדים המובסים ואמרת אלי משמש והשקת אל תירא ך על ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחורי אף רצין וארם מון ר אמר לו תישמר מעשות מלחמה אשקת לי בך על תירא הם כמו אהודים האלה שאין בהם כוח אין כוח באדם לעשות לך רק הם רק העם מפחידים אל תפחד שבאים בחורי אף רצין עכשיו מפרש מי הם ההודי אז הוא אומר לך רצין וארם בן רמליהו הן אלה האודים הם לא שווים כלום אל תפחד אומר שיהיו

בעיניך כ זנבות אודים שכבתה שלהבת שלהם כן אנחנו הולכים למשנה ולפני המשנה נעשה צדקה ראיתי פה שהציץ הרב שמעון הרב שמעון ציץ אולי הוא רוצה ללמוד איתנו לא אולי הוא רוצה תשאל אותו אם הוא רוצה בבקשה היום הלימוד של המשנה בכל הלימודים נו נשמת פנחס בן אלעזר הכהן ו נשמת אבי חיין בן אהרון נשמת פולה פנינה בת פסח נו נשמת סיפור פיגל בת שושנ ריזל נשמת משה בן ישועה ורבי רבי שלום אהרון בן רחל משה בן קנדידה יוסף בן רבקה בבא בן גו משה בבא בן

גולה שמואל בן שולמית רבי שלום רפאל בן שרה ציפורה בת גסטון יצחק בן חנום עזיז בן טובה לעשות צדקה כמו נתת ציר משה אני נתתי על כל שבוע שעבר מתות יש פ אנחנו גיטין פרק ח משנה וואו את הסקת אות כל העריות שמרו צרותיהן מותנות זה 15 אריות שליחת בתחילת מסכת יבמות שמרו חכמים צרות מטרות נסה לכל אדם הלכו הצרות האלה ונישאו אז ונמצאו אלו היונית הם לא יכולים להביא ילדים אז הצרות לא תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו באו ווא זה בעיה גדולה ךגד מהבעל

וחליצה יבם פרק ח משנה ו' עכשיו אני משנה ז הכונסת במתו ולח צרתה ונישאת לאחר ברגע שאדם כנס איתי במתו הצרה מותרת לה ללכת תן מי שלך ונח צרתה בנמצא זאת שהיא העליונית היבמה תצא מזה ומזה הצרה בכל הדרכים האלו בא אוי ואבוי מסכנה הבלד ממזר אוי ואבוי נלמד עוד משנה כתב סופר גת לאיש ושובר לאישה וטעה ונתן גט לאישה ושבר לאיש ונתנו זה לזה ואז בא האיש נתן לאישה את השובר ואמר לה רי את מגורשת לי בזה והוא חשב שזה גט וזה שובר חר זמן

הרי גט יוצא מיד האיש ושובר מיד האישה תצא מזה אם בהלכה התחתנה תצא מזה או מזה כל הדרכים האלו בא איזה בלאגן רבי אליעזר אומר אם לאלתר יצא אין זה גת אם לאחר זמן יצא הרי זה גת לא כל אמנו מן הראשון לאבד זכותו של שני לאחר שכבר ניסת יצא הגט מידי הבעל והשבר מיד האישה ואומרים הם שהסופר טעה ומסר לבעל את השובר הרי זה גט ולא ואין ה יוצא מבעלה השני לא קול אמנו מן הראשון לאבד זכותו של שני אולי עשה קנוניה עם האישה אפשר

לדעת אבל כתב גרש את אשתו ומנח שלא לגרש הבית שמים אומרים פסלה מן הכהונה כבר מחמירים באיסור כהונה בית לל אומרים אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה תנאי לא פסלה מן הכהונה כ נגענו משנה ט במקום פה ‏po צחק גבור מחה גדול חיים גל יבוא גל יבוא יב ג יב כן עכשיו יש לנו הגרלות הגרלות חנים כן זה הראשון זה מה זה יין מרדכי מכי מרדכי מרדכי זכה ביין הלאלה זה ארגז פירות בסורי אט בסורי זכה בפירות אני לא יודע חים סלמן רבי

חיים סלמן זכה בפנות איזה פ פרחים אליעזר חזיז אליעזר חזיז זכה בפרחים זר זר תקבל עכשיו רבי עופר אפלבוים רבי עופר אפלבוים האוצר קיבל ספר האוצר אברהם בן זקן אברהם בן זקן מי זה בן בבא אוליק ראית את מו במבחן תן לו זקן למה בן זק בן ז בן אה בן ז ונ ניסים ניסן רונה ניסן מיר כהן מאיר כהן ד סלמי סולמי דור סולמי אברהם דורי אברהם דורי כמה עוד יש יש אפרים מרין אפרים מריאן שחלים שר חלים ן את אדם כ קיבל שני דברים

מגש וזה כן ר מה זה זה משפחה מורנו ורבנו הגדול תזכה למצוות שים זה פעם הבאה ק מה עוד זהו אני מחזיר לך בפנ אתה מרז אכ לשמ א י רבי תפילת בית המדרש ת אמות שם ח קודש בריכ שח שותות כ באותיות ו כ בו תורה צשש למדתם אות עיניך בור תורני קש דבר חו בחברי ש שלא אמר מ מותר לא קשור הן נפ ברו שע לא ישח דברך שר מעלות ברכו אדוני כל עובדי אדוני העומדים בבית אדוני כם קודש ברכו אד אדני מסיון וצא

שמיים וארץ היום אנחנו דף יג נכון בר מצווה יורים מחיל להוציא גם ספר על מרמס כן אי איי אי א א א שורה שנייה רבותיי ולא את הטרקלין מצאת ציון משה צלחה בלא את הטרקלין עד שיהיה בהן כדי לזה וכדי לזה למשל הם קנו שני שוטפים ביחד טרקלין מה שותפים על איזה ארמון אי אפשר לחלק אותו לא יכולים לקפות אחד את השני לחלק אותו לשניים אלא אם כן יש כדי לזה לעשות משהו מזה וילה יפה טרקלין יפה זה כל כך גדול הטרקלין שאפשר לעשות בזה שניים

טרקלין אז יכול אחד לכפות את חברו בוא נחלק את זה אבל אם לא כן אין קופין גמרה מסתפקת אין בהם כדי לזה וכדי לזה מה הוא רוצה שותף אחד יפרן מהשותפות מה יעשה אומר רבותיי אני לא יכול אני לא יכול להיות איתו ביחד אין בשבילי ובשבילו אבל אני רוצה להיפרד איך הדרך שאני יכול להיפרד ממנו רבי יהודה אמר רבי יהודה אמר אי דינה דגד או הגוד יש דין כזה שיכל שיכול השותף שרוצה לחלוק לומר השותף השני או תקצוב לי דמים ותקנה ממני חלקי תגיד לי כמה

אתה נותן או אני אקוב דמים ואני אקנה ממך את חלקך כל אחד מה תיתן או גוד או תקח אתה תביא כסף טוב בשבילי תיקח את הטרקלין או אגוד או אני אקנה ראשי אומר אי דינה דגד אגוד זה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק או קוץ לי דמים וקנה לך חלקי או אני אוץ דמים ואתן לך בחלקך שהשיא בשותפות איתך אני לא יכול אתך להיות משותף רב נחמן אמר ל דינה דגו אגוד אי אפשר לפרק את השותפות אין דין כזה זה שזה יכול לומר לו לא

שלך הקנה ולא את שלי אמקור אלא שותפין יהיה בה אין אני זה הכל אמר לרב לרב נחמן ד לדינה דגד אגוד בכור הוא פשוט שני עלין אביהן עבד ובהמה תמאה כיצד עושין בכור ואחי שהוא פשוט הוא לא בכור בכור נותן פי שניים אבא שלהם הניח להם בירושה עבד ובהמה טמאה למה אם זה בהמה טהורה יכולים לשחוט אותה חלק את הבשר אבל זה בהמה טבה חמור מה יעשה כצת עושין הם לא יכולים לחלקם אז איך יעשו לא אומרים גוד גוד אמר לר בכור פשוט שני עם אביהם

בהמה כצד עוס אמר שאני אומר עובד לזה אחד ולזה אין שני ימים אומר לפשוט עובד יום אחד לבכור מגיע לו כפול עובד לו שני ימים מטבי מי שחציו עבד וחצו בין חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הילן אתה רואה איזה עבד כנעני חציו בן חורין ו חציו עבד חצו בן חורין הוא היה של שני שותפים ואחד מהם שחרר אותו עובד את רבו יום אחד יום אחד הוא חופשי לעצמו עובד את עצמו ואת עצמו יום אחד אז לסירוגין יום כך ויום

כך ככה כל ימי חייו זכה אבל לא תיקנו להם שבכסף תחלקו למה הוא לא רגיש את עצמו עבד חייב יום אחד לעבוד את רבו שירגיש את עצמו עבד דברי בית הלל בית שמאי אומרים תקנתם את רבו את עצמו לא תקנתם טוב תקנתם עבודה של רבו שהוא לא יפסיד עובד את רבו יום אחד את עצמו יום אחד תיקנת אבל מה עם מה הוא העבד ליסה אישה איןו יכול ליסה שבחה איןו יכול למה חצו בין חורין בשבחה אסורה לבן חורין ניסא בת חורין אין ו יכול למה חצי

הוא עבד עבד אסור בבת חורין יבטל מה יבטל מפריה ורביה ואלו לא נברא העולם אלא לפריה ורבייה אי אפשר לבטל טל אותו זה גוי לא אפילו יש יש בזה דבר אבל אפילו אחי אין ב מצוות פריה ורבייה הגוי נכון אבל יש לו מצווה של קיו מהעולם צריך להביא תולדות שהעולם ימשיך להתקיים מי שנושא שפחה מוליד לא היה מקיים בזה בריה ורבה אבל ככה תוספות תוספות כן אבל לא יכול תתן לו שבחה מה יעשה טל ולא נברא העולם אפריה ורביה נגיד אפילו אם היה נושא שבחה הוא

לא מקה פריה ורביה אבל בסדר אבל סתם אדם שנושא שפחה לא מקים פיה ורביה אבל מועיל לקיום העולם שנאמר לא טהו בראה לשבט יצרה הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם כדי שישאר טוהו אלא כדי שיישבו על ידי הולדת ילדים ראה תוספות אומר לשבת יצר רע זה קולל לא תהו ברעה למה עכשיו צריך לקיים מצוות פרו משום לשבת יצר שיך אפילו בצת עבדות בחצי השבחה חצי בת חולין לא קפו את רבה לשחררה אלא משום שנהגו במנהג הבקר אלא קופיין את רבו ועושה אותו לשחרר את החצי

ש בעלותו ועושה אותו בן חורין שיוכל ל לשת אישה בת חורין וכותבן שתר על חצי דמיו שיהיה לו כסף יחזיר לו וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי שככה הוא שיקופית את רבו משחרר בני תיקון העולם שלא יבטל מצוות שריה ורביה אתה רואה שבלי מצת פריה ורבייה לא היו קופים רב לשחררו אז אתה רואה כאן האדון והעת שותפין אז למה לא יוכל העבד לומר גוד או אגוד כלומר קצוב דמים לחצי עבודתי ואקנה ממך ושחר לגמרי אודאי אין גוד למה לא אומרים דבר כזה זה שאלה חד

רוב בית הלל להורד כדברי בית שמיים פעם הרב עשיתי שמה שאלה לא קודם כל וחזרו בת הלל להורות כדברי בית שמאי שכופין את רבו לשחרר מפני תיקון ומפה הצבע לנו עכשיו שאלה אז אם אתה אומר ש שכופין את רבו לשחררו כאן האדון והעבד היו שותפין למה לא יוכל לומר העבד גוד גוד או הגוד כלומר הקצוב דמים לחצי עבודתי ואקנה ממך והשתחרר לגמרי אומר שנה אחד גוד איקה גוד לקה יכול העבד לומר אני קצוף דמים לחצי עבודתי ואני אקרא ממך את החצי ואשת לגמרי אבל גוד לקע

האבד לא יוכל לומר את הצד השני תקצוב דמים לחצי בן חורין שבי ותקנה ממני והפוך לבת גמור למה אפשר בן חורין הזה נמכר רק לשש שנים לא יכול יותר רשי אומר שנ אחד דגו איק גוד גוד איקה גוד לקה האבת יכול לקנות אבל אנו אומר כנ חלקי שאיין דמין לבן חורין שאין א בדברי נמכר אלא לשש לא יכול רק לשש שנים מה זהזה מדברים נעני לא אבל לחצו בין חולין כבר אה אתחל כזה למור שלח מה סימנת סימן שאלה זה נכון שסימנתי סימן שאלה וחזרו בת

הלל להורות כדברי בית שמאי ככה קורים או שזה לא זה באמת זה שאלה אבל יותר טוב לי עכשיו ככה עכשיו אני מבין וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי באמת שכופין את רבו לשחרר אותו פני תיקון עכשיו הרי האדון והאבן ואם ככה נמשיך עכשיו לשאול והרי האדון והאבן אתה צודק יש בזה שאלה זה כל העיקר בשביל זה והרי עכשיו האדון והעבד ויכול להגיד לו גוד או הגוד למה לא הגיד לו גוד או הגוד אם אתה אומר שיש דין גוד או הגוד אומר כי הגוד יש גוד

לק אז אין קושיה לרב יהודה כי פה גוד יש יש אבל לא שוה כן התירוץ הוא שאי אפשר אין פה גוד או הגוד אם היב קונה את החלק אז אין לא היפה תשמע זה אבד כנעני אבל חציו בן חורין אז החצי שלו זה עבד עברי אז חצי של בן חורין ממקור לעבד אין דבר כזה זה עבד ברי יהיה ועבד ברי לא קונה אותו למה הוא רק לשש שנים ני כתוב לעולם בהם יעבודו כן תשמה עכשיו הגמרא מביאה הוכחה לדעת רב נחמן הוא אומר שאין דין גודו

גוד בוא נראה תשמע שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד בירושה מרחץ איזה מרחץ חמה מלען משהו ובית הבד גם כן מקום ש מוסקים שם זתים עושים שמן הסאן לסכר כלומר להזכיר את זה לאנשים להשתמש כל מי שרוצה להתרחץ מזכירים לו את הבית מרחץ או לא למסוק בזיתים ממשיכים הבנים להשכיר והשכר למסע מתחלקים אפשר אבל השען לעצמו האב אומר אני רוצה שיהיה לי לבד מרחץ יפה טוב פרטיק וגם שמן הוא רוצה שלו פרטיק והיה מוסק בזה זתים אתה מבין פרטי הוא

עשיר הוא אוהב רוצה לקחת שמן כזה למיאמי לכל מיני מקומות השאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני האח העשיר אומר לעני קח לך עבדים וחצו במרחץ יחממו לך את הבית מרחץ תרחץ למה זה פרטיק אתה מבין מסכן זה עני מאיפה יש לו כסף להביא לחמם את הבית מרחץ לקח לך זתים הוא בוא ועשה בבית הבד הוא לא הוא לא חייב למכור או להזכיר אלא רצוני שנשתמש בו לעצמנו כמו אבא אבא השתמש לעצמו אני השתמש תקופה אתה תשתמש תקופה תביא לך עבדים תביא לך פועלים אז לא יכול

אח העני לומר גודו הגוד הנה ראייה כלומר תקצוב מחיר חלקי ותקנה ממני לא יכול להגיד ושיה לרב יהודה זה רעיה רעיה ושיה לרב יהוד הגמ אומרת אתה מנמה גוד איקה אגוד לקה היה העני לומר תקצוב מכיר חלקי ותקנה ממני אבל אגוד העני לא יכול למר לו את הצד השני הקצוב דמים חלקך ק ממך אבל אם היה לו שכל העני הזה יכול להביא משקיע מה יש לא למה באמת הגמרא אומרת איין צד השני יכול להביא משקיע היום יש כזה משקיעים כן לא החצי שני אני אקנה ממך

עצמו אין גוד יש גוד אלגוד מצד עצמו שש גם מצד עצמו כמו שאני יכול לומר לו לעשיר גוד תביא תביא לי כסף תקח לך את זה חלס ששיר לא תקצו קנ תקנה ממני העני אומר לעשיר תקנה ממני והביתה ואני וזה הכו שלך אני אין לי כסף הגוד לקה אני לא יכול לומר קצוב דמים חלקך וקלו ממך אבל לא אני אומר יביא משקיע יביא את חורש אל לא היה לו כ אז לא היה נהוג שהיו מביאים משקיעים רמבם שואל צריך חוברות רמבם כן אין לנו חוברות רמבם

עוד מלח עם ר מחר אנחנו מביאים לא גם מגיע ל מגיע הרבה זמן הזד שלג גות זה ביכולת של כל אחד צריכים להיות שווים ביכולות כן כנראה אתה שמע נו מה התירוץ יש גודיק אגוד קה אבל הרב אומר י משקיע יש גם אגוד כן דמתי נמתין זה לא נראה תביא לו ממתק תשמה כל שאו יחלק כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין בבליו מענין אותו בדמים אז הנה זה קושיה על רבי יהודה רב יהוד לא זה רעיה לרב יהודה רבי יהודה אומר גודו איגוד אתה רואה כל

שאילו יחלק ושמו עליו אחר שחלקו עדיין שמו טרקלין שמו טלית שמו עליו חולקין ם מעלין אותו בדמים שמים אותו פי שוביו אומר לו גודו הגוד אז הגמרא מתרצת תנאי גו דגו זה מחלוקת תנאים נתניה טול אתה שיעור ואני פחות שומעים לו את רוא ה זה גם כן רעיון אומר אתה יודע מה שותפים בדבר אבל אין בו חלוקה ולא יכולים לכפו זה את זה לחלוק יש אזה טרקלין אין בו חלוקה קטן בשביל חלוקה ולא יכולים לכפו זה את זה לחלוק אומר השותף אחד לשני אתה יודע מה

ו נתה שיעור של טרקלין א לא הוא גדול טול אתה ואני פחות מכשיעור אני אקח פחות מה שנשאר אין חצי חצי זה לא יהיה רקלין לי רקלין לך או חצר לא יהיה חצי לי חצי לך אין קח לך את השיעור ואני אקח קטן רק שנתפתח כבר לת כשיעור ואני פחות מכשיעור כמו חצר אין בה שמונה אמות אמר לו תו לך ארבע אמות ואני אתת הנותר שומעים לו למה אפשר לכתוב אפשר לכפות אותו את השותף לחלוק כקבל שיעור כדי חלוקה רבי שמעון בן גמליאל אומר אין שומעין

לו עכשיו מבררת איך הדמה אמה כתנה כתנה כפשוטו ו לתה ארבע עמות ואני תשאר כחה את השיעור מה מה התעמ דרבן שמעון גמליאל שלא שומעין לו אל ליו חיסור מסרה וכי קטנה חסר בבריתה תו נתן שיעור ואני פחות שומעים לו או וש להוסיף בבריתה בגוד הגוד נמה שומעין לו אם הוא לא מציע לו לקחת כשעור כדי חלוקה אלא קופה אותו בדין גוד או הגוד גם כן שומעים לו ואתה רבן שמעון מג אין שומעין לו אתה רואה בגוד הגוד נחלקו נמה ורב ש בגוד הגוד האם ככה

זה מחלוקת אומרת לא לעולם כקטנה כפשוטו בלי להוסיף ד הגוד ככ אתה יותר ולשנה כמר תעמ דרבן שמון גמליאל שאומר לא שומעין לו משום ד מרלה אי בדמה דמה למתן לך אם אתה רוצה אשלם לך על על זה אני אין לי כסף לתת לך אם במתנה לא נחלי תכתיב בשנה מתנות חיה אתה רוצה לתת לי את יותר מתנה רק נחתוך את את השותפות אני לא רוצה מתנות מה הטעם של תן כמה מה נכמה אן סונ מתנות יחיה לא רוצה לקבל מתנות ושם מפתחו בהשם נותן לו

השם את המתנה היחידה שבני אדם לא יכולים לתת שזה החיים הייתה זה אומר מצודת דוד כשיושב ומצפה למתנות אחרים חייב אין ם חיים למה כל המצפה לשולחן אחרים חייו אינם חיים אדם חי לא צריך לאחרים ולכן אני חשוב כמת כי צריך לאחרים כי אדם הוא מעניין הנובע ברגע שהוא לא נובע זה לא מים חיים זה מים מתים בעיה אמר להב רב יוסף ארבי יהודה שאומר יש דין גוד הגוד לשמואל נלמד את זה מדברי שמואל אין לו שונא מתנות חיל את הנקה תגיד לו שיהיה לך כסף

תבין זה לא אמר להבב דרבי יהודה דשמואל נתנן בכתבי הקודש אף עלפי ששניהם רוצים לא יחלוקו ועל זה אמר שמואל ואמר שמואל לא שנו אלה בקרח אחד זה ביזיון קרח אחד לחתוך לא יפה אבל בשני ר כריכות כמו שהתורה בקרח אחד והנביאים בקרח אחר חולקין אפילו שאחד מתנגד למה שכוון שמואל הוא צריך לומר בשני כריכות קופה אחד את השני לחלו כנראה שאין המחיר ממש שווה אבל קופין ואסת לדיגו או אגוד מהעיריה בקרח אחד אפילו שני כרכים נמה לא יכפה אותו למה צריך לומר לו או שתיקח

אתה את הירקה ותשלם את ההפרש או שאני אקח את הירקה ושן לך את ההפרש וזה דין גוד או הגוד אל וכך אומר שובר שמואל שאומרים דין גוד או הגוד אז הנה אתה רואה הנה ראיה שזה כמו שמואל שסובר שמואל שומרים דין גוד או גוד אז זה כמו רב יהודה ונגד רב נחמן תרגמה הרב שלמן בסדר בש שניהן רוצים חידוש הוא בכח אחד לא רוצים לחלוק אי אפשר לחלוק אפילו רצו אבל בשני כריכות אם רצו יכולים לחלוק זה הבימה כן ש אז הוא לא ודמה את זה

בסוף מדברי שמואל זה לא גד פ מה אתה מקשה עלי שזה גוד או הגוד זה לא גוד או הגוד בכלל אמר ממר אחתה הי דינה דגו או הגוד כמו רב יהודה יש כזה דבר אמר לרב הש לממר אד דרב נחמן מ מה שאמר חמן שלא אומרים את הדין של גוד או הגוד אמר לה לא שמיע לי ומר לו סביר לי אני סובר כמו רב יהודה לא לא סוברים כמו רב נחמן שאין דין גוד או הגוד רבן בר חנינה ורב דמי בר חנינה שבק לאבו אמהת עזב

להם השאיר להם אביהם לרב ורב דימי השאיר להם אביהם ר אמתה שתי שפחות בירושה חדה יד אפיה ובשולי אחת שפחה חרוצה הא יודעת לאפות לבשן איזה איזה עושה איזה פרנות איזה דברים טובים מבשלת חושי שפזית חדה וחדה ידעה ב נבלה השפחה השנייה יודעת לטפוד להרוג אבלו לקמה דרבה כ ש האחד לא רצה לחלוק השני רוצה לכפות בדין גוד או הגוד שתו אחד מהם את הקר ושלם להחין את ההפרש אמר דנ גוד הגוד אז איך פסקנו פה גוד הגוד שם דלמ מבעל רבו מבעל רבו שמה לא

שניהם רצו זה רוצה את שתי השפחות וזה רוצה את שתי השוחות אומר תשמע אני צריך את שניהם אני רוצה אחד שיודעת לאיפה מתבשל וגם אני צריך אחד שתעבוד שתיהם רצו את שניהם אז מה אלעבוד אני אקח שתשלם לך זה לא שווה החלוקה לא שווה אה לא גמר זהלא גמר גר עדין כי כא מרש כל עד חדה ונה חדה כשאומר אחד חברו קח אתה אחד ואני אחד ונשתה בהפרש לב גודו ג זה לא דין גודו הגוד גודו הגוד זה רק שאחד לוקח את הכל ומשלם לשני כתבי

הקודש רב למה זה לא גודג כי כל אחד צריך גם הריגה וגם אפי דווקא כשאחד לוקח את שניהם ונותן כסף לשני אבל פה זה אחד לוקח בשניהם לוקחים ואחד נותן קצת הפרש כתבי הקודש בכתבי הקודש דומה לשתי שפחות כל אחד מהם רוצה את הכל ואמר שמואל לא שנו אלא בקרח אחד אבל בשני קרחים חולקין אז אתה ורה אפשר לכפות כל אחד שיקח חלק אחד ה תרגמה רב שלמן ב שרצו זה מדובר שרצו לחלוק אז אין בעיה אבל כשלא רוצים לחלוק אין ראיה מדברי שמואל תנו רבנן

מדביק אדם תורה נבים כתובים כאחד בקרח אחד אז כיוון שזה גלילה אז יהיו גלולים הנביאים והכתובים על הספר תורה אתה מבין למה את גולל אז יה גולל גולל גולל ואז התורה גלת כולה ואז בא על זה הנביאים זה והכתובים באים עליו מותר מדביק אדם תורה נביאים כתובים כאחד בקרח אחד דברי רבי מיר כלומר מגילה אחת ארוכה רבי יהודה אומר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמם כתובים בפני עצמם כל אחד בפני עצמו חכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו כל ספר שנביא כתובים צריך שיהיה בקרע בפני

עצמו מהמה רבי יהודה אז מה ההבדל בין רבי יהודה בחכמים זה כל הנבים ביח כל נביא בפני עצמו כל נבי אח כל נביא בפני עצמו כל אחד ספר אחר ואמר רב יהודה מעשה בביתו בן זונן שהיו לו שמונה נביאים מדובק כ אחד מה מה זה ספר של נביאים או נביאים ממש לא אנשים נביאים ספר ספר מדבקים אומר שהיו לו שמונה נביאים כן כל ספרי הנביאים מדו בקים כאחד מכר אחד על פי רבי אלעזר בן עזריה מה זה הספי הסכים מתו רבי אלעזר בן עזריה וש ויש

אומרים לא היו ו אלא אחד אחד בתו זונין כל הנביאים היו אחד אחד בפני עצמו אמר בי מעשה בבו לפנינו תור נבים כתובים מדובק כאחד כשר אשרנו שעכשיו לא ראיתי צלף אחד כזה זה כל התנך בגל אני מ עכשו אף פעם לא ראיתי ספר תור משהו כזה לא זה תורה הנביאים כתובים הכל בכריכה אחת פ היום אין דברים כאלה למה זה לא על קלפים הקלף היום זה בתנך הכל ביחד אבל התורה למעלה על הכל בין חומש לחומש של תורה צריך להשאיר רבח ארבעה שטן ארבע שורות

רכות בין כל נביא לנביא השאיר רב של ארבע שורות רכות ו בנביא של 12 שלוש טין כל נביא נביא בספר תרעש שלוש טין הוא מסיים מלמטה מתחיל מלמעלה אם יצא שנסתיים הספר בסוף הדף מתחיל הספר הבא בראש הדף לא צריך להשאיר רבח של ריקות תנו רבנן רוצה לדבק תורה ים כתובים כאחד בכריכה אחת מדבק ו עושה בראשו כדי לגול לעמוד יעשה קלף ריק כדי לגול מסביב לעמוד שבתחילת הספר ובסופו כדי לגול היקף הספר הכל כמה זה כן אז אין לו עמוד בסוף ר אחד בהתחלה משמע

כך כן ה אומר שב סופו אין עמוד אלא גוללו על ידי העמוד שבראש בראשו עד סופו הוא מסיים מלמטה וא מתחיל מלמעלה סים ספר סוף העמוד מתחיל את הספר הבא בראש העמוד למה צריך שהקלף האחרון ס כבוד כ זה הלכה עכשיו אני לומד פה ואם בא לחתוך חותך רוצה לחתוך ב ספר ני לא יודע את ההלכה אני כתוב ככה כן לא יודע ציור ואם בא לחתוך חותך מיכה אמר בטח מותר לעשות כס בגיחה בפני עצמה אדרבה עדיף אומר אחיק אמר אם בא לחתוך חותך שאם כלומר

אם כש מתחיל לכתוב ספר חדש מסייב אדם מלמטה ה מתחיל מלמעלה למה כדי שאם בא לחתוך אחר כך את הספרים חותך ספר אחד תחיל בראש הדף כמו ש צריך להתחיל ספר לא יה לך כל ס צריך לף החרון טף אות עוד כש הגמרא מןי אתה אמרת לי מניחים באוש כו ספר קלב חלק תחילת ספר בסופו כדי לגון אז צריך להשאיר כדי לגול מהי מה מה זה כדי לגול כדי לגול עמו אי כדי לגול עמוד קשיה שעקף אמרנו שבסוף צריך להשאיר קלף עקף אותו והי כדי לגול

עקף כשי עמוד שאני לא שבתחילת הספר צריך להשאיר שיעור כדי לגול לעמוד מאיפה תביא אותו אמר רב נחמן בר יצחק לצדדים קטנים כלומר בין בתחילת ספר בין בספות צריך להשאיר כדי לגול אבל מה מה לגול זה שונה בתחילת הספר לגו ל את העמוד בסוף הספר לגו ל את ההיקף כמו שאמרנו למעלה רב אשה אמר כי תניה הי ששאר הקלף רק בספר תורה כת כל הספרים נגללים מתחילת סופן ספר ור נמצא איתו ועושה לו עמוד אלך ואלך כמו הספרד אה גם הספרדים יש להם שתיים עמודים זה

לא רגילה אמר רבי אליעזר בר צדו כ היו כותבי ספרים בירושלים עושין ספרי מעניין מה הוא מתרץ לו כאן בספר תורה כאן בשר ספרים שמה ש בספר תורה צריך כלף אחד רק לקוף הקפו אבל בסר הספרים לא צריך זה לא קושיה בסדר אין קושיה סכל את הלא שני עמודים גילה גם כן מופ אם יש שני עמודים אז לא צריך באמת כלף אבל אם יש עמוד אחד צריך שקף יעקוף אותו אבל איפה כתוב ש על שאר הדברים שספר תורה זה באמצע ספר תורה כדית כל הספרים נגללים

בתחילתן לסופה מה שאמרנו שרק בתחילת הספר כדי לגו לכף אז זה אמרנו שמשאיר את בחילת הספר תקפה בספר תורה נגלל לאמצעי אתו עושה ל עמוד אלך ואלך לא צריך עמוד אז לא צריך רק בסוף לא ראית אני חוזר בשבילך לא אמרתי טוב לא אמרתי טוב חזרתי בי ורו ווא אתה יודע אני רואה פה את תמוז ספר תורה ארון הק ארון הברית זה תנס פ עד כאן הלכות כן הום היינו אצל אבא וכלו אתזה ככ בטח שבת לא עכשיו הייתי לא הולכים ראש חודש לא אחרי שחרית

זים מקדימים מנין בטח ש עשינו חוברת פגש לו גם את האמא זה מד אחד לשני לא הלא לא נעים עשה זה ככה זה הולך העולם כי עפרת עפרת שוב שיהיה בסור טובמן לא אי אפשר להחליט אתה יכול לתת זה מתן אם אתה רוצה שאתה רוצה יש עכשיו תן לו תן לו אומר שייתן לך את זה מתנה זה יקר כזה יש כזה אוליב ביי ובת כוכבים סימן תרנה של כווד אובת כוכבים שבידו לב לישראל מחוץ לתחום 2 אמה מותר לטלו אפילו מי שובה בשבילו כן אפילו שאסור

להנות מנחת איסור גוי בכל מקום קיום מצווה לא נחשב הנאה מצוות לו להענות ניתנו ע סימן תקפו שימן שז אם מותר לומר לגוי ללך אחריו או לחלל יום טוב בשבילו לא כן זה כמו חידוש אתה יודע פ פלאות א איזה תר ל פ אצלנו ד ל ה לא זה עכשיו נו עכשיו רנו תרו אם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בשומשום כגון שהוא כביצה מצומצמת ואחר כך מצא גדול ממנו מצוווה להוסיף עד שליש מלגה בדמי הראשון כדאי להחליפו ביותר נעי ויש מי שאומר שיי מוצא שני הרוגים

לקנות ואחד הדור מחברו יקח ההדר מה זה להחליף אומר לו גודו הגוד בוא קח את שלי ואני עושה לך דמים על יותר משובח למי איפה חליף צשלם על זה אז מה אז איך לשלם אני בא ל אתה כבר קנית בצמצום עכשיו מצווה תקנה אחר תעשה איך שאתה רוצה את העסקים שלך אתה רוצה תשאיר אתה רוצה תיקח את זה תן לו את זה תגיד לו אני אוסיף לך לא דג זה תמכור למישהו אחר יש מי שאומר שהם רוצה שני הרוגים לכות ואחד הדור מחברו יקח הדו אם

אין מיקן אותו יותר משליש מדג מדמי חברו ומי שאין ו אתרוג או שר מצווה עוברת אילא צריך לבזבז עליו הון רב כמו שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש מכל נכסיו אפילו מצווה עוברת דווקא מצוה תעשה אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור עבירה ש ישראל תאמין לי תראה מה זה אבא של הרב ה מתעסק עם עקודים הלו נכון נו בעיניים כתן יודע לנענע סימן תרנז כתן יודע לנענע לולב כי דינוב חייב לקנות לו לולב כדך ניכות במצוות צריך שיהיה כמו גדול שלוש עדסים צב רובס

ממש זהזה ‏vi גמרנו את זה נכון שבת חדש כן סדר היום יקשו כן ה פה א רב דוית של הרכס הראית פה הרב יצחק יוסף למה אתה אומר לו מרביץ מרביץ חזק כן אין להם חסמים אין חסמים אני לא מחפש את זה מצווה לקות ציפורניו ידיו ורגליו בכל ערב שבת קודם שני קבות שבת כים לגדול למה כי משם יוכ מקפות ולא יול הקדושה על הטומאה אז מה יעשה תראה מה שהוא אומר פה ובסידור עבודה ומורה דרך מובא כתב בספר חסידים ולא יגדל אדם ציפורניו פן יכנס

טית בהם ואמרו רבותינו התית והבצק שחת צן אפילו כנגד הבשר חוצץ בנטילה ועוד שמ יכנס תוכו חלב או דבר איסור ויהיה נכשל מעשה שראה אחד בחלום מת צדיק שנפטר ופנ בורקות אמר לו אה פנימה פניך מוריקות אמר לו משום שהיה ציפורניו גדולים וחלב נכנס בתוכם והייתי אוכל בשר לא ניג צפים וייתי זה אחד והייתי מדבר ב ביכולות ברכת אבות וקדיש בליל שבת קודש לפ כך טוב לטו ציפורני בכל ערב שבת מתי יום חמי יום ש לא יום שישי חוד שבת לא תמד זה גודל ‏a צד

ימין שתי ביחד שמאל לא תעז אבל עכשיו אני אני צריך לגדל את הציפורניים א לא בגלל ה יום 6 מותר לי לא 30 יום תיזהר בקצת צפורניים שלא יפלו על בגדיו בכל שכן שלא יקוץ ויניח על בגדיו אפילו על מנעליו לא בן איש חי אומר שלא יניח על בגדיו ציפורניים לך לדרוש אם נפלו מציפורני על הארץ לכבד את אותו מקום או ינפח שם יזיזה ממקומם שציפורים נם מזכים עד מונחים במקום נפילתם אבל אם יעשה בזה זז אין בעיה אה מתבטל הכוח שלו מה אם זה זז

עלך טומא אח לא זה לא מחזיק כל כך לא מה זה כ ססים באיזה סדר שיירצה אין אחו שקלה לאותם הסופרים ד ד בהגה בשמאל בדאגה בימין ב לא לא אצלנו אין סדר שקנ יש להם סדר אנחנו ל הסדר הכנ גיפש ידיים ורגליים ביחד בשרי תשובה כתב שהמחזיק ברכה בשעור האחרונים הביאו דברי המגיד משרים שלא ו צפד ורגלי בבת אחת אומר אין נחוש לזה למה הרב ביטל לא כתב כך אין בעיה ב למה לקצוץ את הידיים והרגליים ביום אחד ציפורני הידיים רגליים ישדר אני ככה עושה

ביום שישי לא צריך סדר ובענין קציצת הציפורניים בלילה נראה מכוח סברה שלא כראוי לקצו סם בלילה כן מאותו טעם של התספורת כי הציפורניים הם קליפות ובלילה הוא זמן שליטת הדינים ולכן לא כדאי לתוצאה באותו זמן כי תגרה בהם אל לא ראיתי את זה כתוב הערות יש גם מחלוקת בקבלה כן כדא לחשוש יום מסוים בשבוע שלא לו אותם כדי שו בשבת של יום חמישי אומר כדי להביא רוח רעה השורה על הציפורניים קברה בנקב בית הכיסא ומטוב לשרפה הנה במה זכורני במן ערותי היית טובן במקווה בתי אור

נשען והיה טובן שם הרב החסיד המקובל רי לאחר שיצא ממכה היה שם באחד החדרים מקום ש מחממים המים ממש באש והיה עושה ככה תראה לוקח את זה ומצליף אותו לאש שזה ישרוף של חכם בן ציון מ עוד 17 ום אביו של חכם בן ציון כן תו צריך להזהר לא ללכת בין צל לשמש קות יותר מאשר מ7 דקות מ מה זה בין צל לשמש שצל ושמש לכת באמצ בצדקה הוא הה זורק לגוים ואומר אחרונים חובה נכון מה עוד בוא רס לאחר לאחר שאיתו ציפורניים איתו לידה במים

אפילו לא נתל אלא מקצתן ציפורניו תו לצו לציפורניים קודם טביה שושים זה אחרי התפילה מרכ כן בדיוק ככה מתרים הם לא עפים אנחנו קודם קוצצים את הציפורניים אחר כך לא אני אני הולך עכשיו לגבת מדכ הו שם בבית ספר ושונים בזמן כן אבל זה באמצע עכשיו אנחנו באמצע הרמבם נכון אבל זה מפריע זה אתה צודק שאתה מדבר דברי תורה אף אחד לא חולק עליך השם יערי חמך בטוב אמן פרק שלישי מחר בעזרת השם יהיה לכולם ספרים כבר כן המנורה מפורשת צורתה בתורה וארבעה גבעים ושני כפתורים

ושני פרחים היו בקני המנורה שנאמר במנורה ארבעה גבעים משוקדים כפתורי הפרחה ועוד פרח ששה סמוך ליכה של מנורה שנאמר עד ירכה עד בשלוש רגליים היו להזהר של כן בשלוש רגליים היו לה שלושה כפתורים אחרים היו בקני המנורה שמהן יוצאים ששת קנים שלושה מצד זה ושלושה מצד זה כל קנה מהם כל קנה וכנה מהמהם שלושה גבעים וכת ופלח והכל משוקדים כמו שקדים שקדים בעשייתם זה הרב זה כמו שזה התיקה המנועה הזה כן לא ראיתי יש לך מצויר לך בסידורים בכל מקום אין בעיה בסדר כנראה לא כנראה

זה המקום של המכון נכון לא אבל אסור לעשות היום כזה בשיל זה אני לא יודע בדיוק מה נמצאו כל הגביעים שניים ו20 והפרחים תשעה והכפתורים 11 כולם מעכבים זה את זה אפילו אחד מן השים ו4 מעכב את כולן דבר אמורים שעשו זהב אבל ששאר מיני מתכות אין עשים בגביעים כפתורים מפלחים כר בא הזהב תהיה כולה כיכר עם נרותיה תהיה כולה מקשה מן העשות של שאר מיני מתחות אין מקפידים על משכלה ת לולה כשרה ואן עושי אותה לעולם מנגרות תאות בין שהייתה של זהב בין שהייתה של

שאר מיני מתכות המלקחיים ומעטות וכלי השמן אינם מכלל הכיכר שהרי נאמר במנורה זהב טהור וחזר ואמר ומלכ תותיה זהב טהור לא נאמר נרותיה זהב טהור מפני שהנרות קבועים במנורה והן כלל הכיכר שבעה כני מנורה מעקמים זה את זה שבעה נרותיה מעקמים זה את זה בן שהייתה של זהב בין שהייתה יופי בין שהייתה של שאר מיני מתחות כל הנרות קיבועים בקנים ח ששת הנרות הכבים בששת הקנים יוצאים ממנורה כולם פניהם לנר האמצעי שעל קנה המנורה ווזה הנר האמצעי פניו כנגד קודש הקודשים הוא הנקרא נר מערבי ט

הג כוסות אה כן יש לי זה מתמן הביאו את התמונה אומר יש כזה יש מחלוקת איך זה נראה אם משושה כזה או הגבים דומים לכוסות קסנדרה שפי אין רחב בשול אין קצר והכפתורים כמו תפוחים בירותי שהן כדורים עגולים שהן ארוכים מעט כבסה ששני ראשיהן כדין לפרחים כמו פרחי העמודים שהם כמו קערה ושפתיה ה כפולה לחוץ י גובה המנורה היה 18 טפח הרגליים והפרח שלושה שני טפחיים חלק בטפח שבו ג גבי הכפתור פרח תפחה ם חלק טפח כפתור שני כ יוצאים ממנו אחד הלך ואחד הלך ונמשכים

עוים כנגד גובה המנורה בטפח חלק טפח כפתור שני תקנים יצאים אחד הלך ואחד הלך נמשכים ועולים כנגד גובה המנורה טפח לק טפח כפתור שני יוצאים ממנו אחד הלך ואחד הלך סליחה ונמשכים ועונים נגד גובה המנורה ותפחה עם חלק ש שלושה טפחים ש שבהם שלושה נשתיירו שלושה טפחים שבהם שלושה גבעי כפתור פרע וזוהי צורתה כותב צורת המנורה כתביה תמן זה לא כמו שאנחנו עושים את המנורה ככה עגולות זה הולך כזה ככה מביא הרמבם ואבן הייתה לפני המנורה הובה שלוש מעלות שעלי הכהן עומד ומתת הנרות ומני עליה

כ שמנה ומכח ומותה בשעת הטבה השולחן היה אורכו עכשיו שולחן אורכו 12 טפח ייני אולי 120 סנטים דעת החז זה 10 דעתנו זה ורוחבו שישה טפחים והיה מונח אורכו לאורך הבית ורובו לרוחב הבית כן שאר כל הכלים שבמקדש אורקן לאורך חוץ מן הארון שהיה רכו לרוחב הבית וכן נרות המנורה היו כנגד רוחב בבית בין הצפון דרום הרשש כותב שטוב שאדם יעשה לו לשולחן שלו בבית ישה שולחן כמו הגודל הזה יש בזה כוונות גם בצדדים באמצע בזה יש כוונות אז הוא עושה כזה שולחן אז אני עשיתי

לי כזה שולחן מעץ את הגודל הזה בערך ואני מחבר אותו לשולחן הרגיל אז אתה רואה מפה אחת על הכל אתה לא יודע שיש את השולחן הזה שמה אז זה צריך להסתדר על זה ארבעה צניפים של זה היו לשולחן מפורסים מ ש שיו סומכים בהם שתי המערכות של לחם הפנים שניים מסדר זה ו שניים מסדר זה והם הנאמרים בתורה וקסיו יד ב28 קנים של זהב כל אחד מהן כחצי קני חלול היו לו ארבעה לער לסדר זה ו לסדר זה והם נקראים מנקות שני הזיכ שמניחים בהם הלבונה

על השולחן שני המערכות והן הנקראים כפותיו והדפוס שעוש בהן לחם הפנים הם נקראים כרותי אלו אבעה שרקנים נותנים נחלה ראשונה ע על עצמה של שולחן ונותן בין ראשונה לשנייה שלושה קנים וכן בין חלה וחלה שלושה קנים בין שישית וחמישית שני קנים בלבד פי שאין לשישית אחרת נמצאו אר בכל מערכה טז שני שולחנות היו בעולם מבפנים על פתח הבית אחד של שיש נוטים עניו לחם הפנים בכניסתו אחד של זהב נטים נ לחם הפנים ביציאתו שמעני בקודש ולא מורידים מזבח הקטורת עכשיו מזבח הקטורת היה מרובע אמה על

אמה והיה נתון בהיכל מכוון בין הצפון הדרום משוך בין השולחן והמנורה לחוץ שלושה נחן משלישי אחד בלפני כנגד הפרוכת שמבדל בין הקודש וקודש הקודשים הכיור היו לו 12 דד כדי שיהיו כל הכהנים מתעסקים בתמיד מקדשים ממנו כאחד מוכני יעשו לו שהו באן והי חול כדי שלאו המים המים שבא נפסדים בלינה שקיו מקריח קודש הוא מקדש בכל דבר שיתקדש בקרי הקודש אם נן נפסל ישן עם ישן להשתדל [מחיאות כפיים] אומר יש להיזהר שלא ללכת מתחילת שעה רביעית אבל זה בין המצרים כתוב פני כתר בלי שהוא שד

ה שולד בימים ההם א ויש לי זהר בזה ביותר מאח בתמוז והלא אה זה לח בקל אתה רוצה לר אחר כך להחזיר את זה לשם בסדר כן עכשיו א ז עכשיו זוהר זה לא עובד נו תחליף תחליף ונ שו ור כגבור גח גבור רמ ןן פ בחורים כחם כ בחור זים כגיבור גבור פח גבור ורמי ת רבי שמעון כ כ מן י כ ח כל כל השתנ אל ד מד מחכב סוד אדוני ר קוצרים קוצרים את השדה העליונה הם יודעים לקצור את הנשמות זה נשמות תאו

אדוני אלוהינו שתבנו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם על יד משה נב כדוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך שצמים נטף ושל חנה נמים זק בת בבת יאמר אדוני אל משה עליך שמים נ שמים בב יאמר אדני משה קח לך שמים נטף ושחלת ח בנמ זמר יה בבת בת זנ יאמר יהיה בבת בת זכה נמ נחת נמ וימר עשית אותה כורע ק קודש ת משרך ש קודש קדש כ י עליו אהרון כור בבוקר ור לפניכם נו רבנ פטום הקטורת קסר

38 חמה מנה בכל יום מחו בלש רים שמהם מכניס כ גד בכיפורים כד דקה חד ע סמנים היו בו הצורים והציפור חן בנה ול 7 7 הציעה שב מלח הרד שמעון אומר שהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק מפני שהכל יפה של דבש אין אדם יכול לעמוד בני למה אן ז אסור םש מנחה מעט צורות דים רפ ז עח מזמרת הארץ בכש מנחה סרתם את הדבר הזה הבכ םום צ שלושה כור אשמור א ח שני תחת שני הקים כפתוריה ות זה זהב טהור כיכר זהב טהור

עשה אות כל וי משה ר מש פ צ יאמר משה תן בחים מעד מגפה נעצ ואני אשיר ך בוקר חסדך זך בוק חסדך בום ארמ פחס פ הגה פך אשת חיים צא חוק מפ כיטוב לא כ בלילה כבוש בנות עשו חים ל שק אדוני צבות נוח יו בכח גדולתך ת עמך חסים קדוש צ מעלינו מעל כל ישראל ם כח השמות הדושה שלום בא אך לאבותינו השים כל הקהל הקדוש כל המאזינים דרך הדין דרך הרדיו מקד ברך אתום זכה אתום ותור מעה תשכילו תצליחו חיים טובים סורות

טובות וישועות גדולות כן יהי רצון נומ אמן רבי חנניה בן כשה אומר