🔥החיזוק היומי - חינוך בנחת 🔥 הרב בניהו שמואלי שליט"א ר"ח שבט א' שבט תשפ"u

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני בשבת קודש א' שבת תשפו ראש חודש שבט שיהיה חודש טוב עלינו ועל כל ישראל אחנו בבחינת שומרים ברכם טהרם שהקדוש ברוך הוא ישמור את עם ישראל ויברך אותנו וטהר אותנו >> שמרנו מקוד צרה וצכה >> ויהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל >> אמן >> בנחת בכל תופסנה בעזרת השם >> אז הנה זכינו לזכויות גדולות בחודש הזה בעזרת השם זה ראש השנה לאילן יש בו אורות גדולים בעזרת השם אבל יש לנו עכשיו בפרשה ולמען תספר באוזני בנך ובין בנך אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם. אתם יודעים שזה הולך לכל העשר ספירות. למען תספר באוזני בנך אומרים תספר לשון ספירות.

בספירות הגבועות זה חבד. תספר בחוכמה בינה דעת. זה שלוש ספירות ראשונות. זה בראש של האדם.

שמה הוא מספר באוזני בנך זה חגת בנים, חסד גבורה תפארת. ובן בנך זה הנצח עוד יסוד, זה הנכדים. דבר גדול שאדם מחנך את הילדים ומספר להם בניסא השם. כל זה בשביל להחדיר את האמונה פלא פלאות עכשיו זה השלוש מכות שזה הרבה חושך מכת בכורות מתי היו באיזה חודשים היו המכות הללו אם מכת בכורות הייתה בתו בניסן יוצא לנו תלך חודש לקודם חודש לפני כן טו בניסן מכת בכורות חושך אז מכת חושך היה בטו באדר דר כי כל מכה הייתה חושך חודש אז בטו באדר היה מכת

חושך מכת לכן כתוב ליהודים הייתה אורה בשמחה אור הייתה אל היהודים כי אז היה במצרים חושך אבל היהודים הייתה אור בכל בני ישראל היה אור במשה בותם אז פורים זה האור אחר כך חודש לפני כן מאיר זה טו בשבט טו בשבט זה היה מכת הערבה אכל את כל מה שהותיר הברד כל השדות כל מה שהותיר הברד זה אכל עכשיו הכל נשאר בעזרת השם יתברך ובשועתו הכל נשאר לנו אז זה העניין הגדול שמחה תמיד >> אמן וכן אמור אז זה הדבר הגדול וכן אמור גם חורש אתה

יודע זה זכות גדולה וישועה גדולה.

מה כתוב שמה? וכיסה את אין הארץ ההרבה ולא יוכל לראות את הארץ. ההרבה בא בצפיפות כזאת היו כל כך צפופים. נהיה חושך כיסא את השמש >> ולא יוכל לראות.

יש אומרים שגם הארבה עצמו היה סומה. לא יכל לראות. למה הסומים כשלא אוכלים הם לא כשלא רואים אדם אוכל הוא לא רואה הוא לא שבע כי גם העין צריכה לראות למשל מאיר הוא בא לבית ועושים לו על הדג רוטבים עושים לו שקדות עושים לו כל מיני דברים מסביב אז שרואה אז גם העין אוכלת זה דבר גדול >> אז לכן אין אומר שבזי רואים את כל הירקות ואת הבשר משהו מיוחד אז לכן מה מה עשה הקדוש ברוך הוא סביב את המסומים גם לא לא פשוט זה היה לו ההרבה היה לו כמו גמל הוא לא פתח את הפה. אם היה פותח את הפה, מה שהיה קורה זה היום מנורה.

אי אפשר לעמוד נגדו כי לו שיניים של ברזל. אז הרבה פעמים השם הצילנו בא הרבה אבל בזמן רבי חיים בן עתר היה מכת הרבה והרבה לא בא רבי חיים בן עתר גירש את זה יום יותר לא בא למלוקו הרבה והוא עשה הוא חלם בחלום אמרו לו זה שקצים מרומסים שאוכלים א אצלהם שקצים מרומסים ציווה ענייהם רבי חיים בן עתר לא לאכול. ראינו מן השמיים שזה שקצים רומסים. גם בצפת היה מכת הרבה.

התחיל לבוא לא נהיה. רבנו הארי אמר לתלמידים, תעשו צדקה, תנו לאחד החכמים שמה, הוא בוכה עכשיו אין לו מה לאכול, תנו לו. ואז התבטל הבעיה. הרשש הרשש עליו השלום הוא נפטר בשנת תקלז תבררו בשנת תקלז היה הרבה היה לא הרבה היה רעב ובא הרבה כן חוץ ממ שהיה רעב היה הרבה והתחיל לבוא ולשות כל עם ישראל בן הרשש אמר לו מה נעשה זה היה יומיים לפני שהוא נפטר בשבט הוא נפטר בי בשבט בח בשבט הוא הלך לקבר רחל אמנו ושמה הוא לקח איתו 10עשרה תלמידים שקם

אמר להם מהר לעלות על הפרדות למר תכף יבוא גשם חזק וכל ההרבה סתלק עם הגשם מהר ואחרי יומיים הוא נפטר בשבת קודש בבנו היה רב חיים קנייבסקי הייתה כשהיה לומד היה רוצה לראות את זה בעיניים אז יום אחד הוא עסק בכתיבת הספר יש לו ספר נקרא קרני חגבים על סימני הטהרה של החגבים התקשב אחד ה הפרטים של החגב בספר בית אמי מספר את הבת שלו, הרבני צוויון, יש לו בת צוויון היא אומרת שהרב קרא לה ואמר לה, יש לנו בשכונה מורה לטבע, אני רוצה שהוא יראה

לי חגב והביאו לו ספר עם תמונות של חגבים והיה מתבונן ולא היה מספיק.

פתאום היא אומרת בדיוק בא לו בחלון חג'וב נתן על על החלון אחר אגב בדיוק כמו שהוא רוצה מרים אותו בודק אותו משהו לא רגיד שאלו אותו הוא חייך אומר כן בא לפה וראיתי אותו כאלה מצוות התמר לכן זכינו גם כן היה היה לנו רב בישיבה קראו לו חכם שלום כהן הוא חמיב של חזקיה שבא לפה הוא אני למדתי אצלו דווקא הרבה תורה כשגמרנו את הקצה שכבן יוסף עדס אז לפני שנעלה לכם ציון הוא לימד אותנו חצי שנה אבל רב כזה אין בעולם מה שהוא לימד אותנו

היה לנו שיעור בסימני החגבים גם כן באורח פלא התחיל להסביר נכנס חגב מהחלון בנחל השולחן עד שהוא סיים את השיעור חמיב חמיב שזה חזקיה אתה יודע בא לפה יעקב יעקב אתה רואה אותו כל יום חמיב כנוי הרב שלנו בפורת יוסף היה צדיק גדול מאוד. אז עכשיו זה אתמול היה הפטירה שכם יצחק הדורי. אז פעם אחת הוא ביקש הוא אמר לי אני רוצה ללכת לגן החיות לראות כמה דברים איזה חיות שאני רוצה לראות אותם אמרתי לו בסדר זה חג הסוכות אמרתי לו עכשיו לא כדאי מלא אנשים

אחרי החג אני ינוח הדבר נלך וככה היא אחרי החג הוא אומר לי נלך אמרתי לו בטח מתי כבודו רוצה נלך אז הוא אמר לי באתי אצלו לבית פה יושבים תשב באמצע פה תשב כן פה >> יכול לשבת א מול הרב רק >> פה פה >> פה אז היה אז הוא אמר אז באמת א המכונית שלנו ולקחה אותו ואת הרבנית שלו ואני הלכתי גם כן עם הרבנית אז הלכנו לשמה ואמרתי לו מה כבודו רוצה אומר אני רוצה כמה דברים לראות למשל פי לברך עליו קופיקו רוצה לברר

אמרתי לו טוב דיברתי עם עם המנהל שמה בדיוק שהגענו אומר למה אתה לא אומר לי לפני כן אתם לא רוצה שידעו הביא לנו רכבת קטנה ונסענו בה כל גן החיות והרב ירד אחר כך הרב אומר אמרתי למנהל תשמע תביא לרב אה מי שיודע לשחק עם הפילים שהרב יראה הוא בא לברך על הפילו היה שמח רב משהו לא רגיל היה כן גם הוא ראה שמה קונגרו יש לו יש לו כיס לילד היה מאוד שמח לראות את זה >> ואז גם ראינו עופות מלא עופות יש שמה אולם

גדול של כל מיני עופות אחרי המכת ההרבה אז היה שמה מכת אה חושך >> תעשה לך חופשים אומרים שבחושך וימש חושך כל מה שהיה להם במחסנים עם ישראל העירו להם את הכל. העיקר זה למה תספר באוזני בנך.

למה? מה מה איך לחנך את הילדים? מה הילדים מה שהד מה זה הבית ספר שאדם הולך לבית לתלמוד תורה ה בשביל שמה זה בית חולים לוקחים את הילד מחלכים אותו מדריכים אותו בדרך נכונה פעם אמרו באיזה תלמוד תורה כל ילד צייר את האבא שלו כן יש ילד צייר את אבא שלו לומד יש ילד צייר את אבא שלו שלו אוכל יש ילד צייר את אבא שלו מסתכל בסיר יש צייר את אבא שלו כל הזמן סופר דולרים אתה מבין כל אחד מה שהוא רואה את אבא שלו ככה

הוא צייר אותו >> יש אחד צייר את אבא שלו צועק צועק הבא שלו כל זמן צועק השם יעזור כמה צריך דדן החינוך של הילדים זה איך שהאבא הוא מתנהג ככה הילדים מתנהגים אבל היה בבית ספר במונסי זה עכשיו היה אני לא סתם אומר כן זה מעשה שהיה המנהל היה הרב נט שלמה זגבר קוראים לו היו שמה מורים מעולים היה שם מורה אחד מחנך בחסד עליון אבל היה מפוזר אתה יודע איזה שלומפר היו קוראים לו מפוזר אומרים לו מה מה זה אומר שוכח מנהל כמה פעמים רצה

לפטר אותו אבל כל הילדים שעברו תחתיו כולם נהיו תלמידי חכמים היה ירא שמיים ומלמד בדיוק גדול גדול ובחסד עליון. כל ההורים והילדים היו אוהבים אותו מאוד.

רק מה? להנהלי היה קשה לעבוד איתו כי הוא לא מסודר. היה קשה אבל הוא היה מורה טוב. יום אחד המנהל קרא לו, אמר לו, "תדע לך, מחר צריך לבוא קבוצה של עשירים.

יבוא איזה עשיר אחד גדול, אני אולי יתן לנו בניין, אולי אני מבקש ממך לשים שים לב מה שאני מדבר איתך. תבוא, תבוא, תבוא מסודר, תבוא יפה, תבוא זה אמר בסדר, אני אשתדל. תכין את הילדים שיצליחו במבחן. למחורת בדיוק שבא המנהל עם העשרין מהכיתה משיחק איתם איזה משחק ישב איתם על הרצפה וגם שיחק איתם עודד אותם נכנס למנהל מחר איזה בושה הייתה לו ראה את זה אומר גמר בדיבי זהו אני מפטר את המורה הזה מכניס לו, מכניס את העשיר, הוא יושב איתם על הרצפה, אומר, זה בושה גדולה.

באמת אחרי שהם הלכו, אמר לו, תלך הביתה. אבל אמר לו המורה, תראה, יש לי 10שה ילדים, אתה מפתר אותי. ממה התפרנס? אמר לו, אתה לא תשב פה יותר, פיטר אותו.

אבל מה קרה? הבנתי ש מתקשרים אליו. הבן שלו אחד שבר את הראש, הבן השני שבר את הרגל. אשתו נפלה, מתחיל להיות לו כל הבית שלו מאומות.

אמר לו הרב, "אתה פגעת באיזה מישהו?" שאלו אותו. אמר, "כן, אני יודע, המורה, תתקשר אליו, תבקש סליחה, תחזיר אותו. תקשר אליו, תמחו לי. אמר, אני מוכה לך, אבל אני לא חוזר אליך.

הקדוש ברוך הוא מוריש ומעשיר, משפיל אף בין רומם, מוכל, מוכל, אבל לחזור יש לי מקום יותר טוב, נותנים לי כמה וכמה ואוהבים אותי, אני שמח, אני מוכן מחילה גמורה. אחרי כמה ימים מתקשר למנהל אחד העשירים שהיה בביקור אומר לו הכי הרבה נהניתי מהמורה ששיחק עם הילדים על הרצפה כולם היו רציניים שבמקום אל תזוז אבל זה מורה שאוהב את כל מורה שנכנס תשאב זה זה לא נחשב איתם שיחק איתם כמו צריך להתנ נגים ילדים לא מעניין אותו זה זז זה קופץ אומר בזכותו בזכותו אני נותן לך בניין חדש בזכות המורה הזה מסדר לך כל התלמוד תורה אתה רואה מה זה אדם שמטפל יפה יפה בילדים הוא פיטר אותו כל מה שהוא קיבל זה בזכותו ופית אותו. ככה זה הולך. אבל מה איזה קידוש השם היה?

למה ראו אותו? איך באמת הוא מטפל בילדים, משחק איתם, אוהב אותם. זה האמת. זה הזכות הכי גדולה.

איזה איזה איזה זכות זה שפה פה יושבים גם פה יושבים אבל אני לא יכול לה חושב שהוא יבוא אבל פה יושב איזה רב אם זה שיושב פה יבוא אני אגיד לך כמה זה דבר גדול שאדם זוכה לחנך ולהוביל את הילדים טוב טוב כמו שצריך באהבה. הכלל הגדול הוא להיות עצבני. אדם בא לבית צריך להיזהר. באמת הילדים הם מעצבנים את הבן אדם.

צריך להיות להיזהר לא עצבני. הכל בנחת. לכן לפני שאדם בכלל בא לבית עשה כמו אידה מה הוא עושה הוא אוכל אתה מבין >> אה >> זהו