הדף היומי בזוהר הקדוש - תיקוני הזוהר דף נז

[מוזיקה] דף נז וצריכי ישראל לשנה לעת ושמה ועובדה יו שינוי מקום ושינוי השם ושינוי מעשה בגין דנשתודה באויב דו סמ ודיו ישיב אחור ימינו מפני אויב אם זקן השבת צריך לשנו יהיה למיומין דחולה בלבושין ומכלין דינון עונג שבת דמבר ורגי מכל תרסעודות ביומה דחולה בשבת אין תלת דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לאדוני היום לא תמצאוו בשדה ובכל הצריך למעבד בשבת תוספת דמהגי למכל ביומה דחולהמה וחמרה יוסיף בשבת בסרה תוספת שבת שינוי מעשה דם עבר גילמעבדובה בחול לא יעבד בשבת הדעות כתיב ששת ימים

תעבוד וכולי שינוי השם לכל יום הכרה למעשה כמדתמר ששת ימי המעשה וליום השביעי קרא לשבת דו השבטת מעשה ביטולה דעובדה שינוי מקום אם הוא רגילה בחולה דשנה יוקיד לבשבתה דוד כתיב לו תבעו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ועודת שינוי צריך לשנות מעבדה למטרונית דלי שבין דמטרוניתה היא הי מקומות דקודשה בריך צריך לשנות למלכה אדו נכתיב וישנה ואת נערותיה ביום השבת דשתנה יומה דשבתה מיומה דחול דשלתה בעבדה דמלכה ועוד מושבותיכם מושב דברנשי מקום דילה ועוד שינוי מקום לתקנה ביתה ושבתה תוספת מבחול ועוד שינוי מעשה אם הוא

עציב בחולה דחדה בשבתה ואם מתלק קטתה בחולה עם ברנשו מתתה דלת שלמה עמה ושבתה ובדלת רשון נקרבה לסמות חללה ולבעלה דול אחר חילול שבת ובגין דמרו קדמה עם ישראל אבו מקיימן שבת אחת כנחתה מיד אבו נגעלין וכך צריך לשלנו בנר דלוק ובמיתם מוצעת ובפתורה כגבנה דים אברגילומד חולה הדלקה שרגה בפתילה חד יוסיף בשבת עניינה ובפתורם רגיברך מוציאנחדה בשבת יוסי תניה דינון כגבנה דלחם משנה מתה תמר דבר הגיל שמש ביומה דחולה בקטתה מתתה ובפירודה להזבגת בשבתה אלא בשלמה ובגינדה תלמידי חכמים עונתן מליל שבת לליל שבת וצריך

לשנויה שבת מיומה דחולה בכולה ואם מתלונש שלמה בכלשית יומי דחולה יעבדון תוספת בשבתה בפיוסד לדה ברחים וסגי כגבנה דלעלה דתמה לגבי שכינתה פתחי לי אחותי חייתי יונתי תמתי בתוספת מילין דפוס כגבנה צכךברנשפסה להתת בשבת בתוספת מילים דפיוסה ובזמנד אלוהים אחרים חזין בשבת שינויה בכולה לטלון רשו לקרבה דהו דכתיב זר הקרב יומת בגנדי קודשי לכם מחלמות יומת ובגנדה תאמר בקרא את שבתותי תשמור וגומר ובעילן תוספת קריאת שכינתה מוסף שבת וכל מתרחקין מנה כל דרגין דחול ולתרשו נוכרה בשבת לעלה בן קודשה בריכו שכינתה את קריאת קדושה דילה

ואחד מברכי לה בברכת מזונ את קריעת ברכה דילה ותר ייחוד כלה דילה בהוזמנה היא שבת שכולה ככל אוריתה ושרגה היא הדיוק דמנרת וצריך למה למינה ועלי תמרה רוצה להחקים ידרים ופת תורה דשבת צריך למסמלה ועל היתבר הרוצה לעשיר יצפין מיתה בן צפון לדרום ושבת יהיו אות ברית מילה אות לתפילין מלמחל דה כאילו מחלל דה תפילין דרשה לכ קובל זכור תפילין דקובל שמור מרשות הרבים מיו חילול שבת ופכות בריתי חילול דילי ודרשו נוכל את פיקודה דעשה ולא תעשה דלה שתקח בשבת וגנדה שבת אישה כולה ככל אוריתה

כולה וכן שכינתת קריית שופר מסתר דשכינתעילהדי שופר גדול תקע בשופר גדול אל חירות תקע שופר יהו לשון תקיעה דוודאי שכינת התקיעה דקודה בריך מסטרה דמינה תקריעת שברים דילה מסתרה דשמאלה תקריעת תרו דילה מסתר מצא איתה די הודעת וגנדה תאמר אשרי העם יודע תרועה יודע בדעת נתמר בדעתות האומות נבקעו ובדעת חדרים ימלאו יהי שופר קודש בריך כל השופר ובזמנה דסלקה לגבי בתלת כטרין תמר בויקול השופר הולך וחזק מאוד הולך בתקיעה וחזק בשברים מאוד בתרועה ואי יום הכיפורים וכד התכשט קודמי בלבושין שפירי דינו לבושי כפרה התקריאת ציץ

דילה מצנפ דילה אבנת דילה היא כלילה מארבע בגדי לבן מסתרה דמינה ומרב בגדי זהב מסתרה דשמאלה בהוזמנדתקשתד באן לבושי דכפר תמר בותלבש אסתר מלכות ובון עלה לפני ולפנים דוד כתיב עמוד בחצר בית המלך הפנימית ובהונסאן בעיני ורדמילה ורית לזכור ברית עולם ומיד אדוני אדוני שמה אדוני סלחה אדוני הקשיבה ועשה על תאחר פורים תקריעת על שם יום הכיפורים תידין תענגה שנו מעינוי לעונר ומד שכנתה אסור בנעלת הסנדל בהוזמנה תמר בבו פעמיך בנעלים בת נדיב ועינו גבחתמה תבין מזומני לגבה וד בזמנה דפור קנה בעגלה ומן גרמנו שכינתה

בגלותה אל רזה דמילה ובכן אבוא אל המלך אשר לא חדת בגין דעלת בלבעלה דתמר ב ממינו אש דת למו דבטילו באורייתא ודגר מבודה דבית ראשון ושני דהו דכתיב אשר עבדתי עבדתי ועם כל דף על גב דעלת בלה בעלה דיו דברי תורה אם כל דעלת באבן דינון שלו תימים לילה יום דתענת בהון ונודין דעמת בלמלכה דכתיב נערה בא אל המלך נערה וד בא אל המלך איש לא ידעה אלא בעלה וכמה דבערבי נערה בתולה ודאי הכי נמ בבוקר היא שבה נערה בתולה ודאי ובערב בבוקר פעמיים קוראין לישראל

בעלה וזה הדין עלה דלה חליפת להי ובנה באחה אובגנדה ישראל אמר בכל יומה שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד שמע אחד שם אח עד אך נתיר לה בגין דאח לצרה יוולד ועלי תמרה סתר לי ברוך אתה בבואך יהודה אתה יודוך אחיך בגן דבויה ובד בהי הנרה ועלי תמר ויאמר את הדסומן דילה והיא אמונה דילה ודיתמר כאשר הייתה באומנה איתו ולא נגע בנוכר דיו אחשו בגין דחמה ודאי ויו סתיר למינה במסתיר למינה בנקודה די קוצה דעת ד מן אחד אך נתר דלהת קריב לגבה אחר עדהו דכתיב

אני אדוני הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן והי נקודה היא אות ברית דבתלים אך לעתעביד י משקר בברית מילה גרים סתלקה מנ שכנתה דיחודה דקודשה ברכו ושלית עלה שנדל דיו אחר ודאי יודשי היי קוצה מדחד ואם משקר עבר קוצה מן ד מן אחד ושת אחר ובגן דמר קרל שתחבל אחר וגומר ובהוזמנה דשלתה על ברנש שד דיו אחר הוא משתעבד ב בכל מיני עינון וחובדה גרם לישראל שתעבדה בהון ומן דעלמם อ