117דף היומי מסכת פסחים קיז ה ניסן התשפא הרב בניהו שמואלי שליט"א

מעשה ידנו כולהו ביום החמישי נשיא לבני שמעון שילו מאל בן צורי שדי קורבנו קערת כסף אחת שלוש 100 משקלה מזרק אחד כסף 70 שקר ושקר הקונן שניהם מלאים סולת לולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה כתורת פר אחד בן בקר איל אחד כבח בין שנותו לעולה עזים אחד לחטאת וזבח שלמים בקר שניים אלים חמישה עתודים חמישה כבסים בני שנה החמישה זה קורבן שלו מיאל בן צור שדי י רצון מפניך אלונוצרינו בתורה בסדר קורבן הנשיא שן בן סורי שדי משבט שמעון חתו מידת גבורה דמלכות קורבנו

אשר לחנוקתח הקדוש תעלה עלינו כאילו השגנו כל הסודות וכל השמות בקודש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מחי קודש אלה שנאמ פרים שפתנו והונה עלינו כל על כל בית ישראל אחינו כלצות הקדושה וכל האות הקדושים הקוונים בקדושת זה השבט ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט ולהבין להזכי בתורתנו תורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות נע לרצונך כרצוניך כל מחיינו אנחנו זרענו זרע זרענו כשם ששמעת נחת בני ישראל עמך במצרים וימים האלה בזכות ובזמן הזה בזכות שמעון כן אדוני אלוהינו לאבתנו בפוקדנו פקודתש ורחמים בגלות המרבה נמהר הזה בסוד שמעון קבל

ל רינת עמך סגבנו תערנו נורא שמעקנו מקבל ברחנו תפילתנו מבור גלות ובארץ שביה אל אבי כבודנו בגויים שחוצונו כותמת זך בשבתך ביצר הם הו ויבשו יחו מגיבורתם ער את גבורתך ושיענו למען שמך אדוני כגיבור יצא כשמלחמות קנאה יריע יצריח לובה ותגברי בפניך אדוני צורי וגועלי נעשה השקבה מרחם על כל בירות ורחוס ורחמול ורחם על כל נפשות רוחות ונשמות של המח בית ישראל רוח השם תניחם בגן עדן ה בכל בני ישראל שוכמה בכלל הרחמים וסליחות כן יהי רצון ונאמר אמן עכשיו הנה אנחנו ברוך השם יודעים אתמול

למדנו פה בגמרא במסכת פסחים למדנו בעניין המרור אמרנו שלומדים המרור בלא הסבה. אתם יודעים מה ששואלים רבותינו? למה כשאוכלים את המרור לבד אוכלים אותו בלא הסבה? אבל כשאוכלים את המרור עם הכורך עם עם ה עם המצא אז כן צריך לעשב הפשט זה בגלל שיש מצה מצה צריך לעשב אלא העניין הוא שאכילת מרון זה מרמז את צרת קודשי השעבוד שמיררו את חיי אבותינו והמצא אומר הזוהר זה מכל דמהמנותה לחם של אמונה ולכן כשצ צרות זה קשה ומר אבל אתם יודעים שמגיע אם אם זה עם אמונה בעזרת

השם מגיע עם אמונה אז הצרות כבר לא לא מרות המרור כבר לא מרור כשהיא מגיעה יחד עם המצא האמונה ממתקת את כל הקושי זה לא נהפך להיות מרור לכן תמיד צריך האדם שלא יבוא צרות אבל צריך תמיד לדעת לא להיות בלחץ לאלא לא לפחד מהשמיים הכל עושים לו טוב הוא ילך בדרך השם השם יעזור לו לא להיכנס אלחץ אתה יודע למה רבין זה אני אומר לך מה העניין אומר שלחץ אם תשים לו ה בהתחלה שהקדוש ברוך הוא איתך וכל הזמן השם איתך גם בסוף יהיה אותיות

הצלחה לחץ צלח המתשים לו בהתחלה ה בסוף ה שהקדוש ברוך הוא איתנו יהיה הצלחה לכן היום בבוקר אחד אומר לי שהוא בלחץ אמרת לו לא צריך להיות בלחץ תכתוב הקדוש ברוך הוא איתנו בתחילה בסוף כל הזמן אז יהיה אז יהיה הצלחה ככה היה אומר רבי יצחק פרידמן עליו השלום גם על זה פירשו על פי השם שם יחנו על פי שם יסעו כל המחנות של האדם כל הדרך שלו צריך לת פי השם אם הוא הולך על פי השם הכל מסתדר יפה לא ידאג אלה פיקודי ה אלה

הפיקודים על פי השם נהנהני כל בית ישראל כל הפיקודים כל משעיהם הכל על פי השם תמיד זה הולך עם הקדוש ברוך הוא אתה יודע אצלנו בישיבה היינו בפורת יוסף היום שאדם בא תלמיד לישיבה צריך צריך לשלם.

אנחנו היינו בחורים בשבת פרות יוסף, צעירים, גם מקבלים משכורת. בטח היו רושמים אותנו מתי באנו? כל יום ויום ואתה בסוף החודש אתה מקבל. זה מקיס, משכורת קטנה, אבל מקבל.

ככה גם היה בפונוביץ'. היו נותנים, לפעמים לא היה כסף, היו הבחורים רגילים. זה קשה לו לתת את הבחור. אם מגיע הזמן הוא הוא רוצה לקנות את הדברים שלו והוא לבוא כסף הוא צריך את זה וזה אז בפנוביץ' נגיד היו 300 500 בחור עכשיו צריך לתת לכל אחד את הכסף שלו זה במזומנים היה איזה רב אחד ממונה על זה בא אצל הרב מפונוביץ' אומר לו אין לי עכשיו כסף כל הבחורים מסתכלים בא ה האחראי הרב הזה והוא לא מחלק אומר לך רבותיי, לא קיבלתי.

אין לי מאיפה לתת לכם צבלנות. טוב, עכשיו הגיע מחר בבוקר, אומר לרב מפונוביץ, שראה, אומר, תראה חביבי, היום זה ראש חודש אבל אין לי עדיין את הכסף. כולם מתפללים, מגיעים לחדר האוכל בבוקר, ארוחת בוקר בטוחים עכשיו יקבלו את זה. אם לא אתמול בלילה, עכשיו עוד אין.

בצהריים חשבו טוב, ברוחת צהריים נקבל. לא, כי הם מקבלים את זה באוכל. הוא הלך לרב מפולוביץ' אומר לו תשמע מה אתה לחוץ אל תהיה בלחץ היום היום בעזרת השם עוד לא נגמר תראה הוציא אותו בחוץ אומר לו אתה רואה עוד אין שקיעה עדיין זה ראש חודש אנחנו לאחר הקדוש ברוך הוא יעזור אני אין לי מאיפה להביא את הכסף אבל השם יעזור אומר שעה לפני השקיעה עצרה מונית ירד מן הבן אדם עם מעטפה עווה הביא לו בדיוק היה הכסף שצריך בשביל ה זה הכל מעשה השם זה

צריך לדעת ה העיקר שאדם יקח עמו התורה והמצוות הכל הכל יסתדר אדם אדם תמיד יהיה בטוח בהשם אמונה אמונה וה ואיך אדם יעשה? יש הרבה אנשים מה הם אומרים חושבים יעזבו את התורה, ילכו לעבוד, יהיה להם כסף הם לא יודעים שהקדוש ברוך הוא קובע איך יבוא הכסף וכמה יבוא ומתי יבוא ואיך יהיה.

הקדוש ברוך הוא קובע. עכשיו הפסח נידונים על התבואה. זה הזמן של ה של הפרנסה. אדם מה יעשה?

הוא צריך לו פרנסה, צריך לו הצלחה. זה הזמן עכשיו היה מסופר שהיה איזה אדם תייר אחד היה עומד בנמל בצרפת, הוא רואה איזה יופי ספינות ענק פורקות סחורה, ממלאות סחורה מפליגות הכל ביפה מאוד. פורקות מלאות פורקות זה פורק ירקות זה פורק עורות זה כל אחד עם הזה שלו זה ממלא את זה להביא לשם הכל יפה מאוד הוא ראה ספינה אחת מילאו את האבנים צלעים והיא נוסעת מפליגה אומר לרב החובה תגיד לי מה אתה משוגע אני מבין לוקחים סחורה לוקחים מלפפונות לוקחים תפוחות אני מבין לוקחים לוקחים

אבנים טובות קח ברגליות זהב מה אתה למה מה בצרפת צריכים אבנים מה איפה שאתה מפליג עכשיו לאמריקה חסר להם אבנים שאתה צריך עכשיו לקחת אבנים אומר לו אני אסביר לך כל ספינה שאתה רואה פה היא מפרקת סחורה ממלאה סחורה לפעמים הספינה היא צריכה יש לה הזמנה מיוחדת במהירות להביא איזה סחורה מאיזה מקום עכשיו אני צריך ללכת להביא סחורה מאמריקה ואני ממהר מאוד אבל אין סחורה אחרת לאמריקה הצפינה בתוך הים הגדול היא לא יכולה ללכת אם היא לא כבדה יכולים לבוא רוחות בים להפוך אותה אז אם

אין סחורה יש שטויות יש אבנים חייבים למלות אותה אומר זה אותו דבר אומר אם אם לא אדם לא ידע להפליג באוניה פה זה האוניה זה פה בים שזה המטלטל והוא סוער ולא ידע להפליג עם סחורה שזה תורה טוב שכרה משכר כסף שזה התורה הקדושה אז אחר כך יצטרך לקחת איתו אבנים לעולם הבא מה יקח איתו חרבת תיקח איתו הוא ילך מטלטל זה אנחנו צריכים זה שבט לוי ידעו והבינו הם עבדו עבודת פרך לא מראו את חייהם למה הם יושבו ללמוד תורה עבודת פרך שלהם זה היה

בפלפול להבין בתורה קל וחומר ברייתות בזה היה העבודה שלהם גם אנחנו צריכים העבודה שלנו תהיה ברוחניות לא חס ושלום ה וגם כן מה שאדם הקדוש ברוך הוא זיכה את האדם ללמוד זכה לא יכול ללמוד מספיק אבל הוא עובד לפרנסת ביתו, ידע לעשות צדקה בכספו. זה עכשיו זכות שאדם עושה צדקה זה הדבר הגדול.

כ הגמרא אומרת בבא בטרה שרבי יוחנן בן זכאי חלם על בני אחותו שהם צריכים להפסיד בשנה הבאה 700 דינרים. להפסיד 700 דינרים. מה עשה משך כל השנה? היה כל הזמן אומר להם תביא תביא בני אחותו כל הזמן היה ברבי יוחנן תביאו תן לי צדקה אני צריך לפה תן לי תן לי לא עזב אותם הנה התפלו מה רוצה הרב אף פעם לא היה דבר כזה טק טק לוקח משך השנה לקח מים פחות 700 אבל פחות 17 דינרים בא ערב ראש השנה בא מס הכנסה לקח להם 17 דינרים שחסר.

אמר להם רבי יוחנן, אל תפחדו יותר לא יקחו לכם. אני כבר גבויתי את זה. אני כבר בראש השנה הקודם ראיתי בחלום מה יקחו לכם. כל זה משך השנה גבויתי.

למה זה אומר? אם אדם לא יתן צדקה חס ושלום שצטריך לתת הרפואות לדברים אחרים נגזר על האדם להפסיד אז יותר טוב שיתן את זה. גם בר מינן לפעמים חולי או משהו נותן נותן צדקה מתפתר מכל הצלות האלה צריך להיות אדם פיקח יעשה את כל עכשיו זה ערב פסח יתחיל חיים חדש כל אדם יעשה תשובה ילך בדרך השם יחשוב מה יהיה איתו מה העיקר הרוחניות איזה שחורה הוא צריך לקחת ולא יהיה בלחץ כי הלחץ מפריע עלבן אדם יהיה בנחת כי עכשיו בערב פסח כולם לחוצים על סתם

בבית לאגמרו את העבודות לא עשו לא זה לא לא תראה הרב אפל פה איך הוא עושה את הכל בנחת ביישוב הדעת והכל הולך יפה עכשיו אנחנו במשנה הרב הפלב כן שהאישה עושה את זה אתה יש לך גם כן כל אחד יש לו עזרה בבית. מה?

כל אחד צריך להכין את הדברים שלו. עכשיו יש לנו להכין שבת. השבת. אבל הכי טוב שהשבת גם אדם לא יאכל אם לא ניקו.

אם כבר ניקו שיאכל לא מפוזר. אבל אפשר עדיין לאכול חלות השבת. לא נורא כל כך. אבל שבת הבאה לו יביא פיטות קטנות.

ככה ולאכול הכל בהשגחה גם ידי יראה איך לבשת את האוכל שיהיה לו ליום שבת ויהיה לו לחג הפסח שהכל יהיה מתוקן טוב זה כבר לא עבודה של ציון משה ציון משה הוא לא דואג לזה יש יש לו מתכננים אחר מבין אבל הוא יכול לבוא לפה ציון משה למה זה יהיה יומיים שבת וראשון מה נעשה הכי טוב יום ראשון בצהריים יצעד בן כהן סעודה שלישית יום ראשון אתה מבין פה רגיל כן בעזרת השם אולי קצת יותר מוקדם למה אנשים יש להם חג הם רוצים ללכת לבית וזה אבל לומדים הכל כרגיל בסדר, אנחנו הגענו עכשיו נגעים פרק טנה ב'. השחין והמכווה אין מצטרפן זה עם זה. פרק ט משנה ב'. השכיין והמכווה אין מצטרפים זה עם זה.

חצי גריס שכין, חצי גריס מכווה לא מצטרפים ישרו גריס לטומאה. ואין פה סין מזה לזה. ואין ואין פוסין לעור לעור הבשר ולא עור הבשר פוסלתוכן היו מורדין אם משכינו המכווה היו מורדין לא נתרפאו לא נקרא מעורם טהורין אסור קוראים כקליפת השוב זו הצרב את השכין האמורה בתורה חזרו רו וחיו אף על פי שמקומן צלקת נידונים כעור הבשר שנה ג' תראה בלוח איפה כולם שאלו את רבי אליעזר שנה ג' שאלו את רבי אליעזר מי שעלתה לתוך ידו בארת כסלע ומקומה צרבת השחין שהבארת היא על גבי צרבת

השחין אמר להם יסגיר אמרו לו למה למה יסגיר לגדל שיער לבן אין אין הראויה לא גודל ביד ולא פסיון אינה פוסע ולא מחיה אינה מטמאה אמר לה אין שמת תקנוס ותפסא אמרו לו והיה לו מקומה כגריס אמר להן לא שמעתי שיסגיר מכל מקום אמר לו רבי יהודה בן בתרה אלמד בו אמר לו את רשני אלמד בו תרשה לי אמר לו אם לקיים דברי חכמים אם לקיים דברי חכמים אתה רוצה לקיים מה שאמרו חכמים אמר לו שמי יוולד לו שחין אחר חוץ לו והפסה לתוכו. אמר לו

חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.

הגענו פרק עשירי. כן. עכשיו איפה כולם? כל העולם א פרק ח תראה אנחנו כבר פרק עשירי מחר זה פ יפה.

[מוזיקה] נהננה דף היום אנחנו דף קיז הנה מתקדמים לקראת הסיום ביום שני בעזרת השם הס בירושלים הסתמה מה למה איפה אתם רוצים מהצירו אה אחרי השיעור כן שלא זה חג אחרי השיעור אבל לא לאכול ארוחת בוקר כי יהיה חורשי סבזית אחרי השיעור זה כבר מתחיל צהריים הרב חברנו ישראל מבקש שלו בת אל בת אושר כן רפואת בת אל בת אושרת שיהיה לה רפואה שלמה רפואה שלמה בעזרת השם לפתוח דף קז לפי כך אנחנו חייבים להודות להלל לשבח ממש כל יום חייבים להודות להלל לשבח לקדוש ברוך

הוא אי אי או בובום שימו לב שימו לב שימו לב או בובום לפי כך אנחנו חייבים או בבו להודות להלל להשבח אמר חזמ רבי יוחנן הללויה וכסיה אתם יודעים כתוב כי היד על כס וידידיה אחתן זה תיבה אחת המילים הללו הללויה לא שני תיבות לא הללויה תיבה אחת כי יד על כס תיבה אחת ידידיה ידידיה זה תיבה אחת זה מי אומר את זה רב חסדה רב אמר כסיה ומרחביה אחת אן כסיה כיד על כסיה ענני במרחב זה תיבה אחת. רבא אמר מרחביה בלבד זה תיבה אחת.

השער הללו. בוא נראה מה יהיה.

בעיה להו מרחב יה לרב חסדה מי? רב חסדה אמר שלושה הללויה כסיה וידידיה זה תיבה אחת. מרחב ימה אומר מי זה תיבה אחת או לא? תקו.

לא נפשט. תקו. בעיה ידידיה לרב מי כי רב אמר כסיה ומרחביה אחד טוב ידידיה מה תמע דאמרב ידידיה נחלק לשניים לפי כך ידיד חול יה קודש אתה רואה ידיד השם זה היה שלמה נכון שלמה נקרא ידידיה אומר ידיד ידיד השם לכן ידיד זה חול ויה זה קודש מה מה מה מה מהמה מה מה מהמהם תע שמע בעיה להו הללויה לרב מאי רב אמר כיסיה מרחביה זה תיבה אחת הללויה מה הללויה דמי אתה שמ אתה שמע דאמרב חזינה תילה דב חביבה ראיתי את התהילים תילה זה תהילים

ראית תהילים של דודי רבי חיא ד חביבה חביבה זה דוד שלי רבי חיא דכתיב בהוא הללו בחד גיסה יה באחד גיסה איך הוא כתב את התהילים הללו יה פה הללו עוד כצת יה משמע זה שתי תיבות ופליגה לרבי יהושע בן לוי דמר יהושע בן נביא מה היא הללויה הללו בהילולים הרבה אתה רואה זה תיבה אחת למה זה לא תהללו את השם הללויה הללו הוא הללויה הללו בהילולים הרבה תהלל את הקדוש ברוך הוא הרבה הרבה אבל כל זה תיבה אחת הילולים הרבה ופליגה דידה הדיד רבי יהושע

בן נביא חולק על עצמו על דבריו למה פעם מקום אחד אמר שלא כדבריו במקום אחר דאמר רבי יהושע בן נביא בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהילים בניצוח ניצח למנצח מה זה היה המסדר הנגינה המנצח על המנגינה בניצוח בניגון בנגינות, במשכיל, משכיל לדוד מה זה משכיל? אתה יודע, זה היה מתורגמן הגמרא תגיד עוד מעט הוא שומע והוא והוא אומר את זה הוא משכיל לדעת איך להעביר את זה לקהל.

מאמר הרב לכן נקרא משכיל. משכיל לדוד במזמור. מזמור לדוד. יש מזמור לדוד, יש לדוד מזמור.

בשיר שיר המעלות באשרי אשרי יושבי ביתך בתהילה תהילה לדוד בתפילה תפילה למשה בהודעה אודו השם בהללויה גדול מכולן הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת אתה רואה רבי יומ שם ושבח בבת אחת בתיבה אחת משמע הללויה זה תיבת זה תיבה אחת זה לא צבאי או תראה רש"בם לדוד מזמור משתחילה היה לדוד רוח הקודש ואחר כך מזמור מזמור לדוד משמוע מתוך המזמור משמע מתוך המזמור באה שכינה לדוד לא זה לא למדנו אבל אמר רב יהודה אמר שמואלו מה מה מה מה מה מה מה מה מה אמר רבי

יהודה אמר שמואל שיר שבתורה אז זה שיר משה מי אמר אותו משה וישראל אמרו בשעה שעלו מן הים יפה מאוד הרי זה רוח הקודש כולם התנבאו באותו אותם מילים והל זה מי אמרו הלל שבתהילים שאנחנו אומרים מי אמרו למה אם לא כן היינו חושבים שהלל אמר אותו משה גם כן שעלה מן הים הלל שבתהילים מי אמרו מי אמרו נביאים שביניהם תיקנו להם ישראל שאומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וה כל זמן וזמן כל צרה וצרה שלא תבוא עליהן זה לטובה אתה מבין מה

זה שלא תבוא שנה מעליה אם בא חס ושלום צרה כשיבשאו ממנה יאמרו הלל למה מתוך אמירתם כותב הבן איש חי מתוך אמירתם את ההלל יפעלו לישועה שלא תבוא צרה לידי פעולה. אתה רואה? הם באה הצרה אומרים מהללים את הקדוש ברוך הוא. מתוך ההלל הזה מונעים את הצרה מלבוא והקדוש ברוך הוא מיד יגעל אותנו ממנה.

יש אומרים זה העיון. יעקב אומר שבאמת על הצרים אומרים הלל. למה חייב אדם להודות? על הרע כמו הטוב כן השם יעזור על הרעה כמו שמודה על הטובה השם יעזור לנו אוי ועלל זה מי אמר נביאים שביניהם תקנו להם כל צרה וצרה שלא תבוא והכל צרה ושנה שלא תבוא עליהן וכשנגלין נודרין אותו על גאולתן כמו חנוכה היה צרה נגענו אמרנו על גאולתנו ב בא בם בם תניה היה רבי מאיר אומר כל תושבחות האמורות בספר תהילים כולן דוד המרן כל הפרקים שבתהילים כולן דוד המרן שנאמר קלו קולו

תפילות קולו רגש חזק בל וחמס לפניו כלו תפילות דוד בן ישי אל תקרא כלו אלא כל אלו תפילות של דוד בן ישי אז גם ההלל אמר אותו דוד יפה הכל אמר דודש תכף תכף הגמרא תגיד תכף אבל הל זה לא טוב דיברנו על ההלל הגדול מי אמרו כן זה גם בתהילים לא כן אבל זה בזמור שבת מה זה משנה לך בפסח אתה לא אומר הלל הגדולת בסדר חכה הגמרא תשאל את זה מהו שזה עבד יין שני מיום ראשון עד סוף יום שלישי דוד אז תמתין תמתין

הגמרא שואלת מה שאתה שואל שזה בסוף עב תגיד אחר כך משם לא אמר דוד זהו אבל תמתין אני אומר הגמרא תשאל את זה תכף כל אלו צפ זכות אתה רואה מה שהוא אומר וחלוקין עליו כן ואף כל אלו אלו תנאים רבי ואף הלל וגם הלאה נאמר על ידו הלאה זה מי אמרו רבי יוסי אומר אלעזר בני רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרו בשעה שעלו מן הים אתה רואה הם אמרו גם אז ישיר וגם הלל לא כמו רבי יהודה אמר שמואל הם אמרו את

שניהם רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרו משה וישראל אמרו את הליל הגדול בשעה שעלו מן הים וחלוקים עליו חבריו לומר שדוד אמרו שדוד אמר תחלל ונראין דבריו של מי רבי יוס אומר של רבי אליעזר ברבי יוסי מדבריהם מה למה אפשר ישראל שחטו את פסחיהם ונתלנו לולביהן ולא אמרו שירה עד ימי דוד איך אפשר שחטו פסח לקחו לולב אנחנו היום בשחיטת הפסח צריך להגיד הלל בית המקדש שחטים את הפסח אומרים הל הלל גם היום שעושים מסות אומרים הלל תוקעים בשופר עם ישראל הוא מנענע

בלולב כל החיים שלו נינע בלולב עוד בזמן המקדש לא אמר הלל עד שבא דוד עוד בשב דוד לא היה בית מקדש עוד לפני בית המקדש היו מנענאים בלולב זה מצצסי דאורייתא קחתם לכם ביום הראשון פריץ אדם גם לפני כן היו שוחטים כל את הפסח לא אמרו הלל מה רק כשבא דוד המלך אז אז אבו הלל אלא זה משה כשעלה מן הים אמרו את הלל ואז למדו להגיד הללו כלומר דוד אמר לו ונראין דבריו מדבריהן אפשר שחטו את פיסאה ונתנו לולביהן ולא אמרו שירה דבר אחר ראיה

נוספת בצלו של מיכה עומד בבחי בישראל אומרים את ההלל בכי יתכן זה לשון לא זה לא בבחי הוא משורר לשון סגיור הישראל עובדים אותו בימי דוד אתה יודע ישראל היו עובדים את הפסל של מיכה והוא היה משורר להם פסל של מיכה וישראל אומרים אתה הלל מתקנים לומר הלל למה אי אפשר להגיד את זה למה שמה כתוב כמוהם יהיו עושהם כל אשר בוטח בהם פה להם ולא ידברו, עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא יאזינו אף להם ולא ירחון.

אלא אתה חייב לומר שכבר בימי משה תכנו לומר תעלל. הם זה לא יכול להיות שעכשיו למה עכשיו בזמן דוד הם היו עובדים את פסל מיכה והיו שרים יעני משוררים איך הם ה הם אבל הם אומרים פן לא ידברו הם ישוררו ראה מהר שעשה פה של מכל היה מכשם במ אתה רואה רשבה מה אומר רק רגע רק רגע שעמדו על הים לאחר שעברו כדכתיב הים ראה וינוס והתפללו לא לנו לא לנו פן יעבור פרעה וחלו לא אבל מה זה בכי אפשר פסל מיכה עומד בבכי אנחנו אמרנו

מלשון סגיור הרשב מה אומר בימי דוד דוד בבכי באותו מקום אה תשמע מה אומר ראשי תראה למעלה בימי דוד בבכי באותו מקום זה שם מקום שש שם מקום לא אותו מקום של הפסד לא כן זה שם מקום חשבתי בבכי הוא בוכה לא בוכה הוא שמח הוא הוא צוחק הוא שר טוב אז מה זה ישראל אומרים עלן כן לא בגלל פסל הם יגידו עלן אלו הם אומרים פה להם ולא ידברוניים אלה ולא ישמעו אף להם ולא ירחון שרשבן בלמי דוד היה ישראל אלא ודאי על הים נאמן

צריך על הים למה לא היה להם כן למה גם בים עבר רפס מיכה הרפסל מיכה היה נמים כך חלק ועבר בים זה פסל מיכה כלומר זה בים היה סר מיכה ולא כאן במי דוד כבר היה פס עם ישראל היו שרים לפניו תנו רבנן כל שירות ותשבחות שאמר תוד בספר תהילים רבי אליעזר אומר כנגד עצמו המרן ושוע אומר כנגד ציבור המרן מה שהתפלל דוד בספר תהילים. רבי אליעזר אומר התפלל על עצמו ואנחנו לא מתפללים על עלינו כל אחד על עם ישראל. רבי יהושע אומר כנגד ציבור המרן

היה לו רוח הקודש הוא ראה מה יהיה בכל זמן ואיך יהיה ואמר וחכמים אומרים יש מהם כנגד ציבור ויש מהם כנגד עצמו מה איך האמורים בלשון יחיד כנגד עצמו אמורים בלשון רבים כנגד ציבור תלוי איך זה נאמר אם אם היה בלשון יחיד כפי הנורמלי יחיד זה על עצמו אם אתה רואה לשון רבים הושיענו לא על עצמו היה צריך להגיד הושיעני עכשיו ניצוח בניגון לעתיד לבוא מזמורים שהם בלשון למנסח בן גריף ניגון זה לעתיד לבוא משכיל על ידי תורגמן כל דבר שזה מסכין דוד היה אומר והיה

מי שמפרש אותם זה פירוש על ידי טורגמן רשב"ם אומר מה זה משכי לוחש לטורגמן רבנו יוסף חיים אומר משכיל זה נוטריקון שם כלי משכיל שם כלי מה הפירוש הוא הכלי של הדרשן פירוש על תורגמן להיות משכיל להבין הדברים להסבירם לרבים.

לכן משכיל זה מלשון שכל והבנה שהתורגמה נידע להסביר את הדברים לאחרים. צריך להיות פיקח. לדוד מזמור. לדוד מזמור מלמד ששרת עליו שכינה ואחר כך אמר שירה לדוד ואז מזמור קודם דוד היה שורה עליו השכינה ויודע לעשות זמר להגיד מה שהשכינה אומרת מזמור לדוד זה לפני כן מלמד שאמר שירה ואחר כך שרת עליו שכינה לפעמים לא היה בא היה שר והופ שורה עליו השכינה ללמדך השן השכינה השורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך סחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר

של שמחה של מצווה שנאמר אתה יודע ללישה רצה להתנבות כעס שרה מעליו רוח השם אמר רצה להתנבות אלישע מה אמר ועתה כחולי מנגן ויה כנגן המנגן ותהיה עליו יד השם מתו שרצה שתשרה עליו רוח השם ינגנו בפניו שמחה של מצווה אין אין דקחו לי מנגן הנה אמר רב יהודה אמר וכן דבר הלכה אם אתה רוצה להוציא הלכה לאורה לפסוק את ההלכה טוב אז צריך להיות שמח אמר בב וכן יה חלום טוב מי שהולך לישון מתוך שמחה אוה חלום טוב אם הוא עצב חס ושלום לא טוב

הנה וכן חלום אם הולך לישון מתוך שמחה הוא היה חלום טוב שמחה שבן אדם עושה מצווה ואתמח על כן כן בטח שמח במצוות מתוך סליחות לא הכוונה של מצווה לא מצח של מצווה סם הרי להשם כל הארץ זה הלכה אתה רואה זה הרמז לזה מזמור לתודה הרי או להשם כל הארץ ראשי תיבות הלכה כך אומר החתם סופר אחר כך מיד כתוב עבדו את השם בשמחה בואו לפניו ברנה כלומר, אדם שרוצה ללמוד ולדעת טוב את ההנכה והכל, צריך להסיר ממנו כל ענייני העולם הזה.

כן. כן לחלום כן הנה מה מי שהולך לשתוד מתוך שמחה רואה חלום טוב ואמר הרב גידל אמרב כותב חכם חמישה בב אתה אומר לי בשעת הלימוד צריך להיות שמח להיות בשמחה אז יכול ללמוד טוב יכול לדעת טוב את ההלכה ואמר הרב גידל אמר רב כל תלמיד חכם היושב בפני רבו ואין ספתותיו נוטפות מור כלומר מירות מפחד מהמה תכוונה שנאמר ספתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרא שושנים אלא שש שונים שינון לימוד אל תקרה מור עובר אלא מר עבר אם יש תמיד לשבת בהמה לא מתוך שמחה

איך הוא יכול ככה להיות התלמיד זה יהיה מפחד אז איך צריך לכו אלא מור אלא מר עבר מר עד כר מור עובר אלא מר עבר מר מר ספתותיו נוטפות מר מרקשיה א ברבא אבתלמידה רק אומרים מר ז אומרת מר מה שאמר שלדבר הלכה צריך להיות בשמחה זה מדובר ברבה כלומר ברב וה מה שאמרתי טופנסתותיו מור בתלמידה התלמיד צריך להיות תלמיד הרב צריך להיות בשמחה והיא בית והרבה בא שניהם ברב גם הוא צריך ליכמור ולה קשיה המקמד ופתח את השיעור ה לבטח ופתח שהעבר פתח צריך להיות

למה וזרוק מראה בתלמידים א וכי אה דרבה בקמ דפתח לו לרבנן אמר מתבדיחותה בטחו רבנן בסוף סי בהמת בשמעתה אתה רואה רבה לפני שהתחיל את השיעור היה אומר איזה בדיחות שהיהיו שמחים אחר כך הוא רציני. אני כל הזמן עושה בדיחות. מה יהיה בסוף לא יודע.

תענו רבנן. טוב אני לא אנחנו ביטור חבר לא בטורב. נבנן הלל זה מי אמרו? הנה עכשיו תשים ציון משה.

הלל זה מי אמרו? רבי אליעזר אומר משה וישראל אמרו בשעה שעמדו על הים למה הם פחדו שלא ירדוף אחריהם פרעה הם אמרו לא לנו השם לא לנו כדי שמחה תן כבוד מה פירוש לא בשבילנו תציל אותנו ריבונו של עולם תיתן שמך כבוד לא עבורנו לא שמגיע לנו אבל תן שמך כבוד מי שבא רוח הקודש ואומרת להן את אשריכם למעני למעני עשה אני אעשה למעני אני מציל אותכם. רבי יהודה אומר יהושע וישראל אמרו יהושע וישראל אמרו בשעה שעמדו עליהם מלכי כנען הם אמרו לא לנו לא לנו

השם משיבה רוח הקודש למעני למעני עשה רבי אלעזר המודעי אומר דבורה וברקמרו בשעה שמדם סרע הם אמרו לא לנו השם לא לנו ורוח הקודש משיבה ומד להם למעני למעני עשה רבי אלעזר בן עזריה אומר הנה רבי אלעזר בן עזריה חזקיה בסיעתו הבשע שמד עלסחריב א מתי זה היה פסח עד בדרך אמר להם טבחום יוצא מלא מלאך מגדל את את הסירות אז אמר לו הקדוש ברוך הוא בדרך תבשל גם את אמרו אין לו לנו מישיבה רוח הקודש למעני למעני רבי עקיבא אומר חנניה משאל ועזריה אמרו בשעה

שעמד עליהם לבוכת נצר הרשע הם אמרו לו לנו משב להם רוח הגדול שלמעני למעני עשה רבי יוס הגלילי אומר מרדכי וסר אמרו בשעה שעמד עליהם אמן על רשע הם אמרו לא לנו לא לנו משיבה להם רוח הקודש למעני למעני העשה חכמים אומרים נביאים שביניהם [מחיאות כפיים] נביאים שביניהם תקנו להם לישראל ישראל שאומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא על ישראל שנגלים אומרים אותו על גאולתן הנה אז הגמרא אומרת מפורש כשנגלים אומרים אותו על גאולתן אמר הרב חז"ל הללויה סוף פרקה אתה

רואה הללויה זה סוף המזמור סוף פרקה אפילו נאמר בתחילת הפרק הללויה זה סוף של הקודם הנה תראה רש"י לא אמרנו עד פה א ברבה צריך ללמוד בתוך דבר שמחה שאמרו על הים לאחר שעברו קדירתי והים ראה וינוס והתפללו לא לנו מפן יעבור פרעה וחילו אחריהם ישוע ישראל אמרו כלומר אף ישראל ויהושע אמרו לכן פירש רבנו ולא נהירה לי שאם כן בכולן אתה צריך לומר כן ואם כן מהם ביניו בין חכמים שומרים נביאים שביניהם אמרו והתלב אמר לכל הנה נמ אמרן לעלין אמרו הצרת שתקלו נביאים לכן

אלא כל אחד מן התנאים א אחי קים למרבה הנלויה רשחקה כלו אנחס תהילים אין בה כים אחת לבדו בין פרק לפרק אבל מקום שיש שני פעמים הללויה בין פרק לפרק לא פדיגרב חסדה ורב ברב הונה אחד מלען ואחד מלרע חד שלמ למעלה אחד שלמה פסוק האחרון שנגמר אליה הורידו את זה אה כן עולם ואנחנו כן אמר רב חזדה הללויה סוף פרקה רבונה אמר הללויה רש פרקה אפילו אם נאמר בסוף הפרק זה רש יש פרקה המחלוקת זה רק במקום שאמרנו שמעון רק פעם אחת הללויה אבל איפה

שיש שתי פעמים הראשון לסוף הפרק והשני כמו שאמרנו עכשיו ברשבם אמר רב חזחזנולטה דבר רב חנין ברב ראיתי את התהילים שרב חנין ברב דכתיב בהו הללויה באמצע הפרקה בין פרק לפרק באמצע העמוד ראית מה הוא ראה בין פרק ופרק באמצע את העמוד ההלויה כתוב למה הוא הסתפק אם זה תחילה של זה או סוף של הקודם שם אותו באמצע אמר רב חלין ברבה כול מודים בתהילת השם ידבר פי וברך כל כ בשר שם קודשו לעולם ועד הללויה שהללויה לבטרי רש פרקה רש לראש פרק של אחריו למה

ראש פרק של אחריו מתחיל תהילה לדוד אז אז הסתיים בתהילה גם מזמור רשע יראה וכךע שיניו יחרוק ונמסאו רשעים תובד הללויה דבתר רש פרקה גם שמה למה לא אומרים הלל על מפלת הרשעים שעומדים בבית השם בחצרות בית אלוהינו הללויה כתוב זהמר כנעים דבטרה רש פרקה כראה האמוראים בעלי המקרא כראה לא כראה האמוראים בעלי המקרא כראה מוסיפים אף את אלו מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש הללויה הוד השם בכל לבב דבטרי רש פרקה ראשית חוכמה דשם שכתוב לכלם תילתו עומדת לעד הללויה אשרי איש יראה את

השם דבט רשקה איזה יופי נמקתנאה עליכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה בתל אומרים אלחמים של מן מים בדרך כלל נמק את הנר מסכנה היא כלילית וכאן המסקנה בעמוד הבא שזה מחלוקת נמכיתה האם נאמר זה מחלוקת תנאים עד איך אני אומר בית שמים אומרים עד עם הבנים שמחה ואז הוא מברך געל ישראל בליל הסדר כן אומרים עד חלמי שלמה מים ותנידך עדך אני אומר בית שמ אומרים עד בצת ישראל במצרים בית אומרים עד לא לנו השם לא לנו כי שמך תן כבוד על

חסדך על אמיתך מילה בהקמפרגי למד ד אמר עד אם הבנים שמחה סבר הללויה יש פרקה הללויה בצת ישראל ממצרים כמו אמר הבאבא רבונה לכן אומר א עדם הבנים שמחה מנד אמר עד בצת ישראל סבר הללויה סוף פרקה אם הבנים שמחה הללויה סוף פרקה כמו רב חסדה צריך לומר גם הללויה רב חסדה מתרץ את העמקע עלמה הגמרא דוחה את רב חסדה מתרצתמה דקול על מסלו הסוף ודאי מהד אמר עד בצת ישראל שפיר אין בעיה מה דמר עד אמה הבנים שמחה הוא סובר לא עד ועד בכלל גם

הוא אומר בצת ישראל במצרים מה אומרת בנימה עד הללויה למה אומר עד זה אמה בנים שמחה וכיתמה דלא ידענן הללויה איזה הללויה ונמה הללויה של אמנים שמחה הקשיה רבה ברבונם תרצת כול הללויה רש פרקה תמיד הללויה זה רש פרק מדה מרדם הבנים שמחה יפה זה בסדר למה הללויה שיך לאחר כך מדהמר בתץ ישראל עד ולא עד בכלל אי אפשר לומר בצת ישראל אם היה אומר אבא בנים שמחה היה משמע שלא אומרים את אבא הבנים שמחה ונמה עד הללויה וכיתמה דלאדניה הללויה ונמע עד הללויה שבצת ישראל

ממצרים קש כמו שאמרנו מקודם הנה תראה רשב"ם מה אליו בהקמפליגי דנחתניבד בית שמיים בלוהיה פליגה איסופרקה ירש פרקהו כך מלך לשנה ואי מלטה בידך לשנה אבל דבית הלל הללו חלשלנו מים לא פניגה אלאיד מתחלפי מיובית שמיים משום הללויה רשקה אבה היא לא מחבית שמ בית דלת מלטה עד סוף פרקה וידחש פרקה כי איך היא דמרה ניבד בית שמאי מה דמר עד בצבר עד ולא עד בכלל ובר אמר עד אם הבנים אבל משמע ולא אם הבנים שמחה בכלל מדמה עד הם הבנים כסבר עד ועד בכלל רפואה

שלמה אהרון בן מרים ואב אמר בצת אבא משמע דב בצת בכלל פלוקת בדבית הלל יקרושנמ בכי גבנה ולמעד עד עד הללויה וחותם בגאולה עדיין אני מחפש איפה זה כלו דפילות דוד בן ישי רגע כלו כלו כל כמה שח אחריו דרש כמה שחט אין כלו כלו זה נגמרו הגמרא אומרת זה ארדב כל נגמרו לא נגמרו חמס שאחריו דרש חמס קטן צריך להגיד קולו כן הלאה זה חותם ברעולה ברוך אתה השם גאה לישראל אמר רבה קריאת שמע הלל גאה לישראל אתה רואה קריאת שמע והל שאומרים בפסח אומר

ברוך אתה השם גאה לישראל לשון עבר משמע שמספר על גאולת ישראל שעברה שמע ישראל שחוד שמע ישראל ברכות של קריאת שמע אתה אומר בבוקר שמע ישראל אחר כך אתה אומר ברוך אתה השם גאן ישראל ואתה מתחיל את העמידה בעמידה אבל זה געל ישראל הרב מריה אומר גל ישראל זה גאולה פרטית לא גאולה רגילה איפה בתפילה באמצע המידה גואל ישראל זה כל רגע יש גאולה. ככה אומר הרב בפרי עץ חיים.

כל רגע יש גאולה. אדם לא יחשוב אין גאולה. כל הזמן יש גאולה. וחותם בגאולה אמרב קריאת שמע על גאה לישראל.

לשון עבר. לצלוטה מה של גאולה שמוזכרת בת 18. גואל ישראל. ברוך אתה השם גואל ישראל.

למה? אנחנו מתפללים על העתיד מה היא טעמה דרחמנינו אומר זה לשון בקשה אבל בהלל בקריאת שמע זה לא לשון בקשה תגעל אותנו תודה רבה לך ריבונו של עולם ברוך אתה השם גאל ישראל גאלת אותנו אמר רב החבר יעקב וצריך להזכיר יציאת מצרים בקידוש היום שאומרים בקידוש על הקוש בתפילה בן של שבת בשאר מועדים מה שובה לפני אמר רבי זרה דקידושה אה נכון ברכת הקידוש שקדשנו במצוותה וציונו זה לשון הודעה על העבר דצלותה קדשנו במצוותיך זה בקשה לעתיד אם אתה מברך הודעה זה אתה אומר אשרנו במצוותם

וסבענו אתה מודה לקדוש ברוך הוא אבל שאתה מבקש עכשיו במצוותך מה תעמה דרחמנינו אמר יעקב תראה רשי רשבם קריאת שמע ברכת גאולה שחר קריאת שמע והל של ערבי פסחים שחוטים גאל ישראל רבי עקיבא דבתים שמסבר בשבח גאולת ישראל לצלותה גואל ישראל שאנחנו מתפללים על העתיד קדושה וקדשנו דהודעה היא על שעבר לצלותה קדשנו לפי שאנחנו אומרים אותה באמצע תפילה חוהר בלשון בקשה צריך שזכיר יציאת מצרים בקידוש היום בין בכוס בין בתפילה של שבת בגזירת שבת בפסח שער מועדים ב מסרין ומפסח כתיב אח תזכור את יום צתך

כתיב אתה לא למדתי אמרבר שינ אמרחה בר יעקב וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום מה היה להם נוסח היום יש לנו נכון בקידוש שאומרים בכוס מה גם בתפילה גם בכוס בין בשבת בין של מועדים לא אומרים זכר יציאת מצרים תכתיב תכתיב אח למעזכר יום מוצאתיך מרץ מצרים כתיב אתה מזכר את יום השבת קדשו זה שבע אמר הברשילה לצלותה מצמיח קרן ישועה מה זה מה זה בא להגיד זה זה המצמיח קרן את צמח דוד עבדך מרה תצמיח חותם מצמיח קרת ישועה זה לשון שבברכות הבנת עכשיו הוא

רוצה להגיד לך את הברכות בברכת את צמח דבת עבדך מר אתהצמיח אתה מסיים מצמיח כרשועה עברה בהפטרה שמחנו בהפטרתה שאומר בשבת מה מסיים מרן דוד התפילה זה בקשת רחמים גם לגבי דוד דוד עצמו זקוקים עדיין לבקשת רחמים עבור צמיכת קרננו צמיכת קרנות של דוד לכן אומרים מרן דוד בתפילה בהפטרה אז למה חותמים מגן דוד אומר ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים תנ רב יוסף זה שאומרים מרן דוד שמזכירים את הגידולים אברהם יצחק ויעקב בברכה חותמים מרן אברהם גם יחתמו מרן דוד אמר רבי שמעון בן עקיש

וזח לגוי גדול זה שאומרים אלוהי אברהם וברכך זה שאומרים אלוהי יצחק והגדלה שמך זה שאומרים אלוהי יעקב יכול על יכול יהיה חותמים בכולן איך איך למשל ברוך אתה השם מרן אברהם יצחק ויעקב האם ככה תמר ויהיה ברכה בך חותמים ואין חותמים בכולן מה מה מה מה מה מה מהם הנה תראה רשבם כדכתיבה למעזכור את יום צדיכה הוא כתיב אתה זכור את יום השבת דפטרת מסכת סופרים תניה להו לברכות ההפטרה ומפרש למרן דוד אומר ובצילותה שייך לומר תפא מצמיח קרן ישועה משום דרחמנינו ואנו מבקשים שצמיח קרן

ישועה לישראל רבנו שלמה היה אומר משומכי שכבר אמרנו מגן אברהם בתרי חתימות כהדדי לא שייך בתפילה כשם הגדולים אשר בארץ לא למדנו עשיתי לך שם גדול שמגד למדנו את זה נתן הנביא אומר לדוד כן מפי הקדוש ברוך הוא שכשם שחותמים במגן אברהם חותמים במגן אתה צודק מגן דוד הגדולים הגדולים אברהם יצחק ויעקב גבד בשלושתן נוחת מינן היינו לפי שאין חותמים בשתיים כדרכתי ויהיה ברכה מי הוא שלושתם נזכרים בברכת אבות אבל דוד הוא יחיד בברכה קבועה לו במי יחתמו אם לא במגן דוד אמרשקרטינו צבדפובדיתא דכאמר בשבתה

בין בצורתה בין בקידושה בין בתפילה בין בקידוש מקדש השבת ויאמר טב מצותה בין בקידוש בקידושם איך היו חותמים מקדש ישראל והזמנים אמת ומנ ענה אני אמרתי להם אדרבה לצלותה בתפילה בין בשבתה בן טובה מקדש ישראל בקדושה לשבתה מקדש השבת ביום הטבה מקדש ישראל והזמנים בקדוש של יום טוב והנה אמנה תעמד ותעמדו אני אגיד לכם תעמדו שאמרתם בשבת אומר מחדש שבת ויום טוב מחדש ישראל שבת קביעה וקיימה היא קבועה ועומדת מששת ימי בראשית שבת היא לא תלויה בקיבאות החודש הבנת היא תלויה ועומדת קביה בקיימה ששמ בראשית

במצוותם ובקידושה מקדש השבת הקדוש ברוך הוא מקדש השבת יאמר תבת ישראל הוא הוא דקבע דכמעברי רח וקבעי לשנה עם ישראל קובעים מתי יהיה יום טוב הם מעברים את את קובעים את הש את מתי יחול הם מעברים את החודשים והם קובעים את השנים כדי שישראל והזמנים תעמד זה יהיה טעם שלכם תעמד צלותה דרבים איתה קדש ישראל כבוד הרבים קדושבי חיד איתה בשבת מקדש השבת ביום טוב מקדש לזמנים הגמרא אומרת לו אצל אותה ביחיד מלטה מה גם היחיד מתפלל יכול להזכיר גם מקדש השבת קדושה ברבי מילטה לעתים

מקדשים בבית הכנסת גם בסעודת חתן ואבא סבב זה לא קשה זיתבטר עיקר עיקר הברכות והתפילה בציבור וכידו שכ הרבה אחי בבית אולי ברב נחית כמה דרבה ירחד לפני התיבה ואמר כסבדם פובדית שבשבת מקדש השבת ביום טו מקדש ישראל הזמנים ולא אמר לה ולא מדי לא ער לו על מה להדר הדרבה כמו סבדית רב נתן אב דרב הונה בר דרב נתן נחית כמדפה אמר כסב דפדית שבחר חרף פפה אמר רבינה אנה קלע לסורה כמה דמרמר אני הזדרזתי לסורה פלטי לפני מרמ ונחית כמה שלחה לציבורה ואמר כסב

דפומבדית והוא משתקה לכולע היום משתקים אותו אמר להו שבקו חתה כסב דן פדיתה ולא משנתח אמר עזבו אותו הלכה לא ככה הלכה כמו סבבה דפום בדיתה תראה אה רשבם סבבה דפומבדית רב יהודה ורב עינה בשבתה בשבת על מה שאין יום טוב יומת טבה בלא שבתה דילו בשבת ביום טוב חתמתו מקודש שבת וישראל וזמנים מסכת בשר בתהתקביעם שיש בראשית ונקביעת החודש זה ברבים איתם משום כבוד רבים אומר מד ישראל קידוש ברבים כן עכשיו אני הולך למה שאתה שאלת כן משה אומר אלו זה וגם הרב אפלבון שאל

את זה אני חושב למה אומר מתי זה תניה היה רבי ממר קודש בחות בספר תהילים כולנו מרן דוד שנאמר כלו תפילות דוד בן ישי אל תקרא כלו אלא כל אלו כל אלו זה תפילות של דוד בן יש אז אתה אומר אז טוב אז זה בפרק עב מכאן והלאה מה יהיה כן אני זוכר חשבתי שהגמרא אמרה את זה אבל אני זוכר על זה איזה תירוץ זה פשוט אבל תכף זה יבוא לי אני זוכר על זה תירוץ רגע אני בודקו בוא בוא בוא בוא בוא תבין לי הגמרא

מהסטנדר שלי יש גמרא אהבה קטנה נמשיך את המשנה תכף אני אגיד לך מקווה משנה שלישי כבר מזגו לו כל שלישי או הנה זה אכל חורשי שבזי אכל הכל עכשיו ברכת המזון מזגו לו כל שלישי אמרתי לך ציון משה אני אמרתי להם רק שמסכת פסחים בלעשות של חושי סבזית או רצית צלי אולי אני אעשה לך צלי אהג גם זה יהיה אה גם זה וגם זה תראה איך תראה וואי וואי וואי אתה מכניס אותנו לבעיה זה שצריך לעשות ב ראית מה הוא אומר אה עופות צלי בבית המקדש

לא היה דברים כאלה פסח עופות קוקוריקול אוכלים אמן שלה זה של הגמר הנה כל תפילות דוד בן ישי אל תקרא שקולו אל כל אלו. מי אומר את זה? מה?

מה רבי מאיר אומר? אז הנה עכשיו נראה מה הוא מפרש פה. אומר, "ואף שיש מזמורים בתהילים, זה שאל אותי הרב יעקב, ואז שיש מזמורים בתהילים שלא נאמרו על ידו אלא על ידי עשרה זקינים, כי מבואר בגמרא הכל נכלל על שם דוד." למה? מה שהוא נקרא נעים זמירות ישראל.

והוא כתב הדברים שהם אמרו. ודורשו כל אלו מפני שלפי פשוטו של מקרא שכתוב כולו קשה כולו קשה הרי פסוק זה נאמר בתוך ספר תהילים ולא בסופו וכצד אמרם אמר קלו אלא בהכח שראש כל אלו זה אומר המרשה משה שאלה אחרת אומר אם תוד כולו תפילו דוד בן ישי אמן אז אין עוד עכשיו פה הוא מודיע לך באמצע לא נורא כל אלוזמירות של דוד בן יש כן אבל אם היה אומר כולו ותסביר לפי פשוטו נגמרו אז מה זה נגמרו פיען דקוד זה זה ש זה שראיתי היום

אני חשבתי זה הגמרא אבל זה אני אגיד לך מי אומר את זה מהרשה מהרשה אומר רגע אבל יש אולי עוד מפרשים אלה אלה לשעבר העתבים רגע אנחנו קיז זה ק זה עמוד ב עמוד א' הנה רגע אז הוא אומר כאילו מה שאמרנו בשאלה הראשונה נכון אמרו את זה 10עשרה זקנים אבל אמרו אמר להם הקדוש ברוך הוא תעזבו את זה אתם אל תשאירו את זה יבוא אחד שכולו נעים יותר מכם והוא יודע הכוונה כל דבר יותר טוב מכם והוא ישיר את זה אמר הנה כולכם משבחים משובחים

לומר לפניי שירה אבל איש פלוני יאמר עבורכם לפי שכלו ערב יותר מכולכם שומע כן כן בשעה שביקשו 10ה צדיקים לומר ספר תהילים אמר להם הקדוש ברוך הוא כולכם נעימים וחסידים משובחים אבל דוד דוד יאמר על ידי כולכם שכולו ערב שנאמר ונעים זה מירות ישראל תראה מה זה היו פני דוד הם אמרו על דוד לא גם דוד המלך הוא יודע ברוח הקודש כל מה שיאמרו למה כל הבקשות שלו בתהילים היה ברוח הקודש גם על מה שיהיה לעתיד הנה דרש רבי מאיר אל תקרא כלו אלא כל אלו

משום שהיה לפסוק ולומר כלות דבילות בדוד בן יש סוף התהילים מה תגיד אין מוקדם המאוחר זה קשה לכן אמר כל אלו יש אומרים שקלו כל הבקשות שבלשון תפילה. טוב. מזגו לו כו של אישי עכשיו אפשר למזוג לך ציון משה כוש אישי אחרי חורשי סמזית ליל הסדר אתם אוכלים חורשי סמזית או זה וזה אתם אוכלים מזג לו כו של אישי מברך על מזונו ברכת המזון רביעי גומר עליו את ההלן ואומר עליו ברכת עשיר מה זה ברכת עשיר תכף נראה גמרא תגיד בית הכוסות הללו בין הכוסות הללו

בין שני כוסות הראשונים לשני כוסות האחרונים מי רוצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה למה שלא ישתקר אחר כך לא יכל לגמור את ההלל רשבם ברכת השיר בגמר מפרש בין הכוסות הללו בין שני שניים הראשונים לשניים האחרונים אם הוא רצה לשתות שתה בין שלשי לרביעי לאשתה מצאתי בגמרי ירושלמי למה לא ישתה כדי שלא ישתקר דטו לא מצא ממר הלל הוא פריך הטעם ועל לו כבר משכר הוא ששתה כבר הרבה בסעודתו משנה יין שבתוך הסעודה אינו משקר שלאחר המזון משקר הדיןמה דיין שלפני המזון אין לו

משקר רצה לשתות בן ראשון לשני שתה דלא מתמעד תנה בין שלישי לרביעי זה ממעט אמר לו אנחנו לא שותים בתוך הסעודה עוד יין זה לא לא צריך שתה מים גמרנו מה ביום ביום תשתה בכבוד חג ערק של ד לא בחג פסח לא שותים ערק רק מי שעשה בבית בבית עוד אמר לו רב חנן לרבא שמעמינה ברכת המזון טעון משמע שעל שלישי מברכים ברכת המזון אמר לו ארבע כסת תקנו רבנן נשתות בליל הסדר דרך חירות כל אחד ואחד נעביד זה מצווה כל ככוס אפשר לעשות בו מצווה

שלישי ברכת המזון רביעי ההלל שמע מינה ברכת המזון תעון דה במסכת ברכות לא מתנינן בהדתן אלא מדורקה שמענלה דמר ברש ברכה שמעת מינה מה מתניתין תמנה שמע מנ ברכת המזון תעונה ולמה נמטית שמינלה ארבע כוסות יקנו לרבנן כל אחד ואחד מצווה בפני עצמה כלומר חו שיעשה בו מצווה אבל בשאר ימות השנה לא בעיק אף כאן אין אלא בשביל אף כאן אין בא בשביל ברכת המזון אבל נעשה במצווה רביעי גומר בתעלן ואומר עליו ברכת השיר מה ברכת השיר יהודה אמר יעלוך השם אלוהינו רבי יוחנן אמר מה

זה ברכת השיר כל חי תברכתך יפה הנה אומר יעללוך הרשב"ם אומר גומרים בו ברוך אתה השם מלך מעולד בתשבחות וזוהי ברכת השיר דמתין כמר ברכת השבח ביוחנן אמר נשמת כל חי אב נשמע דהיינו ברכת השיר דמתניתין דאילו יללוך אנו אומרים בכל יום שאומרים באותה הליל מה ישנה ליל פסח דנקת אם לא להוסיף עוד ברכה אחרת היינו דמר אחר כך רבי יוחנן בתרביו קפעו לאחר הליל הגדול צריך לאמרו כבוד המן דשת ברכה בכל חדה וחדה לכן בנתה שפיר כך נראה בעיני יפה בזה גמרנו היום את הגמרא

בעזרת השם ועכשיו נלך איזה דף הגענו היום קיח מחר קיח שבת קיט יום ראשון קכ כ יום שני קכא זה הסיום כן אחריזה שאני גומר מפה אני אצא בערך ב-1 ומשהו בסדר תגיד רק לרבי יהודה ו הלכות אנחנו בהלכות סימן נ במרן סעיף ט שימו ציון משה אתה גדול כבר נכון כן לעולם הוא קטן עד שיביא בית שערות אחר שיהיה בניג שנה ויום אחד ושנת העיבור בת יג חודש יפה זה לא מספיק 12 חודש כלומר לעולם הוא קטן עד שיביא שתי שערות אחר שהוא יהיה בן

13 שנה שתי שערות ככה זה הלכה למשל מסיני שהזכר לא יקרא איש עד שישימו לו יג שנה וגם כן יביא שתי זה ככה קיבלנו הנחה למשא מסיני אבל קיימן כיוון שהגיע לכלל שנים של גדלות שלא 13 שנה אז בטח שהביא שתי שערות אפילו שאתה בודק אין לו היו לו ונשרו על למה אז דרך השערות הללו לנשור פעמים מחמת כחישות שהוא ילד דק כחוש פעמים מחמת שהוא שמן אכל הרבה חורשי סבזית אבל בכל זאת לא סמכין תמיד על החזקה לגמרי כלומר בדבר דרבנן לכולם דורת לחומרה מי

נאמן להעיד על הנער שהוא הגיע בגיל 13 אבא שלו עכשיו אם אבא שלו לא פה ויש אחד שמעיד שהוא שמע מאבא שלו נאמן ראשונה כן, גם הנער עצמו אם הוא אדם מיושע והכל אומר כף החיים מי שנכנס לשנת יד נעשה כבר גדול השאלה עכשיו מי שנולד פג קטן עכשיו אתה שם אותו באנקובטור מתי שהוא יוצא באינקובטור סופרים לו עד שיהיה ב-13 או משעה שהוא נולד משעה שהוא נולד כן מי שנולד באדר ונעשה בר מצווה בשנת העיבור לא נעשה בר מצווה עד אדר השני כחו שדר השני

זה חודש אדר העיקרי לא באדר ראשון אבל מי שנולד שנה מעוברת באדר הראשון גם את שנת הייג באדר הראשון אותו דבר יש חודש מלא חודש חסר הלכה י אה הנה מרן אומר הנה הלכה י סליחה אם נער אחד נולד בכט לאדר ראשון משנה מעוברת ונער אחד נולד ואדר שני באחד בו ושנתי הגנה מעוברת אתה רואה אותו שנולנד בכט לאדר ראשון צריך להמתית עד כט לאדר בשנת יג להיות בניק שנה אבל אותו שנולד אחריו בא' באדר שני יהיה בניק שנה כבר הגיע אחד באדר שני אתה ראית

עכשיו זה אתה יכול לשאול אתה שומע איך זה יכול להיות הוא נולד אחריו עושה בר מצווה מקודם אתה רואה?

הנה זה נולד זה נולד בא' אדר ב' וזה נולד בכ"ט באדר א' בשנה שעשו בר מצווה זה לא היה מעוברת אז זה שנולד בכ"ט באדר א' צריך לעשות בכט באדר ב' בכט באדר ב' וזה שנולד נו דר ב עושה בא' נפוצח חודש לפני רגע עכשיו השנה של יג הייתה מעוברת נכון אז אותו שנולד בכט לאדר ראשון צריך להמתין עד כט אדר לאדר בשנת יג ואותו שנולד אחריו באחד באדר שני יהיה בניק שנה כמה שהגיע אחד באדיוה של שנת יג מי שנולד באדר ונעשה בר מצווה בשנת

העיבור אינו נעשה בר מצווה עד הדר השני סעיף יא עבריין שעבר על גזרי הציבור או שעבר עבירה אם לא נידוהו נמנע למניין עשרה אפילו שהוא חייב נידוי מי שהוא בעל עבירות אפילו עבר במזיד על איסור מן התורה מצטרף למניין כל זמן שלא נידו הוא עדיין הוא בקדושתו מי שמחלל שבת בפרסיה דינו כמו גוי דווקא שחילל באיסור דאורייתא איסור דרבנן לה ומומר מי שחילל שבת לא בפרסיה לא בפני עשרה לא נעשה גוי. עכשיו מה תעשה היום? יש הרבה מחלדי שבת בפרסיה אלא אלה אלה בגלל עם הארץ

לא למדו תורה. בעיה אבל למנות אותם שליח ציבור.

כל הקראים שלא מאמינים בתורה שבעל פה, לא מצטרפים לעשות לעשרה, לקדיש, לקדושה, לתפילת ציבור. קראים איזה דין יש להם? מה זה נראה? ים מה זה נקרא קראים זה נקרא הלאה לא אבל יש להם לדעת איך אני לא יודע מה יש להם אני לא מכיר אותם שאני אגיד לך איך אני אגיד לך אם אני לא מכיר השם ישמרך אם יש הכנסת ספר תורה אז לא הולכים אליהם לא לא הולכים בכלל אסור ללכת אצלהם.

‏No. אלא יאמר בשר זה ליום טוב. וכן לא יאמר בביתו לצלוט הזרוע לפסח אלא ליום טוב. אבל מותר לומר חיטים אלו לפסח.

מצה שיוצאים בה ידי חובה בליל הסדר צריכה להיות מחיטים שנשמרו ממים משע כצירה. זו נקראת מצה שמורה וגם וגם שתהיה וגם שתהיה א לישתה ואפייתה בעבודת יד. ונהגו למצא מהמבחר לשוב ולהפות אותה בערב פסח אחר שש שעות ש זמן הקרבת הפסח בדיעבד מקום שקשה להשיג מצה של עבודת יד אפשר לסמוך על סולת המקינים לצאת דעובה במצת מכונה עושים ביום שישי אחרי חצות כן הכי טוב זה לנהוג לאכול כל השבוע מצה שמורה שכלומר שאת החנות שמשעת הקיצירה היא שמורה. העיקר שאדם יקח את זה ממקום הכי טוב בעולם שלא יהיה על זה ספקות.

של משה אתה איזה מצות אוכן? בדקת שמצות הכי טובות יש לך? מאיפה קנית? אה, מיופי.

לא טוב עשית כל השבוע אוכלים רק העיקר זה בליל הסדר. כן. מה תאכל? לא יודע מה זה מה שהכי טוב תאכל אדום אדום העיקר תאכל הנה פרץ הוא אוכל רק של עבודת יד צדיק אנחנו היום יום ה דף 77 כל שכן דינה דשדן השגע מתחית כמ רגלי יורדות מוות רד למה תקרה מוות ד ועל דחת גרמת מותה לכל על מנ שזבנתחזה כתיב כדרך אישה מ כן דרך אישה מנפת דו מלאך המוות וכי ובכי קרחפי עלבוי בנסה זמניו ואמרה לו לא פעלתי אבן דדינה בעלדינה בעה עליו

שתגחו בחובים בדינה קשות מטו בשעת ישראל בנישה ג תראה מה ש אומר כן הסתכל משה מיד כנגד תן משה את כל אדם בני ישראל גוים כנס נפרשו נחודיו השם צילנו צריך להיזהר לא לעמוד על יד נשים בלוויות פיתום הכורת להצלחת ורפואת כל עמו ישראל ונועם אדונו אלוהינו עלינו מעשה ידנו כולנו עלינו מעשה ידינו כוננו הוא אדוני אלוהינו שיקטרו אבות לפניך את כתור את הסמים מזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם על יד משה נביא אך ככ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף

ח בנמים ולבונ זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קע לך מים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה בת בבד יהיה ו אומר משה קח לך סמים נטף ושחלת וחן בנמים ולבונה זכה בת בבד יהיה בבד בת יהיה בבת בת זכה סמים ח בנה שחלת סמים חכמד ויאמר יהיה בבת בת זק ברכ יהיה בבת בת זקונה סבים אומר הוא יד פסח שמואז הנושו הזבח שמ מיהו ועשית אותה כתוב את הורקח מעשה הוקח ממולחור קודם שעקת ממנה ממנה לפני הד מועד אשר ועין לך שמה קודש חדשים

תהיה לכם מרטיר עליו אהרון כתרות צמים בבוקר בבוקר והר טבו את הנרות כתרנה והעלות אהרון את הנרות ואנר כתר כת מדפני אנו לדורותיכם תנו רבנן פתומה כתורת כצד שלוש מנים ב 365 כמחמם בכל יום אחצית בבוקר שלושה מים מת שמה מכניס כול גדול תם עונ הכיפורים חזמת בב יום הכיפורים כדי לקיים מצד דקה מן הדקה 11 סמנים היו בה ואלו הן הצורי והציפורן ואחינה ועל נבונ 70 הנמור ציעה שיבולת נרד וחרק משקש 16 בני כל שניהם עשר כילופ שלושה כנמות תשעה בפסחתיך מלעשה רבי נתן בבלי

אומר אף כיפתן כל שם נתן ב דבש פסלה ואם חיסר אחד מכל סמני חייב מיתה תבר רבן שמעון גמל מעשה בגל היא באה כדי לשבות צבון כדי שסוב כדי לשבת עזה והלו מרגם יפים ש מכסים מחדש פני הכב רבי נתן אומר שהוא שוח אומר דקט כני שכל יפה לבס מפתמן חצ לשלי של רביע לא שמענו אמר רבי יהודה זקמידתה כשר חצ חצח כפרה ש 70 שנה אתה בא שרחצור טוב של דבש בן אדם יכול לעמוד חבל מעל מערב בבש תורה אמר ככוס אור כל דבש כתוב

ממנו של אדוני ויאמר עליהם כפותחו מזמרת הארץ בכורידו לאיש מנחה מעד צורים מעבדים עלים כפות עשו כחו מזמרת ש מנחה מעד צורים שנכות פלות מושפדים ויאמר עליהם ישראל אם כן פות עשו כחו מזמרת הארץ בכש מנחה מעד צורים מעדות בוני מושקדים ק משהו ככם הפסח קחתם גודת זבלתם בדם אשר בסף והגעתם משקזות מן אדם אשר בסף ואתם לא תצאו שבפתח ביתו על בוקר ועבר אדוני לנגוף את מצרים ורא את אדם על המשקו ועל שתי המזוזות פסח אדוני לפתח ו אתם שבוא לבתיכם לנגוף היה עשה מנורה

זהב טהור נכשה עשה את המנורה ירכה ונגפתור היוש יוצאים צד שלושה כנורה מצד אחד שלושה כנור מצד השני שלושה גביעים משוחדים בקנה אחד כפתוב בפרח שלושה גביעים משוגדים בקני אחד גבטו בפרח כנ ששת הקנים צים ממנו במנו ארבעה גבים שוקנים גבתח וכפתור תחת שני הקים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה ש הקנים צאים ממנה כפתור מוותם ממנה היו כולם מקשה אחד זהב טהור ויעשה נרה שבעות זהב טהור כי זהב טהור עשה אותה ואת כליה אדוני שענו בית הדנו כל בית הדעשה

זהב עדך פחם כמראה של אדוני משה כן עשה את רע ויאמר משה אל אהרון כחתם מחתם ותן עליה פניסים כדות וך אלפר עליהם כיצ קצף לפני אדוני הנף ויקח הארון כאשר דיבר משה וירו קניח נגף בעם ויתקות מחפעמוד בן המצים בין החד צר מגפה ש משה פתח מגפה עין צרה יום משה לעבור כח את המחתה תנס כתוב מחפים כי יצא הקצף בפני הדור חנרף ויקח הארון כאשר דיבר משהו הנחנגף בעם ויתן את הכתוב עמוד בן ובין חיים תעצר מגפה ויש משה מגפה נעצרה ויאמר משה לא

אהרון קח את המחת כתוב והולך מהר אלפר עליהם כצף לפניחנכף קח ארון כאשר דבר משה תוך הנה נגף בעם מה קשפר לחם היה מוד בין המתים בין החיים תעצר מגפה ש משה פתח ו מגפה נעצרה ואני אשר עוזך רנב כדי מסגב יום צר ביום מסגבית כחז לבוקש ואני ואני אשיר עוזך לבוק חזך כיתגב צרצר ביום מסגב כי חזבנן וזך השיר ואני ואני אשיר עוזך רנן הבוקר חזק מסגב לי צר ביום צר ביום מסגשר מסחינות מזל חובר סם צרכך דך עמים אלוהים שמחו לומים כתשוך עמים אלוהים

ידו חמים כולם ארץ כנו אלינו ככנו אותו כל אפסי ארץ ויעמוד פנחס ויפל עצר המגפה אדו אלוהנו עלינו מעשה ידנו כנו עלינו מעשה דנו כיו בסדר עליון בצד כוא יצך מפחת לאחדך כי מלאך בך שמקרא עניהו אנוכי בשועתי אשת חמצע צמשתפה כעוני בעלה ותיתן טעמה כטוב ביון לאטירה תירה מפחד מחצירה לבתה משכל בית לב שנים עשה להשגוש בשעה תמכור גור לפצח פיה פתרחה בחוכמה תופיה הליכות בתשיע המלך ביום גדול קבל מחזתך יחיד גאה לעמך פני זוכר קדושתך שבעתנו תשחלינו כל ישראל אחנו תר שת הדין גדול

שחור פח מעל בןחם לדך צרת גופנו מוקים עונים של רפואה שמה נכון חונ מלכה ישראל כוח שם אמר למלך משבת אשר כבר היו אור ארבע מנועסק מהבן שספר נגז מחורת שם שמותך קדושים ישראל כל דבר רע שמנו אדונם שהוא שם גזר שם של שם כלים כלגים של קורבנויות ש גדול וכן יענו כלפות פגרים מים שבתי חי מרב לא תעבוד בארץ פניך אדוני שבחותינו קודשים אברהם צ יעקב משה ואהרון דוד שלמה ברך בשמו ולצור יש רפואה שלמה מה כל חולי עמו ישראל בכללם לניר בן אדה שמה

עפר בת יעל רפנ הוא רפואה שלמה משועה גדולה רפנאה וגם כן רפואה שלמה לאדה בת מרים רפואה שלמה וישועה גדולה ופסח כשר וגם ל אריא אל בן אדם רפואה וישועה וחיים טובים וגם לדוד בן אסתר שי בן רות רפואה וישועה גאולה גדולה וחיים טובים ומרים בת טאוס אין רפנם בקורע שמות וגם יברך כל הקהל הקדוש מלכד על יברך זכה בבריאות ובשמחה בשועה גדולה בעזרת השם מחר השור בשעה 83 זה יום השישי בעזרת האל ובשועתו הסיום יהיה ביום שני אחרי השיעור פה רבי חנניה בן הקשיה אומר

‏Yeah.