The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

סיפורים וגילויים נדירים על המקובל ר' יצחק כדורי והבבא סאלי זיע"א מפי  מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

סיפורים וגילויים נדירים על המקובל ר' יצחק כדורי והבבא סאלי זיע"א מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Histoire juive Kabbala & Spiritualité
Vitesse :

במחיצת רבנו ה'בן איש חי' עוד בהיותו ילד זכה רבנו להסתופף בצלו של הגאון האדיר רבן של כל בני הגולה, רבנו יוסף חיים הלא הוא ה'בן איש חי'. וזכה לראותו ולשמוע את דרשותיו, ולשאוב מקדושתו. פעמים רבות סיפר לי רבנו, על גדולתו של הבן איש חי, והיה מתאר בהתפעלות את שיעוריו הקדושים. וכך העיד ואמר: "דרשותיו של רבנו יוסף חיים, היו כלולות מפשט רמז דרש וסוד, והיה משלב בתוכם סיפורים ומליצות משלים ומוסרים, וכל העם היו מרותקים לדרשותיו במשך שעות מבלי להוציא הגה מפיהם, ומבלי לזוז ממקומם, כל הזמן עיניהם נשואות לשמוע אמרי פיו, והיה קולו צלול וחזק ונשמע בכל בית המדרש, כאילו מדבר ברמקול, וקולו נשמע למרחקים... כולם היו שומעים את דרשותיו ומקבלים את דבריו כאילו יוצאים מפי השכינה הקדושה. והיה דורש ארבע שעות ברציפות. גם אמר לי שלא היה חוזר על דרשה פעמיים מעולם, מלבד ההלכות שהיה חוזר ומלמדם". ואמר רבנו שהיו פניו של רבנו יוסף חיים מאירים בעת דרשותיו, כגלגל של אש, כאילו אש יוצאת מפניו, עד שכל מי שראה את פניו אינו יכול לחלוק על דבריו, והיתה אימתו מוטלת על כולם. באחד מן הימים נסעתי עם רבנו למרכז מורשת יהדות בבל שבעיר אור יהודה, יש שם בית כנסת שבנו אותו בדיוק באותו תדמית לבית כנסת הגדול בבגדאד, המכונה 'צלאת לכבירי' דהיינו בית התפילה הגדול, בו היה רבנו יוסף חיים מוסר דרשותיו בד' שבתות בשנה, בפני קהל גדול של כעשרת אלפי איש. רבנו נכנס לתוך תדמית בית הכנסת ושמח מאוד להזכר בעבר, ואמר לי שכל בית הכנסת ממש מדויק בתכלית בתדמיתו לבית הכנסת 'צלאת לכבירי', רק חסר בו ספסל אחד, כשראה רבנו את התפעלותי הרבה מזכרונו המדויק. אמר לי הרב: הספסל החסר היה הספסל שאני ישבתי בו. כששאלתי את האחראים לסיבת חסרון הספסל, אמרו לנו שהוציאו את הספסל בשביל המעבר... לאחר מכן הצביע רבנו על המקום בו עמד רבנו יוסף חיים, בשעת הדרשה, כולו אומר כבוד. ונזכר רבנו שבהיותו ילד ישב על הבימה יחד עם הילדים, והיו נושקים את שולי גלימתו של הבן איש חי. תחילת לימודיו בצעירותו בישיבה בבגדד פעם אחת דברתי עם רבנו על לימודיו בבגדד. וסיפר לי שהיה לומד בישיבת 'חכם יצחק' שבה כיהן רבי שמעון מרדכי עג'מי, [נכדו של המקובל רבי ששון מרדכי עג'מי בעהמ"ס מזמור לאסף, קול ששון, דבר בעתו ועוד] והיה תלמידו של רבי שמעון אגסי (בעהמ"ח ספר "בני אהרון" על שער הגלגולים). רבנו היה הגדול שבתלמידים ומופקד על מפתחות הישיבה לפתחה בבוקר ולסגרה בערב. ודרך לימודם היה שבתחילה התלמיד מסביר והרב שומע, ורק לאחר מכן הרב חוזר ומסביר. ורבנו שהיה הגדול שבתלמידים נבחר להיות מגיד השיעור. יום אחד עשו בביתו של ר' ששון סיום מסכתא, וזימנו לשם את כל חכמי בגדד. ובאו כל החכמים עטורים במצנפות ובגלימות, ואף רבנו הוזמן למעמד זה. ולמרות גילו הצעיר של רבנו כיבדוהו לדבר דברי תורה, והיה דורש להם בחלק הפשט מעורב בתורת הסוד, ושמחו החכמים בדבריו ונשקוהו. למד קבלה בצעירותו יום אחד סיפר לי רבנו, שבעודו בבגדד היה לומד קבלה בהיותו רווק בבחרותו. והיה לומד בסתר, עד שגילו אותו, והביאו אותו לפני המקובל רבי אפרים הכהן, ובחן אותו ונתן לו אישור להמשיך ללמוד קבלה. והיה אומר רבנו כי גם רבי אפרים הכהן עדיין היה רווק. ובזמן שעדיין לא התפרסם שלומד בחכמת הח"ן, היה מפחד לקנות את ספרי הקבלה בבגדד, ולכן הזמין את הספרים מעיר הקודש ירושלים, ושלח טלגרמה (דואר רשום) שיביאו לו את כל הספרים שרצה בשביל ללמוד את סודות התורה, וקנה עץ חיים ושמונה שערים, דפוס ירושלים, דפוס ראשון. 'היה לי חבר, שהמקובלים בבגדד, לקחו לו את ספרי הקבלה, ואסרו עליו ללמוד תורת הנסתר' – מספר רבנו, אבל לי הסכימו, משום שדרשתי בפניהם פעם אחת דברים נפלאים על דרך הסוד, והעריכו אותי, לכן לא מנעו ממני לעסוק בתורה זו. ספר 'שער מאמרי רשב"י' הוסיף ואמר, כי בבגדד היו מצויים ספרי קבלה, חוץ מן הספר 'שער מאמרי רשב"י' שלא היה לאיש מלבדו. וחכם יהודה פתיה זצוק"ל ביקש ממנו שישאילהו לו והשאילו, ולמד בו חכם יהודה פתיה כמה חדשים והגיה בו הגהות נוראות, והחזיר לו את הספר עם ההגהות שלו. באותו מעמד בקשתי מרבנו שישאיל לי את הספר כדי שאוכל להעתיק את ההגהות, ואמר לי שהספר לא נמצא בידו. ומשום מעשה שהיה, שכשעלה לארץ ישראל עם החברים, בזמן הנסיעה נפל מהם ארגז אחד של ספרים, ובתוכו היה גם הספר שער מאמרי רשב"י, ועם כל התחנונים לנהג לא הסכים לעצור. לאחר מכן, שלח רבנו טלגרמה למשטרה שיעזרוהו במציאת האבידה, ואמרו לו שמצא את הארגז יהודי אחד, הגר במקום פלוני, רבנו פנה אל המוצא וביקשו שישיב לו את הארגז, המוצא הודיע לרבנו שהוא מוכן לתת את כל החבילה תמורת דמי טרחה, ורצה ג"כ את ספר שער מאמרי רשב"י הנ"ל, ומכיון שלא היתה לו ברירה כדי שיקבל את שאר הספרים השאיר את זה אצלו. (כשספרתי את המעשה הזה בשיעור המקדים של מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, התקשר אלי יהודי אחד ואמר שהספר הנ"ל נמצא אצלו, ויביא לי אותו, תהלות לאל יתברך). הרואה את הנולד זכורני עוד בבחרותי, שהיה לרבנו חדר לקבלת קהל ברחוב כנרת מול ישיבת 'פורת יוסף'. אחרי מלחמת יום הכיפורים, היו נעדרים רבים במלחמה, והורי הנעדרים היו באים לרבנו ובוכים בדמעות שליש, והיו שואלים אותו איפה הנעדרים ומה מצבם, ורבנו היה אומר להם תקחו עץ שקדים תכתבו כך וכך תשימו אותו באדמה, ותגידו לי איך הוא צמח, והאם הוציא פרח וכדו', וכשהיו חוזרים אליו אח"כ, היה אומר להם תוך כמה ימים הוא יחזור, פלא פלאות. והייתי מתפעל איך השיג את הקדושה והטהרה שלו ואיך היה יודע כל דבר. מורי ורבותי! לא תחשבו שזו חכמה לעשות נסים ונפלאות, זה הכל הבל הבלים! החכם האמיתי הוא מי שיושב ועוסק בתורה כל ימיו והולך בדרך השם, ומקיים המצוות כפי שה' ציוה, ושומר את הלשון שלו, ויודע איך להתנהג עם הזולת, ולאהוב כל יהודי ויהודי מעם ישראל, זה היה מורנו ורבנו! אלו היו מעשים שלו! ולכן מהשמים נתנו לו כח גדול לעזור לעם ישראל...

Extrait du cours

הדבר הגדול שלו זה המידות שלו. לא כועס. לא כועס. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. צוחק. הוא לא כועס. הכי הרבה נו, אבל הוא לא כועס. היה לו מעלה גדולה. אני כל מוצאי שבת היה איזה תקופה זה קורא מוצאי שבת היה תקופה יפהגד ארוכה שכל כיוון שהוא היה מתפלל איתי במוצאי שבת ערבית והיינו עושים הבדלה ביחד א אחר כך הוא אמר לי תבוא איתי לבית נגיד ויתן לך אלוהים ביחד אמרתי לו בסדר אז הייתי הולך הייתי אני בייסדים נותן שיעורים לפני לפני השקיעה נותן שעה לפני שיצא שבת הייתי נותן שיעור שנים 30 שנה לפני שתה שבת אני בטנסת היזדים נותן שיעור חם יצחק כדורי איזה תקופה היה באה להתפלל ערבית ולתכנס את היסדים מתי הוא היה

Lire la transcription complète ↓

Transcription2422 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

רבי יצחק כדורי הוא זכה. הדבר הגדול שלו זה המידות שלו. לא כועס. לא כועס.

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. צוחק. הוא לא כועס. הכי הרבה נו, אבל הוא לא כועס.

היה לו מעלה גדולה. אני כל מוצאי שבת היה איזה תקופה זה קורא מוצאי שבת היה תקופה יפהגד ארוכה שכל כיוון שהוא היה מתפלל איתי במוצאי שבת ערבית והיינו עושים הבדלה ביחד א אחר כך הוא אמר לי תבוא איתי לבית נגיד ויתן לך אלוהים ביחד אמרתי לו בסדר אז הייתי הולך הייתי אני בייסדים נותן שיעורים לפני לפני השקיעה נותן שעה לפני שיצא שבת הייתי נותן שיעור שנים 30 שנה לפני שתה שבת אני בטנסת היזדים נותן שיעור חם יצחק כדורי איזה תקופה היה באה להתפלל ערבית ולתכנס את

היסדים מתי הוא היה בא להתפלל לא לשיעור אבל בא אני הייתי רואה שהרב בא אז הייתי שואל אותו רק הוא בא הייתי שואל אותו איזה שאלה מההלכה שלמדנו ממה שלמדנו אז הוא אומר לי ככה וככה עונה למה כי הייתי רוצה שהרב יבוא קצת אתה מבין ככה כל שבוע באמת הוא היה מקדים 10 דקות שהיו צריכים להתפלל בזמן היה מקדים 10 דקות וככה זה היה עושה לי טוב הדבר הזה היינו מתפללים אחר כך הולך לצא לבית מה הייתי עושה הבית שואלתי מכין לי שאלות שיש לי אבל

הכל בעדינות לא ב פעם אחת הכל בנחת שואל אותו שאלות פעם הזה לפי העניין לפי העניין הייתי גם הביא הילדים שלי אז שהיו קטנים מביא אותם איתי גם כן אז פע פעמים למשל הייתי שואל אותו על רבי יוסף חיים שואל אותי אותו כבודו ראה את רבי יוסף חיים כן אני ראיתי אותו ואני אקח אותך פעם ואראה לך איפה אני ישבתי ואיפה הוא היה עומד אמרתי לו איך תיקח אותי לבגד אומר לא יש פה באור יהודה אסור כמו בגדד כמו הבית הכנסת בקטן אז תבוא איתי אמרתי

לו בסדר אז יום אחד הוא קורא לי אומר לי עכשיו נלך זה לא טוב אז אנחנו נס לשמה אז הוא הולך והיה שמה דוקטור אחד דוקטור בן פורט מסתכל מסתכל אומר לו מה אתה כל כך מסתכל אומר לו חסר פה ספסל אחד אומר לו נכון אני הוצאתי אצל למעבר איך אתה יודע אומר זה אני הייתי יושב עליו איך אני יודע הייתי יושב אז אני שואל אותו איפה היה עומד רבי יוסף חיים בתר אומר פה היית אומר לו איך כנראה בזקנותו אתה ראית אותו זקן אומר כן

ודאי זקן זה התמונה בגיל 26 אני ראיתי אותו זקן אומר היה יוצא לו אש לפידים מהפנים אש לפידים לפידים היו יוצא לו אז הוא אומר לי שהיה לרבי יוסף חיים ספר גלגולי נשמות של כל אנשי דורו כל הרבנים, כל הרבנים של הדור שלו היה קורא להם מדי פעם, אומר להם, אתה צריך לתקן כך וכך וכך וכך. היה רבי יוקב חיים היה ידיד גדול של רבי יצחק הדורי. אז הוא גם הוא נתן לו דרך אגב חגורה.

זה פה אבנת שהיה שם רבי יוסף חיים נתן לו. הוא אמר לי רבי יצחק כדורי. אז אמרתי לו, אני רוצה להשים עליי. איפה?

איפה זה? אומר, עכשיו לא יכול, אבל איזה יום תבוא אני אראה לך. באמת אחרי איזה שבועיים שלוש אומר לי שלא יהיה אף אחד. אומר לי, אתה רוצה לראות אותו?

אמרתי לו, כן. הוציא את זה מהמחבו. ואז הוא אומר לי, "הנה זה אמרת לי, אני יכול לשים עליי ככה?" אומר לי, "כן, זה סגולה. אין לנו זכות.

היה הרבה דברים איתו מה שאני אספר לכם עוד זה לא עוד לא עוד לא עשינו עוד לא עשינו היה איש חסד איש חסד כשפתחתי פה את הקולן היה לי מאוד קשה היה כסף מאיפה אני אביא כסף אמרתי לרב אומר תביא כמה שתומכים בך ואני אבוא לבית אצלך ואני אשב ואני אדבר איתם מה הוא אמר לי ככה היה [‏צחוק] איש חסד איזה איך הוא היה עוזר איך הוא היה עוזר היה איזה תקופה אומר לי אם איך תשלם אומר תעשה קרן איפה נעשה קרן [‏צחוק] אומר מה תעשה

קרן אומר גם אני כל פעם אתן לך קצת כסף לקרן הוא באמת היה מביא לי כל פעם מעטפות שהוא היה מכין אותם הוא היה מקבל מכתבים אז אומר אסור לזדוק אז היה מכין היה גוזר את זה בטור מעטפה מדביק אותם עושה מעטפות שם לי בפה 200 דולר כל איזה כמה זמן שאנחנו נפגשים שיהיה לה ישיבה כן אבל ראיתי אצלו דברים פלאי פלאות הבורא יתברך שהיה היה קולע על השערה על כל דבר אין דבר שהוא לא בקי בו ויודע בו. כלומר אני אומר לכם בתורה כל הש"ס

כל מתי שתבוא אצלו הוא לומד. היו קוראים לו רבי יצחק כולך. הוא היה קורך ספרים מזה היה מתפרנס.

אז לא היית קונה ספר עם קריחה. היית קונה ספר מודפס. היית הולך לקורך קורח לך אותו איך שאתה רוצה. היית מביא ספר והוא לא היה לו את הספר הזה.

אומר אני קודם כל קורח על תני אחד אני קודם כל נלמד אותו אחר כך קרוך אותו ככה הוא היה עושה היה לו משהו מיוחד כל אדם שנותן לו איזה קמיע או משהו כותב בא פלאוני נתתי לו ביום כזה קמיע פלאוני מקווה שהשם יעזור שזה יעזור לו כותב את הכל הכל הוא כותב נתתי לו ביום כזה עשיתי לו כך עשיתי לו כך היה אומר למשל זה אתה רואה זה לא יצא ממנו כלום יום אחד אמרתי לו לאיזה רב נביא אותו שיהיה פה הוא יודע טוב אומר לא

כדאי לא כדאי אומר לי הרב ואני אגיד לך הוא כך והוא כך והוא כך באמת איך שהוא אמר זה היה ככה הכל היה יודע עניב עניב יש הרבה דברים מה מה אני אגיד לכם שמעתי אותו פעם הוא הוציא רוח אז הוא אומר לא אבל אני הייתי לקחו אותי להוציא רוח היו כמה רבנים מקובלים הוא אמר לי את השמות שלהם אבל והם ישבו והם התעסקו בהם עם תבח ועשו יחודים אני לא עשיתי פחדתי והם דיברו עם הרוח והיו מדברים והיה שני גויים בבטן של האישה הזאת שני

גויים היה הוא אומר לי שהיה שני גויים והם דיברו הוא איתה ואני שמה אמרתי לו למה אתה לא התעסקת איתו אתה התמגרש אותו אומר לו פחדתי אומר לי אומר לא רוצה להתעסק עם זה טוב אומר בסוף הם נזתזקו והכל אבל הם נזקו שני הרבנים האלה באמת נזכו אני יודע אחד נדרס אחד ככה אומר הם שניהם עוד פעם שאלתי אותו אומר שסיפרתי לו שהיה פה הבדונה צל ואז אני זוכר שמפה מהישיבה ה הלכו עמך מרדכי עתיה עליו השלום לפה איפה פה פה מאחורי ההסתדרות יש שמה איזה

היה כזה מקום עזוב היום עשו את זה גם שמה עמד הרב כן מסגד שמה עמד הרב אומר פה זה איזה קליפה נקלל את הבדונצר פה נעשה לו השבעות ותראו הבדונצר ימות וככה אז יצחק אומר לי, אני אגיד לך איך הוא מת. אתה יוד איך הוא מת? התאספנו כמה חכמים ואמרו בחלום לחכם שאול דוד חי שיקח מחת ונקוב אותה בראות. ננפח ראות ונלקנקוב אותה בראות ולשבשל אותה על הפטיליה לאט לאט שלוש ימים וימות הבדונה.

וככה היה הוא סיפר לי את זה. אומר בכלל בחלום אמרו לו איזה שמות לעשות והוא ימות והוא לא רצה לעשות שמות הרבה דברים היה הרבה דברים אני הייתי יש לי הייתי לוקח א יש לי כלסרים שהייתי שואל אותו כל דבר הייתי כותב מה אמר לי הרב כל מוצאי שבת כל מוצאי שבת כמה שנים איזה איזה פעם השם מזכה אותנו אז נוציא את זה לו כן היה יפה היה הה היה לנו זכות מן השמיים זה אחד דבר שני שלנו השבוע פתיחה של בבא סלי אלה קדושים שאין

כמותם בעולם אנשים עוד אומרים כשבבא סלי היה קטן היה רוצה היה חברת זוהר במרוקו שהם מבוגרים, היו גרוזים זוהר, יש להם א אולי יומיים בשבוע, שלוש ימים גרוסים זוהר. זה לא סתם ככה, זה בקול בהמה ויראה. הספרי הזוהר היו עוטפים אותם ב בדי משי.

יש להם ארון פתיחת ההיכל של ספרי הזוהר מוציאים. כל אחד לוקח ספר אחד וזה מוציא אותו ובקדושה הכל פותחים וגורסים זוהר. הבן שלו בב הבן של רבי מסעוד בבא סלי הוא הנכד של רבי יעקב אב חצילה הבן הגדול של רבי יעקב אבי חצלה רבי מסע הבן הגדול של רבי מסעוד זה רבי דוד שנהרג על קידוש השם הבן השני זה בבא סלי שהוא הנהיג אחרי רבי דוד שנהרג אז הוא הנהיג את כל הקה העיקר שבבא סליק שהיה בגיל שבע אומר אבא שלא אני רוצה ללמוד זוהר אני

טם נגרוס אמר לו זה לא מתאים לך אמר לו היה בוכה אני רוצה זוהר מה יעשה לו אבא שלו תלך הם כולם זקנים צעיר ילד טעם פתח טר קורא להם זור לא עבר שנה הוא עשה סיום אומר אומרים לו הזקנים מה זה הוא קרא מילה במילה הוא עושה סיום הוא מסיים יותר טוב מאיתנו שמע את זה רבי מסעוד אומר אם ככה נעשי סעודה גדולה ככ רבי שמעון בר יוחאי וה עשו באיזה אחד המקומות איזה סעודה גדולה ועשה שולחן מה זה שולחן כבשים מהדברים הטובים ביותר ואז

לא היה לוסטרות אתם יודעים כמו של היום מחשמל היה לוסטרה היא יש לה כוסיות של שמן, מדליקים שמן אז הוא בבאשר היה ילד גיל שבע שנה שמח אז באמצע הסעודה הוא התחיל לרכות בה לשולחן והוא אומר ללוסטרה בחיית רב בגדורי יעני מבקש ממך תרכדי איתי לאיזה צד שאני הולך גם את והיא התחילה לרקוד לו לכת לפה הולכת לפה הולכת לפי >> [‏צחוק] >> ראית דבר כזה או לא? אבל זה שעליו כולכם יודעים מעשיות הוא היה כולם מפחדים להיכנס בשפת לבית הכנסת הער מפחדים מי שנכנס לשם

נזק בא בבא סלי בא לזירה בארץ היה בגיל 40 אמר לשמש תן לי להיכנס אמר לו אסור תן לי להיכנס פתחו ארבע שעות הוא חיכה בפנים לא נתן לאף אחד להיכנס יצא אמר מהיום יכולים כולם להיכנס אין בעיה ועד היום כולם נכנסים פלא פלאות אספר לכם עוד מעשה סיפר לי אותו מורבי גם גם עם רבי יצחק יש דברים חזקים מאוד עם אבא שלי אבל זה היה ממשפחה שלו.

היה בצפת רב אחד פרסי. אבא שלי אמר לי שהוא התארח אצלו בבית כשעלו לארץ, יעני בשנת תרפב משהו, סיפר לאבא שלי כשהיה מעורות טרפת הוא היה בגיל 10 הוא זכר פה מה שהיה מה שהיו בוכים פה הסלוניק שעושים לילדים שלהם בחברון היו פה רצים העיקר אז הוא סיפר לי שהיה לא היה לו ילדים הרב הזה פרסי היה רווק רווק חולה והיה תלמיד חכם גדול בבא סאלי הגיע לצפת אומר לחכמים שמה אני רוצה חכם אחד לתמוך בו מצפת כל חודש אני שלח לו כסף אמרו לו, "תשמע, יש פה חכם אחד באמת כל היום לומד, אבל הוא חולה, הוא בבית שלו, שוכב, לא יכול לזוז, הוא צעיר והוא לא התחתן. כמה הוא? 40, 50 טוב.

הלך אצלו לבית אומר לו, אומר לו, אני רוצה שאתה תלמד, אני אשלם לך." אומר, "בד תברך אותו שאני אהיה בריא." אומר, "אני מברך אותך שאתה תהיה בריא." אומר לו רק זה. אני רוצה להתחתן, נביא ילדים. אומר, אני מברך אותך עכשיו שאתה שאתה תהיה בריא, תתחתן ותביא ילדים ואני אבוא לבקר. זה שמע את זה האמונה גדולה ויודע מה זה עומד לפניו.

מלאך השם צבעות היה אז בבאסלי בגיל 40 אין בעיה. ככה היה לא עבר איזה חודש חודשיים הגיע לשמה איזה אמריקאית אחת והיא רוצה והיא עליה לבניין שלו היא קנת בית איפה שהוא גר לידו קנתה בית עכשיו היא ראתה בן אדם מסכן אין אף אחד שמטפל הבית מוזנחת נכנסת ואומרת אני יכולה לקרות אני מנקה לו את הבית ומתפה מבשלת אמרו לה השכנים, תראי, זה לא יפה. את נכנסת באה, את רווקה והוא רווק, זה לא נעים. אומרת, אני כבר סבתא, מה זה אני רווקה?

אני אישה מבוגרת. זה לא יפה, אבל אולי התחתני איתו? אמרת, אני מוכנה. נכנסה אצלו, מה אתה תחה להתחתן איתי?

אמר לה, לא. לא לא אני רוצה את יכולה להביא ילדים אומרת לא ראיתי שיש לך בת בגיל 20 אולי היא תרצה להתחתן איתי אומרת אני לא מאמינה אבל תשמע אני אישית לא אכפת לי בוא נשאל אותה קראו לה אז מוכנה אומרת בטח מוכנה היא שמע ככה הביאה הרופאים ריפו אותו לאט לאט כמה חודשים התחיל ללכת לרוץ לזה ראתה הוא בריא הרופאים אמרו לה הוא בריא התחתנו בא בבאסרי היה רואה ילדים רצים ב [‏צחוק] זה לא דברים פשוטים אה דברים שאין כמותם בעולם פלא פלאות פלא פלאות

פלא פלאות היה פה עם אבא שלי פה עם הרב כדורים אז היה טוב זה לא נעים לספר את זה אבל אבל אבא שלי אומר לי מה יהיה ופחד הרבה שהוא רצה ש בגלל הבעיות שהיה אז אז הוא לא רצה שילך רבין לשלטון הוא רצה את ביבי נתניהו אז הוא אומר לי, תלך לרב כדורי ותטפל בזה. אמרת לו, מה יכול לעשות? אומר לו, תלך.

אמרתי, אתה יודע מה? אמרתי, בשני קודם יגידו שיעשה גורל ונראה אם עולה ביבי, נטפל בזה. בקיצור, אני אומר לרב, מי יהיה ראש ממשלה? אומר, בוא נעשה גורל.

הרב אומר לי גורן מה הוא היה עושה גורן בס קח את גורן בספר תהילים איפה כתוב אתה תומר גורדי מעמיד איזה מפתח קושר את התהילים מפתח למען תופס את המפתח כזה אומר לא יודע מה הוא היה אומר איזה פסוקים פתאום הספר היה מסתובב פה היה עושה כתוב ביבי נתניהו א כל מיני שמות שיהיה ראש ממשל מסתובב הספר רוצה על ביבי אומר נעשה עוד הפעם עוד הפעם עוד הפעם עוד הפעם אומר זהו זהר ראש ממשלה באתי אמרתי לאבא שלי כן אומר טוב יאללה בוא נעשה פעולה ואז

אמרתי ל הרב אתה אתה רוצה לדבר עם ה עם ראש הממשלה אומר לי כן בסדר אני אגיד לו כן היה חגיגה כל זה מורבי לא אני הכל הבל אבלים זה נקרא אומר רק אני לא רק זה לפעמים היה היה גנבות או משהו אז הרב היה עושה גורל מבינו חשודים אומר זה הגנב שלא היה רוצה שיהיה מאומות אז אומר אני לא אומר אומר לכם מי תגידו לו שאני יודע אם הוא לא יחזיר את הכסף אז אני אגיד עליו ישר היה חוזר הכסף כן פעם בא איזה עיראקי

אחד איזה עירקי אה מחוץ לעיר אולי מרמתגן או משכונת התקווה אני לא זוכר היה תמיד בעל הרב מדבר איתו בירקית זקן בל הרב בוכה אומר לו הרב מה יש לך אומר אל תש אני כל הממון שלי שמתי אותו במזרון ובא איזה גנב לקחתי כל הכסף שלי וזה לא יכול להיות זה רק בן אדם שמכיר אותי לקחו לי את כל הכב בוכה אומר לו הרב לא למה אתה בוכה מי אתה חושב שזה אמר לו איזה שם אומר טוב תקרא אותו אליי מה אומר לו אתה לקחת לו

את את הכסף תחזיר לו אומר לא לקחתי עוד הפעם עוד הפעם אז מה אומר הרב הרב אומר לו תשמע לך תביא לי תרנגולת שחורה משער שכם שמה יש תרנגולת שחורות מוכרים ואני אכתוב על הכנף שלה איזה שם והיא תקפוץ על מי שגנב תוציא לו את העין שלו ככה מפה לשם לא משנה הביאו את התרנגול אבל ההוא פחד פחד נורא אמר לרב שהוא לקח את הכסף הוא יחזיר את הכוב ויחזיר לו Давай.