🔥החיזוק היומי - פרשת עקב🔥הרב בניהו שמואלי שליט"א יז מנחם אב התשפ"ו

רגע >> כן בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש פלא פלאות יז טוב מנחם אב תשפו ושמתם את דבריי אלה על לבבכם ועל נפשכם. איזה פרשה כולה מלאה מצוות וחוקים התלהבות כמה אדם יעבוד את השם איזה מה הוא מקבל התורה אבל מצווה אותנו ושמתם את דבריי אלה תשימו אותם על לבבכם את התורה כולה אתם יודעים שמתם זה שם תם התורה נמשלה לשם חיים כתוב שמבס שברחות בנס היהודים למה כל האותיות יש להם אחיזה ואילו אלה השתיים פחות באוויר נרמוז עד עבר זה שהתורה נקראת צם חיים סב שם שם למה אתם יודעים יש יצר הרע בראתי יצר הרע שאין רע ממנו. אין רע יותר מיצר הרע. אבל בראתי לכם תורת טבלין.

אם אתם עוסקים בתורה סדר לו את הכיסא. אם אתם עוסקים בתורה אז זה התרופה שלו. בראתי לכם יצר הרע שאין רע ממנו אבל תהיו עוסקים בתורה והוא לא שולט בכם אם אתם פורשים מן התורה יכול לשלוט לפתח אתת רובץ ואליך תשוקתו אבל אם לא ואתה תמשל בו אם אתה הולך בדרך השם אתה תמשל ביצר הרע ככה זה הולך לכן כשרתם על ידיך והיו טופטפות בין עיניך כל המצוות הללו אתה רואה צריך לאדם ישים את זה כל הזמן וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך לאהבה את השם אלוהיך

כל זה אנחנו צריכים כל הזמן כל הזמן על לבבנו על הראש על המוח על החושים לשעבד את כל החושים להשם יתברך כמה זה זכות גדולה גדולה בפרט וימדתם אותם את ביניכם לדבר בם בשבטך בביתך בלכתך בדרך אם אין גדעים, אין טיישים, צריך ללמד את הילדים. זה העיקר.

האדם לומד תורה, גם לימד את בניו. לא ישים אותו בבית ספר חולני. השם יעזור. אחר כך מה יצא מהילדים, מה יהיה איתם?

צריך שיהיה יראת שמיים. ישים אותם שמה. אין יראת שמיים. על ידי לימוד תורה שאדם לומד עם בניו.

ככה לא תמוש התורה מזרעו מזרע זרעו אז אומר רב אברהם מרדכי מגול אומר כשהייתי בעיר י שמעתי מהפה של החפץ חיים הוא הקשה כתוב כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ואין בינו תלמיד חכם אין התורה פוסקת מזרעו מישהו מפיך מפי זרעך פיזר זרך אמר השם עתה ועד עולם אנחנו איך זה יכול להיות שהתורה משה מ מעם ישראל הרי כתוב שאנחנו בני אברהם יצחק יעקב שלושה דורות אז מן הדין הייתה צריכה התורה לא להפסק מזרענו לעולם למה כבר היה אברהם יצחק ויעקב איך זה הקשה החפץ

חיים הוא תירץ חפץ חיים הגמרא אומרת אומרת אמר בירמיה מכאן וילך תורה מחז מחזרת על אכזניה שלה התורה דופקת על הדלת אחרי שלושה דולות שלושה תלמידי חכמים התורה דופקת על הדלת אומרת אני יכולה להיכנס אם פותחים לה את הדלת נותנים להיכנס אז בסדר גמור אבל אם משאירים אותה את הדלת נעולה [נחירות בוז] או דוחפים אותה לחוץ אז בב ודאי שהיא תישאר בחוץ, היא לא תוכלה להיכנס. מתי התורה התורה הולכת מחזרת, היא דופקת. אדוני, אני רוצה להיכנס למשפחה. אומרים להגברת, אה, אין עכשיו כניסה מאוחר.

אני לא יודע. אתה יודע, כמו כל שבוע. לכן צריך לשים לב, החינוך הכי טוב, כמו שאומר רבי נתנן, זה הדוגמה האישית של ההורים. בטח איך הוא מתנהג?

אין חינוך יותר טוב לילד. רואה את אביו. האבא עושה כל מיני תאוות, אומר לילד שלו, אתה תיזהר אם אתה תעשה את זה. איזה חכם זה.

טיפש גדול זה אתה מבין איך אומר לו אתה אל תעשה אני אעשה אי אפשר דבר כזה לא הולך העסק הזה אין חינוך יותר טוב אם האבא לא הולך בדרך השם זה החינוך השלילי ביותר זה ההתנהגות שלו נוגדת את מה שהוא מוציא מהפה שלו אז איך הוא רוצה רוצה שהבן שלו יהיה בן אדם והוא בכלל לא בן אדם זה בעיה >> לכן להזהיר גדולים על הקטנים להזהיר זה לשון זוהר שהגדוליםצ צריכים להזהיר להעיר להקרין מהאישיות [כחכוח] שלהם על הקטנים ואז זה יהיה בסדר יש סיפור שפעם סיפרתי

לכם אותו מוכר אחד קובעים הוא עבר ביער והוא התנמנם היה לו קובעים איתו והתנמנם מתחת לאחד העצים שמה התנמנם שהתעורר גילה שכל הכובעים נעלמו היה לו איזה 30 כובע כל הכובעים נהנו מדבעת הכובע שלו איפה הוא רואה? פתאום הוא מציץ, רואה צוחקים למעלה על העצים. על העצים הסיבבו באיזה קול קופים חופשי קובעים. כולם איזה קבוצה של קופים כולם חופשי קובעים למעלה.

המוכר של הכובעים נופף באגרופיו. אומר אני א תרדו [כחכוח] למטה. הוא נותן באגרוף. גם הם עושים לו אגרופים.

הוא רכב ברגליים שלו והוא יהיה עליהם בזעקות. הקופים לא מפחדים גם [כחכוח] הם צועקים קולות. מה יעשה? מרוב זעם תסכול אז הוא השליך את הכובע שלו.

אז הם כולם השליחו את הכובעים שלהם. גם כמוהו. הקופים חזרו. אחרי מה שהוא עושה הם עשו גם כן.

זהו זה הדוגמה לילדים מה אבא עושה הילדים יעשו ילדים [נחירות בוז] מעולם לא הצטייינו בקשב להורים אף פעם לא הפסיקו לחכות אותם כלומר תמיד הם מחכים את ההורים אתה רואה אבא איך הוא בא לבית אתה תגיד לילד תחכה את ההורים שלך הוא יבוא אומר כל אחד יגיד מה אבא מה משל אבא שלו אחד מצייר את אבא תצייר את אבא שלך. אחד מצייר את אבא שלו יושב על סטנדר. אחד מעשן סיגרה אחד מפצח גרעינים. אחד לומדף היומי.

כל אחד לפי הה [נחירות בוז] ככה. אומר אומר הרב אליה שביות מחנך טוב. זה דוגמה אישית שלו, של המחנך, של הרבי. איך הוא מברך?

איך הוא עושה? פורת יוסף היה חכם מנצור בן שמעון, האבא של הרבנים בן שמעון. אתה יודע הוא היה אומר מברך שהכל נהיה בדברו. מביאים לשתות שם איחדשהו שכנתב אורחים אורחים אורכם הריני [כחכוח] בא לקיים מצווה לברך על על המים שנתן לנו השם יתברך וכולי אומר איזה מילים ואומר והיא נועם ומברכת עכשיו אתה רואה ברכה כזאת זה לא יוצא מהראש של הבן אדם היה בא עני לקחת צדקה לשם מחוט חודשה ריחו שכינת בא לקיים קצת צדקה עכשיו איך אתה תראה את זה לא יכנס לראש וגם אם היו מרגיזים אותו הוא לא היה מתרגז מקפיד אומר אם זה ימשיך ככה אני אתן לך נקודה >> נקודה ביומן עושה נקודה עושה נקודה >> זהו נקודה יעשה השם יעזור לנו שנזכ כה ללכת בדרכי השם.

אדם צריך להתבונן על הפרשה הזאת. איזה איזה יופי של פרשה. אם אנחנו שומעים לכל השם, הולכים בדרכיו, עושים מצוותיו, כמה טוב לו לאדם בעולם הזה, בעולם הבא. ואם חס ושלום אדם לא שומע לכל השם, זה בעיה גדולה.

אחר כך, מה יעשה הבן אדם? מה יעשה? אוי ואבוי. אז יש לנו היום, אתם יודעים כתוב בשולחן ערוך סימן תקף סעיף ב' ביח באב קב נר המערבי היום יז קבע נר המערבי במא החז אתם יודעים כתוב במגילת תענית בוא קבע נר המערבי במחז הנר המערבי מעולם לא קבע בבית המקדש לא במקדש שבנה שלמה ולא תמיד מצאו נר דלק תמיד תולק עד שבא החזע במשכן בכל המקומות והוא בזמנו נכבא אז כתוב כאילו הוא קיבע אותו הכשיע הרשיע מכל המלכים לפניו וגם לאחריו וסוף את כל כלי בית

האלוהים וקצט את כלי בית האלוהים ויסגור כ דלדות בית השם ויעשו מזבחות בכל פינה בירושלים בר מינן לאלוהים אחרים ויכאס את השם אלוהי אבותיו גם סגר דלתות העולם ויכבו את הנרות בקטורת לא הקטירו ועולה לא הענו ישראל חזי אה לא לחינם טרפה זה >> זהו אז גם בדיוק כותב כף החיים גם אנחנו משנת טרפת יז אב אומר קמו ישמעאלים על יהודים יושבי ארץ ישראל והרגו כמה אנשים ונשים ושרפו בתים וספרים מספרי תורה בפורט אומר אומר שמה כף החיים ביישובי חברון יום יח הנזכר עשו נקמות במיתות

משונות אבא שלי כן כן אבא שלי זוכר, אמר לי, אני הייתי בגיל 10, היה מורות טרפת, הייתי רואה כל הגריפס רצים, הסלוניק, הספלדים שהיו גרים פה, כולם בעלי זקנים מורטים את זקניהם, מה שעושים לאחים שלהם בחברון.

על ידי זה נתבטל היישוב היהודי בחברון בכלל הרגו שמה >> כן נכון 66 יהודים >> וש >> בטבח 59שעה חללים נאספו והביאו לחבורה בחמישה קברי אחים >> זה כל זה תוך שעתיים של טוח מחריד לא זה לא רק היה בחברון זה היה בצפת ביפו בכמה מקומות כן ש >> בטח מה הוא בא פה בתינוק מה זה מה קרה לך אבא שלי הגיע תינוק לארץ גיל שנה מה פתאום בבקשה? >> כן, גם כבודו. >> אתה רואה את יצחק? תן לו את זה וגם את זה.

הנה אם לא קשה לך >> היה. רבי ישמעאל כהן בצפת >> הרב שמה הוא והילדים שלו אמרו לו אמרו לו הגויים אמרו לו תצא מר הוא היה זקן איזה תואר פנים אמר להם בלי לא יגעו אמרו לו אל תחכה שחטו אותו ואז אשתו ואת הכל אומר לא לא יגעו כמה אבא שלי היה מצטער עליו הוא אומר כשהם עלו מפרס אז הלכו אצלו לעשות שבת. הוא פרסי. הלכו אצלו לעשות שבת.

הוא היה מכבד אותם. איפה ילכו הפרסים? לא היה אף אחד. אנחנו יצא לעשות שבת.

הוא שאל את סבא שלי, רבי ישמעאל כהן, אומר לו, "מה אתה עושה בשבת?" אומר, "אני לומד ובבוקר הולך לקותל המערבי. וחוזר אומר לו חבל על הזמן בשבת כל שעה 1000 שעות כל שעה שנה מה אתה עושה שב ללמוד יום שישי בצהריים תתפלל שמנחה כל הנשמות באות ככה אמר לו ואז הסבא שלי הולך ביום שישי כן והוא אמר לי הזה הסבא שלי אמר לי הייתי אצל הוא אמר לו לא ללכת. אבל הסבתא שלי, אמא של אבא שלי, היא אומרת, "אני לא יודעת לומד, אז אני אלך. >> אני אלך.

היא לא יודעת לומד. ‏M [‏צחוק]