בסימנא טבא📖הדף היומי מסכת הוריות דף ד📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יב אלול תשפה

ש כך יהיה [מוזיקה] שאלת הרב לי הרב לא כלום של בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש. פרשת שבת קודש פרשת כי תצא שבת קודש פטירת מורנו ורבנו רבן של כל ישראל בעל הבן איש חי רבנו יוסף חיים זכותו יגן עלינו ועלייכם >> ועל כל כהל ישראל יש פה ספרים עוד תראה מי שלא קיבל פה למשל נאמן תביא לו ולהם פה אלה לא קיבלו אז בעזרת האל ובשועתו אז נדבר גם כן איזה משהו על רבי יוסף חיים השבת יש פה סעודה שלישית ככבוד רבנו יוסף חיים ועזרת השם אבל אתם יודעים מה שאמר בתורה והסירה את סמנת שביה מעליה ובחתה את אביה ואת אמ ירח ימים רבותינו אמרו עכשיו אנחנו בחודש אלולה. הנה היום זה יב.

טירת בעל אהבת חיים. רבי מנחה מנשה איזה תפילות בעל אהבת חיים איזה תפילות היה עושה. איזה צדיקות סותר גלנינו. ובשבת זה פטירת מורנו ורבנו רבי יוסף חיים בן רבי אליהו.

בעזרת השם זתם יגן עלינו ועליכם. >> אמן. אמן. והיא ישועה גדולה בכל בתי ישראל.

>> אמן. >> כן. מצוות. אז והסירה קודם כל לצמנת שוויה.

אדם צריך בשביל ללכת בדרכי השם להסיר ממנו את הבגדים הצועים, את הבגדים המלוכלכים, הבגדים שמלאים חס ושלום, חס וחלילה בעוונות והסירה את סבת שביה מעליה. צריך חליפה יפה מיוחדת לכבוד הנשמה המלבוש שהיה לו עד אתה היה מלוכלך חייבים קודם להסיר את המלבוש שהיה עד אתה הישן של המעשים הרעים ואז כמו כתוב הפסוק אומר והסירו הבגדים הצויים מעליכם להרביש את הנשמה החלצות זה הכוח אומרים רבותינו משל איזה עני שהיה הולך עם בג עם בגדים בלויים מלוכלכים, בלויים. ראה אותו נאמן, יהודי טוב, ש רצה לעשות אתו חסד. אמר לו, "בוא, פה יש חנות מיוחדת של בגדים, בוא תיכנס, אני אקנה לך חליפה, חולצה, הכל.

בוא קודם כל תמדוד את החליפה." אז הוא נכנס, ברוך הבא. אז הוא נכנס והוא מודד את החליפה ומחכים לו במדידות שמה צריך לבוש את המכנסיים את החליפה שיצא ונראה איך זה עליו רבע שעה לא יוצא המוכר אומר מה קרה עליי הוא לא יודע נכנס בפנים הוא דובש את הבגדים על המלוכלכים את החליפה על הבילויים על השחרבות המכנסיים הוא הכל מלוכלך [מחיאות כפיים] אומר לו חביבי קודם תוציא את הלכלוך אחר כך אתה אחר כך תלבש החליטיפה חדשה אתה לא יכול ככ ללבוש זה שאומר והסירה אתה את

צמנת שביה מעליה תנקות מהמעשים הרעים ואז לביש את הנשמה וזה כל אדם על ידי המעשים שלו שהוא מביא ספרים של הבן איש חי הוא משתדל אז הוא עושה לו מלבושים שהשם יתן נחת אז זה עכשיו הוא בא חטה את כן הוא הביא לנו את הספרים של הבן איש חי ובחתה את אביה ואת אמא אומר הזוהר הקדוש עכשיו אתם יודעים חודש אלול ירח ימים צריך לבכות את אבינו שבשמיים מה כמה הכעסנו לו את השכינה הקדושה זה החודש שחודש אלול עכשיו כשאדם עושה את הכל עכשיו משתדל כן

אז כל העניינים שלו אחר כך מסתדרים השם יעזור צריך לכבש את הכל לפני לפני יום ראש השנה לפני יום הדין איך יגזרו עלינו יש כתמים זה צריך לכבש אותם איך מחפשים על ידי הדמעות כמו שאמרנו כבר שהיה גבול אז היה מדינה אחת עשו את השניים לעשות שלום ביניהם חצו אותה לשניים. זה של זה פה עשו ממלכת כזאת, פה עשו ממלכת כזאת והיה במקום אחד שם היה זהב, מורכים זהב. עכשיו אם תעביר זהב מכאן לצד השני, צריך לשלם מכס.

מה איך יעשו? אחר כך א מה עשו? היו מדי פעם מתארגנים, לוקחים ארון של מתים, ממלאים אותו בכל מיני תכשיטים ועניינים. והיו מעבירים את הגבול בצורה כזאת שיש איזה נפטר צריך לקבור אותו שם וככה היו מעבירים טוב עושים יושב בסתר העליון בזה וככה אומרים יום אחד רואה המפקד שמה הזה שעובד על הגבול רואה איזה יושב בסתר אלון כזה הוא לא ראה כולם עם ענבות עניבות יפות חליפות עם ריח בוס שמים וכן עושים וזה ואחד מחייך לשני שתכף הכיסים יהיו מלאים ואמר להם הפקד תורידו את זה

התחילו לבכות מה תורידו זה מת בזיון המת אומר לו תורידו תורידו את זה מהר פתח להם את הארון רואה בפנים התחילו לבכות אומר להם עכשיו אתם בוכים אם הייתם בוכים בהתחלה לא הייתי לוקח לכם עכשיו בוכים אני למה חשתי בכם כי אתם לא בכיתם אתם צוחקים זה העניין צריך לדעת עכשיו שערי דמעה לא ננעלו דמעות למה שערי דמע לא נעלו כשאדם בוכה אז גם זה עובר הבחיות תחת הדלת לא צריך לפתוח את הדלתות הבחיות שלו רואים מה רואים מתחת הדלת בצד השני הוא רואה מה זה

המים האלה אומרים זה שיש עובד בחוץ בוכה יש לו בעיות רוצה שיהיה ישועות.

ככה זה הולך. אז עכשיו חודש אלול זה ההזדמנות הכי גדולה. ועכשיו השבת הזה זה זכות גדול גדול. אדם מה יעשה בשבת?

כיוון שהשבת היא מיוחדת שהיא של נשמת רבי יוסף חיים יש לה כוח גדול אדם יגיד חידושים קצת מרבי יוסף חיים ויעשה כמו רבי יוסף חיים היה עושה שבת איך היה עושה איזה חשק איזה התעוללות איזה דברי תורה על השולחן איזה לשם איחוד לפני הקידוש איזה לשם יש לו הכל רבי יוסף חיים יש לו סדר שאין כמותו בעולם איזה יופי של סדר אז אדם יעשה את את הסדר הזה זכות רבי יוסף חיים וגם ילך ילמד תורה כמה שיותר למה כל שעה שאדם לומד בשבת זה כמו >>

שנה ככה כותב המקדש מלך הבן איש חי כותב כל שעה כמו 1000 שעות בן איש חי כותב אלף שעות זה לא שנה אבל רבי שלום בזג לא כותב כל שעה שנה >> מקדש >> ומה כן נכון והוא אומר אומר, אבל אתם יודעים, רבי יוסף חיים בחודש אלול היה מתבודד, הולך לקב יחזקאל הנביא, מישהו כתב לו מכתב, רוצה שיענה לו, אמר לו, תדע לך, כל שעה אצלי זה כמו חודש. >> מה אתה רוצה שעכשיו אני אין לי זמן? אני כותב לך בקיצור. אז הוא שלח לו גלויה

והוא צייר על זה שעון ואומר לו הזמן קצר חבל על כל רגע עכשיו זה שעה בימי חול זה חודש שעה בשבת זה כל שעה זה 1000 שעות לפי הבן איש חי אז זה 1000 חודש כל שעה הבנת מה זה השבת הזאת שבת חודש אלול כל שעה כמה זה שאדם ילמד והשתדלדל זה הרבה אז אם אדם היום ברוך השם כבר התפילה ואומרים אותה בשבע וחצי כל המקומות בליל שבת הולך לבית נגיד בשנה הוא כבר אחרי לשם ייחוד התחיל קידוש עד תע שעתיים ככה יאכל ירנן אפילו שעתיים

וחצי יגמר יעשה קריאת שמע על המיטה ילך לישון מתי יקום בשתיים בשתיים למה כמה צריך לישון עד 11 עד 12 עד שתיים ארבע שעות אחר כך ביום שלום קצת ואז כשהוא קם בשתיים הולך לבית הכנסת יכול לקרוא את כל התהילים היום בנץ מתחילים בחמש 5ח ורבע יכול לגמור כל התהילים יש לו כבר בכיס כל התהילים ויעשה גם כן כל 24 פרקי משנה של שבת כל סעודה שמונה או איך שהוא רוצה לא משנה עיקר למה אתם יודעים למה עושים 24 פרקים משנה בגלל שהכלה מקשטים אותה ב-24

ב-24 תכשיטים ככה כתוב כת קישוטי כלה 24 כישוטי כלה למה מקשטים אותה כך כי כתוב שהמלאך השטן כשהוא הוא טימא את חווה הכניס בה 24 זיני דמצאבותה 24 מיני טומאה כנגד זה לוקחים 24 תכשיטים שמים על האישה ככה היא מתייפה וטהרת על ידי התכשיטים רמז לזה ותמלא קדה ותען קדה זה כד של השה של השכינה שכינה זהותה מלא קדה בטען ככה השכינה ולכן כשאתה קורא 24 פרקי משנה כל משנה אתה נותןת אתה נותן לכלה קישוט כל פרק סליחה כל פרק לכן זה 24 פרקים אדם יעשה

את זה בשבת הזאת וככה איזה זכות גדולה איזה שבת תהיה לנו שבת המלכה בפרט שעכשיו זה תיקוני הזוהר בטח צריך יש כל יום הנה אתה רואה יש לי גם כן בכיס אני משתדל מה שאומר לי יצחק הנה של משה גמר את זה כבר של משה איפה אתה תיקוני זוהר איפה אתה אה >> תתחיל תתחיל עכשיו >> אני אביא לך סט יש >> יש אז תתחיל מה אתה יושן איזה מקומן לא עשית לבעל פה תתחיל >> מה לך בן אדם נכון בעבר >> אה מה זה אתה

קורא >> אז בעזרת השם נעשה את השבת כמו שצריך ובעזרת השם הנה עכשיו צריך מיום שישי שאדם יקרא שניים יקרא ואחד תרגום חזק איזה יופי ילך למקווה יהיה טהור יהיה קדוש יסיר מעלה בגדי חול יכוון מסר עליו בגדי שבת איזה בגרש שבת וילך מוקדם לבית הכנסת לבש בגרשים רק של שבת לא פעם לובש פה פעם לובש בבגדים של שבת צריך להיות אך ורק של >> לא שיבש אותם אפילו לפעמים בחג לא שבת זה שבת גם בפנים החולצה של שבת הבפנים של שבת הכל של שבת הכל

גם הכלים שהוא משתמש בהם בשבת רק של שבת ככה יעשה הכל הכל רק ששבת אז איזה מעלה זו ושהוא בעצמו יכין היום את ה את הנרות לאשתו יכין יש בזה סוד להכין את הנרות לסדר להטיב את הנרות להכין הכל להכין את השולחן יקנה איזה פירות איזה יופי של פירות להכין את השולחן עם כל הפירות עם ה עם הקערות מכסף לא סתם ככה יכין את זה והכל יהיה בסדר בעזרת השם יהיה ישועה גדולה כן אז אנחנו הולכים לירמיהו >> לא עכשיו לא עכשיו >> אנחנו ירמיהו פרק

כה פסוק טו שלום רואה איזה פרק >> פרק כה פסוק טו כיכו אמר אדוני אלוהי ישראל אלי קח את היין החמה הזאת מידי ושקיטה אותו את כל הגויים אשר אנוכי שולח אותך עליהם ושתו ויתגועשו כן אמר יהיו משוגעים השתגעו והתהוללו הוללות מפני החרב אשר אנוכי שולח בנותם ויקח את מיד אדוני ושקה את כל הגויים אשר שלחני אדוני עליהם את ירושלים ואת ערי יהודה ואת מלכיה את צריה לתת אותם לחורבה נשמה לשרקה ולכלה כיום הזה את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שרה ואת כל עמו ואת

כל הערב ואתן כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פשתים ואת השכון ואת עזה ואת עקרון ואת שרשדוד זה ערבה זה פרעה הערב זה מקום כל הערב המקובץ בעמים רבים ערב רבשקלון שהריט אשדוד אוי ואבוי מה זה עוץ את כל מלכי ארץ העוץ אומר לך המצודות מה את אדום ואת מואב ואת בני עמון ואת כל מלכי צור ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים ואתדן ואת תמה ואת בוז ואת כל קיצוצי פאה קיצוצה מלשון קצה קצה עבר בצד בפינה ואת כל מלכי

ערב ואת כל מלכי הערב השורכנים במדבר אלה כל הערביים יעני ואת כל מלכי הצפון הקרובים הרחוקים איש אל אחים ואת כל הממלכות שעל פני האדמה מלך ששך ישתה אחריהם זה בבל ששך זה בבלטבש ששך בבל מי שהיה בארץ עוץ איוב שמ >> כן נכון >> מזרח ואמרת עליהם כמהר אדוניצוד ישראל שתו ושכו קיוו ונפרו ולא תקומו פני החבר אשר אנוכי שולח ביניכם כל זה בשביל הגויים והיה כימענו לקחת מידך לשתות ואמרת עליהם כמרד צבע שתו תשתו כנ בעיר אשר נקרא שמעלי אנוכי מחירי הרע ואתם הנקה

תנקו לא תנקו כי חרב אני קורא כלשבי הארץ אדוני צבעות ואתה תנבא עליהם את כל הדברים האלה ואמרת עליהם אדוני ממרום ישעגמעו קודש יתן קולו שהוג ישעגנבה הדד כדורכים יענה את כל יושבי הארץ השם יעזור שיהיה בשורות טובות >> אמן >> מפחיד הדבר הזה משנה י >> לפני המשנה צדקה >> כמה אמרת >> יומיים >> יומיים טוב מה שאתה כמה זה יומיים כמה זה >> מהם זה שש אנחנו עם שניות מנחות פרק א' >> משנה ג אנחנו מדברים על מנחות ריבה שמנה השיעור השמן למנחה זה

לא בכל צול הוסיף יותר מדי חיסר שמנה חיסר מהלוב חיסר לבונתה פסולה חומץ את המנחה לאכול.

קח ממנו רגע. יופי. זהו. קומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ.

קמץ אותה בשביל לאכול את השיריים בחוץ או כזית משיריה בחוץ. חומצה בחוץ או כזית מקומצה בחוץ כלומר חוץ לעזהרה או להקטיר לבונתה בחוץ פסול ואין בו כרת אבל לאכול שירע למחר או כז שירע למחר להקטיר קומצה למחר או כזית מקומצה למחר להקטיר לבונתה למחר פיגול וחייבים עליו כרת הוא זה הכלל כל הקומץ ונותן בכלי והמהלך והמכטיר לאכול דבר שדרכו לאכול להקטיר דבר שדרכו להקטיר למקומו חוץ למקומו פסול ואין בו כרת אבל חוץ זמנו יותר חמור פיגוש וחייבים עליו כרת בלבד שיקריב שיקרב יקרב המתיר כמצוותו הכל

היה קרב בסדר עכשיו הוא חוצה שחוץ לזמנו כצד קרב המתיר כמצוותו קמת בשטחה ונתן בכליבי ילך והקטיר חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והנח והקטיר בשתיכה או שקמץ ונתן בכלי והנח והקטיר חוץ לזמנו זהו שקר ומתיר כמצוותו עכשיו כצד לא קרה במתיר כמצוותו קמץ קמץ חוץ למקומו על מנת לאכול את השירים חוץ לאזנה נתן מקליב וילך ויקטי חוץ לזמנו או שקמת חוץ לזמנו במחשבת חוץ לזמנו ונתן מקליב והלך והקטיר חוץ מקומו או שקמץ ונתן בקריב והלך והקטי חוץ ממקומו מנחת חוטה ומנחת קנאות שכמצא

נשמן ונתן בקריב והלך והקטיר חוץ לזמנם או שקמץ חוץ לזמנם ונתן בכלי והילך והקטיר שלא נשמן לא זה שמנחת חוטא או שכמס ונתן מקריב וילך והקטיר שלא נשמן זהו שלא קרב ומקטיר כמצוותו לאכול כזית בחוץ וכזית למחר או עלמנת לאכול כזית למחר וכזית בחוץ כזית כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול ואין בו קרן אמר רבי יהודה זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פיגול חייב מקרד למחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת חכמים אומרים חכמים אומרים

זה וזה פסול ואין בו כרת לאכול כחסי זית להקדיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקת טרה מצטרפים יפה הגענו פרק ב' ימי הרחמים נהית חסיד עכשיו >> לא התקשרו אליי התקשר >> בסדר חשבון נפש אתה עושה כל יום >> אז תתחיל לעשות מה? >> אין לך סבלנות. איי איי איי איי.

כן אני פותח את התפילה ביום שישי אין צדיקות >> יהי רצון לפניך אדוני אלוהינו תעשה מהשמך הגדול במילו העולה סרג מה השם הקדוש עקב במילו שעולה מספר כסע הרמוזים בטיות אלו תשפיע לנו הרה בשפע טובה ברכה וחיים ושלום מן 13 מקורות של 13 תכוני דקנה דעתיקה אשר הם מתגלים באבא ואמה מקום מרכיבים של המוח שלהם בכל ימי החודש הזה שהוא חודש אלול אנה אדוני נותן בים דרך נחנו כולנו בדרך אמת הודענו נו זה דרך הטוב אשר נלך ב מעשה אשר נעשה לעבודתך ונסכיל בדרך טובים דרך

חיים דרך שלום דרך הקודש לנו זקת שלומך תקשה צה טובה מלפניך עוזרנו אלא יש לדבר כמות שמך והצילנו וחפר על חטותינו מען שמך תודעני אור החיים סבוד לפניך נמות בניך נצח יהי רצון לפניך אדוני אלוהינו תן שמשך שפע שלום טובה ברכה חיים טובים מתוקנים חן וחצד וגאולה וישועה פרנסה טובה וחכלה ורבוח והצלה משמך הגדול מלג משם הקדוש עקסה שול מספר דרך לנו אנחנו עבדך לקבל השפע הטוב לגופנו לנפשנו משני שמות הקדושים שואלים מספר דלך אדוני מן זכות עבדך אליהו הנביא זכרו שואלים מספר אליהו מספר דרך

למען יסוד הקדוש הנקרא יוסף ולמען אורות המוכים הנקראים חיים תשפיע עלינו שלום חנינה טובה וברכה וכן זה ברח צלה תמנה ידנו ברכות שלום דך חוכמה בינם דעתן חיינו חיים עורקים טובים תוקפע לנו שפע חוכמה בינה ודעת שפע טובה ברכה וחיים טובים משלום שבע פרנסה טובה קלה והצלחה למען הודריך והדר מלך השמני שול מספר דלך אנה אדוניך שבתחתני אברהם אהבך אנוכי מגן לכם למספר דרך אותיות הבטחת דרך תשפיע עלינו אנחנו עבדיך שפע גאולה וישועה וחלות שפע חן וחסד ורחמים ומקור השפע ואם וישך שפע לנו אנחנו עבדיך

אדוני מגן די כבוד חושי תראה איזה יופי זה תפילה רבי יוסף חיים רבי יוסף חיים >> כבוד הרב תראה מילה דרך בגימטריה 224 יוסף בגימטריה 156 וחיים בגימטריה 68 אם תחבר 124 156 ועוד 68 יוצא דרך >> א שפתיים ישק >> חזק >> אנה אדוני כולנו שב הקדושים שבח שמות בשב שואלים ספר דרך שך לנו שפע טובה ברכה וחיים שלום וחסד רחמים חקכלה חנינה שבות שבת שבותי הקדושים שהם עונים דרך ברוך השם יופי אנחנו עכשיו תפילה של בית המדרש שהיא ישועה בכל בתי ישראל >> שמחות

קודש בריךו שכינתה אלו כם עש כשנים שים אנחנו באים לקיים מצוות עשה שלמוד תורה כמו שמה כתוב גיד צד עלינו זהו בסדר לפניך שלא לאך תן ליזה תן לו ניסה גש כן יערוב כמטר נקחתי כשרירים עליש יש פה איזה עוף שזה ש חי כן למה אתה יש לזה >> לא יודע מה זה >> כן רבותיי אנחנו היום בדף ד מאיר לנו נשמת יעקב בן רחל יהודה אהרון בן אהרון קפח אתס מאיר בן שמחה רחמים מנשה שבן משה אורפני בן זקיה זקיה בת גרז וגם כן יהודה

בן עובדיה מזן >> יפה >> יפה כפי בתה >> חק בן >> חק בן מרים >> אליהו בן חנה >> ליהו בן חנה >> ניסן חי בן רחל >> בת רבקה בסדר >> בתמונה >> עודד בת כמונה >> חלון בן בן אמיר >> או שציר פתחת >> כן כן >> אמר לו בן עזי הגענו שמה הגענו נכון כן בנקודותיים 2 4 6 8 10 12 13 שורות מלמעלה נקודותיים אתמול למדנו שאם הורו בדין וידעו שטעו חזרו בהן ועשרו את מה שהתירו בין שהביאו כפרתן בין שלא

הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהם רבי שמעון פוותר ורבי אלעזר אומר ספק איזה הוא ספק ישב לו בתוך ביתו >> חייב למה חייב השם תלוי היה לך לשמוע איך לא שמעת אבל הלך לו למדינת הים פטור מהשם תלוי למה זה טולה בבית דין לא שמע אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפיתור מן החובה סתבר לפותרו מהשם תלוי אמר לו בן עזיי מה ישנה הזה שהלך למדינת הים מנו יושב בביתו שחייב השם תלוי היושב בביתו אפשר היה לו שישמע אז אומר לו אמר לו רבי

עקיבא היושב בביתו אפשר היה לו שישמע וזה לא היה אפשר לו שישמע ככה אמר לו בן עזי אתמול אמר לו בן עזי לרבי עקיבא אז הנה מה ישנה זה שהלך למדינת הים שאתה פותר אותו מהשם תלוי מן היושב בביתו שחייב השם תלוי למה מה זה השם שם תלוי על ספק הוא לא יודע אם הוא באמת עבר על דברי כלומר הוא שמע שב זה חשוב >> השיב לו רבי עקיבא שישב בביתו אפשר שישמע אמר לו רבי עקיבא לא מי שיושב בביתו אפשר ישמע שבית דין חזרו בהם

לכן הוא יותר דומה לעושה מעצמו בחייו מה שם תלוי אבל מי שהולך למדינת הים לא היה לו אפשרות לשמוע שבית דין חזרו בהם. אז זה ממש טועל בבית דין. א מה היה פה? בית דין הורו הוראה שזה חלב נגיד מותר.

ואחר כך בדין חזרו בהם. והבן אדם הזה עשה על שמך בית דין הוא לא ידע שביתין חזרו. אז תלוי איפה הוא. אם הוא יושב בבית אז >> יכול לשמוע.

ככה אמר רבי עקיבא. אבל אם הוא נסע למדינת הים זה קרוב לוודאי שהוא לא יכל לשמוע והוא פטור לא צריך להביא כסבה ושעירה אמר לו בן עזי מה ההבדל בין זה לזה בסדר כלומר שניהם רוצה רבי עקיבא גם שהוא נסע למדינת הים גם יביא שם תלוי אתה הייתי ציון משה הגמרא אומרת שפירקאה אמר לרבי עקיבא לבן עזיי יפה השיב לו מי ששבית יותר יכול לשמוע מאשר אדם שהלך בדתם איפה הוא ישמע הוא נמצא לא היה אז זה מכשירים קשר לא היה אמר רבה החזיק בתרך איכבניו

לבן חייב דה בבת הדה רבי עקיבא פטור דחזיק בדרך בן הזאי באמת אומר אם באמת הלך למדינת הים הוא פטור בטח פטור הוא איפה הוא ישמע אבל זה החזיק בדרך ללכת כלומר הוא מכין כבר פח את כל ה את כל הבית שלו שהוא צריך לנסוע לחוץ לארץ שמה איך זה נקרא שמה היעיר איך זה נקרא שמה חוץ לארץ צ לכם חוץ לארץ לא רוצה יש שנהגים אז הוא החזיק בדרך אז התקנן לך דים אבל עדיין לא יצא מביתו אתה מבין זה היקר ביניים הוא התכונן מתכונן

חזק מכין את הכל אבל לא יצא אה אומן אומן מן זה נקרא מומן אז הוא מתכונן ללכת אז מכין מכין מכין כבנם לבן עזי חייב למה דעה בבית איתה הוא עדיין הוא בביתו היה יכול לשמוע שבית דין חזרו בהן רבי עקיבא פטור למה כבר הוא טרות ביציאת לדרך לא יכול לשמוע אין לו זמן לשמוע שום דבר זה לא מעניין אותו עכשיו הוא אצל רבנו עוד עוד אמרנו במשנה אמרו לו בדין לעקור את כל הגוף כ ממשל אורו בית דין אתה מבין זה לא שווה כלום בית

דין אומרים אין שבת מאיפה אתם איזה בית דין אתם שאמרו אין איסור שבת כלל אין פרעה עלים דבר פטורים מפרלי למה זה נשנו מלדי. מה זה הביאו פר מביאים שוגג על בעיה אלה איזה פר יביאו? איזה כפרה יש להם בכלל.

לא יודעים איסור שבת. אתה מבין מה הם יודעים? אין איסור נידע. איך אין איסור נידע?

תנו רבנן כתוב בתורה ואם כל עדת ישראל גגו ונעלם דבר. מה זה נעלם דבר? דווקא אם טעו באיזה פרט, באיזה דבר מסוים, לא בכל הדבר, לא שיעקר המצווה כולה, על ידי הוראתם עוקרים לגמרי. כיצד, אמרו, אין איסור נידה ב אין נידה בתורה, אין שבת בתורה.

איזה איזה אין איסור שבת? מחללי מות יומ בשמרו בניס את השבת לעשות זה תקרא ברב. מה זה אין שבת? הם מי העמיד אותם להיות דיינים?

אין עבודת אין איסור עבודת כוכבים בתורה ואסור רוב ציבור על פיהם יכול יהיו חייבין פרעם דבר תמר ונעלם דבר לא שיתעלה מצווה כולה לכן הרי אלו פטורים מה זה פטורים לא שייך שיביאו בכלל אם היו עושים בשוגג אז היה להם להביא פר אבל איזה שוגג איזה איזה דברים אלה אבל אמרו אבל אם אמרו בדין יש איסור הוא נידע בתורה אבל הבעל שומרת יום כנגד יום פטור כלומר מותר לו לבוא עליה פטור או למשל למה זה כשיש זיבה אז היא אם ראתה רק יום אחד היא שומרת

יום כנגדו ואז את עובדת היום אין את הדין הזה יש איסור שבת אבל המוציא מרשות היחיד רשות הרבים פטור מותר להוציא מרשות היחיד רשות הרבים אוי ואבוי זה סקילה מי שמטלטל היום יש עירוב ויש דברים למה מותר להוציא יש חומות או יש איסור עבודת כוכבים אבל המשתחווה פטור אסור להקריב אבל השתחוות מותר יכול יהיו פטורין מפרם דבר ונעלם דבר לא כל הגוף כשנעלם מהם איזה חלק ולכן כאן שהתירו רק פרט מסוים בעבירה הם התירו בית דין התירו רק פרט מסוים ולכן חייבים פרעלים דבר אמר מור

עכשיו הגמרא מבארת מבארת את כל הבריתה הזאת אמר לא יכול להיו פטורין >> עקור לעקור דבר מן התורה יכול להיו פטורין מפר עלם דבר ואי בקיום כן כלומר לא יכול להיו פטורים מפרים דבר במה לא שיתרו לא שעקרו לגמרי דבר חלק מהמצווה כמו מותר לטלטל בשבת כמו מותר להוציא מרשות רשות יכול יהיו פטורים מפרן דבר והיא בקיו מקצת וביטול מקצת כשיתו מקצת מן העבירה כי קיימו קצת פטורים בעקירת כל הגוף טורין מה חייבים באיזה באיזה אופן יהיו חייבים פרעה עלים דבר תנ אז אומרת בשמי הגמרא

תנה הכי קשה על אמה כך כוונת התנא של הבריתה שידע לפתור בביטול מקצת המצווה מפרל אולי נאמר דבר מה כשכתוב בתור תורה ונעלם דבר מעיני העדה כולה מלתה משמע שנהכר כל הדבר כל הדבר זה כל הדבר ויהיה עדין דווקא אם הוא ראו לעקור כל המצווה חייבים פר אבל אם ראו לעקור רק פרט מן המצווה יהיו בטורים ככה הייתי דורש נאמר ונעלם דבר שמע שעקור רק מקצת הדבר ולא כל הדבר מהם השמע שזה מקצת דבר אמר אולי כרבי ונעלם מדבר כלומר צריך לקרוא את הפסוק ונעלם מבית

דין מקצת דבר לא מהם לא כל הדבר חזקיה אמר אמר קרה ועשו אחת מכל מצוות השם אשר לא תעשנה בהשמו ממה שנאמר כל מצוות משמע שהתירו בדין מקצת מן המצוות כל מצוות שדווקא אם טעו והתירו מצוות מצווה אחת מכלל המצוות שבאיסור שבת או מצווה אחת מכלל המצוות כמו שדיברנו באיסור נידה אז ולא אז חייבים פר אבל לא כל מצוות לא כל המצווה כולה בכלל לא כל השבת על שבת עקרו את הדבר לגמרי או נידע מה מקשה הגמרא מצוות תרתי משמע שעבר מצוות שעבר על אחת מכמה

מצוות משמע כלומר שעברו על אחת מהמצוות האמורנות בתורה כגון מצוות שבת או נידה זה המצוות זה שתיים ועבר אחת מהמצוות או שבת או נידה אבל ביטל את כל המצווה לא רק מקצתה אמר רב נחמן בר יצחק מצות כתיב מצוות כיתים בו אחת משמע מצווה אחת שלא כתוב מצוות עם שני וים לכן ביטל מקצת מצווה אז חייב רב השמב דבר דבר מזקן ממרה למדים דבר זה שאין חייבים על הקירת כל המצווה נגזרה שווה מזקן ממרה הוא לא מתחייב אלא רק כשהוא ראה על וחלק על בית דין

גדול מקצת דבר לא בכל הדבר נכתיב בבזקן ממרה כיפלה ממך דבר וקמתה ועלית >> וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר השם אלוהיך בו ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום אשר יבחר השם אלוהיך לא תסור מן הדבר שגידו לך ימין מינו שמאל מפה אתה לומד מה זה מן הדבר מה זקן ממרה ממרה מן הדבר ולא כל דבר אפילו מקצת מהדבר אף בהוראה דבר ולא כל הגוף כמו בממרה כתוב דבר זה מקצת מהדבר גם בהוראה בהור בית דין זה מקצת הדבר אמר רב יהודה אמר

שמואל אין בית דין חייב >> בדבר שאין הצדוקין מודים בו. סליחה אמר רב יהודה אמר שמואל אין בית דין חייבים עד שיורו בדבר שאין הצדוקים מודים בו. אבל בדבר שהצדוקים מודים בו פטורים. מה הטעמה?

זה יתקרב ברב הוא. כלומר אין בית דין חייבים להביא פרים דבר עד שיראו היתר בדבר שהצדוקים מודעים בו שזה אסור. שאין איסור מפורש בתורה. אבל בדבר שהצדוקים מודים שאין הצדוקים מודעים בו סליחה טעיתי אבל בדבר שהצדוקים מודעים בו שזה אסור איסורו מפורש בתורה פטורים מלהבי פר זה זה כן מה היטעמה זה תקרא ברב הוא זה כל ילד יודע כל ילד בבקב יודע אתם ככה זה לא שוגגין אלא זה קירובים למזיד הגמרא מוכיחה את זה תנן יש אם הוארו בדין יש נידה בתורה אבל הבעל שומרת יום

כנגד יום פטור אמרנו על זה חייבים פרה עין דבר והמאי שומרת יום כנגד יום הכיתי וספרלה מלמד שסופרת יום אחד לאחד ליום אחד של ראייה סופרת יום אחד הצדוקים מודעים בזה אז לפי רבי יהודה צריכים להיות פסולים לומרי הרעה שריה גמר ביאה ודעסירה אם רק בשומרת יום כנגד יום אז זה מותרת אבל גמר ביאה זה אסור אז הגמרא אומרת אנה מכתיב את מקורה הרעה לא חייב גמר ביאה אפילו הרעה לאמרי מה הם אומרים הצדוקים כדרכה עשירה שלא כדרכה השריה דווקא כדרכה אבל ביאה שלא כדרכה מותרת

בשומרת יום כנגד יום אפילו גמר ביאה אומר גם זה הגמרא מקשה עקתי משכבי אישה משכב זה לשון רבים שתי משכבות אומר לא דאמרה כדרכה אסור אפילו הרעה שלא כדרכה כבר ביאר דאסור אבל השריה אחי אפילו נידה למה יהיו חייבים למה יש בזה מקצת איסור נידה בקיום מקצתו אלא לעולם כדרכה ומרי הרעה באישה דבה הוא דכתיבה דווקא נאמר רק באישה נידע אבל שומרת יום כנגד יום שאין הדין נידע על זה לא נאמר הרעה והיא באתימה לאמרי זבה לא הביה אלא אלא ביממה ביום ביממה נכתיב כל ימי

זובה הבנת את הפקחים האלה כיוון שכתוב כל ימי זובה אומרים זבה היא רק ביום בלילה היא לא זבה איזה איזה דבר זה אז הוא הדין שומרת יום כן כן יום היא נקראת ז קטנה רק ביום לא בלילה השם יעזרנו דבר כבוד שמו תנן עוד קושיה אמרנו במשנה הוא בדין שיש שבת בתורה אבל המוציאים רשות לרשות פטור והמי הוצאה כתיבה לא תוציאו מסע מבתיכם ביום השבת אז כתוב דאמר הוצאה הוא דאסור הכנסה מותר הבנת מה אומרים הצדוקים אסור להוציא לא להוציא אבל אם יש ברחוב אתה רוצה

להכניס לבית זה מותר זה הכנסה והוצאה זה אותו דין והיא בתמה דאמרה הוצאה הוא דעשירה אבל מושיט שרה מושיט זורק וזורק שרה אסור אסור לעקור דבר מרשות הרבים רשות רשות היחיד רשות היחיד רשות שות הרבים אבל להושיד דבר מרשות היחיד שות הרבים או לזרוק זה לא נאמר ככה הם אומרים תנן שיש עבודת כוכבים בתורה אבל המשתחווה פטור והמשתחווה הכתיבה לא תשתחווה אלא אחר כתוב בתורה דמרי כי הסירה השתחוויה כדרכה אבל שלא כדרכה שריה לא משתחרבים כדרכה כמו פעור >> ואם הייתימה דאמר השתחוויה גופה כד דרכה

הוא דעסיר למה דית בפישוט ידיים ורגליים אשתחויה דפישט ידיים ורגליים שריע כל השתחוויה זה לא רק להתכופף כל השתחוויה בתורה זה משתתח על הרצפה פשוט ידיים ורגליים זה אסור אבל השתחוות ככה להתכופף זה מותר >> תהפוך דפציה משה >> רבי יוסף בערב יוסף עכשיו אמרנו מה זה גדר הוראה שיש בעקירת כל הגוף אמרנו אם עקר כל הגוף אז לא חייבים למה אלה אין להם בכלל זה כמו מזיד איך יכול להיות בער רב יוסף אין חרי רישה בשבת מה הוא צריכים להביא פרה עיניים דבר או לא

באו בית דין אומרים מותר לחוש בשבת אין איסור חרישה בשבת מה הספק מי אמרנן כיוון דכמודו בכולהו מילת כלומר כיוון איך בכל הוא מלטה כביטול מקצת וכי מקצת דמה בכל מלאכות שבת הם יודעים שאסור רק על חרישה הם אומרים זה מותר אז זה אז זה ביטול בקצת וקיום מקצת עוד דין מה כמן דקעקרנדלה לחרישה כל עיקר כעיר כעקירת גוף דמה לגמרי אין חרישה איזה אר חרישהו מלאכה שלמה >> כן תעשמע אמרנו במשנה הוא נידע בתורה יש >> יש הם אמרו יש נדה בתורה אבל הבעל שומר

את יום כנגד יום פטור ואמעקרנשומרת יום כנגד יום כל עיקר הם עוקרים אותו לכל עיקר >> ובכל זאת אתה אומר >> שזה מקצוע >> אז הוא הדין החרישה שהיא לא עקירה כל הגוף אז אז א אז יש יש יש פרם דבר אמר לרב יוסף שומר את יום כנגד יום שומרת יום כאמרינן שומרת יום דקאמרינן כצ'נינן כמו שכבר תירצנו לפני רבי יהודה שמדובר בבית דין הוא רק בהראה בשוברת יום לא >> לא לגמרי אז אז אי אפשר לא פשט לו אומר יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות

היחידות הרבים פטור ואמר מה עקריין להוצאה כל עיקר תבין?

אין פה הוצאה רק הוא כל אלא עקירת מקצת האיסור וקיום מקצת זה כן נחשב ולכן הוא עדין לחרישה אומר אתה מקדשנינן גם שמה תירצנו את זה אנחנו הסברנו >> רק להוש >> רק להכניס כן הכנסה לא הכנסה או להושיט נכון לזרוק את השם עבודת כוכבים ב >> יש כן אם אורו בית דין יש עבודת כוכבים אבל המשתחווה פטור אז מותר אז חייבים ברם דבר והמי ועקריה נשתחוויה כל עיקר בכל זאת אתה רואה שיש אז גם בחרישה יש אומר אמרי שתחנמ כשנינן שתרצנו זה כמו פעור לא

כדרכה לא כדרכה כך תירצנו בארה רבי זרא אין שבת בשביעית מה הוא אין איסור מלאכה בשבת בשביעית שכס >> אנחנו התרנו רק חרישה וקצירה בשבת נכון למה אם יש להם טעות כתוב בחריש ובקציר תשבעות רק חרישה וקצירה >> מה הוא רוצה לעשות הוא רוצה לחוש כתוב בתורה שאסור לעבוד בשביעית בחרי שהוא בכטרך תשבות יש מצווה >> כן אז הוא בדין שאין איסור מנחה בשבת שביעית אין שבת לשמות שבת שאין חרי שהוא אזבת מרך על הפוך >> לא אבל הוא מה הוא מסתפק אם זה נקרא הכל

הכל לו לא >> בוא נראה במה טעו אז הגמרא אומרת בדין טעו בהדן קרה כתוב לגבי שבת בחריש ובקציר תשבות >> הם פירשו בחריש נכון בזמן דיקחר חרישה כשבת כלומר בזמן שנוהג שמותר לחרוש השדה כל ימי השבוע בשאר שנים אז יש שבת הפרט השביעית אין שבת >> לחלוש אז גם אין שבת אז א כן כשבת כלומר בזמן דיק החרישה מותר לחושדה אז איק השבת יש איסור נוהג בשבת אבל דלק לקח חרישה אסור לחוז בכמון המשגיד לקח חרישה בשביעית בשמט שבת >> אז אין אין שבת מותר

לחוש בשבת לקשבת אין נוהג איסור שבת אז כמה שהם דרשו את הפסוק יוצא להם שאין איסור שבת בשם מיתה אתה הבנת מה היה כתוב בתורה בחריש ובקציר תשבות ב בשמיטה צריך בחריש ובקציר תשבות אסור אשור אסור לעבוד הם בדין מה החוכמולוגים האלה הם אתה מבין הם אמרו נכון אסור לכרוש בשבת אסור לעבוד בשבת שום אופן אבל זה כשמותר לךעוש בשדה אז בשבת אסור כל השנה, כל השנים חוץ מהשנה השביעית מותר לחרוש בשדה בשבת אסור לעשות אבל בשביעית שאסור לחרוש בשדה בשבת מותר >> וואי וואי וואי

באת הגמרא מה צדה הספק מאמרין כמה דמקיימינן לה כלומר קיימו איסור מלכת בשבת בשאר שני שבוע שלא בהתר בשמיטה ביטול מקצת וקיום מקצת דמה וזה לא נחשב כ זה נחשב כמו מקצ >> עוד דין מה כיוון דקעקרין לה >> בשביעית כעקירת הגוף דמה נאקר לגמרי בהוראתם איסור מלאכה בשבת בשביעית עוקר לגמרי אז כמו כל עקרו את כל המצווה של שבת של חרישה בשבת אמר רבי נתה שמה נביא שלנבא לעקור דבר מדרי תורה חייב חייב מיתה חונקים אותו מיטתו בחנק ביטול מקצת התנבא לבטל מקצת ולקיום מקצת

רבי שמעון פותר אותו מחנק כן יפה ביטול מקצת וקיום מצד בעבודת כוכבים אפילו אמר היום עבדה מחר בבטלה חייב מיתה למה עבודה זרה חייב אפילו על עקירה מקצת דבר אתה רואה שעקירה מקצת זמן נחשב עקירת מצווה ושמע מינה אין איסור מלאכת שבת בשבת שבת בשביעית כביטול מצווה מצוות לקיום מצוות דמי כלומר מקצת >> מקצת נכון כתו מציום מצד דמי אז לפי שלא קרוע רק לזמן שמע מינה לא >> לא שבע מינה אם נמצא הוא היתר בשבת בשביעית חייבים פרן דבר כל המצוות חצב תיתך נקצת משבת

שמעון >> משנה הורו >> הורו בדין היתר באיזה איסור שחייבים עליו כרת וידע אחד מהם מן הדיינין שטעוף בית דין בהוראתם ואמר להם טועים אתן איך אתם עושים דבר כזה זה כרת או שלא היה מופלא של בית דין לא היה שמה הנשיא של בית דין אפילו שלא היה חסר ממין ה-71 שבית דין הגדול או שהיה אחד מהן מהדיינים גר או ממזר או נתין או זקן או זקן שלא ראוי לבנים אין לו בנים כבר לא יכול להוליד כל אחד מה לא ראויים להיות דיינים למה צריך אדם

שיהיה לו בנים שהוא מרחם דיין צריך לרחם אם אין לו בנים אין לו רחמנות הרי זה פטור מלהביא פרם דבר כלומר אם אם היו בית דין כזה ידע אחד מהן שטעו או טועין או היה מופלא שבית דין לא היה או אחד מהם גר נתין כל זה פטור מלהבי פרם דבר שנאמר כאן עדה כתוב בפסוק קבי פרם דבר עדה ועם כל עדת ישראל שגור ונאמר להלן בס כן בבית דין הדיינים עדה מה העדה אמורה להלן אם יכולים לדון דיני נפשות כולן ראויין להוראה שלא יכולים לדון דיני

נפשות כולם כול ראויין אף עדה מורה כה לגבי פרם דבר לא חייבים פר עד שיהיו כולן ראויים ל למה כתוב ושפטו והצילו צריך שכולם יהיו ראויים להוראה גמרא או שלא היה מופר של בית דין שעם אז לא חייבים פר מנלן אמר רב ששת וכן תן דבר ישמעאל פנימה אמרו בדבר שהצדוכין מודדים בו פטורין מלהביא פר מפני שהיה להם ללמוד ולא למדו אז לא חושבים שוגגין אלא אלה לא למדו איזה קרוב למזיד תראה מי לא לומד הוא לא יודע בגלל שהוא לא למד זה קרוב למזיד ולא

היה מופר של בית דין שמנ פטורין מפני שהיה להם ללמוד של בית דין להורות מעצמם ולא למדו אמרנו נאמר שם עידה ונאמר כאן עדה כמו ששם לא יכולים לדון עד שיהיו כולם ראויים להורות אז גם פה לא יכולים לדון עד שיהיו כולם ראויים להוראה והתמנלן שצריך שיהיה כולם ראויים להורות גבי פר אין להם דבר מנלן למה זה אמר קרה לגבי 70 זקנים שאסף משה לשפוט את עם ישראל הצייצבו שם עמך מה זה עמך התיצבו שם מה זה עמך עמך אך בדומין לך שגם מיוחסים כמו משה

וגם חשובים כמו משה הכל והמה עםמה לשכינה כוונת התורה שיעמדו עמך במקומך ולא ולא יכנסו לקודש הקודשים שזה מקום השכינה פה עם מך שלא יכנסו בפנים אלא אמר רב נחמן סק אמר כן אה ונשאו איתך איתך בדומים מינך כתוב בתורה לגבי האלפים והמאות ושועפתו את העם בכל עת ויה כל הדבר הגדול יביאו אליך כל הדבר הקטון ישפטוהם ונשאו איתך איתך שיהיו מכסים כמו שאיתך ברמה שלך מכאן הם יודעים שכל הדינים צריכים להיות מיוחסים עוד משנה אומר >> שוררין ועשו כל הקהל שוררין מביאים פר זה היה

רואים בדין התר באיסור שיש בו חיוב כרת והיו שוגגים בהוראתם טעו החשבו שזה מותר ועשו כל הקהל על פי הוראה שלהם שוגגי שוגגין כל הקהל שוגגין מביאים פרדים דין >> מזידין ואם היו בית דין מזידין ידעו שדבר שאור אין בו התר זה אסור מן התורה ועשו שוררין. כלומר על פיהם עשו העם שוגגין מביאין כסבה ושעירה לכל אחד מהציבור לא בית דין למה בית דין היו מזידין לא היו שוגגין >> אבל עם שוגגים כמו >> כן אבל לא אז הם יביאו >> מאיפה הביאו >> העם יביאו

כסבעו סעירה בית דין לא יביאו פר אבל אבל אם היו בית דין שוגגים בהוראה טעו וסברו שזה מותר ועשו העם עשו מזידין הרי הלו פטורים למה אין עונה אין דבר כזה למזיד קורבן גמרא שוגגין ועשו מזידין הרי לא פטורים השוגג דומיה דמזיד השוגג דומי דמזיד חייב בהופ שדומה למזיד כסבה או שערה חייב להביא כסבה בא בסירה כמו יחיד שחטא בשוגג זה שעשה על פי בית דין ואיך ידמה איך האופן הזה שעשה בשוגג שהוא דומה למז כגון שעורו בית דין שחלב מותר ונתחלף לא בשומן זה נכנ

חלב הוא לא חזב לאכול חלב הוא רצה לאכול הוא בא לאכול שומן בסוף אכל במקום השומן אכל את החלב אז זה דומה למזיד אז כמו שעושה במזיד אין אותו בבית דין אלא עושה מעצמו כך אלה לא עשה על פי בית דין סבור על שומן ולכן תולה בעצמו למה תפשות עד דבא רמי ברחמה אולי תפשוט הסתפק בדבר הזה מי שתחלב לו חלב ושומן ואכלו נפטר על ידי הוראת בית דין שיתרו חלב או לא תפשט מפה את הספק אמר לך משום דתן הרשע מזידין ועשו שוגגין תן הספה

שוגגין ועשו מזידין אומר רבי ברחמה אי אפשר לפשות מכאן את הספק מה שאמרה המשנה הופה שפטורים כשעשו הציבור במזיד למה לא אמרה בשוגג שדומה למזיד אז לכן הוא אומר משום דתנה רשם מזידין ועשו שוגגים תנספה שוגגין ועשו מזידין את בלשון דומה כן משנה טוב זה >> ארוך >> בסדר אתה צה את זה לשבת אבל צריך גם ביום ראשון טוב הלכות אנחנו הלכה כב בסא >> הלכה כב בלח >> תגיד לחיים חיים תורידי את המזגן אחד תוריד צריך לדקדק שלא ירפא חזק ולא יחז אה לא ירפ

ירפא חזק ולא יחזק כרפה ולא יניח ולא ינייד הנח שלא יעשה במקום שבענע יעשה שבענח זה צריך להדגיש אותו הוא עושה אותו רפאל >> סימן סעמי שהוא הולך >> כד ד צריך לקרות קריאת שמע בטעמים כמו שהם בתורה יפה קריאת שמע כמו בטעמים ממש בכלל בכל מקרא צריך להיזהר נקרא בטעמים בתפילה צריך להגיד אותם >> ומכל מקום המדקדקין מחמירין בכך כה כשאומר הוקשרתם לאות על ידיך ימשמש בתפילין של יד כשאומר ויו טוטפות בין עיניך משמש בשל ראש כשאמרו ראיתם אותו ימשמש בשני ציציות שלפניו לא צריך

להביא את כל ארבעה כנפות אז יוצא לפי מה אומר בשני ציציות שלפניו אנחנו מביאים את כל הארבעה אתם רק שניים טוב, אנחנו לא עושים ככה. ארבע >> ארבע >> בן איש חי רבנו הארי >> כן כל הארבע קריאת שמיים כל הארבע סיימים את זה פה פה נכון ארבע >> לא הם שתיים מרוקאים שתיים >> לא הגבי >> עגול מבינה והם מרוקאים מספיק שתיים זוז >> זוז >> איפה שמים אהצ >> פה פה >> ארבעה פה >> מה אומר מרן >> מרן אומר כשאומר כשאמר הוריתם אותו

יהיה משמיש בשני ציציות שלפניו >> עד הרוח דקים הוא שואל מה קורים אשרם ואשר חלקם הם עובדים את השם בסמימות דבר הכי גדול יזהר שלא יקעוס בראש השנה. למה מלבד חומר איסור הכעס זה ביום השנה אין סימן טוב לאדם והאישה צריכה להיות זריזה לערוך השולחן חסותו במפה יפה קודם שיעבוא בבעלה בבית הכנסת כדי שבבואו ימצא שולחן ערוך וגם אם לא עשתה אישה אין דבר לא יכעס הוא בעצמו יסדר יהיה רגיל לאכול בראש השנה בשתי הלילות על שולחנו תחילה יקח תמרים יברך על זה בפרי העץ אחר

כך הוא אמר קח עוד תמח י רצון שיתם מאובנו רוביה רוביה >> זה נקרא לוביה שרבו זכיותנו תלבבנו קרתי שיקרתו אויבנו ושונאנו סרקה >> שיסתלקו אויבנו לא אדום לא סלק אדום ירוקס עד 10 >> קרעה >> מה זה >> זה קוסה קוסה כזאת אופשר לקחת דלורית >> וגם מכוון בזה שיהיה לו דולר עם הרבה >> דולר בגימטריה זה עמלק כבוד הר >> מחו אותו מהעולם >> רימון מתוק יהיה מלאים בצות כרימון >> אמן רימון בגימטריה זה אישה כבוד הרב >> יופי גם דבש זה גם האישה

>> גם דבש >> תפוח מבושר בסוכר לא בדבשם >> גם ראש כבש שנהיה לראש ולא לזנב צרוננו הקדוש של יצחק אבינו גם יש נוהגים לאכול ראות שנהיה קלים כראה ראנה בעונינו עכשיו למשל אוכל בשר א יש מצווה לאכול בשר >> יגיד שנתבשר בשורות טובות אוכל קוסקוס יגיד שישכסכו אויבנו שצוננו כל מבקשה רתנו אוכל פול שיפלו אויבנו מון לא כותבים עמיות >> למו כותבים >> ראיתי שמקום כותבים במוד >> יש מקומות במ >> תגיד להם פחות גם אישה טועה אותו דבר תדבר תדבר עכשיו צריך להכין את

הכל >> כבוד הרב הוא אמר קובה קובה זה קודשה ברחו זה הקובה של הקורדים >> נכון >> כן רק אתם כותבים את זה בקוף >> זהקוברוךזה לא קובה כ >> זה טוב אנחנו שמחים שיהיה >> דף י >> כתי יז >> בסדר זה הולך הכל זה מתחלף גם לכן זה קודש בריך לבס לקח ולא בגלל בעל אחרה ולא תחזק ענה כל מדקין פין סתר אחרה בן חסר מתאחד בימינה לחולק בס אחר כלל דלא אתך מהתחזר שבחה וגנ ונחית מדרגה אחת בדכתיב המוקה אשרתם שם האישה המוקה

להתקר על ידי דמן אמר רבי פנחס זכאר מלך באוריתה זקח חורקזכ הדור שומעים רבי שמעון אמר רבי שמעון זקר חסידות בגבן רבי פנחס אומר אדם הוא יתפין ומפיסין דלי דעת רבי אלעזר רבי שמעון שחלון תמן בלחז ויאמר יעקב כאשר מענה אלוהים זה אמר לרבי שמעון אלעזר ברי תברי ומקר יתיב רבי אלעזר פתר ואמר ויעקב הלדרכו ויבגעו בו מלאכי אלוהים מן ויבגעו בו אלא התפגיעה לתפגע לביש פגיעה לצלותה אלא בשעתה דבזי לחרן מה כתיב >> תגמר בסדר מכתי ויפגע במקום צלותה דערביתה דצד והוא מקום כמה דת

אומר הנה מקום איתי דחזם טוב ויפגע במקום מפסת שמשה קדישה לגבי ענה לגבי מכאן דיעות לבעל לגבי במפס לכתיב ויגע במקום שם כד יעקב חר כתיב פגעו בו שדרתי לפיסה למתה גבם שברך לאבותינו הקדושים יצחק ויעקב משה ואלם ברך וישמור ולצו כל הקהל הקדוש כדעל מה יברך אתכם גם אותם שמאזינים >> דרך הנביין ודרך הפלפון כדעלמה יברך אתכון זכה אתכון בירות תנה נורה מעליה תמיד תהיו בריאים תהיו שמחים עם ישועות, עם נחת, עם שלווה, עם שמחה כן יהי רצון ונאמר אמן.

בחנניה בן הקשה אומר צא הקדוש ברוך הוא לזכות את