57דף היומי מסכת עירובין דף נז ב דחוה"מ סוכות יז' תשרי התשפא הרב בניהו שמואלי

זה לא כל כך פטנט גדול. הקדוש ברוך הוא נתן לנו לו לחם לאכול, מים לשתות במדבר. כל אבא נותן לבן שלו. אנחנו בנים של הקדוש ברוך הוא.

אבל לעשות להם כבוד, לעשות להם נחת, הם מרגיזים, עובדים עבודה זרה. והקדוש ברוך הוא נותן לנו ענני כבוד, מיישר לנו את המקומות, הוא מריך אותנו במזגנים, לא צריך ללכת. יושבים שמה וזה נוסע לבד. זה פלא.

הקדוש ברוך הוא כבש ופתח את רחמיו. כבש את כעסו פתח רחמיו. לזה אנחנו עושים זכר. ואז אנחנו זוכים לאור הזה הגדול כל שנה ושנה שעם ישראל ניצול מהרבה גזרות בזכות המצווה הגדולה הזאת.

ועכשיו אנחנו העיקר שנכין את עצמנו ליום ה-51 ליום הושעה ענה רבה. הנה מתקרבים ביום שישי יהיה יום השענה רבה יום חמישי בלילה בעזרת השם צריך להכין את עצמנו לקראת היום הקדוש או שענה רבה זה חותם חותם החיצון בנעילה היה חותם הפנימי עכשיו בהושענה רבה חותם חיצון וזה ועל ידי שאדם צריך ללמוד בלילה לא לישון צריך חצי הלילה הראשון קודם כל לפסוק לגמור כל ספר דברים ואז יש חוד חותם בחצות הלילה זה החותמת זה משני תורה יש חותם חותמים את האדם ונותנים את הפתקים ביד השליחים אבל

עדיין לא יכולים לפעול את הדין עד יום שמיני חג עצרת לכן בהשענה רבה מרבים בתפילות ותחנונים אולי לא נגזר גזירה טובה ואז אפשר לקחת להם את זה לשליחים אחר כך כבר בהושענה רבה אחרי קדיש הם בולעים את אחרי מוסף אמרנו לוקחים את זה בולעים את הפתקים אפשר לקחת להם אף אחד ככה כותב רב הארי ולכן צריך האדם עכשיו יש לו הזדמנות לחזור בתשובה לעשות רצון אבינו שבשמיים ובעזרת השם השם יזכנו כל לילה כל אדם יעשה בבית שלו שמח זכר לשמחת בית השואבה כל יום וכל כל

יום הם תמיד היינו עושים בתי כנסיות עכשיו מה נעשה? גלות. יש גזרות שהתבטלו כל הגזירות בעזרת השם שיהיה ישועה גדולה.

טוב היום אנחנו בעזרת השם דף היומי מסכת עירובין דף ז'. אל זן פרנס לכל. אתם יודעים שיש סגולה לומר ביוםכשיש את הנגיף לומר מזמור לדוד אדוני רועי לא יחסר. כמה כמה תיבות יש בו?

זן תיבות שהקדוש ברוך הוא זן ופרנס לכל זן תיבות בסדר לא זן לא לא בזן תיזהר עוד כן לפתוח דף נז שורה רביעית מלמע חמישית מלמעלה רבינה אמר מה היא רביע רביע זה דחומין מצאתם אתמול למדנו בדף נ עמוד ב תניה אמר רבי אליעזר ורבי יוסי תחום ערי הלביאים 2000 אמה צא מהם אל אמה מגרש נמצא מגרש רביע איך זה מגרש רביע הגמרא שאלה איך זה יכול להיות נמצא מגרש רביע בא רבינה אומר אני אגיד לכם פירוש רבינה אומר אתה יודע איך איך זה מדובר רבינה

אמר מה היא רביה רביה דטחומין רבינה אומר תדע לך מדובר בעיר מרוב בעת שהיא 2000 על 2000 אמה התחומים והקרנות זה 32 כך אתמול למדנו התחומים והקרנות שלה זה 32 אמה מרובעים נכון ככה ביארנו בתחילה בגמרא ומה היא רביע אז מה הכוונה בברתה המגרש הוא רביע כוונה רק למגרש של התחומים כנגד רוחות העיר יש לנו נו שמה שמונה ריבועים של 1000 על 1000 אז זה רביע דתחומין רביע תראה ראשי אומר רביע כל התחומים והכנות זה 32 סתכל ראשי בלי שטח העיר עצמה התחום זה שמונה ריבועים

של 2000 על 2000 אמה ארבעה ריבועים כנגד ארבע רוחות וארבע כנגד ארבע קרנות זה 32 ריבועים של 1000 על 1000 אמה תראה למה יש פעמיים 1000 על אלה תסתכל מהפירוש אמר אבינה לעולם כדמע קרה במתה מרעבעתה עיר מרובעת שיש לה 2000 אמה על 2000 אמה ובתרי אלפה אתרי אלפה הנה 2000 שני אלפים אני קורא רש"י תראה אלפה דבילו הוא תחומין שיצר התחומין זה 16 וקרנות שיצר והקרנות 16 ומגרש מניו טרסר ומניו רביע הוא מגרש ומגרש מניו טרסר תוצא המגרש מהם 12 מ רביע דקטנה בתחומין דקאמר

נמצא מגרש תחומין רביע דתחומין וקרנות דמגרש דתחומין תמניה כדי להם מעיקרה והוא רבעדת לטינון רבע של 32 אז זה שאומר רבינה אמר שפה מדובר בעיר מרובעת שזה 2000 על 2000 אמר התחומים והקרנות של ה גם הקרנות אתם זוכרים היה לנו תחומים המטסים בכל מקום 2000 2000 וגם הקרנות עוד יש לך שמה ביחד זה 32 ככה אתמול אמרנו ומה הכוונה רביה רק למגרש של התחומין לא יותר כנגד רוחות העיר לא כנגד הקרנות בלי תראה בציור הוא לא מצריך לך את הקרנות רק כנגד התחומין רוחות העיר זה

שמונה ריבועים של 1000 על 1000 אז הוא רביע דתחומין רביע של כל התחומים והקרנות שהם 32 זה הרביע שלהם זהו זה הרביה זה קל רב השמר הפל בו מתי איתי אני צריך אותך שתעזור לי ציון משה הבנת את זה לא ארבע זה זה 1000 ארבע זה 1000 תשים עוד אז זה 2000 עיר מרובעת כמה היא? 2000 2000 אמה כמה התחומים והקרנות שלה? 32 תעשה תרבע אותם נכון? כן כן כן זה משהו אחר6 איך?

[מוזיקה] 32 זה בלי שטח העיר. התחום זה שמונה ריבועים של 2000 על 2000 אמה. למה ארבע ריבועים זה כנגד הרוחות אתה שומע? וארבע כנגד הקרנות.

ביחד 32 ריבועים של 1000 על 1000 אמה. בסדר? בלי בלי בלי העיר אמרנו. בלי העיר.

רק התחומים. רבש אמר מה רביע באמת מדובר בעיר מרובעת 2000 על 2000 אמה מה זה רביע רביע דקרנות כל קרן היא 2000 על 2000 אמה המגרש היה 1000 על 1000 וכל קרן זה רביע מ2000 על 2000 שומע אמר לרבינה לרב השבועסב כתיב איך אתה אומר א של הקרנות כן רק הקרנות של הקרנות רק הקרנות אתה יודע יש לך בכל מקום נשאר קרן עושים לה קרן עושים לה ריבוע לה ארבע ריבועים ארבע ריבועים של א000 של 1000 ואחד זה מגנ ואחד כן זה רביע של זה אז

אז זה הרביע זה קל אז הוא אומר אמר לרבינה לרבשה והסביב כתיב כתוב מגרש ערי הלביאים סביב צריך להניח מגרש זה גם הצלעות גם הצלעות הכל לא רק בקרן כן אומר מה היא סביב סביב דקרנות מה שכתוב סביב זה סביב הקרנות איפה ראית דבר כזה דילות תמאכי גבי עולה דכתיב וזרקו את הדם על המזבח סביב כתוב שמה זרקו את הדם על המזבח סביב אכי נמי סביב ממש מה מסביב המזבח אתה זוכר את הדם אלא מי סביב סביב דקרנות אחי נמסב סביב דקרנות כי אתה נותן את

זה על הקרנות אתה לא נותן את זה על על המזבח, כל המזבח סביב. אז גם פה שאומרים סביב, זה לא יות סביב כל העיר, זה הקרנות. כמו שבדם אני אומר וזרכו על המזבח סביב.

זה קרנות. גם פה זה קרנות. תראה רש"י, רב השן המקרבינה מוקלה במתה מרבעתה? תרי אלפה אתרי אלפה ומהי נמצא מגרש רביע דקטנה חיקמר מגרש דקרנות רביע דקרנות דמיצר דקרנות או רביע מגרש 16 הקרנות אז הרביע מגרש ועסביב כתיב בקר נמ גבי מגרש ואתנא כיעתה דקרה נקת ותנה אומר לי שנאחרינה רבש סבירלי דין מגרש אלא לקרנות העיר אלף על 1000 אל יקח לעולם בין העיר גדולה בין עיר קטנה מגרש של הרביע זה לא למה קנות שצר מגרש ארבעה זה קדי זהו הגמרא שואלת אמר לרב חביבי מחוזנ

לרב השקם מורשה דקרנתה אתה אמרת לי שהברתה מדברת במגרש במגרש עגול והגמרא הבינה מסבת ברבועה כאמר בעגולה כאמר כלומר רק למגרש עליו אמרה בריתה רביע מחשבים אותו סביב העיר בעיגול אמר לה חביבה מחוזנאה לרבשה איך תרן מגרש עגול והיא כמורשתה דקרנתה פינות העיר הם ממעטות מהמגרש אז אין בו אלף אמה כנגד הפינות אז הגמרא אומרת לו במתה עגולתה העיר בעצמה עגולה אין לה פינות והריבוע והריביעוה מה זה ממתה ערגולה אבל אמרנו ריבענו את לא אומר אמור דאמרינן חזינן כמן דברה רבועה ודאי לא מרעבענה אנחנו לא

שממש לוקחים מוסיפים בתים ומרבעים אותה אנחנו אומרים נראה כאילו היא מרובעת זה כאילו זה כאילו זה ריבוע אבל זה לא באמת ריבוע אז לכן אל תקשה שחסר לך מושד קרנותה בפועל יש את המגרש הכל יפה, הכל גדול, זה מפונה ויש פנוי כי בפועל זה לא מרבעים ממש, זה רק כאילו הנה תראה ראשי במתה ויק מורשה דקרנות למה אמר לכמה מרובה יתר דמדדינן מגרש בעיגולה וכני רב חביבה כן נתנה מר מרבע את העיר הרי אם מרובעת חייב מגרש בעיגול אל סביב לא נמצאנו לא נמצא קרנות העיר

אוכלים בתוך המגרש ואל כנג הקרנות אלף מגרש אומר לו במתה עגולתה דלת מורשה דקרנתה הגמרא אומרת אם הודמרינן חז אם הוא דאמרינן חזיק כמן לעניין להוסיף לתחומים בין להילוך שבת בין לעניין נתינת נתינת לביים אז אנחנו אומרים תראה כמו שהיא מרובעת בשביל שאין לך תחום שבת גדול אבל ריבועי ודאי לא מרבענ כלום הוספנו בתים בתוספת לא מרבנה כלום לא מרעבנה למה אומר כלום הוספנו בתים בתוספת רבועה שמיעטו את נוי המגרש לא אמר לרב חניי מחוזנאה לרב בש מדי כמה מרובע יותר על העיגול כלומר כמה שטח

מרובע יותר על שטח העיגול שרוחב שניהם שנביא רביע ככה אנחנו לומדים תמיד זה רביע יותר משטח המרובע ש כלומר נוסף על העיגול המרובע יותר מהעיגול רבי כן עוד חלק שהוא שליש משטח העיגול אז ענה ענה תמנה 100 שיט מאשיתין ושבע נכית להווה אחי העיר מרוויחה מסתכרת על ידי לחס 800 אמה אה ילדים תהיו שקר הרי שיט 167 נחת לתהו הרי היא לא מחויחה על ידי האלכסון אלא 667 עמות פחות שליש למה טראי שליש מ2000 זה 660 67 אין 800 המרובע יותר על העיגול אמרנו רק העיגול

אין לו אלכסון הוא אבל מרובע יש לו לחסון ואם מרובע יותר לעיגול בשליש העיגול הרביע מרובע אז מוכרח שהלכסון יותר על רוחב העיגול בשליש נכון רביע עלסון אז זה רק ש 667 נכית לתה אמר לה אנימילה בעיגולה מגו ריבועה בשטח של עיגול שנמצא בתוך מרובע כשמחשבים כל השטח יש בריבוע יותר מהעיגוש שבתכו אבל באלכסונה בעין התפ שמחשים כמה נוסף בהליכה באלכסון מהעיגול הזווית המרובע צריך יותר דאמר מור כל המטה בריבוע כל אמה של צלע ריבוע המתה ותר חמש באלכסונה זה יש כנגדה אמה משני חומש באלכסון

הרבוע אז על ידי שמרבעים את העיר שהיא 2000 על 2000 האלכסון שלה זה 2800 מוסיפים 800 פטבון זה 1.4 בעלשון יותר תראה ראשי צלע אחד ש כן אה ככה זה משהו אחר בכלל הוא שלוש ביניהם עוד מעט לא למדנו עם זה לא למדנו זה כן כן אתה בזה 800 נכון כן שתי חומשים 40% לא הגענוש הוא יודע מי הוא יודע לפי המשקפיים אני יודע הכל אמר בלשון אם מורדינחזה כמרבעליים לתחומים בין שבת זה למדתי נכון אני 800 בתמיה קטנן לעין נמצא אותו מסכר במה שהנחנו טבלה

באלכסון 800 אמה והלו אין עוד דף האלכסון אלא מפני הריבוע זה דבר עגול אין לו אלכסון והמרובע יש לו אלכסון וכמה מרובע יותר על העיגול רביע ורבעה הייתה עלה מלב שהוא חלק שלישי מלגב אומר ונ שיתא ושיטין שבע נכת לתה דמתו תלטל ד 2000 אומר לא אני מילה הוא דרבי יותר עליו טולו אני מילה בעגולה דנפיק מגור רבוע כמר רביע אני מילה ועלמה כל אחד ו רביע עיגול אני אעשה בתוך המרובע זה הריבוע יותר על העיגול שאנו עוסקים במידת החלל כולו כמו כמה נזכר כל החל

בתוספת זו בין מחלל לא נזכר אלא רביע השר עגולה 2000 הקפה 2000 הקפה 6000 כדי אמרינן יפה פרק כמה מוקב 30 באמיסובו אותו ועיר מרובעת עקפה 8000 וכן למידת חללה אם באת לחלק התוספת לפי חשבון לכל עיר לא ריבתה המידה על מה שבתחילה אלא רביעי כנו רבנשוב בא יותר על העיגול רביע אבל באלסונה כלומר אבל כאן שאנו עוסקים לדעת כמה אני תוסף אילוך האלכסון בשביל ריבוע זה שהוספנו היא כתפה מרבוע לפי שכל הריבוע הזה שהוספתה נתנו לקרנותיה ולא נסתכרנו בו לא נסתקרו בו עם צעי העיר

כולם שמתחילה 2000 ועכשיו 2000 והשכר הזה רובו לחודן של קרנות מאותו לסמוך להן מכאן ומכאן לפי הנחסוד יותר על הרבוע יפה טוב סיימנו את הסוגיה הזאת עכשיו משנה חדשה איזה שיטה איזה שיטה מכם יותר מדינה או הם למעשה כמעט אותו דבר אותו דבר זה דיבר על הקרנות זה דיבר על משהו אחר משנה נותנים כרפיוף לעיר דברי רבי מאיר חכמים אמרו לא אמרו כרפיוף אלא בין שתי עיירות זה כבר אמרנו מי שבא למדוד תחום העיר הוא רוצה למדוד 2000 אמה לא אדם יכול לצאת מחוץ לעיר 2000

אמה עכשיו הוא רוצה למדוד תחום של 2000 אמה אומרים לו תשמע קודם כל תיקח 70 אמה ושיריים ואז תספור מחרי 70 אמה ושיריים תספור 2000 זה נקרא כך כרפ נותנים כרפף לעיר כלומר הוא לא מודד מהחומת העיר מרחיק שיעור כפ שזה 72 זה נקרא כרפ זה נקרא גם כרפום ש70 אמה בשני שליש ופה אנחנו רוצים להרחיב בשביל עיבורה של עיר ומשם הואן מודהד תחום העיר בסדר זה מובן נותן כפיר כשבא למדוד התחומים אין מודידים מן החומה אלא תראה מרחיק 70 אמה ושיריים כחצר המשכן הוא מתחיל

למדוד ראית חצר המרכז זה היה 100 על 50 הוא אומר זה 70 אמה בשיריים נראה אם 70 אבא ושיריים תראה תוספות יש תוספות 70 אמ ושיריים בריבוע זה יוצא מעל 50 רק שמה זה מלפה פה זה זהו אז אנחנו האמת שאנחנו רוצים את זה בריבועכ אז זה לא בדיוק כמו חצר המשכן זה לא אותו צורה אבל זה אותו שטח אותו שטח כן אני רוצה שיהיה לי 2000 ועוד 2000 מרובע ועוד מרובע.

טוב, בוא נראה. אבל זה חוץ מעיבור שלא לא יש לך יש לך עיבור ואחר כך נותן 70 אמה ושיריים כרפף ואחר כך הוא מוד ואחר כך כן נותנים כרפף לעיר דברי רבי מאיר חכמים אומרים לא אמרו כרפף אלא בין שתי עייר זה רבי מאיר אומר חכמים אמרו לא אמרו כרפף אלא בין שתי עיירות שמה מה אתה רואה? רק בין שתי איירות אז אנחנו עושים כרפף. כלומר שמה נחלקו אם נותנים כרפף אחד או לכל עירש כרפף.

עכשיו יש לך שתי עיירות סמוכות זו לזו. אני אתן לזה כרפ ולזה כרפ או אתן כרפן שתיהם. רבי מאיר וחכמים אומרים לא אמרו כרפף אלא בין שתי לחבר בין שתי עיירות אם יש לזו 70 אמה ושיריים ולזו 70 אמה ושיריים אין ביניהם יותר מ-14 ושליש אמה עושים כרפף את שתיהן להיות אחד ואז הכרפ עושה את שתי ההעירות האלה כאילו זה עיר אחד מה זה גורם זה גורם שבן אדם עומד בעיר הזאת יכול ללכת עד העיר השנייה בסופה ולצאת ממנה 2000 אמה זה לפעמים חיסכון גדול מחבר

אותם ב לקרפור לא לא זה עוד דין זה עוד דין אם יש לו 70 ושיריים וזה אז אז זה עושה את העיר אחת כן הלאה עושה כרפיוף את שתיהן יות אחד וכן שלושה כפרים המשולשים אתה רואה עומדים בקבוצה של שלוש 100 הנה זה מה שאמר לי רבי מאיר שלוש שערים שלושה כפרים המשולשים אם יש ב בין בין שניים חיצונים 141 ושל עשה אמצעי את שלושתן יות אשולש 2 זה מחלוקת עוד מעט נראה בגמרא אם יש בין שניהם החיצונים 141 ו3 שליש אמה זה שיעור שני כרפות

עשה את האמצע האמצעי את שלושתן אחד למה אבל אני בני אמצעי אעשה את שלושתן אחד בלי אמצעי האמצעי למעלה אין א שתיים כמו סגול ואז שתי האלה הקיצוניים אם יש ביניהם את השאלה כאילו האמצעי ביניהם איפה הוא נמצא מה זה למעלה בשמיים כמו סגול לא כמו סגולים ככה כבר הרב הוא פה האמצעי אבל הוא כ נמצא פה הוא כמו נמצא פה בגלל ה הוא רחוק הוא לקרקע עוד קצת שמה כן הוא נכון וכמה מרחק כמה מרחק הוא גם בסיום שני חולות לא יכול להיות הוא ביניהם

אם זה ביניהם לא יכול להיות הנה הגמרא תפרש רשי אומר בגמרא מפרש אם זה שלוש באותו קר בזמן זה לא חוש בשביל זה רשי אומר בגמרא מפרש מה רצית החברית 70 פה 70 ומה ושיריים פה 70 אמה ושיריים ביחד מ40 ומשהו ואז זה האמצעים כולם כולם אחד כן אבל בלי זה אני אחשיב את כולם יחידה אחת טוב בוא נראה הגמרא תפרש רשי אומר בגמרא מפרש וחכמים אומרים בוא נמשיך בוא נמשיך מנענ מילה מוסיפים כרפף על העיר אתה אומר שב מאיפה מאיפה לומדים את זה אמר רבה

דמר קרה מכיר עריר וחוצה אמרה תורה תן חוצה ואחר כך מדועות למה כתוב מכיר העיר בחוצה כלומר תניח לי חוץ מקום שטח חוץ לעיר שיעור קרב ואחר כך תמדוד השם כולים העיר יפה חכמים אמרו כוונת התורה לרבות שיעור לא פחות מחצר המשכן 50 אמה על 100 מרבעים את ה-70 אמה ושיריים על 70 אמה ושיריים זה יהיה 100 על 50 על רש"י תן חוצה כרב חכמים אומרים לא אמרו אמרנו במשנה חכמים אמרו לא אמרו דין כרפע חבר בשתי עיירות תמר בוא נראה עכשיו רב הונה אמר נותנים

כרפף לזו וקרפף לזו נותנים כרפף לעיר הימנית כרפף לעיר השמנית ואם יש ביניהם יותר יותר מ-14 דמה שתיהם נחשבות כעיר אחר כלומר אין ביניהם יותר מ-41 נחשבות אחת חיה ברב אמר זה דעת רב הונה שימו לב חיה ברב אמר כפף אחד שתיהם כלומר רק אם אין ביניהם יותר מ-70 אמה ושיריים ושליש זה נחשב כעיר אחת אם אם אין ביניהם אבל אם יש ביניהם שתי כרפפים מה פתאום כל אחד זהיר בפני עצמה אפשר לחבר כאילו הז כי ככה הוא מסביר חיה ברב תנן וחכמים אומרים לא אמרו

כרפף אלא בין שתי עיירות אמרנו במשנה לא אמרו כרפ מחבר אלא בין שתי משמע כרפח לשתי עיירות תיוטה דרב הונה כרפף לא שתיים נכון לא שתיים אמרו אלא כרפף לחבר מאיפה לקחת כרפף לאזור כרפף לאזור אמר לה חוונה תורת כרפף מה קרפ? כן.

מה היא כרפ? שאמרו חכמים קרפ. הכוונה הנחה של קרפ נאמרה רק לחבר בשתי עיירות אבל לא זה כרפף אחד ולעולם כרפף לזו וקרפף לזו. הכימה מסתברה הגמרא כמו בונה מדקתנה מקטתני ספיים יש לזו 70 ושיריים ולזו 70 ושיריים בסך כולם יש ביניהם 41 אמה ושליש אמה עושים כרפיוף לשתיה להיות אחד אתה רואה כמו רב הונה שמעמינה מה הגמרא אומרת אז אם ככה למטה יובטה דחיה ברב אמר למה חיה ברב אמר כפף אחד פה משמע שתי כפפים אמר לך חיה ברב אין קושיה למה המני רבי מאירי

כ אומר הספא זה רבי מאירי אומר שלכל עיר נותנים כרפף אז אתה לא בטוח להגיד דעת רבי מאיר מה אתה מביא מזה ראיה זה לא סתם משנה אמר אחסף סתמה היא ול מסכנה דמנתה דרבנני מה אתה מקשה היא רבי מאירי אתנרשן ודין כרפף לעיר דברי רבי מאיר למה צריך עוד פעם רבי מאיר לומר את דעתו בשתי ערים אתה אמרת כבר בתקילת המשנה אמר רבי רבי מאיר נותנים כרב לעיר כל עיר נותנים כפו צריכה עוד הפעם דמה היא כלומר מהרשע שכתוב נותן כרפף לעירמנה אחד לחדה ואחד

לתרה כרפף אחד בין לעיר אחד בין לצב ערים כמה שמעלה לתרה תרבינן להו שני ערים תן לכל אחד איך אני תן שתי ערים אחד לא הייתי אומר למה מה יש יש צריך לתת לאיך כרפ ויש לך עכשיו פה שתי ערים אז זה הכפף הזה באמצע חשב לכפף לזה חשב גם כפף לזה כמה שמעלה לא צריך להתע כרפף ויש מן הנחה את הספע ששתי ערים נותנים כרפו וש כפף לזו אז הייתי אומר דווקא בשתי ערים סמוכות נחשב הכרפ חלק מהעיר משום דדחיקתשמשתיו כיוון שקרובות זה לזו אז

אין איזה נוי לעיר שיהיה ביניהם יותר משיעור שני כרפים אבל כשיש ביניהם שיעור שני כרפות לא יותר זה לא נוי זה לא נחשב כחוץ לעיר נחשב חיק מעיר אבל הטעם זה לא יודע עיקתשמשתיו בעיר אחד אין עיר סמוכה לה אמא לא צריך הייתי אומר בכלל לא ניתן שיעור כרפף לא צריך למה אין עיר סמוכה למה אתה צריך יופי באופי זה כבר יפה לכן צריכה שואלת תראה את פה רשי רגע והיא מה מספר דמה אתה איתי אצל משה זה קל עוד לא הגענו למה שאתה רוצה שמה

שלוש תכף תכף ואם מספר דמהר בשתי עיירות אתה מודקמר במיר דפג דק כרפח חד שום דחקתשמשתו דועיל וקרובות אין להם נוי נוי העיר בשני כרפות עד א עדיקה תפה איכך עשה כרפף את שתיהן להיות אחת אבל חדד דלא דחיקתשמשתה שהן רחת צמוכה לה ויש לה אוויר הרבה אםמה לא נטיב לקרפיו כלל כמה שמענן עכשיו נמשיך תנען וכן שלושה כברים הנה אתה רואה הגמרא מקשה מהמשנה על רב הונה הרי כתוב במשנה נן וכן שלושה כפרים המשולשים יש ביניהם בין שניים החיצונים 141 תמשליש עושה אמצעית שלושת ניות

אחד עכשיו גמרא כאילו מבינה הכפרים עומדים בשורה אחת בוא נראה עוד מעט תנגן באבה נן וכן שלושה כפרים וילד הוא ילד הוא לא מבין אין דבר זה בסדר זה בסדר תנן היה לומד הרב מה בא מלמד אותי הקד מה הוא בא לומר לך יש לך עיר פה צריך לתת לה אתה תחיל לספור 2000 אמהחרי מאחרי הקרפף אחרי 70 אמה ושלים זה שטח של כרפף ככה כאילו עדיין אה זה כאילו עדיין האמת זה שייך לעיר למה השט העיר כן כמו חצר העיר צריך צריך שתהיה יפה נותן

לה מרווח אי אפשר לעשות אה צפוף לזה דברים אתה מבין צריך לתת לה מרווח ואחר כך אם אתה רוצה לעשות עצים שדות קרמים תעשה אחר כך תן לי קודם כל שטח יפה נקי אחר כך מתחילים לייפות בחוץ עוד עושים דברים עושים מזרקות פה תן לי שטח יפה נקי ככה זה הולך מי שמה מתחיל לך ואז אתה מונה גם 2000 אמה כלומר אומרת נן וכן שלושה כפרים המשולשים יש בין שניים החיצונים 141 אמה ושליש עושה אמצעית שלושתן אחד אמרתי לכם שעכשיו הגמרא מבינה שהכפרים עומדים בשבועה אחת

כן עכשיו עכשיו הגמרא כך מבינה תכף נראה הטעמה דקה האמצעי שאז אני יכול לחבר בין כבר לכפר אז אני אומר טעמה למה נחשבים כולם כאחד כאמצעי שעל ידו אין בין כפר לכפר אלא שיעור כפף עלק האמצעי יש שני כפרים בניהם 141 דמה ושליש לא נחשבים כאחד מתי אני אומר?

אם יש ביניהם יש פה שני ערים ובאמצע יש שלישי ויש בין שני הערים החיצוניים יש בהם 141 שני כרפפים מתי אני אומר שה נחשבים כרחד בזמן שהאמצעי הזה נמצא ביניהם ואז הוא מחבר אותם אבל אם אין את האמצעי אלא רק יש 141 70 אמה ושיריים מפה ו70 אמשרים מפה לא מחבר אותם למה אתה אמרת אמרת לי אם יש אמצעי ביניהם אז מחברם בספע אם אין אמצעי ביניהם לא מחברם הגמרא עכשיו מבינה שהוא ממש נמצא זה שלוש בשורה כן נכון הקודמצע כבר קודם לא משנה העיקרות כמה

בתים לא לא משמס כן זה קטנה למה אני צריך שיהיה פה בין זה לזה והשיריים צבים שבין הזה זה לאמצעית 141 ובין האמצעית 141 בסדר לא 240 עכשיו ההבנה לא כך טעמה מתי אני אומר שחי כאמצעי שניה חי 70 ב בין האמצעי 70 האמצעית אפילו גדולה אבל בין הקיצונה 70 ושמה 70 מה שאמרנו לפני זה שנותנים לקרפה לכל עיר לעשות עם אחת אז זה לא היה משמע שצריך שיהיה העיר בינתיים הנה אתה רואה הוא אומר המפרש ומה שנקתה המשנה שיש בין בין החיצונים 141 אמשליש הכוונה

שסך הכל הרווח שבין הכפרים הוא כך אבל באמת החיצונים רחוקות זו מזו 141 אמה ושליש ועוד שיר רוחב הכפר שביניהם. כן. כי בהתחלה אני לא הזמנתי כך. אחרי שהוא דיבר איתי אז ראיתי שהוא צודק.

אני חשבתי שבין זה לזה והעיר היא קטנה. לא. בין העיר ה בין העיר הימנית והאמצעית יש 70 אמה ושיריים. בין העיר השמאלית לעיר האמצעית יש 70 אמה ושיריים.

ולא משנה כמה גודל העיר באמצע. העיקר יש ביניהם רווח של 141 סך הכל אז אני אז אני אומר שהאמצעית מחברת אותם אבל אם לא כן אם יש רווח כזה גדול של 141 ביותר קצת בלי עיר באמצע לא בלי עיר לא יחבר ואתה אמרת כן מחבר 5090 גם יחבר הרב מה 50 בין הרן האמצעית בשיטה לא למה למה אה ב19 זה סך הכל לא יודע יכול להיות זה הוא יותר מכפ כמה יש אבל יש זה כפ זה כפ גם לאמצעים כפ למה לא אבל הוא אומר לך

צריך שיהיה רווח ביניהם 141 יש בדיוק 141 אין בעיה אבל אבל פה יש פחות מקר ו' פה יש יותר מקרב זה לא נקרא טוב לא יודע אתה אומר הוא שואל אני לא יודע אחד יש לה יותר מכל פעם אם יעשה כפיו מזה וקרפה באמצעי זה שיהיה 140 יכול להיות בסדר אתה אומר זה אתה אומר שמ שם קרפ אתה אומר בסדר אין לו קרפ בוא נראה בוא נראה הלאה דוד הגיע נראה הלאה זה 140 אפשר אם הבעיה אין בעיה תעמדי כאמצעי על כאמצעי לו תיוטה דרבונה כן

שאלה אמר לך אבונה התמר עלה אמר רבה אמר הרב אידי אמר רב חנינה לא משולשן ממש ממש הנה עכשיו זה לא ממש משולשים בשורה אחת אלא מדובר ששני כפרים עומדים זה כנגד זה השלישי עומד מהצד כנגד הרווח שביניהם ובין שני הקברים החצינים יש יותר מ-14 דמה בשליש יש יותר יש יותר ואז אני מכניס את הכפר הזה כאילו בפנים ואז זה ממעט למע זה כאין משולש איפה איפה הגמרא אמר לךונה היתמר עלה אמר הרב אמר הרב אמר רבה אמר רבי די אמר רבי חנינא לא משולשית ממש

אלא רואין רגע חביבי אלא אלא רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהם ויהיו משולשים ואין בין זה לזה אלא 141 ו3 עשה עשה אמצעי שתיים להיות אחד אז היו קושיה אתה מבין זה רחוק אני אומר תעמיד אותו כאילו בפנים ואז ואז הוא היה הרבה רווח העיר הזאת סתמה ועשתה בין זה לזה פה 70 אמה פה 70 אמה אין בעיה כן ביצים אותה באמצע ואז זה בסדר זה חידוש ראשי תמדיק האמצע דשת אין בין עיר לעיר אלכף אח ולא משולשים ממש בשורה אחת אלא שלי שעומן רחוק כנגד

שני אמצעים כל שאילו מטיל אמצעי ביניהם כלומר עד הקטל במתיתים יש ביני החיצונים 141 לא כסכה דעתך מעיקרה שיהיה ביניהם יותר אלא מהד מחקד טובע אחרי כך יש אוויר בין שני החיצונים כדי להתמלות אמצעי ולעמוד אוויר הנשאר בין אמצעי לחיצוני מכאן ומכאן על 141 לכאן 141 141 לכאן ו41 לכאן דהינו תראה 141 לכאן 141 לכאן שתי כרפות דהיינו בית כרפיפות לשניהן רואים כאילו נתון ב נתון ביניהם כולן אחד ואצמח מה אחד מחברותיה מודדו מחברתה אבל אם רבה אוויר יותר מכאן לא אמרנן רואין אז מה מה

זה לא חשבתי על זה יש 141 בין החיצונה לאמצעית כן ובין ובין האמצעית לאחרונה כן וכולם מתחברות מאיפה זה לקחת כי שתי קרבות רב השיר אומר ככה רבוה אמר שלוקים כל עיר קרפה כפף כפף זה כפףפ זה זה 71 זה 71 זה לא אבל עכשיו זה בדיוק פה שתי כפפים בניר שני כפפים בהתחלה אמר מפה חיצוני לאנמצאי עכשיו פתאום נהיה שני כרפעים שני כפיה בשולה אחד זה היה בשולה אחד זה לא לא במשולש זה עכשיו במשולש זה עכשיו במשולש 140 14 זה היה בשורה אחד זה

אומר רק כפ1 זה היה בקושיהם רחוק החוק אני מחשיב אותו כאילו בפנים החוק לפה 2000 איך קוראים לזה כמה לחצון חיצוני לאמצעי עכשיו הגמרא עוד לא למדנו את זה עכשיו רגע רגע אמר אמר לרבא להויה כמה יהיה בין חיצון האמצעי שאתה תגיד רואים אותו כאילו מוטל ביניהם כמה מרחק הוא הלך שמה, היא אמצעית עומדת רחוק. כמה רחוק שאני יכול להגיד נכניס לו בפנים? אמר לי 2000 אמה.

למה? נמצאים החיצוניים בתחום האמצעי. והעת ודאמרת כבתי דרבה בר דרבה ברב הונה מסתבר ד אמר יותר מ-2000 אמה. בעיר שהיא קשת אתה אמרת אפילו יותר מ-2000 אמה אתה אמרת לגבי עיר עשויה כקשת שאפילו אין בן גג הקשת ליתר יש יותר מ-2000 אמר רואים כאילו מקום היתר מלא בתים וחצות מודדים 2000 אמה מן היתר וללן למה פה אתה אומר רק אם יש בין האמצעי לחיצונים 2000 אמה רואים אותו כאילו מותל ביניהם זה כמו קשת למה למה אומר לו אחי אשתה אתה מכבתים מה אתה רואה אצל כל

אורך הקשת יש בתים אכל אקבתים מה איך אתה רוצה שנחבר אותם אם יש יותר מהפמה לא לא נחבר בשבילמה בקשת למה אני אומר רואים כל הקשת מלאה יש בתים מסביב כל הקשת אז לכן אני אומר אבל פה אין פה אין בתים מן הבית הראשון לאמצעי אין לכן אם יש 2000 ממם מחובר אם לא לא ר ראשי וכמה רחוק מצאין מהן דמרנן רואין 2000 היד ויכול לבוא מזו לזו בלא ערומינן רואעים ואת ודע אמרת לאן גבי עשויה כקשת אפילו יש ביניהם בין יתר לקשת יותר מ-2000 הרי

הוא מודדים נכון מה זה אמרנו שבאמצע זה בשבת למדנו מן אמצע הקשת מתחילת הקשת עדמלה איפה מסתיים ככה יש כן יפה זה היתר זה היתר אז זה יתר זה יתר מה מה הם זה או זה לא זה שמחבר את שתי הקצפות זה זה מפה מהנקודה הזאת לא למה מפה פה נקודה הזאת נקודה הזאת זהו זה מה שאני אמרתי קודם כן אבל אבל מאיפה אתה מודד את ה2000 מה הוא אמר הוא אמר אתה רואה כל האורך הזה זה אם יש יותר מ-2000 שים לב כל זה יותר

מ-2000 מתחילת הקשת למטה עד היתר זה איפה שאתה עושה כמו במקרוע זה יתר נקרא אתה שמה שם החוט שמה אתה מושך זה נקרא יתר היא כבתים בקשת אחה בין אמצעי לחיצונים אפילו טובה בלבד שיש שיעור באמצעי נמנות כדי המרינם ואמר לרבה לאביה כמה יהיה בין חיצון לחיצון ונראה אותם כמחוברים כמה יהיה מה נפקלך מינה כל שאינו מכניס אמצעי ביניהם ואין בין זה לזה אלא 141 ו3 תראה מה שאומר אין בין זה לזה מה זה אין בין זה לזה כמו אמר לי ראשי אין בין החיצון לאמצעי

141 ושליש אין בין האמצעי לח בסוף אלא 141 בשליש ואפילו 4000 אמה אם יש בין החיצונים מה אכפת לי אמר לי אין נכון וה אמר רב הונה היא רשויה כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מ-4000 מה מודדים למן היתר ואם לא אין מודינה מן הקשת יפה א זה גם אמרנו למעלה אתה יודע הרווח הזה יותר מ-41 לא מודדים כן אמר לי אתם לקל ממר מילה מלאי אין לומר שאני כאילו ממלא את זה שהחלל בין רגלי הקשת ממלא אין במה למלאותו פה יש בית אני ממלא

את זה בבית אחקל ממר מלא שהכפר האמצעי מוטל ביניהם אתה מבין הוא ממלא את החלק לוקח את האמצעי רחוק שם אותו ביניהם כלומר מלא יוא מלא האוויר שביניהם זה אין לך במה למלו אין שמה עוד עיר תמלא אותו בתוך הקשת הזאת נכון נחמן אין הביתה אמצעי נמ עכשיו איזה בתים תיקח בתים מהקשת תשים אותם בפנים את הקשת אמר לרב ספרה לרבה הרי בני הכסיטפון זה משכין להיות תחומה מהגיסה דרשיר ובני דרשיר משכין תחומה מה גיסה דקסטפון קד אקסטפון אומר יש בני העיר אקסטיפון שם העיר שמודדים

להם תחום מהצד שהמרוחק של העיר אדרשיר ולדרשיר מודדים מהכסיפון היק דגלת למפסקה יותר מ-14 ושליש כן אז איך אתה אומר מהעיר הזאת לעיר הזאת אומר נפק כחבלה אנחת אתמהתה דשורה דמבלאי בדקלתי בשיריים אומר תשמע חביבי יש יסודות של ה של החומה של דגלת שהיא מובלעת בתוך החידקל עצמה ואז בתוך החידקל יש שרידים של חומה והם מחברים זה לא סתם מחידי תקל יש בפנים כמו בית שזה היה מקודם גדול עכשיו הוא בפנים והם מובנעים בתוך 70 ושיריים לכן הם מחברים בין דרייר להקסיטון זה לא סתם באמת

היה יותר מ4000 לא מחבר אני חושב קילומטר לפחות שלו לא הרוחב שלו רוחב שלו יותר יפית נהרות כאלה זה נהר זה מה זה קילומטר קילומטר לא אם הגמרא אומרת משמע לא הנערות בד שבכלל לא היה להם שם ממש היו לפחות 300 400 מטר אם לא יותר איפה קילומטר 300 400 מטר כן אבל לא קילומטר לא אמרתי קילומטר לא לא כמה אמרתי לך קילומטר יש בזהקרות לא זה הרבה טוב הנה זכינו היום לעסוק בתורה בדף היומי בחג הסוכות תזכו לשנים רבות כולם נעימות וטובות בירות ושמחות שוכבטל

מעלינו כל גזרות קשות ורעות גזור עלינו גזרות טובות תהיו בריאים ושמחים נתראה בבשורות טובות מחר בעזרת השם השם יזכנו הלאה ‏Ja.