22הדף היומי מסכת ביצה דף כב א' דחוה"מ טז תשרי תשפ"ב מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א

ותרים וענף עצבות ורחל. רבותינו אמרו מה זה ראשון? ראשון לחשבון עוונות מהאדם אחרי שעבר יום הכיפורים הוא לא עושה עוונות? איפה אדם צריך לשמור את הפה?

לא לכעוס. הרבה דברים יש ראשון לחשבון עוונות. אז איך זה אפשר? זה יום ראשון לחשבון עוונות.

אלא תשמעו דבר נפלא מה שאומרים המקובלים. הכוח הגדול של יום הכיפורים שהוא מכפר את העוונות שלנו. אדם זוכה, עובר עליו יום הכיפורים, נהיה לו כפרת עוונות, נהיה לו כפרה, נתכפרו עוונותיו. איזה זכות גדולה זאת, שזה נהיה כפרת עוונות.

אבל אומר אומרים המקובלים זה לא רק ביום הכיפורים יש לו כוח גם לעתיד כלומר תניח תניח את זה תעשה לי טובה המקובלים יש לו כוח יום הכיפורים גם כן מה יהיה עכשיו תשים גם כשוקחים בשקט לשים פה אבל לא להתנפל פה לקחת בשקט זה הכל לא להפריע לי אז יש לזה כוח היום הכיפורים שהוא מכפר גם על העתיד כל הארבעה ימים הללו שבין יום הכיפורים ליום הטוב הראשון של חג הסוכות יש כוח ליום כיפור גם לכפר עליהם גם על העתיד הוא מכפר את זה זה פלא.

ככה יש לזה כוח אדיר ליום הכיפורים כי לומר הקדוש ברוך הוא יודע שאדם אנוס. גם אם חס ושלום האדם באמת שעושה תשובה והוא לא רוצה לעשות עוונות אבל אחרי יום כיפור נהיה לו משהו מכפר עליו יום הכיפורים עד יום הראשון של סוכות. לכן כתוב ולקחתם לכם ביום הראשון זה ראשון בחשבון עוונות שאפשר לסגור את הדלת שלא להפריע פה זה ראשון לחשבון עוונות מכפר על העוונות של עם ישראל זה העניין הגדול שעכשיו זכינו בו קחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עוונות כמה זה זכות גדולה שנהיה בעזרת

השם עכשיו, ברוך השם, היום זכינו כבר אתמול פה בסוכה כהל גדול וגם היום אוהו יותר מ-300 ילדים שהם יושבים והם כולם מנענעים בלולב וכולם ביחד ואיזה 200 מכוונים זה זכות גדולה מאוד והילדים אתמול קיבלו קורקט משהו יפה והיום הם קראו איזה מכונית על שלט מאוד מאוד יפה לעמוד שמה שמה ללכת מי נותן להם לעבור לפה?

דבר דבר דבר פלא פלאות. זה הכוח המיוחד של התורה הקדושה. כמה זה זכות גדולה. בעזרת השם השם מזכנו הלאה.

ולכן זה נקרא לוקחתם לכם ביום הראשון. אומרים רבותינו עכשיו זה כל כך עושים עם ישראל תשובה מאהבה. התשובה שאנחנו עושים זה תשובה מאהבה. מה זה תשובה מאהבה?

תשובה מאהבה היא הופכת את הסדונות לזכויות. כלומר, אם עד עכשיו היינו ב בעובר, ב במינוס, עכשיו בפלוס. כלומר ביום ראש השנה עשינו תשריך, זרקנו את העוונות עכשיו עם ישראל הולך לוקח את העוונות בחזרה מהמעיין שבתם לכם מים בשסון בעזרת השם ישאוב מים מה מה יש במים יש עוונות לוקחים אותם למה עכשיו עושים תשובה מאהבה כל העוונות נהפכינו זכויות אדם רוצה ראשון לחשבון עוונות מתחילים לספור את העוונות העוונות נהפך לזכות כל כך זה דבר גדול. ככה אומר רבי לבי יצחק מברדיצ'וב.

אז בעזרת השם היום בערב יהיה פה בעזרת השם שמחת בית השואבה. בעזרת השם משהו גדול. השם יזכנו ככה לעשות שמחת בית השואבה בשמחה וגיל ב בעזרת השם שיהיה שמחה בכל בית ובעזרת השם יהיה פה בעזרת השם כיבוד נפלא. וגם יש צ'ונט ודברים טובים שאנשים יוכלו לשמוח חזק חזק בעזרת השם.

אז בבקשה צריך לבוא מי שיכול לבוא. טוב, קודם כל אנחנו נעשה משניות אבל מי אוסף את הכסף היום? נשמת אבינועם בן דבורה. קח.

בוא בוא בוא. הנה. כן קודם צדקה אנחנו בינתיים נגיד את המשניות היום אנחנו משניות נידע פרק ט משנה ה [מוזיקה] למה כן לא יודע בכללתי אה א רבי חיים תרשום זה המסכת בצע של א ראובן בן רבקה לנשמת אביו שמואל בן שמואל שמאי בן גוהר אז הוא צריך גם לעשות את הסיום טוב בוא נראה כן או יופי בשורה טובה אמרת להם שלוש נשים שים שנות במיטה אחת נמצא דם תחת האמצעית כולם טמאות תחת הפנימית שתיים הפנימיות טמאות וחיצונה טהורה תחת החיצונה שתיים החיצונות טמאות והפנימית טהורה אמר רבי יהודה מתי בזמן שעברו דרך מרגליות המיטה אבל אמרו ששתן דרך עלייה כולן טמאות. בדקה אחת מהם מצא טהורה היא טהורה ושתיים טמאות.

בדקו שתיים ומצאו טהורות אין טהורות ושלישי טמאה. שלושתן ומצאו טהורות כולן טמאות. למה הדבר דומה? לגל טמא שתבן שני גלים טהורים ובדקו אחד מהם מצאו טהור הוא טהור שניהם טמאים שניהם מצאו טהורים הם טהורים והשלישי טמא.

כמו שכתוב פה אתה רואה שמואל שמאי בן גוהר והשלישי טמא שלושתן לא מצאו טהורים כולם תמין דברי רבי מאיר אמר רבי מאיר שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה ש לעולם הוא בטומתו עד שיוודע לך טומאה איך אני אחרים אומרים בודק עד שמגיע לסנה ולבתולה משנה ו' בבקשה לא להפריע לכאן מי מי שרוצה עוגות ילך למקום אחר. זה מאוד מפריע לי לא להפריע כאן. עכשיו לומדים משנה ו' 17מנים מעבירין על הכתם רוק טפל ומי גריסין ומי רגליים ונתר ובוריד בנייה ושלק. טבילו ועשו על גביו טהורות העביר עליו שבעה סבמבנים ולא עבר.

הרי זה צבע הטהורות הטהורות טהורות ואנו צריך להדביל עבר או שדהה הרי זה כתם והטהורות הן מאוד וצריך להדביל כן הגענו משנה ז' אנחנו בדף היומי היום נגיד לפני כן את ה יש לי יש לי את התפילה שויתי אדוני לנרדי תמיד שם ייחוד קדוש ברוך הוא שכינתחינו נפשנו חתנו חתנו שקבי בכל הצבע מקים מצת עשה של לימוד תורה כמו שאמר כתוב גת ביום לומד תורה לשמה נו אדוני אלוהינו עלינו עשה ידנו ענושה ידנו כנינו א רצון לפניך אדוני אלוהינו שלא יהיה רע דבר תקדנו קשה דבר

הלכה שמחו בנו חברנו שלא נאמר על טמא טהור ולא על טהור טמא ולא על מותר אסור ולא על אסור מותר ולא יקשו חברים דברך וישמח בהם רניים במהות תורתך צלם מכל מקשות וטעות הם בדיני איסור והיתר אין אין בדיני ממנות אין בהוראה אין בנמון מה שגנו כבר האמת האמת צנו כבר אמת כד צ חוכמה פדעת תבונה גן והביטה נפלאות מתונתך יערוב כמתר לקחית נזל קטרים על ד שכבבים על עסף כשם אדוני יקר גודל אלוהינו ברוך צור תודה חתום תורה בנמודי בנמודי תורה צור תודה ברוך אתה

אדוני דן חוקך ברוך ברוך אתה אדוני חוקך שיר המעלות אדוני כל אדוני אדוניכם קודש ברכו את אדוני מצואה בני בניך שלום על ישראל היום בדף היומי דף כב בעזר נכון אתמול למדנו כא וגם למדנו את זה איתכם ביום שישי ביום יום מערב החג אתמול לא היית דדשי אני סוף כתבתי עליך בטח לא לא היה הפסיד היה אתמול חילקו א זה כן אתה יודע איזה יופי זה אתה רואה מפה בבוקר יצאו ילדים 100 ילדים כולם נוסעים אה רק היה 100 אתמול ילדים כולם נוסעים אין קורקנת כן

אתה יודע כולם אנחנו בכוונה פתחנו את זה בערב החג ופתחנו את זה חיברנו את הכל שב זה עמד פה ככה שבבוקר כולם יוכלו בשוק בירידות לרוץ השיגו את האבא להגיע לבית כן נכון הם השיגו את האבא להגיע לבית כן הוא לא היה הוא לא היה הוא היה רק אחרי צהריים מי שהיה קיבל זה גם לא שייך אליו הוא גדול הוא רב גדול היית יורד עם זה לרמות כן חכה עוד יש הפתעות גדולות משה לא כדאר לך לבוא שנחסוך את המתנה. יופי אנחנו נלמד כא עמוד ב.

במשנה הגענו נכון? אתמול למדנו את זה עם אנג'ל.

הוא היה פה ולמדנו לא מזרחי לא היה אתמול. רב שמעון שגה פה בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויים נשתיה ובית הלל מתירין עודין עושה אדם מדורה ומתחמם כנגד דה יפה בית שמאי אומרים אפילו שותר המלאכת אוכל נפש ביום טוב הלא מותר אוכל נפש מותר לאדם לבשל לסדר אוכל לעשות על האש ביום טוב אתמול ה נתנל אתמול עשיתם על האש לא אוכל מבושל הכי טוב כן לא יחם אדם חמין לרגליו אתה יודע אדם הוא בא אומר רמות לפה עד שהוא חוזר

הרגליים קצת לא היה הולך בלי נעליים אז אז כואב קצת אז נותנים לו מים חמים בשביל לשטוף רגליים אומר לא לא יחם אדם מים חמין לרגליו זה דעת בית שמאי אסור זה מה שותר זה רק אוכל נפש לחמם מים לרגליים זה לא אוכל לחמם מים בגז בגחלים להדליק את האש, להעביר מאש לאש, להדליק לבשל מים בשביל הרגליים זה לא אוכל. אוכל מותר. בית הלל אומרים מותר.

מתוך שהותר לאוכל נפש הותר גם שלא לצורך אוכל נפש. שלצורך מותר גם שלא לצורך. אז זה שאומר ככה אמרתי. כן, אתה יודע.

תודה. לא יחם אדם בסדר אנג'ל. תודה לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויים נשתיה אלא אם כן יכול לחמם אבל יכול לשתות מהם מים חמים יכול לעשות עוד שי קוה בזה ואז מה שנשאר יכון ובית הלל מתירים לחמם מים לרגליו עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה עוד דין מותר לאדם לעשות מדורה בעצים והכל התחמם קר נת ביום טוב בעיה להוא הי מדורה מן קטנלה דברי הכלי ושנ לבית שמאי בין הנאת כל גופו להנאת עבר אחד עודמה בתל קטן אבל בית שמאי לא שנה להוא זה

מה שכתוב עכשיו בספר של המשנה אדם עושה מדורה זה דעת של מי זה האם זה גם בית שמיים הודו שאפשר לעשות את המדורה שאדם מתחמם כנגדה ויש להם הבדל בין בין רגליו לכל גופו אם זה עבר אחד שזה רק רגליו הם אוסרים אבל לכל גופו הם מתירים או שנאמר לא בית שמי יצרים זה אין הבדל בין עבר אחד לכל גופו אם אסור זה אסור אלא זה בית הלל הם אמרו את זה כמו שהם מתירים לאדם לחמם מים לרגליו גם אומרים תעשה מדורה להתחמם כל הגוף שלו

תשמע בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדו ובית הלל מתרי הנה אתה רואה יש מקום מפורש כתוב שבית שמי אומרים לא יעשה עד מדו בית חמים כנגדה הבית הלל מתירים יוצא שזה דעת בית הלל השפה ולא בית שמיים תראה ראשי לא יחם אדם חמין לרחוץ רגליו אוכן נפש התירה הכתוב ולא להבהיר אור בשיר רחיצה מדורה עשה גדול הנאת כל גופו דמיה לאוכל נפש משנה שלושה דברים רבן גמיאל מחמיר כדברי בית שמאי תודה רבה לך אין תומנין את החמין לכתחילה ביום טוב דבר ראשון יום

יום טוב חל ביום שישי עכשיו הוא רוצה לעשות חמין לשבת איזה חמין ממרוקו מיוחד מה יעשה אסור להטמין את החמין בית שמי אומרים אין תומנים את החמין לכתחילה ביום טוב לצורך שבת זהסמוך ליום טוב יום טוב לא תומנים עוד דין אומרים זה רבן גמליאל אומר רבן גמליאל אומר אני בזה סובר אפילו שהלכה כדברי בית היל מחמיר בזה לכתחילה לא יעשה וגם אין זוקפין את המנורה ביום טוב הגמרא תדבר שזה מדובר במ יש בזה לזכוף מנורה אלא זה מנורה של פרקים שיהיה חלקים מחבר חלק לחלק לא

לא זוקפים אותה לא מחברים אותה בחזרה ואין אופילים פיתים גריצין אלא ריקין אתה רואה לא עושים פיתים כלומר לחם עביקה אתה יודע מה זה רקיקה כן או יזדים אוקורדים יש להם לחמה רקיקה זה דק אמר רבן גמליאל ממהן של בית אבא לא היו עופין פיתין גריצין אלא רקין אתה רואה רבן גמליאל אצלנו אצלנו במשפחה אבא גם אצל אבא לא היו ביום טובפין רקין אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומכינים לכל ישראל להיות ופין פיתין גרצין וחרן היו אומרים לכל עם ישראל אפשר

הם היו מחמירים אשריהם ואשר חלקם אבל לא ככה ההלכה לכל עם ישראל הנה שלושה דברים מפרש טעמה מה בגמרא אין זוקפים השמיים אם נפלה מנורה של מתכת אין זוקפים משיבין אותה פתין גריצים כקרות עים משום טרחה אתה מבין לעשות עב זה טרחה כן זה חרירין זה דק אתה שופך את הקמח זה הולך מהר חרירין שעופין לגבי כחלים כן גם נעפות פת על גבי כחלים זה לוקח הרבה זמן גמרא איך ידמה איך ידמה אמרנו במשנה בית שמ אומרים לא טובים את החמים מיום טוב לשבת ובית הל

מתירין איך ידמה במה מדובר היא הי דענח עירובי תבשילין מה היעמד בית שמאי חביבי אם הניח עירובי תבשילין מה הטעם מה דבית שמאי נכון רבי משה אם הנה הרובי תבשילין למה שבית שמי יגידו לו ואיד לא ערך חירובי תבשירין מה הייתעמד בית הלל לא הניח עירובי תבשירין אסור למית הלל יתירו להתמין מיום טוב לשבת אמר רב הונה לעולם ממלאך שלא יניח עירובי תבשילים דחייב שרו לו רבנן באמת הוא לא יניח עירובי תבשילים אבל חכם חמים אדם שלא יניח ירובתן מה נעשה ניתן לו לו לחיות מה

יעשה ביום טוב מחר כדי חייו הגמרא תגיד מה זה כדי חייו מעט התירו לו ורב הונן נטעמן דמר רב הונה משלני חוב תבשילין הופין לו פת אחת ומשו כדר אחת ומדליקין לו את הנר כל זה כדי חייו פת אחת כדי רע אחת מי יודע אבל איזה כדנה הוא יכול לעשות שמה אפילו שלא הניחו ויפה הוא בשל בעוד יום שעברו ולא תמר חמין משום רבי יצחק אמרו אפצונינו דג קטן למה בלי דג אי אפשר גם דג מותר אבל קטן כלומר איזה ברבוניה קטנה תןנמי אחי משלני חרובי

תבשילי נופילנו פת אחת ותנו כד דר אחת ומדליקינו את הנר ומחמים לו קיתון אחד ושוברים אפצנינו דק קטן יפה רבה אמר לעולם שהניח באופן אחר הוא מבאר אומר באמת באמת הניח עירובי תבשילין אז אם כן מהתעמיות לבית שמאי בכל זאת בית שמאי יום 20 למה שנמנה מוכחה מטה דעתה דשבתה כעביד שונה התמנה למה מוכח הדבר שהוא עושה רואים כולם זה בשביל שבת לכן לא התירו לו הוא הניבת שיני אבל זה הפגנה גדולה מתמין מותר לבשל זה לא מוכח שזה כל כך לשבת למחרים אולי בשביל היום

מותר אבל להתמין ולעסור כולם יודעים זה למחר למה לצורך יום טוב מי צריך להתמין יכול היום לחמם שאר המלאכות זה לא ניכר חושבים זה בשביל היום אתי והביה החלניה אומר בית שמ אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת אי אפשר לאפות אלא אם כן עשית עירוב בפת והם מבשלים כן ערב בתבשילים את גם שאתה רוצה לבשל צריך פת צריך תבשיל ואין תומנים אלא אם כן ה היה לו חמין תמונים מערב יום טוב למה לא מספיק עירוב בתבשיל לכל הדברים? צריך דעת בשמיים.

לכל מלאכה צריך לעשות לה עירוב בפני עצמה. לבשל צריך בפני עצמו. לפעל צריך בפני עצמו. להתמין צריך התמנה בפני עצמה.

היו לו חמין תמונין מהעביד ואף על גם דמו חכם דדע דד שבת כעבין. משמע אם היה לו חמין תמונין מותר לו להטמין חמין לצורך שבת. אפילו שמוחה מיתה שזה בשביל שבת. גם בית שמיים אם היה לו חמין תמונים מותר אלא אמר הביה כגון שעיר לזה ולא עירב לזה כלומר עירב בפת בתבשיל בערב יום טוב אבל הוא לא תמין הוא לא תמן חמין מערב יום טוב וחנניה היא והליבה דבית הלל שיטת בית הלל שלא תומנים אם לא היה לו חמין לא תומנים לכן אמר לך לא תומנים

כי הוא לא התמין הליבת בית שמאי סליחה הנה רש"י אומר שערב לזה ולא ערב לזה אפה ובישן ובעודום לשם עירוב ולא תמר חמין המשך ואין זוקפין את המנוראה ביום טוב שואלת נפלה לו מנורה של מתכת לא ירים אותה לא יזקוף אותה על השולחן מה יקרעיד מה יש בזה מה הוא עושה סך הכל מעמיד ממנורה מה הוא עשה אמר רבי חנינב בסנ אכה במנורה של חוליות הסכנן למרזה כבונה בצבא סעברה יש בניין בכלים ובטיליברה אין בניין בכלים ואין סתירה בכלים יפה עכשיו הוא אומר מהקעביד הוא אומר

זה מדובר בכלל מנורה מחוברת אחד לשני חוליות חוליות חוליות ואז הוא מהדק אותה יש לו כזה זה ברגים והוא מהדק וככה הוא תופס אותה עכשיו מה נהיה נפלה לו כבר רכה עכשיו מותר או לא לפי בית שמאי יש בניין וסתירה בכלים ולכן אסור לבנות אותה אסור להדק אבל בית ילד אומרים אין בניין ואין סתירה בכלים אין בעיה בזה נפלה תחזיר ותבריג ותעשה ביום טוב בטח זה אב מלאכה שתבונה בת אומרים אין איסור בניין ואין איסור דאורייתא לכן התירו ביום טוב לזכוף את המנורה תראה רש"י במנורה

של גנות שנפלן נפלו חוליות יש תורת בניין בכלים ובני חייו כל שהוא אין תורת בניין בכלים ואינו חייב אלא אם כן עשה בו מלאכה כגון ממחק או מחתך או הורג או תופר שהם אבות מלאכות לעצמם אבל חזרת חוליות שאין בה אלא משום בניין אין בונה אלא בבתים ואוהלים בזה זה לא נקרא בונה בונה זה בית של ציון משה רוצה לבנות לו וידה למה לא אבל לא ביום טוב ביום חול אבל אם הילדים שלו רוצים לבנות בית יפה מלגו אפשר התינוקות בטח חילקו פה לגו בערב החג

כן לגו לגו לא קרה כלוםך אבא עולה מעשה מעשה נתנ מעשה אולי הקלע לבה רב יהודה אולה הגיע הזדמן לביתו של רב יהודה קם שמעה וזקף לשרגה קם המשרט של עולה השמ שלו וזקף ללשרגע העמיד לו את הנר באופן שהשן התרחק מהפתילה הוא מה הוא רצה הוא רצה לכבות לו את הנר כנראה הרב צריך לישון אז הוא זקף לו את הנר אז עשה בצורה כזאת שעוד מעט תכבה עוד מעט אתיו נכון מה כתוב זקף לשרגה שהיה רוצה שיסתלק השמן לאחורה ולא ימשלך אחר הפתילה ותכבה שרגה

נשטי ורב יהודה לעולה אומר לו בא תצא לי לבית איך השם מה שלך עושה ככה אומר לו בוא אני נותן שמש בנר חיה משום מבעיר ביום טוב מי שנותן שמן בנר זה מבעיר והמסתפק ממנו מי שלוקח מהשמן שבנר חיה משום מכבה גם ביום טוב אסור אז איך נתת לשמה שלך יעשה דבר כזה אמר להם מחילה למה דעתי אומר אני לא לא מדעתי עשה השמש מדעת עצמו לא שמתי לב אם הוא עשה מדעת עצמו עשה הנה רוצה ש מר בשבת מספק נותן ממנו ואוכל חיים שהוא מכבה

למה דעתי עשה השמש מה שעשה למשל ציומו שהוא רוצה לאחול קצת שמן זית בשבת בשביל לשים הוא לא לוקח מהנר יש לו בקבוק נכון אבל למה אתה צריך שמן זית בשבת להשים על התבשיל אה בסלטים אה לא לא אני התפלאתי כי חשבתי על הביצה על הביצה שמים נימון לא רק עוד עם הרב קנבה עם הרב סליחה לא קנבה עם הרב קנבה שרה כלומר יש לו על ה נהיה לו על הפתילה נהיה כזה ראש פחם זה נקרא קנבה מותר להסיר את ראש הפטילה שנעשה פחם שרוצה שידלק

לו יותר טוב עכשיו הנר דולק מוציא את את ה באמצע שהוא דולק הוא מוציא את הפחם הזה מותר שהרי לעשות ביום טוב רוצה שידלק יותר טוב בעוני אבאברמרת מאביה מה הוא לכבות את הנר בפני דבר אחר דבר אחר זה הכוונה לשמש מיתתו הוא רוצה מותר לכבות את הנר יום טוב אמר לו אפשר בבית אחר לא למה שיכבה אלך דרך אחר אין לו בית אחר מה היא אפשר לעשות מחיצה יעשה איזה סד הדין מחיצה אין לו לעשות מחיצה מי אפשר לכפוט עליו את הכלי אין לו כלי

מי איזה שאלות יש לך אסור יאללה אין לו אין לו אין לו הכל אין לו אסור הטיבה לא עזוב אותו הוא רק שלא אתי ואין מכבים את הבקעת כדי להחוס עליה.

אתה מבין אדם מפחד, יש לו בקעת בוערת, הוא רוצה לכבות אותה, עכשיו הוא לא צריך יותר, אומר חס עליה, אסור. ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הכדרה, מותר שלא יתמנה הבית עשן או שהקדרה, האוכל שבקדרה לא יתקלקל, לא ישרף. מותר. אתה רואה?

מותר לכבוד. לצרך יום טוב. אם הוא נהנה מן הכיבוי, מותר. אז למה אסור לכבוד את הנר מפני דבר אחר?

אמר להי רבי יהודה היא וכאמין לרבנן זה רבי יהודה מה שאמר מותר למה זה לדעת שסובר מכשיר אוכי נפש הותר ביום טוב המותר הוא אומר מותר לעשות מנחה לכל צרכיו ולכן שלא יתעשן הבית מותר אז גם לזה מותר וכי קאמינה אנה מה שאני אמרתי לרבנן סומרים שותר לעשות מנחה רק לצורך אוכי נפש ממש רבנן על מה שמתירים לעשות מלאכה רק צורך עמדי אחר כך נדבר על השקיות בסדר באו מיני בימר הבא הטיב רגע ראשי כדי לחוס עליה שאין כיבוי זה לצורך יום טוב ואני שמעתי דבלסותר

על מנת לבנות במקומו מותר על מה לצורך יום טוב שאינה היום שרה רבי יהודה ד אמר לכמן מכשירי אורכי נפש שרו דרי שיעשה לכם לכם לכות צורקכם ינה מצוככם תשמיש ונה דעסרנ כרבנן עוד אתה עוד שואל אביה לרבה אין מכבין את הבקה עד כדי לחוס עליה ואם מישהו שואלת על שנבית עוקדה מותר מותר לכבות הבקעת אז כל שכן ש מחודר לך באותו אתה דלקה שלא שלא לא לא לפני כן בעו מני אביה מרבה שאל אותו מה הוא לכבות את הדלקה ביום טוב השם יצילנו נהיה דלקה

מותר או לא איך הדייקה סכנת נפשות לא גם בעיה ודאי מותר ואפילו בשבת שראה כי בעיה שום עיבוד ממון מהי אמר לה אסור אסור לכבות הדכה בשביל ממון עיבוד ממון אסור יום טוב הטיבה אין מכבים את הבקעת כדי לחוץ עליה ואם בשביל שלא תעשן הבית כדר מותר אז מותר שלא יפסיד את הבית את עשן הבית מותר פה מפסיד את כל הכסף שלו חיבה חיבה חיבה חיבה באהרון כל כך הרבה חבילות עכשיו מה יהיה ביום טוב בשבת מי זה אדמור מתודות הארון רב דוד ראית מה הוא

מספר לי האדמור מדות אהרון של היום הוא היה מפני כן גר במונסה אז הוא היה שכן שלו עמי אז הוא אומר נשרף לו הבית במונסי בשבת יצא עם הילדים בחוץ זה לא פיקוח נפש לא כלום היה רוקד הוא והילדים וכל הבית עלה בלהבות והשם שלח לו אחר כך להיות האדמור מתודות אהרון לא בעיה לו הבית שלו אומר לה כתי את לא יודעת כמה חזרות מבטל צריך לעבור אז הוא שואל אותו אין מכבין את הבקעת אז זה מותר אז למה למה למה אתה אומר לי אסור ביום

טוב אומר האי רבי יהודה היא שמכשירי אוכל נפשו ביום טוב כי כמין לרבנן רבנן רק אוכל נפש אבל שלא אוכל נפש לא זה רבי יהודה הנה הנה ואין לך עיסון בית גדול מן הדלקה וסך יום טוב ולו לכבותה ש צריך להשב בשרב ובגשמים באו מני רב השם מהמר מה לקחול את העין ביום טוב הוא רוצה לשים כחול זה אבן כחולה קודשים אותה ושמים אותה על העין מבחוץ מרפה את העין יש לו איזה דלקת רוצה להשים על העין מותר או לאכול כוכל בשביל רפואה כן בשביל רפואה

מותר או לא איך הדק סכנה איפה שיש סכנה לעין שעין חולה כגון רה יורד ריר מהעין דסע יש לו כמו מחת בעין כל הזמן מרגיש דוקר לו כמו קוץ דמה העין היה אדום כמו דם אדום דמעתה העין דומעת דומעת דומעת קדחתה עין ה היא חמה שורפת בתחילת אוכלה אומר זה תחילת חולי לא מבעיה לי זה אפילו בשבת שרי אין בעיה כי כן בעיה לי סוף אוכלה זה סוף החולי או אין סכנה לעין פה צוחי עיני הוא רק הוא לא רואה מספיק טוב רוצה לחזק את הראייה

שלו פצוח עיניו שהעין שלו תתחזק לראות מותר או לא אמר לה אסור רואה דמעתה קדתה הראשי אומר תחילת אוכלה תחילת החולי ואפילו בשבת שרק משורנה סוף מוכלר פיצוחי עינה שקרוב להתרפותו ואינו כן יפה אמר לי אסור את אין מכבים את הבקעת בשנה לקשני שאל אותו את אותו שאלה אומר לו תשמע זה רב זה רבי יהודה אני כמו רבנן אומר לך המאמר שרה למקחה לעינה מנוכרי בשבתה אומר התירול עין בשבת התיר לאחרים בכל שאין סכנה אפילו אבל על ידי גוי איקדמר הממר גופה כחל עיני מנוכי בשבתה

הממר עצמו הוא בעצמו לקח גוי שיקחו לו את העין בשבת זה לא בשביל ש סכנה נעבן הוא לא יכול ללמוד אתה מבין זה קשה כשעין כואבת איך הוא ילמד שאף אחד לא יהיה לו כאב עיניים זה לא פשוטין של הבדלה אהין של הבדלה כן זה טוב לשים זה של התהצנץ צנץ צנץ יקח שקית צנ ותמצית כן ישחט אותה קצת ישים את זה במים חם כן ואז ישים על העין זה מתרפאות לשם בשבת לא היום יש טופין מיוחדים ויש ברוך השם זה הכל עובד מהר וגמרנו רק

מה אדם צריך להיזהר שלא יהיה לו מאר למשל הוא יושן בסוכה הוא מכסה יפה שזה לא יהיה דלקת הממר גופה ככה על עיני אנוכי בשבתה אמר לרב השלמ אתה יודע רב שעבי פעם כאב לו העיניים היה פה בירושל שלים דוקור טיכו. אז הוא הלך לאיזה רופא ו אמר לו שכואב לו עיניים. אומר הוא הלך להרבה רופאים. לא לא עזר לו.

היה לו משקפי שמש בזמן הזה. כואב לו מאוד העיניים. הלך לאיזה רופא זה לא עזר. עוד רופא לא עזר.

בא רופא אחד אמר לו אני אתן לך רפואה וזה יעזור לך. אבל ירד לו הריסים אומר לא רוצה אז אמרנו לרב למה אומר אם ירד החריסים כל לכלוך יכנס לעין הקדוש ברוך הוא סתם ברא ריסים לעיניים אומר סופ דבר הלך לדוקור טיכו נתן לו איזה טופין הרב נהיה בריא העיניים נהיה בריא אני זוכר דוקטור טיכו אה לא שמעתי את זה אה אז בזמן שהיינו ילדים זה היה דוקטור טיכו אני זוכר אמרו הרב הלך לדוקור טיכו ונהיה לו בריא העיניים גם חובדיה כשהיינו ילדים גם חובדיה לא

הרגיש טוב בעיניים כמעט לא היה רואה עשנו ניתוח הלך לקבר של מרן בבית יוסף לקח לו דירה בצבת, היה בקבר של מנ בית יוסף, בכה שמה, רואה בעיניים, אבל בינתיים בניתוח נה עין קצת סגור וזה אז הוא לקח משקפי כהים כן זכוכית כהה עד כל הזמן היה לובש אותה לפעמים בבית היה לא רוצה קצת להתפטר ממנה מוציא יש לו משקפיים רגילות אבל ככה שלא יראו את העיניים היה לו קה וגמרנו חמובדיה אבל היה מאוד נזהר אבל למשל יום כיפור כשיש אדם חולה או משהו לא יכול

להתאפק לו לבכות היה בוכה בוכה לא יכול כל הכיפור גם היה בוכה היינו מדברים איתו כבודו למה בוכה הוא אומר איך אדם יכול לדעת מה קורה איתו? אומר, "אתה יודע כמה ילדים בתלמוד תורה? אולי הייתי יכול אני להציל אותם?

מי יתן על זה את הדין? איך לא אבכה? מה הוא אומר? הרב אומר שרב שחלקו כן כן נכון הוא נולד עכשיו כן בסוכות כן כן כן אמר לרב השלמר מה ידעתיך למה אתה מותר לקרוא עין בנוכי דאמר עולה ברד רב עילי כל צוכך עושין על ידי נוכי בשבת ואמר המנונה כל דבר שאין בו סכנה אפילו שאסור לרופא יהודי לעשות אומר לנוכרי ועושה התירו אמירה לגוי אומר אם בגלל זה אתה סובר כך אומר לו הנמילה אחד לא מסייע בהדה אם אנוכי אבל מור כמסעדה דכעמיץ הוא פתח

אומר אם אתה לא מסייע לגוי פה אתה מסייע לו למה ברגע שהוא שם לך אומר לך תפתח תסגור תפתח תסגור אתה מסייע לו אמר לי עיקר רב זווית דקאה כבתך אומר גם הוא שאל אותי אותו שאלה ושיני לה ישבתי לו מסייע אין בו ממש אין בזה מה מה אני עושה פותח וסוגר העיקר הוא שם לי את הטפין לכן מותר תי בקעת כדשני ענן עמיץ הוא פתח סוגר ופותחה עיניו כרב זבית שהיה מקשה לי כמותך ושנינילה ופרקתי לו מסייע אין בו ממש מי ש מי שאינו עושה

מלאכה ממש אלא מסייע מעט כהי ובלוה הוא מתעבדה אין בו ממש ואחרי אמר מסכת שבת מצניע גבי זה יכול וזה אין יכול יכול חייב שאין יכול פטור ואפגם דם כ מסייע בידה מסייע עם בו ממש המאמר שהרי למקח עינה ביום טוב שני של ראש השנה התיר על ידי יהודי אפילו אמר לרב השלמ ממר ואמרבה מת ביום טוב ראשון תעסקו בו עממי נוכין ביום טוב שני תעסקו בו ישראל לקוברו למה יום שוב שני קל יותר ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה מותר לקרובו של ישראל ביום

שני של ראש השנה לקוברו מה שאין כן בביצה הנה ביצה שלדה ביום טוב ככה אמרנו אם נולדה ביום ראשון של ראש שנה אסורה ביום שני של ראש שנה למה שני ימים קדושה אחת לא יה כלו ביום טוב שני של ראש שנה אלא רק לעניין מת.

אז איך אתה מכה לקחו על ידי יהודי ביום טוב שני של ראש שנה? אמר לה תהפוך דף הפכת להגיד לו הוא אומר אמר להנה כנרדעה סבירלי דאמר אף בבסה אומר גם ביום ביום ראש השנה אני כמו נרדעה אני סובר כמו חכמי נרדעה שגם ביום טוב שני של גלויות לא רק במת גם בביצה שלה ביום טוב ראשון שלוש שנה מותר בשני אומר לו מה היא דעתיך דין מה מעבר ללא האמר רבי חנינא בר כהנה ממות עזרה והלך לא מצינו אלון מעבור לכן אין לחשוש אומר אולי יעברו

את אלו זה הדעתך צ שני ימים הם קדושים קדושה אחת ולכן ביצה קדושה גבי יום השני ממעזר כבר לא עיבור טלול אין לך מה לחשוב על זה ולכן אפשר הנה תראה ראשי כמו למדנו למעלה משן כב בסדק קדושה אחת אן ולא כאילו ביום טוב שני שלוש שנה אין להם עניין מת בלבד בפסח כסקת שאני יכול לשומרה מהחמיץ לא למדתי את זה נמשיך ואין אופין פיתין גריצין אלא רקין אתה רואה אמרנו במשנה שרבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי לא לאכול לח לא לאפות לחם עבם דק תנו

לנו רבנן בית שמי אומרים אין פת עווה בפסח כלומר מצא עווה בפסח לאופין ובית הלל מתירין וכמה פת עבוה אמר רב הונה טפח טפח שכן מצינו בניחם הפנים טפח יותר מזה אסור מצא עווה יותר מטפע אסור מתקיף לרב יוסף אם אמרו בזריזין אם אמרו בשאינן זריזין אומר מה אתה מדבר אתה מדמה לחם הפנים לחם הפנים אנשי בית גרמו מי זה היו הם היו עושים לחם הפנים היו אומנים זריזים יודעים לאפות פת עווה שהיא לא תחמיץ למה גם לחם הפנים זה היה מצא לא כל לא כל

פת עווה אתה יכול להגיד מסע יאמרו בשאין זריזין שלא אומנים לא יודעים נאפות אם אמרו בפת עמלה לחם הפנים נשים אותו הרבה הרבה הרבה פת עמלה הרבה הרבה עושים לעמל נשים הרבה הרבה יאמרו בפת שאין עמלה פת שהיא לא עמלה היא מחמצת אם אמרו בעצים יבשים אמרו בעצים נחים העצים של נחם הפנים שעופים בהם עצים מיוחדים יבש אש חזקה זה יכול להיות עצים לחים אם אמרו בתנור חם הם אמרו בתנור צונל כן, אפשר. אם אמרו בתנור של מתכת, הם אמרו בתנור של חרס. לכן התקבלו דברי

רב יוסף שאי אפשר להתיר פת עווה בפסח.

טפח. מה פתאום? רק התירו בבלחם הפנים. לא כל אדם יבוא יעשה לי פת עבה.

יגיד מה יש של זה לחם הפנים היה עב. תראה ראשי בפסח כסדקת שני יכול לשורה מחמיץ כמה פתעב שיתרו בתל שכיל מנחם הפנים שהיה מצא כמרן בכל המנחות באות מצא ויות טפח כשמו לחם הפנים יש לו פנים ואין פנים פחותים מטפח בזריזין של בית גרמו שהיו אומנים וזריזים בדבר פת עמלה בריה בלעז שהיה טעון 300 שיפה תראה מה זה 300 שפה שפשוף בידו ו500 בעיתה אגרוף שב אחד בועט שתיים שב שתיים בועד שלוש במנחות תראה איזה עיסה הייתה עצים יבשים טוב באב היו פוסקים מניחות עצים

למר לכם מסכת תענית מעצה לשגע עצים היו עופים מבשלים כל צורכי מקדש תנור חם שמסכין אותו בכל יום הןמנחות אין אצלי מתכת מסכת זבחים אומרים תנור של בקדש של מתכת הים שהוא שתי על הלחם ולחם הפנים שאפי קדוש ש בתנור הבה לכלי שרת כלי שרט לחרס לא עבדינן ביחוד בינין לבינו זה לא למדנו אמר בירמיה הבא שאלתי את רבי בייחוד כל אמר אני רק בייחוד אני והוא היינו ביחיד לבד אומנו מי זה שאלתי את רבי אומנו רב מה הי פת עבוה שאלתי אותו אומר זה לא

עבה עובי פת מרובה אופיכרות בית שמאי אוסרים לעשות הרבה פת ביום טוב זה טרחה מרובה יעשה הרבה לחם לא זה הכוונה פת עווה לא עבה טפח זה לא עושים אבל היא הרבה פת פת מרובה כמותקדברי אמר ירמיה ברבא אמר לו שאלתי את רבי ייחוד ומנו רבנו הקדוש מה היא פת עווה פת מרובה גם רבנו הקדוש ואמר קראו לפת עבה למה משום דנפישה בן אישה אה העיסה עווה הרבה הרבה עיסה הנמ בתרד תנה פת מרובה פת עווה קראו לה במקום פת עווה זה פת מרובה הרבה פת

מכדי משום דקטרחה ד לא צריךו אומר בגלל שתורח תרח שלא צריך מה עירייה פסח אפילו בשאר ימים טובים למה דווקא פסח אסור כם שר ימים טובים אסור הנה הכי נמות ביום טוב דפסח כה התנא היה עומד ביום טוב של פסח אמר פסח אבלמ גם סוכות גם שבועות לא לעשות הרבה פעם פת. כלומר אדם שיש לו הרבה משפחה גדולה צריך לעשות הרבה פת מותר רק א הוא יעשה אחר כך המשפחה הזאת תעשה זאת תעשה לא הוא לבד זה טריכה גדולה או שאיפו מערב יום טוב רק למיוחדים

יתנו להם פת חמה צה יבוא יתנו הוא אוהב כן הוא אוהב של חם כזה עווה טרי כן כן זה בית שמאי תניה נמ אחי בית שמאי אומרים אין אופן פת מרובה ביום טוב בית הלל מתירין הנה כמו שכבודו אומר בייחוד ביני לבינו יקדמרב גופה אמר ש את רבי בייחוד מנו רבי רבו דרב רבנו הקדוש וידעו ביחוד ששם ארון גנוז א זהו ביחוד בבירור ביחוד זה בבירור פת מרובה ולה משום שום חימוץ אלא משום זה טרחתח יתרה למחר ולאחר וליום אחר בתל מטרק דמרינ שהפת נאפת יפה

מהתלור מלא תנמחיד שאר יום טוב נמה נחלקו אף הוא אמר שלושה דברים להקל מכבדים בין המיטות אתה רואה אחרי שגמרו לאכול מכבדים בין המתות זה מקום שהוא עשוי לאכול שם מותר לכבד את הרצפה ביום טוב הכל לכלוך אכלו יש קהל גדול מותר לכבד זה בין המיתות זה איפה שיושבים הספסלים מניח אם אתה מוגבר ביום טוב זה הלבונה כן כן, שיהיה בבית ריח טוב. למה?

אחרי האוכל צריך להריח טוב. כן. חוץ משלכול בקלוה, אחרי האוכל, זה מחזק את הלב מתוק, צריך גם להריח ריח טוב. מים במקב, אני לא יודע.

ועוסין גדי מקולס. יש מגב מיוחד. עכשיו אתה שואל אותי שאלה כזאת יש בזה הרבה פרטים למה ככה יש הרבה פרטים בזה איזה מגע ואיך יקח ומה יעשה ומניחין את המוגמר ביום טוב ועושים גידים מקולס זה הנה אתה רואה בלילי פסחים אתה רואה אתה יכול לעשות גדים ראשו על קרעה ועל קרבו ככה לצלוט אותו מבפנים מבחוץ והחכמים אוסרים כל השלושה האלה כבוד הבית זה משוו גומות תכבד את הבית תנכה משבי גומות יש איסור בונה לגבי כחנים ביום טוב זה לא שווה לכל אדם די מקולס נראה כמו

מקריב קדשים בחוץ אפשר למשל לקחת צבי שומע מה לעשות צבי לעשות לו מלא אורז בניונס אחרי שמלכת אותו תעשה לו הכל בפנים עם בשר טחון עם אורז עם פניונס הכל תקשור אותו טוב תשים אותו בתוך הטבון ובערב יום טוב כל היום טוב כל הלילה כן ככה יותר אפילו זה יעשה בו בו בו בו בבוקר תביא להם את זה לצורך יום טוב כל אחד יקבל פרוסה מהגדי אה זה טוב אפשר לעשות כזה לשמחת תורה כאלה צריך כן צריך הרבה כזה מהז לא אולי רק לחבר'ה הזה ציון

משה וזה הוא בא ממחד בשבת לא הוא יבוא בזה שמחת תורה יבוא אבל אולי אבל אי אפשר לעשות צביעה אולי אני צריך לך תרנגול ממול רק של רבי עופר חמין חמין של אה ביצים מספיק טוב נעשה לו בנדר הוא אומר הוא רוצה את החמים של רבי עופר יש אנשים יש להם חוקה קטנה האוכל כן כן אני לא יודע טוב את ההלכה כן ישים ישים בד וישן גם אני איך ישנתי גם אצלי היה הכל מלא אני טיטתי אבל לא היה הכל הרבה יש הרבה ילדים אז כן

הם שופחים את את המשקאות על הרצפה מה אתה תעיר להם כל רגע שילכלכו אחר כך יש אמא מנקה אחר כך תשים משהו וגמנו איך עושה עמי אמר רבא מחלוקת לגמר אבל להריח דברי הכל מותר מה שחכמים חלקו לאיסור דווקא שהוא מניח את המוגמר בשביל תחת הבגדים לתת ריח טוב בבגדים זה אסרו חכמים אבל להריח סך הכל זה הנאת הגוף לריח זה כמו אוכל נפשטו אותו הנפש נהנית בטח הנה ראשי מכבד בדין את את בית המיתות בית המסיבה שאוכלים שם היו מסיבים אוכל גבי מתות מוגמר לבונה

גב כולה כרעב ובני מאב תלויים בחוץ לו בצידו כשצולהו ואין עושים זכר למקדש שכתוב בו על קרעה ועל כלבו חולה ששון גיבור מזוין שכלי תלויים בו בצידו ככוב הנחוש של קולסת דין עכשיו יפה זה כלי מקולס לא כמו של ליל פסח הכל המעיים והכל זה בחוץ גם את המעיים הוא צריך למלות אותם אתה מבין חכמים אוסם בשלושתן כבוד משום שביי גומות במגמר משום דנ צורך א כל נפש הוא מה טעמה עסרין ב כן שיוכל לאכול נפש שיכאן לאכול נפש דבר השווה לאכול נפש היה חכמים בבוקר

לא הביאו לחכמים מצלי הביאו אתמול הביאו חמים היה משהו ממולה הביאו לך קוקלות היה טום לא לא גם הוא שלח לי יודע איפה לגוף כןס בטח יש לך שס כן כן הוא מבשל טוב מאודשובח שמח מה אתה יודע תגיד כד מחלוקת לגמר כשאסור חכמים לא אסור אלא כשמניחו לכדי לגמר בו כלים אחר כך אחר כך נגיד למהמר הוא רוצה ללמוד אין זמן יש לו שיעור בעזרת סופר עכשיו מ10 ובע שיחכו קודם כל זה דף יומי כן כן אני יודע ש הכניס בהם ריח זהלא להנעת הגוף

הוא אלא להכשיר כלים אבל מניח לפו אני עושה את זה בשביל שלנוח דעתכם שאני צריך ללכת לא תפחדו אני לא מעריך הרבה מזרחי אל תדאג אומר לא אני יודע צריך לאכול ארוחת בוקר ואחר כך יבוא צהריים והכל אה אה לא זה לא זה רק זה לא אוכלים זה בורקז באשתן למדקמם הרב עשה לא טעמה דרבנן שום דבר שווה לכוון נפש כתפרישית אלא משום דלקשות כלים הוא ולקמן הדרבה כשאורכים נכנסים זהו לא למדנו מטיבן מכבדים את המיתות ביום טוב ככה אמרנו בין המיתות לא מכבדים בשבית רבן

גמליאל מכבדים בני ביתו של רבן גמליאל היו מכבדים אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מכבדים את המיתות ביום טוב אתה אומר מכבדין אלא מכבדין אותן מערב יום טוב פורסין עליהן סדינין על רצפה בין המיתות אתה רואה כדי שתישאר הרצפה נקיה למחה כשהורחין נכנסין מסרקים את הסדינים נמצא הבית מתכבד מאליו היה להם פטנטים ראית אמרו לו אם כן אם ככה ברבן גמלי מתיר בצ אף בשבת מותר לעשות כן חכמים מתירים לעשות גם בשבת אז במה הם חולקים על

רבן גמליאל בהכרח שרבן גמליאל מתיר לכבד את הרצפה ואין מניחין את המוגמר ביום טוב שבית רבן גמליאל מניחין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים נכנס לאחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב אלא מביא דקסאות של ברזל ומעשנין אותן אתה רואים כן מערב יום טוב ופוקי נקבהן סוגרים מערב יום טוב למחר כשוכים נכנסים פותחים נקבהן נמצא הבית מתגמר מאליו ראית איך איזה פטנטים? אורח נכנס אצל בית הנשיא שריח טוב היה להם עם חורים נוקבים אותם זה כל השבת זה מתגמר כל הזה

אין פה אמרו לו אם כן אב בשבת מותר לעשות כן במה נחלקו אלא עשה את זה ביום טוב אלא היא תמר אחי תמר אמר הבשה מחלוקת להריח אבל לגמר אסור להריח מותר לגמר כלים בגדים לעשות עליהם ריח זה לא בעיה להו מה הוא לעשן מותר לנח בסמים גחנים שיהיה ריח טוב בפירות את הפירות הוא רוצה לעשן גם לא ידעתי מה עושים גם ריח טוב לפירות רבי ירמיה ברבא אמרב אסור זה מנחה אפילו שזה מנחה לצורך נפש אבל זה לא כל נפש זה רק אסטניס מישהו שרוצה

ככה לא כולם שמואל אמר מותר זה אוכל נפש רב הונה אמר אסור פני שמכבה אתקרחלים אמר לרב נחמן בני אמור מפני שמבעיר אמר לי תחילתו מכבה סופו מבעיר על גבי אמר רב יהודה על גבי גחלת אסור אם הוא ממש על גבי גחלת אבל על גבי בחרס מותר היה בקה לא שינוי כן אם על גבי חרס זה לא ממש על הכחרת כששם על גבי החלים זה מכבה שינוי כאילו אחר יד כן שי אומר על גבי חר שמסיקו מותר דקיבוי לקח והבערהמ על ידי שינוי היא כן אחר

יד ורבה אמר לגבי חרס למסור שום דכמוני דריחה אתה מבין החרס מקבל ריח.

אסור מרבנן להוריד להוליד ריחה. כמוני דרכה שנכנס בחר שלא היה בורח ואסור מדרבנן. בסדר משה מה תעשו שמואל אמר מותר דוכן נפש הוא פני שמחבקתשית אמור שמבעיר בסמים שגם זה מלאכה אמר להכילתו מכב סופו טוב עד כאן הלכות אנחנו סימן קנח דיני נטריית ידיים הסעודה כשיבוא לאכול פת שברכים עליו המוציא את ידיו ואפילו אינו יודע להם שום טומאה להברך על נצילת ידיים אבל לפת שהם מברכים עליו המוציא כגון לחמניות דקות זה אתה יודע זה כוסס אפת בכיסנין זה בקלאוה ואינו קובע סעודתו עליהן אין צריך לטילה

לא קובע סעודתו לא אוכל 160 גרם אז לא אז לא צריך נטילת ידיים אבל אם הוא אוכל מזה 160 גרם צריך נטילה צריך ברכת מזון גם אדם שאוכל בסוכה פתאה בכסנין לא צריך לברך לשב בסוכה אבל אם פתאה בכסנין אבל אם אוכל 160 גרם צריך זה לא יודע 160 גרם 216 216 א ארבע ארבע כבצים 216 162 זה שבסוכה צריך לא בקדמות זה ספקד כן נכון ספק שלישב בסוכה לשבסוכה צריך אם צריך 216 גם חב עובדיה אומר מי שאוכל המעשה כדירה 160 גרם צריך גם לברך

לשב בסוכה אפילו שאין לזה ברכה אחרונה אין בזה ברכת מזון אף פעם טוב אז עכשיו אדם צריך לדעת אומר מרן שצריך ליטול ידיים כל חטא בשביל זה בשביל אפילו שהוא לא יודע שום טומאה אם רוצה צריך לברך ברכת מזון צריך לפני כן להגיד לשם ייחוד הרן בא לקיים מצווה לטעול ידיים ולקש שלושה במקום עליון מזונות מי אוכל את זה זה משוגע זה מוצי מהתחלה כן מהתחלה מברך המוצי אתה פעם הנטילה זה להרחיק לפי הסוד הנקטילה שאדם עושה להרחיק את הקליפות מקצה האצבעות ועל ידי המטירה זה

חסד בורחים ה גם צריך לחנך את הילדים הקטנים נעשה נטילה לסעודה אז צריך לטלות שני הידיים בכלי דווקא בכלי יעשה בתחופין 1 2 1 2 3 בשפע קודם כל ימין אחר כך שמאל מתיברך בסוכה עכשיו זה לא כתוב פה יש לך שאלה סתם אדם יברך יעשה נטילת ידיים ברך על נטילת ידיים בעודו עומד ברך לשב בסוכה ישב ברך המוציא לחם מן הארץ זה הכי טוב אם בקידוש בקידוש בדרך אז מה מברך אשר קדשנו במצותיו וציבנו על יצרת ידיים אסור להפסיק בדיבור איך כתוב סיו ידיכם קודש

ברוכו את השם שאדם מברך על נטילת ידיים צריך להרים הידיים שלו אתה רואה איך אני עושה ככה אתה רואה אני מצמיד זה ואתה רואה הימין קצת יותר גבוה. אתה רואה אותו?

וכשיגיד על נטילת ידיים, אתה רואה פה צריך להץ פה פה פה פה ראית? ככה בסדר כאלה עושים ככה זה טוב הכל טוב אבל איך שראיתי לך זה צריך זה קובדו טוב הב לא ככה כן הוא עשה לי ככה אבל אז אני מראה לו טוב זה טוב טוב ככה ככה ככה תסתכל עם העיניים על הדרך לא השרולים שלו צריים תסתכל על לא לא אתה תעשה לי מלמטה או טוב מאוד כן מפריעים לו אני יודע לפני כן יעשה לא ככה ככה תראה שהיה תהיה למעלה בסדר שלוש שפשוף

כן פה שלוש פה שלוש אם זה נטילה בוקר 1 אחד אחד א אחד א אחד אחד כמו נטילה ככה שפשוף אמת אבל אם של אוכל תראה כשאני אבוא לבית שלו אתה תראה איך אני אני לא יודע ב יש בזה אבל אני לא יודע שאלות שתי יש מי שאומר אני ממהר אתה עושה לי עושה בעיות אני ממהר מחר יש לי גם ביזדים אז אל תפחד גם אני גומר לך מהר אחר כך זה בא יום שישי אני גם גומר אתה יודע אני לא לא מפריע הרבה יש מי

שאומר אתה יודע אם לא היה לי שיעור אז מי יודע מתי היו גומרים פה לא לא כבר זה כתוב במודעה אני לא יכול הם רגילים שאני בא בשעות הזה זה עכשיו גם נה את המנהל שלי תגיד להם מתי יש מי שאומר שאם אינו יכול יש מי שאומר שאם אין אוכל אלא פחות מכבצה איתו ליד ולא יברך נכון אם אוכל רק כזית אוכל פחות מכביצה ידע בלא בלאכה אם היה אוכל שיעור כבצה אפילו בלא קריפתה צריך לברך על נטילת ידיים גם ככה אומר כף החיים גם מורחם

עובדיה אם אוכל פחות מכזית יש מי שאומר שאין צריך נטילה. אתה רואה? יש מי שאומר שאין צריך נטילה.

יכול לאכול חתכת לחם פחות מכזית בלי נטילה. ברך. אבל המוציא יש מי שאומר שגם צריך לכתחילה יותר טוב להחמיר. דעת מרן פחות מכז לא צריך נטילה.

ככה המנהג. אבל נכון להחמיר וליטול. הבפרט אדם שהוא רוצה עוד מעט לאכול כ הוא רוצה לאכול אוכל הרבה אבל הוא בא הוא רוצה לדעת אם את הלחם הזה הוא יקח או את זה או את זה תכף הוא יעשה נטילה הוא רוצה לבדוק לטעום למה ציו שמפטא אותו הביא לו כזה הביא לו כזה אז הוא טועם ברוך אתה השם מצינמנה זה אומר לך בציון אם הוא בא אם עוד מעט הוא יאכל הרבה לא לא יעשה כך יצא לו ידיים יטעם מזה אחר כך מטעם מזה מה הבעיה

שלו אחרי זה המוצ כזית רק כמה כזית מה כזית אכפת כמה כמה הוא זית הוא אוכל 10 כזיתותה סעודה עם כזית הוא לא מברך נתינה לא אמרנו כבר זה כבר דיברנו על החזה בסדר זה מובא אז הנה למדנו שלוש הלכות הנה בסדר רגע מה מה עוד צריך ללמודזר זוהר טוב הנכון זה אתם יודעים זוהר קטן רק חתכת זוהר שאני ממהר זוהר קטן אד דקת כל זר ישראל בסוק כל כדו משורשה גזעה קדישה ישראל שבו בסוכות חוץ דמנותה מדלתם מגזורשה קדיש ישראל תופה גבחוץ ליד ממנותה מי

שלא מעם ישראל לא יושב אתה יודע השם יעזור עד כאן למה אני מאוד ממהר אנשים מחכים לי ואני רוצה לצער לתת למה לפעמים יש רב לפניי הוא לא הכין כמה הוא יכין לשעה אחר כך אני לא בא כב לו הבטן טוב מי שברך אבותינו הקדושים מיברך כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך אתחון זכה אתחון תזכו לשנים רבותימות וטובות מועדים אמרתי לכם היום בערב יש אמרתי לכם יש א שמחת בית השואבה מי שרוצה לבוא אצלי היום בשעה 5 בוא לבוא לא מנחה ש 6 ני לא עושה דוזרד

אתה רוצה מלך מה אתה רוצה