בסמנא טבא📖הדף היומי מסכת מנחות דף ה📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כז טבת תשפו

בן פורת יוסף בן פורת יוסף עבד >> מה עבד השבוע בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי זכ בטב כזב בתב תשפו ערב ערב שבת קודש פרשת וארה הנה גומרים שבוע שני של שובבים איזה זכות גדולה שיהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל בנחת אז אז הנה מכינים את עצמנו חזק חזק. כבר דיברנו שביום ראשון זה ערב ראש חודש לעשות תשובה, מעשים טובים בעזרת השם וכאן נתעשה בשעה אחת עם תפילות גדולות. יום שני ראש חודש יום שלישי תענית דיבור בישיבה שהיה ישועה גדולה.

אז השבת זה שבת מברכים של חודש שבת בסימן שנתבשר בשורות טובות וגם סימן שלום ברכה טובה אז שיהיה בכל בית ישראל נחת ושמחה ואתם יודעים שבראש חודש שבט התחיל משה לבאר את כל התורה כולה כמו שכתוב בתורה אז זה ימים מסוגלים מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ל בעזרת השם ובשועתו מאוד מאוד מסוגלים לל לתורה שאדם מבין את התורה ידע את התורה כמה זה דבר גדול לימוד התורה שמזכה אותנו שנזכה ככה לדעת אז הנה ראינו אחד הדברים שאיפון דיברנו בהם גם כן בתעל הצפרדע רשי אומר צפרדע

אחת הייתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים נחילים של ספרדעים אז יש תמ גדול המצרים רואים שהצפרדה הזאת מכים אותי והיא מוציאה עוד צפרדים מכי ומוציאה אז מה אתם מכים תפסיקו להכות מכים ומוציא להם ממלא מים את הכל לא תקעו לא יוציא לכם הם מכים אבל מה הם לא יכולים למה יש להם עצבים אתה מבין הם עצבניים עצבני מאבד את כל מה שיש לו. זה מוסר גדול לדעת שעצבני כל מה שיש לו מאבד. הם הזיקו לעצמם הם פגעו בעצמם. כשאדם עצבני אתה רואה אותו כמו

הפנים הנהפך למראה פני חיה רעה.

הוא והזה הרוז ואבוי. אבל מי שמתגבר ולא כועס אין כמותו. זה המעלה הגדולה שאדם תגבר לא לקעוץ. אבל אתם יודע, אתם יודעים שכמו שאמרנו צברדה אחד הייתה והם פלא פלאות.

תראה מפה לומדים גם מוצר מהצפרדה הזאת. מה יכול צפרדה אחד לעשות? אדם אחד מה יכול לעשות תראה צפרד אחד מוציאה נחילים נחילים נחילים נחילים נחילים היא מראה את כל מצרים היא נכנסה להם לבטן היא הביאה להם הם היו מדברים מקרקרים מה לא עשו להם שגעו אותם מי צפרד אחד היא הביאה את כל הצלע אחד מפה נלמד מה אדם אחד יכול לעשות אדם אחד כמו זה הגרמני מח שמו זה הנאצי אוי ואבוי מה שעשה בעולם אדם אחד שגאון עכשיו יש עוד אחד בטובה של עם ישראל שזה

אין רואים באמריקה יש אחד יום אחד לוקח את פניצואלה יום אחד עכשיו את פרס יום אחד בוא נראה איפה אנחנו הולכים הם זכו שם מי יעזור אז אתה רואה שבן אדם אחד יכול להפוך עולם זה לא דבר פשוט ככה אנחנו צריכים מה לעשות שאנחנו אנחנו נדע איך לעבוד את השם ולפסם שמו של השם יתברך בכל העולם כולו ולעשות שכל עם ישראל יהיו תחר כפי השכינה ככה ביקש דוד המלך אומר ריבונו של עולם תן לי אני רוצה אם אתה תמחה לי על עוונותיי אני כל עם ישראל

כניס תחת כלפי השנה שלו יפול אחד בחוץ וככה צריך ואיך עושים את זה יודעים יש דרך כי מטחה למצוא חן בשכל טוב בעיני אלוהים ואדם הרבה אנשים שואלים איך אני נמצא חן ושכל טוב אני רוצה להשפיע על החבר שלי אני רוצה שהוא יקבל ממני ולכן אני צריך שאני צחן בעיניו שהוא ישמע לי אני רוצה לטובתו אני רוצה שילך בדרך השם איך עושים את זה אלא אתם יודעים יש דבר אחד חשוב ביותר ה יש הגמרא אומרת בסותטה אמר רבי יוחנן שלוש חינות הם אמר את זה הרב

אברמסקי אמר שלוש חינותה הגמרא אומרת חן המקום על יושביו יפה חן אישה על בעלה וחן מקח על מקחו אז שלוש שכינות יודע גם את כל הטינים על טוב נבחן אותו העיקר לא אבל כל הכבוד אני לא צריך לא הנה הוא אומר גם עכשיו ראיתי רק אמרתי הגמרא בסופה אמר השם ישברהו העיקר אומר החידושי הרים אומר בכל השלושת הדברים האלה בכל אחד מהם יש התבטלות בענווה איך הוא מוצא חן בעיניו הסימן להצלחה הגדולה התבטלות וענווה איך הוא מוצא חן קודם כל אמר חן שבר חן המקום על

יושביו אם אתה רוצה שה המקום הבית שאתה גר המסביבה אתה אוהב את הבית אתה מתבטל אליו אתה מוכן לעשות הכל בשביל שהבית ילך על מכונו אתה מתבטל אותו דבר חן אישה על בעלה אם אתה רוצה ליצוחן והכל אתה מתבטל היא רוצה זה אתה מביא לה אומרת לך היום תיקח אותי לפה אתה לוקח אותה זה ככה זה הולך אתה מתבטל למקום אז זה נהיה חן אדם קונה חפץ מתבטל ברגע אחד דעתו אל החפץ אז הח זה החפץ הכי טוב זה הבית הכי טוב אותו דבר זה האישה

הכי טובה אתה מבין יודע יודע זה האישה הכי טובה מתבטל חין אישה על בעלה אומר מפה נלמד אנחנו צריכים למצוא חם בעיני השם נכון נוח מצא חם בעיני השם איך מצוכם בעיני השם מתבטלים לקדוש ברוך הוא ואנחנו להפסיק כעפרים כמו שכן הקדוש ברוך הוא צריך להיות מוכנעים מושפלים מה שאומר השם יתברך לדעת זה דרך השם זה התורה היא חיינו ואורך ימינו והם נהגה יומה ולילה קבל אדם סיוע מלמעלה לשפר לתקן דרכיו אז זה מביא ה מקרב אותנו להשם יתברך אם אנחנו מתבטלים להשם מוצאים חן בעיני

השם אנחנו מתבטלים מוצאים חן אין בעיני הקדוש ברוך הוא זה הדבר הכי גדול שאנחנו נצחן בעיני אלוהים ואחר כך באדם קודם צרו בעיני הקדוש ברוך הוא נצח וגם שהבני אדם ישמחו בנו ואנחנו נשמח בהם ואין כמו זה באמת תבטא לכל אדם אדם מה אנחנו מה חיינו לעשות אחת רוח פה ברוך השם איזה אני רואה איזה אנשים טובים יש פה אין בעולם כזה דבר אין ברוך השם שתמין ילך בדרך השם נעשה רצון השם נקרא איזה פסוק ביחזקאן כי הזמן קצר קצת בוא נמשיך הרב ואנחנו יחזקאל פרק

ח פסוק יות א' ו70 איש מזקני בית ישראל [מוזיקה] אזניו ניהוא בן שפן עומד בתוכם עומדים לפניהם יש מקרתו בידו ועתר ענן הכורת עולה וואי וואי וואי חישוב היה לומדים דורו ממנו היו לומדים מזניהו וענן הכתורת מור כתורת ענן היה ראש כולם כולם עומדים לפני הצורות וכל איש היה בידו מקרת מה זה לעבודה זרה שמצילנו ואומר אלי הראית בן אדם שזקני בית ישראל עושים בחושך איש בחדו מזכיתו כי אומרים אין אדוני רואה אותנו עזר אדוני את את הארץ אוי ואבוי ויאמר אליי עוד את השוב תראה

תועבות גדולות אשר הם עושים אומר ככה אומר יחזקאן הנביא עוד תראה מה לעשות עם ישראל ויבואה אותי אל פתח שער בית אדוני אשר אליה צפונה והנה שם אנשים יום שבות מבוקות את התמוז עוד הפעם ראית? זה עבודה זרה מסיקות אותו מבפנים ועיניו היו עשוות ועופרת ורואים אותו איזה עסק וכאילו הוא בוכה העבודה זרה תמוז בוכה השם יחזיר אותנו בתשובה שלמה נלך בדרכי היום אין את היצר הרע הזה של עבודה זרה אבל יש יצר הרע אחר השם יעזרנו היפון גיה סרטן וכולנו נהיה בריא וח עוד אנחנו

במשניות פרק שביעי משנה א' סליחה סליחה קודם צדקה כפול היום בטח אומר חייב בוא בוא כפול อ יפה מאוד זה הכי טוב אנחנו פרק שביעי משנה א' לינו נשמת סעידה בת חמזה רוזת איילה ורד בת קל לודין שמחה נו נשמת אהרון רוני בן נזימה אברהם בן ולינו נשמת שלום בן מנחם לנו נשמת ניסן כפירת בת מונס ואציביה בת דבורה בן נתנאל שלום ובכור בן חלפו ואורה בת מרים מורדה רפי בת חנהם בן מלכל לא זהני נשמרת הרצל בן תופחה אליהו בן חנה שלמה בן מזל עזרא

בן מזל נחמיה בן מזל נחמיה בן רחל ואברהם בן מזל ניסן חי בן רחל אהרון בן רבקה חנה בסכה מאיר סיים חנון בן עמיה עודד בחילה עודד בת קמונה בקשה בבקשה חדש בחילה הילה כן פרק שביעי משנה א'n אין מקדישים לפני היובל פחות משתי שנים כדי שדי אחוזה לא מקדישים לבית המקדש להקדש לפני היבד פחות משתי שנים לא יכולים להגדיש זה אחוזה פחות משנתיים ולא גואלים לאחר היובד פחות משנה כתוב בתורה אם משנה את היובל הגדיש שדהו וחישבו הכל כהן את הכסף על פי כן אין

מחשבים חודשים להקדש.

כל זמן שלא יצאה השנה כולה, לא קורעין לא כלום. אבל ההקדש מחשב חודשים. ניקוי חודשים שיצאו מן השנה יש רווח להקדש. המקדיש את שדה את שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעה 50 ש₪ כסף.

היו שם נקעים עמוקים 10ה טבחים או שנעים גבוהים 10עשרה טפחים אין נמדהדין עמה פחות מכאן נמדין עמה בקרקע היה נקעים הקדישה שתיים או שלוש שנים לפני חיובן נותן סלע או פדיון לשנה אם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעים לו היה לו נותן את כולו כאחד אה יפה וחישב לו הכהן את הכסף. משנה ב'. אחד הבעלים ואחד כל האדם. בין הבעלים פודים לפי חשבון את בקור ב50 סלע.

מה בין בעלים לבין כל אדם? אלא שהבעלים נותנים חומש וכל אדם אינו נותן חומש אלא דמי הפדיון בלבד. עד כאן مش ב בראשית תמן תראה תמן שבת בראשית ב שנית שבתי לא שם סת השבת זבת חוב שתדור מהדורותם אלאה אה אלא זכאי ומהדנטיר דירה לשבת תביא מה זה מה זה דעביד דירון בשבת רב בתלם אתר שבת זה צדיק שר תרע עלה אחד עלחד ד ישראל עמדת 70 שנ שבת יוצא מעדן שקות את הגנה התנהר ויתנה תנהג תחומים ער עין לא ראתה אלוהים חי פע בן אבא

ואמה ב חמש ומת צדיק שמן השקנים שחיטת הטעה קאהו אינו נק זכאי נדירה לשבת קרב עצער דיון גינם עלי יתבר תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת אחי הוא ודאי מדקעז כאילו מדקעיז כאילו קיד נורה דגיהינם באים מנחות חסר אחד כבות חס אחד אדם לחבל נחשעה בשבת מנחות חזים לך הלך כרח גרם דקה בו מרחק ישראל ירת מר מה אם אין בו אב נחשים ועקרבים מיש בונשך דבר על תמ שעל נעליך על רגליך נל מוכן תפס רוחה על המר שכנת בשטונתיך בשנה גד צריך ברנ בשבת שנהיה

בדושים שרגה במאכלים כל המוסיף כל הגורה גרועים כל המוסים נוספים לו תהר ביעקב תעז כני משעך ברחוק הבר אדוני צרופם לכל החוסים בו ואתה תרב דיעקב רת אדוני צרופה מרגן הוא לכל החוסים בו כן אנחנו היום בדף היומי דף ה נגיד תפילת בית המדרש והיה ישועות גדולות שוויתי אדוני לנכדי תמין ממיני בעל אמות שמחבר כל אופני אדוני ך תצילני מכל כי אדוני יתן חוכמה מפדעת ותבונה על עיניית נפלאות צור תודה תורה בלימוד בלימוד מעל אהרון ארון שמיים כן רבותיי לפתוח דף מנחות שיהיה לכולם נחת ושמחה

מסכת חת מנחות אה יש איזה אה יש פה איזה שם כן תותחה רגע אני רואה יש לי את הדף יום הצלחתו כן יה לו הצלחה והיא לו יטועה א לא עוד לא עוד לא מצאתי נמצא אותו אב בכל זאת יהיה להצלחת אדם שרם את המסכת שיהיה לו יצועה גדולה שם שמתי את זה בגמרא 10 ליצחק אם הוא יודע את השם הזה אה זה לא הלך לא הקליט >> נכון לא הדלקנו את זה לא אבל שומעים לא לא לא >> עבר ברוח הקודש קשה ליצחק תגיד לו

מה השם של בעל המסכת א הנה זה פה מצאתי זה לא נשמת אברהם בן רחלנו נשמת אברהם בן אחל להצלחת אליהו בן חנה ולהצלחת משפחת צבח >> אמן זהו עכשיו בסדר >> אברהם רחל אליהו יש פה שצלחת >> להצלחת א אליהו בן חנה ומשפחת צמח >> זה הוא ביקש >> הכל יש פה משיח >> כן ברוך השם שישות אנחנו נלך למיטיבי דף ה אה שורה יצא כן הנה כן. בשורה ראשונה מטיבי.

אתמול אמרנו שרב אמר שהשם מצורע שנשחט שלא נשמו פסול. למה? וכיוון שהוא בא להכשיר ולא הכשיר אז הוא פסול. כך אתמול למדנו.

הגמרא על זה שואלת אתה הייתי מה? אני בשורה הראשונה אני חוזר קצת מטבעי אש מצורע שנשחט שלא לשמו או שלא ניתן מדמו על גבי הבהנות. אתה רואה עשה מצורה שנשחט ללא לשם אותו אדם או שלא ניתן מדמו כדין על גבי הבעונות צריך לתת על על בורן ידו הימני ועל בורן רגלו הימנית הרי זה עולה עולה לגבי המזבח זה עולה מקריבים אותו על המזבח וטעון נסחים גם צריך להביא עמו כמו השם מצורע צריך להביא נסחים גם זה טעו נסחים וצריך אבל מה זה עולה אבל צריך אשם

אחר להכשירו זה לא פסול כלומר בשביל שיבוא למחנה צריך אשם אחר להכשירו שיוכל לבוא למחנה יש אומרים להכשירו לאכול בקדשים שיוכל לבוא למחנה לאכול בקדשים אז אתה רואה שהשם כשר ר ורב אמר שהשם לא כשר מה תענה על זה רב תיוטה דרב יש דגורסים פה תיוטה דרב תיוטה פה לא כתוב כך אבל יש במקומות אחרים מפרשים שהם גוזים תיוטה דרב תיובתא אם אומרים רק תיוטה דרב לפעמים יש לזה תירוץ הם אומרים תיוטה דרב תיוטה מה פירוש היו שואלים את החכמים תיוטה דרב אתה יכול לתרץ אומר

לו תיוטה >> תיותא דרב אומר לא שאלה תיואה לכן ככה הפירוש תיוא דרב תיובתה מקובצת >> ורבי שמעון בן לקיש אמר עכשיו ראינו שהגמרא עכשיו דחתה את דברי רב ולכן בא אז עכשיו מביאים את דעת החולקים על הדין שדומה לזה למעלה למדנו שמנחת העומר שקמץ אותה שלא לשמע אתמול למדנו את זה פסולה למה היא באה להתיר את החדש ולא התירה למה כל אחד אתם יודעים שיש חמישה חמשת מיני דגן מיני תבואה אסור לאכול מהחדש שלו קודם שיקרב ועומר בט"ז בניסן כך כתוב בתורה ולחם וחרמי לא

תאכלו עד עצם היום הזה. כל מי שאוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר לוקה.

זה לא משנה זה בין בארץ בין בחוץ לארץ בין בפני הבית בין שלא בפני הבית זה לא משנה איפה בעולם אסור לאכול >> היום בימינו גם זה אותו דבר אסור לאכול חדש תבואה חדשה אסור עד שיעבור טז בניסן יום אחרי הפסח זה עובר מותר כל עוד שלא עבר היום הזה לא לוקחים תבואה שבאה חדשה כלומר שק קצר אותה מחדש הקצירה חדשה אסור לגוע בזה לכן בחוץ לארץ יש את הבעיות האלה >> וצריך להיזהר שיהיה חותמת שזה לא תבואה חדשה אני זוכר כשמורנו חמציון נסע לחוץ להצפה

הראשונה לקח איתו מצות למה הוא אומר בחוץרץ אני לא יכול לאכול לחם אני לא יודע אם זה תבואה חדשה או לא אין לי עדיין ידיעה בזה כן למה כל עד פה כל מה שיש הכי טוב החדש לוקחים לניו יורק נותנים להם פה משתמשים שלפני כמה שנים האמריקאים הם מקבלים היום יש לכם חותמות לא היום יש הכשר אין בעיה של >> אין חשש חדש אין חשש חדש >> מציינים לנו שאין בעיה הנה אז ראינו שורבי שמעון בן נקיש אמר מנחת העומר שכמצא שלא לשמע כשרה >> אתמול

ראינו יש שמנחת העומר שכמצא שלא נשמע פסולה למה היא באה להתיר את החדש ולא התירה הנה רבי רבי שמעון בן נקיש חולק ואומר מנחת העומר שכמצא שלא לשמע כשרה ומקריבים אותה ושיריה אין אבל שיריה אין נאכלים לכהנים >> למה זה איסור חדש עד שתביא מנחת העומר אחרת ותטיר אז הגמרא אומרת אז הגמרא שואלת אתה אומר שיריה לא יכולים לאח כל עד שתביא מנחת העומר אחרת להתיר אותה. אז הגמרא שואלת מקרב וכי קרבה ממשקי ישראל מן המותר לישראל נכון אומר איך אפשר בכלל להקריב אותה? אם אתה

אומר שלא אפשר לאכול אותה >> אז איך מותר להקריב אותה? הרי כתוב ביחזקאל על הנסחים שממשקה ישראל מן המותר בשתייה לישראל לא מן האסור אז הוא הדין לכל הקורבנות צריך להיות שהם מותרים באכילה לישראל אמר רב אדבר אהבה כסבר רש לקיש אמר אדם אהבה כסבר לקיש אין מחוסר זמן לבוא אין מחוסר זמן לבוא ביום אומר יש לקיש לא זה לא נקרא זה נקרא מן המותר לישראל זה לא נקרא ממה ש זה מותר למה כיוון שזה אותו יום כבר יקריבו החדש מנחת העומר עתידה להיות מותרת באותו

יום יקריבו מנחת העומר אחרת אז זה לא נחשב שהיא לא ראויה למה זה לא נחשב מחוסר זמן בקדשים אין כיוון שהיום זה יהיה אז אין זה לא נקרא מחוסר זמן יפה תירוץ יפה אתה איתי או לא אתה שומע אותי אה טוב טוב השם יעזור מטיב רב אדה בר אהבה מתיב רבדה ברבי יצחק יש בעופות שאין במנחות ויש במנחות שאין בעופות יש דינים בעופות שאינם במנחות ויש דינים במנחות שהם אין אותם בעופות עכשיו הבריתה מפרטת יש בעופות שאין ב יש בעופות מה יש בעופות שאין במנחות?

העופות באים בנדבות שיניים. כלומר, שני בני אדם יכולים להתנדף עופות בשותפות. כתוב לכל נדריהם ונצוותם אשר יקריבו. כל הקורבנות באים בשותבות חוץ ממנחה.

מנחה לא יכול לבוא בשתי אנשים שותפים על מנחה אחת. למה כתוב נפש כי תקיר מנחה? זה יכולים כל כל העופות יכולים לבוא בשתיהם כל הקורבנות חוץ ממנחה ומחוסר כפרה ומחוסר כפרה ומחוסרי כפרה מביאים עופות להכשירם בקדשים זה יש בעופות אין את זה במנחות הם מביאים זב זבה יולדת מצורע מביאים עופות להכשיר אותם שיוכלו לאכול בקדשים אבל לא יכולים להביא מנחה ו גם העופות התרו מכלל איסורן לאדיות. כל עוף חולין נמלק זה נבלה אסור לאכולו אבל עוף שנמלק בקודש מותר לכהנים לאכול אותו.

מה שאין כן במנחות כלומר אין בהם דינים כאלו. איך זה חוזר על הכל? >> כן. עכשיו זה מה שיש בעופות שאין במנחות.

עכשיו יש במנחות כלומר מה שאין בעופות שהמנחות תעונות כלי. צריך קידוש הקומץ שאתה קמצת אותו צריך לקדש אותו בכלי שרט. ותנופה צריך להניף אותם מוליך ומביא מעלה ומוריד לעצור רוחות רעות מוליך ומביא זה לעצור רוחות רעות הגמרא אומרת מעלה ומוריד לעצור כל מיני תלים רעים כל טל רע לא טוב מעוצר אותו זה ה תראה זה התנופה הגשה גם צריך להגיש אותם לפני קמיצה מגישים אותם למזבח לקרן מערבית דרומית וצריך שיגעו שם בחודש של קרן לגוע >> מה שאין וישנן וישנן בציבור כביחיד גם הם נוהגות מנחת העומר מנחת ציבור יש להם בעופות בציבור הם נוהגות בציבור כביחיד כי הנה אתה רואה מנחת עומר זה ציבור מה שיהיה כן בעופות שאין בהם את כל הדינים הללו. כלומר ציבור לא מביאים עוף.

רק יחיד מביא עוף. ציבור לא מביא עוף. עכשיו הגמרא שואלת עכשיו זה הקישיה של רב הדע. ואם איתה אם כמו שאומר יש לה קיש מנחת העומר של קמצה שלא ישמע קרבה אפילו שהחדש אסורה דין במנחות נמ משכחת לה דותרו מכלל איסורן בקודש גם שמה תמצא אתה אומר תרוטרו מכלל איסורן בקודש הנה ומה הנה הוא מנחת העומר אם מנחת העומר נקצה שלא לשמע אפילו שלא יש עדיין איסור חדש של מנחה זו עד שתקריב את המנחה אז יוצא שהותר בקודש האיסור שבאדיות בברייתה בברייתה מבואר שאין מנחות שהותר

ייסורן בקודש והנה אתה רואה אלה כן הותר יסורם בקודש אז הגמרא אומרת לא כבוד דאין מחוסר זמן לבו ביום לו איסורה הוא כמו שתרצ למעלה כיוון שעתיד עוד היום להקריב בו ביום זה לא נחשב מחוסר זמן כאילו כבר הקרבת את המנחה כלומר את מתחנת העומר השנייה להתיר אותה אז זה נמצא אז לכתחילה אין כאן איסור בכלל זה לא נקרא שותר האיסור בקודשים עוד שאלה מטיב רב ששעת והקדים הקדים מתן שמנ מתן דן למתן דם ימלאנו שמן ויחזור ויתן שמן אז אחר מתן דם ואם וכן מתן

בהונות למתן שבע ימלאנו שמן ואחזור ויתן מתן בהונות אחר מתן שמן והיא אמרת אין מחוסר זמן בו ביום המי יחזור ויתן מיד עבד עבד עכשיו אתה נמדת אותי שאין מחוסר זמן בו ביום.

עכשיו הגמרא שואלת כתוב שמצורע שנטהר אז צריך נותן כהן מדם האשם שהביא על בהונותיו. זה קודם כל ואחר כך מזה מלוג השמן שהביא שבע פעמים לפני השם ואחר כך נותן על בהונות המצורע מלוג השמן שהביא. עכשיו, אם הכהן הפרח את הסדר והקדים מתן שמן למתן דם, אין בעיה. ימלאנו בחזרה הכהן את הכלי שמן ויחזור ויתן שמן על המצורע.

ואז נמצא שנתן את השמן אחר מתן דם כדינו. אותו דבר אם הקדים הכהן מתן השמן על הבהונות של המצורע למתן שבע ההזעות לפני השם של השמן ימלאנו את הכלי שמן ויחזור ויתן על על המצורע מתן בהונות אחר מתן שבע של המזבח כדין הוא צריך אחרי שהוא יתן על המזבח שבע יתן על הבעונות והיא אמרת אין מחוסר זמן בו ביום כיוון שהוא עושה את זה היום זה לא נקרא מחוסר זמן על עוד מעד הוא יתן את זה אבל הוא נתן הוא נתן רק הוא הקדים זה לזה

זה לא נקרא מחוסר זמן המאי המי יחזור ויתן למה בשני האופנים אמרת יחזור ויתן מה ידע עבד עבד הרי מה שעסוף הסוף נחשב כמו שעשה בתחינה אמר הפפה שנה הלכות מצורה דכתיבה בהואיה. למה זה? נכון אתה צודק שזה אין מחוסר זמן אבל פה הלכות מצורה כתוב בהם וזאת תהיה תורת המצורה ותהיה כלומר בהבייתה.

למה? זה משהו אחר. צריך שיהיה כסדר שלהם. אתה לא יכול להפוך זה לזה.

צריך שיהיה בדיוק כסדר שצריך. אז יפה. אמר פפה שני הנכות מצורע וכתובה בהם לשון הוויה שיהיה כסדר שצריך דאמר הכתוב זאת תהיה תורת המצורה תהיה בביתה כסדרה תהיה מתיבפה הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמה מה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השרפה אמי בוא נראה מתבר פפא יש בריטה שכתוב בה אם הקדים הכהן שחיטת חטתו של מצורע לאשמו קודם צריך להביא אשם אחר כך חטת של מצורע והכהן הקדים צריך קודם להביא את האשם אחר כך את ה את החטאת והקדים חטאתו לאשמו אומר לא יהיה

אחר אחר ממרס בדמה כלומר אומר לא די בכך ניתן לכהן שימרס בדמה יערבב את הדם שלא יקלוש והוא ישחוט את האשם ויזה את דמו ואז יקח את את הקורבן של ה של החטאת יהיה בהמתנה >> כן יהיה בהמתנה אלא מניח את החטת עד למחרת שהיא תיפסל בלינה ואז תעובר צורתה זה נקרא יעבור מראה לך לחכות בשר ממנה ותצא מחוץ לירושלים לבית הסריפה כמו דין נותר ואם אתה אומר שאין מחוסר זמן אבו ביום מה הפיסול בכך שחט חטאת לפני השם ימרס בדמו ויעשה אם אתה אומר אין

אין א מחוסר זמן בו ביום הגמרא שואלת אמ כמותי ברב פפה מה למה מקשה רב פפה את השאלה הזאת אתה רב פפה שואל ככה ואתה בעצמך והרפה הוא דאמר שאני אלחות מצורה דכתיב בהביה שמה כתוב והייתה כמו וזאת תהיה תורת המצורה תהיה באווית צריך חייב שיהיה כפי הסדר מה אתה שואל אלא רב פפיקקש ש אם הנמוב בדווקא הביטה תהיה עבודה אבל שחיטה עליו עבודה היא זה לא נקרא שחיטה זה לא עבודה זה לא צריך כהן זה גם ישראל יכול והיא אין מחוסר זמן ביום יהמרז בדמה

ודקרב אשם והדר לקרב חטאת כי זה לא עבודה אלא אמר פפה היינו טעמה דרש לקיש חוזר בו מכוח באמת יש מחוץ זמני בו ביום ואם תגיד לי אז למה אמר יש לקיש שהקומץ קורבן העומר שלו לשמע כשרה וחומצה נקטר הוא לא חושש לאיסור חדש אתה יודע למה לא בגלל שאמרתי לך אין מחוצר לביום דכסבר העיר מזרח מתיר אתה רואה לא צריך שיחקות כל היום רק העיר המזרח של יום טז כבר מתיר את כל העומר לכן אין בזה איסור חדש אפילו בזמן שבית המקדש קיים ים כאשר

העיר המזרח מתיר את החדש לא צריך להמתין להקרבת העומר מה שלא אוכלים את שיריה זה בגלל לכתחילה לא כדאי לאכול עד שיקריבו את העומר אבל העיר המזרח כבר מתיר דרבי יוחנן ורשקיש דמתריו אפילו בזמן שבית המקדש קיים העיר מזרח חיר הנה ועד ארש לקיש לאו בפירוש תמר כלומר מה שעיר המזרח מתיר לא בפירוש אתמר אלא מקלה יתמר בוא נראה אלא מקלה יתמר כך למדנו מתוך דבריו מה הוא אמר דתנן אין מביאים ביכורים ומנחת בהמה קודם לעומר דבאנן ממשקי ישראל אסור להביא לא מביאים בבית המקדש ביכורים

ומנחת בהמה מנחת נסחים שמביאים עם הקורבן מטבועה חדשה זה כנראה ביכורים של לחיטים וכל זה לא כתוב מנחת ביכורים >> מנחות וביכורים >> יש תכון א מנחות וביכורים ומנחת בהמה מנחות נסכים שביאים עם הקורבן כל זה מתבועה חדשה קודם לעומר למה דבע עינין ממשקי ישראל הנה ואם מביא פסול אותו דבר קודם לשתי הלחם לא יביא למה נאמר לשתי הלחם קורבן ראשית לומדים מכר שצריך להיות קודמים לכל המנחות ובקורי כצריך עיתים לומדים ששתי הלחם קודמים גם לביכורים ואם הביא קודם שתי הלחם זה כשר ואם רבי יצחק

אמרשלקיש לא שנו אלא ב-14 ובכן בערב פסח זה הקריב מנחות לפני העומר זה פסול אבל ב-16 בניסן אם הביא כשה שר מלאכות אחרות אל מקבר העיר מזרח מתיר הנה אז זה לא לא בפירוש תמר אלא מכללה למדו את הדין הזה ואז אם ידעו שעיר מזרח זה מתיר הגמרא חוזרת עכשיו למחלוקת של רב ורש לקיש הלו רב אמר שמנחת העומר שקמת אותה ששמה פסולה רשתקיש אמר שכשר אלא אמר שלא אין שיר הנאכלים נאכלים עד שיביא את העומר ככה למדנו ורבא אמר זה רב ורש לקיש ורבה אמר

מנחת העומר שכמצא שלא לשמע כשרה ולא ששיריה לא נאכלים ושיריה נאכלים מיד לכהנים ואינה צריכה מנחת העומר אחרת להתירה רע >> שאין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה או במקום הראוי לעבודה עכשיו הגמרא תפרש אז מה אומר רבה כמצא שלו לשמע כשרה שירי הנאכלים מיד לכהנים לא צריכה מנחה אחרת להתיר אותה למה מחשבת שלא לשמע היא לא מועלת לפסול במי היא מועלת אלא במי שראוי לעבודה כהן הוא ראוי לעבודה בדבר הראוי לעבודה מקום הראוי לעבודה כבר עכשיו הגמרא מפרטת במי שראוי לעבודה פוקר

כהן בעלמו כיוון שהוא פסול לעבודה אין מחשבתו פוסלת דבר הרוי לעבודה להפוקי מנחת העומר שבא משעורים דלא חזיה אתה רואה רק לעבודה הזו היא לא ראויה לשאר מנחות הם באים רק מחי חיטים אז כמן דחידושו בהכרח שאין זה קורבן אלא סתם דבר שבא להתיר את החדש אז אין פה פיסול מחשבה וגם במקום הראוי לעבודה להפוקה נפגע המזבח אז כל הזבחים שנעשו באותו שעה פסולים ואם אז אם הוא פגר בקומץ אין פיגול תנו רבנן כשהוא אומר מן הבקר תנו רבנן כשהוא אומר אם שהוא אומר מן הבקר

למטה שאין תלמוד לומר אלא להוציא את הטרפה כתוב בתורה אדם כיקריב מכם קורבן מן הבהמה מן הבקר ומן הצון תקריבו את קורבנכם >> אם עולה קורבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו רבותינו דרשו כמה מיעוטים מן הבהמה למעטה רובע ונרבע אי אפשר להביא מהם קורבן מן הבקר למעט אם זה נעבד עבודה זרה אסור להביא מן אסון למעט מוקצה לתקרבת עבודה זרה שהוא אומר מן הבקר למטה פעם שנייה למה עוד פעם בהמשך הפסוק אחרי הפסוק הראשון שאין תמוד לומר לכאורה זה מיותר אלא מה זה בא להוציא את

הטרפה שהיא פסולה לקורבן הגמרא שואלת למה צריך לי מ מן הבקר השני להוציא עם בהמה טרפה שפסולה להקרבה והלו דין דין הוא כל חומר שטרפה פסולה להקלבה איך ומה בעלת מום שמותרת לאדיות אסורה לגבוה אתה רואה בעלת מום מותרת באכילה לאדיות אבל אסורה להביא אותה קורבן לגבוה לבית המקדש טריפאה שאסורה להידיעות אסור מנן אין עוד דין שאסורה לה גבוה הגמרא אומרת לא זה לא קוח חומר למה חלב דם יוכיחו שאסורין לאדיות ומותרין לגבוה אז ייתכן שגם טריפה אסורה לאדיות תהיה מותרת לקורבן הגמרא אומרת לא מה

לבדם שכן באים מכלל היתר סוף סוף הם באו מבהמה מותרת כשרה שחטו אותה כדין תאמר בטרפה שכולה אסורה כולה טרפה >> ולא תהיה מותרת לגבוה אז מה מניקה תוכיח שכולה איסור ואסורה לאדיות זה נבלה מותרת בכל זאת לגבוה אפילו שאסורה כולה לאדיות הגמרא דוכה מה נמליקה קדושתה אוסרה אפשר לומר שעצם המניקה שהיא קדושתה זה עוסר לאידיות. מה שאין כן בטריפה שאין קידושתה אוסרת היא לא קדושה לכן והיא אסורה מטעם שהיא טרפה שהתורה עשרה אותה ואם בכל זאת השבת ואתה רוצה לפרוח את הקל וחומר ותטיר טריפה

לגבוה יש פסוק שהוא אומר מן הבקר למטה פעם שנהיה שאין תלמוד לומר זה מיותר להוציא את הטרף הה שהיא אסורה בהקרבה שלא לא יעלה על דעתך איזה דבר.

מה? אז הגמרא שואלת >> מה אם השבת? מה כוונת הבריתה אם השבת? אם יש לך להשיב אין פיך על הכל וחומר.

אז זה סימן רקיע מור >> מור אדה לשיע. בוא נראה. אמרב משום דעיקרי ממר מנחת העומר תוכיח שאסורה לאדיות באיסור חדש ומותרת לגבוה אז הוא הדין את רפה למרות שאסורה באכילה לאידיות תהיה מותרת לגבוה מה מהחת העומר שכן מטרת חדש חביבי למה היא מותרת לגבוה מציאנו בכוח היתר אתה לא יכול להכריח מכך לטרפה עוד מעט היא תהיה כי כולם הכל מותר והיא מתכרת את כל חדש עדיין יש לכוך שביעית בשביעית כלומר ממנחת העומר שקרבה בשביעית תוכיח אפילו שהיא לא אפילו למרות שהיא לא מתירה את החדש

הרי לא זרעו תבואה בשביעית אסורה להדיות ה מותר את הגבוה אז הוא הדין לתלפה שיהיה מותר לגבוה לכן צריך למעט אותה לכן צריך לי את הבקר למטה הגמרא דוכה לא שביעית נמה שכן מתרת ספחין בשביעית אלה שגדלו מעליהן בשביעית כד רבי עקיבא מצפיחין אסורים בשביעית בזה יתיר אותם הם חייבים בבעור ששר שרד את הגשם השני אז העומר מתיר אותם בתז בניסן שהרי התבערו כולם אפילו שאין העומר מתיר כלום או אסור להיות אבל מותר הגבוה הוא הדין את רפה לכן צריך פסוק למעט אותה. אמר לרב אחר

בר אד לרב השם בר אבא לרב השם לרבי עקיבא מן לפרוך יש לפרוך את הפרחה מה למנחת העומר למה היא מותרת לגבוה יש בה כולה אחרת שכן מתרת חדש בחוץ לארץ גם בשביעית ואפילו למד דאמה חדש בחוץ לארץ לב דאורייתא אין אין איסור חדש בחוץ הארץ זה לא דאורייתה הייתה בכל זאת יש לפרוך שכן באה להתיר לו שבתוכה כלומר בא להתיר לו של חדש שבתוך מנחת העומר עצמה גם רבי עקיבא מודה שאם נאכלו השר שאם נאכלו השיריים לא יעבור מי שאוכל על איסור חדש אלא על

איסור שביעית אז א אי אפשר להוכיח מכאן לטרפה שהיא לא מתירה כלום שתהיה היא לא מתירה כלום שתהיה מותרת ל גבוה אמר לה רב אחבטי לרביני אחי זה לא למה היה מקום לומר שנלמד ממנחת העומר טריפה מא תקריב ממנחת העומר ותועיל הקרבתה לו ותתיר לו שבתוכה מי שאוכל אותה לא יעבור על איסור טריפה לכן צריך למעד את טריפה לגמרי כמו שאתה אומר לה מנחת העומר שהיא מתירה את מנחת אתה עומר גם הטרפה היא תטיר את את הלו שבתוכה את הטרפה אלא אם אתה רוצה לפרוח פריך

אחי מה למנחת העומר שכן מצוותה בכך כלומר לכך היא מתירה להביא אותה מן החדש אז אי אפשר להביא אותה מן הישן ואי אפשר להוכיח לטרפה שאין מצוותה בכך אפשר להביא כשרה למה אתה צריך להביא טריפה אז מדוע צריך פסוק לאסור אותה רשתקיש אמר משום דקלמר מפתם מפתם הכטורת יוכיח מפתם זה שמפתם את הכתורת למה צריך פסוק למעריפה ולא ללמד בקל וחומר אני יכול לפרוך מזה שרוקח את הקטורת מפתם את הקטורת שאסרו לאידיות לרכוח את הקטורת הוא מותר לגבוה הוא הדין שטרפה אסורה לאדיות תהיה מותרת לגבוה

גבוה כמו הקטורת.

אז הגמרא שואלת מפתם גברה הוא מי שמפתם את הקטורת מה שיך לומר שהדבר מותר לגבוה זה בן אדם אלא פתום הכטורת יוכיח עצמה שאסור להידיעות ומותר לגבוה אתה רואה אסורה להד פטום הקטורת אחרי שפטמנו לרכוח כזאת קטורת אסור להיות רק מותר לגבוה אז גם אני אתיר טריפה לגבוה אפילו שהיא אסורה להידיות לא הגמרא בטוחה מה לפתאום הקטורת שכן מצוותו בכך המצווה לפתם אותה וחזר הקל וחומר ישור טריפה מגבוה לכן צריך את הפסוק לא לכן לא צריך את הפסוק הנה אני יכול ללמוד מהקל וחומר חזר הקל

וחומר למן לי רציתי לברוך אותו מהקטורת אין לברוך מור בר דרבי בינה אמר משום דיקה למר שבת תוכיח >> צריך למה אני צריך פסוק למע טרפה ולא ללמד מכל וחומר שבת הוכיח שאסורה לאדיות ומותרת הגבוה אתה רואה מלאכה אסורה לנו להדותות אבל בתמידים מוספים מותר לעשות אש על גבי המזבח מנשבת שכן מותר מקללה אצל אדעות במילה יש לה היתר למשל מצוות מילה התורה אומרת ביום ביום השמיני מונו בשר לולתו מותר גם בשבת אתו מילה צורך דיותו מילה מצווה היא אלא מה לשבת שכן מצוותה בכך אי

אפשר להקריב קורבנות של השבת רק בשבת אתה לא יכול מטרפה שאפשר להקריב כשלאה מה אתה צריך טריפה אז הנה יש ללמוד מהכל וחומר שתהיה אסורה לגבוה רבדה ברבא אמר למה אני צריך פסוק למעלפה משום דיקה למאמר כלאיים תוכיח שאסורים להידיעות כלאי בגדים אבל מותרין הגבוה כהן יש לו אבנת וזה הכל מקעיים מותר מה לכלאיים שכן תרו מכללן אצל אדיות בציצית הנה גם מותר לכל אחד ואחד ציצית אז הגמרא שואלת אתו ציצית צורך אדיוטי מצווה אלא מה לכנאיים שכן מצוותו בכך אז אי אפשר להוכיח משם >>

עד כאן עד כאן זק מאיר ביום יום ראשון צריך לבוא מוקדם דף ארוך כן >> הלכות גיבור ילד מי שאין יודע לקרות לא בקיא בקריאת הפרשה אנחנו בריכות סדר קריאת התורה ביכותיה לא יודע לקרות צריך למחוט בידו שלא יעלה לספר תורה אם אין חזן ואם צריכים לזה שאין יודע לקרות לפי שהוא כהן או לוי ואין שם אחר זולתו אם כשקורא לו שלח ציבור מילה במילה יודע לאומרה ולקרותה מן הכתב יכול לעלות ואם לאו שהוא לא יודע לקרוא בכלל לא יעלה >> עכשיו אני סימן קלט הלכה

ב עכשיו הלכה ג' אפילו ראש הכנסת >> תודה רבה שעל פיו נחתחים צורכי בית הכנסת או חזן זה חזן זה שמש לא יקרא עד שיאמרו לו בתורה אסור עד שאמרו לו כרע ונהגהו שלח ציבור כשרוצה מברך וקורא ביני נטלת רשות שום דווה כאילו משעה שמנאו לשליח ציבור הרשו על כך ובמדינות אלו אין נוהגים כן ואין החזן עולה רק שהסגן אומר לו לעלות אבל אין קורא לו בשמו כמו שאר העולים שקוראים אותם בשמם יעמוד פלוני בפלוני ומי שאביביו מומע לעבודת כוכבים קוראים אותו בשם אביב סבא אבל

לא בשמו לבד שלא לביישו ברבים ודווקא שלא עלה בימיו בשם אביו אבל אם הוא גדול והורגל באותו העיר לענות בשם אביו והמיר עכשיו המיר דתו קוראים אותו בשם אבי כמו שהוא רגע שלא יבשו ברבים לכן אם קלם אחד שמשובת המומר אגם כן והסופי לא יודעים מי זה ההורים שלו נאסף מן השוק הוא שתוקי ולא ידוע קוראים אותו בשם אברהם כמו נגר כמו חבלה >> אה >> כמו שנים חווה >> כן נכון נכון סומה סומא אינו קורא לפי שסו לקרות אפילו אות אחת שלא מנקה דיו ומערי

כדב דעכשיו קורא סומה כבי שאנו מקריין לעם הארץ גם אני מעלה לעשות נחתו אחר לרב אני מעלה אותו ד' עכשיו כל הקוראים מברכים לפניה ואחריה פותח הסברך קודם שיברך ורואה הפסוק צריך להתחיל בו ואחר כך יברך אחר שקרה גולל ומברך בשעה שברך ברכה ראשונה יהפוך פניו אל הצד שלא יהיה נראה כמברך מן הספר תורה ונראה לי להפוך פניו לצד שמאל היום מכסים מכסים או סוגרים הביאו לך מפמפה אבל שחופה אתם לא יודעים מה התפקיד של המפה >> נכון כן זוהר הנה דף דף שסז כגבנדברה ולבתי

בורר לה כבור בשנת כח ישראל צריך ברוחון קדע בהחשוכין ורזמח נשברח שוכה ד יצר מכס על רוחה כמות מכסה על חיטה אוקד מכסה שמשה ולא מנעל הרע יצר הרע מכסה על יצר הטוב אור כמ תפס בבית סורים זה יצר הרע וכי הטוב הו תפיס ברשות יצר הרע חינו תפסן חי דיצר הטוב חיצר הרע יתבר קודם השם מכתיב בחושך הגענו שית נקיה קבלה ככפן ד מקבל מןח דלומינה סמלכית ולה בשמן כתית >> ברוך אדוני לעולם אמן ואמן מי שברך לאבותינו הקדושים ועם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף

דוד שמו יברך וישבו ויצור כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך אתכון זכי אתכון בריאות נתנה מאורה מעליה ישועה גדולה חיים טובים בריאים שמחים מסחות וישועות ונחת בכל תוסל הגשמי ורחני אמן >> רצון ונמר אמן >> ביחניה בן הקשיה אומר צא הקדוש ברוך הוא דזק