הדף היומי מסכת תענית דף יח 'ב דחנוכה' כו כסלו תשפב מפי מו"ר שר בית הזוהר הרב בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו בעזרת האל ופשועתו יום שלישי בשבת קודש כו בכסלב תשפב. ברוך השם זכינו כבר יומיים להדליק את החנוכה. היום זה נר שני של חג החנוכה.

היום בערב בעזרת ההל נדליק נר שלישי. נכין את עצמנו חזק חזק. לכבוד האורות הגדולות שמתגלים בחנוכה. אתם יודעים על ידי הדלקת הנר כתוב ידוע מה שאמרו רבותינו.

עבודת ההדלקה זה שאדם לעלות את התורה משלא לשמע לשמע שתהיה שלהבת עולם מאליה. אתם יודעים שמתטיה כהן גדול כתוב בדברי רבנו הארי הוא תיקן את ההוד כי היה ההוד נהפך עליו למשחית כתוב בפסוק אבל בא מתיהיהו בשמונת הימים הללו תיקן מידת ההוד עבודה דהקת המנורה זה רמז של תיקון התורה והמצוות שהם התעלו לעשות לשמח כי נר מצווה ותורה אור בעלותך את הנרות. כשתה לעלות את התורה והמצוות של אצל עם ישראל, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. תעסוק בהם.

פני המנורה זה פנימיות התורה, פנימיות של התורה. היוונים הם רצו לטמות כל השמנים אבל בא עם בתטיה גהן גדול והם מסרו נפש לתקן את כל הפגמים בשביל שעם ישראל יזכו לפנימיות צריך לדעת שעל ידי רק הפנימיות בעיקר איך עם ישראל בדע בקול מגלותה איך יוצאים מהגלות מהצרות בכללות זה על ידי לימוד התורה זה העיקר למה המנורה בדרום הדרום הגמרא אומרת הרושה להעשיר יצפין הרוצה להחקים ידרים מ שרוצה להעשיר כסף הוא ריצפון ובוי תימן אדם מתעורר בבוקר יכוון לעשירות בואי צפרון למה היצר הרע לא יפריע עליו

יגיד לו תשמע אני צריך היום ללכת שם מתעורר עורי תגיד לצר הרע צפון הולכת צפון עורי צפון אני חייב להצפין צריך כסף אני רוצה עשירות אני חייב כסף וזה אבל מה תעשה בסוף בוא תימן אתה תרמה אותו הוא ישמע אתה הולך לצפון אבל אתה תלך לדרום לתימן דרום יעסוק בתורה שזה אומר רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום בתחילת העבודה צריך להיות רבות מחשבות בלב איש רגע היום איך אני אעשה איך אני אתגבר על יצר הרע אני אגיד לו אלך לצפון כן יש לי היום

כסף וזה וזה תברח לו לדרום כמו עושה רבין מה הוא עושה אומר אני הולך בחנות הופ בא לישיבה הוא לא מגלה גם לאשתו אומר אני הולך בחנות איפה הוא הולך בא לדרום עצת השם היא תקום זה עצת השם אומרים בבותינו עצת ראשי תיבות עורי צפון ובואי תימן זה עצת בואי תמן אורי צפון בואי תמן זה תחבולות תגבר על היצר אבל לא יהיה בבחינת הולכת צפון סובב דרום סובב סובב הולך הרוח חס ושלום אתה יודע מה הם אומרים אומר, "תראה, אני הולך אל צפון, הולך אל דרום,

אבל אני אעשה סיבוב בצפון ואני אשב בנחת." אומר אני רוצה ללכת ללמוד תורה אני הולך לדרום רוצה ללמוד וזה אבל איך כל המשפחה וזה אני חייב קצת כסף אני אעשה סיבוב בצפון ואז הסיבוב הזה עולה ביוקר סובב וסובב ועוד סובב עד חס ושלום את רוחו הולך הרוח הולך מת לא למד כלום איי איי איי לכן אין דבר אדם אפילו ילמד שלא לשמע אבל ילך לדרום ילך ללמוד אפילו שהרב צועק עליו ואומר לו כל מיני לא הוא אין דבר קבל את הכל באהבה לכן הוא אומר המימינים

בה אתם יודעים מה שאמרו רבותינו מי שמין בתורה זה זוכה לכל הטובות שבעולם אבל מי שמסמין זה תורה שלא נשמע למה יש שני צרועות זה טרן שוכן איך כתוב אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד זה אמר לשי למהנים בה עוסקים לשמע אורך ימים אבל המשמילים בה אלה עוסקים שלא לא לשמע אושר וכבוד בשמאלה. אתה רוצה אושר וכבוד בסדר חבל. אדם אם לומד באמת תורה הכל יבוא לו עושר וכבוד והכל יהיה לו.

לא ראינו את חמובדיה. חמובדיה איזה עני לא היה לו מה לאכול. חמובדיה היה עני מרוד. בשעירותו היה היה בעיות גדולות.

לא היה לו מה לאכול, אבל אחר כך כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר. צריך לדעת. אני זוכר אותו ועוד לפני 73 שנה כן הוא היה רבצ לפורת יוסף בעיר העתיקה עם שני פרוסות לאחופים בעיתון לא היה לא היה כל יום כל יום הנה רבי משה מספר לי שהוא זוכר לפני יותר מ-73 שנה איך שהם היו באים לפורת יוסף לא היה להם היה להם שני פרוסות לחם זהו עם מה אוכלים אותו עם תפוזבים בערב היו היה קשה הנה אבל מה זכו מה מי אתה יודע

חמובד רק מדפיס היה מדפיס ספר אחד 15,000 עותק 20,000 עותק וכבר קנה את הכל סוחר ולפני כן כבר מישהו תרם לו את הספר והוא מוכר אותו כבר 15,000 20 א000 עותק מלבד המשכורת של בית הדין המשכורת של הרבנות הראשית וכך וכך ועוד היו שמה עשירים היו נותנים לו צ'קים פתוחים אומר לרב מה אתה רוצה תכתוב כך לך לא חסר לנו יש הכל תכתוב זה מי שמקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר הכל יהיה לו רק שאדם ילמד ולא צריך צריך לחשוב על זה לא סתכל אדם

צריך באמת מסירות נפש זה לא קל אם אדם באמת למה אשתו בוכה ילדים צריכים כסף צריכים זה הוא צריך לך להשיג את זה חשמל מים מנתקים הולך זה לא קל אבל מי שלומד מהשמיים מסדרים את הכל לא ישאל שאלות מהשמיים הקדוש ברוך הוא עילה את העילות סיבת הסיבות זה הולך כתוב מדליקים עד מתי אדם מדליק את החנוכה עד שתכלה רגל מן השוק האור זה התורה עד מתי מדליק והולך חמץ והוא הוא יושב ומתמיד בתורה זוכה זוכה לתורה אבל מי שלא שוקד לא מתעייף לא ממלא את

הכיסים שלו בתורה אז מה עשינו זה ריק. אדם צריך לדעת על ידי לימוד התורה הוא מעמיד את העולם.

העולם עומד על זה על מי שלומד תורה. אשר אותו אחד שיושב ועוסק בתורה הקדושה. אתם יודעים היה הרב מקרלין האדמור מקרלין אמר להם אני אמר משל האדמור מקרנין הוא אמר משל יפה תסדר את העניינים אמר משל נחמד מאוד. אמר משל נחמד מאוד הוא אומר שהיה הצר ניקולי.

הוא הודיע שעוד כמה ימים הוא עורך ביקור בגדוד. היה איזה גדוד אחד שריון נגיד אומר הוא רוצה לראות שהכל כל החיילים בסדר טוב כולם בקסו חיפשו את הבגדים שלהם גצו צחצחו את המגפיים דופשים מגפיים הבריקו את הכפתורים של הזהב למה כן הוא הולך להדליק נרות צריך כפתורים של זהב והכל עומד במסדר. אתה מבין הכל איזה מסדר אומר היה שם חייל אחד התמכר לשתייה היה שותה לא היה לו כסף לשלם לציוד למה שהוא צריך אז הוא לקח את התרמין שלו לבש את הבגדים לקח את התרמין מילה

את זה קש בעמתך יפה מחכה איך לסדר שיגיע מה הוא יעשה מחכה ואז כולם עומדים והצר ניקולאי עובר רק עליו אומר תביא לבדוק מה יש לו בתרמיל נזכה פתחו את התרמיל מצאו את הקש אומר מה אתם חושבים שהיה לו רוח הקודש לא אלא כולם מהכובד הם עובדים קצת קצת קצת הם א הם מתכופף טיפה כפופים טיפה אבל זה היה עומד מה זה ישר יפהק זקוף אומר איך זה יכול להיות אם הוא עומד ישר סימן יש בעיה תפתח את התרמין מצוע אתה רואה זהו זה אם אתה

אדם שהוא מלא בתורה אין דבר כזה כשור לעול כחמור למשוי מה זה כישור לעול חייב יהיה אדם יבוא יום אחד השור יגיד היום אני לא הולך לחרוש לא יכול לקבל עליי את העול של המחרשה לא יכול היום אני רוצה קצת תחשק לי לשבת עם עופר ולעשן נרגילה ולעשות לו אתה מבין חוז סופגניות עם קרמים. אז טוב, בא אליו בעל הבית, הולך לחפש אותו, רואה אותו רואה אותו מת יני מתקיף אומר לו מה היום?

מה היום הימים? אומר לו אומר לו עיין שיהיה יעני הוא קצת לא עייף ויש לו קצת כואב לו בטן. אתה יודע שהיינו הולכים אצל הרב אי אפשר להגיד כואב הראש למה עושים ככה במצח רואה אין חום אומר לא כואב לך הראש אבל אתה ג'עלבטנו יעני כואב לו הבטן אז הוא לא יכול הוא לא יכול לבדוק את זה שכואב לו הבטן אז הוא אומר לו כואב לו הבטן מה יעשה עכשיו אומר מפחד שזה לא ימוד השור קורא מהר לשוחט, אומר לו, "תשמע, בוא בוא, בוא תשחט אותו לפני שנפסיד את הכל." אתה מבין? קישור לעול יודע, לא יכול יום אחד לעזוב.

יום אחד לא יקבל עליו את העול הביתחט אותו. מה יעשה איתו? כישור לעול כחמור למשוי. אי אפשר.

ככה זה צריך לשבת וללמוד. ועכשיו יש לנו את ההזדמנות. למה? צריך עכשיו אנחנו לומדים דף יומי כל כך יפה זה מסכת העשירית מי שעד עכשיו למד איזה זכות יש לו יש לו 10ה מסכתות ביד אתה יודע איזה זכות זה ואם הוא חזר עליהם וחזר וחזר ויש אותם בכיס והלכות כל יום הנה עכשיו אנחנו בסימן קפג זה 183 סימנים לעין הרע איזה זכות זה קופץ ציר הרבה משנה התחלנו עכשיו את המשניות כל אדם מתקרב למשנה כל סך הכל קנו צבעי משניות לא ימד כל יום שני משניות

לא יותר אדם צריך לשמוח יש לו כל יום שתי משניות זה זכות טוב השם מזכה אותנו הנה נתחיל את המשנה ויהיה ישועה משני המשנה נעשה את הצדקה כן אמרנו לתת 3 2 ו1 הנה שניים והנה אחד אתה יכול אחר כך לפרוט תודה לא נתי [מוזיקה] בוא כל יום כן אנחנו במשניות פרק ג' משנה ד' אמרנו שנחזור על אתמול אתמול למדנו בפה משם כן בכבוד יונתן קברו את המת וחזרו קברו את המת וחזרו הם יכולים להתחיל שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לא יתחילו העומדים בשורה הפנימיים פטורים

פטורים הפנימיים פטורים למה הם רואים את את ההבל והחיצונים חייבים משנה ג נשים נשים ועבדים קטנים פטורים לקריאת שמע ומן התפילין וחייבים במזוזה בתפילין ובברכי בתפילה ובמזוזה ובברכת המזות תראה אישה ועבד וקטן תורין מן מן קרת שמה ומן התפילין למה זה מצוות השם שהזמן גרמה וחייבים אמרנו למה כל אדם חייב להתפלל כל מפני בורא עולם מזוזה וברכת המזון אישה חייבת לברר ברכת המזון אם היא לא יודעת בעלה צריך צריך ללמד אותה פעם לא יהיו עושים ככה פותחים את הידיים יכול להיות שהוא יבוא אם הוא לא

יבוא אם הוא יבוא אז כבודו יכבד אותו תודה רבה משנה ד' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחרו ואינו מברך לפניו.

רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם. אתם יודעים כתוב בתורה כי בך איש אשר לא יהיה טהור מקרי לילה אמרו רבותינו מי שלא טהור אז אז והוא צריך תבילה מה לעשות אז בעל כר שמגיע זמן קריאת שמה מערהר את השמה בליבו אבל לא קורה בשפתיו ככה זה היה תקנת עזרה היום ההלכה לא כך היום בעל קרי קורה הכל ואינו לברך ברכות קריאת שמע לא לפניה ולא לאחריה אפילו בהרהור לו ועל המזון הברכות צריך לברך על המזון ומברך לאחריו ברכת המזון בהרהור ואין לו מברך לפניו רבי יהודה

אומר מברך לפניהם ולאחריהם בין מקריאת שמע בין המזון מברך לפניהם ואחריהם מוציא את הברכות בשפתיו היום ההלכה בעל קרי קורא הכל כדרכו בעל קרי אבל צריך ללכת למקווה זה טוב עזרה תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה מפני קרי מפני שראה קרי לאונסו בין רצונו עד שיתבול ולא מבני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מכבים טומאה אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצלנו שנתיהן כתרנגולין מהרהר כעת שמע בליבו כשהגיע הזמן המכרע ואין לא מברך לפניה ולאחריה אפילו בעירור כן ברכות לו דאורייתא לא צריך רבנן בעל המזון

מברך לאחריו חיו דאורייתא ואין מברך לפניו דיו חיוב דאורייתא כנפסיקה הלכה ביטולו לתבולתה הנה בעלי קריין קוראים קריאת שמע כדרכן דעוסקים בתורה ומתפללים מברכים כל הברכות ואין מער בדבר אין בעיה משנה ה היה עומד בפ תפילה תפילת 18 נזכר שהוא בעל קר אסור להתפלל עד שיטבול לא יפסיק אלא יקצר כל ברכה וברכה פתיחה וחתימה אתה חונן לאדם דעת ברוך אתה השם חונן לדעת ירד לטבול בבוקר אם יכול לעלות תכסות ולקרות עד שלא תן צחמה לקרוא קריאת שמע יעלה מתכסה ויקרא ואם לא מתכסף במים ויקרא בתוך

המים יכניס עצמו עד צברו לתוך המים דווקא כשהמים לא צלולים במים צלולים צריך לחבק את ידיו אבל לא תכסה לו במים הרעים שרוחים הכוונה ולא במי המשרה ששארו בהם פשתן הוא רחור רע מאוד עד שיט לתוכן מים כ בשיעור של רביעית מרגליים של פעם אחת וכמה החיק מהן ומן הצואה ממה הם רעים מהמשרה מן הצואה ארבע עמות 2 וחצי מטר נראה רבנו עובדיה מטר לא2 נכון נכון צודק 2 מטר 48 לא יפסיק תפילתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה בברכה ולקרות על שאלות הנצח המשודקין מדקדקין על

עצמן לגמור אותה עם הנצח המדכתי ויראו חיים שמש זה הכי טוב טוב שאדם יגמור קריאת שמע עם הנצחמה ואז יעמוד עמידה סמוך גאולה לתפילה תכסה במים ודווקא מים אחורים שאין בוא את העלוה אבל צולידים מה זה אחורים בחול לא אחורים בסירחון זה אסור במים הרעים מים סרוחים מהמשרה מים שורים בהם פשתן עד שהטיל תאכל מים חיסו סרב אחי קטנה ולא יקרא קרי שמע אלא אצל מרגליים עד שיתן אתכן מים שור המים שטיל 100 גליים של פעם אחת רביעית וכמה יחק מהן מן 100 רגליים שלא הטיל

אתכן מים ומן הצואה ארבע עמות ודווקא כש צדדים או לאחריו אבל לפניו מרחיק אם לא עיניו הנה למדנו בית משניות של משה אתה למדת את המשניות אתמול בבוקר טוב, אנחנו עוברים לגמלה בעזרת השם. היום אנחנו דף יח בעזרת השם אבל מקודם נגיד את התפילה. שוויתי אדוני לנדי תמיד כי ממיני בעל אמות שם חול קדשה בריך ושכינתה חורכם אורכם לחדת השם אותיות כ שנמשח באים לקיים מצוות עשה שלימוד תורה כמו שאמר כתוב וגית ב יומם ולילה אנחנו לומדים לומד תורה נשמע כדי לקשר את שורש נמש שחד

לדברים שלושה למעלה השם הוא תקן העליון ואדם העליון והיא נועם אדוני אלוהינו עלינו ידנו כ עלינו סידנו כל ויהי רצון לפניך אלוהינו בני אבותינו שתו יר דבר תקלה על ידינו ולא ניקש דבר לך זחו בנו חברנו ולא נאמר טמא טור ולא על טור טמא ולא מותר לסוב ולא לסות ולא יקשלו חבנו דבר לך ונשמח בהם וננו במתך תצנו מכל בקשות בטעות אין בדיני איסור והיתר אין בדיני ממונות הן באורעין בלימוד מה שגנו כבר מדמת ואל תצ מפנו דבר האמת כ אדוני יתן חוכמה מפי דעתונה גני

והבית נפלא עוד מתורתך יערוב קמת ליטז קטן צור תודה חד תורה בלימודי בלימודי תורה חדות צור ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך למד אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך למדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך למדני אדוני אתה ברוךותיך שתעשה לא ישכח דבריך ש המעלות הנה ברכו את אדוני כל עבדי אדוני עבדים בית אדוניות צודכל קודש ברחו את אדוניברכה אדוני מצות עושה שמיים וארץ היום זה פטירת מול חנניה שרגה לא היום זה קב מלא חלניה היום זה ה הפטירה של

אבא שלו של אבא של רבי שמואל היום זה הפטירה שלו אז אולי אני אגיד לכם עליו הוא היה רב של יודע טייסדים היה יהודי צדיק הרבנים בפורת יוסף היו מכבדים אותו היה איזה פעם פעם הוא היה אוהב לקרוא כל הזמן זוהר היה באמת את זוהר של רבי שמעון בר יוחאי אני זוכר שהיה לו משקפיים צילינדר גבוה בכל שהיית רואה את העיניים שלו מה מהמשקפיים אתם זוכרים אז שאדם היה לו מספר גבוה יש לו עוד סלינדר ועוד סלינדר ועוד סלינדר היה בקוש אתה רואה את העיניים שלו

עד שהוא היה קורא זוה לא יכול לראות.

הוא הלך, אני זוכר, הוא הלך לרבי שמעון בר יוחאי והוא בכה, אומר, אני לא מוציא את הספר, אני לא אפסיק לבכות עד שאני רואה כי אני רוצה ללמוד זוהר. בא אליו רב שמון בר יוחי בחלום, אומר לו, מהיום אתה תראה, אל תדאג, אתה בריא. ואז לא היה לו, לא צריך משקפיים. אבל מה היה יפה לו המשקפיים כי זה היה עגול יפה היה לו משקפיים בלי זכוכית בלי כן רק מסגרת רק מסגרת כן ככה היה אני זוכר אותו בחצינות היה צדיק גדול היה יהודי צדיקים הרבנים של פורת יוסף היו מכבדים אותו אז היה הוא זכה הוא זכה הוא לקח אישה בתפרס הביא בת נפטרה לקח אישה שנייה, אבא שלו, הביא עוד בת, נפטרה, נכון?

לקח אישה שלישית, זאת אמא שלו, מה עשה לפני כן? אנחנו לקבר שלנו שרקה אומר לו אני מהצאצאים שלך אני צצה שלך חביבי לקחתי אישה נפטרה שירה שנייה נפטרה הביאה בת יש עכשיו שתי בנות שתי יתומות אחת מאמא הזאת אחד מאמא הזאת מה היא יעשה אמר לו לך עכשיו תיקח את השלישית הכל יהיה בסדר יהיה לך בן רבי שמואל ואז ככה היה כמו אבא שלי הביא כן כמו אבא שלך הביא בן הביא משפחה בלי עין הרע כולם צדיקים גדולה והנה זה הפירות רבי שמואל השם יעריך בטוב

בשנותו בן אמן יעמוד עליו בתפילה מול מול מול החלניה שלו כן זה אבא שלו אבא שלו השיעור שלו במוסד כן והוא היה מדבר בפרסית אל חתן שלפה מגולות שהוא אומר אל תצביע אל תעבוד טוב נפתוח דף ותח אני אתחיל איתכם בדף יז עמוד ב טיפה למה שניכנס חזק לעניינים אז אתמול למדנו כאן בדף יח בדף יז עמוד ב הגמרא אמרה שימו לב כל הכתוב במגילת תענית דלמספד לפניו אסור לאחריו מותר אתם יודעים מגילה תענית כתוב בהם ימים דלא למספת בהון הם ימים ימים טובים קבעו למה

היה בהם דברים טובים לעם ישראל אמרו אלו הימים יש מגילת תענית אסור להתענות בהם אסור להשפיד בהם אז כש שכתוב שמה ימים שאסור להספיד בהם לפניו יום קודם גם אסור לפניו אסור אבל לאחריו יום לאחר מכן באותו יום ודאי אסור שאלה מה יום קודם יום אחריו אז הוא אומר יום קודם גם אסור אבל לאחריו גמרנו כמו אחרי שבת יום ראשון מותר תנו רבנן הגמרא אומרת אילן יומיה דלא תענאה בהו אסור להתענות בהם ומקצת דלא למספט בהון. אם אומרים לא להתענות לא כל כך חמור אבל לא

להשפיד זה עוד יותר חמור. בוא נראה מר שחד ניסן אתמניהבה מראש חודש ניסן עד שימו לב עד שמונה בניסן אסור אסור להתענות בו ולא להשפיד בו.

למה? כי אז בימים האלה התווכרו חכמים מול הצדוקים והתוקם תמידה ואז הוא קם על משפטו קורבן התמיד למה הם רצו הצדוקים להקריב את קורבן התמיד משל ציבור כך הסברנו אתמול והלכה צריך להקביר הם רצו להקריבו משל יחיד והלכה צריך להקריב אותו משל ציבור אז הם ניצחו חכמים ניצחו ועשו את הימים האלה, כל הוויכוח הזה מא' בניסן עד שמונה בניסן יום טוב. עוד דבר היה דלא למספט באון אסור להספיד בהן מתמניה ב עד סוף מועדה משמונה בניסן עד סוף חג הפסח התמקחו גם כן החכמים מויטוסים ויתותיו

חגד שבועיה ואז התיישב על דינו חג השבועות גם על זה היה להם בעיות על חג השבועות ונתיישב על דינו מה היה בו אמרנו אתמול ש הבייתוסים אומרים עצרת שבע שבועות ספירת העומר ביום ראשון תמיד עצרת תהיה ביום ראשון למה העומר מתחיל ביום ראשון זה לא נכון העומר מתחיל ממחורת השבת אחרי יום טוב של פסח לא אחרי יום יום שבת בעיתותיו חגדש שבועיה דלנו נספט בו גם לא מספידים בהם אז הגמרא אומרת אמר מה אומר רושחד ניסן עדמניה בתוך קמתי מידה דל מספת למה לי מראה שרחה

למה מטרה בניסן למה ראש חודש ניסן בקולו מספידים לא זה ראש חודש אלא אומר ראש חודש גופי יום טוב הוא ואסור אמר רב לא נצרכה אלא לאסור יום שלפניו למה אמר את זה בשביל שיום שקודם ראש חודש ערב ערב ראש חודש יהיה אסור אסור להתענות, אסור להספיד, גם זה יהיה אסור כלומר בכ"ט יהיה אסור להתענות, אסור להספיד שלפני הייתי פוקר דבר ליום שלפני ראש חודש יום לפני ראש חודש מה יש אז גם מראש חודש גם יהיה אסור ראש חודש דאורייתא הוא דאורייתא לא בעיה חיזוק אומר

לא צריך על מה חכמים עשו חיזוק על מה שהם אמרו תעשה יום טוב אז אמרו יום לפני כן גם עשו למה רוצים לעשות חיזוק לדבריהם אבל ראש חודש זה דאורייתא לא צריך לה חיזוק יום קודם יהיה אסור לא צריך לתעני הימים האלה הכתובים מגילת תענית שלפניהם ולאחריהם אסורים אסורים בהספענית שבתות וימים טובים אסורים הם לבד אסורים שבתות וימים טובים הן אסורים לפניהם ואחריהם מותרים ומה ההפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ודברי התורה הם צריכים חיזוק לכן לפניהם ואחרי מותרים הללו דברי סופרים דברי סופרים צריכים

חיזוק עכשיו פה הגענו אמר מור בתימניה ועד סוף מועדה איתותיו חג שזה לשבועתה לשבועיה זה לא למספד משמונה בניסן עד חג השבועות היה ויכוח עם הצדוקים ואז חכמים ניצחו שזה מחורת השבת זה אחרי יום טוב של פסח ואז זה לא תמיד יוצא ביום ראשון חג השבועות לא מתמניה עד סוף מועדה אתותיו חגדשוע סוף מועדה זה פסוק כן אז אז התיישב על מקומו חג השבועות דלא מספד למה לי עד סוף מועד למעד המועד הוא מועד גופי יום טוב ואסור למה צריך עד סוף המועד תגיד עד עד

תחילת המועד ואני ביום טוב בן כו זה אסור זה יום טוב כל ימי חול מועד יום טוב ואמר הפפה כדימר רב לא נצרח אלא לאסור יום שלפניו הכי נמרחה אלא לאסור יום של אחריו כמו שלמעלה אמר לו למה אני לא אומר ראש חודש אלא אני אומר מראש חודש גם אני מכניס בפנים שמונה ימים שמונה ימים וגם אני מכניס את הראש חודש כדי יום שלפניו יהיה גם יהיה יהיה גם אסור בהספ בתענית גם עכשיו למה אני מכניס את המועד להגיד לך למה אני אומר זה יום טוב

של מה שהם עשו זה יום טוב עד אחרי כל ה עד אחרי המועד כולל המועד בגלל להגיד לי בשביל ללמד אותי יום של אחריו משם משם משם תח את הכיסה משם חבי מבחינת כבוד הרב אז יוצא כאילו בחודש עזר יום אחרון של חודש לא למספר כן אסור אסור גם להתענות ולא להשפיד זה אז היה היום אין את הימים האלה יפה גם יום שאחרי יום אחרי חול המועד גם אסורחק איסרוחק זה יוצא בעצם זה יוצא לו בערך ששעה ימים של מזפד יום לפני זה יום אחרי חול

המועד זה עוד השבעה זה יש פה את ה לא רק זה לא יש לך את כל השבעה של מתחילת ניסן עד שמונה בניסן, אחר כך משמונה בניסן עד סוף החג. זה הרבה הרבה ימים.

כן. כן. החידוש פה שאנחנו לומדים מקודם למדנו לפני עכשיו לומדים אחרי. זה בא רבי יוסי להגיד לי גם לאחריו.

הנה אתה רואה לאסור את שלפניו להכין הכתחד רשע אחד ניסן סור יום שלפני ראש חודש בתענית כדי להם בסמוך לפנין אסורין די משום ראש חודש לא היה נאסר כדי מפרש דברי תורה אין צריך חיזוק כך למדנו הגמרא שואלת כמן כרבי יוסי דאמר בין לפניו בין לאחריו אסור יכי ב29 נמיר דו יומה דקמ יום דמתקמת מידה טיפוק לדבה ליומה דבתר 20 תמניה ב וכולי רק רגע נסביר אם כך שאתה אומר לי אתה יודע למה מנה משמיני עד יום לאחרי אחרי עד יום האחרון של החג זה ימים

דלא למספט בעון ולא להתענות אני יודע יום החגרון מספר אלא אני אמרתי לכם בשביל לתת יום אחריו שגם יהיה אסור אם ככה שדעת רבי יוסי שיום של אחריו יהיה אסור כמן כרבי יוסי דאמר בין לפניו בין לאחריו אסור גם לאחריו אסור לא כמו רבנן כי המסקנה שלנו היה מן הקטח הקודם ש באחד בניסן נועד להספד רק קיום שלפניו יהיה יהיה אסור כן יחי ב-29 נמיריה דהבה יומד מקמ יומד מתוקם תמידה טיפוק לדבה לא יומד בתר 28 אתם יודעים יש ביום 28 לחודש אדר היה בו גם

כן יום טוב במגילת תענית יום 28 היה יום טוב של מגילת תענית גם כן ויום של אחריו, אם אני אומר שיום של אחריו הוא גם אסור בהספ בתענית, אז יום ה-29 ממילא הוא יהיה אסור בהספ בתענית. ואתה אמרת לי, אתה יודע למה אני למה אני אמרתי לך מניתי מראש חודש שאסור בספט ותענית? אני לא צריך זה ראש חודש ראש חודש בן כו אסור בספט ולתענית למה מניתי אותו בשביל יום שלפניו איזה יום? 29 אם עכשיו אתה אומר הלכה כמו רבי יוסי שדעת רבי יוסי גם לאחריו

אז יום 28 זה יום טוב אז אז יום אחריו זה 20 9 זה אסור בספתענית אז למה אני צריך למנות את היום של ראש חודש ולהגיד ליום שלפניו בשלמה אם אני אומר דווקא יום שלפניו יום שלאחריו לא זה כמו רבנן אז אני אז אני צריך להגיד את הראש חודש למנות אותו בימים שהם ימים טובים של אסורים בהספתענית בשביל שאני אגיד יום פני פניו שיום 29 יהיה אסור אבל אם אני אומר שגם יום של אחריו אז אני לא צריך למנות את זה כי יום יום 28 זה

היה יום טוב איזה יום טוב זה היה עכשיו הגמרא תמנה כבודו הבין אותי כן כן קשור כמן תראה ראשי כמן כרבי יוסי דמתין דף בתמיהה ושבקת רבנן אחי ליבד רבי יוסי מוקמת לה למגילה תענית כט באדר למ דקתרץ דדהכי דהדהכי נקת רשירחדניסן דהיינו יום דאדם הסמוך לניסן לעולם חסר מכט יום מכו בשום דקבעלי מסר יום כט משום קבעל משר יום כט תיפוק לה דבכבה אסור יום כט למה דבה יום דבתר כח שהוא יט שהוא יום טוב ואסור ואסור יום של אחריו כרבי יוסי והמין הקד ישחה

לאיסור שלפניו עכשיו הגמרא רוצה להראות לך איזה יום טוב זה יום 28 באדר מה היה אשכונסו בהון מה היה בהם בוא נראה נתניה בנמניה ב ב-28 בחודש אדר התשורת תותה ליהודאה הגיע בשורה טובה ליהודים מה דלא יעידו מנוריתה שלא יבטלו מן התורה אתם יודעים הרומאים גזרו עליהם גזרה לא לעסוק בתורה מתי הודיעו להם שפסקה הגזרה הזאת ביום 28 לאדר היה שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל אוי ואבוי שמד על ישראל שלוש גזרות קשות עכשיו שלא יעסקו הדבר ראשון שלא יעסקו בתורה כלומר אם לא

מקימים תורה ואת המצוות זה שמת חס ושלום השם יצילנו אז מה תראה הגמרא אומרת מה אם גזרו עלים שלוש גזרות א' שלא יעסקו בתורה הקדושה ב שלא ימולו את ביניהם זה יסודות של עם ישראל מה זה לא למול את הילדים זה לא יהודי זה עורה ברמנן ושיחללו שבתות זה אות ביני וביניכם מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו הלכו ונטלו עצה ממטרונית אחת שכל גדלרו ממציא אצלה הייתה איזה שרה אחת מטרוניתה חשובה עשירה אוהבת לעשות להם קיופות לגדולי רומי תמיד הם באים אצלה אוכלים טבית אוכלים כל

מיני דברים ככה טובים היא עושה להם בעבע על תמר וכל מיני דברים עושה להם ככה שיהיו מבסוטים סמבוסקות כן כל מיני דברים טובים וכמו שאנג'ל אוהב הסדווק הזה מתקתק הייתה עושה להם שכולם יבואו.

אמרה להם עמדו והפגינו בלילה. אמרה להם באו אצלה תעצו איתה. ואמרה להם תשמעו אתם תלכו מתי תעשו הם בלילה יש צעק תצעקו ותצעקו לקדוש ברוך הוא והם יפחדו. אתם תתפללו והם הם יפחדו פחד נורא.

למה בלילה הם מתפחדים מהלילה מהחושך. עולם הזה מלכות יוון זה חושך חושך על פני תהום הגמרא אומרת זה מלכות יוון אלה אומר תלכו תפקינו בלילה כדי שישמעו השרים ואז הם יפחדו וירחמו עליכם כי אם לא ירחמו עליכם הם יקבלו מכות מה הלכו והפגינו בלילה אמרו איש שמיים איפה השמיים? איפה הקדוש ברוך הוא בשמיים? חילול השם.

ריבונו של עולם, לא אחים עכשיו הם אומרים לגויים אחרי שהם צעקו והם חוזרים בתשובה, קודם כל הם הם צעקים לפני הקדוש ברוך הוא, חוזרים בתשובה ואומרים לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, למה יאמרו הגויים היה אלוהם? אוי ריבונו של עולם בשמיים, למה יאמרו הגויים ההי אלוהיהם שלא יהיה חילול השם? ואז הם התחילו לדבר לגויים. לא אחים אנחנו.

מה? אנחנו לא אחים. לא בני איש אחד אנחנו. אנחנו אחים.

עשו ויעקב אחים מבטן אחת. לא תגיד אחים בן אחר בן. בטן אחד היינו. לא בני אב אחד אנחנו.

לא בני לא בנים אחת אנחנו גם אברהם וישמעאל אחים לא בני הם אחת אנחנו זה יעקב ועשו זה הגזרה של היונים או של הרומאים רומאים רומאים פה היום רומאים מהשתנו מה נשתננו מכל אומה ולשוש שאתם גוזרים עלינו גזרות רעות מה קרה? הוא בטילום. באותו יום 28 עשה יום אסור, אסור בתענית ואסור בהספד. כלומר, מלכות רומי הם היו מבני אדום.

רומי. רומאים הם מבני אדום. אז הוא אומר שלושה דברים כנגד שלושה גזרות. דבר ראשון לא אחים אנחנו.

כן. למה לא יעסקו בתורה? כתוב לא תטעב כתוב בתורה לא תתעב אדו אדומי כי אחיך הוא כתוב מה מה אתם עושים לנו ככה התורה אומרת אתם אומרים אל תלמדו תורה בואו תראו מה כתוב בתורה לא תטעבדומי כי אחיך הוא התורה מעידה מה אתם עושים דבר שני לא בני אב אחד אנחנו הגזרה לא ימולו הרי יצחק אבינו נו נימול לשמונה ישמעאל נימול לא בני אם אחד אנחנו למה לא ישמרו שבת כי לא כתוב אצל רבקה ויביאה יצחק האוהל שרה אמו ברשו רבותינו שמעת שבאת הרבקה אליו שו

להיות באוהל נר דלוק בערב שבת ערב שבת והאמת מת שאדם וחווה הם אב והם לכל לכל אומות העולם לכל עם ישראל ולכולם אז מה אתם רוצים לנו מושחרה מהד מה עשינו לכם כל פעם הם גוזרים גזרות והקדוש ברוך הוא כל פעם משנה אותה בצורה אחרת אבל כל זה מתי שעם ישראל שמיים הקדוש ברוך הוא מדקדק לפני כן תופס את עם ישראל אומר להם תחזרו בתשובה בצורות אחרות מביא קורונה מביא בעיות תחזרו לא חוזרים מביא קורונה יותר חזקה השם יעזרנו דבר כבוד שברוך לא חוזרים מה נעשה

הפקרות רוצים לקחת את הכותל ביד א ביד מתיבונים רוצים למסור את הכל ביד משוגעים עם שר עלמה לתפשאה אז מה יהיה בסוף שלא יהיה צרות גדולות אבל כל זה עוונותנו יתולה אם אנחנו נחזור בתשובה נלך בדרך השם הכל יעלם זה אנחנו צריכים להדליק את האור האור דוחה את החושך זה העניין אם אנחנו נפיץ את התורה ונלמד האור ידה את כל החושך הזה זה לא יהיה להם מה לעשות. המלכות הרשעה תיפול.

היא לא יכולה להחזיק מעמד. אבל אנחנו מי רוצים? רוצים מלך המשיח. לא רוצים אף אחד.

רוצים רק מלך מדונו של עולם. בשלמה חרם על עם ישראל. באים אלה משתתפים איתם עם הגוי ומי יודע עוד מעט שלא יקרו ממשלת של גויים אח בוא נמשיך נראה רשי לא יהיה עידון שלא יהיה צריכים לבטל מתלמוד תורה נגזור עליהם שלא יעסקו בתורה אפגינו צעקו כך מתגמים בתהילים כל לשון שבעה וצעקה לשון פגינה הפגנה אתה ראית מה זהגנה פגינה ראית הפגנה צעקה איש שמיים גרסינן אה השם לקדוש ברוך הוא יהיו צועקים על אותם שגזרו עליהם גזרות קשות ואמרו להם לפני הקדוש ברוך הוא וכי לא אחיכם אמרו להם לפני השם יתברך לא אחיכם אנחנו אז אם ככה עד פה זה ראיה לשאלה כלומר אם כן יום 28 זה יום טוב שביטלו את הגזרה הזאת. כן.

ולכן יום אחריו לא מספידים. אז אם אתה אומר כמו רבי יוסי אז למה צריך להגיד את ראש חודש שנעשה שיום לפניו? אמר הביה לא נצרך אלא לחודש מעובר. באמת מגיל התענית זה כמו רבי יוסי שיום של אחריו אסור בהסב תענית אז אז אם כן מה יהיה אז למה צריך את ראש חודש אז כבר יום שאחרי א 28 יהיה אסור אמר רבינו נצרך אלא לחודש מעובר למה צריך להזכיר א' בניסן חודש מעובר חודש אדר בדרך אף פעם הוא לא מעובר תמיד מסדרים אותו לא יהיה מעובר חודש

חודש אדר לפעמים הוא עשו לו יומיים שונה משונה או שהיה מציא בו או שהיה עשו פעמיים ראש חודש אדר או ש את ראש חודש עשו יומיים אז הוא בו 30 יום ויום זה לא זה לא יום של אחריו אתה מבין יום של אחריו זה 28 באדר אז ויום כט וזה עדיין לא ראש ראש חודש מה תעשה איתו זה 28 באדר נכון יום כט זה עדיין זה אמרנו זה יום של אחריו עכשיו יום יום 30 זה עדיין לא זה עדיין לא ראש חודש כמו אלא צריך 31

זה הראש חודש יום שלפניו זה יום 30 מי ילמד יום 30 זה ניסן ראש חודש ניסן אי אפשר לומר שיש שני אדם אפשר כן יש שני פירושים ברשי תראה רשי לא נצטרך לחדש מעובר בשנה מעוברת שיש בה כתוב בגמרא מעובר אה לחודש מעובר יש שנה מעוברת יש חודש מעובר אתה מבין מה הבדל בשנה ההבדל שני הדרים זה זה שנה מעוברת שהיא מולידה פורים קטן אבל אם אני אומר חודש מעובר ראש חודש זה לא יום אחד זה צבע ימים כמו עכשיו ראש חודש תבת יהיה שבת וראשון

לא נצרך אל חודש מעובר בשנה מעוברת שיש בה שני אדר ואחד חסר לאשתה הוא אדר שני מלא אבל יום 30 לפני ראש חודש ניסן הנה המנהמה הנה דעברוע לאדר כגון שלא נראה חודש יום 30 ום יום טוב דכח לא מצר אלא כט בסדר איך תאסור את יום 30 לכן צריך שיהיה ראש חודש ניסן גם יום טוב של תענית שאני אסור את יום 30 לפניו בסדר רבה אמר רב השמפו תמה לחודש חסר אז יום יום כט זה יומו האחרון אז גם אבל מה אז מה יהיה גם

יש חידוש כל של אחריו בתענית אסור בין יום טוב הזה של מגילת תענית לבין יום טוב הזה של מגילת תענית כיוון שראש חודש זה גם יום טוב של מגילת תענית אז הוא כיום טוב עצמו ואפילו בהספ מי היה אסור באמת הוא היה מותר היה אסור בתענית אבל בהסד מותר עכשיו כיוון שהוא בן שניים בין שניהם אז הוא יש איזה ראשי רבה מה הוא גורס רבה לא רבש לא רבשה יוד כן גרסת ראשי רבה רבה אמר אפילו תמחוד קודש חסר והכינקת מרשירחה דאבה אסר ליום טוב כט

משום בתר כח לאב אשר אלא בתענית לחודה כל שלאחרב כלומר כל שאסור משום אחר יום טוב בתענית הוא אסור ה באספד מותר והכי נקת מרשחה דלבי כט דנקת מוטל בשני ימים טובים משום ד אם צר משום ד לפני יום טוב אם הוא לא צר בהספד לנקת קוד של אחריו משום לפניו אסור בהספ אלאד פריך לשר יום כט משום בתר כחדר כל של אחריו יפה אמר מור אמר מור מתמניה בועד סוף מועדה איתותיו חגדש שבועיה למה זה נקרא ימים טובים יום טוב של מגילה תענית למה משמונה

בניס סן עד סוף מועד של חג הפסח תותב חגדשוע התותב מה זה תותב ישב עשו שלום על חג השבועות שזה לא צריך תמיד להיות יום ראשון לא כמו הצדוקים דלה למספד הימים האלה אסור להספיד בהם למה לי לממר מתמניה למר מתשעה בה יגיד מתשעה הוא תמניה בה אסור למה אני לא צריך להגיד שהצמו יהיה אסור בגלל שזה אז אני ממילא יודע שזה אסור למה דהבה היום יתוקם בית מידה יום שהוא קם בו התמיד הלו התמניה יום קודם הוא קם התמיד כלומר אמרנו שהתמיד התווכחו הצדוקים עם

החכמים אם צריך התמיד להיקרב משל יחיד או משל ציבור רבותינו אמרו משל ציבור הם רצו אפילו משל יחיד נצחו אותם חכמים לא.

אז עד היום השביעי הזה, עד השונ, אני יודע כבר שזה יום תענית, יום למחורת זה גם כן אסור בהספות תענית, כי כך אמרנו, יום שלחר יום טוב שלהם גם אסור, זה יום יום השמיני נגיד אז למה צריך להגיד מיום השמיני איתותיו חגד שבועיה? לא צריך תגיד מיום התשעי למה זה אני יודע כבר אז הגמרא אומרת כיון דאינו מקלע מילתה ובטינ לשבעה תמניה גופה אסור דבליומה קמה דיתותיו בחגדש שבועיה גמרא משיבה אולי חס ושלום דין מקלע מלתה יראה איזה צרה באחד ממועד הראשון כלומר בתוך השבעה ימים

האלה מי מי אחד בניסן יראה בו איזה גזרה וגזרו בו תענית הוא בטינה לשבעה ביטלו כיוון שמקצת המועד בטל כולו בטל של העמדת התמיד אז לכן אז נתבטל השבעה ימים האלה אז מה תגיד יום למחורת זה יום טוב אי אפשר נתבטל בגלל שהיה איזה צרה עשו בו תעניות אז אומר אז לכן תמני גופה למה דע ליומה קמדיתותיו בחגה שבועיה זה יום קודם שנתושב בו חג ה החג היום טוב של שבועות שנתיישב חג השבועות שלא תמיד יחול ביום ראשון אלא אפשר שיחול באיזה אחד ימים מהשבוע אז

לכן מקרה כזה צריך להזכיר מגילת תענית שלא יבטלו את יום שמונה בניסן עד שבעת ימי עמדת תמיד מישה מנה גופי יום טוב דהבה למנחמים טוב דיתוק באותו מידה כדכתיב מרשח העתמניה אז הגמרא אומרת אחי גרסע מלבנ לשבעת גופה אסור דיומדת חגשבוע היה אי א אי די הקלע מלתה שם נגזר גזרה וצריכים להתענות תוך אלו הימים טובים תמיד הוא ביטלו אותה להתענות בכולן שאין לבטל על החצאין הכתי יום מנהיה אסור משום חגדש שבועיה והיא קשה הקטי לא התשעה אפילו היא רע מלתה דבטלה כתי אסור תמניה גופה

משום יומקמה דחג שבועיה שלפניו פרחי להיום תגופי בתנה לקום לגזור כמי יומה דיתותיו חגה דשועיה חי גבנ את הרצמן ביום טרינוס הגמרא אומרת אשתה דעתית לאחיי מה שהגמרא אמרת השובה השלישית הזאת למה הוסכה ראש חודש ניסן אתה צורך כט באדם לפניו אז אשת דעתית לאחי שהגעת לכלל מסקנה שיש יש חידוש בהזכרתו בפני עצמו שאם בטול אחד המועדים אז יהיה אז יהיה אז דינו כפו שום 29 אז אז אז שם ביטול אחד המועדים מה אומרת 29 כן ד מק כיוון דאילו מקלע מלתה ובטינטניה 29 גופה אסור

דבל יומד מקמ יומה דתוקמת מידה אם אתה אומר אתה יודע אולי יהיה איזה צרה ויגזרו תענית ואני אבטל אז לכן אני מונה לך את זה בדיוק מאותו יום שהתחילו את התעני טוב אתה אומר תל למה אתה צריך לבנות משמונה תמנה אותו מתשעה כי השמונה בנקו הוא אסור בהספתענית אמרתי לך אולי התבטל השבעה מקודם על ידי איזה גזירה של איזה צרה איזה תענית אז אומרים ככה 29 נמ למה אני מונה את ה-29 שהיה אסור? לא יקשה עוד אני יודע כיוון דהינו מקלע מילתה יקרא את זה צרה

ונגזרה גזירה ובטינה ל-2 מותמניה אני מבטל את יום ה-28 שאז פסקו יכולים ללמוד כבר תורה ואין גזרה של המילה ועשינו מזה יום טוב יום 28 והיה איזה גזרה ויכזרו עליו תענית אז 29 גופה אסור דבל יומה דמקמי יום דיתוקם תמידה אפילו ש 28 לא נהיה יום טוב בגלל איזה בעיה שהייתה אז ה-29 יהיה יהיה מותר בהספד כי יום שלפניו לא היה יום טוב לא למה אני מונה את יום הראש חודש גם כן בגלל להגיד לי שיום שלפניו יהיה אסור למה שמה אם בטו את 28 יפה

זה צריך קצת לשים לב וזה הולך רבותינו רבותינו לפעמים אם יש איזה בעיה איזה גזרה כמו עכשיו רוצים לעשות בעיות תלמידי החכמים עושים תענית מה יוטרו להם שצריך אנשים להתפלל רוצים לגזור על קוטל גזלות צריך תענית צריך צריך צריך כולם להתעסק ולבכות לקדוש ברוך הוא כבוד הרב אם זה רק יום אחד בתוך השמונה של ניסא ויש גזרה ויום תענית זה מבטל גם את הימים שב כן כן כן כולם זה מבטל כט נמתרצל נצרה להכי נחת שח פה זה לא ככה אבל היום ה-28 רק הוא יום

יחיד של יום טוב כן אבל אם כמו שאתה אומר מראש ניסן עד עד השמיני יום אחד היה זה מבטל את הכלב כן יפה תמר רבי חיה ברשה אמר רב הלכה כרבי יוסי עכשיו ראינו מחלוקות לפניו אסור בהספט בתענית או אחריו אסור רבנן הורים אחריו רבי יוסי אומר גם לפניו בוא נראה רבי חיא ברסה אמר רב הלכה כרבי יוסי כנמר בין יום שלפניו בין יום של אחריו אסורים בהספטענית שמואל אמר הלכה כרבי מאיר יום שלבניו אסור אבל יום של אחריו יהיה מותר ומאמר שמואל אחי הלכה כרבי

מאי יום שלפניו יום של אחריו מותר ואת רבן שמעון בן גמליאל אומר ומה אתמוד לומר בהון בהון שתי פעמים כתוב שמה אילן יום הידה להתענאה בהון ומקצת הון דלא להספיד בהון מה זה בהון מה זה בהון דווקא בהם זה כמו מיעוט לומר לך שהן אסורין לפניהם אחריהם מותרין אתה אומר רק הם אסורים בהספת תענית בהון אבל לפניהם ואחרייהם מותרים. ואמר שמואל הלך חקרב שמעון בן גמליאל.

אז איך אתה אומר? שמואל אומר שיום שלפניו אסור. אתה ראית מפה שהוא פה סקר רבן שמעון בן גמליאל הגמרא מתרצת מארה סבר כנדליקטנה דמקל כרבי מאיר אמר הלכה כרבי מאיר בתחילה כאשר שמע דברי תנקמה ורבי יוסי אמר אין תנשמקל כמו רבי מאיר הרי יש להקל כמוהו אמר הלכה כרבי מאיר כיוון דשמין רבן שמעון גמליאל דמקטפה ומתיר בהספה ותענית בימים שלפניהם אמר לך קרה רבן שמעון בן גמליאל תראהזה זה נקרא כולה שיכלו להספיד ולהתענות זה כולה ואמר שמואל הלכה כרבן שמעון מדרבננינו ולא מחמרינן כולה היי וכן

אמר בא לי זה שם חכם בא לי למה בא לי אתה שואל אותו למה אתה רוצה ככה אומר בא לי יש לך שתי תיבות על זה לא מה זה יש כאלה עושים עליו או לא יש ראשי תיבות על כל המילים האלה בא לי אה אה בית לחם לא רוצה לא טוב בוא נמשיך לכן אמר בא לי זה שם חכם אמר רבי חיא ברבא אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי אתה רואה רבי יוחנן פסק לחומרה שזה ימים שאסור להספיד בהם לטענות בהם אמר לרבי חיא לבלי לבאלי

לי הסביר עלך אני אסביר לך שלא תטעה כי אמר רבי יוחנן חק רבי יוסי הדלתענאה אה לא התכוון לדברי רבי יוסי אודות הימים האסורים בהספד אלא אודות הימים עליהם ציינתי מגילת תענית שלא להתענות בהם ולפניו לחר מותר רבי יוסי אומר לפניו אסור לאחר מותר ואמר רבי פסק רבי יוחנן כרבי יוסי זה גם כן לגבי ימי איסור של אספד אז פסק רבי מאיר שלפניו אסור ולאחריו מותר בהספד תראה רש"י כי אמר רבי יוחנן חי אדלאתענאה דימים טובים מגילת תענית דלאנאה לפנין אסורים חרם מותרים כרבי יוסי ולא

כרבי מאיר דאמר אף מותר אבל דלמט אין כרבי יוסי דאמר לפניו ולאחריו אסור אלא כרבי מאיר למר לפניו אסור לאחר מותר עכשיו הגמרא מה שואלת מאמר רבי יוחנן אחי דלפניו מה אסור כרבי יוסי שבימים כתובים זה לא להתענות בהן לפניהם אסור לאחריהם מותר למה רבי יוחנן הלכה כי סתם משנה בתנן רפי שאו מקדימים ולא מאחרים זה לגבי קריאת המגילה אמרנו אם קראו את המגילה קודם זמנה מדינה אף על פי שאמרו לגבי בקריאת מגילה בפורים מקדימים לקרואה קודם זמנה ולא מאחרן את קריאתה אי אפשר לא אחרי

אחרי טו טו באדם מותרים בהספענית הימים המוקדמים שלפני טו וי מותרים בהספ ותענית הנה בני תו קריאת המגילה דקרחין קודם זמנה כתפרשתם ביא ביב ביג ביא בתו שכפרים מקדים יום הכניסה מותרנו נותני ימים שקראו קודם זמנה בספדת תענית אתה רואה למשל זמן המגילה או ביד או בטו אנחנו בירושלים בטו אבל כל התל אביב זה יד עכשיו לפניהם אפשר אפשר להקדים ליום הכניסה כי אם יש כפרים לא יודעים לקרוא מקדימים ליום הכניסה כניסה או יא יב ויג אז אבל בכל זאת הימים האלה מותרים בהספ מה חלק

חובגים חלק מנים בהספות תענית מותרים לא גם אלה שקוראים מגילה א קוראים מגילה ומותר בהספ והכל כן זהמה זה לא בזמנה זה לא ממש היום טוב היום טוב זה ביד או בתו אמת הנה הוא שואל אותו על מה זה חוזר אם נאמר בני חמסר וכקראו לבר ביסר אם נאמר מדובר בן קרח שמו כף חומה ממות יהושע הוא הלך ליד לכפר ושמה קוראים כדינו ביום ביום 14 ועליו אמרו על הבן על הבן קרח הזה שהוא ב-15 אמרו לו אתה מותר לך להתענות ביום הזה אה הוא משרה

אפילו שזה לא פורים שלו, זה פורים שלו זה בטו והוא הלך לכפר ושם עושים ביד ואז הוא והוא לא עושה איתם הוא חוזר לכפר להקרח והקתי במגיל התענית יום 14 בו ויום 15 בו ימי פוריה אינון דלה למספר בהון אתה רואה כתוב מפורש גם על יד ואמר לא נצרך אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה. אתה רואה לא ניצח מגילת תענית לאסור כברים ביום ידקחים ביום טו אלא בא להוסיף לאסור בני חיוב קריאת המגילה שזה יום יד להתע מלהתענות גם ביום טו ואת

ארץ של יום טו מלתענות ביום יד למה ידו זה תמיד פולים אם לנו בני ירושלים שמוקפת חומה מ וענ אם נבנה תל אביב שאר המקומות שזה יד.

למה הם לא מוקפים חומר? גם אם אנחנו הולכים אצלהם גם אסור. תמיד זה אסור. מתי עושים כל עם ישראל?

יש פסוק כי יד על כס מלחמה להשם בעמלק מדור דור כי יד. כי ראשי תיבות כל ישראל יד. מתי עושים פולים יד כי יד על כס איפה שכיסא המלוכה שזה ירושלים על כס יה זה טו מה עושים בימים האלה מלחמה להשם בעמ החצרה א' פעם שמעתי איפה א' כיסא כתוב שאין הכיסא שלם ואין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק עכשיו השם הוא רק יק הוק זה זה אחרי מחילת מחיית עד שמחיית עמלק וגם א' של הכיסא לכן כתוב כי הוא ציווה ויעמוד הוא הוא הו

א' גם ביום ההוא יהיה תשבו ביחד נכון זה קונס אמרנו ארבע אה בוער לבד אתה לא יכול לעצור את זה זה יוצא בין פורת יוסף הלאה ראשי משרי יד אפילו לפני טו בהספתענית ואמר רבנו נצרחל במגילה תענית לגזור הספתענית בני יד ביד בני טו ותטו דקטיב בהדע להיות עושים את ימי הפורים האלה אלא לאסור שזה בזה כן וא אלא מה זה מה מה זה מותרים בהספת תענית שאמרנו ואני ארביסר לקרקרה לבטלי שר אתה מבין בני השגרים בכפרים הם הקדימו ליום הכניסה שקוראים להם ב-13 להם התירה

התירו באספ תענית אומר איך זה יכול להיות 13 יום נקנו אתה הגמרא תגיד מה זה יום ניקנור לקחו את ניקנור עשו אותו תיקה תיקה אתה יודע מה זה תיקה תיקה שציון משה ס משה מה זה תיקה תיקה חתיכות חתיכות נכון חתיכות חתיכות בוא נראה לקחו את ניקנור עכשיו של חנוכה עשו אותו חתיכות ביום יג באדר הוא קשור לזה של הדלת אה לא חס ושלום ניקנור של הדלתו זה היה יהודי כשר צדיק. זה גוי.

זה היה שייך אותו אנטיוכוס, אחד מהשרים שלו של הצבא. שלח אותו כי אבן מקיר תזק. אבן ראשי תיבות אנטיוכוס בגריס ניקנור. אלה היו שלושה שאתה תדע.

בסדר. הוא בהתחלה שלח את ניקנור, אחר כך שלח את בגריס. כולם הלכו פייפן. לא לא לא שייך לניקנור שנעשו נש לדלתות שלו.

הניקנור הזה זה יהודי צדיק. רק קראו לו כנראה על שם ניקנור ואסור לקרוא על שם על שם רשע. על שם רשעים אסור לקרוא. זה זה מובא בפוסקים שאסור לקרוא.

הוא הוא קדם לו הצדיק קדם יש אומרים למה קורח ככה נהיה לו אלוף קורח כן אני רואה שהגיע לנו יהודי זה הורח חשוב היום יושב על יד התוניזי ממיתים ממיתים עצמם עשות תורה ברוך הבא ברוך הבא שלך אה יופי יופי שם ישמרך ויחייך טוב שבאתי טוב מאוד ברוך הבא אז זה יום ניקנור בגו הוא אסור בס בת בטענית אותו יום עשו אותו עשו בו שפטים ואני הרביסר וכקרה לבטרסר גם יום וקוראים להם ב-12 וזה וזה מותר בהספה נו נור יום טרינוס הוא הוא גם הוא גם

אותו עשו בו שפטים טרינוס גם היה רשע מרושע ועשה צרות עם ישראל ובסוף הקדוש ברוך הוא אין דבר כזה שאדם עושה צוחק צוחק אין הקדוש ברוך הוא תופס אותו בסוף מטפל בו יום טרינוסו הנה הגמרא תגיד עכשיו אליו קראו לו בחצר ביא וקטנה מותר בהספענית אתה רואה זה יומ יום שפני היום טורניונוסט מותר באספ זאת אומרת בתענית אתה רואה סתם משנה מתירה להתענות יום לפני שאסור בתענית שכתוב במגילה אומרת לא ואיך אתה אמרת לי יום לפני מותר אסור פה אתה רואה שכן מותר אומר לא בני

ארבסר וכקראו לו בטרסר כ אמרת יום טוריהנוסו יום טורינוס גופי ביטלי בטלוהו הועי ונהרגו בו שמיה ואחיה אחי ביטלו החסידים ביטלו יום טוריאנוס למה בוא ביום נהרגו שמיה אחיו אז אז ביטלו איסור בתענית אז בזה דיברה המשנה אף אם לא הקדימו קרו בני הכפרים ביום יב מותר הוא בהספתענית למה יום טוריאינוס ביטלו אותו עכשיו הגמרא תפר מה היה בגלל שמת שמעיה ואחיו מה היה איתם אני לא יודע הרגו אותם לא איזה ש לא לא זה לא זה אל זה לא הרוגי אל אה זה לא זה

זה לא זה חכה אני אומר לך אני לא יודע אתה כבר הנה לא פירש מ לא הוא יודע הוא הרבה דברים יודע יותר טוב ממני זה לא אומר לא זה ראשי אומר לא אני אלא בני יד קראו ביב שהחל יד ברביעי בשבת תורינוסמוך המפרשה בחצר שכל להיות ידחד בשבת פרים מקדימים יום הכניסה דיא שמע מינה לא נפלגב שהוא יום שלפני תורינוס שהרי בהספד שמעיה ואחיו תשמע הנה אתה שומע רשי שמיה ואחיה חסידים היו ולה פירש מם ד למה לא תגיד זה אותו שאכל אותם אריה או

משהו דאותו שאכלו אריה עידו היה ולא שמעיה וגם זה קשה חס ושלום שעידו הנביא אכל אותו אריה לא וגם לא אותם אכל אז אז מה מה אומר רשי לא נודע מה היה איתם מה היה הסיפור איתם ראשי אומר לא נודע אבל ציון משה הוא יודע מה רשום לך? כן. ואחיה אין לנו י מ שמע אחיה. אה נו ויש דיבורים כי הם הרבה לא ולפי מקור היו אלה שלהם שו יש דיבורים אליו הקה שיש בעולם לא כן אבל זה לא זה לא זה כן יש אומרים יש

אומרים פעולה כן יפה יפה כל הכבוד עם הנה מה כי ה מה אתה אומר כי דרב נחמן גזר תעניתה בתרסר הנה רב נחמן גזר אמרו לה רבנן יום טרינוסו אמר לו יום טרינוס גופה בטילו בטל ונרגו שמיה ויהיה אחי מה אומר זה טיפוק דבל יום שלפני יג יום נקנו אמר שת שתי גופה יום שלפני יגיב אסור והיו גופי בטלוהו משום יום נקנור ניקו ביטלו משום יום נקנור ניקו ונגזור אותו עצמו ביטלו אתה רוצה יום ניקנור יום שלפני ניקנור נגזור עליו לא הנה מיניקנור ומטריונוס הנה אתה

רואה אני כותב אצלי אצלי כתוב א ונהרגו שמיה ואחיה אחיו שהיו צדיקים ראשי והוא אומר ראשי שלא התפרש מן אבל הערוך כתב הערוך שהם הרוגי לוד המוזכרים מפסחים ובבא בתר והם שני אחים שזמנם נמצא בת הקסח של רומי הרגו ביקשו הרומאים להרוג על כך את כל היהודים וכדי להציל את כלל ישראל עמדו ואמרו אנו הרגנוע ונצרצו הרומאים להרוג אותה בדבד ועל אורגל אלו נאמר בשמיים ארוגי מלכות שאין כל בריאה יכולה לעמוד במחיצתם כמובה בגמרא אבל לדעת ראשי הרוגאלות זהלנייונוס ופפוס גם רבנו הארי כותב בשער גלגולים

ההורגלות זה זלוליינוס ופפוס כמו ראשי זה לא כמו שאומר הערוך וראשי אמר על עידו אין הכוונה למעשה מובן שאחד הנביאים נהרג על ידי אריה ששם אותו נביא היה עידו ולא שמעיה.

דהיינו ש מזכיר שמעיה הנביא אין זה אותו שאכל האריה. שעידו הנביא הוא זה שנאכל על ידי אריה. כך אומר המרשה. הילקות ראובני אומר כשמשיח בא לגן עדן והוא רואה דיוקן של הורגלות ועשרה ערוגי מלוכה נושא קולו ושואה כארי וכל הגן וכל הצדיקים מזדעזעים והכל נשמע במרום הקדוש ברוך הוא מוריד שני דמעות היו יהודים יש מחלוקת הרב אמר הרב אמר שהם לא היו יהודים בכל זאת יש להם חלק לעולם הבא שמות יבנים הם באמת הם לולי נוסף ופפוס הם לקחו עליהם הצילו הצילו דור שלם אז כן

אז אתה רואה אתה אתה יצאת צודק בסוף שיש מי שאומר לא לא זה הערוך כותב כך אם יש תלמיד חכם אומר שהרוגים מלכות אל החלצה נחשבים באותה מידה כמו מקופה נכון נכון בוא נראה מה היא ניקנור תניה ניקנור אחד מאפרי יוונים היה אתה רואה היה אחד מהדרוכסים של היוונים בעת מלחמת החשמונאים בבית שני זה ניקנור אתה שמעתי יומה כן ובכל יום ויום הימני ידו עד יהודה ירושלים ואומר א מתי תיפול בידי הוא רוצה שתיפול בידו אתה מבין והרמסנה כשגאו מלכות בית חשמונאים וניצחום ביום יג באדר

היה מה עשו לו הנה קיצצו תיקה תיקה בעונות ידיו ורגליו סך הכל בעונות לא הרבה בעונות ידיו ורגליו הטלאום בשערי ירושלים ואמרו פה שהיה מדבר בגאווה פידיים שיו היו מניפות על ירושלים תעשה בהם נקמה פלא הפה הזה למה לא חתכו לו את הפה בכלל רק את הבוענות עם ישראל אה ככה עם ישראל פה אומר המרשה מוכרח לומר כי דברי הירושלמי שחתכו ראשוטלאו כך כותב המרשה קשה היה להם לחתוך את הלשון דווקא לתלות כמו שעשו בבאונות ידיו אומר לא מספיק לשון למה בלשון הוא אומנם הוא היה

מדבר היה גאווה בתוך הראש שלו בתוך המוח שלו ככה אומר הבן איש חיף הידיים כנראה איתם הוא היה עושה היה דין לקפוץ ל ירושלים כן שואל רב דווקא את המעונות של כל הטחתוכו הלבים של של הקנות אוי מי טוריונוס הנה הנה הנה הנה כשביקש טוריאינוס איי איי איי אי א אי איי הנה זה דלינוס אתה רואה עכשיו זה בע מהוריאנוס איזה פה היה לו לניקנור הזה אתה יודע זה צריך ארוכה ומרפה מה טוריהנוס כביקש טורינוס להרוג את לולינוס ופפוס אחי בלודקי י בדבר זיהוי של פפוס

הוא מקום לא תקיה ראה סדר הדורות ערך פפוס בן טובה תיקח סדרות פה תראה ערך פפוס אתה יודע הם היו בלוד על ידי גזרה נגזרה לישראל להשמיד בשביל בת המלך עמדו אחים האלו ואמרו שהם הרגוע בשביל להציל את כל עם ישראל המלך הרג אותם לבד זה סיפוע קורה עלב בעיר לוד הייתה בתו של המלך נמצאת יום אחד ארוגה אז כל יהודים שהיו בלוד השמו אותם שהם רצחו אותה הצבו שני אחים יהודים יהודים אומרים לניינוס ופפוס הם הודו בביצוע פשע המלך ציווה להמיתם בדרך זה הצלו שני

קדושים אלו נפשות רבות מקרב אחיהם הגמרא אומרת בפסחים דף נ, אין אדם יכול לעמוד במחיצתן של הרוגל י אתה יודע היה פעם בעיר מינסק מביאים את זה רבותינו גם כן עכשיו עכשיו בזמן היה בזמן האחרון היה בעיר מינסק איזה נערה נוצריה נמצא מתה התאספו המון על צמי דם אמרו שהיהודים הרגו אותה מה יעשו אמר להם הממשל אי אפשר לעצור אותם אם יעשו נקמות גדולים עד שלא יבוא זה שעשה את זה ויודע יהודי אחד הסכים להודות כאילו הוא עשה הוא לא עשה לבוא להגיד והוא בא והוא

אמר שהוא עשה יהודי בשם אשכנזי היו קוראים לו אשכנזי תשב משטרה והודה כמו הורגלוד כל העיירה כולה ואנשי המשטרה ידעו יותר שזה לא אשכנזי כולם רק הוא הבירים הקורבן התקבל ברצון תלו אותו בתליה במינסק ומאז תמיד אומרים לעילול נשמתו מדליקים נרות כל ה כל הקהל במינסק מכירים את הצצאים שלו של היהודי הזה זה כמה שים ערך פפוס בן יהודה תראה חברו של רבי עקיבא הם היו עניהם פפוס בן יהודה לקחו אותו לזה נתן בו עיניו מה אין פפוס יש פפוס בסוף הוא התחתן עם אשתו פפוס

אומרים שזה לא הוא עם רבי עקיבא אותו אחד זה אותו אחד זה לא תקופה זה מחלוקת זה מחלוקת נמשיך להמשיך כי הזמן קצר שנה אמר להם טוריאינוס אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם יבוא אלוהיכם אה הנה פפוס בן יהודה חכם גדול בברייתא שנדפס אחר שנדפס רבי עקיבא אמר לו ארשך זה לא זה פפוס כתב בספר היוחסין פפוס ולניינוס שנתנו להם מים בלי זכוכית צבוע ולא רצו ונהרגו על קידוש השם בטענות טריונוס בטע בטענות אצלנו כתוב בסכת תענית טוריאנוס הרגליניוס ובפוס בל תקיה פירש ראשי צדיקים

גמורים היו ולקיה אילוד ויש אומרים שנהרגו על ידי בת המלך שנמצאה ארוגה וגזרו שמנד והם הלכו בערוך ערך ערג אמר שמי אחיו הם הרוגי לוד מביא המעשה הנן ברשי שבת המלך נמצאה ולא פרש ראשי שפפוס וננוז בדו תקיה אז היו שניים היו שניים כן צריך ללמוד את זה טוב יודעת לאט לאט הלאה אמר להם אם טעם משה חנניה אם מעם משה אמר להם עכשיו אז אתרינוס ביקש להרוג את פפוס אחי ודונינוס ופפוס אמר להם טוריאנוס אם עמו של חנינני משעל ועזריה אתם יבוא אלוהיכם ויציל אתכם

מידי כדי שהציל את חניה משעל ועזריה מי נבוכד נצר אמרו לו חיני משעל ועזריה צדיקים גמורים היו ירים היו לעשות להם נס הם הם לא צדיקים גמורים בנבוכד נצר מלך הגון היה וראוי לעשות נס לידו עובדה שאחר כך נבוכד נצר אפילו שהיה רשע מרושע בעניין הזה היה גון למה אחר כך הוא בא והודע ושיבח לקדוש ברוך הוא ואותו רשע הוא מי אתה אתה בכלל אדיוט ואין ראוי לעשות נס על ידו ואנו תחייבנו כלי על המקום ואם אין לנו אם אתה הורגנו ואם אין אתה הורגנו הרבה

הורגים יש למקום.

יש דובין, הרבה דובין ועריות יש לו למקום בעולמו שפוקעים בהם והורגים אותם. אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך, אלא שעתיד יפרע דמנו מידך. אבל פי כן הרגל מיד אמרו לו זזו משם עד שבת דולפי מרומי שרי מרומי ופצעו את מוכו בגזירין ראית מה זה למה הם באו להרוג למה בגלל ש מה זה משנה למה התחייב איזה משהו אבל מהשמיים כל זה עילת העילות וסיבת הסיבות אתה רואה את זה דמת דובים כנגד גות פרס ש שלו לדוב ועריות זה גלות בבל אוי אוי אוי אוי אוי

רשי בקדודה אגדומרים שנרגו על ביתו של מלך שנמצאת הרוגה ואמרו היהודים הרגוע גזו גזר צוןן של ישראל ועמדו אלו בדו את ישראל ואמרו אין אנו הרגו והרגו המלך בלבד התחייב גלח חיים ומיתות בית דין כן דני דולפין שני שרים וכן מטרופן של מלכים בגזרין מקלות כמו גזרי עצים המשך הגמרא אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי עוד דבר אין גוזרים תענית בראשי חודשים בחנוכה בפולין הם התחילו המשנה אומרת אין מפסיקים דברי רבן גמליאל אמר רבי מי שאמר רבן גמליאל מפסיקין מודה היה שאין משלימים וכמה ביה

התחלה שלאחריה לא מפסיקין וכמה הביאה התחלה השאלה אחרי הם לא מפסיקים רב רב אח אמר שלוש פעמים שני חמישי ושני אז לא מפסיקים פחות מכך מפסיקים אבל ש אמר אחת פעם אחת בלבד גמרנו אמר רב יהודה אמר להם דברי זאת דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל חכמ מור מתענה ומשלים אותו דבר דרשמו זותרם ברב הונה הלכה היה תלמיד של רב הלכה מתענה ומשלים גזרו תענית בראש חודש מתענה ומשלים אבל בחנוכה הפורים לא מתענים ומשלימים לצרי המלך הגון אה צרי מלך הגון במה הוא היה הגון

ראינו שאחר כך הוא אמר שהוא בא והודע וש שיבח לקדוש ברוך הוא רשע מלושעם רשעים רבי יעקב ורבי יוסי מורנינו דורח תנ שתה בגמרא כ זה דברי רבי מאיר ועד רבי ועד דברי רבי מאיר דמתיתין כ דקט משלים ומתענה משלים חשן הלך סדר תעניות קצת סדר תעניות אלו מור ברביעה ראשונה אבל צמחים ש ששנו מטריעין עליהם מיד כ זרעו חיטה צמח חומח קוצים אוי ואבוי מטרין עליהם מיד וכן פסקו גשמים בין גשם לגשם 40 יום מטריעין מיד למה זה מכת בצורת חס ושלום עד כאן של

משה אתה איתנו הלכות חנוכה יודע כבר יומיים אנחנו בהלכות של חנוכה רגע כן בערב אנחנו דף נט בערב שבת קודש מדליקים נרות חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת בפרט השנה צריך לישים לב למה יש ערב שבת יהיה הרבה נרות השנה ולכן תמתין האישה שלא תדליק נר שבת עד שדליק הבעל נ חנוכה ויש טעם בדבר על פי הסוד. אומנם אם השבת היא בליל שביעי או שמיני כמו השנה שיש נרות הרבה והאישה רוצה למהר מחמת הזמה תוכל להדליק נר שבת אחר שדיק הבעל נר אחד בלבד.

מה עושה מי שנוהג רבנו תם הרב? מה הוא מחכה לרבנו תם? כן הנה אמר לך בליל שבת דף סא בלי שבת צריך להיזהר לתת את הנרות במקום מתאים באופן שלא תכבה אותם הרוח בבת בפתיחת סגירת הדלת נכון צריך מאוד להיזהר בזה אפשר לעשותלא על יד הדלת במוצאי שבת אה לו לעשות פעם כן כן שהוא רוצה הוא לא יכול הוא רוצה להרגיש בנוח והכל מה הוא יעשה הוא אוהב שלא יהיה לו בעיות והוא רוצה לישון יפה לא אני רק מחכה אותו אתה מבין ש מה אתה רוצה

לומד יש עניין לא הוא יעשה את זה הוא יעשה בסמוכים לא לא צריך תעשה על החלון שלו תפקח גם את החלון פתאום אתה יכול גם אחרי שהדלקת והכל אתה יכול לפתוח את החלון באמצע קריאת שמע או לא משנה מה מוצאי שבת איפה אתה תקברו ממני הכל השם ישמברך במוצאי שבת בית הכנסת מדליקין נרות חנוכה ואחר כך מבדילין על טוב זה נראה ליום יש לנו זמן בוא נראה את ההלכות של היום אנחנו בסימן קפג. למה הלכה יב?

אתה זוכר שהיום הלכה יב? 100. למה אתמול רצית את הקטנה הזאת? אה, אז בגללך אנחנו זוכרים את זה.

אסור לברך והוא עוסק במלאכתו. אתה מבין? אסור לאדם לברך ברכה והוא עוסק באיזה מלאכה סדר צלחת על השולחן בערך ברכת המזון והוא רוצה לסדר. אתה מבין?

לסדר את השולחן וזה מה זה פה? גם בברכה רביעית מסדר לו את הצלחות, מסדר את הזה. למה הציומ שהוא מכין לאורחים פיצוחים ו כן מה להביא וכל מיני דברים עכשיו עושים שולחן אומר להם דברי תורה מספר האוצר אתה מבין אומר להם דברי תורה אז עושה להם שולחן מתוק כזה מביא להם כל מיני ג'עלה ופיצוחים חילה כבוד הרב ברכות השחר רוצה להבדיל להגיע לתפילה אבל תוך כדי הוא מכין לו את הקפה מכין לו את לא לא אסור צריך לשבת כמו בן אדם הקדוש ברוך הוא פתח לאחד

את העיניים אתה יודע לא היה רואה יגיד לו מכין טוב ברוך אתה תודה רבה לךק בדיעבד אם בירח ברכת המזון כשהוא מסדר את השולחן יצא ידי חובה אבל כמו שיכור אתה מבין זה נקרא מלאכה שולחן הוא מתעסק באיזה דבר נכון אפילו לא רואים שעה ציו משה שואל אותך מה שעה או אחד נגיד הכין לך תה אתה לא רוצה את זה אתה לא יכול להגיד ו באמצע ברכת מזון הרבה פעמים עם בן אדם באמצ ברכת המזון א מישהו מדבר איתו עכשיו מה לא עונה לו מה לא

בטח שלא עונה לו אומר אפילו לסימן אסור לעשות כן אדם לא שם לב אלה שממהרים הרבה פעמים לקום מהשולחן מתחיל לומר רחמנו רחמנו יחדש רחמנו ישתבח בנו לדור דורים מנו את פר עושים טוב צריך להישב עד שיסיים משה שלום אם ממהר ללימודים מותר להמשיך אמירד הרחמן תורח חמובדיה על ילקות יוסף כותב את זה יש הבדל בין הברכה הרביעית שאר הברכות הה בדין הזה לא עכשיו טוב ונכון שלא להפסיק באמצע הרחמן מעיקר הדין אין איסו אבל צריך להיזהר אבל לענות קדיש קדושה מותר כן עכשיו אנחנו סימן

קפ ד כפד זה לא להקפיד צריך לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול לברך ומי ששכח ולא ברך א' מי שאוכל במקום אחד צריך לברך קודם שיעקב ממקומו אתה רואה עכשיו אתה ישבת פה על השולחן והביאו לך חורשי שבזי והכל ואתה בירחת עמוסי צריך לברך קודם שיעקב ממקומו ואם יצא ממקומו ולא בירך אם היה מזיד יחזור מקומו וברך בכל זאת אם בירך במקום שיצא שנזכר יצא זה כל זה דווקא לדעת הרמבם אבל לדעת הרות סביר על ידי בשוגג יחזור למקומו לכתחילה במזיד גם בדיעבד לא יצא

ואם היה בשוגג הרמב"ם מברך במקום שנזכר לרב רבנו יונה והראש גם יחזור למקומו ויברך תראה כמה זה חמור הכלל הוא אדם רגע אדם צריך לברך ברכת המזון במקום אחד אכל במקום אחד מברך במקום אחד לאפוקה אם אדם היה ממהר והוא יצא לדרך הוא עשה נטילה יצא לדרך בריך המוציא יכול ללכת כל הדרך ולאכול ואיפה הוא יברך? במקום שעומד שגמר.

אבל לא אסור לאכול כך למה? זה פסול לעידות מי שאוכל בצורה כזאת מה זה מלך בדרך ויאכל לא עושים זה לא יפה לא עושים כך צריך להיות כמו הבנים שנתן שתהיהם דרך ארץ הוא מברך הוא יושב מקום אחד מה זה מברך גם באוטו שהוא אמרנו אתמול גם באוטו יותר טוב שיעצור את האוטו ולברך לברך אבל לאכול מותר אבל הרמה הולך לפי בית שמ שמ בית שמאי אומרים לחזור מי בית הלל אומרים לו תברך איפה שתה נפסק בסדר מי שאורכה במחכה חכה חכה עכשיו מה נפסק להלכה

נראה מי שברך מקום אחד צריך לברך קודם שיעקור ממקומו קודם כל זה מרן ואם יצא ממקומו ולא ברך הלך אם במזיד עשה את זה יחזור למקומו ויברך ואם בירך במקום שנזכר אפילו שעשה עשה את זה ממזית יצא וכל זה רק מתי אומר אומר הגא כל זה דעת הרמבם אבל דעת הראש בשוגג יחזור למקומו במזיד אפילו בדיעבד לא יצא עכשיו ממשיך מרן ואומר ואם היה בשוגג להרמבם יברך במקום שנזכר הרב רבי יונה והראש גם הוא יחזור למקומו ויברך אז עוד פעם נסכם את הכל קודם כל מי

שאוכל במקום אחד צריך לברך באותו מקום שלא יעקום ממקומו אפילו באותו חדר אתה רואה כמו פה אכלתי פה אסור ללכת לפינה שם ולברך אבל יש מקיילים בזה אכל במקום אחד מותר לו ללכת בפינה השנייה ולאכול אם רואה את מקומו יש אומרים אפילו לא את מקומו טוב בוא נראה אם היה במזיד יחזור למקומו מברך אבל בתנאי שלא יעבור זמן עיכול עד שיחזור למקומו ואם בירך במקום שנזכר יצא אפילו שהזיד אם היה בשוגג אם יש לו עוד פת יאכל במקום השני כזית פתין יש לו תקנה יש לו

עוד פת איפה שהוא עוצר יאכל פת ויברך במקום שנזכר וממנו עוד פת יברך ברכת מזון במקום שנזר נזכר ואם החמיר על עצמו וחזר תבוא על הברכה יהיה לו מתנה ואמצנה בדיעבד גדול אם הייתה לו מניעה שלא יכול לברך בחדר שאכל לא יכול אדם צריך לברך באותו חדר שאכל לא יכול לברך בחדר הסמוך זה מדעבד גדול גדול ‏Hז פעמים באותו מקום מותר, אבל כף החיים אומר יותר טוב שלא יעשה דבר כזה. עוד הלכה ב' במה דברים אמורים שאין לו פת עוד אבל אם יש לו פת עוד

יאכל במקום השני מעט ויברך רק שלא יהיה רעב מהאכילה הראשונה מה שאמרנו בספר ראשון כשאין לו עודפת נוספת יש לו עודפת יאכל איפה שבמקום השני לא צריך לברך במקום לחזור למקום הראשון כל זה דווקא שלא הסיח דעתו מהאכילה הראשונה אבל אם הסיח דעתו צריך לתות שני עוד פעם ידיים לברך המוציא וכל זה מועיל דווקא שאוכל פת במקום השני בתנאי שלא עבר זמן עיכול 72 דקות לכן צריך אדם סוב מעשה במחשבה תחילה. כל דבר יחשוב אם זה להלכה בסדר או לא.

איזה סעיף הגענו? אה, ג'. תזכור את זה למחר. כן.

זוהרך אנחנו דף 271 הגענו 270 למטה ויביאו את המשכן ויביאו את המשכן רזה דכלנו דקשר כשרין דיחודה ויחד יחודה דרזה דמ נות כל יומה סלקי קרוסדת לגבי משה וכדוק לגבי משה כדינינון הבו דרבח ברכה ממקורה דחיה על רזדה בקישורה דיחודה דשרין אה אתה יודע אני טעיתי מה גמרנו ספר זה היה 100 ומשהו כן אתה רואה איפה הלכתי נגמר השכל לא עשינו חדש אתמול הגעתי ל-147 אתם זוכרים חנוקו צופהשבתעמה קדישה צלות בהיומה לקבל תלת שבת כמו וכולי ח כבן דעלו אמר קדישה לבנישת הסיר לשתדלה אפילו בסנישתה

אתה רואה בא לו בית הכנסת אפילונה בית הכנסת לו אלא יום שבת אלא במנתשבחותה דאורייתא כתקחזלון ומדשתדל במן אחר במעלשב לדחק בעמד ישראל תרא מלאכין עלה ונו שמר ניקה בקדושבריך והתשבחון שתדרה היונשמת צורה תראה לך מה זה שבת בראש חודש וחנוכה שבת בגן כך משבחם בתושבחן תושבעת נשמתה והנו נשמת כל חיים תברת שבך השם אלוהנו רוח כל בשר ולשבעת בסרה נשמתה ורוחה מאיך תגיד לרבנית שתכין דריסינה הלו אז מה שלוש אה למה שבת ראש חודיש חנוכה זה אותו דבר כל השמיטה והיומקיתה ברוחה ונשמת דגופו פתום

הכורת הוא אדוני אלו שטור לפני כטורת הסמים בזמן שבית המקדש קש ציוית אותם משה נוח כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושח בנסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר זה אמרתי לציון משה שיקח לא לקח ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחנת חסמים זקה בד בבד יהיה ויאמר אדו אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחן בנה מים ולבונה זכה בד בבד יהיה בד בבד יהיה בבד זק משמ יהיה בבד בת זקד אומר יהיה בבת בת זכר הזו ועשית אותה

כול ממ מד מועד אשר ועין לך שמה קודש תלכן וכתיר עליו האחרון כתרותמים בבוקר בבוקר בהתבות הנרות קטנה והעלות אהרון את הנרות בין הארבים כדורתמין פניו דם רבנדות קצת 368 מנים היו ב 365 כם עניין מותחמן מני בכל יום חצי במקו שלושה מים מתרים שמהם מכניס ק גדול נותן מהםחז מותשת בערב יום הכיפ כדי לקיים מצד דקה דקה חזור סמנים היו בא ואלוהן הצורי והציפור חן בינ משה 70 שבין מביא חמפים נתן בדבש ום חס חרבן שמעון בן גמרה כדי לשבות בצפון כדפי נמד לשרות בצפון

כדי כדי לשבע פיל שאין מכניסים רב נתן אומר שהוא שוחק אומרך כפרה חדשים טוב של אן אדם יכול לערב שבש לא תקר ממנו ויאמר עליהם ישראל כן פות עסוק מזמר שנח מעדורים שבשכדים ויאמר עלים ישראל כפס מזמכם שנח מעדורים עד שכדים ויאמר עליהם ישראל כבסח מזמרת הארץ לאיש מנחה מעד מעדות בים ויקרא משה קני ישראל ואמר עליהם שכוכים שפעס קרתם אגודתם אדם אשר בסף געתם אלמשכת מן אשר בסף ואתם לא תצ בוקר ועבר לגזוז חבוף ויסור זהבסך וכנביעי כפתור ממנה היו שישה קנים נוציאים מציד שלושה

כנה עולם מצידה אחד ושלושה כנ עולם מצידה השני שלושה גבים שוכנים קנה אחד גדול בפש גים ש ק אחד גדול כ ששקצים מן המנורה הוא בא בן ארבעה גבים שוקדים כפתור וכפתות אחת שני הקלים ממנה וכפתורות אחת שני הקלים ממנה וכפתור חד שני הקלים ממנה ששתקנים הוציא ממנה כפתוריהם וכולותם מנה וכולם זהב טהור ויס נרות שבעמר כעות זהב טהור כי קהר זהב טהור עשה אותה ואת כל כיה אדוני להשיענו לנגן חיינו בית אדוני חי אדוני להושע לנגן חי בית אדוני זה מעשה זהב עד שמרא שרא

כן עשה אתן וי אומר משה את אחרון קח את המתש מזבעים כתות וך אלי מכפר עליהם קצע קצת זהפני הלנ ויקח אהרון כאשר ד משה תק נג בעם יתן את הקדוש פה לעם וימוד בצתים ובין חים תעצה מגפה היה שב פתח במגפה נעצר ויאמר משה אל אהרון קח את המחתה את זה עושים כדפר עליהם יצחק כבח הנחף ויקח אהרון כאשר דבר משהו כחנגף יתן אתם יעמוד בין המצים ובין מגפה שמגפה לעצרה ויאמר משהרון כמעשה בצבן אשר ואני אשר מסר בגשר עני נסגמחו אלוהים אלוהים כל ארץ

וימוד בנחס ויפל עצמפה אדוני אלו שבסתר הוא יצא לך צור מתו מדבר רק בעניך תראהך אליך רע בעך אם צך בכל דך על כפיים בך בפה קד שיקראני שועדים אשת חין מצא חוק בך בעלה שנה לא יחס גמטוב חיה רשמ ותיתן תרף עותמה כטוב שנך כישובך כפסע שלך גון שרים ושבת הארץ דין עשתה תמכור חגושה פה פתחה בחוכמה צופיה רבות עשו אדוני עולם גדולך כם חס קדוש בו עדך לעמ פני זוכר קדושתךשבעתנו כן שמתנו יודע תעלומות רצון לפניךזכות קום הקטורת פסוק וטעמנו תיבות בשורחמך כעסך מעלינו

כל ישראל הרחמים שפחנו כל בית ישראל ישראלים בן ש מספר ארבות מסג מתוך כשמות צווה למלכך הקדוש חנו כל דבר רענו מעדיו כוח השם פו שהוא שם תקראפו שהוא שם תחשמ כלים כים שלנו בן משנו עוד ארבע אותיות שמך הגדול הבנו כל צוצ קדושה ש בתוך מקום חוד שעניך שפות בג מתים קוצך כן באנו בכ שכתוב לתתי שלום בארץ שכת מחרית שבתי אה כמה ימים התחבה לפני אמרתי לו לפני יש לנו רגע אחת נבחן והוא נערה לו מבחנה פלב והוא נער את בני בלהה. מדוע דווקא

עם אלה שהיו בני השפחות מבזין אותן והוא והם היו מחביבין אותו. כן כן כן גדל אותה גידה אותו בב גידלה אותו בבקשה נלך דותינה כי אמרו נלךד דותנה בנכלי דתות שימתך מה המיתו שם נכות צורילות מה זה נכות שעווה נכון כות זה כל כוסמים קרוחות צריף אני רוצה הקדוש זורש עסקמו אש רבי לי זורי שראף הנוטף מעצה הכתף לוט בלוט וכיסינו את דמונעלים את מיטתו לפים משכו ויעלו את יוסף הכל השמענים ואני אנה אני בא מצרות של אבאות בלות בל בלוט זה יש ברמת הגולן כמו

אגוז ארוך יש לו חצי כמו מגולך חצי מכוסה מי זה אמר את זה ראובן בצרות של אבא זה אין לומות השם אין לכמות השם ואם אין תנחם למה חי על חי אי אפשר לקבל את החומים נגזר גרה אבל לא ארחי כי ירד אל בנו אבל שעולה כנו זה היה ביד שלו מפי הקבורה הם לא ימותך בבני בניו טוב שאינו רואים בנג הסבר בת איש כנעני חושב סוכר והיה בחזיב מנטה אותו כמו נהר כזיב. תראה 10 זה מספיק 10 צריך לקבל 100 ברוך השם לעולם אמן ואמן

רבי יחנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל עם מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם מצ יעקב ברך כל הקהל הקדוש כדעל מברך זכה בות בשמחה ישועה אורך ימים שנים רעננים בריאים שמחים וכן י רצון ‏No.