🕯️הילולת הצדיקים🕯️רבי חיים בן עטר האוהחה"ק זי"ע טו תמוז התשפ"ו הרב בניהו שמואלי שליט"א

היום זה פטירת רבי חיים בן עתר צריך להבין. אבל רבי חיים בן עתר הוא כל העבודה שלו זה היה בשביל לפדות את השכינה מגלותה. לא כמו שכינתה מעפרה. להביא את הגאולה זה היה כל השיא העבודה שלו בכל הכוחות שלו.

הם עשו כל הפעולות בשביל שתבוא הגאולה. משהו לא רגיל. הוא כותב בספרו, חפץ השם, דע לך אחי, כי כל מה שלמדתי בחיי לא היה אלא מאהבת השם ומחשק התורה. כי מהותי בעולם אשר פתחתי את עיניי סיבבוני כי תרוני צרות צרורות מכל אשר חשבתי לטובה לי נהפך אודו למשחית ונהפך לאויב אומר בני ברית קרובים ורחוקים אשר דרשתי שלומם הייתי להם ללחם לעופשית חמס למסף על כל גאוונותיי תדיר ושאינו תדיר אומר בשבע הכבי [כחכוח][נחירות בוז] באחרון הכביד עליי זה שבע שנים אשר שללו ממני כל אשר חנן לי

השם כוחי הוני מאת פטירת אדוני חמי איש רב פענים רבי משה בן עטר ולכן כל מי שפותח ספר זה לא תהיה הכוונה אלא בתגיל ורכימו לשם שמיים אומר הכל עשיתי לשם שמיים אין לי אין לי כלום והוא וכותב הגאון חידה מביא הוא מביא הגאון חידה ש בעת הלימוד כותב כך הוא כותב בשם הגדולים היה מעוטף בטלית ותפילין בטלית ותפילין בזרוע מתנהג בחסידות הכל לפי רוב הענווה.

אומר הגאון חידה, ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתאיני ראו גדולת תורתו עוקר הרי הרים וקדושתו אפרה פלה. לפי דורנו היה לב הרב מבעיד בתלמוד והיה כמעיין המתגבר ואין בעוון הדור כמעט שכר בחודש תמוז ת קג עלה השמימה והוא בן מז שנה 47 אומרת שמשנת תקב עשה עם 30 מתלמידיו זיירה על כבות הצדיקים בגיל דליון ביקש חמים עבור ישראל. זה היה שנה לפני שהוא נפטר. בשנת באותה שנה בא לירושלים וביום הכיפורים פתח ההיכל בידיו לתפילת כל נדראה והוא כותב וראיתי הערה גדולה בשעת כנדרה.

בשעה שפתחתי את ההיכל ראיתי ממש בעיניי פתיחת שערי גן עדן. יאמרו דבריי שלא ראיתי מימי הערה כאותה שעה. תראה מה זה. תראה איזה כוח היה להם.

אומר שם. פעם בא אליו איזה יהודי ואמר לו שהפרנסה שלו מאוד קשה והוא לא יודע מה לעשות לפרנסתו. מבקש מהרב מתחנן בוכה אמר לו אני אתן לך אכתוב לך פתקת הסים בכותל והיה. אם הצלחתשים אותה באבנים בכותל טוב אם לא אין מה לעשות אז הוא לקח את הפתק הרב כתב לו ונתן לו את זה והוא שמר את זה מכל משמר ורץ ישר לכותל שהגיע סמוך לכותל היה רוח שערה העיפה לו את הכפריות הוא רץ להביא את הכפריות שלו ונפל לו הפתק מהיד לא היה לו בעיה

נפל הפתק מהיד הלך מה יעשה אז אמר לו קר הולכים אין מה לעשות גר רבי חיים בן עתן אין בסוף מצאו את זה אנשי ירושלים היה כתוב בה לכבוד שכינת עוזנו אחותי רעייתי יונתי תמתי אבקש שתשפיעי שפע לפני בן פילוני פלא פלאות הוא בראש חודש אביו תקא הוא יצא [כחכוח] למסע לארץ ישראל היה לו 30 תלמידים איתו שהם באו לחנות הם באו ל לבוא לירושלים שמעו שיש פה היה אה בירושלים היה בר מינן השם אצילנו אה חולרע מגפה [נחירות בוז] אז הם חיקו באלכסנדריה עד כב

מנחם אב ואז [כחכוח] הם באו באו נסו משם ובאו לפה אבל איפה היו הלכו לקח אותם ל הוא התעכב התעקש הרב החובש בן העדיף לאגון בעקו, לא רצה לעצור בחוף יפה.

משם יצאו לעקו. הרב היה בעקו איזה זמן כל חודש אלול, אותו חודש היה בעקו בשנת תקב כבר זה היה. עשו והתלמידים בראש השנה נצא לרב שותם בארץ הגליל יצא עמהם השתתח על הציונים עשו תפילות הערב יום הכיפורים עשו דרכם לחפה והיו היו ביום הכיפורים במערת אליהו הנביא השתתחו שם למחורת על קבר אלישע בן שפת שהיה בבני החבורה אחר כך חזרו לעקו לעשות עשות חג הסוכות משמה יצאו התארגנות אחרת הגיע לשפת הלך למרון אומרים שהגיע למרעון סתובב על על ארבע עד שעלה לרבי שמעון בר יוחאי היה

צועק איזה ריחות איזה גן עדן משהו לא יגיד הם אמרו לו התלמידים שהם לא מדריכים אומר חכו אנחנו נלמד ואתם לאט לאט תריכו וככה היו עומדים לבלות בימים והם באמת היה פלא פלאות גם הוא נפגש עם רבי חיים אבולפיה שהיה זקן מאוד ברב שטבריה הוא ראה את הרב אבולפי הזקן יושב בראש החבורה עם תלמידיו נשען על קרים בקסתות הוא ניגש אליו ולכש לו באוזניים תורה בעיה הכי כך היא דרכה של תורה הוא היה זקן מאוד ללמוד מתוך עונג נסע אליו עיניו בטובות אמר לו אתה חכם

חיים בוא אליי אומר קם מלא קומתו רבי חיים אבולפיה היה זקן מאוד מפני סבבה תקום אחרי קבלת הפנים הראשונה ישבו לעסוק בתורה פלפלו בסוגיה אחת מרגע לרגע היה רבנו מצפעל יותר ויותר על עצם בקיבותו המבהילה של רבי חיים אמר לו אבל תדע לך תורה בעיה אחי כי אני זקן מאוד וחלוש אמר לו מחילה כבודו ימחל אומר נשמתם הייתה משורש משיח וכמעט היה בה הגאולה אמר לו רבי חיים אבולעפיה בוא איתי מיד לקבר רבי עקיבא ונתפל שלא לאבד את הזמן צרו בהמה לכוב עליה אותו זמן רבי

חיים אבולפיה בן תש 93 כשהגיע סמוך למערת התנא ירד מעל החמור וקיבדו זה לזה מיכנס ראשונה ובו בזמן התחיל רבנו חיים בן עתר לשבת על הארץ והיה זועק אוי ואבוי נזדנו שנמשיכאים יחד הוא בערפל חזק ולא נתן להם להיות ביחד הפחיד אותם בחיים אבולפי אמר לו בוא אתה תהיה פה בטבריה תהיה הרב הוא בנה את טבריה רבי חיים בונפך אבל אותו זמן שני תלמידים שלו חלו ונפטרו פחד מאוד עזב אתכובר קצת פקיעין ואז אז רבי חיים אבולפיה עובד חזק לבקש מהנדיים שיתנו ש שלא יעלה רבי

חיים בן עתר לירושלים אלא יהיה פה בטבריה אבל זה לא עזר הוא עלה לירושלים והוא קבע פה את בית המדרש שלו בחצר של הרמע מפנו רבי מנואל חייריקי שמע שמ שבה שמה היית ברוב הארמני היה מרביץ תורה אומרים הגאון חידה אומר אני למדתי פה בישיבה שלו אומרים שב הגיע הספר שלו לבעל שם טוב במע שיבוש אומר הפליג מאוד בשבח רבנו אומר אין כמו הספר הזה בשביל זה זה הופת חזק יש פה חסידות גדולה ועקרונות גדולים הוא ניסע הוא שלח היה לו לבעל שם טוב גיס רבי

גרשון מכיטוב היה בישיבת בית אלה אצל הרשש שהלח מכתב שאל את רבי חיים בן התר אם אני יכול להיפגש איתי ואם הוא יסכים אז יפגשו שניהם ביחד תבוא הגאולה הוא יש לו נפש של משיח והוא יש לו רוח רבי חיים בן עטר הוא עשה כל הפעולות לבוא אבל ה בעל דבר לא נתן שיגיע גם רבי נחמן בברסף הוא עשה יום כיפור במערת אליהו הנביא. הפעם לא חשבתי שיש בזה איזה עניין.

כנראה יש בזה איזה עניין להיות שם. יש צדיקים שהם מרגישים את ה את השכינה באיזה מקומות. המסות >> אהספרי מסעות היה אחד התחנות החזקות. כן >> כן זה פלא אומרים שהוא כשנתן ידיים לסעודה שלישית הוא ראה שקב ב נר המערבי שהוא נפטר ל רבי חיים בן עטרמו [כחכוח] קברו היה שני שני נשים שלו צדקניות כי היה לו שתי נשים לקח אישה אחת לא היה ילדים הביא עוד אישה וגם לא היה ילדים.

אז זאת האישה השנייה הרב היה עושה בעל ערב שבת ביום שישי תועמי החיים זכו. הוא לא מרגיש שהוא יכול לגמור את כל מה שהכין אוכל. אבל האישה החדשה לא הייתה יודעת את זה. הכינה אוכל.

רואה הרב גמר את כל האוכל לא יודעת עכשיו מה יהיה שבת. אומרת לה אני הכנתי אוכל. אני יודעת מה קורה. לפעמים הרב אוכל את כל האוכל.

הם אמרו לו לפני שהוא נפטר במהים התפרנסו מה תהיה הפרנסה שלהם ככה עכשיו באים מביאים איזה כסף משהו אמר להם יבוא איזה עשיר גדול ממקום פלוני ירצה לקנות את התפילין שלי שנון לכם כסף תוכלו לחיות בזה עד לאורך ימים באמת אחרי שהוא אה ילדים >> לא איזה ילדים אין לו ילדים לכן זה ללכת אצלו אני ראיתיך שרבי מאיר שולח אצלו מי שאין לו ילדים אומר תלך תתפלל אצל רבי חיים בן עתר הוא יודע את הצער הזה ויהיה לך ילדים אומר תלך כן היו. אז באמת בא

עשיר אחד, נתן להם כסף, הרב הזהירו אותה, אמרו לו הרב אמר, ברגע שאתה תחשוב מחשבות לא בסדר, בזמן אתה מניח תפילין מחשבות של עבודה או משהו, זה הפרשיות יפרחו. כלומר הכתב שבפרשיות פרח. באמת הוא כל היום היה מניח אותם והיה מרגיש הערה כזאת גדולה, קדושה גדולה.

עד שיום אחד יהיה לו איזה בעיה במסחר שלו והוא חשב משהו במסחר בשעה שהוא מניח את התפילין ולא הרגיש כבר אהרה ביום אחורה לא מרגיש כלום פתחו את התפילין קלף ריק איזה קדושה הייתה להם זכותו יגן עלינו ועלייכם. נדליק לו נר כבוד נשמת רבנו חיים בן עתר בן רבי משה כן נלך ליחזקאל يلا