בסימנא טבא הדף היומי מסכת מכות דף ד ערב חג הפסח הרב בניהו שמואלי שליט"א יג ניסן תשפה

[מוזיקה] חדש לא משנה למה לאישוב שמסום זה מחנות מתוקות של היום הם קנו העיקר שיו שמחים שלא יעשו בלאגן בליך אז הרב המחריום שבת אוכל את הבוקרסה שלישית יופי בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יג יג בניסן תש פ ה ערב שבת גדול שבת הגדול מבורך בעזרת השם עלינו ועל כל ישראל אחנו שנכין את עצמנו בעזרת האל ובשועתו לקראת הגאולה שתהיה מן השמיים עוד מאמינים ובני מאמינים. היום זה יום פטירת מרן מרן רבי יוסף קרו וגם פטירת מהרם מלשך. אז בעזרת השם נדבר

על על הדברים הללו, נפתח פתיחה כצרה, כי היום צריך לשרוף את החמץ וכל אדם גם כן ישרוף את החמץ שבתוך המה נעשה את הכעס, את הגאווה, את הצנות אז אתמול בלילה לפני ששמתי את הפטיטים אז אם כרטבתי על פטית אחד כתבתי עליו כעס, כטית אחד כתבתי גאווה פתית אחת כתבתי לצנות. אז למה?

בשביל שזה שתרש חזק שלא נעשה בעיות שנזכה לשרוף את החמץ. לא של ידי זה נשרף. אם אדם לא יעבוד על עצמו זה לא ישרוף. אבל זה בשביל להראות כמה אנחנו צריכים לשרוף.

אז בעזרת השם גם היום צריך כבר לגמור להכין את החרוסת שהכל יהיה מוכן לרחוץ את המרור אתם יודעים זה החסה להכין אותה כי אם עכשיו לא תכין מתי תכין צריך כבר אתמול להכין לרחוץ לנגב ולהשים אותו במגשיות בשביל שזה יישאר כמו שצריך בעזרת האל ובשועתו למוצאי שבת גם להכין נר לא לשכוח שלשת שתה של הבדלה קטן שזה יהיה לבן אדם לעשות בו את ההבדלה קטן כן לא בשבת לטלטל אווה אז בעזרת העדופשו עכשיו אז יש לנו את החרוסת, אתם יודעים הלוקרפס זה ספר פרך 60 ריבו

פרך חרוסת זה 60 ס חירות כלומר עם ישראל עבדו בתית בחרוסת זה זכר לתית ואז צאו 60 ריבו לחירות אבל צריך להכין גם את המריצה בשביל החרוסת איך איך תיקח אותה בתית איך אתה לוקח את התית במריצה מכסף אבל כן אז למה אוכלים באמת את המרור בליל הסדר אוכלים אותו בלא יסבה המרור בלי יסבה למה כי זה זכר וימררו את חייהם אז לכן לא אוכלים אותו אסבה זה דרך חירות מלכים מלכים אין וימררו את חייהם אבל כשאוכלים אותו אותו עם המצא בקורך אוכלים אותו בסבה למה

מדוע אלא אומר אחד מהר רבי ראובן קרלי שטיין לצד הוא אמר את זה הוא אמר שהמרו מרמז לצרות לכלשה שעיבוד המצע מרמזת לאמונה כשיש צרות זה קשה ומר אבל כשזה מגיע עם אמונה עם המצא שזה אמונה אז הצרות כבר לא מראות המרור כבר לא מרור כי למה האמונה ממתקת את הקושי אתה מאמין ואתה יודע שהכל מהשמיים איך היה אומר המתקות התורה למשל אדם לפעמים נמצא בלחץ במצוקה יאמין בהשם וכשאמין בהשם אז הלחץ יהפוך לו להצלחה אז אם ניקח ח אותיות לחץ שזה השורש למילה הצלחה אתה

רואה לחץ זה השורש של מני הצלחה כל מה שחסר זה ה ואחרי אות ה זה רומז לקדוש ברוך הוא אז כשאתה יודע לקחת את הכל שזה הכל מאיתו יתברך אז הלחץ הופר להצלחה והכל בסדר לא ידאג כל זה על פי השם יחנו על פי השם יסע יהודי בכל משעותיו צריך לדעת שהכל על פי השם לזכור כל מסע במסע רוחני גשמי זה הכל על פי השם כל מצב שקורה לבן אדם זה הכל ממנו יתברך הנה היום זכינו היום זה פטירת מהרם מנשך אתם יודעים מהרם מנשך הוא

נולד בבית אלפים רף והוא נפטר צעיר גילו והיום רומזים על זה גם פטירת מרן רבי יוסף קרו אז רומזים על זה ויקראו סופרי המלך שזה מרן ומהרם מלשך בעת ההיא זה היה יג בניסן הם ויקראו למי לבית דין של מעלה ויקראו סופרי המלך אוהו זה בית דין של מעלה. אז זה העניין בשלושה כתוב במגילת אסתר וקראו סופרי המלך בחודש הראשון ב-13 יום כלומר שהם ב-13 יום הם א נפטרו שני הצדיקים האלה הגדולים עמודי העולם אלוהם העמידו גם המרם מנשיך מרן הבית יוסף קורא לו בבית יוסף

רבנו הגדול רבנו הגדול הוא קורא עם הערם מלשך. אז רבי יוסף קר נולד בבית אלפים רמח לאבי רבי אפריים קרו והוא נפטר. אבא שלו נפטר כשהוא היה בגיל ארבע.

תראה מה זה. למד עם הגאון רבי יעקב ברב. מארי ברב. ושמה הוא ישב ללמוד והקים שכינתה מאפרה ממש וגם ה מהרם מנשך הוא בא אצל מערכו ואמר לו תראה אני רוצה ללמוד תורה בא אצל מרכווא אמר לו אני רוצה ללמוד תורה אצל כבודו קבלה אומר לו רבנו הארי אמר לו שהוא לא בא בשביל סוד הוא כבר למד מצות בגלגול הקודם.

עכשיו הוא בא בשביל הפשט ואומרים עליו כל מה שהוא חיבר את כל הפירוש שלו על התורה זה היה כשהוא היה עוזד לצורך פרנסתו. היה לו קשה הפרנסה. צורך פרנסתו הידיים עובדות והראש מחדש חידושי תורה והיו חידושים שלו אמיתיים היו מן השמיים יורדים יורדים לשמוע אותו פלא פראות פעם אחת כשהוא דרש על הפסוק גדול עווני מנשו זה אחד מנייג מידות נושא עוון גדול עווני מנסו פירושו גדול שהיא גדולת גדולה מהיג מיתות. איך יכול להיות ערבון גדול מיג מיתות?

אז הוא פירש לזה פירוש עמוק והיה מזה משהו רעש גדול מהדרשה שלו. הרי היה בא לשמוע את הדרשות שלו של מהרם מנשך משהו לא רגיל הארי. יום אחד הוא שמע אותו איך הוא דורש והיה צוחק הארי. מה היה?

הוא דרש על לבן הערמי ועשה את כל התחבולות שלו ואת כל הרמאויות 100 תחבולות. מה זה שרימה את יעקב שחשב לרמות אבל עוד דבר אחד אמר אומר אם אומר אז למה הרצחק אומר אם הייתי יודע את זה גם את זה הייתי עושה לא ידעתי עד ככה היה זה המרם שיך הוא אמר שמי שסומך את עצמו על הקדוש ברוך הוא בפרנסה בכל צריך לעשות שום השתדלות. היה לו תלמיד אחד למרשך שהיה לו חמור היה לוקח איתו מסע. שמע את זה במרה מנשך אומר אני בוטח בהשם אני לא אין לי בעיה היה לו חמור לא הולך לעבודה.

אשתו אומרת לו מה יהיה? מחר לא הולך, עוד הפעם לא הולך. מה תעשה עכשיו? אז נגמר הכסף.

אומר, טוב, נמכור את החמור. בא איזה ערבי אחד מחר לו את החמור היא בוכה. הערבי הזה היה חוצף בהר, לוקח את האבנים לשוק עם ה ומוכר אותם. אותו יום הוא הלך לחצוב באיזה מערה, נכנס, חצב שמה ו מצא בפנים אוצרות.

פחים של זהב הוציא אותם שם אותם על השני אוצורות פה אחד פה אחד פה על החמור ושם למעלה לחצץ שלא יבינו שזה כסף ונכנס בפנים לעוד להמשיך נפל עליו המערה ומת החמור מחכה מחכה מחכה אף אחד לא בא הלך החמור איפה הוא יודע לנכד לבית של האדום נכנס לבית אומר החכם בא בוא נראה פתחו לו מחכים מחכים הרם האיש הזה פתח הוציא את החצץ רואה וואו וואו וואו הלך לבדוק איפה שהוא חוצב ראה מת שמה בפנים אומר זה מהשמיים גידו אומר לאשתו עכשיו הנה תראי בטחו

בקדוש ברוך הוא מה אמר הרב ככה זה אין לדאוג הכל יבוא מן השמיים והכל מסתדר ככה זה הולך היו שלושה עמודי עולם רבי יוסף קרו מעריית היצק ומערים בלב מי יקח את ה מי יחבר אותו ספר בסוף נתו את זה לרבי יוסף קר למה לענבים יתן חן ככה כותב הגאון חידה הוא זכה כולנו זכינו אז עכשיו אנחנו רוצים להגיד למרן שהתחלנו את ההלכות עוד הפעם מסימן א' עכשיו ביום טוב מתחילים אתה נכון מסימן א' במרן שהתגבר איך הוא מתחיל יתגבר כערי לעבודת בוראו שיהיה הוא מעורר

השחר ואיך הוא אומר שישקים אדם בשעות שמשתנות המשמרות ואיך לקרוא את הקורבנות כל בוקר בפרשת עקדה. אחר כך הוא נותן איך ילבש האדם את הבגדים שלו. אחר כך אחר כך בסימן שלישי איך יהיה צנוע בבית הכיסא. אז השם יזכה אותנו זכות מרן שנזכה לקיים כל ההלכות.

אמן. היום זה גם פטירת רבי מנחם מנדל ורב שלם שחנה מדובביץ'. זה הצמח צדק. זה גם יג.

אומרים שהיה לו עבודה נוראה. היה באשמורת הבוקר התבוננות, הרבה נוגני דביקות. הסבא שלו זה בעל התניה. טוב, זכינו.

עכשיו יש לנו היום לעשות את הסדר. מסיימים את היום יג מסיימים את מה שעשינו. ה כן. איפה הכסף?

לא לא תביא רק את הקופה את הקופה כן היום האחרון היום זה היום האחרון כן שנעשה עליה את התפילות צריך לתת עוד שלוש ועוד שלוש בסדר אז נגיד ידבר רגע וידבר אדוני אל משה נמור דבר אל אהרון ואמרת אליו בעלותך את הנרות פני המנורה יאירו שבעה דנות ויזכרון פני המנורה עיני כאשר ציפה אדוני משה וזה מעשה המורה משה זה דרך משה כמראה שלראה אדוני את משה כן עשה את המנורם אז רגע איפה המאות בוא אליי בוא אליי פעמיים פול כן כן הנה שלוש רגע והנה עוד

שלוש תן לי את זה ביד לאסוף מהאנשים תביא לי את זה תן לי את זה קודם תן לי תן תן לקח מהם ככה נעשה על כולם אנה בכורה גדולת ימינך תרצרוח תגידו תיקבל רינהגרנו נורנה גיבורש שרים ברחם מחמד חסד קדושך עדך קדושך שבעתנו דעת אז בגוים כ בנגב הזעים בדע יבוא ברנה סות הלו שמים כל מלכים על דבר ארץ וכל מים שבחורים בכבדו על ארץ חוב הללויה עכשיו ניתן היום יש לתת כדם 44 ועוד דם 44 88 כן בוא בוא בוא רגע יפה ככה מובן זה

שתיקת מעמזה לרב תכתב יפה סי תודה רבה בוקר טוב הנה זה 441 כנגד דם הפסח וזה 44 שני כנגד דם המילה ויש לנו להוסיף עוד אז יהיה זה יהיה פח זה קודם כל זה פח כי כל צריך לכם פחקוש נוסיף עוד שלוש כמה יהיה א צ כי מניין הוויה דנו אה כן יש הנה מה 91 או 91 מספיק לא צריך יותר ריבונו של עולם מקבל רון קולות רוחות צדיקים הנראים מגבי שלוש שורות של בגן עדן מצוספים בכל צים מפים את שמך מלכנו מתירים בן לכתים גם

ציפור מצדם תות עליהם תפנתם רחמים אין מלא רחמים חכות שמות של הצדיקים לפני ויגיע ירצה משמה פקד זכרוז לפניך ברכם תהרם רחמי צדקדמים ברוך השם דנחם וגן עדן וכן יהי רצון ונאמר אמן שישועות גדולות בכל בתי ישראל כנ זה זכינו הנו שיר השירים פסוק אחד מהר מהר למה אתם יודעים יש לנו סוף את החמץ בזמן ומנשה עוזר לנו אני חבצל את השרון שושנת העמקים אני אחבצל את השלון אומר אתה אומרת כנסת ישראל דברים טובים על עצמה כדי להתאב על הקדוש ברוך הוא פותחת ואומרת אני חבל

צלת השרון חביבה אני כישושנה נמצאת בשלון שהיא מקום דשן ושמן אומנם החברצת שושנה קטנה מה שכתוב שושנת העמקים היא גם כן שושנה והיא נאה יותר משושנת תערים כי רטובה ולח תמין מכיוון שאין כוח חכמה שלא יתשו רוצה לומר בשעה שאתה מעמיק עיניך משגיח בי אני מרתבת במעשים טובים כשושנה אז הוא אומר פה למטה אומר בזוהר כמדשתים ברזנשכין שושנה כמו שכתוב שפתותיו שושנים כל עוד שעדיין לא נכנסה לחופה לאיחוד נקראת חבצלת כי יש בה רק גבורות ואז היא מנהגת את העולם בדין ורק אחר אייחוד נותן לו

חסדים אז נקראת שושנה ומשתנית מדין לרחמים ומנגת את העולם ברחמים על ידי המלאך מיכאל ראית יפה כן לאט לאט משניות עכשיו הצדקה של המשנה בלדים בדין לא לדקות לדים בדין לא לדקות כבוד אלוקיה א תעשה לי את זה שלם תביא לי מה אני אקחה טוב תשים בניילון תשים ב חליה בניילון בוא בוא עכשיו תעזוב אותך נו בוא לפה זה הצדקה של המשנה אה כמה או נכון בוא יש לנו שישי שבת ראשון נכון הוא צודק צדקה שלוש ימים שישי היום שבת ראשון בסדר זה הולך תשמע לבוא

פה זה זכות חשבתי רק אוכלים פה אני רואה גם משלמים בסדר איפה פה שלך פה שלוש ימים איי איי תעשה את הכסף אנחנו עדויות משנה פרק ז משנה ט לא משנה ח נכון העיד מנחם בן סיגיני על מוסף היורה ועל שורכי זתים תשמע בוא תן לי את הגדולים ואת הקטנים תשים פה רק את הגדולים תביא לי את הקטנים אחר כך תסדר העיד מנחם בן סגיני בן כפר סגנה על נוסף היורה של שורכי זתים שהוא טמא מקבל טומאה כדין היורה עצמה ושל צבעים שהוא טהור למה לא

מכבד טומאה צבעים לא משתמשים בו עם זעירים שלא יעלו המים עד לוסף היו אומרים חילוף הדברים משנה ט העיד רבי נחוניה בן גודגדה על החרשת שהיא סיעה אביה שהיא יוצא בגט אפילו שהיא חרשת אין בה כל כך דעת כיוון שאישה מתגירשת בעל כוחה זה מועיל כל הכבוד ועל קטנה בת ישראל שניסאת לכהן שהיא אוכלת בתרומה והיא מתה בעלה יורשה ועל המרש הגזו שבנו בבירה שיתן את דמיו שיתן את דמיו ועל החטאת הגזולה הגזולה שלא נודע לרבים שהיא מכפרת פני תיקון המזבח הגענו פרק שמיני תודה תודה

שתהיה ברי תפילת בית המדרשיתי אדוני כמני בלמות שמח שם כתוב י רצון מפני אין כי שמעל את אדוני אדוני בית אדוני בדם כל הדיון של שמיים וארץ כן רבותיי היום הדף הוא היום היום הדף הוא דף ג אבל אנחנו לומדים דף ד איפה הגענו בדף ד כי אנחנו למדנו התחלנו מוקדם כבוד הרב המחילה מכבוד הרב אנחנו דף דף ד עמוד ב במשנה נכון רגע רגע אחת הרב כי היום כן לא לא חושב דף ד עמוד א' במשנה למטה דף דף ד עמוד א' במשנה אנחנו עברנו

אותה הגענו לעמוד ב' נכון אבל נתחיל עוד פעם מהמשנה כי רבי מנשה הגיע שלא יהיה לו שום צער בעזרת השם רגע רגע זה בד כן זה רק אבל היום כאילו עשיו הוא פותח את זה לעשיו בסדר אין בעיה תזכה למצוות שיהיה לך שפע שיהיה לך ברכה תזכה למצוות רבי חיים חיים חיים חיים אל חיים כן אנחנו זה דף ד זה דף של שבת ודף ה נגנוב ממנו גם קצת בלי נדר שיהיה של היום הזה שככה יהיה לנו כבוד הרב יהיה בנחת מר מרים בוש כן מעידין

אנו באיש פינוני שחייב לחברו 200 200 זוז כן זומן ונמצאו זוממין לוקין ומשלמין בדרך כלל כדרשעתו אדם לא לוקה ומשלם פה אלה העדים האלה מעידים אנו באיש פליוני שחייב לחברו 200 זוז ובסוף נמצאו זומין לוקעים ומשלמים למה למה המשנה בעצמה אומרת שלא השם המביאה ידי מכות מביאה ידי תשלומים מה שחיה מלכות זה פסוק אחר הם קודם כל העידו עדות שקר עבורה לא תענה ברכה את שקר ותשלו ממון בגדי שהם זממו על הנידון וכתוב בתורה ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו דברי רבי מאיר החכמים אומרים כל

המשלם אינו לוקה דעת חכמים למה כדי רשעתו כמה שחייבים העדים דים זומין נשנה כאשר זמם לכן לא לוקחים זה דין אחד עוד דין מעידים אנו באיש פנוני שהוא חייב מלכות 40 ונמצאו זוממין לוקים שמונים האחד משום לא תענה ברכה את שקר זה אחד והשני משום ועשיתם לו כאשר זמם לעשות להחיל אז הנה שניים דברי רבי מאיר חכמים אומרים אין לו קין אלא 40 למה כאשר זמם זה הכל הגמרא תגיד עכשיו נלך לגמרא ונראה בשלמה לרבנן כדי רשעתו כתיב משום רשעה אחת אתה מחייבו והיא אתה מחייבו

משום שתי רשעיות מובן הטעם של חכמים למה הם אומרים שאלה העדים הזוממים מקבלים גם עונש למה העדים רק מקבלים ממון ולא מקבלים מלכות? רק ממון. למה כתוב בתורה כדי רשעתו כתיב משום רשעה אחת אתה מחייבו והתה מחייבו משום שתי רשעויות לכן אי אפשר לחייב אדם בשני עונשים על מעשה עבירה אחת שעשה אפילו שיש שני פסוקים אי אפשר נכון לא תענה ברחי צ'קר אלא לרבי מאיר שמקלמים מלכות ומשלמים ממון מה הי טעמה כן הלו כתוב כדרשעתו אמר עולה גמר ממוציא שם רע כן המצוות תודה תודה פרשת

מוציאים שם רע בתורה מדברת על אדם שנסע נערה וטוען שאין אין להביטולים תודה וטוען שאין הביטולים ממילא נמצא דבריו זה ובסוף נמצא שקרן משלם כן אז בזה אמרנו אמר אולה ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לוקה ומשלם אףקוד שחייב עונש מלכות ועונש במון לוקה ומשלם מה פורכת מהמוציא שם רע שכן קנס התשלום באמת מדין כנס אז הלא לא הפסידו בכלל ממון רק מה הרב חכמים נתנו קנס אז זה חידוש כן שזה חידוש שזה זה קנס ש אי אפשר ללמוד מזה תשלומי ממון רגילים שישלם גם

אפילו שלה אז אומר רבי מאיר רבי מאיר סבר כרבי עקיבא לאמר עדים זו ממין כנסה אתה רואה אז גם זה קנס גם זה חידוש משלמים ממון על מה שזממו להפסידו ממון אפילו שלמעשה לא הפסידו לו אז כמה שכן זה גם חידוש אז אפשר ללמוד ממוציא שם רע שילקו וישלמו איק דמתנה להדולה יש ששונה את מה שאמר אולה על זה מה מה ששנינו על הבריתה דתניה לא תותירו ממנו עד בוא בוקר תראה חלק תשים לי בכוס אתה רואה עם מים שיהיה ליום ראשון תודה קדמתנה להדעולה מה

נאמרו דברי עולה שלמדנו מוציא שם רע על זה מה אמר לתניה לא הנה אתם ראיתם היום זה ערב פסח תראה מה זה בא לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרוף בא הכתוב הקורבן פסח שאנחנו אוכלים צריך עד חצות לא תירו ממנו עד בוקר ומה שניתר הכתוב לא תותירו זה לו והנותר ממנו עד עד בוקר באש תסובו זה עשה למה ניתק לעשה אז מתבטל בא כתוב ניתן עשה אחר לא תעשה שלא תותירו לומר שאין נוקין עליו אין דינו שלאמת בקורבן לרכוט אלא לשרוף

את קורבנו דברי רבי יהודה רבי רבי עקיבא אומר לא מן השם הוא זה לא צריך את הטעם כדי ללמוד שלא היה מלכות אלא משום דאבן אליו שאין בו מעשה שלא עובר על הלו על ידי אלא עובר לא תותירו מה הוא עשה זה לבד נהיה אז אין בו מעשה כן בכל שאין בו מעשה אין לוקים עליו מה אומרת מכאן אז זה דעת רבי עקיבא אבל מה שמ שמע מכל דרביס סבר לו שאין בו מעשה לא קין עליו מנ מאיפה לומדים שלב שאין בו מעשה אומר לו קין

על אותו טילו מנמר הול גמר ממוציא שם רע מה מוצאים שם רע לו שאין בו מעשה א בפה דיבר אין בו מעשה לוקין עליו אף כוליו שאין בו מעשה לוקין עליו אז משם למד על זה זה חוזר דוכה מה הוציא שם רע שכן ומשלם יש בו חומרה יתרה דווקא שם אמרה התורה עוד חומרה שלוקה אפילו שלא עשה מעשה אז יש בו חומרה יתרה שגם משלם אבל מנין רבי יהודה מחדש על כל לו כמו לא תירו ממנו עד בוקר שילכה אפילו שלא עשה מעשה אלא גברם והיה

מקור אחר לדברי רבי יהודה אמר רש לקיש גמר מעדים זו ממין מה עדים זו ממינם שאין בו מעשה לוקין עליו שהרי נאנשים על דיבורם ובכל זאת לוקין עליו אתה רואה אין בו מעשה עדים זוממין אף כל שאין בו מעשה לוקין עליו יפה למשל הם העידו העדים האלה העידו על על בן גירושה אז צריכים לקבל על אדם שהוא בן גירושה צריך ללקות כמו שאמרנו במשנה נכון אף כל דף שאין בו מעשה לוקחין עליו אז אתה רואה לא ניתן ללמוד לכל התורה מעדים זוממים למה הגמרא דוכה פורחת

את הגמרא לא כל דבר אתה יכול ללמוד מעידים זוממים למה מה לעדים זוממים שכן אין צריכים התראה את יש בהם חומרה יתרה שהם לא צריכים התראה אפילו שלא יתרו בהם קודם אז הם נוקים אין בעיה עם תם איך עשיתם דבר כזה הם משלמים ולוקים אבל מנין רבי יהודה לחדש על כל לו כמול אותו טירו של קורבן שנקרא אפילו שלא עשה מעשה באותה עבירה דווקא שמה הייתי אומר לא צריך התראה לכן לוקה ומשלם כן אומר לא מוציא שם רע יוכיח שלוקה עליו שאין בו מעשה בכל צריך

התראה על החומרה שלא צריך התראה כן הנה הגמרא חזר הדין מה מה למציא שם רעה שכן אין בו חומרה יתרה שגם לוקה וגם משלם וחזר הדין לא ראי זה כראי זה כלומר אין החומרה של מוציא שם רע שלוק משלם חומרה של עדים זוממים שלוקים ומשלמים ולא ראי זה קראי זה ולא החומרה של ילדים זוממים שהם לא צריכים התראה כחומרה של מוציא שם רע שצריך התראה אתה תשמש שבהם במוציא שם רע ועדים זוממין לאו שאין בו מעשה ובכל אופן לוקין עליו אף כל עם שם במעשה לוקין

עליו הנה מפה נלמד הגמרא פה הולכת מה לצאת השבן שכן כנס גם מוציא שם רע וגם עדים זובמים שהם מחייבים ממון הם בתורת כנס כמו שאמרה הגמרא למעלה אז שוב אי אפשר ללמוד מהם זה קנס זה חידוש זה קנס אומר אלו קשיע למה רבי יהודה לא סבר ל כרבי עקיבא שם המון שמשלמים העדים הזומים זה בתורת כנס אלא זה חיוב ממון ממילא אתה לא יכול להגיד יצת השבה שכן כנס הוא לא סבר כמו רבי עקיבא שעדים זומים אם זה הממון זה כנס אלא מה להצד השווה

שבהן שכן יש בהן צד חמור יש בכל אחד מהם חומרות חומרה מיוחדת מוציא שם רע לא קיום משלם העדים זוממים לא צריכים התראה אז לכן אי אפשר ללמוד מהם שק קו עליו שאין בו מעשה שיש בליו יש בו חומרה מיוחדת רבי יהודה צד חמור לו פריך מה יענה על זה רבי יהודה משבה הגמרא שסובר ש שזה שיש לכל אחד מהם צד חמור זה לא סיבה שלא ללמוד מהם לכל אחד מהם יש את החומרה שלו זה לא סיבה לא ללמוד משם עוד אמרנו במשנה חכמים אומרים אין

אלוק לוקה אלה 40 אז אין אין מלכות על תענה נכון לא כן רק 40 אין אלוקי אלא 40 לא 80 לא 80 וא אומרת ורבנן הי לא תענה ברכה את שקר בדרך שבה אבל כתוב לא תענה אם לא לוקחים עליו אז מה ה דרשו לא תענה ההוא מבעלה אזהרה לעדים זוממים מה שכתב להזהיר את העדים זוממים שאם יעידו עדות שקר נאנשים בכאשר זמם צריכים התורה הייתה צריכה להזהיר אותם הגמרא מקשה מקשה מקשה הגמרא ורבי מאיר הזהרה לעידים זומים מנלה הוא סובר שלוקע לא תענה מלבד כאשר

זמם שניים 80 אז מאיפה הוא ילמד הזהרה לעדים זוממין אמר רבי ירמיה נפקלה מונשמעו ויראו ולא ישיפו עוד כתוב בתורה ולא ישיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה זה נכתב בפרשת זוממים אתה רואה התורה הזהירה לא לעשות כמעשה עדים זוממים ורבנן שלא לומדים את העזרה מה יעשו בזה הוא מבעלה להכרזה צריכים בדין להכריז מתפרסם שהרגו אדם מפני שעבר עבירה פלאונית למה שכל עם ישראל פחדו ורבי מאירמעו וירעו הכרזהעו וירעו כולם ידעו שאפשר ללמוד לא יוסיפו זה הזהרה נלמד מזה כל העם ישמעו וראו מספיק משנה עד כאן

אמדנו את הדף של שבת עכשיו נתחיל כצת לא הרבה מהדף של יום יום טוב של פסח יום ראשון כן משלשין בממון ואין משלין במכות במלכות הכוונה אתם יודעים עדים שהוזמו דינם לקבל את העונש הזממו לחייב את הנידון הם באו העידו על בן אדם ובסוף שקרנים אומרים להם איתנו הייתם עדים שזממו משלשין בממון והם משלשין מחם נגיד זה היה שני עדים או שלושה עדים מחלקים למשל הממון הוא 300 ש₪ כל אחד יתן 100 ש₪ משלישית בממון שזמו מה שהם יזמו כלומר לא צריך כל אחד לתת 300

אלא הם משלשים כל אחד יתן שליש וככה יהיה כל הכסף אבל אין משין במכות אלא כל אחד יקבל לא יכול זה יקבל 10 מכות זה יקבל 10 לא אין דבר כזה אלא כל אחד יקבל זמ כן 40 חסר אחת כל אחת כל אחד יקבל 40 מכות מה שהוא זמם על הנידון כיצד הגמרא מבארת כיצד העידו שהוא חייב לחברו 200 זאת הנה ונמצאו זמין משלי ביניהם עם קד שני עדים כל אחד יתן מאזוז אבל אם ידעו שהוא חייב מלכות 40 נמצאו זוממים כל אחד מהן לוקה 40

זה 39 זה לא 40 מה שאומרת 40 זה כן 40 ח מנה הנמילה שגבי מלכות כל אחד מהעדים לוקה 40 ממש לא משלשן מנה מילה אמר הביה נאמר רשע בחייבי מלכויות ונאמר רשע בחייבי מיתות בית דין כתוב בתורה והיה עם בנה הכות הרשע בחיבי מלכויות ונאמר בחייבי מיתות בית דין אשר הוא רשע למות אז לומדים בגזירה שווה מה להלן אין מיטה למחצע אף מיטה למחצה מה להלן אם העידו על הנידון שחיה מיטה ונמצאו זוממין אין מיטה למרצה לא שייך שייך לקבל מיטה חצי אין לא שייך

לעלות מיטה חצי אלא ממיתים אותו עדים אף כאן אין מלכות למרצה יקבלו כל העדים מלכות אי אפשר להגיד זה חצי וזה חצי רבא אמר עוד הסבר למה דווקא מלכות כל ה0ע רבה אמר בעינין כאשר זמם לעשות לאחי ולקח לא מקיימים את אם אתה מחלק ביניהם את המלכות אין פה אין פה לא לא כאשר זמם אחי ממון אמ גם ממון אין כאשר זמם ממון מצטרף מלכות לא מצטרף ממון שמשלמים שמקבל זאת הנידון כדי שעל ידי זה משלמים כל העדים מקבל מה שזה ממול הפסידו זה ממול הפסידו

מקבל אבל מלכות לא מצטרף עונש מלכות שאין לא הולך לנידון כאשר לא נקיים בעדים כאשר זמם רק כל אחד מהם יקבל 40 מלכות משנה חדש אין העדים נעסין זוממין לקבל את העונש כאשר זמם עד שיזימו את עצמם. כלומר יזימו עדים אחרים את עצמן כלומר ש את עצמן ועיקרן של העדים הראשונים את עצמן של העדים הראשונים כיצד הנה דוגמה אמרו מעידים אנו באיש פלוני שהרג את הנפש והם אומרים איפה במקום פילוני כבודו כותו לך שהרג את הנפש ואמר להם איך אתם מעידים שהרנה הרג זה או ההורג

זה היה עמנו באותו היום במקום פלוני אמר להם העדים השניים אומרים איך אתם מעידים שהוא שהוא הרג הרי אתם הייתם איתנו בכלל בהולנד זה ההורג זה שאתם מעדים עליו ההורג היה עמנו באותו היום במקום פלוני לא אם ההורג היה ההרוג או ההורג, מה כתוב ההורג?

הורג. ההורג שאתם מעדים עליו אז הוא היה איתנו באותו מקום בכלל. אין אלו זוממים. אלא הם שתי כיתי עדים מקחישות זו זו.

זה נקרא קחשה. הם מקחישים. אבל אם אמרו להם איך אתם מעידים שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פילוני שאתם אתם מקום שאתם מעידים שראיתם אותו בכלל אתם ממנו הרי אלו זמים מנהרגין על פיהן של ה של המזימים אז עוד הפעם אמרו מעידים אנו באיש פילוני שרק את הנפש במקום פילוני בזמן פילוני ואמרו להם העדים איך אתם מעידים שהרי נהרג זה נהרג אתה רואה או ההורג שאתם מעידים עליו היה עמנו באותו מקום לא חוזר על העדים מתי נעסים זוממים דווקא שהעדים עצמם היו איתם זה את

העדים את העדים אבל פה או או הנהרג או ההורג לא על זה לא דיברה התורה זה לא זה שעיקר לא על העדות על עצמם מאיפה הם היו חשב זה חש בסדר עכשיו הבנו ממשיכה המשנה, באו אחרים שהעידו גם כן על אותו פלוני שהרג את הנפש והזימו את מי את אתה הזימו את העדים הראשונים אלה ש אלה זה השניים אלה העדים שהזימו את הראשונים ואחר כך וכן באו אחרים והזימו את השלישיים ואפילו 100 כולם יהרגו. הרבודה אומר הסתטית היא זו עידותם של המזימים זה עידות לא טובה

לא טובה נראה שסיכמו ביניהם להזים כל מי שיבוא ואינו נהרג אלא כת הראשונה בלבד אין דבר כזה יש פה יש פה איזה כן אי אפשרונה או שכולם בהתחלה הגמרא אמרה כולם כן חולק על זה רבי יהודה גמרא מנמנ מילה שרק עידות השניים היא היא על העדים הראשונים זה הזמה נאמנים השניים והעדות נהיה מוזמת אמר דווקא על העדים הבנת מנ מי רק על העדים אמר רב אדה דמר קרבי הנה ע שקר העד שקר ענה באחיו אז אתה רואה מהיטור שאין העדין העד נעשה ע שקר עד שתשקר

גופה של עדות אתה רואה שתמצא שקר גופה של עדות בעד עצמו נמצא השקר לא בעצם סיפור עדותו אלא בעד עצמו דבי רבי ישמעאל תנא לענות בו שרה עד שתשרה גופה של עדות עד שתסור אסור עדותם של העדים הראשונה על ידי עדות השניים שהעדים בכלל היו שם כן בכלל לא היו שם זה מובן אני אחזור דבר רבי ישמעאל תנא הדבר הזה נלמד מהפסוק לענות בו שרה אין העדים נעסים זוממים עד שתשרה גופה של עדות כלומר עד שתסור עדותם של הראשונים לא על ידי עדות השניים שהעדים בכלל

לא היו שם ממשמעות המילה שרה שרה העלות יפה אמר רבה עכשיו הגמרא תביא פסקי הלכות לגבי מתי נחשבים העדים הראשונים לעידים זוממים אמר רבה באו שניים ואמרו פה במזרח בירה הרג פלונית הנפש פה במזרח האולם הזה הגדול הרג פלונית את הנפש בא שניהם ואמרו הלו במערב בירא הייתם ממנו איך אתם יכולים להעיד מה שתרחל במזרח של האולם הגדול אתם הייתם אותנו במערב חזינן איקדקימ במערב בירה מחז חזור למזרח בירה אם כשעומדים במערב אז אפשר לראות מה קורה אין אלו זוממין ואם לא הרי אלו זוממין אם

אפשר לראות אז הם לא זוממים לא אפשר לראות הם זוממים פשוטה ודאי מה דיר שבה מה עוד תם מליכו שנורה בריאה כמה שעלנין הייתי אומר אולי אלה העדים יש להם ראייה טובה הם יכולים לראות מרחוק יש להם עיניים גדולות כמה שעלן לא אין זה לא מצוי לא חוששים ואמרבה זה דין אחד עוד דין ואמר הבא באו שניים ואמרו בסורה בצפרה בשבתה בעיר סורה בבוקר באחד בשבת יום ראשון הרקל את הנפש ובאו שניהם ואמרו בפניה ואחד בשבתה אמנו הייתם בנהר דעה בערב הייתם מננו בעיר אחרת בכלל

חזנן אם מצפה לפניה מצא אז מסרוע לנרדעה אם אפשר מהבוקר עד הערב להגיע מסורה לעיר נרדעה לא זומין ואם הבו זוממין פשוטה מה עוד דמחו גלי גמ גמל מהיר שרץ כמו עוף פורח באוויר אולי הוא יודע לעשות את זה כפיצת הדרך אני לא ראיתי אף פעם גמל כזה רבי מנשה גמל מה אתה עושה יש הכל יש גברים של מרות יש להם רחמן יש הכל יש בסעודי התקרויות תחרויות כמה שעלן כמה שזה לא מצוי לא חוששים ואמרבה באו שניים ואמרו תודה רבה תזכה למשוות שבת קודש לספרי

תורה ואמר באו שניים ואמרו באחד בשבתה רק פלוני את הנפש שומע ביום ראשון ובאו שניים ואמרו עמנו הייתם אחד בשבת אומרים נעיד אם הייתם עמנו אמנו הייתם אחד בשבתה אלא בתרי בשבתה הרק פלונית הנפש ולא עוד אלא אפילו אמרו ערב שבת הרק פלונית הנפש עוד כל זמן שהראשונים העידו נהרגין כן הם נקראים זוממים למה אפילו שבאמת ה באמת נמצא שהוא חייב מיתה מבין העדים כולם חייב מיתה מכל מקום בעדנה דקם מסדה קברה עליו בקטלהו.

בזמן שהם העידו הראשונים ביום שלישי הוא לא הוא לא היה עדיין בר קטנה. הם הוא אומר בבוקר הם רואים בערב לא היה חיי מיתה עוד לא העידו עליו עדים לבית דין ואפילו במקרה שכבר הר קודם בערב שבת כל עוד שלא באו עדים לבית דין אי אפשר להרוג אותו. נמצא שזממו להרוג אדם נקי. וואי וואי וואי וואי וואי.

כן. אבל איך אז מה הם חייבים איתה נקראים יהודים זוממים להרוג אותו אדם נכי מה קמה שמעלן מה בא לחדש שהורגים את העדים גם התברר שאותו באמת אדם חייב מיתה את נענן תראה מה זה אפילו שהתבר שהוא חייב מיתה הם נקראים זוממים והורגים אותם תראה כמה אדם צריך לדייק תנינה זה למדנו במשנה לקמן זה יהיה יש שני קידי עדים העידו על אדם שהרג את הנפש לפי כך נמצאת אחת מהן זוממת כת אחת הוזמה על ידי עדים שאמרו להם אמנו הייתם הוא והן נהרגין אותו אדם שעידו

עליו שהרג דינו להרג על ידי הכתה אחרת וגם הם נהרגין והשנייה פטורה הוא לא זמה אז אתה רואה אז גם למדנו כבר שגם העדים האלה נהרגים ואפילו שהבן אדם חייב מיתהו עליו אחרים הם נהרגים תראה מה מתר אז למה צריך להשמיע לי עוד פעם מהקשמעלן שאפילו גברה למה את הקטילה בכל זאת הם נעשים זו ממי אומר שפה מה שאמר שלדברי רבא מה שאין כן בגמר דין הצטריך עליה. מביאה הגמרא בסמוך בשביל זה הוא צריך רבה לומר אף על פי שאין בו חידוש מה מה השיפה של

דברי רבא עכשיו באו שניים לבית דין ביום שלישי ואמרו בחד בשבתי נגמר דינו של פילוני בבית דין של פילוני להרג באניים ואמרו ביום שלישי באחד בשבתיים מה נום בכלל לא ייתכן שראיתם אותו אלא בערב שבת נגמר דינו של פלוני ולא עוד אלא אפילו אמרו בתרה בשבתה נגמר דינו של פלוני להרי אינלו נהרגין למה אפילו שתברר לם שזממו להרוג על פי עדותם בידדנן כמשה גבר קטנה ביום שלישי שהעידו כבר היה חייב מיתה הרב בגלל שכתוב כאשר זמן ולא כאשר עשה אז יוצא שזממו להמית אדם שלא חייב

עליו מי שהורג אותו לכן פטורים אה זה משהו יפה כמה שכבר העידו על אדם שכבר חייב מיתה מה אפילו ששו זוממים לא הורגים אותם כתוב זמה לאכילו עשו זה גם חידוש חדש כן כאילו עשו שרגו וכן עניין תשלומי כנס יהיה חילוק בין העידו העדים זוממין על מעשה עצמו לבין העידו על מה שנגמר דילו באו שניים ואמרו בחד בשבתה גנב וטבח ומחר צריך לשלם של ארבעה וחמישה בסדר ביום ראשון בא שניים ואמרו באחד בשבתי מנועיתם אלא בתי בשבתה גנב טבח ומחר משלמין מה שזממו לעשות ולא עוד

אפילו אלא אפילו אמרו בערב שבת העדים השניים שכבר בערב שבת גנב טבח ומחר משלמין ובכלל הנידום כבר בן כו חייב דבדנ דקמסדה גברה לו בר תשלומינו אנידון לא היה עדיין חייב את התשלומין לכן ונמצאו זוממין חייב אדם פטור עוד דין אבל סליחה זה המשך אבל באו שניים ואמרו באחד בשבתה גנב טבח ומכה ונגמר דינו בבית דין פלוני שלם א חמישה שניהם הם אמרו באחד בשבת עמנו הייתם אלא בערב שבת היה גנבת טבח ומחר ונגמר דינו ולא עוד אלה אפילו אמרו חד בשבתה גנב וטבח ומחר כלומר

באותו פלוני באחד בשבתה ובתרי בשבתה נגמר דינו אין משלמים הם לא זה לא כאשר זמם למה דבעידנגדק מסדה ביום שלישי גברה בר תשלומין הנידון כבר חייב את התשלומים כבר ביום שישי תחייב התשלומים לכן הם לא משלמים זמן כרגע כבר הגיע פעולה של חיים כן אמרנו במשנה רבי יהודה אומר הסתטית היא זו והוא לא נהרג אלא כת הראשונה בלבד מזימים עוד קצת עוד ועוד ועוד השתטי זו [מחיאות כפיים] מה זה מפריע עליך יש לך 9 ו20 רם זה לא ליום שני זה של יום שבת שח זה

של יום טוב מה אתה רוצה אז מה זה יום שני מה יום שני שהוא רגיל מגיע לדף ו זה דף ה נכון אני כן אני תמיד למה אין ברירה אני עושה לך מערוף אותה יש לך לדבר אחר עוד זמן כל בחופש במ אה טוב בסדר בסדר עוד קצת אני אפסיק בסדר עד חי בלי נדר בסדר לפני 11 לא לא חשבתי עד 10 היו לומדים בסדר 9 וח שכל אחד הגיע ב-10 לשרוף את החמץ אתה יכול גם אחר כך לאכול את החמץ בסדר תשרוף מה שיש לך

ותשאיר לך מה אתה רוצה לאכול היום ובלילה ומחר הזגולה של מחר מחר אומרים את זה כן לא אתה יכול להגיד גם היום תבוא עליך ברכה למה לא תמיד זה טוב נכון רבי יהודה אומר עכשיו נלמד תראה כבר ביטלת לנו בוא אסתטיטי היזור כלומר באים קט וגם אחר כך הזו את הכת השנייה וגם את הכת השלישית קט הרביעית תסתכל מצוות, לא קרה כלום. אל תפחד למים שמת בכוס טוב תשים בכוס של כזה אתה רואה שעומד שיציב הרבה זמן עומד במים הוא נהיה חו זה לא זה רק

יו מים זה נהיה יה חור כן מה אתה לא ידעתי את זה אף פעם לא ראיתיזה לא אולי היה לך היה בזה חור כבר אין כמוך אין בעולם כן זה אמרנו במשנה הסלטית היא זוקר סותים מדרך הישר מדרך לא דברי שקר עדות שרה אומר עדות המדברת שרה סתיה סתים שם סתים כן שטים אבלסמו ביניהם אומר זה יורה של צבע שצובעים מזה הצבעים כל מי שנוגע בה נהיה בו צבע יש כזה מפרשים סתיסי אפילו כת ראשונה נמ לא תהרג על פיהם אי אפשר לסמוך עליהם נכון אז

הגמרא שואלת לא הסתיתי זו היה המשנה אלא רק את הראשונה תהרי אז הגמרא אומרת אם ככה אפילו כת ראשונה נמלא גם שהיא לא תהרה אמר רבי אבאו שקדמו והרגו כבר רק הראשונה על פיהם קדמו והרגו מה הגמרא שואלת על רבי מה דהבה הבה מה שהיה ולמה לרבי יהודה לשנות במשנה נהרגת מה שהיה היה אלא אמר רבחי כאמר אם אינה אלא כת אחת נהרגת היא כתפה אם עוד כיטי עדין הן נהרגים הגמרא מקשה ה בלבד כאמר הנה נהרגת אלא כת ראשונה משמע שיש עוד כתי עדים קשיה

מעשה בסדר האתה דעתי סעדי שתקור באו באו הביאו אישה הביאה אישה עדים והם היא הביאה עדים דעתי סעדה ונמצאו שקרנים הכרישו אחד את השני הייתה סעדה וישתכו עוד הפעם אז הייתה סעדה אחרינה ולהשתקו אמר ישקי איש עוזקה כה זו להביא עידי שקר אמר לרבי אלעזר אם היא חוזקה כל ישראל חוזקו לשקר א זה בא עוד דשים עוד אנשים אומר טוב הגמרא מספרת זהני נבוית וקמן דרבי יוחנן ואתה אם מעשה לקמיו בא המעשה כזה אמר רש לקישוזקה זו להביא ידי שקר אמר רבי יוחנן אם חזקה זו

כל ישראל החזקו אומר אדר חז לרבי רבי אלעזר באישות על זהיש את פניו לכיוון רבי אלעזר בפנים זועפות אמר לה שמעת מילה מברנפחה ולא אמרתי משמ אתה שמעת את זה מרבי יוחנן ואתה לא אומר לי שהוא אמר נהיה פה ריח טוב הוא היה תלמיד שלו לפעמים היה כועס עליו שלא אמר כןס מחילה מכבודו שהרכנו את כבודו אה שלודה כן זה מוציא את כל העין הרע שלום זה עושה ריח טוב העבודה שתברך ש הרב זכה אותי אני עכשיו יש לו יש לו אח כן כן ברוך השם

לאט לאט לא יודע יש פה כן תודה למה רש לקיש דמר כרבי יהודה ששניהם סוברים שאם יש ומדנה שהעדים משקרים זה לא מקבלים מדותן אפילו שאין נוכחה רבי יוחנן דא אמר כרבנן שכל שלא הוכח שהעדים מסכים נאמנים הגמרא אומרת לו אמר לך שג שנה דמרך שחורזק האישה להביא עדים שוכנים אפילו לרבנן עד כאן לא קם ברבנן תם במשנה שנקבל עדות המזימין אפילו חוזרים מזימין דלק דקה מהדר אין מי שמחזר אחריהם להזימם בשקר אבל אחה היקהה דקה מהדרה אתה רואה יש אישה שהחזקה אחרי עדים ששקלו ורבי

יוחנן אמר להחנד אמרי אפילו לרבי עד כאן אמר רבי יהודהם דמרינן עלמה גבי הנה אבו קימסתבר כולם עמדו איתם אבל אחה אני יד בסעדותה ואני לא ידע בסעדותה העדים הקודמים שקרו בעדותם הם הם ידעו בעידות אלה לא ידעו בעידות אז זה לא שקרנים עד כאן בסדר כבוד הרב תנוח עד תד עכשיו זה בסדר גם רבי מנשה שמח כן רגע אחת נלמד הלחות במרן מתי זה מתחיל עם כל העולם מרן בא' של כל המ ביני ביום שני טוב אולי נחזור על זה עוד פעם שתי הלכות שלוש

תעשה את זה תלך איתם ביום יום ראשון יום ראשון ביום טוב היום זה פטירת מרן אתה מבין אז זכותו יגן עלינו לא יגלה אנחנו הלכה ד' לא ירלה עצמו כי היא מן אחריו טפח ומתניו צפחיים ואישה מאחרי הטפח ומלפניה ולא כלות למה שלא יתעלפו בגדיו אתה מבין?

אם נפנה במקום מגולה שאין בו מחיצות לכוון שהוא פניו לדרום ואחוריו לצפון אויבך אבל בין מזרח למערב אסור אבל בחצר מותר אם אתה מצמד אחד הכותנים אין כל כך בעיה אבל להטין מים בכל עניין שלהם וכן אסור לישן בין מזרח למערב עם אשתו אמו ונכון להיזהר אפילו כשאין אשתו אמו צפונך תמלא בתנם שם מה אומר יש קילות כמו הבן איש חי ראש המיטה למזרח והרגליים למערב בן ציון אומר עדיף שיהיה הראש למזרח והרגליים למעלו מרן א סליחה הרמבם הרמב"ם כן כן היום זה דף תגן המקווה

נמסל לא בשינוי הריע ולא בשינוי הטעם אלא בשינוי המראה בלבד כל דבר שאין עושים בו מכווה לכתחילה פוסל את המקווה בשינוי מראה היין החלב והאדם כיוצא בהם מפני כל הפירות אינם פוסין את המקווה בשלושה לוגין שלא אמרו אלא מים שהובין זה למדנו אתמול בגמרא עד כאן כן זוהר אנחנו בזוהר דף שצג ג אל רשע ההוא רשע כל חרשן דמה וידכי חרשן דבנו דבורגן בהואט וסתנעק פנחס עמדבה ברנשחט סבבה מסלק באבירה מעינה רמה קרה לבני עיר אמר אם אדם מפרח דשעם חמולה דסבר דדן בשב דן דן

שנית עלשינו פרח בטרה כחמה הוא רשע אחרה באווירה חמה אבוין וואו חה מסתלק תקסה מעינה כנתסן צרייה בה שעתה בצרה דע מה יעבין מלכלל פנחס ואמר תולדתני דרבעי כל חבין אפור ומזיח לגבי הוריד אותו תחורש כתיב שפי דו עניון דרגורה צלן כיון של כמה ודבה שפונה על אורח דור רשע דחשדרך ד שמשון שפו צניה אנוש דעירה דדוד מדן גליגת דדוד כתיב דוד כל הרכב וייפול רכב אחורסריה דזמינים אחד אפרים אתה רואה סריה ישריה בלצקי והוא אב משבטה דדן קרבן בשער המין עוד מעט תראה מה יהיה

הוא יבוא סריה יעשה בעלגן כל לאומות העולם חדקום כדי לחכה לפור קנת ישראל כתיב הנה מחכה לפה קנת ישראל קוב אדוני פגם דקונה ברמנה כתמ כמה דוקמו על דעתך קרה וכח עד כאן שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון יוסף דוד שלמה ברך בשמו ומצור כל הקהל כדעל מה יברך יתחון זכה יתחון זכו לשנים רבות נעימות וטובות שיהיה לכם שבת הגדול ומבורך שנזכה לעשות ללמוד טוב את האגדה בשבת זמן נחזור על האגדה שנדע איך לספר בעזרת השם כל אחד יקום מוקדם בשבת כדי שנאכל עד

שעה 10 את החמץ מי שאוכל חמץ שכל עד 10 את החמץ לא יותר ואחר כך נעשה את הביטול כל חמירה דקה ברשותי דחזית ודלחזית דבעת בעתה תיבה כפרה דרעה ואז בעזרת השם ננוח קצת ואז בעזרת ובשוע שעתו בעזרת האל בשועתו נעשה תפילת מנחה נעשה סעודה שלישית בתמרים או אם רוצה קצת בשר ואורז ואחר כך בעזרת בשעתו נלך צריך אותו יום ללמוד את האינגרת שכתב רבי שמון אסטרופוליה ללמוד לקרוא מה מסעות וקורבן פסח אחרי מנחה ובעזרת השם יהיה ישועה ויהיה חיים טובים להתפלל תפילת ערבית הזאת אין

כמותה בעולם עולם בלא אותה בכוונה בחשק שיוצאים מבית הכנסת לא לדבר סתם שטויות דברים בטלים אלא לדבר כבר בניסאי השם ואז לבוא לבית איך הוא יושב ואיך הוא מסדר הכל בסבלנות כי השנה צריך לסדר את העניינים הכל בסבלנות הכל בנחת לא לכעוס אין כעסים ולסדר את הכל בנחת הכל בנחת ובשמחה שם יתן ברכה והצלחה שתדל לפני חצות לגמור את הכזיתות, לגמור את הארבע כוסות ואחר כך להמשיך ולספר ביציאת מצרים לקרוא שיר השירים אם רוצה מסכת פסחים 50 פסוקים שיש בהם יציאת מצרים נשתדל לספר ואז נבוא

להתפלל בנץ בישיבה כאן איתנו ואז אפשר לחזור לבית בעזרת שמעת סי משה השם יעזור השם יברך אתכם כל הברנכות ישועות נחת שמחה לכן י רצון ונאמר אמן