49 הדף היומי מסכת סוכה דף מ"ט י"ז אלול תשפ"א מפי מו"ר שר בית הזוהר הרב בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש פרשת כיתבו יז בחודש אלול. הנה מתקדמים לקראת יום הדין הגדול והנורא. מלך במשפט יעמיד ארץ.

כולם עוברים לפניו כבני מרון. כי תבוא מוריד אתם יודעים מה שכותב רמ חיים מבלוז'ין שמי שמדבר עם המלך הוא הוא רועד מאמת המלכות כל שכן הוא צריך לבקש ממנו איזה בקשה כל שכן אם חוטא והמלך יודע שהוא חטא כל שכן אם הוא גנב מאוצרות המלך כל שכן המלך מנה אותה על האוצרות והוא גנב בבנו של קחומר הוא בגד הוא מסר את האוצרות של המלך לשונאי המלך ככה אומר רבי חיים מולוג'ין כל שכן ישונאים הוא פגע במלך בבגד של המלך הוא נכלך אומר זה רק אדם יחשוב

על זה שנתן כוח לשונאי המלך אין לו פה להשיב ולא מצח לראש תאחז אותו רעדה מה נגיד אנחנו מראש ועד רגל אין בו מתום אדם מה יעשה יש לשון הרע יש שקר יש כזו כל מיני עוונות שאדם דש בעקביו איזה בוש ושה גדולה זאת. לכן צריך להשתדל שאדם יתאר לעצמו יום הדין הגדול והנורא איך יהיה ומה יהיה. אתם יודעים החפץ חיים היה מספר בשם רב מרדכי דוב.

הוא אומר אני ראיתי את החפץ חיים נכנס לעליית בית הכנסת כדי להתבודד לפני בימים הנוראים. ואני רואה אותו אני אני עמדתי מאחורי הדלת והיה לי להציץ ושמעתי אותו גם כן שהוא מתאר לעצמו איך דנים אותו בשמיים חפץ חיים אומר הוא מתאר לעצמו עכשיו הוא נכנס לבית דין של מעלה עומד לפניהם הקרוז מכריז ישראל מאיר הכהן תביאו לי את הזכויות שלו אוי אוי ואבוי. עכשיו מגיעים מחנות מחלות של מלאכי קודש נבראים מהתורה שלמד, מן המצוות ששמר בכל ימיו. מזכירים את הזכויות שלו.

איזה זכויות, איזה משנה ברורה, איזה לשון הרע, איך הוא נשמר, איך הוא מזכה את הרבים. רכבות, רכבות, רכבות של זכויות. אחר כך מכריזים. יש מי שיודע להעיד על חובותיו גם פה באים מחנות אלה מעידים על חסרון בעשיית המצווה אהבה במצווה דביקות בהשם טוב מעידים מעידים מעידים יוצא הכרוז מה דינו הוא צדיק רשע בינוני אומרים בינוני עשה תשובה על עוון מיד אומרים לו עשה תשובה על עוונותיך אתה עדיין בחיים יש לך כוח מתחיל החפץ חיים מה זה לבכות בחיות נוראות עכשיו אדם שומע חפץ חיים ככה מתאר

לעצמו את יום הדין זה יותר מה הוא יגיד על עצמו איך אדם כך כאן לומדים איך אדם צריך להכין את עצמו אתה יודע שראש השנה זה רק תחילת השנה זה הראש זה לא רק תחילת השנה שמתחילים אותו בדבר טוב אז הכל יהיה טוב זה הראש במלאו מובן המילה אין בשנה כולה אלא מה שנגזר בראש השנה ביום הדין בריות בו יפגטו להזכירם לחיים ולמוות, לאושר, לאסון, לרווחה, לצרה, פרנסה, מחסור.

ראש השנה זה היום הקובע, היום המכריע. כל הימים האחרים ניזונים ממנו, שואבים ממנו שבעם. לכן אדם צריך יצליח לזכור במאור פני הקדוש ברוך הוא. אז עכשיו זה קובע את כל השמחה שלו לשנה הבאה.

מה יהיה עם הבן אדם? יהיה מאושר, לא יהיה מאושר? הזוהר הקדוש אומר, קורא את ראש השנה יומה דצלותה. ראש השנה אומר הזוהר, זה יום של תפילה.

למה הקדוש ברוך הוא שומע לכל התפילות? אפילו של הפחוטים בפחוטים הקדוש ברוך הוא שומע להם. זה הרמז. ספרי חיים וספרי מתים לפניך נפתחים.

אפילו התפילות המתות יכולות לעלות לחיות בראש השנה. כל התפילות מתעלות. אפילו תפילות מתות ראש השנה יכולים להתעלות. גם תפילות של אנשים שכבר מתו.

גם תפילות של אנשים שבקצ בקושי מוציאים מילה. ראש השנה מעלה את הכל. רק שאדם ירצה להטיב מעשיו ללכת בדרכי השם. לכן זה עכשיו זה הראש של כל השנה.

אם עכשיו אומר אדם זוכה אומר הזוהר והאלוהים עשה שיראו מלפניו מזה זה מלאך המוות זה יצר הרע הוא השוטרה הוא הטובע אומר הזוהר יש לו חמישה כוחות אומר א' קול אומר הזוהר הוא טובע את בני אדם טובע את עוונותיו אחר שקודם הלך ופיטא את האדם אתה מבין הולך מפתא את הבן אדם. עכשיו הוא בא טובע על העוונות שלו והוא בא לפני הקדוש ברוך הוא אומר עשה ככה עשית ככה למה שמעת לכל יצר הרע באותו יום לא קמת מוקדם פה שיכרת פה דיברת לשון הרע זה דבר

ראשון טובע את הבני אדם טובע את העוונות שלהם דבר שני טובע דין אומר רבותיי אומר הקדוש ברוך הוא אני רוצה עונש תופ תופס את הבן אדם להעניש אותו בכוח לא עוזב אותו דואק שיקבל את העונש יש שטן כזה לא עוזב הוא גרם לו הוא גרם לו להחתיא אותו הוא פיטע אותו הוא טובע אותו בבית דין של מעלה אחר כך עומד על זה שיענישו אותו קטילון הוא בעצמו הוא המעניש הוא ההורג על אלון אם צריכים לקבל מרכויות עונשים והכל עושה כמו שפסקו בדין יעניו רשות המבצעת אתה

מבין אוי ואבוי מה יעשה אדם לכן אדם צריך להכין לו עורך דין חזק אסור לישון לא יחכה אחר כך מה יעשה יחכה אדם עד שיגזרו עליו צריך להכין עכשיו את העורך דין בכל הכוחות, לא להמתין. מעכשיו אדם צריך לסדר את העניינים שלו ממש, כל דבר ודבר. דבר ראשון צריך עם המידות שלו לראות.

הרבה פעמים אדם למשל כועס. אוי ואבוי נכנף נשמתו. איזה צרה גדולה זה כועס. בפרט אומרים רבותינו אם אדם כועס בראש השנה אוי ואבוי זה סימן ויצר הרע עובד בראש השנה להכיס אותו לכן אדם צריך להכין את עצמו מעכשיו יתרגל מה שיעשו לו לא יכס כמו אפרים הוא לא כועס מה שיעשובר רחמים [מוזיקה] איפהזהקום שלך ועל כסו לא ישב זר שהוא עושה תשובה על הכעסר את נשמתו זה אל תפיד השם יתן לך טובים טובים רבי חמים בוקר טוב ברוך הבא אני מקווה שזה לא חד פעמיזרת השם.

אז זהו אז אתם רואים רבותיי הנה הגיע רחמים מזרחי והביא איתו ממתקים בעזרת השם נולד אה נולד לך נכד אה תכף אני אגיד לך בבקשה זה של רחמים מי לא קיבל רבין כך מה אתה עושה כן כן הנה העיקר זה לא לכעוס אפילו שזה בא עליך תעביר להם יהודה תעביר להם כן רחמים הגיע הבנתור גם אתה מפחד טוב יאללה בוא נמשיך עכשיו זה היה הפסקה לרחמים. טוב, אתה יודע מה? למה הוא בא? הוא שמע שביום רביעי בערב יש סיום מסכת.

מה? לא, אבל הוא כל יום לומד איתנו. יום טוב, האדם עכשיו מנחן צריך מעכשיו אדם יכין את עצמו לא לכעוס. התרגל בפרט ראש השנה מסכן מי שכוע זה סימן רע לכל השנה.

השם אצילנו ישתדל מאוד יכין את בני ביתו יגיד להם לא לכעוס ולא להכעיס ולא משנה מה שהם מה שהם יעשו לא יכעס הכינו לא הכינו אמרו לו העליבו אותו פגעו בו הכל לא יכעס לא יקפיד אפילו בלב שום דבר אם יודע שהכל עילת העילות וסיבת הסיבות גם הוא גם מצידו יעשה את כל הפעולות שלא יבוא לידי כעס הוא יכין את הכל שיהיה מסודר מקודם ומה שהוא יכול שהכל יהיה בסדר ואז הוא לא יכעוס היה מורנו חכמים דף טיה בעל בית לחם יהודה היה מקובל גדול אומר

הוא מספר על עצמו אומר פעם אחת בראש השנה היה יצר הרע עובד להכעיס אותו והוא בסוף הוא לא כעס שום אופן מה עשה לו? היה לו בראש השנה גרימה לבנה יפה. היה עומד על הגג, היו אז אוכלים על הגג. היה שמה חוט באיזה טולים למפות עם שמן.

בא חתולה עמדה על החוט על הגרימה שלו על הכל שבחה לו כל השמן. אמר לא נורא. נלבש אחר. נלבש של שבת.

אשתו עלתה עם הסיר של האוכל. למזוג למעלה את האוכל. נפלה אמא שעיר, התגלגלה, הכל נשבר, הכל הלך. אמר, טוב, לא נורא, נביא היא העיקר בסדר.

נביא את האוכל של הבוקר. אתה יודע רחמים איזה קובה היה שמה. ובא שמה איזה ילד אחד, פחד מהחתולה, נשפח כל האוכל. הכל הסיר הלך אבאן בסוף החתולה גם נכנסה בפנים אז מה יעשה אומר לא עשו מה שיש נאכל אין מה לכעוס זה הכל ממנו יתברך עילת העילות וסיבת הסיבות לא כעס אומר ואותו שנה השם הציל אותו אומר היה לו שרפה השם יצילנו בבית הכל נשרף אבל הנפשות לא קרה להם כלום.

אומר, מי יודע אם הייתי כועס, מה היה קורה? השם יצילנו שלא יהיה באף מקום גזרות. לכן צריך להשתדל אדם לא יכעס. אומר גם הבן איש חי פעם בראש השנה יושב לאכול השכינה בלי השכנה בלי כוונה שפחה מים ועל על הכובע מים מלוכלכות על הגרימה שלו אומר לא נורא יבוא אחר ככה אדם צריך ואיך מה יעשה אדם?

אם אדם חטא לו ימחלו. נושא עוון ועובר על פשע. למי נושא עוון? למי שעובר על פשע.

אדם יכין לו כל הדברים שהוא צריך שביום הדין יצא זכאי. כל ההכנות שצריך זה אחד מהם לא לכעוס. אחד מהם שאדם יכין את עצמו בוידוי, בחרטה, באמת יחזור, לא יעשה יותר עוונות, יעשה תיקון על העוונות שלו בעזרת השם יום שני, כמו שדיברנו בעזרת האלו בשועתו שאדם יקבל עליו ביום ראשון צום, ביום ראשון צום בשביל הצום ביום שני מעלות השחר צת הכוכבים. פה נתחיל את התיקון ב-12 ו3.

יעשה פדיו נפש, ישב, ילמד עם הילדים שלו ואשתו את כל סדר התפילה, איפה מחכים לתקיעות, איך התקיעות, ילמד מה זה תקיעה. צריך כל זה שאדם יהיה מוכן. ברגע שאדם מכין את עצמו, העיקר שאדם מתחרט על המעשים הרעים שלו. מי שמתחרט והוא זוכר את המעשים והוא בוכה עליהם הקדוש ברוך הוא שוכח לו אותם אבל אם הוא לא מתחרט והוא לא זוכר מה שהוא עשה הקדוש ברוך הוא זוכר למה כתוב כי זוכר כל הנשכחות אתה ואין שכחה לפני כסבדך מה זה כי שוכך כל זוכר כל הנשכחות ואין

שכךה אז מה זה כל הנשכחות הקדוש ברוך הוא לא שוכח כלום אלא הזה בא לומר אם בן אדם זוכר הקדוש ברוך הוא שוכח ואם בן אדם שוכח הקדוש ברוך הוא זוכר לו אז הקדוש ברוך הוא זוכר מה שאדם שוכח שהוא עשה עוונות לא מתוודה עליהם כי זוכר כל הנשכחות שאדם שכח אבל אם אדם זוכר ו מתוודה הקדוש ברוך הוא זוכה שוכח לו אותם כלומר אם יש דין למטה אין דין למעלה ואם אין דין למטה יש דין למעלה מה אתה צריך?

התיק שלך כאן על הרצפה. לא לא. עוד. תלך לכיסא תישב, תמצא את התיק.

אה, הבנתי, הבנתי. אז בעזרת השם נעשה בעזרת השם שיהיה בעזרת השם ישועה גדולה ונלך בדרך השם השם איתנו בעזרת השם יהיה ישועה בכל בית מה ששאלתי אדם שמחורס עושה תשובה אותו דבר תלוי מה זה היה ומה הכעס היה וכמה רמה הרמה שלו אבל בדרך כלל אדם יהיה לו אישות אנחנו עכשיו הולכים למשנה היום הנציב אהרון אליהו בן נגרס אסתר הוקדש על ידי משפחת בבאי לצחת משלה משה אנה מיכאל ברכה בת שמעה שרה בת גיל גילי בת ברכה החיל אמן שיהיה ל רפואתו יצחתו כן קודם נעשה

צדקה לא לדבר רבין הלאה שניות המצוות אנחנו משניות נידה פרק ב' משנה ב' נמצא על שלו תמאין וחייבים קורבן נמצא השאלה אות יום תמאין וחייבים קורבן נמצא שאלה לאחר זמן תמאים מספק פתורים מן החורבן משנה ג' איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המיטה ותדיח פניה ואחר כך מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה רבי עקיבא אומר אף מטמאה את בועלה מודים חכמים רבי עקיבא ברוק כתם שמטמאה את בועלה הגענו משנה ד' טוב אנחנו עכשיו הולכים לדף היומי בעזרת האל ובשועתו היום אנחנו דף מטליך בעזרת השם

נגיד את התפילה מקודם שיויתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בעל אמות שם יחוד קדשהו שכנתחיל אותיות כה כש בשם כל ישראל בשם כל נפש רוח שמה אחידה דיחסים שורשי נפשנו רוחנו נשמתנו הנה אנחנו באים לקיים מצוות עשה שלימוד לתורה כמו שכתוב אמר הכתוב והגית בו יומם ולילה ומדים תורה לשמע כדי לקשר שורשי נפשנו ליחדה להדביקה אם למעלה לשל העליון דם העליון עדו אלוהינו עלינו מעשה ידנו עלינו מעשה ידנו כנ רצון לפניך אלוהינו שלא ירע דבר תקלה על ידינו ולא מקש דבר בשמחו בנו חברנו שלא אמר

טמא טהור ולא על טהור טמא ולא על מותר אסור ולא על אסור מותר ולא יקשלו חברנו דבר לך ונשמח בהם והר איננו במאות תורתך ו צילנו מכל מכשות ותערות בדיני יסור בהתר אין בדיני ממונות הן בהוראה אין בלימוד מה שגינו כבר עמדנו על האמת ואל תצל מפינו דבר אמת כדוני יתן חוכמה בפיבדעתונה גני וביתות מצותך רוב כמ לקחית זל כתרים על ידי שהיו חבבים על צור תודה חתום תורה בלימודי בלמודי תורה חתום תודה צור ברוך אתה אדוני מדני חוקך חוקך נמדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה

אדוני מדיני חוקך חוקך נמדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני מדני חוקך חוקך למני אדוני אתה ברוך בחוקותיך ישעשע לאח לפניך שרמעלות ברכו את אדוני כל עבדי אדוני עומדים בבית אדוני בלילות סוכם קודש וברכו את אדוני ברך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ כן אז לפתוח במסכת דף מ ט אמרנו איך נעשה נראה נפתח ונראה כן כמו שאתה אומר נתחיל דף מ ח עמוד ב למטה תנו רבנן איי אי איי אי איי אז תראו אתם רואים בדיוק שבוע הבא יום רביעי מסיימים יום חמישי מתחילים ביצה מה

ראשי תיבות בצה? יב צירופי הוויה מערבו מה קרה? מזמן אה מהמד מערבו של מים אמרנו היה שמה שני שני שני כלים שני צלוחיות של זהב אחד היו שמים בזה יין ואחד של מים מערבו היין בצד מערב זה היה של מים קערה מצד מערב זה היה של מים.

ככה אמרנו במשנה. תנו רבנן אה על הנקב מערבו של מים. היה צלוחית עם נקב. היה צלוחית ששמים בה.

כן. אולי נקב לשיט לשטית. כן. יש אומרים שזה ישר מהצלוכית היה יורד לשיטים.

אה דרך נקסת. נקב שבז שמים אותו על הנקב ש במזבח וזה ורד שמקס מופר על החמים ש כן כן תנו רבנן מעשה בצדוקי אחד שנסכל ברגליו ורגמו כל העם באתרוגיהן באותו יום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמו ולא מפני שהוכשר לעבודה אלא שלא יראה מזבח פגום הנה אמרנו הנה אני קורא לכם את המשנה נסוך חמים כצד בסוכית של זהב מחזר כשלושה לוגין היה ממלא מן השוח הגו לשער תקעו ויראו ותקעו וכולי היו היו שמה כמין שני חות תמים דקים מעובה אחד מעובה ואחד דק

מערבו של מים החותם ה של מים היה במערב מזרחו של יין. אם יראה בשל מים לתוך של יין, של יין לתוך של מים יצא אתה רואה רש"י אומר הספלים הפלבים רש"י אומר הספלים נתונים אצלך קרן א סמוכין זה לזה אחד לצד מערה ואחד לצד לפנים ממנו למזרח הספרדים כתוב בסדר אז זהו אותנו רבנן מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ראית במקום שינסך על גבי המזבח הם הצדוקים הם לא מודעים בניסוך המים אז אז הוא מה עשה זלזלה בזה כאילו שוטף בזה את הרגליים שלו כן

ואותו היום נפגמה קרן המזבח למה זרקו עליו על הצדוקי אבנים כנראה בן איש חי אומר מה הם עשו בן איש חי אומר הם לקחו אבנים קשרו אותם לאטרוג לעוק של האתרוג וכך העיפו עליו. למה חכמים לא היו נותנים להם לזרוק אבנים?

הם התחקמו, לקחו א אבנים, קשרו אותם לאדרוג. בן איש חי אומר, קשרו את זה לאתרוג וזרקו. איך למה הם לא כן? איך יפגע המזבח?

מאתרוגים. ככה גם הרביצו אותו. שזה המלך אלכסנטר יני. כן, יש שאומרים כך התרוגם בתוך האתרג כן באתרוגים עצמם למה כתוב התרגמו העםרוגיהן לפי ראשי צריך להגיד גם בזה וגם בזה זה למה כתוב מפורש באתרוגהן עובד מזה אבל רגמו אותו על ידי אבנים צרקו עליו לא כתוב מה קרה לו והביאו בול של מלח וסתמו לקחו בול של מלח ושמו שמה ש הקרן נפגמה שלא יראה לא יפה לא שזה מוכשיר בז המזבח אבל שיראה יפה ולא מפני שהוכשר המזבח לעבודה אלא מפני שלא יראה מזבח פגום כבוד המזבח

הנה רש"י אומר לא מפני שיהיה מזבח כשר לעבודה בסתימה זו אלא כדי שלא יראה פגום כבוד עוד למה המזבח כשהקרן פגומה הוא לא כשר כתוב אבנים שלמות תבנה את מזבח השם אלוהך גם הקרן צריכה להיות בדיוק מרובעתך כל מזבח שאין לו לא כבש לעלות בו למזבח אין כבש ולא קרן לארבע לאכול ארבע פינותיו צריך להיות לו קרן ולא יסוד היסוד זה אמרנו לב אמה לב אמה ואחר כך כונסים אמה בפנים מה שלמטה זה נקרא יסוד זה מקום רחב אמה בחלק התחתון של המזבח על ידי שבנו

ריבוע ונתנו אחר כך ריבוע יותר קטן אז נהיה יסוד ולא ולא ריבוע אם לא עשה המזבח בצורת ריבוע חסר אחד מהתנאים פסול לעבודה זה מעכב.

אז אומר הגמרא אומרת אמר אבונה בכל דבר שנאמר בו המזבח זה מעכה בצורת המזבח. בכל אלה כתוב המזבח. בקרן כתוב על קרנות המזבח. בכבש כתוב אל פני המזבח.

והכבש נקרא פני המזבח שהוא פתחו ועלייתו. ביסוד כתוב אל יסוד המזבח. וכן כך כתוב גם כן רבוע יהיה המזבח. אז אתה רואה כל אלה מעכבים.

כתוב המזבח. המזבח. הנה תראה ראשי שכל מזבח להכי אין כשר לעבודה. שכל המזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד ורבוע פסול עבודה אחרי גרסינה קרן אבן אמה על אמה ברור עמה לכל קרן ויסוד דהיינו אמה כניסה ראשונה ורבוע שאינו מרובע חסר אחד מכל אלה פסול טעמה אמר רבונה בשיטת קדשים כמקום שנאמר המזבח לעקב דכי משמע מזבח זה המזבח העשוי כך בקרו כתיב המזבח על קרנות המזבח באצבעך במילואים בכביש כתיב אלפ פני המזבח והכבש הוא פני המזבח שהוא פתחו ועלייתו ביסוד כתוב אל יסוד המזבח רבי רבוע כתוב

רבוע יהיה המזבח רבי יהודה בר רבי יוסי בר יהודה אומר אף הסובב גם זה גם הסובב זה מעכה בהכשר המזבח איפה קרקוב למה הוא אומר מה שכתוב קרקוב המזבח רש"י אומר זהו הסובב והרי נאמר בו המזבח רבנן סביר עליהו זהו הקיור והכין מזבחים זה לא זה לא הסובב אלו מה הוא עשה הוא כנס אמה עלה שלוש נכון חמש אחר כך עלה שלוש כנס אמה עלה שלוש יוצא איפה שהוא גמר החמש עכשיו זה גובה המזבח כבר שש עכשיו שמה זה סובב כהנים מסתובבים שם קרקוב המזבח לכן

זה מעקב רבנן אומרים זה קרקוב זה קיור כמו ראשי אמר אבאבר חנם רבי יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו בובו בו בו בו בו בו בו שנאמר מה זה השיטין?

זה הבורות העמוקים חלולים נמצאים מתחת המזבח כנגד מקום הנסחים. שם מקבלים את היין ואת ואת המים לשם נסחים. אלה שנספחים לשם נסחים מששת. למה זה נקרא שיטין?

בגלל שהוא שותה את הנסחים. הם שותים את הנסחים לכן זה נקרא שיטין על שם שהם שותים יש אומרים שהיסוד נקרא שיט כי השטות י הרסון צדיק מהפעל שטות זה יסודות עם היסוד ההרוס הכל הלך אז הנקבים הם הם ביטו יסודות שיטין הנה רש"י אומר חלל שיטחת המזבח כנגד מקום הנסחים רק אני אומר לך למה זה נקרא שיטין כי הם שותים כן הם מברכים שהכל או גפן והם שותים מה אתה רוצה איפה נמצא עכשיו מי דיבר לול חכה אתה מקדים שתית כנראה דנשי חכה שיתין מששת ימי

בראשית נבראו זה אוכן על ידי הקדוש ברוך הוא ברא את העולם שיש את ימי בראשית הכין תראה איפה איפה שלעתיד יקנה דוד המלך את המקום הכין אותו כבר הקדוש ברוך הוא שני חמוקי ירכיך כמו חלים מעשה ידי אומן דרשים רבותינו חמוקי ירכיך חמוק זה מלשון נסתר נחמק ירכיך זה מלשון על ירך על ירך המזבח שו רבותינו חמוקי ירכיך מה ש נחמק ונסתר מירכייך זה ירך המזבח אלו השיטין שהם נחבאים ומוסתרים על ידי המזבח ככה אמרנו כמו חלאים. מה זה חלאים? שמחוללין ויורדים עד התהום.

יש להם חללים, חללים, חלולים, חלולים ויורדים עד התהום. ועליהם נאמר מעשה ידי אומן. מי זה? זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא.

הנה. אבל לקמן יגיד שדוד קרא את את השיטין את החללים האלה נכון נכון יש שאומרים שזה דוד עשה מחלוקת אם הקדוש ברוך הוא הכין אותו בבירת העולם או זה דוד יש מי שמסביר שבאמת הקדוש ברוך הוא הכין וזה ניסם ודוד בא ופתח אותם בחזרה יש אומרים המרשם מסביר שהשיטין שקרא דוד זה לא השיטין שתחת המזבח אלא זה יסודות של בית המקדש ומה שפה כתוב זה נברא משש שני בבראשית זה השטין שתחת המזבח כן איפה זה מ עד התהום [מחיאות כפיים] הנה אמר רבי יוסי תניה רבי

יוסי אומר שיטין מחולנים יורדים שנאמר השיר הנה לידידי שירת דודי לחרמו קרם היה לידי בקרם בן שמן ויעזקהו ויסכלהו ויתעהו סורק ויבן מגדע בתוכו וגם יקב חצב בו ראית השיר לידידי מה אומר דילקתי תנ דברי רבי ישמעאל דילקתי אני חוזר תנ תנ דבר רבי ישמעאל בראשית אל תקרא בראשית אלא בראשית מפה אתה רואה שתנה דבר רבי ישמעאל מבאר את המילה בראשית לא תקרא בראשית כלומר בבת אחת אלא בראשית שתי מילים שהקדוש ברוך הוא ברא את השיטין שני נאמר השיר הנה לידידי שירה דודי לחרמו אז אומר

מה זה השיר הנה זה שירה ש אומר הנביא זה שירה שקצת זה ישעיה הנביא קצת טרעומת רוניה לקדוש ברוך הוא ישעיה הוא מתלונן על קרמו של השם מי זה קרמו של הקדוש ברוך הוא זה עם ישראל מה הוא אומר קרם היה לידי בקרם בן שמה במקום השמן והמשובח שבכל הארצות וטיפר בו הכי טוב הקדוש ברוך הוא איך ויעזקהו שנתן לו ערים בצורות מוקפות חומה דלתיים ובריח כמו טבעת למה בלשון ארמית איזקה זה טבעת ויסכלהו פינה את האומות כמו אדם מסכל אבנים פינה את האומות שעלולים להחטית

בני ישראל מן המקום זה הבעיה שלא יחטיב את עם ישראל ויתעה הוא סורק נתה בכפנים משובחות מושרצשות היטב זה בית המקדש שזה שורש של עם ישראל שהקדוש ברוך הוא שמחבבם ויבן מגדל בתוכו זה מזבח מזבח למה המזבח עשוי בתוך המגדל בתוך בית המקדש כמו מגדל עוז בתוספתא יש גרסה שהמגדל זה ההיכל והקב זה המזבח שמנסכים עליו והשיטין מרבה מהמילה גם וגם יקב חצב בו באותו מגדל זה בור חפור לשים בו יין מי הם אלו השיטין אתה רואה הקדוש ברוך הוא קרא את שיטין אבל אמרתי לכם

יש אומרים שזה דוד המלך למה כתוב במדרש שאמר הקדוש ברוך הוא לדוד אזור חלצך בני את היסוד של בית המקדש רבי דוד בצרו שעל התהום כתב עליו שם בן מב אותיות שם המפורש מסביב כתב יהי כבוד אדוני לעולם ישמח אדוני וני במעשיו כך כתוב במדרש עוד כתב דוד ושלמה בנים בית המקדש מיד הושיט את ידו ליטול הצרור אמר לו הצור אל תיגע בי הצור דיבר האבן דיברה אומרת שם בוראי חקוק עליי אני חותם של הקדוש ברוך ואומר המדרש אל תתמע שהצרור דיבר שהרי גורל של יהושע

צועק אני גורל על פי הגורן והוא גם משיב ואומר דוד אני השם השם הקדוש ברוך הוא דודי ואני דודי ואני לא נתן את הצרור ואז הציפו המים למעלה אומר לו הקדוש ברוך הוא אומר לו דוד הקדוש ברוך הוא מה אני הורגני אתה אומר אמר לו, "לא נתכוונתי להורגך." כך אומר המדרש, אלא להראות לך יסוד בית המקדש. מיד הזכיר שם מפורש וחק עליו שם מפורש ושלחו על פי התאום, חזו המים לאחוריהם. זה מדרש אחד.

יש מדרש אחר אומר שבאמת דוד הוא קרא את התהום. הוא חפר את ה חפר את השיתים. ואז הוא הגיע לתרהום וזז לו האבן המיוחדת שחקוק עליה שם השם והתחילה להציף את העולם ולא ידע דוד המלך מה לעשות הוא שאל הוא ידע שבשם המפורש הוא יעמיד את זה אבל לא ידע אם מותר למחוק על זה אולי ימים ימחקו שם המפורש ישים את זה לא ידע מה לעשות עד שבא דואג הכי טופן ואמר אמר לו שמותר שמותר להשים והוא שם את זה ואז שקט אבל זה היה עמוק

התהום הוריד אותו למטה אמר 15 שיר המעלות שיעלה ללמעלה כי אם התהום הרבה למטה אז המים משקים את האדמה זה לא רק מה שיורד גשם מהשמיים כל טיפה שיורדת מלמעלה עולים כנגד טיפים מלמטה מהתהום לכן זה היה רחוק חוק הרבה אמר 15 שיר המעלות ו ועוד דבר כתוב במדרש כשדוד המלך קרא את התהום הוא ראה שמה סיר ששם שם הוא בלק ועם שמו בפנים סיר כשיגיע לשם דוד כל עם ישראל נתנו להם איזה מנה שמה מה עשה דוד דוד ראה את הסיר הזה וטיפל בו כמו

שצריך ולכן הוא אומר מואב סיר אחצי על אדום אשליך לעני פשטרוי רב זה חי הוא ברח את הנס פתח את ה את הזה זה זה אותו זה אותו מקום כן זה לא קשור לזה עכשיו תניה רבי אליעזר בר צדוק אומר לול קטן היה בן כבש למזבח במערבו של כבש כבש ואחד ל70 שנה היו פרחי כהונה יורדים לשם ומלקטים שני יין קרוב שדומה לעגולי דבלה ובאים ושורפים אותו בקדושה שנאמר בקודש סך נסך שחר להשם בדרשינן וכולי אומר תניה אמר רבי אליעזר בר צדוק לול קטן זה כמוה

מלמעלה ללמטה הייתה בין כבש למזבח ברווח שיש בין הכבש למזבח הכבש זה היה לב אמות הוא היה עולה אבל הוא לא היה נצמד ממש למזבח זה לא היה צמוד למזבח צבע אלא היה רווח ביניהם. אז בצד שמה בצד המערב של הכבש כלומר בשמונה עמות של חצי רוחבו המערבי של הכבש שמה היה לול והעין המנוסך היה נשפח בקרן מערבית דרו לאומת עכשיו בקרקעית הלול היה רצפת שיש ששם נשפח היין ונאסף ונקרא שם ככה היה שם אתה איתי שמעון ציון משה גבל למעשה צריך להיות גוש ואח איפה

כתוב דבדה חכה נכון תכף ואחד מ70 שנה היו פרעי כהונה ילדים קטנים יורדים לשם ומקריטים משם יין קרוש נעשה ונקרש התעפש מנכסה כל מהנסחים של כל השנים דומה לעיגולי דבלה שמה היה למטה שיש ואתה יודע זה מתאסף נהיה יין מתאסף נהיה חתכות חתחות דומה אומר זה היה דומה לעיגולי דבלה פעם ב-70 שנה תראה ובאים ושורפין אותו למה זה אסור בהנאה זה קודש בקדושה במקום קדוש בעזה שנאמר בקודש הסך נסך שחר ר כשם שניסוכו בקדושה כך שפתו בקדושה מהם משמע מאיך המשמע שמדובר על גם על שריפה

אמר רבינה אתה קודש קודש כתיבחה גבי נסחים בקודש הסכנסך תיבתם ושרבת את הנותר באש לא יאכל כיקודש הוא לגבי מצוות צריפת נותר כתוב ושרפתה את הנותר באש גזירה שבה לומדים שכל שמצוותו בקודש ישרף בקודש אז גם הנסך נשרף בקודש תראה ראשי מקודם יש לנו לא קראנו ראשי מקודם מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא גרסינן ועליהם קרם דוד לא גרסינן לבתוסת ואחד מלא גרסינן לה דמדת שקרן לתל מששת ימי בראשית נבראו לידידי הקדוש ברוך הוא בשבילו אני משורר חומו אני אני לקבול על זאת שיר דודי

לכרמו על קרמו קרם הילדידי בקרם בן שמן בארץ ישראל זווית השמנה מכל הארצות ויעזקהו בנה להם ערים בצורות מוקפות דלתיים מבריח כטבעת כרבק נזגע וסלהו כדם המנפה המפנה אבנים מקרמו כלומר פינה האומות מפניהם שלא ישבו בארצם פניחתי אותם ויתעה הוא סורק נטעו גפנים משובחות ולא זמורה אלא שרשין שרשין עצמו עצמן זה בית המקדש שרשין שרשין זה בית המקדש הוא שורשן ועקרן שמחבן בפני המקום ויבן מגדל בתוכו זה מזבח עשוי כמגדל ל עוז וגם יקב חצר בו באותו מגדל יקב הוא בור חפור וכן עד יקבי המלך

בית שחיה דמלך לשון שיח ומערה לול הרובה שהיא מלמעלה למטה בין כבש למזבח הכבש אורכו לב ומשפע ועולה תשע עמות עד ששווה למזבח ולא היה ראש המחובר למזבח אלא אוויר מעט מפסיק בינתיים כדי מזבחים ועשית עולותך הבשר והאדם מהדם בזריקה ובשר בזריקה אדמה תאבויר אם יש כבש כבש ואותו אוויר קרוי בין כבש למזבח ול היה באותו אוויר במערבו של כבש בשמונה עמות מערבית של כבש שהכבש חוכבו תזמה ממזרח למערב אותו חלל שהנסחים יורדים לתוכו שהן נעסים בדרומית מערבית של מזבח מוקף ארבע מחיצות עד קרקעית עד

קרקעיתו וקרקעיתו של רצפת וקרקעיתו של רצפת שיש ואין היין נבלע שם וכל נסחי היין של השנה יורדים שם ויתנ לטל שהוא שיטין יורדין עדתהום ואכי אמר לנקמן דלתלה ופליג אדרבנן פרחי כהונה ילדים כהנים יין קרו שנאפש ונקרש וספין אותו בקדושה במקום קדוש בעזהרה תוך השידין מוציאין אותו שלא יתמנאו השיטין מן הנסחים שכל קרבנות הציבור והיחיד תאוני נסחים חוץ מחטת והשם ושרפין אותם שאסורים בהנאה דקודשו שנאמר בקודש הסך הקרי שריפה לנצחו מה ניסוכו בקדושה לא יעליף מאחל יעשה שריפתו בקדושה ולא בחל חוץ לעזה אבל הוצאתו משם

פשיט עלה כדי שלא יתמלאו ולא צריך קרע מהם השמע מאח שריפה התהיה קודש קודש ויקמר נמ מצוות הוצאתו ושריפתו מהחי אליף נמשיך כמן אזדתנע נסכים בתחילה מועלים בהם עכשיו הגמרא מברת את דעת רבי אלעזר מה שלמדנו במשנה שיש מעילה בנסחים אפילו אחר שנעסף מצוותן אתה רואה ניסחת את היין אחר שנעשת המצווה אבל כבר כבר נעשה מצווה.

בכל זאת יש בהם מעילה. לתניה נסחים בתחילה שקדשו עד שהתנסכו, יש בהם קדושה לכן מועלים בהן. אבל אחר הניסוך, כאשר נעשת מצוותן ירדו לשיטין, אין מועלים בהן. אפילו אם נהנה והשתמש בהם, כל דבר קדוש אחרי שנעשה מצוות לא מועלים בו.

אז משמע מהמשנה הזאת שאחר הניסוך עדיין הנסחים קיימים ואפשר לההנות מהם אז נראה שלא ירדו לתהום למה אם ירדו לתהום זה לא שייך אז למר רבי אלעזר בר צדוקי שסובר שאחר הניסוך העיין יורד ללול אתה מבין נמצאים בלול די רבנן אנחנו ללתרהום אי אפשר אפשר שישתמשו בנסחים הם ירדו לתהום אז משמע שזה מי שאומר שהיה לול וזה היה רואה את רצפת שיש לא שזה היה זה לא יכול להיות רבנן הגמרא אומרת לא אפילו תמר רבנן מדרכת אפילו תמ שייך לרבנן גם שיהיו מנסחים אומר תלה כלי

בתוך השיתין שירדו כשירד הנסך לשיטין קלטו בכלי מתה מה הוא עשה הוא שם שמה איזה כלי מתחת למזבח איפה שיש יורדים הנסחים קבט את הנסחים רוצה לההנות מהםש אז זהו אז זה לא מתחילה המועלים בהן ירדו לשיטים אין מועלים בהן תראה ראשי בתחילה מועלים בהם כשהקדישו עד עד שנתחו יש בהם מעילה דקודשי גבא מנו ירדו לשיתנו עלים בהם שאין בהם שום צורך גבוה כמן הצטריך למתנה אין מועלין כרבי אלעזר בר צדוק דין יורדין תהום ואפשר לרד לאבי עם לקלט אם תלה כלי בתוך השיתין וקיבל אז

מה זה? זה בריאה שאומרת רגע אז יש מעילה בנצחים אחר ש נעשת מצוותן זה השאלה הם באביר לא הם קחו אותם באביר זה לא לצורך גבוה איזה מילה במשנה מה אמרנו שיש מעילה אחרי שנעשה מצוותם אמרנו אין מעילה אז עוד הפעם כמן אז להתנן נסכים בתחילה שקדישו עד שהתנסכו כן יש בהם מעילה אבל אחרי שירדו לשיטים אין מועדים בהם רבי אלעזר בר צדוקי למה הוא אומר הנסחים הולכים בלול למה אם רבנן חתו לתאום איך תהנה בהם אפילו תמ רבנן בדיקלט מה הוא עשה הוא שם שמה

איזה מכשיר קליטה לא שהוא מצטט הוא קולט את מה שיורד יש לו כיס שמשנה הזאת שסוברת שאין מעילה בנסחים אחר שנסחו אותם במזבח האם זה רבנן שסוברים שהנסחים יורדים לתהום לכן כמה שנעשת מצוותם אין בהם מעילה גם אם יקלוט אותם בשיטין על ידי כלי אין בהם מעילה ולא רבי אלעזר בר צדוק למה רבי אלעזר בר צדוק אם רבי אלעזר אקתי בקדושת היוקמה מה אתה אומר אין מועלים בהן? הרי אם מצווה לשרפם בקודש סימן שהדין ה קדושים נכון אומר אפילו תמע רבי אלעזר אפילו תאמר שלא יצאו

הנסחים נחולין עדיין צריך לסוף אותם בקודש אין לך דבר שנעשת מצוותו מועלים בו בנסחים עיקר מצוותן זה הניסוך אחר כך לא מועלים אבל למה צריך לשרוף אותם בקודשמנו הגזרת הכתוב אבל אין מיל אבל לא מועל בהם תראה רש"י איקדאמרה למה הדקטני ירדו לשיטין אין מועלין רבנן והכל אין מועלין דאן בהן עתה צורך גבוה רבי אלעזר בקדושתפקדושה על הקדושתו עליהם דבעוה שנעשה מצוות עיקר מצוותו פוקקין את השו ‏Ja. איפה אנחנו אמר לקיש בזמן שהנסכין יין בזמן שמנסחין שמנסכין יין על גבי המזבח פוקחין תשיטין מה פירוש מניחים

פק על הנקבים שיש בראש המזבח למה דרכם יורד הנסחים נשיתין למה שהצתברו היין המנוסך על גבי המזבח ויראה הוא הוא מלא לקיים מה שנאמר בקודש השך נסך שכר להשם מהם השמע שצריך להראות במזבח אמר רבפה שחר לשון שטיה לשון סביבעה לשון שחרות מה זה שכר הלשון שכר זה גם לשון שתייה גם לשון שביעה גם אז לכן נסך שחר כתוב משמע צריך המזבח להיות כמו גרון מלא של השוטה יש אומרים שהיו סותמים את הנקבים למטה כדי שכל שאורך ה כמו הגרון יהיה מלא, השיטין יהיה מלא.

לא כל המזבח. יש שומרים לפי ראשי משמע שלמעלה הוא שם את הפקק איפה ש מתחילים השיטים ואז כל המזבח מתפנה. זה יפה. לא ככה ראשי.

שבע לשון שכר ושנ שיטין את נקב שבראש המזבח שהנסחין יורדים בו לשיטין שראה היין עליו כגרון מלא ושבע גרון מלא ושבע זה זה גרון זה לא מזבח הפה של האדם זה מזבח מה שחר לשון שכרות ושמחה טוב בוא נראה לקיים מה שנאמר בקודשך אמר הפפה שמעמינה כי עניש חמרה כאשר אדם שבע מיין זה לא ששתה הרבה יין בדגימות קטנות מגרונה שבע מגרוני שבע דווקא שמלא גרונו בגדימות גדולות ממלאות את גרונו זה לא דומה לאוכל שאוכל הרבה אז אז הוא נהיה שבע אפילו מעט מעט נהיה שבע אלא זה ממלא מלא את הגרון. אתה מבין? יין צריך לדעת לשתות. אם הוא ימלא את גרונו זה יתחיל לשקר אותו יעשה.

אבל אם הוא ישתה את זה במהירות תיכנס צריך הגורון לשים פעם אחת הרבה הגרון יהיה מלא. לא לגמות קטנות. לא לא לגימות קטנות. ראשי אומר מגרוני שבע על ידי ששותאו בליגימות גסות וגרון מלא ומשביע ולא על ידי שתייה מרובה שמכניס הרבה יין במעב על ידי לגימות דקות ואינם כוכלין שסובע שסובע שלהם בא ממילוי כרס זה רב פפה הוא היה בקי הוא היה בקיא בעניינים הגמרא אומרת רב פפה היה מוכר שחר חר שחר לשון שתייה אמר פפה שמע מנה כי עניש חמרה מגרוני שבע אז אמרה צורמה ברבנן דלא נפי שלחמרה תלמיד חכם אין לו הרבה יין נגמ גמועה שתה אותו בגבימות גדולות הם משביעות אותו רבה כסדברכתה הגמע גמועה רבה היה לוקח כושר ברכה היה גומעו בדרך סביעה למה בשביל חיבוב מצווה.

כלומר היה לוקח של ברכה, לוקח לגימות גדולות. כנראה זה היה לו גדולה. כן, נכון. דרש רבהמם אמ דרשבא מדכתיב מיפו פענייך פעמיך פעמייך בנעלים בתנדיב מה זה פעמייך זה לשלון פסיעות מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולים לרגל הפסיעות שלהם בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב למה עם ישראל הם ביתו של אברהם אבינו שנדבו ליבו להכיר את בוראו שנאמר נדיבי עמים נאסף הוא עם אלוהי אברהם אלוהי אברהם ולא אלוהי יצחק ויעקב אלא למה קרה אלוהי אברהם משום שהיה תחילה לגרים הוא הראשון שנדבו ליבו להתגייר ראשי תחילה לגרים מנדבות ליבו להתגייר דרש רבה תנקן [‏צחוק] תנ דבר רב ענן פה נכון מה דתיב חמוקי רחייך למה הוא אמר כמו חלים מעשה ידי אומן זה על התורה.

אה זה החלים זה אבן שנקראת חלי הוא אומר נזם זהב וחלי כתם הלוחות שניתןו לישראל היו מאבן טובה ואין מעשה ידי אומן של הקדוש ברוך הוא שנאמר ועל לוחות מעשה אלוהים המה רב ענן דרש נקרא כמו החלאים כלוחות שהיו יהיו מאבנים טובות כמו נזב זה פסוק וחלי כתם מעשה ידי אומן והלוחות מעשה אלוהים הנה למה נמשלו דברי תורה כי ירך לומר לך ירך בסתר עד דברי תורה בסתר לא ישב עם התלמידים בשוק לא ישב בגובה של עיר כאילו תראו תראו אותי אני לומד תורה אני מלמד

תורה לא יינו דאמר רבי אלעזר מה דכתיב גיד לך אדם מה טוב ומה אדוני דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצניח לכת עם אלוהיך עשות משפט זה הדין אהבת חסד זה גמילות חסדים נלכת עם אלוהיך הכל בצניעות זה הוצאת המת והכנסת כלה לחופה בשני מצוות הללו כתובה המילה לכת למה כתוב טוב ללכת את בית אבן מלכת בית משתה גם זה עיקר של בעצניע צריך לשמוח במידה לא בקלות ראשכנזים כלומר אדם שתורם בשביל הוצאת אמת או הכנסת כלה הכל יעשה בהצניעה לא צריך להגיד לכולם

אני עשיתי ואני ואני חמוקי רחיך נסתרים שבערך שכבוד תורה בצנעה ולא להיות יושב ושונה בגובה של עיר ולא לשתות את תלמידה בשוק כדאמר במועד קטן הוצאת המת והכנסת כלה דכתיב בה לכתוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה אף שם צריך לצניע תשמע מה שהוא אומר גם בלכת לבית משתה בבית א אבל צריך לצניע לשעוד במידה נאה לשמוח במידה נאה לא להנהיג קלות ראש בעצמו תראה ויש אומרים אם צריך לבזבז להוצאת מת עני או להכנסת כלה עניה יעשה בצנעה ולא למקמי מן דלא ידע דעבדי

וכן מפורש בשאלתות רב החיים או כשהוא הולך לשם לאכול יאכל בעדינות והכל וימח בעדינות בחתן וקנה אמר רבי אלעזר גדול העושה צדקה יותר מכל הקורבנות שנאמר עשו צדקה ומשפט נבחר להשם מזבח אתה רואה הקשוך הוא בוחר יותר בצדקה נבחר להשם מזבח יותר מכל הקורבנות זבח זה קורבנות ואמר רבי אלעזר גדולה גמלות חסדים יותר מן הצדקה או צדקה יותר גדולה מהקורבנות גמלו חסדים יותר מן הצדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקיצו דפי חסד למה קרא את הצדקה כזריעה את החסד כקצירה משמע החסד עדיף מצדקה למה הקציר יותר

עדיף לאדם מהזריעה אתה רואה אז צדקה זורעים אהח דברים שראשי אומר דרכן לעשותה בצנעה כגון צדקה ניתנת לעני בסתר שאין צריך להודיע לשום אדם מה שאין כבאמת ובכלה לפי שאחרים מתעסקין בהם וודעין היציאה משל מי משל מי יינו דאמר רבי אלעזר דכל מילה בעת צניעותה והוא הדין לדברי תורה נבחר להשם מזבח הכל בכלל זבע חטאת אשם עולה שלמים כולם זבחם שנאמר זהו לכם צדקה קרה אכל לזריעה צדקה ואת החסדת קרה קציר וטובה קצירה מזריעה כדי מפרש תנו רבנן שלושה דברים גדולי גנות חסדים ותר מן הצדקה

אם אדם זורח אה וקיצו לפי חסד אם אדם זורע ספק אוכל ספק אין אוכל בעתיד מ אפשר לדעת יכול להיות שלא יצמח כראוי או שיגר אוכל פרי או ברד או שידפון אבל אדם קוצר ודאי אוכל יש לו גם לא בטוח אבל יותר ודאי אמר רבי אלעזר אין צדקה משתלמת אלפי חצד שבה אתה רואה עצם הנטינה מנכסיו החצד זה לא לא לפני כן עוד שלא יהיה לו תורח נותן פת אפויה או בגד מוכן נותן לו מעות אז הוא עדיין צריך ללכת לטרוח אתה מבין למה לפעמים אנשים

זוכות יותר מהגברים גברים נותן אה האישה כמו ראינו המעשה רבי בזרה מרוקבה מרוקבה זה נשרף לו הרגליים והיא לא נשרף אמרת שים מען שלי למה לא שאני יותר גדולה ממך אבל אני יותר ממהר את העני יותר נהנה היא נותנת לו פת אפויה נותנת לו אוכל הכל מוכן חורשי סבזית מסדרת לו את הכל יפה יפה בן איש חי אומר היה אחד קמצן אבוקמונה, לא נותן צדקות, הוא אומר ויש לו חבר עושה הרבה צדקות הוא לא נתן מימיו ולא נתן צדקה בשעת מיתתו מת, הולך למות העשיר הזה

הביאו הביאו לו ביצה לאכול. שמע איזה קל עני רעב, דופק על הפתח, אמר שיתנו לו את הבשר שהביאו בשבילו. אומר, אומר הבן איש חי, נתנו לו וגרם לו חיים לאותו עני בזו הבסה. ובזה זכה בכל התורה והמצוות שעוסק עני בהם.

תראה? או יש איזה חולה לפעמים אין מי שיביא לו תרופה אין לו כסף אם לא יקח את התרופה הזאת ימות הוא בא בכמה פרוטות קנה לו את התרופה הציל את החיים שלו אז מה לקח את כל המצות של לא יש לו חלק אז עכשיו צריך למות עכשיו הוא חי עושה מצוות הנה ראשי אומר אדם זורע ספק ספק אינו אוכל שמן לא יצמע או ילכה בשידפון וברד אלא לפי גמנות חצדים שבה הנתינה היא הצדקה והתורח הוא החסד כגון מוליכה לביתו תורח שתעלה לו להרבה כגון נותן לו

פת אפויה או בגד ללבוש או מעות בעץ שהתבואה מצויה שלא יוצא מעותיו לאיבוד שנותןנו בתו לטובת הענירו לכם צדקה הצדקה היא הזריעה שזורה כדי לקצור לקבל שכר וקצור לפי ח זה תקבלו שכר לפי החצי שבה אז עוד אז פה אנחנו נכון תנו רבנן שלושה דברים גדול גמלות חסדים יותר מנ צדקה צדקה בבמונו גמלות חסדים בגופו בבמונו ראית מה זה נושא טמפיד אותו משמח חתן מלווה לחברו כסף הוא מלווה את חברוה לעניים גבילות חסדים בין העניים בין העשירים צדקה לחיים אנשים בחייהם בנות חסדים בין לחיים בין

המתים יפה חובר את המת חובר את המת ואמר רבי אלעזר כל ה עושה צדקה ומשפט כאילו מילה כל העולם כולו חסד כן זה יותר קל לעשות חס מי שאוהב צדקה אוהב משפט מחשבו כאילו מילה שנאמר אוהב צדקה או משפט חסד השם על הארץ מה יותר קל לעשות חסד צדקה כי צדקה אדם קשה לו עכשיו אדם לתת 100 שק קשה לו אבל יכול לעשות לו קפה יכול לעשות לו לקחת אותו טר זה חסד לא יש אדם קשה לו לעבוד כל אדם לפי הזה לעשות חסד בגופו תלוי

בכיס שיש הוא מפסיד תמוד זה שהוא עושה את החסד מה זה צדקה עושה צדקה ומשפט הבנתי צדקה צדקה אוהב צדק ומשפט מי שאוהב צדקה ומשפט כאילו מילה כל הארץ חסד שנאמר אוהב צדקה ומשפט חסד שם על הארץ שמת תאמר וכל בא לכפוס חופץ ניתן צדקה ועושה צדקה ממציאים לו אנשים הגונים את אמר מה יקח חסד לך אלוהים תראה החסד זה דבר יקר צריך לטרוח לחפש זה לא קל תמצא אנשים שבאמת צריכים את החסד הזה יכול אפירי שמיים כתב לומר וחסד אדוני מעולם ועד עולם אני רעב

אומר החסד מצוי רעב שאדם כל רגע עושה חס אמר רבי חמה בר פפה כל אדם שיש עליו חן בידוע שיש שמיים ירא שמיים שנאמר השם מעולם חסד השם מעולם ועד עולם אני ירא ו חן כמו זיב של חסד משוך על האדם יש פסוק חן וכבוד יתן השם היה שואל מוראנו ראש הישיבה רק חן וכבוד יתן השם הכל יתן השם חיים כסף הכל יתן השם אומר לו נכון הכל יתן השם אבל כתוב כל מי שבורח מהכבוד הכבוד הכל כל מהרודף אחרי הכבוד אז הכבוד בורח ממנו החיים

בורח אין אבל אדם שבורח זה בא אצלו זאת אומר אם אתה רואה בן אדם יש לו חן יש לו חסד הוא אהוב ו כל זה יתן השם למה הוא בורח חייב לתת את השם השם נותן לו כל דבר אדם עכשיו למשל רוצה צריך לוקח כסף הוא הולך עובד תורח מביא מביא נכון שזה תלוי בקדוש ברוך הוא אבל הוא יכול לטרוח לעשות אבל הכבוד כמה שאדם טרח הוא לא יקבל את זה זה בורח אז אם אתה ראית אדם יש לו כבוד יש לו חן זה יתן השם

בוודאי יתן השם שישיבה מספר כבוד אמיתי לא כן זה שטויות כמוצ כבודו כולם אוהבים כן הלה ואמר רבי אלעזר מדירתי פיה הפתחה בחוכמה ותורת חסד עלשונה וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד אלא תורה לשמע. יש שני מיני תורה. תורה לשמע זה תורה של חסד.

תורה שלא לשמע זה תורה שאינה של חסד. אדם שלומד תורה לשמע לעילוי שכינת עוזנו לשם ה בשביל בשביל השכינה והכל זה כן זה תורה נשמע. אבל אדם שתורה לומד בשביל כבוד, בשביל כסף, בשביל כל מיני שיראו אותו, זה נקרא תורה שלא נשמע. גם זה טוב.

לאט לאט הוא יעשה בסדר. מה זה? מהסד? מה זה הלשון?

התורה היא נקראת חסד כי היא עושה חסד עם האדם. מכבי שכר בג שמחבן על זה עושה חסדמ מרחוק כותב תורה לשמע זה מי שלומד זוהר קבלה זה תורה לשמע פשט זה לא בדיוק כל כך היא כדאמר תורה ללמדה זוהי תורה של חסד אתה רואה כבודו מלמד אותה לאחרים עושה חסד עם התורה אבל תורה שלומד שלא ללמדה זוהי תורה שאינה של חסד אדם לומד צריך גם להעביר לאחרים אבל למה אתה יכול את הילדים שלך אתה יכול כל מיני אנשים לא חייב כמעשה הוא בחול או בוא בוא

בו זה למחר נכון מעשה הלכות אבל לא נר עכשיו בבקשה עוד מעט טוב לא אני אומר שלא זכות רבי עכשיו לא לדבר אמרתי לך אתה צדיק אתה ממשיך אברהם השם ישמרך ויחייך רבי אברהם זקן ואברהם זקן אני שומע מה שאתה אומר הלאה ראית אברה מי שחורב בתורה ועושה טעות אחד אנחנו היום סימן קמגיזה זה חסד זה טוב אנחנו הלכה ב היום נכון אם כתבו כל חומש לבדו אפילו בגדילה כספר תורה אין קוראים בו עד שיהיו כל חמישה חומשים תפורים יחד חייב להיות כל החמישה חומשי תורה

תפורים ביחד זה לא מספיק שזה יהיה גלול ספר אחד גמור עוד ספר גמור וזה זה כן לא צריך שיהיה כל ה כל החמישה חומשי תורה והם כתובים בגלילה כספר תורה אבל בחומשים שלנו אפילו כל חמש ספרים ביחד אין לברך עליהם הבנת צריך שיהיה דווקא מגלול אז גם כן היה להם ספרים מאפילו מקלף אבל זה כמו הספרים שלנו זה קרוך אפילו כל החמישה חומשי תורה יקחו ביחד לא צריך דווקא בגלילה מקום שיש ספר תורה ואין שליח ציבור הבקי בנגינה בעל פה ראיתי נוהגים שהשליח ציבור קורא מן

החומש בניקוד והעולה קורא אחריו מן הספר תורה הקשר זה פטנט חדש אומר אין הם אין להם מי שקורא אחד הקורא בספר תורה קורא מנוקד וזה שעלה ובירך הוא קורא מהספר תורה כמו שצריך בשקט מה הוא שמע אותו בקורה בטח שזה טוב אני אמרתי לך שזה טוב כתוב ככה יש היום יש כסף ראיתי נוהגים עומד אחד על ידו עושה לו סימנים של הטעמים זה כמו צ'טו גריש אתה לומד זה הלכה משה מס אז הדין הוא שלא קוראים בפני כבוד הציבור אבל יש עוד טעם מביא כף החיים

בשם הירושלמי חכמים אסור לקרות בספר תורה שהוא לא שלם למה שכדי שאנשים יהיה נפשם עגומה שלא קראו בתורה וכולם ישתפו ויקנו ספר תורה עכשיו ביישוב שאין להם ספר תורה אז יקראו בתוך עומש בידי ברכה למה שלא תשתקח תורת הקריאה אז מה יעשה השליח ציבור יקרא לכולם את החומש גם הפטרה יקראו בלא ברכה אבל למה צריכים הפטרה זה תלוי בשבת תורה כן כך כך החיים אומר הפטרה זה לא מ שעושים בקל לא מר כף החיים כותב שאם הציבור חלו אז אפשר יש מישהו שאפשר לוקחה אבל איפה

לומדים את זה? לא, אבל כף החיים הוא פוסק שאין המחילה לא מועילה. גם דעת מרן כך שזה לא מועיל המחילה.

הלכה ג' אפילו בכפרים שאין נמצא להם ספר תורה כשר, אין מברכין עליו. אין מה לעשות כפרים אין. יגידו אין לנו זה מה שיש לא אסור אסור לברך אם נמצא טעות בספר תורה בשעת קריאה מוציאין זה הלכה השלישית ד' אם נמצא בספר תורה בשעת קריאה מוציאים ספר תורה אחרת ומתחילים במקום שנמצא הטעות ומשלמים מטעה ואם נמצאט טעות באמצע קריאת התורה גומר קריאה בספר הקשר וברך אחריה ואינו חוזר לברך לפניה ואם כבר קראו עמו שלושה פסוקים ואפשר להפסיק פוסק שם ומברך אחריה ומשלים מניין בספר תורה אחרת שמוציאין

ואז הם מוציאין אחרת דווקא שנמצא טעות גמור אבל משום חסרות ויתרות אין נוציח את הוא שאין ספר תורה שלנו מדויקים ומשלימים עניין מספר תורה אחרת שמוציאין למה הספר תורה שלנו לא מדויק כך שנאמר שהחרת יהיה יותר כשר והריאז פסק אין להביא ספר תורה אחרת וביתן יוסף פסק צריך להוציא ספר תורה אחרת לכן צריך לחלק בשעת הדחק שאין ציבור ספר תורה פסול ואין שם מי שיכול לתקנו יש אומרים דיש לקחות בו בציבור יברך עליו ויש פוסלין ואם חומש אחד שלם בלא טעות יש להקל לקרוא באותו חומש

אף על פי שיש טעות אחרים אבל זה הכל קשור ב הכל קרוך ביחד זה דברים שצריך לדעת אותם לפעמים אם נמצא טעות בספר תורה אני חוזר על ההלכה בשעת הקריאה אמרנו מוציאים ספר תורה אחרת ספר דווקא אתה רואה בשעת הקריאת כומר אם אחרי שגמרנו לקרוא מצאנו טעות בספר תורה מעבירים את זה לא אומרים חביבי תוציא ספר תורה אחרת ונחזור לא לפעמים גם הוא לא מסתכל סכל טוב הוא חושב שיש טעות הוציאו ספר תורה אחר מביאים אותו אומרים זה לא טעות אותו דבר אם אפשר לו כטיעה

הוא לא יודע שצריך להיות ו קטיעה הביא עוד ספר תורה ו קטיעה אז מה עושים אז צריך לקרוא בראשון אבל בכל זאת אתה יודע למשל אם נמצא ספר תורה פסול ואנשים בירחו עליו נכון הוא מוציאים אחר אבל אלה שאומר חמובדיה אלה שברכו על הספר תורה צריכים לעשות תשובה שברכו ברכות לבטלה אבל הוא אמור לא פעם אמר לכ שאלה איפה הם איפה הם אולי נשאל אז עוד פעם, אם נמצא טעות בספר תורה בשעת קריאה, מוציאים ספר תורה אחרת ומתחילים במקום שנמצא הטעות. איפה שפסק העולה שם נמצא

הטעות לכן כתב שמתחילים ממקום זה אפילו לא נדע להם הטעות עד אחר שקראו השלושה ארבעה פסוקים מתחילים מקום שפסקו למה בדיעבד עלתה להם הקריאה ומשלימין הקוראים על אותה שקראו במטעה מה פירוש ומשלמין הקורים על אותם שקראו במטאם כן הם משלימים זה נחשב לשבעה ואם צרי זה נכשלה אם נמצא טעות באמצע קריאת הקורא כ אומר קריאתו בספר הקשה ברך אחריה הבנת מוציאים ישר ספר תורה זה מדובר שהוא כבר בירך ומצאן גמר לקרוא אבל אם זה באמצע קריאתו מוציאים ספר תורה וימשיך בספר תורה השני ואחר כך מברך

לאחריה וחוזר מברך לפניה עכשיו אם כבר קראו עמו שלושה פסוקים אפשר להפסיק פוסקים שם ומברך ברך אחריה משלים מניין ספר תורה אחרת ואז הם מוציאים אחרת דווקא שנמצא טעות גמור אבל משום חסרות ויתרות אין להוציא אחרת מה זה גמור?

מה זה חסרות או יתרות? זה לא טעות גמורה. אבל משום חסרות ויתרות אין להוציא אחרת. שאין ספרי תורת שלנו מדויקים.

פלא. לא, אבל דעת מרן שמוציא ספר תורה גם על חסרות ויתרות לכן אין בעיה כל שהיה חסר יתר תיבה או אות אחת חסר מילה או שהסיר אות ממש במילה או קריקטיב צת בגדת חז חזק צריך לדעת חזק זה צריך לדעת טוב את ההלכה הזאת השם יעזור לפעמים זה קורה אהציות דוקות זה מוציא ספר תורה אחר טוב אולי נחזור על זה טוב הלכות ראש השנה מקפה באלול מתחילים ללמוד שבעה ימי בראשית זה אתמול אמרנו נוהגים להתענות ערב ראש השנה כדי שיכנס האדם לעשרת ימי תשובה בהכנעה ושברון

לב כי התענית מועילה להכנעת להכנעה בלב האדם ורוב הציבור נהגו בתענית זה של ערב ראש השנה ואין בזה משום יהורה אם יקירו בו אחרים שהוא מתענה ולכן טוב שאדם ינהג בתענית זה חוץ מחלוש הרבה וזקן וקטן אבל העיקר שבתענית יעשה חשבון נפש יפש במעשים שלו יעשה תשובה צריך לקבל התענית בבעוד יום תענית יחיד שלא קיבלה מבעודים יום לדעת מרן לא לא תענית לא מתענהצות לפי מרן זה לא תענית הנוהגים להתענות בערב ראש השנה ויראה להם בו ביום בנית מילה או פדיון הבן מותר להם לאכול בסעודת

מצווה לא צריך הטרה כי על דעת כן לא נהגו להתענות הרב תענית דיבור צריך קבלה לפני זה נוהגים לעשות הטרת נדרים ביום ערב ראש השנה שהוא כט באלול ודורשי רשומות אמרו לו יחל דברו ככל ספי תיבות אלול קודם ראש השנה לכה ורבים נוהגים שאלוקים בערב ראש השנה מלכות 40 נוהגים בערב יום הכיפורים אומר בקות אלי כתב שנהגו בירושלים לקבל מלכות אין בערב ראש אין בערב יום הכיפורים מנהג ישיבתנו לקבל מלכות אחת תפילת שחית של ערב יום הכיפורים מתי אבל כלים ראש השנה עושים תיקון עוונות הכללי

זה יוצא השנה ביום שני בערב ראש השנה ישים כל אדם על ליבו לשוב בכל ליבו בכל שכן בעבירות של בן אדם לחברו לא תנרב יום הכיפורים לרקש מחילה אלא הקדים עצמו למצווה וכל היום יעסוק בתורה במצוות ולא יסיח דעתו כל היום בתשובה נוהגים אמר תיקון רחל בליל ערב ראש השנה זולתים חל בו המולד וכן אם הוא שינת השם מטס אז אומרים רק תיקון לאה לא יגיד שנה הבא באה הערב ראש השנה לא יגיד תיקון לרחד השנה מה השנה מתי ה מולד מולד בשלישי ביום טוב אז

אפשר אין תוקעים בערב ראש השנה לא ביום ולא בלילה אפילו בביתו ואם התוקע של הקהל רוצה להרגיל עצמו צריך הוא לקח התקער בחדר סגור או בבור שבת ראש השנה זה ביום שני בלילה שני בלילה הראשון בלילה מה נו בקפה באלול היום חמישי איך תעשה אז מה אתה לא רוצה לעשות עשות תהילים תעשה יש לך עוד דברים תעשה כל הדברים מה זה הבעיה שלך מה שתגיד נעשה אתה לא רוצה אתה רוצה יום ראשון זה יהיה צפוף אנשים לא יכלו זוהר אתה אתה יכול לקחת בסדר אנחנו דף

249 בעצב תלדי בנים כמורקמנה ו צריך חביה לד אלא ד פתח אוכל לנחת כלנו נשמתין דעלמה ואמ לא פתחת לנחת לתת להשר בגב דבר מה כתיב לפתח אתה רוצמן הפתח להפח תעדה להולדה להפקה נשמתי לעלמה יו קיים לגבי פתח כל ינו נשמתין תה בגופים קדישין לקיים הוא לההוא פתחוב נשמתה וילחשיך וסת נשמתה דרכיה וא רע בצדינים רז דנח דולת נשמתין בגין דדיו גופה ודע על נשמתה ותודה דה בדה דנה כי נשמתה ודנק גופה פתום הקטורת הרב פרץ, לקחת ספר האוצר, תגיד למשרד שאני אמרתי שיתנו לך

האוצר מתנה, אוצר גדול יתנו לך אדוני אלוהינו שקטירו אבותינו לפני את כתורת הסמים מזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קע לך שמים נטף ושחלת וחבן הסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך הסמים נטף ושחמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים טף ושח בן הסמים זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בת זקמר יהיה בבד בתקחת צחמר יהיה בבת בת זכה משה אדוני ויאמר היה הוא ידךזו הנוב מסבה

פותנה ממסח שמור הו דבזו הנוב מסבה פותנ ממס חלה חוקה שמורמיהו ועשית אותה כתובתוכסח ממונת קודש ושעקת ממנה דך ונתת ממנה לפני דוד מועד אשרך שמה קודש קודשים דחם וקטיר עליו אהרון כמ בבוקר בבוקר תיבות עלותרות הרבה כות מדפני אדוניכם רבנ קטות כצד 368 מנים היו 365 כמות רחמ מנה בכל יום מה עצית בבוקר שלושה מים שמה מכני מהם חונם יום הכיפורים חזין מרטשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצ דרכה מדקה 11 סמנים היו בא ואלוהן הצורי והציפורן והחן ביניו ועל לבונה משקל שנמור וקציעה בשבול

שש כל שני כפש רבי נתן אבא קב חז רבן שמעון בן גמל בא כדי לשבת צפון כשתן כסמה הוא בא כדי לשחות ב צפון כשתי עזה והלו מרגל מפינן מכניסים מחדש פני הכבוד רבי נתן אומר כשהוא שוחדק יפה לב שמנו חבש אין אדם יכול לעמוד בני רחב מערבין בדבש פני שהתורה אמרה ככלוסר דבש לא תקטירו ממנו שאל אדוני ויאמר עליהם ישראל בן כנפו זות עזוקחו מזמרת הארץ בכדיכם דויש מנחה מעד צורים מעשכות ולות בוטנים מושקדים ויאמר עליהם ישראל בן אם כן אפות עשו חו מזמרת הארץ

ככם שנח מעדרים מעדות ויאמר עליהם ישראל בן כן איפה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכניכם ש מנחה מעד צורים מעדבש שלחות בנות בוטנים ושקדים ויאמר עליהם ישראל בם כ איפה זאת עשו כחו מזמרת הארץ בכדיכם לאיש מנחה מעד צורי מעד דבש נכות לות בוטנים ושקדים ויקרא משה לכאמר עלים שכונ לכם צפחות הפסח קחתם אגודת זבתם דם אשר בסוף געת מן משק מזוזות מן אדם אשר בסף ואתם לא תתם בדבר אק מצרים את הדם על משקוף ועד שתמזוזות חלו לבד תבוא לבדכם לנגוף ויעשה מנורה זהבתשה את

המנורך קנה גביאה כף תורח ממנה היו שישה קנים יוצאים מצידה שלושה קני מצידה אחד ושלושה קני מצד השני שלושה גבעים שוכרים בקנה אחד כפתוב שלושה גבעים משוקדים בקנה אחד כפתוב פרח כנ שש כנ יוצאים מן המנורה ובמורה ארבעה גבים שוקדים כפתורי הפחה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור שני הקדים ממנה ששגנים יוצאים ממנה כפתוריהם וקותם ממנה היו כולם שחת זהב טהור היה סלות שבעה מכה אומר תות זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כלי אדוני לא שענו רי ננגן קודם

מחיינו על בית אדוני אדוני להושיע עני ונרות כל חזה מעשה מקשה זהב דרך כמראה שלה אדו משה כן עשה אתה ויאמר משה לארון כחת מחת ותש וולך אלי וחבר עלים כיצא הקצף ונבנה אדוני חנך ויקח ארון כאשר דבר משה ויערות אתו הקהל והנה החל הנגב בעם תן את עמוד בין המתים ובין החיים את העצר המגפה ויש ש משה פתח והמגפה נעצרה ויאמר משה אהרון קח את המחתה ותן עליה כפר עלים כסף מלפני עלו יחינס ויקח אהרון כאשר דיבר משהו מן הנגף יתן יעמוד בדין חצר מגפה

שר משה לפח מגפה נעצרה אל אהרון כח מחתב אלפ עליהם כצף אהרון כאשר דיבר משה בעיתן ככת על החיים תער מגפה ויש משה פתח מועד והמגפה ואני אשר עוזך רנבח מסגב ביום מסגבת כי חזבך ואני ואני אשיר עוזך רנן לבוק חסדך כית מסגבלי ביום צרדי לייצר ביום מסגב חזיר ואני ואני אשירך מסגש ואני לא מנסח בנחנות מזמור שיר חסמחו לא כשפנו אלוכנו כל נפס ארץ ויעמוד פנחס ויפלן המגפה נועם אדוני אלוהנו עלינו ידנו כננו מעשה ידנו כונ יושב בסתר שצחו הוא יצא לך מתו מפחד מחפש

מצך אל מניך רעך בשועתי אשת חין מי מצא בניס צופנו בעל ותיתן כיטוב בלילה כל בתנשדים עזמן בשענה עשה תמכור חגור נתנה לכנעני עוזר לבושה תצחק ביום אחרון תיה פתחה בחוכמה תורת חסדשנה צופיה הליכות בתה מצוות וכ שו בענה רבות בנות עשו חלק כולנ שקרחן בדיוש את אדוני תלול מפרי ידיה שר מעשיה אדוני צבעות עמנו נסגב לנו יעקב סבד מודחשיעה המלך יעננו ביום קוראנו וערבה דוני חושלים כמע עולם שנים קדמו להיות אנה בכוח גדולת מיניך תרצרוח זכתנו כב צעקתנו יודע עלומות רצון לפניך אדוני פתעי תיבות

תיבות שבשך כעסך מעלינו מעל כל ישראל אחרי הדין גדול שבחלינו מעל כל עמך בישראל מוקים עונים שפכון חולה עמך ישראל כפרט לחייל מה שמו ברל בן ניצה הודריה בן הודריה ש בכוח השם אמר למלך בבנו אשר כבר היו אור ארבע מילוים סגמין שהם מספר עם ארבע קלות הם סגולת לימודם פתום הקטונת שלמהשון יעקב בן רחל לשון יעקב בן רחל יעקב בן רחל יוסף גרשון יעקב גרשון יעקב יוסף נתניה בן יוסף נתן בן סלמתו כ השם כעלנו השמות צה למלכך הקדושים שישמנו שצנו אדוני השם שהוא שם

שםפם תחילים שלא יגעו בנו ארבע אותיות שמך גדול בתוך במקום חדשו חזק נפשי כנידך ונתתי איש בערב שכח שפתי רע מן ארץ ח לא תעבור בארצכם לא צפניך צלנים שברך ברך כל הקהל הקדוש וגם יברך את רחמים מזרח בן טובה שהגיע היום ובעזרת השם יבוא כל יום ויביא קובה ויבואצך השם ישמרהו ויחייהו בבריאות ובשמחה בשועה גד אדונה כל הקהל הקדוש מקדע מה יברך אתכון זכה אתכון בבריאות בשמחה וישועה וחיים טובים כן יהי רצון ולאמר אמן לא לשכוח ביום שני יהיה תיקון על העוונות בעזרת השם ביחד

‏Yeah.