מידת הזריזות-החיזוק היומי הרב בניהו שמואלי שליט"א כה אדר א תשפד

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כה לחודש אדר הראשון תשפד הנה מכינים אנחנו את עצמנו נקראת השבת המלכה שבת פרשת ויקהל רואים בה מה שאמר הקדוש ברוך הוא כחו מאתכם תרומה להשם כל נדיב ליבו יביאה את תרומת השם אומר הזוהר הקדוש שתי פעמים נתבקשו ישראל לתת תרומה לבניין לבנית לבניין של המשכן פעם הראשונה פרשת רומה פעם שניה פה פרשת ויקל מה ההבדל ביניהם אומר רבי שמעון בר יוחאי פעם הראשונה פרשת תרומה נכללו באותה נדבה גם הערב רב כמו שכתוב מאת כל איש

אשר דונו ליבו אבל אחרי שסרחו הערב רע במעשה העגל גרמו לקלקול גדול שאיין כמותו בעם ישראל גילו דעתם שהם להוטים אחרי הקליפה רחמנא צלן אם כן לא רואים להביא חלק בקדושה לכן פעם השנייה שציווה על המשכן בפרשת ויקל פרשתנו הקין משה את כל עדת ישראל וציוה עליהם כחו מ איתכם תרומה כלומר רק מאתכם לא מערב רב ככה אומרים רבותינו ויציעו כל הדת בני ישראל בזריזות כשה תבשרו במחילת עוון ע עוון העגל אז ביקש הקדוש ברוך הוא לבנות משכן איזה שמחה היייתה להם ועשו כולם בזריזות להביא

את ממונם ואז כל כך היה בזריזות ויבואו האנשים על אנשים כ דיבלי הביאו חך ונזם רשי כותב האנשים על אנשים עם אנשים וסמוכים להם שבאו למשה גם אנשים וגם נשים נשים למה באו אומר הרב מנחת בלולה להודיעך חשיבותן ש נשי דור המדבר בעגל לא רצו בשום אופן לתת שום דבר והתפרקו כל העם את זמי הזהב אשר באוזניהם לא נאמר באוזני נשיהם ביקשו מהם הגברים לתת אמר בשום אופן מהס לא נותן לא נותנים אבל אנשים ופה עכשיו למה באו אנשים עם אנשים הם לא האמינו לבעליהם הם

אמרו אם אתם נותנים למשכן לקדושה טוב אם לא אנחנו לא רוצים תביא אנחנו רוצים לתת למשכן לא מאמינים לכם באו אנשים עם אנשים בלי להתעצל אחרי שראו שלקחו את התכשיטן לשי את העגל הם פחדו לכן הם באו ביחד לא האמינו אבל הכלי יקר אומר נשים לא רצו לתרום תשיטי זהב למשכן למה המשכן זה כפרה על חטא העגל אומר אנחנו לא עשינו את העגל אז הם לא רצו לתת כדי שלא יחשבו חס ושלום שהם עשו חלק מהעגלות רק שאר הדברים שהם לא זהב הם הסכימו לתרום בחפץ

לב לכן כתוב כל אישה חכמת לב בידיה טבו אלב אבל האנשים לקחו מהנשים בכוח אומר הכלי יקר לכן כתוב ויבואו אנשים על אנשים פרקו להם את התכשיטים בכוח בשביל ה הכל בחשק אבל כתוב והנשיאים הביאו את אבני השוהם אומר רשי ש שהנשיא אומר שהנשיא הביאו בסוף לכן כמה שהם אמרו הם הביאו בסוף הם התעצלו אומרים רבותינו הם אמרו אנחנו נראה מה כל עם ישראל יביא אחר כך אנחנו נביא מה זה אתם תראו חסר יות שמה כן לכן חסר נשיאם חסר להם היות ולא זה לא דבר

פשוט כתוב והמלאכה היייתה דים אמרו הנשיאים עכשיו מה עלינו לעשות אז הביאו את אבני השוהם לכן בחנוכת המזבח הם הביאו בהתחלה למה בהתחלה הם התעצלו לא הביאו מיד צריך אדם יהיה זריז במצוות רק אומרים מיד לעשות לא לחכות אז כתוב חסר להם יד למה יזה לא סתם חסר לאדם שם אות ו אות י כתוב שמה אומר רב חיים שמולוביץ כתוב אצל שרה היות הוא אמר לו לקח לה את היד אמר בא היוד לפני הקדוש ברוך הוא א מה נעשה עכשיו מה נעשה עם היוד ן תן

אותה ליהושע קוראים לו הושע היה לפני כסה הכבוד דיוון על זה אתה רואה זה לא פשוט אז רואים כמה חומר הפיגם אז מאיפה איפה זה בא להם אבני השואה ה תרגון נתן אומר הנשיאים זה העננים זה גם נקראים נשיאים הם הביאו את אבני השוהם העננים הביאו בשביל המשכן את הבני השוהם הם היו לוכים לים הים היה מוציא להם את האבנים טובות שצריך בשביל המשכן לכל דבר וכשהיו את המן כל מי שזכה אז היה אוסף את המן בא לו בפנים מרגליות גם כן אבנים טובות בסופו של

דבר אבני השוב ואבני מלואים שהיו יקרים ביותר הביאו הנשיאים אבל על זה שהם התעצלו זה הם לא ראינו צל עמלק צי לכם בעמלק מחר זה כל העניין של עמלק דוכה למחר אומר לך לא עכשיו מחר לא עכשיו מחר אדם יש לו מצווה באה לידך אל תחמיצנה מיד מרגע באותו רגע למה אדם לא יודע מ שרץ את דבר מצווה כנגד זה רצים אומר הזוהר הקדוש כשאדם רץ כאן את דבר מצווה כנגד זה רצים למעלה סינגורים ו ומקדמים קטגורים כי אין אדם שאין לו עוונות אבל אם אדם

רץ לדבר מצווה טוק טוק טוק באים הסניגורים הם מקדימים אותם והם מדברים רבונו של עולם זה טוב זה ככה פלא פלאות לכן תכף סמוך ובטוח שלא ימנע אותו אדם לא לפעמים אם אדם מתעכב אפשר לדעת איזה איזה בעיות באים בשיל זה אומרים על הרד בז הוא היה הוא היה לו ספק מה יותר טוב זריזות במצווה עדיף או מצווה מן המובחר עדיף לפעמים אדם תעכב קצת יעשה מצווה מיוחדת אומר לא זריזות יותר עדיף ראינו אצל א אצל שרה עמנו היא לקחה קמח סולת היא לקחה קמח משלוש

ה מהרה אבל מה היא עשתה בסוף משלוש קילו של קמח היא עשתה קילו אחד של סולת כי ררה מזה את הטוב ואז נטמאת לעיסה אם היא הייתה עושה מיד לא היייתה נהיה טמאה אם תינה טמת הלחם לא הגמרא אומרת בבה מציעה דף פז אילו היייתה זריזה למהר לאפות את הקמח היייתה מספיקה לאפות קודם של טמאה והיו מביאים לחם היא העצלה לכן זה קורה צריך האמת כמה כמה צריך הזריזות יש לה מעלה מאוד גדולה שאדם תמיד יעשה מהר זכית אתה נתן אלתם זריז גם סיון משה מוקדם

גמר כולם פה האמת זריזים משהו אתה יודע ש הבח היה עשיר אחד שהיה לו בית מזיגה היה חוכר אותו מהפרי היה עשיר בעל צדקה גדול כל מה שבח היה רוצה הוא היה עושה ולכל מי שבח היה אומר לו נותן צדקה היה עושה היה מתפרנס בכבוד נותן לכל הנחיות יום אחד הוא בא לל לבע ואומר לו שיש איזה אחד שהולך להוסיף עליו הרבה כסף הוא מתקנה ממנו והוא רוצה לקחת לו את הבית המזיגה הוא הוא לא יודע מה לעשות אמר לוח אל תדאג הכל מהשמיים אל תפחד

הוא הייה בוכה ואשתו למה הם רוצים לזכות ב לתת לתלמידי חכמים וכל ו הם הצדר מה שלא יהיה עוד עבודה עוד פה אבל זה בית מזיגה ש ו והוא רוצה להוסיף הרבה כסף וזה לא השתלם להם לא ידעו מה לעשות טוב אמר לו הבח יש לי איזה ידיד עשיר ידיד גדול של הפריץ ך תד תגיד לו שאני ביקשתי שידבר עם הפרית שרק יתן לך את הבית מזיגה הלך אליו אמר לו בסדר תשמע אני חייב עכשיו אל תדאג אני אסדר לך את זה אני צריך עכשיו ללכת

אני יורד ליריד בלי בלי פשיץ יש מקום אני חייב ללכת ליריד אני לא יכול להישאר אבל אני אחזור עוד שבוע אני אטפל בזה אומר אבל עד שבוע ילך אומר אל תפחד אני אחראי אל תדאג תנוח אני בא אני הולך אליו טוב בא לבית אשתו אומרת לו מה עשית אמר דיברתי איתו אמר עוד שבוע אומר רק רק לטיפש כמוך אפשר להגיד לו עוד שבוע מה אתה לא י להגיד יכול להגיד לו שזה אמרתי לו אבל הוא לא לא יכול כל השבוע מסכנה הייתה בוכה מתקוטט איתו מה

יהיה אם תלמידי חכמים מה זה סוף דבר אחרי שבוע הוא בא סידר את זה הפריץ נתן ו את זה לעוד 10 שנים היה לו רווחים טובים המשך לתמור תלמידי החכמים הכל היה בסדר אחרי כמה זמן נפטר זה העשיר הזה שסידר לו את הענינים הפריץ הוא בא הוא בא לבח בחלום אומר לו תראה תספר את זה לכולם אומר תשמע איזה מצוות עשיתי אני עשיתי הרבה מצוות זכייתי אבל כשתי עליתי למעלה אמרו לי למה לא הלכת מיד לפריץ לסדר את זה חיכית שבוע למה אז זה אתה מקבל

עונש אתה יודע איזה בחיות היה שם בבית זה לא בשבילהם הם בחו בחו בשביל עם ישראל אה ואתה התעצלתי את יכול ללכת למה לא הלכת עצל בצל לכן עכשיו אתה לא תיכנס לגן עדן מיד אתה יש לך מקום יפה אומר אבל לא להיכנס לגן עדן מיד לחכות שבוע ימים כמה שחיק כתב כמה שחיק ליני צריך לחכות בחוץ זה לא פשוט אומר אתה רואה כל מה שהולך בגן עדן אתה מריח את בסמים שגן עדן יוצא הנשמה אתה לא יכול להיכנס זה כמו שאתה רואה איך ה הכי

טעים ודברים הכי יפים והכי טובים תה לא יכול לעשות תרה לך צמו שרואה צ שוקולדה כן תראה מה זה פער מצווה שנעשית בזריזות מצוותה שדוחים אותה אתה יודע שהיה אחד פה פה מעשה שהיה פה היה רב חיים צ'צ'יק הה צדיק גדול היה איזה עשיר גדול בלונדון היה לו 50 מיליון דולר זה מדובר לפני הרבה שנים הוא אין לו ילדים אין לו כלום יום אחד הוא מקבל טלפון רב חיים צ'צ'יק אומר לו קורא לו עשיר אומר לי שמעתי עליך שאתה אדם נאמן ובעל צדקה מחלק חזק אומר

תשמע אני יש לי 50 מיליון אין אף אחד לתת אני רוצה אחרי 120 שנה אני כותב את הכל בצבא עליך שאתה מחלק למי שאתה מבין לכל המוסדות שלומדים תורה תתן להם אז הוא אומר לו למה לחכות עד עד שימות קח לך איזה שתי של מיליון מה אתה צריך עד שתלך לבית עולמך ואת השער תביא מעכשיו נחלק למה לחכות אומר לא לא רוצה אני רוצה רק אבל מה אכפת לך לא אבל יותר טוב בזריזות אומר לא לא הסכים אומר אחרי חמש שנים הוא מקבל טלפון קוראים לו

אומרים לו שהבן אדם הזה נפטר יש 6 מיליון שהוא אחראי לחלק אותם נכנס למקום שקראו לו לעורך דין באים 12 כומרים אומרים לו תשמע זה כתוב למוסדות שלומדים תורה אנחנו גם לומדים תנך אצלנו בכנסיות לומדים תנך ולכן אתה חייב לא כתוב רק ליהודים אומר לא זה רק ליהודים הוא יהודי אומר לא היה כותב רק ליהודים הביאו עורכי דינים ניצחו אותו לתת אומר הוא היה בוכה אומר תראה אם היה מזדרז כמו שאני אומר לו אז לא היה צריך לתת את זה לכנסיות איזה לו נשמה זה אתה

מה קורה אם אדם זריז שומע מה אומרים לו לעומת זאת אתה רואה גדולי עולם איזה זריזים איזה חשק היה יום אחד תראה רבי נתניאל היה בפורת יוסף הגיע הזמן של חדר האוכל לאכול היה לא היה מפתח בחדר האוכל האוכל סגור החדר אוכל סגור מה יעשו אבל לך מציון זריז שלח מישהו אומר לך מה אתה תקנה לי פיתות אתה תקנה לי כדורי פלפן ואתה תקנה לי עגבניות במהר כמה בחורים יש 170 בחורים הוא בעצמו ח בציון מיד פתח את הזה ישב את התלמידים אמר כל אחד יעשה

ת ידיים סידר לכולם את האוכל חבי ציון למה אומר זריזות שאין צלי ך ללמוד עוד עד שבאו פתחו אחרי חצי שעה כבר התלמידים אכלו אומר אנחנו זכינו בכל זהו אומר למה הזריזות תראה לך היה עצל אז מה הכל הולך אתה יודע היו מדברים עם ה פעם דיברו עם רבי חיים זוננ יוסף חיים זו שיפגוש את איזה חכם אחד גדול למה יש איזה בעיה היה יורד אותו יום שלג וידע אם הוא ילך לדבר עם הבן אדם הוא מסדר מיד את העניינים בשלג הכבד לא מעניין אותו כלום

לקח את הרגליים שלו והוא רץ סדר נפל אין צלו חוכמות גם הוא רבי יוסף חיים זופן היה החמ ישו ה שרבני נמצא בזמן המלחמת העולם פחדו שייקחו אותם לצבא איפה הלכו ספז בבית חונים פה שערי צדק והיה שמה דוקור לח היה נותן להם לתלמידי חכמים איזה זריקה נראה צהוב כן שלא יגייסו אותם אחרי חודש חודשיים הוא אומר לו יאללה אומר לך מש רבני תלך אומרת לו אשתו איפה הוא ילך מה הוא רב אשתו שלח מרבני אומרת מה אתה רוצה ממנו אומרת גברת פה זה לא סוציאלית

פה אני עשיתי מה שאני יכול עכשיו צריך ללכת מה היא עשתה הלכה לרבי יוסף חיים זו נפת דיברה איתו אומר אני בא לבית חולים עכשיו בא מיד לבית חולים דיבר עם דוקור בלך אומר אל תוציא אותו עד כל שנה תעזוב אותו פה עד שיגמר המלחמה אז הוא אומר חמיו שרבני אומר לו אבל אני יש לי ילדים צריך לחנך אותם ללמד אותם שגם הם יבואו אומר גם הילדים שלו שיבואו תראה רבי יוסף החי זה זקן רץ לעשות את הדבר הוא לא מחכה זריז מיד הרב שך כשהיה

זקן היו שמים לו כרית מתחת לראש הוא היה משמיט את הראש מתחת הכרית פה במקום שישים את הראש על הכרית הוא מתקדם שהראש שלו יפול למטה אומר לו התלמיד מה כבוד רב אני כמה פעמים אומר ללא אומר אני אסביר לך אומר אני בעולם לא הפסדתי קריאת שמע בזמנה כפי מגן אברהם אף פעם לא עזבתי אומר היה יום אחד הייתי עייף מאוד שמו לי את הראש על הכרית והפסדתי קריאת שמע בזמנה של מגן אברהם עשיתי אחרי זה קצת אומר מאותו יום קיבלתי עלי הראש שלי ייה על

הכרית אז לכן אני מפיל אותו ככה אני בבת ההי התעורר לפני הזמן אומר הבש כבוד הרב חולה זקן אומר לו בשום אופן לא יהיה דבר כזה אני חייב זריזות אם אתה תשים לי את הראש על הכרית אני אשן יותר מה יהיה עם קריאת שמע תר אילהם עכשיו היום זה פטירת חכם סמן חוגי עבודי שאנחנו זכי נו להכיר אותו הוא היה רב גדול של בגדד כבר בגיל 34 היה ראש הבית דין של בגדד בגיל 34 היה ארי שבחבורה כל חכמי בגדד היו קטנים לפניו הזריזות שלו היייתה

אין כמותה אין דבר כזה שהוא ישב לך הוא אתה יודע אני פעם בעצמי באתי אליו היה היה הזמינו את ראש הישיבה פה ל בית הכנסת רחל היה מסיבה של ילדים הזמינו רב צדקה הוא לא יכול לבוא עכשיו אין אף אחד שידבר ל הילדים אמרו לי לך תקרא לך חם סמן חוגי חם סמן חוגי היה גע על יד אוהל רחל ממש דפקתי לו בדלת הוא היה יושן על המיטה אומר תפתח הוא היה שוכב במיטה הוא ורעייתו אומר לי בוא תיכנס אמרתי אמרתי לו תראה אין מי שידבר

ל לילדים לא אומר לך מה מו כאן על המקום לבא שת מכנסיים על הפיג'מה שמת את הרגליים שלו בנעליים ובא אין אין אצלו אין דבר כזה אתה יודע אתה רק שם לו הזמנה בתיבת דוא אתה לא מדבר איתו הוא יושב ראשון בחתונה הוא בן קק ה הוא לומד בעל פה הוא לא צריך שאתה תדבר איתו הכל בעל פה אצלו פלא פלאות כן הוא הוא שקירב בת חכם עובדיה חזק מאוד מאוד רם עובדיה היה ילד אבא שלו הלך לבגדד לקח אותו איתו בינתיים מה יעשה ךם עובדיה

הוא נכנס לבית מדרש היה לומד פרק המפקיד רואה אותו חכם סלמן חוגי היה ילד בגיל 10 11 אומר לו איפה אתה לומד אומר אני לומד פורת יוסף בירושלים אומר בוא אני אבחן אותך בחן אותו רואה מה זה בעור אוצר ישב איתו ללמוד איתו כמה חם ובד היה שמח אמר לו עכשיו אתה תלמד אני אכתב לך מכתבים וכל שאלה שיש לך תכתוב אליי וככה הם היו מ י מבגדד לירושלים תראה כשהלך חכם סמנ חוגי לפה חסמ חוגי אף אחד לא הכיר אותו הוא היה עם רבי חיים

איפה בעברה מי הכיר אותו חשבו אותו איזה סתם הוא היה ך פשוט הוא היה ראש הרבנים נתנו לו לעבוד בטורה כשבא חם ובדיה ראה את זה אז הוא הלך ראש אבית דין העליון היה פה ומי ישב על ידו מצד הזה הרב אלישיב מצד הזה חכם עובדיה שני גדולי עולם הם והוא באמצע באיזה ענווה כאילו אדם אתה יודע אתה קורא לו לאיזה מקום הוא לא הוא לא מדבר מילה הוא ישר בא אתה אומר לו יש דרשה פה ישר הוא בא זה לא משנה מה אנשים מי זה

כמה יש ואיך יש משהו לא רגיל בעולם הוא לא היה מתעצל בשום דבר פרא פלאות היה היה ב הוא היה רב גדול אז לא היו רוצים פה הרקים הכירו אותו גם הוא לא היה לו בש מלבוש של רבנים היה לש כובע של חסידי גור גול ומעיל ארוך זה היה המלבוש ש משהו מיוחד אבל אז זה לא היו רוצים להלכות אותו בערב כיפור בכבל מלכות אז איפה היה הולך לפרסים שמה בבב תמה גם נותנים מלכות לא מכירים אותו יום אחד היה אחד הכיר אותו בערב כיפור אחד

אומר לו כבוד הרב אומר לו תתן לי מחלוקות גם אני רוצה אומר לו אני אכה אותך חס ושלום השם יכה אותך איזה דבר היה אי איזה אנשים איזה הוא לא היה מדבר מילה מילה היה עניו משהו לא רגיל בעולם והכל