בסימנא טבא📖הדף היומי מסכת הוריות דף ג📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יא אלול תשפה

דודו שרג זה לא חלת אני אעביר אותך מקום [מוזיקה] מה שהרב יגיד משחק אתה אל תקטן הוראות אני אעביר אותך מקום בפינה >> תן לי גם הוראות חושב מה אתה בלי ידיים מה זה >> אל תעשה שחור תלך לשוטר תעשה לו תלך לכדור השוטר הוא גם עושה אותו >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יא אלול תשפה אה איזה ישועות איזה נחת עכשיו בעזרת ההן אלול ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים אלול זה ראשי תיבות ולקחתי אתכם לי לעם הקדוש ברוך הוא לוקח אותנו תחת כנפי איך שכינה מתי בחודש אלול ראשי תיבות אלול. למה אלול? מזל בתולה. זה מזל של השכינה הקדושה.

אז הקדוש ברוך הוא לוקח אותנו לי. לי זה 40 יום הללו מיר עד ולקחתי אתכם לי לעם. פלא פראות איזה זכות גדולה שזכינו להיות תחת כנפי השכינה >> גם פה יושבים שף פה פה >> אבא שלי צריך חרובה >> אבא שלך שם שמרהו שבנתיים אתה פה ונראה גם פה יושבים אבל בוא נראה שב אשריך ושקך ברוך הבא העיקר שיש לנו עכשיו בפרשה שלנו שמכינים לקראת השבת המלכה פרשת כי תצא התורה אומרת קרא כאן ציפור לפניך בדרך בכל עץ על הארץ אפרוחים וביצים והם ורובצת על האפורחים

ועל הביצים לא תיקח חיהם על הבנים אז אומר הזוהר הקדוש שיש מלאך ממונה על העופות בזמן שעם ישראל מקיימים מצוות שלוח הכן וההם מגורשת והבנים צועקים כשהן ננקחים אז הממונה מלמד זכות על העופות שלו ואומר הקדוש ברוך הוא עלו כתוב ברחמיו הכל מעשיו למה גזרת על העוף גזרה כזאת שנתגרשה מכינה למה בכל ממונה מלמד זכות על העופות שלו אז בשב שעם ישראל מקיימים מצד שני הוא חקן מה עושה הקדוש ברוך הוא אוסף חי עלותיו ואומר אומר כל ממונה מלמד זכות על העופות שלו שהוא ממונה עליהם

ואין מי שמלא אתם אין לכם מי שילמן זכות על בני על השכינה הקדושה היא בגלות והקן שלה שוא ירושלים נחרב ובניה בגלות תחת יד אדונים קשים של אומות העולם ואין מי שבקש עליהם ברחמים וזכות מילים חזקות אז אומר רבי שמעון בר יוחאי אומר באותה שעה הקדוש ברוך הוא צוחק ואומר להושיע את ישראל למענו מעד כבוד שמו בזה מתעורר רחמים על השכינה הקדושה ועל בניה זה תראה מה גורם שאדם עושה שידור כן כי הממונה בא וזועק אומר אתה ורחמיו כל מעשיו איך אפשר לעשות דבר כזה לקחת

את האמא לשלח אותם על הבנים וכל ממונה וכל ממונה על כל עופות עושה על המשפחה שלו אז הקדוש ברוך הוא גם כן אוסף את החיילים אומר אין אה אני ממונה הילדים שלי אני זועק וזועק הקדוש ברוך הוא למען עם ישראל אז שאל רבי אלעזר את רבי שמעון אז קודם שגלו ישראל למה למה קימו מצד שני הואחקן לפני הגלות הרי עדיין לא היו בגלות אומר לו לעורר רחמים על הנשמות שהם בג בגלות הכוונה בגלגולים אז כיוון שאנחנו בזה אני אגיד לכם אבל זה לימוד גדול כמה זה

חשוב מאוד מאוד על ה הכוח הזה הרוחני שיש על ידי שאדם מקיים מצד שני רוח הקן איך זה עושה בשמיים אומר הזוהר אבל אתם יודעים שבזמן מלחמת העולם אז מורנו ורבנו רבי עזרעת ראש הישיבה היה הולך היה חיפשו אותו התחפש ושלחו אותו למצרים רבי זעת הזה היה רב רבנן שלחו אותו אנחנו למצרים היה הרב רבנן רבי זע >> משהו מיוחד העיקר היה ראש ישיבת מורת יוסף בעזרעתיה אז שמה במצרים היה אומר שיעור ב צריך להגדיל את המקום תביא לי פה עוד כיסאות עוד כיסאות השבע במצרים

היה שיעור לבעלי בתים ולקח לו קבוצה של בחורים, גם היה מלמד אותם גמרא. היו לומדים, הגיעו למסכת חולין מצוות שירוע הכן שם.

אז הגמרא שואלת, מה יהיה הדין מצא כן בראשו של אדם? הכן על ראש של בן אדם יש מצד שילוח הכן או לא? אז אחד הבעלי בתים שם אומר כבוד הרב מה זה שאלה כזאת? אין אין דברים כאלה מצא כן בראשו של אדם זה לא מצוי בזרא אמר לו תדע לך כל דברי הגמרא קודש קודשים אסור לאר עליהם אבל הוא לא יטר לא יטר הבן אדם הוא דיבר לא התפלל.

רבי עזרת התפלל לקדוש ברוך הוא שיראה לו במו עיניו. אז יש שמה איזה אחד >> ברוך הבא שימחת הוציא שבת >> לא לא לא תהיה בטוב תשב תשב קח אותו לפה תצ קח אותו פה >> פה פה פה היה כל יום לומד איתנו כל יום בדיוק נכנס אחד יש לו כובע כזה גדול מכש ויש לו כן ציפור על הראש שלו על הראש שלו בן אדם הזה ראה התעלף אומר אתה רואה כל מה שאומרים רבותינו הכל אמת ויציב מה קרה לך איך אתה מדבר על מידה על

רבותינו אתה רואה אומר לו מאיפה בא לך הקן הזה זה אומר אני באתי מהודו שמה עומדים ב בשורה חודש חודשיים לא זזים ואז באים כאן ציפורים עושים להם על הראש כן אומר ואני ממשיך עם זה ובאתי לרב שמעתי שהרב פה אה משמה תן ציר משה באתי לרב ואז ראו ממש איזה משה אמת תורתו אמת פלאות ראית זה הכל עניינים. יש בכלל בזוהר יש כאן ציפור שזה נקרא המקום של המשיח. יש לו המקום שלו זה נקרא כן ציפור ואומרים שאומר הזוהר הקדוש מהמקום אשר יתגלה משיח צדקנו

עיקר במרה בימינו זה יהיה כאן ציפור וזה נרמד בפסוק כי ציפור לפניך אם תרצה שתהיה הגאולה בדרך מקרה כיקרא שתכף תגלה משיח צדקנו לא על ידי ייסורים כי יקרא כאן ציפור שיבוא המשיח מכאן ציפור זה רק על ידי שאדם צריך דבר ראשון זה בדרך בדרך זה תלוי בתשובה שנעשה תשובה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שיורנו יורח טעים בדרך זה התשובה היא מקרבת את הגאולה בכל עץ לרמוז לנו לתורה שהיא מסוגלת לגולה לגאולה ידוע שהתורה נקראת עץ עץ חיים למה מחזיקים בה?

כך אומר הבן איש חי זה פלא פלאות אז לכן זה צריך עכשיו אתה רוצה זה אין זמן צריך עכשיו בעזרת השם שנשתדל לעשות תשובה שלמה ואז כיכר כאן ציפור לפניך בעזרת השם שלח שלחת הם אומרים רבותינו הם זה אליהו משיח בזכות מצוות שלוח הכן אוו יש לנו א משיח צדקנו יש על זה דבר גדול ש אצל רבי מארחו מעשה איתו בכן ציפור ו משהו אדיר אבל לא עכשיו הזמן העיקר הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו להרחיק מאיתנו נו את א אומר לא לא את מואב לא יבואו

בקל השם למה על דבר אשר דקדימו אתכם לא יבוא עמוני ומהבי השם על דבר אשר לא קדימו אתכם ברכב ובמים ישתם אין עין צרה לא לא עושים צדקות מי שלא עושה צדקות בפרט תמיד שאדם עושה צדקה יתן יתן צדקה לבדות את השכינה מגלותה זה בעיקר ואתם יודעים הצדקה היא דוכה הרבה גזרות הרבה הרבה גזרות דוכה ה הצדקה איך כתוב וצדקה תציל ממוות אומרים רבותינו אפילו ממיטה משונה זה עושה צדקה שאדם לא חולם על זה מציל צדקה לא היה רבי עקיבא הגמרא מספרת בשבת שרבי עקיבא חזו

גלדאה שהבת של רבי עקיבא ביום שתתחתן תיפתר מן העולם ככה הגמרא אומרת רבי עקיבא לא דיבר כלום בא לשידוך להתחתן והוא רוצה לראות הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא רוצה לראות איך יפול דבר ביום שתתחתן הנה היה חתונה עשו סעודה אז זה לא היה כמו היום כל המוזמנים הם זה ממוספר כל אחד היו מכינים לו מגש בכל טוב כל אחד מקבל מגש עם אוכל מספר אחד שמה כבסים יש מקבל בקבוק יין ישן מקבל איזה לחם כן איזה שמן זית אם בפנים אסור חתיחו אותו עם אה >>

עם א זה >> עם מה אה >> איזה דברים כן הכל זה דברים מיוחדים העיקר ש הכינו אז היא הביאו לה את המגע שלה אבל באיזה ענית בוכה לא אכל אמר לו קח את זה נתנה להם את המגש. בינתיים חשבו שהיא אכלה. היא לא אכלה. הלכה לבית רעבה מסכנה.

כל היום לא אכלה. צמה. בלילה הבנה שלה לא קיבלה. כולם אוכלים, שותים יין וזה.

זה לא היה כמו היום. והיא לא אכלה. טוב. בלילה היא יושנת, עשה לה איזה תכשיטים, רבי עקיבא ואז לא היה ארונות, שמים את התכשיט בקבן בבית.

אז היא שמה את זה בלילה, את התכשיט שעשה לה גדול בתקוך. בבוקר כשהיא קמה היא עכשיו רוצה ללכת אצל אבא ואמא לספר להם איזה איזה בעל טוב היא קיבלה ואיזה יראת שמיים יש לו אז היא רצה לבית אביה ככה זה אז בא רואה רבי עקיבא אחרי הנחש אבל הנין העיניים שלו עקורות אין לו עיניים אומר הגביטי מה עשיתי תראי נחש מאחוריך אומר אבא תספרי לי מעשה טוב שזית אבא אתה יודע אתמול בלילה אז לא אכלתי עד עכשיו >> כי אתמול בלילה היה ה העני הזה נתתי

לו המנה שלי אמר לה או זה צדקה תציל ממוות ואפילו ממיטה משונה כל כך זה חזק מצווה דפק רבי עקיבא ודרש אומר תראו מה עושה מצוות צדקה לא כתוב בזוהר מי שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו שולח לו דורון דרונה >> כן דורון אומר לו מה זה דורון איזה דורון שולח לו אומר עניה עני מסכנה שלח לו איזה מסכן אחד שזה נקרא עני שלח לו שפרנ תן לו לאכול זה הכוח הזה שאדם נותן לחברו לאכול זה כוח אדיר מכין לו מסדר לו אתה אתה זכית יצחק הוא

היה מביא לנו פה בבוקר כן מסדר בזכות זה תהיה בריא >> אמן >> אז זה אומר זה הדבר הגדול שאדם עושה צדקה בפרט שהוא מביא את האוכל מסדר אותו אדם לפעמים יש אנשים הם לא יכולים להכין היום יש מסעדות אז לא היה דברים כאלה אדם איך יכין לו אוכל הוא עני אין לו אף אחד. >> אז היו אז היו אז לא היה אחד מחכמי הגמרא. הגמרא אומרת שרבי זרע זה היה נכון של רבי זרע.

פעם אחר רבי זרא לא בא. הוא היה כל ערב שבת כל יום חמישי בלילה היה איזה אחד תלמיד חכם גדול היה קשה לו. הם היו הם מכינו מעטפה כל יום חמישי בלילה לפני שבת הוא מכניס לו תחת לדלת מעטפה מוקבה >> מוקבהים לו שם לו הדלת מכניס לו מעטפה עם כסף טוב נכון מור עוקב שם לו את זה תחת הדלת טוב יום אחד היח לא בא לבית אשתו באה לבית מדרש מה עם בעלה לא אז אמר לה בוא איתי בדרך בדרך הם שמו את שמו לו

את זה לעני ואותו עני אמר אותו יום אני חייב לדעת מי זה עמד על הדלת רק ראה את המעטפה פתח אז הוא כבר רץ ואשתו רצה אחריו ו כי הוא לא רצה שעניבייש רץ רץ והיא רצה גם כן מסכנה ואני רץ אחר להם בוא תודה רבה עזוב אותנו לך לא רץ אני צריך לנשק לך את הידיים אתגם אתה אבל לא רוצה שיראה מי זה אז הוא נכנס אחר כך לאיזה מקום ללא מוצא איפה הוא יברח לא היה שמה היה שמה תנור פורון של כן איפה מכינים

לחם מה עשה מורג כבר נכנס בתוך הפתנור נכנס בתוך התנור שב פה בינתיים שב את אבא שלך גם הוא יבוא אבל שב גלות מחפכת על >> אני זוכר אוכל שרעת אותי הלכתי לא יודע מה זה אחי שמה שנכנס בתוך התנור והוא אומר והוא אין דבר כזה שהוא ישרב זה מלאך השם צבעות אבל בינתיים אומר לאשתו שהוא מרגיש שהרגליים שלו מניעים קצת חם שורף לו אומרת לו לי לא שורף שים את הרגליים שלך על שלי ואז הכל הסתדר אז הוא עשה ככה כן שם את הרגליים שלו

אחר כך אומר לה איך את יותר טובה ממני למה אומרת אני נותנת ישר את האוכל הפה של העני אתה נותן כסף צריך ללכת להכין אני ישר שמה את זה בפה אבל תראה איך הוא מוכן להיכנס לתוך אש בשביל לא לבייש כמה זה זכות גדולה מי שהוא זוכה לעשות צדקה צדקה תציל ממוות אדם שנותן מעות מה מה זה מוות? מוות מוט תשים באמצע עין יהיה מעות על ידי המעות מציל אותם ממוות צדקה מצילה את האדם ואף אין אדם מעני מן הצדקה הכל חוזר בחזרה הכל זה שפע

בחזור בן אדם לא ידאג וככה זה הולך נכון מהיר זה זה הכוח של ה של הצדקה זה עושה את ההרפוחות.

אני סיפרתי כבר שבזמן השואה הייתה אה הגרמנים היו כובשים וכובשים וכובשים ולוקחים את כולם למשרפות. ילדים למשרפות, נשים למשרפות. מטוב טוב לעבודה לוקחים אותו לעבודה. אחת הייתה שמה איזה אישה עשירה גדולה ורק היא ובינה בן ילד קטן יחיד בעלה כבר הלך ורק היא ובנה לקחה את המרגליות עבדים טובות הראה את זה הראתה את זה לשכן הנוצרי יודעת שהוא בן אדם טוב ויש לו מידות טובות הראתה לו אתה אומר אתה רואה זה כל העושר שלי זה מה נשארתי אני עכשיו נותןת לך חצי.

קח את הבן שלי כמו ילד שלך. תגדל אותו אצלך. אני הולכת להתחבות, לוקחת איתי את החצי השני. ברגע שאני אני ניצלתי, אני בחיים, אני בא נות לך את החצי השני, קבל את הכל.

המן הזה הולך. וככה היה. נתנה לו והוא באמת הילד הזה שמר אותו במלחמה אצלו בבית >> חצבו אותו גוי והיא גם מתחבאה באיזה מקום ניצלה קימה את מה שאמרה באה אמרה לו קח את זה תודה רבה על הבן שלי משמה אין לה כלום אין לה שום דבר אומרת יש את הקדוש ברוך הוא משמה אמרה היא תיסה לניו יורק זהחו חוץ לארץ וככה היה עכשיו לאכול אין לה שום דבר אין הייתה עובדת משק בית ובקושי מתפרנסת הייתה שולכת שמה הייתה הילד שלה ללמוד ב במוסדות אבל כל

יום הייתה מסדרת לו בתיק אוכל בשעה 10 אוכלים ארוחת בוקר אוכלים אוכל יום אחד היא כותבת לו בתיק בני היקר היום לא השקתי עדיין אוכל עד הצהריים שתבוא לבית אל תדאג אני אביא לך אתמול בלילה גם לא אכלת תתאפק בני תתחזק ואז תדאג עד הצורם אני כבר ישיג את האוכל זה קיבל את את הפתק הזה התחיל לבכות למה היה רעב מה יעשה הלך הסתובב בחוץ רואה איזה בית עם מזוזה. אמר זה בית של יהודים.

יהודים רחמנים עושים צדקות. נפק בדלת. באה הילדה קטנה אומרת לו מה כבוד לא צריך? אומר לה תראי אני מאוד רעב ולא אכלתי.

אומרת אני יש לי זה לאכול. חתחה לו ארבע פרוסות של עוגה ואמרה לו הנה תאכל תשמע זהו אכל את זה שקט היה לו טוב ושמח וככה הוא המשיך והוא למד בסוף נהיה בקיצור דברים נהיה פרופסור הוא היה ראש המנתחים בבית חולים שהוא עובד זה יום אחד הגיע איזה יהודיה אחת אצלו וצריך לעשות לה איזה ניתוח אבל מסובך מספר אחד אין קשה להשיג המנתחים האלה ואמרו לה שתבוא אצלו והוא בודק אומר עכשיו לא נדבר על הכסף זה הון תועפות גם האשפוס גם הזה גם הכל כל נראה

היושבו ביניהם הצוות רופאים כל אחד לוקח יש הרבה צריך לנתח כל אחד אומר זה ניתוח מסופר אני לוקח אותו לקח את האישה הזאת ניתח אותה לקח הניתוח 12 שעות באמצע הניתוח היה צריך שלוש אחי עשה אחי עשה הכל לנו באופן מפה לפה נגמר הכל יצא להחלמה לאט לאט לאט לאט התגברה עכשיו הבריאה הכל בסדר באו לשלם עושים להם עושה להם הרופא חשבון הניתוח עצמו זה 200,000 ה הבית חולים זה עוד סכום נגיד של 100,000 אחי, כל אחי זה 28,000 וזה נגיד 400, 500,000 בעולם באותו זמן

הרבה כסף. אמר להם, יש לכם איך לשלם? אומרים, אין לנו כסף אבל אנחנו מוכרים את הבית.

אין לנו בעיה למכור את הבית, זה המחיר של הבית. שלם לך את הכל. אומר, טוב. כתב פתק, אומר, "תלכו לפקידה, הכל בסדר." הלכו לפקידה, אומרת, אומרת להם, "זה כבר שולם, אתם יכולים להמשיך.

מה שולם? רוצים להשלם? >> שולם? איפה שולם?

אומר לפני 34 שנה האישה הזאת הילדה הזאת היא החייתה אותי הביאה לי ארבע פרוסות עוג עשה איתי צדקה היא כבר שילמה את זה לפני 34 שנה מפריע >> מפריע זה כבר שמה מתוך זה אפשר אדם לא יכול תשלח מך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו זה הצדקה כמה הקדוש ברוך הוא עושה איתנו חסד עצם העובדה שכל בוקר אדם קם העיניים שלו רואות האוזניים שלו שומעות הוא צריך להודות לשבח להשם יתברך כל בוקר לרקוד כל יום צריך לרקוד שקזוכו נתן לנו בטח זה חובה חובה כל

יום תרקוד כל יום השם יזכה אותנו לעובדו לראה אותו >> לא לשכוח ש התפילה אבל לא לשכוח שעכשיו אנחנו בחודש אל כבר עבר 11 יום ציון משה כל יום בחשבון נפש אני לא יודע מה קורה איתך איזשהו מקומן בחלומות בלילה דבר קטן אני רק אומר לך קיה טוב ויהיה טוב אני רוצה לראות היו אומרים לך חורשי צלזבזים מביאים לך איפה אמרת תביא אמרת תביא אמרת תביא יהיה טוב יהיה כל כך השם לו שעה שעתיים >> יש לך כן אני יודע אין סוף לתירוצים >> לא זה

לא תירוצים >> מה זה לא תירוצים זה כבר היה צריך להיות לפני חודשיים. טוב, נראה אולי בגמרא שנגיע לזוחים בגמרא נראה איזה תירוצים יהיה לך שמה. זה כל יום אתה אומר את המשנה. מה אתה עוד כן יהי רצון לפניך אדוני אלוהינו שתעצמן שמך הגדול במילוא שעולה מספר סג מה שם הקדוש כ במלואו שעולה מספר כס מוזים אותיות אלו תשמע לנו הר בשפע טוב ברכה חיים חי שלום משר מקורות של 13 תקו דקנן דעתיקה קדשה שרים מתגנים באבא ואמא במקום המרכים של הבוע שלהם בכל ימחודש הזה

זה שהוא חודש עדול על אדוני נותן בים דרך חניניני בדרך אמת דרך הטוב אשר לך בו את המעשה אשר לעבודתך וסקיד בדרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך קודם מצפ שמך צך למען שמך תודני אור החיים שמחות את פניך מודך י רצה לפניך אל תנו ששבע שלום טוב ברכה חיים טובים עמוקים ומתוקנים חיים גאולה בישועה פרנסה טובה קלה והצלה בשח הגדול במידו שחד כה שואלים מספר דרך לנו אנחנו עבדך קבל השפע הטוב לגופנו ונמשנו בשני שמות החדושים מלו שואלים מספר דרך על אדוני מע זכות אבדך

אליהו הנובי זכו הטוב שואל מספר שבא א מספר דרך מה הניסוד הקדוש של נקרא יוסף מה נורות המוחין מקרים חיים שביע לנו שלום וחנינה וטובה וברכה והךנוך חמה בנדנו חיים עומקים טובים תוכנים שפי עלנו שבר שבטובה ברכה חיים שלום טוב אנה אדוני למען הבטחה שהפתחת לאברהם אהובך ואמרת לוכ מגן לך אשר עולה מספר אותיות ולהשחירות בשבת אתה אדוני מגן בעדי כבודי מרים רושי ביום ששים שבעה שמות הביה שני שמות הגד שני מספר דרך שה לנו שפע טובה וברכה וחיים שלום כן וכן שמות הבי שני שמות

ש קודשים שם הוויה דנות הוויה מספר דרך כן רבותיי לפתוח את הסירמיה היום אנחנו אנחנו בירמיה הנביא בירמיה כהן נתחיל עוד פעם פסוק א' הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרביעית להויקים בן יושיהו ומלך יהודה היא השנה השנית בוחרצ מלך בבל אה >> לא שומע >> השנה הראשונית >> הראשונית חדר רצר מלך בבל מה אתה אומר ירמיה כפה פסוק ב' עכשיו >> אתמול התחלנו קפה מה קרה לך אנחנו כג לא >> אה >> כן הרב אמר חוזר לפסוק א' בסדר >> אתה

היית בכג >> לא אומר סיימנו אתמול פסוק נכון הבתי אני הבתי >> טוב >> הרב הרב חזר עכשיו >> אני חזרתי שתי פסוקים >> הם לא שמעו שהרב אמר חוזר >> מה אומר רבי ח רבי זה מה הוא אומר לא לא רבי משה אני נמצא אתמול הגעתי פרק ה פסוק ג' כן עכשיו חזרתי פרק כה פסוק ג עכשיו חזרתי לא' עכשיו אני בבסדר אוחי >> סליחה >> אני מבקש סליחה מה אתה סליחה אשר דיבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל יושב וירושלים לאמור מן

מן 20 שנה ליושיעו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה 320 שנה היה דבר אדוני אליי ואדבר עליכם אשקם ודבר ולא שמע אתם כמה אני מדבר איתכם שלוש 23 שנה מוכיח אותכם על ידי ירמיה הנביא ושנה שלח אדוני עליכם את כל עבדיו הנביא משקה ושלוח ולא שמעתם ולא יתתם את אוזניכם לשמוע עוד שלח עוד שאר נביאים לאמור שובונה איש מדרכו הרעה מרועמעל לכם ושבו על האדמה אשר נתן אדוני לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם בבקשה נאמר לכם ואל תלכו אחרי אלוהים אחרים לעובדם ונשתחבות להם

ולא תכעיסו אותי במעשה ידכם ולא הרע לכם אני לא אעשה לכם רעה תשמעו מה שאני אומר >> ולא שמעתם אלי נאום אדוני למעןני במעשה אתכם לרע לרע לכם לכן כ אמר אדוני צבעות אשר לא שמעתם את דברי הנני שולח ולקחתי את כל משפחות צפו נאום אדוני ואין נבוכה נסר מלך בבל עבדי והבי והבי והביא אותים אל הארץ הזו והביא אותים אל הארץ הזאת ועל יושביה ועל כל הגויים האלה סבים חרמתים ושמתים נשמה ונסרקה ולחורבת חורבות עולם אוי ואבוי אוי ואבוי ועבדתי מהם כל ששון וכל שמחה

כל חתן וכלה כל ריחיים ואור נר אין שמחת חתן וקלה אין מגודל הרעה אין אוכל לא יהיש שמן ישבו באפל לה אור נר אין והתה כל הארץ הזאת לחורבה לשמה ועבדו הגויים האלה את מלך בבל 70 שנה והיה קמנו עוד 70 שנה הפקוד על מלך בבן ועל הגוי ההוא נאום אדוני את עוונם ועל ארץ כסדים ושמתי אותו לשממו מות עולם והבאתי על הארץ ההי את כל דברי אשר דיברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה שניבא ירמיהו על כל הגויים כי עבדו בם כי עבדו בם גם

הם מהגויים רבים ומלכים גדולים בשביל להמתי להם כפע עולם ומעשה ידיהם א עד כאן גענו טו דקה תן לך שניות כסף >> הום מדם הוא מדם הוא >> דם משכורת.

כן. היום בעזרת השם אנחנו מתחילים משניות מסכת מנחות בעזרת השם. להקריב מנחה לפני השם. לא נשמת נכון.

אהרון בן אסתר שירין יוסף בן חביבה לא נשמת אברהם בן מזל >> עזרא בן מזל רבי דוד בצל בן >> יפה שרה >> יפה כפי בת חנה אליהו אל קיים רבי אליהו אל קיים בן רחמה >> יוסף בן שמחה >> יוסף בן שמחה בן >> אליעזר בן סביחה בן >> רואל בן אליהו שלמה בן מזל >> אליהו בן מזל >> יצחק בן מרים >> אליהו בן חנה >> ניסן חי >> בן רחל חנה בת >> רבקה מה אמרת >> משה מוסא בן אסתר >> משה מוסא

זה עכשיו הסה של סבא שלך >> כן זה השבת משה מוסא בן אסתר >> דוד בן זוהרה >> דוד בן זוהרה גטריס בת אליזבת >> גטריס בת אליזבת >> רבי דוד בן פה ורבי רפאל בן תופעמקה >> רבי מאיר ניסים בן חמסנה חיה בטוב >> להחיה בת טובה >> לטיף יפה >> בת >> סלימה >> רבקה בת >> משה בן רבקה >> שמעון בן שר השפרה >> שמעון ב שפרה פי משה בן מלכה רג'ינה רגינה מלכה כן אז ככה זה המשנה כן אנחנו פרק א' משנה

א' כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות אלא שלא עלולו הבעלים משום חובה. אתם יודעים אדם מביא מנחה צריך לקמוץ ממנה, מערבב אותה עם השמן והכל ואז וקמץ ממנה מלא קומצו, מסולתה ומשמנה. זה המלא קומצו. ואז הוא מוחק אותה באצבע עזרת שלו.

וגם פה ואת זה שנשאר הוא שם על גבי המזבח בשאר המנחה אוכלים אותו הכהנים מקריבים אותה אז הביא אדם לשם נגיד מנחת מרחשת וקמצא הכהן לשם מנחת מחבת לא לשם מנחת מרחשת או קמת הכהן מנחת נדבה לשם מנחת חוטא כשרות המנחה אבל לא עלו לבעלים לשם חובה משום חובה לא לא כשר תקרי קריב אבל לא עלול לבעלים שום חובה חוץ ממנחת חוטא שמביא עני על חטאו או וכן וגם מנחת כנאות שזה מנחת צטה אלה שנקמצו שלא לשמן פסולות כל ה המנחות כשרות חוץ מאלה שהם פסולות

מנחת חוטה ומנחת כנאות שכמתן שלא נשמן נתן בכלי והלך והקטיר שלא נשמן או לשמן שלא לא נשמות שלא נשמע פסולות כסד לשמע ושלא לשמע לשם מנחת חוטה לשם מנחת נדבה שלא לשמע ולשמע לשם מנחת נדבה ולשם מנחת חוטא אז זה פסול אבל בדרך כלל כל המחות כשרות חוץ ממה שאמרנו מנחת חוטא מנחת כנאות משנה ב' אחת מנחת חוטה ואחד מכל המנחות שכ מצן זר עונן טבוליום מחוסר בגודים הנה בין מנחת חוטה בין שאר המנחות כמצן זר מי שלא כהן אונן טבול יום מחוסר בגדים למה צריך

לשמור ללבוש ארבע בגדים מחוסר כיפורים שלא ריחוץ ידיים ורגליים ערן טמא יושב יושב או עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי רגלות חברו או פסל פסל פסל תקון קמת בשמאל פסל פסל בבית אומר יחזיר ויקמוץ וימין קמץ ועלה באדו צרור או גרגר של מלח או קורת שלבונה זה לא הכל מלא מהזה פסל פני שאמר קומץ היותר והחסר פסול איזה יתר שכמצו בבורץ מלא וגדוש חסר שכמצו בראשי צבעותיו כסד הוא עושה פושט את צבעותיו על פס ידו ככה ומכניס לפה ובזה עושה קמצה >> הלאה

למדנו 12 שני היות >> בסדר לאט לאט אנחנו מתקדמים >> כן אנחנו היום כבר ברוך השם מסכת הוריות דף ג בעזרת האלו בשועתו לשים לב טוב לחזור על הלימודים ובעזרת השם ככה אנחנו נדע ללמוד השם יעזר לנו כבוד שמו תפילת בית המדרש שיתי אדון תמיד כמני בות שמח קודש באותיות י כשם כל ישראל אנחנו באים לקיים מצד הש כתוב גית בו יומם ולילה עליוצנו צ בוראנו עמד אלוהינו עלינו רצון מלפניך ולא דברך ולא מךנו עיני והביטה נפלאות מתורתבך יעב כמ כותך ישע עשה לא לא אשכח

דברך השאיר המעלות בכות אדו קדוש ברוך הוא צ שמיים וארץ כן לפתוח דף ג משה פתחת >> כל הכבוד שאתה לא מדבר ואתה כל הזמן עומד אשריך וש חלקך חביבי נשמן >> מזל טוב בתחזל טוב בת רחל >> אנחנו דף ג למעלה הגענו אתמול >> הרב נחמן אמר שמואל כמה איזה שורות? >> א שבע >> שבע שורות מלמעלה אני אעשה כן בטח לא איך נכנס לסוגיה צריך מתון מה למדנו בסוף מחלוקת רבי יהודה וחכמים אמרנו אמרנו במשנה אתמול למדנו את המשנה שאורו בדין אתמול למדנו אורו

בדין שחלב מותר שחלב זה חייב כרת והודו אורו בית דין שחלב מותר ושמע את זה היחיד והלך ועשה על פיהם אז הוא פטור מלהביא כסבה ושעירה זה דעת המשנה שלנו זה רבי יהודה שהיא אמרה פטור אבל חכמים מחייבים אותו זה היה המחלוקת שאנחנו צריכים לענייננו בסדר מה אומר >> ורב רחמן זה הביא את הגמרא דברי רבי יהודה בשם שמואל המיד את המשנה כדעת רבי יהודה ככה היה אתמול עכשיו בוא הנה סבלנות שבא מאוחר. בוקר טוב, >> בוקר טוב. אתה צריך לבוא מוקדם.

>> איזה ילדים בוא פה בוא לפה. מי זה? זהמשפחה שלך? >> כן.

מחילה מכבודו >> זה לא דרך נכונה טוב >> אבל זה לא דרך נכונה דרך יפה לא יכול ללמוד ככה >> אתה בוא מוקדם זה לא דרך יפה לקחת בן אדם בא בן אדם אורח אתה מקים אותו זה הדרך נכונה אם אין לך סבלנות זה היה נהיה לבד לכן אל תעשה אף פעם כך שתהיה בריא ותצליח אתה מוכן נכון >> בוודאי חודש אלול אם לא עכשיו >> יופי א יש פה ספרים של הבן איש חי זה החוברות ביום שבת זה פטירת הבן איש חי אז א שיהיה

לו להצלחה של האורח הזה שהוא מחל אז תחלק את הספרים האלה >> איזה סיפור אני יכול לעשות לך אני מוכן לקבל את כל הזה לא לא אבל תיקח את זה ברצינות מה שאני מדבר בסדר בסדר? אתמול אמרנו שרב יהודה בשם שמואל העמיד את המשנה כדעת רבי יהודה שמה שהמשנה אמרה ארו בית דין שמותר לאכול חלב ופטור מכסבה ושעירה ארו בית דין שמותר לאכול חלם אומר עכשיו הגמרא אומרת ורב נחמן אמר שמואל זו דברי רבי מאיר מה שהמשנה אמרה שיחיד שעשה על פי הוראת בית דין פטור

מקורבן חטאת מסכסבה ושעירה היה לא זה היה חטאת >> זה לפי רבי מאיר אומר את זה אבל חכמים אומרים יחיד שעשה בהוראת בית דין חייב קורבן חטאת מה רבי מאיר ומה רבנן איפה ראית שרבי מאיר דיבר בזה ורבנן דיברו בזה מה רבי מאיר ומה רבנן לתניה הורו ועשו הורו בדין בטעות לעבור עליו שיש בו חיוב כרת את העבירה בשוגג זה בדין עצמם. בוא נראה מי זה הורו ועשו. הורו ועשו.

רבי מאיר פותר וחכמים מחייבים. פותר אותו מקורבן וחכמים מחייבים אותו. עכשיו הגמרא שואלת מהן עשו? מי זה עשו?

הורו ועשו. מי זה עשו? הנה הם הבית דין בעצמם. הם עשו את העבירה בשוגג על פי הוראתם.

תראה, הם אמרו עשו בסוגג, הם אמרו שזה מותר >> והם שכחו אחר כך הם והם עשו את זה בעצמם שכחו את ההלכה הנה הם בעצמם עשו עבירה בשוגג אל פי הוראתם ורבי מאיר פותר אותם מלהביא פער וחכמים מחייבים אותם להביא פער מה היטעמה דרבנ דמחייבה מה הטעם שחכמים שמחייבים אותם להביא פרכה והתניה בדין לא צריך להביא פרתניה יכול הורו בית דין ועשו בדין עצמם על פי הוראתם יכול יהיו חייבן כן הורו בית דין בטעות לעבור עליו שיש בו כרת ועשו בעצמם את העבירה על פי הוראתם

יכול יהיו חייבים הכוונה להביא פר תמוד לומר הקהל ועשו מעשה תלוי בקהל והוראה תלויה בבית דין למה כתוב בתורה גבי פר העלם דבר כתוב ואם כל דת ישראל השגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו ונעלם כלדת ישראל השגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל כל מצוות השם אשר לא תעשנה והשם הוא אז מפה אתה לומד שמעשה תלוי בקהל ועשו הקהל ועשו אחד מכל אמצות השם כלומר העבירה תלוי בקהל זה מחייב פר ועשו זה נאמר על הקהל וההוראה הייתה על מעשה עבירה של הבית דין בית דין

אמרו שמותר והקהל עשו את העבירה אז כתוב ונעלם דבר ממי נעלם מעני מעיני הקהל ועשו זהב >> הורו לעבור על דבר מן התורה מעיני הקהל זה מעיני הבית דין לא אבל פה מה אני לומד עכשיו אפשר לחזור >> מעיני הקהל ועשו לומדים מזה שהמעשה תלוי בקהל ועשו והוראה של המעשה תלויה בבית דין. כלומר הם הורו על על דבר שנעלם מהם והם הורו שעם ישראל עשו הקהל עשו אז מי חייב? הקהל אתה אומר לי שבד >> פר אפה לא חייב לא מדבר על שאלנו על חט על

יחיד >> לא שאלנו מי מי עשו אילםמה בדין >> אז מה הייתעמד רבנן מחייבה לא יכול להיות >> מה מחייבה רבנ >> רבנן מחייבים מחייבים אותם להביא פר את את הבית דין חי רב רבניים מחייבים אותנו להביא פרק הם >> בסדר הם עשו בדין שעשו לא בסדר צריך להביא פר ככה המצווה שלהם >> בית דין פה עכשיו נכון הפש אנחנו נסביר שזה יהיה על אדם יחיד בינתיים הגמרא שואלת מה נעשו כתוב אורו בדי אורו בדין אורו ועשו את העבירה בשוגג. מי עשו?

הפשט יהיה שעשו את זה הקהל יחידים. אבל פה עכשיו הגמרא שואלת מבררת מה נעשו אז בבירור שלה אילם הבית דין בעיר פותר אותה בית דין להביא פר וחכמים מחייבים את את הבית דין אבי פר מה הייתמד רבנד מחייבי אני לא צריך לחייב והתניה יכול בדין כל בטעות לעבור עליו שיש בו קרט ועשו בית דין תראה הגמרא אומרת ועשו בית דין בעצמם את העבירה על פי הוראה שלהם יכול היו חייבים להביא פעם תראה רבנו חנאל >> להביא פעם רבנו חנצלי יש לי המסכת >> טוב בכל זאת

רבנו חנ מסביר כך יכול להיות חייבים להביא פר תמוד לומר בית דין >> תעמוד לומר סליחה ואם כל הדת ישראל סגו ונעלם דבר דבר מעיני הקהל ועשו אחד מכל מצות השם אשר לא תעשנה לומדים מזה מעשה הקהל ועשו תלוי בקהל הוא אומר והוא מראוי אבפר שהרי ועשו נאמר על הקהל והוראה ראיתכן >> והוראה תלויה בבית דין למה כתוב ונעלם דבר שהורו לעבור על דבר מן התורה מי זה עיני הקהל זה בית דין. >> הקהל זה בית דין. >> כן.

ונעלם >> עיני הקהל זה החכמים. אלא הגמרא אומרת לא. אלא זה לא יכול להיות בדין אלא הורו בית דין ועשו רוב קהל. באופן זה נחלקו רבי מאיר וחכמים.

הורו בית דין בטעות לעבור עליו שיש בו כרשו רוב הקהל על פי הוראתם אז בזה רבי מאיר פותר את הקהל מלהביא פרכמים מחייבים מה הי טעמה דרבי מאיר דפותר מלהביא פר הרי אסור רוב כהל פי הורעת בית דין למה לא יהיו חייבים להביא פריו הור אליו מסיקה הגמרא במה נחלק רבי מאיר וחכמים במה שעכשיו מר אליו הורו בדין ועשו מיעוד קהל הורו בדין בטעות לעבור עליו שיש בו כטו מיעוד קהל פיורתם בזה רבי מאיר פותר אותם מלהביא כסבה ושעירה חכמים מחיבים אז הנה ראית פה זה

פה ובהק המפלגי זה מחלוקת בספרה הזאת נחלקו רבי מאיר וחכמים מאור סבר יחיד שעשה ברורת בית דין פטול תרבי מאיר פותר מאוד קהל דעתו היחיד שעשה ברורת בדין פטור מלהביא כסבה ושעירה אומור חכמים הם מחייבים כל אחד ואחד ממיעות הקהל דווקא בית דין להביא פר חטאת יחיד סבר יחיד שעשה בהורעת בית דין חייב חטת יחיד אז המשנה שלנו שיחיד שעשה פאורת בית דין שאמרנו פטור מלהביא חטאת וו סעירה רבי מאיר הנה הגמרא דוכה אמרפפה דקו לעלמה יחיד שעשה בהורת בית דין פטור גם דעת חכמים יחיד

שעשה בהורת בית דין פטור ואם תגידי המשנה ואז המשנה שלנו כדברי הכל גם כדעת חכמים אלא בדין משלים לרוב ציבור כמפרגי המחלוקת של רבי מאיר וחכמים אם בדין עשו בשוג סוגג בעצמם על פי הוראתם. הם משלימים לרוב ציבור, מצטרפים למיעוט הציבור ואז והם עשו על פי הוראתם לחשב רוב ציבור, להביא פרזה נחלקו. כלומר, יש קהל שעשו על פי רועתם. >> עכשיו גם הציבור עשו על פי רועתם.

ואז האם הם צטרפו >> לקהל ואז יהיה רוב ציבור וצריך להביא פר או בית דין לא מצטרפים לקהל? הנה בוא נראה בעיקמפליקי מור סבר בית דין משלים לרוב ציבור ומצטרפים ממיעוץ הציבור שעשי על פורתם לחשב רוב ציבור ואז צריך להביא >> פר זה חכמים נכון מור סבר אין בית דין משלים לרוב ציבור כלומר מה רבי מאיר שפוטר מלהבי פר אומר אומר זה דווקא מיעוד ציבור עשו באורעת בית דין הם פטורים לגמרי במפר של ציבור בין מכבסה זה לא קשור הוראה הבית דין דין לא >> זה

אחד ואת אמא הורו בית דין ועשו רובו של כהל ועשו רובו של כהל ומה לחכמים רבי שמעוני דאמר ציבור מה יתה ובית דין מה יתה יפה פר אם תרצה אפשר להעמיד מחלוקת רבים וחכמים ובאופן כזה שהורו בדין בטעות לעבור עליו שיש בו כרת ועשו רובו של קהל על פי רועתם רבי מאיר סובר שהציבור פטורים מלהבי פרק בית דין חייבים להביא פרכים אומרים שגם הציבור חייבים להביא פר ומן חכמים מי הם החכמים שסוברים כך רבי שמעוני דאמר ציבור הוא אמר שאם עשו רוב ציבור על פירועד בית

דין דאמר ציבור מיתה ובית דין מיתה הציבור לא נפטרים על ידי פר של בית דין זה צריך להביא לבד וזה צריך להביא לבד >> עכשיו רואים פר >> הציבור גם אם זה ציבור רוב ציבור מביאים פר אם זה מיעו ציבור שצריך להביא מביאים כסבה וסערה פה כן והיא באת אמא שבט שעשה בהוראת בית דין. עוד אפשרות יש להעמיד מחלוקת רבי מאיר וחכמים עד עכשיו אנחנו משתדלים לראות מחלוקת רבי מאיר וחכמים אפשר להעמיד מחלוקת רבי מאיר וחכמים בצור אחר והיא בעיתי מה שבט שעשה בהוראת בית דינו

בית דינו אומר לחכמים רבי יהודה היא אז רבי מאיר וחכמים נחלקו בשבט שעשה עבירה בשוגג בהוראת בד דינו של אותו שבט כל שבט יש לו בדין רבי מאיר אומר שאותו שבט פטור מן פריו פרק שעשו ברועת בדין הגדול אז צריך להביא פר וחכמים סבואים שחייבים להביא פר ומי זה חכמים רבי יהודה לתניה לתניה שבט שעשה בוראת בדינו שלב מה >> זה בדין פרטי של השבט >> כן >> תניה השבט שעשה בורעד בדינו שלו אותו השבט חייב להביא פר >> הנה אז ראית זה דעת רבי יהודה

>> דעת רבי מאיר פתור >> מה רבי מאיר בגלל שזה שבט זה מאוד קהל שבט זה לא נפטר בגלל שזה בית דין >> אותו השבט פטור למה זה לא דווקא בהורת בית דין הגדול הורד >> זה לא נקרא בית דין הגדול כן >> אם היה רק בית דין הגדול ורק שט אחד עושה >> לא לא זה לא צריך רוב שבטים >> שתי הדברים >> כן כך נראה אני לא יודע טוב והיא בתמה כגון שחטאו שישה הנה והן רובו של קהל או שבעה אף על פי שאינן

רובו של קהל ומתניתין רבי שמעון בן הנעזר ליניה רבי שמעון בן הזארי אומר חטו שישה ואין רובו של קהל או שבעה אף על פי שאין רובו של קהל חייבים להביא פרחת בת נחזור והיא באתימה מחלוקת של רבי מאיר וחכמים שחטאו על פי הוראת בית דין רק שישה שבטים והם השישה האלה הם רובו של קהל ישראל אפילו שהם רק שישה שבטים הם מרובים יותר מהשבעה שישוסים >> כן יוסף או שחטאו שבעה אף על פי שהם לא רובו של קהל המניין האנשים >> זה פחות מחצי >> למרות

>> אבל בשני האופנים האלה רבי מאיר פותר אותם מלהביא פר של ציבור למה לא נחשבים רוב כחל וחייבים וחייבים להביא פר למה מחשיבים מתם רוב ציפור ומתטין שאמרנו דעה זו שהוזכר בבריתה בשם חכמים מני מי זה החכמים האלה רבי שמעון בן אלעזר איפה ראינו לתנ רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו של מי של רבי מאיר חטאו שישה ואין רובו של קהל או שבעה אף על פי שאין רובו של קהל שמנן אנשים שחטו יותר ממרצה חייבים להביא פר זה משמ של רבי מאיר אבל רבי מאירחול על

מה שאומרים בשם בכל מקרה חייבים גם אם הם מיעוט וגם אם הם רוצה הזאת בי >> אז הוא אומר ככ אמר רבי מאיר >> נחלקו בדעתו של רבי מה אמר רבי מאיר >> אהב >> כן אני לא זוכר אמר הבסא >> מה זה רוב לעניין פרה האלם דבר אמר רב עשהו בוראה אלך אחרוב יושבי ארץ ישראל לא צריך גם בחוץ הארץ רק יושבי ארץ ישראל מה שמתחייה בפר של ציבור רוב ציבור שעשו בשוגג על פי רורעת בית דין אלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל אין נחשב

עם רוב ציבור אבל יושבי חוץ לארץ אספחן וכל המקמות האלה לא לא בכלל ציבור >> למרות שהם יע >> שנאמר ויעס שלמה בעת ההי את החג בכל ישראל עמו קהל גדול מאיפה מלבוחמת עד נחל מצרים לפני השם אה מלבוח עמת על נחל מצרים לפני השם אלוהינו שבעת ימים ושבעת ימים 14 יום מכדיק כתיב וכל ישראל אמו קהל גדל מלבו חמתנח על מצרים למדי שאלה שמה למה צריך את המילים האלה שמע מינה אותם שגרים בתוךלמוחמת מצרים ומוחמד זה בצפון >> עד נח מצרים זה בדרום ד יקרה

קהל אבל הנח מחוץ לארץ לא יקרה קהל לא נשבים חלק מקהל ישראל לכן לא נמנים ברוב ישראל פרעלם דבר >> לא לא אה גם נח שזה כס הרב גם >> אם זה לא גולשני לעשות אם זה גול שני לא >> גם נחל מצרים נחשב ארץ ישראל בסדר עיני שהיא לא רוצה בחי הלאה טוב היה אתמול החתונה שלו בסדר לא הייתי גם רוב הקל צריך גם להביא שמה אבל >> עכשיו לא שואלים פי שיטה >> הגמרא שואלת >> שלא אחשוב שאני עושה פרוטקציות חושב ש הוא לא

הוא לא פה בסדר >> הלוואי הלאה בשיטה אם היו אותם שחטאו פה אנחנו נכון מרובים פשיטה מרובין בנטמעתו היינו פלוקת דרבי שמעון ורבנן כלומר פשוט לנו הדבר שאם היו אותם שחטו בשוג על פי הורת בית דין מרובין היו רוב רוב עם ישראל והן התמעטו מתו מקצתם לפני שהספיקו להביא את הפר ואותם שנותרו הם לא רוב. זה מחלוקת רבי שמעון ורבנן לקמן.

לקמן יש מחלוקת שרבי שמעון ורבנן בכהן משיח שדינו בפר או נשיא דינו בשעיר. שהם נתמנו שהם נתמנו לאחר שחטאו בשוגג. בתחילה היו חייבים כסבה וסעירה. ואמרנו לא הספיקו להביא עד שנתמנו.

הם היו אנשים פשוטים. חייבו כסבה וסעירה חכמים סופרים מביאים כסבה בסעירה כדותות כמו שהיה בתקהילה בשמעון צבא לא אם נודע להם שחטו בשוקי קודם שתמנו מביאים כסבה וסעירה אבל אם נודע להם לאחר שתמנו פטורים לגמרי אז אותו דבר כאן רוב ציבור שתמענו נמעתו יהיה תלוי באותה מחלוקת שחכמים חייב להביא פרבי שמעון הולך לפי שעת הידיעה אם נודע להם שחטאו קודם שיתמעתו יו חייבים פם נודע להם לאחר שיתמעתו פטורים עכשיו זה פישיטה אבל הגמרא מסתפקת מועטים נתרבו הם היו אותם שחטאו בשוגג על פי הוראת בית דין

מועטין בשעה שחטאו ואחר כך נתרבו כלומר מצו מתו אותם שלא חטאו פלה אותם שלא חטו נפטרו ואז אלן יהיו רוב אה לכן מתו ונתרבו עכשיו כלומר אותם שמקצתם שלא חטו מתו במילה אלה שחטו נסו רוב מה האם בזה מפליגה רבי שמעון ברבנן כלומר בזה אז מה צדה הספק גם באופן זה תלוי מחלוקת של רבי שמעון רבנן רבי שמעון דאזיל בתה רעה מחייב ורבנן דאזה בטה חטאת פטרה או לא מי כלומר רבי שמעון שהוא הולך אחר אשר הידיעה הוא סובר שח חיוב הקורבן נקבע לפי מצב בזמן

שנודע לחוטא שחטא בשוג אז לכן הוא מחייב את המיעו שנעשו רוב קודם שנודע להם שחטו להביא פר כדין רוב ציבור שחטאו רבנן הולכים בתחטת פטרה כלומר שסוברים שהחיוב קורבן נקבע לפי מצב החוטא בשעת חטאו >> ולכן הם פותרים אותם מלאבי פר כמו יחיד שעשה בהורעת בית דין שפטור או זה לא תלוי במחלוקת רבי שמעון לפי כולם הם פטורים נביא פרי עכשיו רק זה הגמרא אומרת אם הורדשמעת לרבי שמעון דזי בתרידה אף בתרידה איך דהבהם ידיעה וחטאה בחיוב אבל ידיעה דלא חטאה משמט להם כן ליתה כי

השתה נכון אז למה סבר רבי שמעון שהם פטורים לגמרי אלא רבי שמעון חטא בידיעה בעה זהו זה אתה לא יכול לומר שלומר שדבר זה תלוי מעל כ רבי שמעון חכמים למה כל מה ששמענו אם הוא דשמעת לרבי שמעון להזיד בתרידה שסובר שחיוב הקורבן נקבע לפי מצב החוטה בשעה שנודע לו החטא זה דווקא מתי באיזה אופן שיש איך איך איך היא דעה וידיעה וחטאה וחיוב שנודע לחוטה שחטא בשוגג והחטא עצמו נעשה בשעה שחטה בהחטאה עצמה בשעה שחטה בה גם הייתה בחיוב בזמן שהיה בה חיוב קורבן רק

נשתנה מצבו בשעת החטא שעת הידיעה וזהו שאומר רבי שמעון שחיוב הקורבן נקבע לפי מצבו בשעת ידיעת החטא אבל ידיעה דלא חטא כלומר אם הייתה שעת הידיעה שנודע לו חטאו בזמן שהיה בה חיוב קורבן ובזמן שחטא לא היה בה חיוב קורבן כן כלל דלא חטאה משמעת לרבי שמעון שהולכים באחרי ידיעת החטא אי אפשר לומר ככה למה אם תאמר שהולכים בתר ידיעת החטא אם כן להתא כי השתה אם כן כהן משיח ונשיא שחטאו ואחר כך נתמנו יביאו קורבן כפי חיובם משעת ידיעת החטא למה דעת רבי שמעון שהם

פטורים לגמרי למה למעלה למדנו את זה בנשיא אז מה אז אתה לא יכול להגיד מועטים ונתבו רבי שמעון יחיץ אין מצב במועטים ונתב >> אלא רבי שמעון חטיאה וידיעה בה מצב הוא צריך שמצב החוטה בשעת החטא ובשעת שנודע ידע לו שחטאי יהיו שווים. כן. למה שסובר רבי שמעון חיוב קורבן תלוי בחטא עצמו בידיעת החטא.

אז לכן אם היו אותם שחטו בשוגג על פירות בית דין מועטים בשעה שחטו אחר כך נתרבו קודם שנודע להם החט לפי >> גם לרבי שמעון פט >> כולם לפי כולם הם פטורים מלהביא פר וגם לרבי שמעון שאי אפשר לחייבם פר אי אפשר לחייב אותם בשעת מכוח שעת ידיעת החטא שהיו ברוב ציבור למה בשעת עשיית החטא היו מעוות ובכלל לא נתחייבו בקורבן אתה איתי צר משה >> יופי מאיר אתה איתיגם שתח וגם ידיעה >> אבל זה היה מצב שונה היום יהודים רבים חי לא גם כן >>

היא בעיה להוא מכשף פה בית המדרש בית המדרש >> צריך שמצב החוטא בשעת החטא ומתי שנולה לו שחטא יהיו שווים >> למה דעת רבי שמעון חיוב חיוב הקורבן תלוי בחטא עצמו בידיעת החוטא אז אם היו אותם שחטו בשוגג על פורת בית דין מועטים בשעה שחטו אחר כך נתרבו קודם שנודע להם החט קודם שנודע להם החטן אז אז כולם פטורים מלהביא פרבי שמעון אי אפשר לחייב פר מכוח שת ידיעת החטא שהיו ברוב ציבור למה בשעת נסיעת החטא הם היו מיעוט ולא נתחיבו בקורבן בעיה להוא הורו בית

דין חלם מותר ועשו מעות קהלו תשמע מה קרה וחזרו בדין בהםכזרו >> כלומר שהם טעו והורו שאסור ועוד הפעם הורו הורו ועשו מיעוט אחר מה הוא זה בית דין אין כמותם בעולם הם פעמיים שוכחים הם כנראה אכלו משהו טוב >> אתה רואה בעיה אורו בית דין שחלב מותר זה טעות גדולה חלב מותר ועשו מיעו קהל אכלו חלב על פי חזרו בהם בדין עשו מאות >> וחזרו בהם בדין אחרי שנודע להם שטעו חזרו ואמרו שזה אסור >> חזרו וארו >> רגע מה אתה עוד פעם מדבר חזרו

בהם בדין הם אמור שזה מותר אחר כך עשו מיעוד קהל כבר לפי הוראתם ובאו בדין חזרו בהם אחרי שנודע להם שטעו ואמרו זה אסור. שוב שכחו בית דין וטעו ואו שחלה מותר. >> ועשו מיעוט אחר. עכשיו אכלו חרב על פי הוראת בית דין השנייה שהתחו מה הוא מצרפין המיעוט הראשון והמיעוט האחרון להיות רוב והתחייב או לא?

אשריך תנסה זה חלות >> כן כן מה הספק כן דשתי דיעותנינו לא מצטרפה עוד דין כבן דידי ואידי חלב והוא מצטרף >> כלומר כמה שהמות הראשון עשו על פירות עד בית דין הראשונה מות פירות בדין השנייה אז זה לא מצטע פיעוד ראשון למיעוד שני להיות רוב להביא פרא מביאים כל אחד ואחד חטת יחיד עוד דיל כמן דאידי ואידי כלומר בין המיעוט הראשון שאכלו בין המיעוט האחרון חרב הוא שאכלו ולכן זה מצטרף מאוט שני למיעוט ראשון >> ואם תמסה לומר כיוון דידי וידי חלף הוא מצרף מאוד

ערב ש אז מה יהיה הדין? כן זה מצטרף תמצא לומר מעוד שני למיעוד ראשון להיות רוב ו ובאמת יביאו פר אם תמסה לומר מצטרפין >> מעוד בחלב שעל הקבע ומיעוד בחלב שעל גבי הדקין מה הוא שני מיני חלב הראשון הציבור ששגגו בחלב שעל הקיבה על פי רועד בית דין שהטירו מאותחרר טעו בחלב שעל גבי המעין הדקין מה הוא מצטרפים למיעוט הראשון והמיעוט האחרון או לא >> אז עכשיו הנה עכשיו רגער את זה הספקה מבארת אחה ודאי כבד בתר כראה כעת שני פסוקים שני מקראות זה חלב

שעל הקבע זה חלב שעל הדקים זה פסוק לבד זה פסוק לבד לא מצטרף אמ שחלו חלף של הקבה והדקים הודילים מהכמן דידי ואידי חלב הוא סוף סוף שניהם איזה חרב שמכסה את הקיבה גם החרב שמכסה את המעים כולו חרב שם אחד להם מצטרף על אתה אמרת לי את מסה לומר שכן מצטרף מה יהיה הדין שתי פסוקים זה חרב שעקבה מצטרף או לא >> במקום אחר >> ויתמסא לומר שם חרב אחד הוא מצטרף באמת זה מצטרף גם הדקין וגם עם עקבה מצטרף מעוד בחלר מעוד בדם מה

הוא לא אותו שם חלק טעו בהורא בהוראה בדם חלק טעו בחרב >> מה הוא מצטרפים המיעוד הראשון והמיעוד האחרון להיות רוב ולהתחייב או לא מאוד יפה הגמרא אתה איתי מהב >> אחה >> נכון נכון עכשיו עכשיו תעזוב אחה אח ודאי עכשיו מה צד הספק שגגו חלקם בחרך חלקם בדם ודאי תחסור וכיוון דאין איסורן שווה שדם אסור בבהמה וחיה וחלב מותר בחיה אז לא מצטרף עוד דין מה כיוון דקורבנן שווה מצטרף קורבן של חלב ושל דם של אותו כן שעל שניהם צריך להביא כסבה או שעירה לחטאת

ואם היו ציבור שאכלו משוגגים אז כולם מביאים אותו קורבן אז זה מצטרף וצא לומר כיוון דקורבנן שווה מצטרף מעוד איך פה היה שמח חכם עזרש היום וואי וואי תמסא לומר כל רגע אם תמצא לומר כן קורבנן שווה מצרף מעוד בח מצרף לא מצרף מעודם >> שאכלו חלב למעו שאכלו דם >> עכשיו פה מצטרף מעות >> למה כיוון שקורבנן שווה אז מצטרף חלבדם כי הקורבן שווה אז לעצור איפה מיעוט מצטרף >> מה יהיה הדין מיעוט בחרב ומיעוט בעבודה זרה מה הוא >> זה לא קורבנן שווה >>

מה יהיה הדין האם מאוט הציבור שגגו בחלב שאכלו על פי בית דין מאוט שאכלו בעבודת זרה על פי רועת בית דין האם דינם הם מצטרפים מה צדדי הספק אח ודאי אין יסורן זה שווה למה עבודה זרה זה לא לא איסור אכילת לא איסור כמו איסור אכילת חלב ואין קורבנן שווה למה אם היו שוגגים בשעת שגירת מעשה עבודת כוכבים זה רק בשעירה או דין מה כיוון דידי ואידי כרתו מצטרף תקו אז כל שאלות טקו או רק זה טקו >> רק זה אם תמצא לומר לרמבן כולם הלכה

חוץ מאחרון שהוא תקו כי כל אם תמצא לומר לרמבן זה הלכה >> מה אומר רשי כל השאלות שהזכרו למעלה בספק כל השאלות >> רשי לא כמו הרמבם >> ראשי חולק על הרמבם >> אז מה אתה רוצה פשיטות הרב תכף אתה לדעת גם את הרמב"ם הרב אמר לו אמרת כזה חמש פעמים >> לא עד שלא ישמעו כל עם ישראל אולי מספיק >> הוא המפרש אומר כך מהזה דת ראשי >> לא לא אומר ראשי לא מפרש אומר מעצמו זה אחד מהמפרשים רובן הונ בעיה להוא לא לא הייתי

אומר ככה כי תמיד זה אתה מרצה לומר בעיה להור הורו בדין שחלב מוטב ועשו מיעוט הקהל על פי הוראתם אכלו חלב מיעוט הוא מת אותו בדין >> מת שרא שכלב נפטר כל הבית דין הזה ועמד בדין אחר וחזו והורו עוד גם הם בטעות ועשו מיעוט אחר עוד מיעוט מצטרף המיעוד הראשון על פי הוראת בית דין הראשון ועל פי הורה בדין חדש מה זה איזה דבר איזה טעויות אלה זה לא היה לא היה אפילו ביבנה לא יהיה דבר כזה בטח כן כן יובנה הליבה דמן דאמר בית

דין מיתה לא תבעלך דל איתנו לפי רבי מישוס אובר שאם שגגו רוב ציבור אז בדין מביאים את הפר איןזה ספק תבא לך למה הם לא פה? איפה הם? אלא כי תבעלך תקים אותם מהקבר.

מה זה דוד המלך? אלכיתי ואלך ליבה דמן דאמר ציבור מיתמי. דעת רבי יהודה ששגיגו רוב ציבור על פי בית דין הם מביאים פרי. מברת הגמרא את זהד הספק חיים להביא פרע אפילו שמתו בדין ציבור הקאה ולכן יביאו פער הודילין מה הודילמה ידיעה דהו בית דין דהורו בעינן שיבדע לבית דין שטעו בהוראתם אף עלפי שהוראתם שגיגו הציבור בעינן בשביל שנחב פר כיוון שמתו אותו בדין אז הציבור לא התחייבו פר האם ככה תכו >> צריך שאולי לא מביאים פרה בגלל שידיעה שהיא ודא לבית דין שטעו בהוראתם דו

בית דין דהורו שעל פי הוראתם שגגו הציבור אז בשביל זה לחייב אותם פם באותו בית דין שוררו שיוטע להם אז הם חייבים להביא פם אותו בית דין ופה אין את אותו בית דין שורו כאילו הבית דין נודע להם שהמות חטה לפני שמת >> לא אז זה אומר שכן למה ודע להם >> צריכים לדעת אמר רבי יונתן 100 דיינים זה כן שישבו להורות אין חייבים עד שיעורו כולן כלומר אורו בטעות לעבור על איסור לו שיש בו חיוב כר ביחד מאדי היינין ואסור רוב ציבור על פאורת העם

אין חייבים בית דין לא חייבים להביא פר עד שמרו כולן כלומר כל המא ויטירו לעבור עליו שיש בו חיוב כרת שנאמר ואם כל עדת ישראל עד שישגו כולן עד שתפשות הוראה בכל עדת ישראל מה זה כל עדת ישראל כל הדיינים אבל אם חלק מהדין לא חלק מהדינין לא הורו אותו דבר זה לא מביאים פעם מתי שמד >> שואל אם היה אומר רב שמניין סנהדרין הוא 71 דיינים מדובר שיראה שהיו בבית דין הגדול שבירושלים מעט דיינים כך כותב רבנו חנ מדלמדים >> ועין בהגעות מהרץ חיות שהביא

כמה מקומות שמצינו שהיו יותר מ-71 דיינים בבית דין הגדולים >> היה לזה אמר רבו בר דרבשעיה זה קצת קשה לא זה היחיד שמשנה קודמת שאחד מהדיינים הוא דע שטו >> פה לא פה כולם >> אמר רב הונ בר דרב יהושע בר דרב ועכין מסתברה מסתבר כדברי רבי יונתן שאין חיוב פר עד שרו כל הדיינים ובכל התורה כולה קיימלן רובו ככולו באחה גם בפרה אין להם דבר כתיבים כל העדה ואם מספיק הוראה של רוב בית דין בשביל לחייב פער למה אתה רוצה להגיד רובו ככולו למה צריכה

התורה לכתוב כל העדה הועיל וכך אפילו אין מאה לא מביאים על פר על פי הוראתם עד שיראו כולם כולם כי כתוב כל העדה הגמרא מקשה על רבי יונתן תנען אורו בית דין הנה זה עכשיו מה שאמרת וידע אחד מהן שטעו זה אמרנו במשנה אורו בית דין בטעות לעבור ארו שמותר לאכול חם וידע אחד מהן שטעו או תלמיד וראוי להוראה והלך ועשה גם הוא את העבירה על פיהם שאורו שמותר לעשות כן והוא טעה שמצווה לשמוע דברי חכמים בין שעשו ועשה עמהן בין שעשו ועשה אחריהם בין שלא

עשו בית דין בכלל ועשה ארי זה חייב להביא כסבה וסערה לקורבן חטאת מפני שלא תלה בבית דין אז למה לא עשה מעשה על פי בית דין למה זה עשה על פי עצמו אמרנו כי הוא טעה בעצמו הוא חשב ש יודע שזה >> הוא יודע אבל לא הוא טעה שמצווה לשמוע חכמים אז זה נקרא על פי עצמו אז הי הוא דחייב להביא כשבה וסירה האחר שלא ידע שבדין טעו והלך ועשה על פי הוראתם פטור והמי הלאו נגמר ההוראה לא כל הדיינים אה עד שידע בית דין ודאי

שטעות זה לא כל הדיינים ביחד >> הלחד לא ידע לא חלק חלק עליהם >> כה במזקנן כגון שהרכינה הוא אחד מהן בראשו שידע שבדין טעות טעו אז אחד מהם מן הדינים בראשו כמודה דבריהם אז בזה נחשב אפילו שהוא יודע שהם טעו הרקין בראשו וזה נחשב כאילו גמרה הוראה על כל הדיינים >> אפשר להגיד שהוא אמר כן וזהו למה רמל >> כן הוא לא אמר אבל כן >> ישקר הוא אם הוא אמר כן זה לא יהיה הטעות של >> וזה נחשב שנגמרה הורה על ידי כל הדינים

לאכים >> אמרת לי שהוא חייב הוא חייב כל >> תשמע >> משה אתה איתי מה מה מה מה מה יש עוד קושיה עכשיו ת שמה הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו ארו בית דין עבור עליו שיש בו כרת והיה אחד מן הדינים שטעו ואמר להם טועים אתם או >> זה לקמן המשנה הזאת אמר להם טועין אתם ועשו רוב הציבור על פי הוראתם הרי אלו פטורים מלהבי פר למה לא יצאה הוראה מכל הדיינים ש אחד מהם חלק על הוראתה תעמד אמר להם טועין אתם אז פטורים

אז שתיק משתק חייבים וגמר להוראה וגמר להוראה זה נחשב שיצא הוראה מכל הדיינים אפילו אם הוא שתק והמאי על הורוקולן זה לא נקרא שהור כולם כמו שעכשיו דיברנו רבי יונתן לא חייבים פר עד שהוא כל הידי עניין היתר לא הורו כולם אמרח כן מה כגון שכין בראשו לכן חייבים להביא פרגמרא מקשה מתבר רב משרשיה סמכו רבותינו על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועד דברי רבי אלעזר ברבי צדוק שאומרים אין גוזרים גזרה לציבור אלא אם כן רוב ציבור ולכים לעמוד בה כלומר לא גזרו מצינו לא גזרו

ייסורים בדבר שאין ציבור יכול לעמוד על בו אז סמכו רבותינו זה רבי יהודה הנשיא אומר על דברי רבן שמעון גמליאל ועל דברי רבי אלעזר ברבי צדוק שאומרים אין גוזרים גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולים לעמוד בה ואמר רב אד בר אבא מקרה מאיפה למדנו ש אם כן רוב ציבור יכולים לעמוד בה לא כז גזר כ רציבור יכולים לעמוד בה למדנו את זה במהרה הם נערים ואותי הם קובעים.

אומר בקללה של ארור אומר הקדוש ברוך הוא לישראל מוכיח הקדוש ברוך הוא את עם ישראל אומר להם בקללה של ארור הם מקבלים עליהם וגוזרים על עצמם איסור בדברים מסוים ואותי אתם קובעים הגוי כולו אחר כך אתם עוברים על האיסור שקיבלתם וגוזלים אותי במה שאתם נהנים מדברי האיסורצריך להחזיר אז אתם יודעים מפה הגוי כולו שהם גוזרים מה זה הגוי כולו? העם כולו שאין גוזרים גזר אלא אם יכולים להתקיים על ידי העם כולו. וכך מדי הגמרא תכתיב הגוי כולו ורוב ככול דמה. אפילו שלא שאין אף על פי כן לא צריך דווקא כל הציבור אלא אפילו גזרה שרוב ציבור יכולים לעמוד בה גוזרים אותה.

אז אתה רואה מפה אפילו במקום שכתוב כל מספיק רוב הוא הדין כל עדת ישראל מספיק רוב אז תיוטה דרבי יונתן תיוטה באמת שרם קושיה למה רבי יונתן אמר לא חייב עד שרו כל הביתים מי יוצא >> יחבי מרשיבה הכי קאמר העיקרה או לא מה הכוונה אה >> וא כל הדת ישראל דקה רחמנה כל עד דקה רחמנה אם לא צריכו התורה לומר כל למה אמרה עדת ישראל >> ממילא היינו יודעים שמספיק שרוב בית דין יראו בדבר אלא הגמרא אומרת אחי כמה כוונת התורה כל עדת ישראל פירושו

היא כולם כל ה-71 היה נמצא צריכים להורנות בבית דין >> אביה הוראה זה נחשב להוראה והיא לא לא הביה הוראה זה לא נחשב להוראה אבל לא צריך שכולם יגידו שיוש >> שהוא לוכחים >> כן אמר רבי יהושע 10ה שיושבים בדין קולר צריך בדין קולר תלוי בצו כולן אומר שרה שיושבים בדין העונש תלוי בצובר כולם אפילו אותם שלא נתמנו מתחילה לעורות בשיטה מה זה למה למה עד כולם צריך >> כל אחד בין כולם >> כן פשיטה שזה התחלק בין כולם כמהשמנד אפילו תלמיד בפני רבו יודע שרבו

טעה ולא המיד אותו בטעותו אפילו שהוא לא נתמנה הוא גם נענש זה חידוש רב הונה כיב לבית דינה היה יוצא לבית דין לדון מתהשרה תנאה דברב לקמה ה מביא אמו עשה חכמים שישבו בדין כי איך דנמטיין שיבה מכשורה שכל אחד יקבל איזה חתיכת עץ קטן הנסורת של הקורה שלא יהיה כל העוון רבשה כבית טרפתה לקמה מביאים לפניו בהמה שיש בחשש טרפה מיתה עשרה טבחי שבקיעים בהלכות טרפות ממתחסיה מוציב כמה ככי אמר כי דנטין שיבה מכשורה אם יטריף וואי וואי משנה מאיר הגענו למשנה לא נותנים זה

כף הדמיון זה >> לא מה זה קולר אתה לא יודע קולה >> זה שרשרת שקושרים בה את ה את המתחייבים את האסירים הכולר זה שמים על הבהמהלא באמת >> זה לשון מושעל לעונש לשון מושעל >> מר מחילה שאני אמר אתה לא אבל תפס בסדרש >> לא הוא לא עדיין לא שמח מהר >> עכשיו באמת שאלה של משה >> עכשיו באמת יש להמיון יש להם כן כאילו הם דפוסים בצו כן שעשינו הבן אדם כל >> משנה אורו בית דין בטעות לעבור עליו שיש בו כרת אמרנו וידעו

שטעו ועשו ציבור על פי הוראתם ואחר כך ידעו שטעו נודע לבית דין שטעו וחזרו בהן מה שהם התירו מתחילה חזרו בהן כיוון שהביאו כפרתן >> כיוון שהביאו כפרתן אה סליחה בין שהביאו כפרתן כבר פרחטת בין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהן כלומר אחד שלא לא ידע שבית דין חזוב מהוראתן ועשה על פיהן רבי שמעון פותר רבי אלעזר אומר ספק צריך להביא השם תלוי מי שמעון פותר אותו מחטת למה עשה על פי בית דין לא ידע שבדחזו בהן חשיד שעשה על פי בית דין פטור >>

מה שסחנו למעלה שר >> כן ורבי אלעזר אומר ספק אם נחשב כתולה בבית דין שפטור מחטאת או כעשה מעצמו וחייב לכן מביא אשם תלוי אז כמוב מה זה ספק איזה הוא ספק שאתה אומר לי חייב השם תלוי ישב לו בתוך ביתו בשעה שנודע לבית דין שטעו וחזרו בהן אז הוא היה בתוך ביתו חייב השם תלוי למה הוא ספק אם נחשב טולה בבית דין או כשעושה מעצמו אבל הלכנו למדינת הים פטור הוא לא יכול לדעת על המדינת הים לא היה אדפ >> איזה רדיו שלך בר מינן

קול עלז >> כן הוא בבית זה הוא בעיר במקום אבל אם הוא בחוץ לארץ מאיפה הוא ידע נסה לבקר בספן מאיפה הוא זה >> הלך כי אני מחפש עקיבא היה בב אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפיטור מן החובה שהלך מדנת הים שהסתבר יותר לפתור אותו מהשם תלוי אמר לו בן עזיי מה ישנה הזה מן היושב בביתו שהלך מדינת הים יושב בביתו שחבש שם תלוי אמר לו יושב בביתו אפשר לו שישמע לכן הוא יותר דומה לעשות מעצמו וזה לא היה לו אפשר לו שישמע

לא הרבה פעמים אדם יושב בבית הוא לא יודע מה שקורה בעולם היום זה משהו אחר קצת אבל אגרץ >> בטח >> מי שנוסע לחוץ לארץ הוא יודע יותר טוב ממי שבבית מה קרה לך? כל רגע בקשר. מה? נכון.

אם הוא בחוץ לארץ הוא שמע שהבדים אציר את ה את הספק אז הוא ישמעס. איך הוא שמע שזה? >> לא, הוא נסע. בירושלים לא יכול לשמוע בכל >> אמרו בדין לעקור את כל הגוף יצרה חייבים פר כל העבירה כל הגוף של העבירה שהיא תראוה >> אמרו אין נידה בתורה בכלל שם יצילנו אין שבת בתורה אין עבודת כוכבים בתורה הרי אלו פיתורים מפר עליהם דבר אבל הרו לבטל מקצת אותכם קצת הרי חייבים איזה בית דין אלה >> כצד אבל הוא לבטל מקצת מעבירה ולקיים מקצת ממנה הרי חייבים כצד אמרו יש נידה בתורה אבל הבעל שומרת יום כנגד יום פטור מחטת או יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד רשות הרבים פטור.

מה יש בזה? יש עבודה זרה בתורה אבל המשתחווה בשוגג לעבודה זרה פטור לחטאת. ואסור בציבור על פי הוראתם. איך השתחוו בשוגג?

הוציאו מרשות. רשות נגיד >> הוא לא יודע. >> הוא לא התכוון. נכנס.

הרי אלו חייבים שנאמר ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף פרט מסוים דבר ממנו לא כל העבנה גמרא אמר רבי יהודה אמר מה הייתעמד רבי שמעון אמ אמרנו שאם טעו בית דין ועשו רוב הקהל על פיהם אחר כך חזרו בהם ועשו על פי על פיהם אחד שלא שמה עשה רבי שמעון פותר רבי אלעזר מחייב השם תלוי עכשיו אמר רבי יהודה אמר מה התעמד לרבי שמעון למה פתר אותו מנביא כסבה או שעירה לחטאת אלילו ברשות בית דין הוא עושה לא ידע שבית דין חזור בהן אז הוא עושה

את זה ברשות בית דין אז הוא פטור קדיעבר אמר יהודה אמר אומר רבי שמעון כל הראה שורו בית דין בטעות היתר שיצא ברוב ציבור שעשו על פי ור אדם רוב ציבור יחידה עושה אותה פטור וחטאת לפי שלא ניתן ההוראה כלומר שבדין היתר בדבר אסור אין להפחיד בין שוגג למזיד בין עשה מעצמו ושוגג חייב חטאת לבין מזיד שעשו בית דין שפתור חטת אז כאילו שעשה במזית על פי בית דין שלא ידע שחזרו בהן ויחיד עשה על פי בית דין פטור מטבעי פרים דבר של ציבור בשעירי עבודת

כוכבים בתי חילה גובין עליהן דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר מתרומת הלשקה הן באין אתה רואה מטבעים פרן דבר של ציבור שצריכים להביא הציבור שעשו איסור שיש בו חיוב כרת על פיורת בית דין בשעירי עבודה זרה של ציבור צריך להביא עבדו עבודה זרה על פיורת בית דין בתחילה גובין עליהן הגזברים גובים מעות מכל אחד מעם ישראל כדי לקנות ולא קונן אותם ממעות שכבר נגבו לתרומת הנשקה דברי רבי שמעון רבי ז אומר תרומת הנשקה באין לא גובין אותם במיוחד אמי כיוון דגבה להוה להו הודע למה אמר

רבי שמעון במשנה שהחיד שעשה על פי הוראת בית דין פטרו אפילו שכבר בית דין חזור בהן הרי דבר רבבר את הגובים מעות מתחילה עבור פר ציבור וכיוון דגבו להו שכבר גבו מעות מכל אחד מישראל אבל להודהכל >> כבר נודע לכל כל לכולם שבית דין חזרו בהן והלו צריך לדעת לא נחשב טולה במעשה בית דין אלא זה נחשב עושה מעצמו ולכן צריך להביא כסבה או שעירה היא באתימה כגון שגבו סתם מה גבו הגזברים תמעות עבור פרודיעו שבית דין טועם >> תמ דלה כגון דלהבה במטה אולי היה

בעי שגבו טמעות >> אז הוא לא יא בתמה כרב >> רב כעידה קטנה >> סברתניה הפקע שנת מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה בעניין גבי המעות להפך בתחילה גובינה הן דברי רבי יהודה רבי שמנו אומר מתור להיות נשקין בהן הוא לא יודע >> אז לפי זה הבריתה לא קשה כיוון שהתנה של משנתנו סבר בדעת רבי שמעון אז לא גובעים גביה באפור הפר אלא לקחים מתרומת הרשקה תנ רבי מאיר ורבי שמעון פותר לגמרי רבי אליעזר אומר ספק בשום סכו סב הוא תלוי מברת הגמרא אמר רבי יוחנן השם

תלוי קבניו בין רבי אלעזר לשום רבי אלעזר אומר שמביא השם תלוי למה ספק אם נחשב כטולה בבית דין אוצא מעצמו סקו סובר לא מביא עשיו תלוי מה שאמרו תלוי שמעשה הוא תלוי נחשבים כ עושה מעצמו אדם שעשה מעצמו ממש עשה גם כן זה נקרא פור שהמעשה עצמו תלוי אמר רבי זרה משל דרבי אליעזר למה הדבר דומה לאדם שאכל ספק חרב ספק שומן ונודע לו שמה שהחתיכה שאכל הייתה ספק רופש בשומ זה נדע שמביא אשם זה מביא השם תלוי הוא מספר כן זהו >> ולא מבעיה למן

דאמר ציבור מיתה דמפרסמה מלתה אלא אפילו למה ד אמר שבדין מביאין דלא מפרסם מלטה יבה שאין הבורמרינה בכל זאת מביא שם מהכל >> לא בבעיה למדה מהזה לדמות את זה משל לפי התנאים שסוברים שציבורם הם מביאים פרע עליהם דבר שגגו על פי בית דין מפרסמה מלתה דבר מתפרסם >> שמביאים ציבור פרים דבר למה יצא כעוסם מעצמו ולא כתולה בבית דין זה דומה לאדם שאכל חתיכה של ספק ומביאה שם תלוי אלא אפילו מאנד האמר שבדין לפי התנאים שאומרים שביתין מביאים פרעלם דבר >> כשגרו בהציבור פטורים זה

לא מפרסם המנתה זה לא מתפרסם הדבר אבל מכל מקום היא אבה שעיר שואל לבית דין שמביאים פר אבוא אמר אלה היו בית דין מאורעתם וכיוון שהוא לא צאל יצד לומר שהוא לא כתוב בבית דין אלא מעצמו לכן יש אפשרות לומר שוכל חתיכת ספק ומביא שם תלוי >> אמר רבי יוסי ברבין >> אה היה צריך לשאול למה בית מביא פ >> כן מה קרה עכשיו בעולם מה קרה שאתם מביאים פר שומע בית דין מביאים פר אמר רבי יוסא ברבתם רבי יוסי ברזבדה משמכוס למה דבר דומה ישית

משבאר דברי סומכוס אמר לא חייב השם דלוי למה הדבר דומה לאדם שהביא כפרתו בין השמשות קורבן ויקרבו ספק יום ספק לילה ספק מבעוד יום נתכפר לו ספק משחשך נתכפר לו שאין מביא השם תלוי למה הוא נפטר בקורבן שהביא בן השמשות שגם שאפילו שספק הקריב בלילה ספק א זה לא ספק גמור למה בין השמשות ספק שאי אפשר לברר אותו אז אין אדם שיכול לדעת אם יקריב ביום או בלילה אותו דבר כאן שעשה על פי בית דין פוע אם זה נחשב שעשה על פי בית דין או כשעשה

מעצמו לכן הוא פטור מהשם תלוי ספה הגמרא בדין מביאים למה למה הבנה ששם הוא היה חייב לה קורבן חטת אותו לא אי אפשר אין א הביא בזה נשבשות אז הוא נפטר בזה הוא החטת שלו >> כן כפרה שבי שם כולש >> מסתפק אם היה לילה או יום >> לא קורבן מספק יום מספק לילה אבל איזה קורבן הוא הביא >> איזה קורבן הוא הביא >> חטאת >> כן נו אז למה עכשיו שם תלוי >> לא ספק אם החטאת כפרה לו או לא כפרה >> חטת לא כפרה

צריך להביא שם תלוי מה >> מה כ חטת הוא צריך להביא למה שם תלוי >> כי הוא נכנס לסוף סוף סוף יכול להיות שזה היה כן אדם שתקפור עוד הפעם חת אני לא שת הוא תלוי פה למטה שלושה פחות של כללי >> אמר רבי יוסי ברבי תם רבי יוסי ברזבידה משל סום חוס למה הדבר דומה אמרנו שום חוס אמר שלא חייב להביא שם תלוי אומר זה דומה לאדם שהביא קורבן כפרתו בין השמשות ספק יום ספק לילה >> אז זה ספק אם שייך ליום או ללילה או

לשניהם עכשיו ספק אם הוא יתכפר או לא יתכפר >> ואז לא מביא כלום ספק אם זה קרה שמש אומות הלאה ולכן יש ספק מבעוד יום נתכפר האם כבר נתכפר מבעוד יום >> נתכפר לו על ידי ואז זה כפרה טובה וזה כפרה לא בסדר בלילה >> ואז הוא לא יכול להביא כלום >> חטא >> יוצא חוב זה לא כפרה >> זא זאת התורה לעלן המנעה ולחתן ולזבח של ימים שצוה השם ביום צבותו את בני ישראל למדו רבותינו ביום צבותו כל הקורבנות אהם קשרים מנה ביום אז פטור

מן להביא קורבן אחר >> לא אבל הוא יוצא בדיעבד יוצא אפילו אפילו שהוא זה היה לילה הוא יוצא לכולם תלוי צריך להביא קורבן אחת פי שהוא קרב אחר תמיד של בן ארב >> אבל זה ביום >> אלא אפילו למדע אמר רגע תן אמשיך >> אתה איתי או לא >> שאין ספק משחשיכה נתכפר שאין מביא היה שם תלוי לנו נפצר כבר בקורבן 70 בן השפשות ואפילו שאני אומר שמי יקריב בלילה זה לא ספק גמור למה בין השמשות זה ספק שאי אפשר לברר אותו אין אדם בעולם שיכול

לדעת אם יקריב ביום או בלילה ולכן פה שהוא עשה על פי הוראת בית דין לאחר שחזרו בהם זה ספק שאי אפשר לברר אדם לא יכול לקבוע אם זה נחשב שעשה על פי בית דין או עשה לעצמו לכן לכן לכן הוא פטור מהשם תלוי >> אין כלום >> ולא מבעיה למנדה אמר שבדין מביאין פרעלם דבר שאזור פטורין דלא מפרסמה מלטה לא מפרסמה מלטה זה לא מתפרסם הדבר כמה שכן נחשב כתול בבית דין פטור מהשם אלא אפילו מהד אמר ציבור מביאין ומפרסמה מלתה אבוא אז אכן והיה עליו

לשאול מדוע הציבור הביאו ואבו אמרננה אחה >> כספק כתוב לך כספק בעוד יום ספק משה איש העיל אתה מבין לא אשכח איניש תכן שלא אם היה שואל לא היה מוצא אדם לשאול אותו לכן לכן כמו שפטור מהשם תלוי כך שמה גם פתור כאן מהשם תלוי כאילו זה טולה בבית דין גם זה ספק זה טולה בבית דין >> ספקזה לא יכול להתברר זה העיקר זהרזר האם על ספק מביא או לא לרבי אלעזר ספק מביא לשים על ספק לא מבי לא על כל ספק זה ספק מיוחד שהוא

לא יכול להתן מר אתה איתי? >> בסדר ברוך השם מחר צריך ביום שישי להזדרז אתה צריך לדעת שהגמרא לוקחת שעה ורבע. >> בשב לאט לאט לאט לאט >> אז עוד רבע שעה עדיין אפשר >> לא נורא >> למה זה שתיים מקר ואחד תרגום >> עוד שולחן ערוך >> טז שם נחלת תפתח רבי אלעזר אומר ספק משום ספק ומה ולא שום שכוס אמרו תלו גם על זה נחת זה לא חלב שור >> תודה >> למה אתה חושב שדווקא אם על זה למה שהדברים תמיד תתבשר בשעות טובות.

אין עבר זמנו בטל קורבנו העיקר שאתה נמצא שם צריך >> להפסיק נשבע להשם כדי להטעין יפה העין.

שלא יהיה נראה כהה. אוי ואבוי. זה כה זה כרשון שבי. אני הלחה טז.

כן, יכול להיות אני לא יודע, סימנתי אצלי בתז צריך להפסיק בין היום נכון על לבבך ובין היום לאהבה שלא נראה היום ולא מחר. היום לאהבה ומאחר לאהבה. מה? צריך לעסק >> צריך להפסיק בנשבע לתיבת השם כדי להתעים יפה העין שלא תראה כ שלא תראה העין לא תראה כה >> זה כל אחד גם לבד >> אז מהציבור >> מה פתאום לבד >> היום לאהבה >> לא גם אתה לבד שאומר תגיד ברור בטח שגר כל אחד צריך להתיז ז שתזכרו תלשמה תשכרו או תזכרו כעבדים משמשים את הרב

על מנת כב פרס לכן צריך להטיז זן של אוזכרתם ידגיש יות של שמע ישראל שלא תבלע ויהיה כמו א' לכן יות והיו זה לא שתמ מה וההוא וההוא שלא חגה גם זה עכשיו בין הלך >> לא לבבדיש לא עליש חיים טובים יהנו עלבך ידגישות של שמע ישראל שלא יהיה ישראל צריך ליתן יותר צריך ליתן רווח בין חרה לאף זה לא נשתמע וחרף כל הסות שם אותו דברים כן זה בגלל שיש בזה כוונות זה לא קשור לזה אם אדם רץ מהר בלפספס בתוך הקלך פש תראה כף

החיים אומר שלא ירק אף דני אחרה אף צריך ליתן רווח בין תיבת שתחילתו כסוף תיבת שלפניה כגון בכל לבבך על לבבך על לבבכם בכל לבבכם עשב בסעדך ועבדתם הכנף פטיל אתכם מארץ אז גם זה כמו שאתה אומר צריך להדגיש לבבכם >> שננתם למה שלא יהיה ליבכם ליבך בשנתם הניקוד אבל הוא עושה את עצמו את העבודה >> כף החיים אות נז ז תראה צריך בכל א' שחר מ להפסיק ביניהם כגון בנמדתם אותם וקשרתם אותם ושמתם את וראיתם אותו שר כקורא מותם לא יודע יש ראש השנה של

משה הכנת כבר את הסימנים והכל התחלת לקנות ראות ראש בשר ראש >> אבל צריך לקנות היא קונה >> טוב בוא נראה >> אה צריך להביא מצות כן שכחתי אי לא ראיתי אותך מרחי อ אומר בערב ראש שנה יש ללו שיעור חלה כדי לקיים מצוות חלה וגם לעשות לחמים כדי לבצוע עליהם ביום טוב מנהג טוב לשלוח מנות חשובות ומשמנים וממתקים בערב ראש השנה כדכתיב כו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנותן נכון לא צריך כן אפשר להביא בישיבה ממתקים א עוגות דופשניות שיהיה מתוק ו ויין טוב >> מתוק

>> מתוק כן >> מתי יאכלו את זה >> מה >> מתיכלו את זה ראש שס צריך כל אדם להקפיד בערב שנה שירחץ ויתהר וטבול בכל תומות מחשבות נדבר על זה רק מה שעכשיו צריך להקדים בגד לבן יש לך פורים לא תקנה את צריך לקנות שיהיה לך לבן בהו הנובשים כולם לבה >> כיטלט >> משלושה אנשים הוא כמו אשכנזי לא אפשר כטל מבד זה לא קשה >> זה קל אבל קר שם הולך שנה אמן >> אתם אוכלים דגים בראש השנה?

אם זה יוצא בשבת אז יכול >> כן כמה נח כן בסדר נשתדר על זה >> אב שאחד ששב שהוא בחיים חמוץ לאכול חמוץ הוא לא מרגיש אופ זה מוציא מהסת הוא לאכול בראש השנה אומר אין לו בשמחה >> אין לו שמחת יום טוב אם היה שואל אותי חריף הייתי אומר לו כן אבל חמוץ זה קצת בעיה כי על זה אמרו רבותינו לא יאכל חמוץ חריף זה אפשר דור >> נכון עושה פה סוף >> אה הוא לא עושה פצ הוא לא עושה שאין לו עושה פצות לא

אז פה היו תופי חפרסים >> אה פרסים >> כן הפרסים אוכלים מאכל חמוד לא לא בראש השנה להם דבר זה טעים להם לוקחים ענבים חמוצים והם עושים את זה בתוך המאכל שלהם או לימון פרסי יש להם שמתי אומנים בתוך א שאני תמות בפנים חומ >> כן זה כן כן תרש זה עוד דבר גם העצם האוכל שלהם איזה חמוץ כן גם זה מה שהוא אומר זהחצים בשר >> צריך שיהיה מתוק מתוק נראה צריך להביא דוגמה >> אין השפ מה שבת לפני זה אז כן צריכים עוד ללחות

שופע זה העיקר כן הנה דני תקיעת שופר >> חייב אדם מדאוריתה לשמוע בראש השנה תשע תקיעות למה כתוב שלוש פעמים תרועה כל תרועה זה פשוטה לפניה פשוטה לאחריה שלוש פעמים תרועה אז יש תשע תקיעות למה תקיעה תרועה תקיעה יש תורה עוד פעם כתוב תורה תקיעה תרועה תקיעה עוד פעם שלוש רק כבר היה שלא יודעים מה זה תרועה יש אומרים תרועה זה מה שאנחנו עושים יש אומרים תרועה זה טו טו טו יש אומרים תורה זה שניהם ביחד לסוף לכן עושים שלוש פעמים את השרג שלוש פעמים את

השט שלוש פעמים את הר ואז אדם צריך חובה 30 תקיעות תהת אני אמשיך את זה. אין לנו עדיין הרמב"ם אז נלמד זוהר זוהר דף תיאומי בלתן חינדכתי אתה מחי את כולם גנ אמר דניאל לכל דרע כלחשבין חוז בבית חין שמ כשר מחזינ לזינה עת קורבון בארבע סודין אלא הקדוש ברוך בני מיד חבו בנים אתם שם מזמן בפרה בריך בה ופחה ופכד מסחרון גרול מןלאון קודש קר סקדש גר קדש בריך מנה קרבה לקדוש בריך גד כולה בנקורבן השם קורבני חמישי את הכבס אחד תעשה בבוקר תעשה תש

בניה כל זינה זי זנה שב מקרב כל הבדן על כל בר מנה מי אבל חבזלות חוץ לארץ דם רבנן הדר חוץ לא דומה כ משנו אלוה והוא זמנם דאמר מלעת כל הקדש קדש לגבי בריכו רעיה נחיתה קדשה זנז קדש בארב יסודים כעניתו כל פתח ואמר בטח באדוני ועשה טוב ש אמונה בהשם כתקיון ועשה טוב בתכונה דברית קדישה מתקן לקות והתעבידה אנת אחרה והיא תזל מנפרסה מנמונה דעלה תתענג על השם יתן לך משך כל כת ברית כל פנחס בגין דקנה על ברית דרכה לכל ולא אלא דגין

על כל ישראל תקיים תענהג על השם כשר תנה אברהם הנה אהרון כחנקשר תו אדוני אלוהינו שקטו אבותינו לפניך את כתור את הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם משה נביא אך ככתוב בתורתך ויאמר ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף שחרת וחן בן הסמים וונה זכה בת בבדי ויאמר אדוני משה קח לך סמים מטף שעלת חל בן הסמים בונה זקה בת בבת וימר אדוני משה קעניךמים נטף ושחרת בסמים זכה בד בבד יהיה בבד בד יהיה בבד בת זקר יהיה בבקמר הוא יד אמור הזו אינו

שבו ועשית אותה כתוב כתוב שחת ממנה עדךת מועד אשר לך שמה קודש קדשים תיר עליו אחרון כתור בבוקר בבוקר בהצבו קרנו מחנות ארון בין הרבה קצר קדור מפני תנו רבנן פטרום כתר קטנה מה נשבע 365 מלחמה אני בכל יום אחצת רב שלושה בנים שמם מכניסן גדול מהם חובקורים אחז מרדשת בערב כמה כיפורים לחיים מצד חצמנים היו במנון הצורי סיפור חן בינם לבקשים משבחים עליהם מה שיש ואם לא מצפים חמר חבל רבי נתפתן בהשחה בעל שמעון גמליצבת מה הוא בא לו מהפינה אלא שאין פני הכבוד >>

תניה רבי נתן אומר שהוא שוח אומר לך קשה כו פס פתמח שיש רוח שמ אם כמידתה כשר חצ חדש 70 שנה שנן בקורטוב של דבש ויאמר על עשו מנחה מעד צים מעדות בלות בני מושכדים ויאמר עליהם ישראל כזות עסוק חוזרתכם לאיש מנחה מעד צורים מעדב שנכות לות קר משהו צנר עליהם שכו לכם שעת הפרסה קחתם גודת זתם אדם אשר בסף הגעתם אל המשק בשמזוזות מן אדם אשר בסף אתם וצאו שבטח בתוך הבוקר ועבר מצרים את הדם על שזוז שמעתם את הדבר צחוק בניך כי תבוא אל

הארץ אשר יתן עניכם כשמותם את העבודה הזאת והיה כימרו עליכם בניכם העבודה הזאת לכם ואמרתם זב פסח בס מצרים מצרים צנורה זה משהו וקנגע כפתורש קנים נוצאים מצידה שלוש שעה כן כנה מן עולם מצד אחד ו שלושה כני מן עולם מצד השני שלושה גבים שוחדים קני חל כתוב שניה גבים שוחדים כנה חל כתוב פלח כן שקנים צים מנורה הוא במנורה עגבים שוכדים שני הקנים ממנה שקנים צ ממנה כפתורים וקותם ממנה היו כולם שח זהב ישעה מה ככה זהב טור כיכר זהבת עשה אותה ואת כליה אדוני

להושנותי לנגן בתדוני אדוני לא שנתי לנגן חיינו בית אדוני מעשה מנושח שג ויאמר משה אהרון ככ אמרת תנשך מר אל העדה ועלים כצ קצב פני חל הנגב ויקח כ שח ויתן את הכתורת ויכפר על יעמוד בן המתים בין החתמגפה שח של פתח אוהל מועד במגפה נצרה ויאמר משה אחרון אמרת כפרה על צר בעם ויתן את הכעמים צ ויאמר משה אהרון משהו חיעמוד בצפה פתח אשיר עוזר לבוק מסגרי ליצר ביום חבוקרנן זך אשרן אשרך רנן הבוקר מסגר בבוקר אוזך עוזך אוזךזך בינות שפדעתךמים אלוהים ארץ ויעמוד פלחץ

פני נועם אלנו עלינו עשה כולנו ענינו כנש בן סתר העליון צך לוך מצדך אלך גשעך תביא שם תראה את הדעונך לא תאונה אליך רעה געונך כנצך אשת חמצא בנים גמור כל חרש תיתן לבשלדים ששמהדין עשתה תמכור לכן פיה פתחה בחוכמה תורת חסד עלשונה פי הליכות בית לכם עצות תוכן ובו בני וישרו עליו ויעלה רבות בנות עשו ואת כול שקרח תנו מפרגד שומרים עמך פנצפניך אלו שיהיה בזכות סרת דעות סופי תיבות שפשו חמסך מעלינו כל ישראל חנו כנס לפנים מענינו כל ישראל שלמה חמך מו שמרו ב

ישראל דבר שמח תשמיד קדושה שבת קריפות שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך וישמור ויצור כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הלבין ודרך הפלפון כדאימה ברך זקן בריאות נורה בעני משועות דונות חדות סגשמים ורחנים כן יהי רצון ונאמר אמן >> בחנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא נזק חודש ישראל יקד תורה וירגדש בעל חמור לנו כל עמו ישראל אמן ישראל ברו אמן >> חזק ברוך >> חזק ברוך משה יהיה בריא עולם יבוא כל יום אנחנו עוד שבוע וחצי צריכים

לעבור דירה תן ברכה שהכל יעבור חלב >> הכל יעבור חלב בנחשמחה >> יום שני הבאה >> סיום מסכת עוד >> לא זה חבוד של אשתי שלה בין החיים >> הוא לא מתוך החיים כמה חדשים אותו ככה ניסי בן בזל מורדם הונשם >> התורם ראות הוא שימצא או משהו מה יה >> השם יעזור שיהיה בריא חזק ופא >> בוא תבוא אלי שני כל שומע אותך ‏pa