📖הדף היומי מסכת שבועות דף מד-מה📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יט סיון תשפה

של זה לא יכול זה נקרא אסור בפצח מה היום בית כנס במקדזה מקום של אחי תפס זה חולי אחר אותו עכשיו [מוזיקה] בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון בשבת קודש יט בסיון תש הנה זכינו לשבת המלכה שבת קודש פרשת בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה היה ניסים גדולים. הקדוש ברוך הוא עוזר לעמו ישראל. אבל שמענו עכשיו היום בבוקר תחילת השבוע על בת ים שנפל שמה על איזה בניין איזה טיל הקד הקדוש ברוך הוא יעזרנו על דבר כבוד שמו.

בעזרת השם הקדוש ברוך הוא יעזור שלא יעונה כל רע לשום אחד מעם ישראל. רק בעיניך תביאומת רשעים תראה כי אתה אדוני מחסי עליון שמת מעוניך זה לא סתם יוצא עכשיו היום שהתחיל הדבר הזה ערב שבת קודש פרשת בעלותך אתם יודעים שמשה רבנו עשה מנורה של שבעה קנים כדי להכניע את שבעה אומות שבעה שהיו פה בארץ ישראל, הקנעני, הפריזי, החיתי, האמורי, היבוסי וכולי. אבל שלמה המלך הוא עשה 10 מנרות שכל אחד השאיב בת שבעה קנים וזה כנגד 70 אומות העולם, להכניע אותם. ובסוף הפרשה ראינו העיקר הגדול

איך שמרים הנביאה היא דיברה במשה לשמור לתפה שומר פיושונו שומר מצרות נפשו הפה זה החיצים לפני שאדם ירא את החץ דיבר בפה יכול לשלוט אחרי שהוא כבר דיבר הוא לא יכול לשלוט אז אז הנה עלותך את הנרות הסיום במרים הנביאה איך היא דיברה במשה והיא נענשה מתי זה היה כתוב בסדר עולם היה בכף א' סיוון שנת 1449 לבריאת העולם בכמה בכף א' סיוון היה הדבר הזה באותו היום מרים ואהרון דיברו על משה רב רבנו למה הוא לא למה הוא נוהג בפרישות אודות האישה הכושית אשר לקח

שפירש ממנה מרים ואהרון טענו נכון משה רבנו הקדוש ברוך הוא מדבר איתו הוא נביא גדול אבל נשגב גם אנחנו נביאים ואנחנו לא פרשומותנו הפוך צריך להיות בקדושה אדם יש לו אישה הוא קדוש מרים אומרת, אני לא פירשתי מכלב בניפוני בעלי.

אהרון לא פירש מני שבע בת מנדב. והם לא היו סתם נביאים. הגיעו למדרגות גבוהות, הגיעו למעלה גבוהה. לכן הם מבינים שמשה רבנו גם לא צריך לפרוש.

אבל הם לא ידעו שנבואת משה רבנו היא במדרגת פה את פה הדבר בו. במראה ולא בחידות. כי פי השם יביץ פלא פלאות לכן מיד אמר להם בהפתעה לצאת כי רוצה לדבר איתם דרו אומר להם פתאום כדי שיבינו שככה משה רבנו צריך להיות מוכן כל הזמן עם השכינה כל הזמן ואפילו שמרים לא התכוונה חס ושלום לדבר בגנותו היא התכוונה להדריך אותו היא המורה שלו רק להוכיח את משה להדריך אותו בדרכי נועם בדרכי השם אפילו הכי נש ש בצרעת לא עיל למרים כל הצדקות והמעשים טובים לא עילה

מדרגת הנבואה שלה לשון הרע זה דבר הכי חמור אצל הקדוש ברוך הוא לשון הרע יותר חמור משלוש עבירות כמו שלוש עבירות החמורות עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים כל כך זה חמור אז השבוע גם כן עכשיו בעזרת השם פרשת שלנו פרשת שלה לך אנשים עוסקת בעיקר בעוון המרגלים שזה גם כן עניין לשון הרע למעשה פרשת קורח מה ש כל עניין של קורח זה היה לפני עניין של מרגלים למה המעשה של קורח זה היה כשחנו בחצרות ואק אחר כך היו בפרן בפרן היה עניין המרגלים אבל קודם

כל זה היה בחצרות אז למעשה למה התורה הקדימה את כל עניין המרגלים לפרשת קורה לכל עניין כדי לסמוך אותה למעשה מרים הנביאה למה המרגלים אתם ראיתם את מרים הנביאה היא דיברה על עצים ואבנים תראה היא דיברה על לשון הרע על משה וא על משה אתם ראיתם לא למדתם מוסר לך אם דיברתם לשון הרע על ארץ ישראל אתם אומרים ים עליה ארץ אוכלת יושביה בכל העם אשר ראינו בה אנשי מידות אתם מדברים על ארץ ישראל אז יש לנו שלושה פרשיות יש את הפרשה הזאת שלמדנו בעלותך יש

פרשת שלחה ויש פרשת קורח זה עוד שבועיים קודם כל פרשת קורח זה כבוד המרגלים הם רצו כבוד כבוד שאין כמותו. הם אמרו פה אנחנו ראשים, אנחנו יודעים אם נעלה לארץ ישראל, כתוב בזוהר שהם לא יהיו ראשים.

הם יודעים הנשמות שלהם זה מלאה, מאמלאה והם לא יכולים להיות ראשים בארץ ישראל. ארץ ישראל זה של רחל אמנו. אמן לא שייכם יהיו ראשים שם. אומרים אנחנו לא נהיה ראשו במדבר יותר טוב.

אתה מבין? זה הגאווה גאווה כבוד זה היה החטא של המרגלים ה קורח אוי ואבוי זה קנאה הוא לא יכל קורח לראות מה משה רבנו אני מעל לשבט לוי אני אח יותר גבדול אני מאבן קורח בןר בן כהד בן לביא בן יצר זה לא יכול להיות אז הוא היה קניאה ו וה ופה בפרשה שלנו בענותך היה שמה עם ישראל התבו תאווה רוצים בשר רוצים סלב לא מספיק להם המן הכלו הם אומרים עוד אז לכן זה כשאומר התנא באבות על שלושה דברים העולם עומד השלושה דברים מוציא את האדם מן העולם. מה הם מוציא אותו? קנאה זה קורח.

קנאה שלו. התאווה זה בעלותך. והכבוד זה המרגנים. זה דבר קשה מאוד מאוד.

צריך להיזהר מאוד מאוד על הכבוד. כלומר שאדם לא ירדוף אחרי המוזה. אתם יודעים עכשיו מעלת ארץ ישראל יש לנו בפרשה הזאת דברים גדולים יש מעלת ארץ ישראל יש הפרשת חלה יש ציצית יש לו תטור אחרי לבבכם ואחרי עיניכם היום בעזרת השם אנחנו נדבר על ה על העניין של לשון הרע שומר פיו שונו שומר מצחות נפשו רבות ותינו אמרו אל תקרא צרות אלא צרעת למה מים שמדבר לשון הרע יש לו נשמה בצרעת בנשמה שלו חולים בנשמה אז הם התאספו אצל משה רבנו ורצו לשלוח מרגלים אותה שעה

אמר הקדוש ברוך הוא למשה איך אפשר להבין אותם הרי הם רואים כל האותות במפתים שעשיתי להם איך במצרים 10 מכות הוצאתי אותם ממצרים קרעתי להם להם את הים נתתי להם את התורה מעמד הר סיני פתחתי להם כל הרקעים העליונים התחתונים הורדתי להם מן אלמה הבאתי להם בהרה של מרים הבאתי להם סלב עונני כבוד עני כבוד מגעצים להם את הבגדים יש ניסים כאלה עכשיו אני נותן להם מתנאה את ארץ ישראל ארץ אשר אינה אלוהיך תמיד אינה אלוה השם אלוהיך בא מראשית שנה ואחרית שנה הבירה מחקים אני

אומר להם יש כל הטוב ונותן להם את זה חינם אין כסף עכשיו הם רוצים מרגלים לבדוק את ארץ ישראל מה הם לא מאמינים לי איך זה אמת זה שאלה מאוד קשה הוא לא יכול לגרש את הכנעני הפריזי עם כשעור לכן אומר אומר לו למשה רבנו אני אומר לך אל תש שלח מגדים אם אתה רוצה שנחלך מדעתך להנעתך לטובתך וזה שאומר הזוהר וישלח אותם משה קודם כל כולם אנשים ראשי בני ישראל המה אומר רב בן שמעון בר יוחאי כולם היו זכאין וראשי דישראל היו צדיקים אבל אינון

דברו לגרמה יועטה בשעה אומר רבי ש בר יוחאים לקחו לעצמם עצה רעה המנת להתה דה אלא אמרו אומר רבי שמעון בר יוחאי יעלון ישראל להרעה נתעברנן מנבי ראשין אנחנו לא נהיה רשים מני משה רשין אחרנין דענן זכאין במדבר מבה רשין אבל ורע לו זה פלא פלאות אומר איך הם לא יהיו בממשל איך הם י מהכיסא איך הם לא יהיו בפרלמנט שרים בממשלה לכן זה בן זה ארץ ישראל זה בחינת רחל זה השכינה אז זה הגאווה ואם הציאו אחר כך המצאות אחרות בשביל תירוצים היה להם הרבה

תירוצים הם ידעו שבאמת התירוצים לא נכונים דווקא הקדוש ברוך הוא מי שרוצה לעבוד את השם תאמן תיקון הבן אדם הקדוש ברוך הוא נותן את הכל ואומר הזוהר עדנטלהתה בשגרמיו מטונון וכל דלטלו מיליו אתה מבין אין עצה ואין תושיה נגד השם אדם לא יחשוב כל מיני פטנטים לעשות נגד הקדוש ברוך הוא אין דבר כזה מי שהולך נגד השם הוא לא מצליח השם ציווה מה שציווה אז אומר רבי שמעון אם אם היו בואו עין ישראלה אם היו נכנסים בלשון הרע באמונה של לשון הרע לא אבל קיים על

מריגעה חדה תראה מה זה מי זה העושה את כל הנשון הרע זה הנחש מוציא את דיבת הארץ רעה איך הוא דיבר רע הוא דיבר לשון הרע הראשון על אדם הראשון אמר לו על הקדוש ברוך הוא אצל אדם הראשון אמר לו הקדוש ברוך הוא לא רוצה שתהיו כמוהו לכן לא נתן לכם לאכול לכן הקדוש ברוך הוא על הכל מוכל אבל לשון הרע אי אפשר שמה אשר אמרו לנשוננו נגביר שפתנו איתנו מי אדון לנו כפרו בקדוש ברוך הוא מי אדון לנו תראה מה נהיה עכשיו מה קרה לשנשע

הזה נגזר על אבותינו שלא ילו לארץ ישראל איזה גזירה קשה זה כל אותם שדיברו מתו במדבר 40,000 ואיך הם מתו המרגנים עצמם אומר במדרש השתרבבה לשונם על טבורם. היו באים נחשים מהבטן, נכנסים בלשון, מושלחים כנבלות.

איזה ביזיון, איזה ביזיון, איזה ביזיון. אז זה נגזר בחייה לדורי דורות שהם יצילנו. זה קשה מאוד. אומר להם הקדוש ברוך הוא אתם בחיתם בחינ חינם אתם חס ושלום דפקו לדורות קודם כל שתי בתי מקדש הלך כיוון דפיקו על עד ישראל כאילו פיקו עליה על הקדוש ברוך הוא לכן הקדוש ברוך הוא אומר חס ושלום כאילו עמדו כל עם ישראל ללכת מן העולם עכשיו כל שנה היו הולכים במדבר 16 15 16,000 איש תודה רבה לך מה הוא עושהזה א כן כן יכולה ככה כל שנה יכולים היו כבר

מינן איך הם מתו איזה דבר זה היה הם חפרו הם חפרו להם שם הם ואבוי כל שנה בתשעה באב היו חופרים קברות 40,000 קברות כל אנשי דור המדבר מי נכנס בפנים בלילה מי שקם קם מי שלא מכסים אותו כל שנה 15 16,000 נשארים בתוך הקבר איזה איזה איזה דבר קשה שלא היה כזה שמצילנו כל שנה עכשיו ת איזה צריך אדם נתאר לעצמו איזה תשובה הם היו עושים.

ערב תשע באב יום לפני כן זה היה מה זה בחיות, איזה תשובות איזה צומות. עכשיו אדם לא יודע מתי אם יקום הוא או לא יקום. אוי ואבוי אוי ואבוי. לכן צריך מאוד מאוד להיזהר.

ותראה מה אומר הזוהר, מה זה עושה לשון הבא. אומר רבי שמעון בר יוחאי, יש רוח רעה נקראת צכה, ככה השם שלה. מי מי שמדבר לשון הרע אומר הרוח הזאת שורה עליו כשהוא מדבר לשון הרע והיא מה היא עושה אומר היא גורמת התערות של לשנה בשה מה היא גורם מותה חרבה קטולה ועלמה מותה חרבה קטולה וינון מתערה להסתרי הבישה אוי לאותם שמע עוררים ולא נטרפו מיושנהון ולא חי שעלדה ולא ידעה דה בתול דתערות דלאה אוי ואבוי זה אמת איך אדם יכול לעשות דבר כזה לשון הרע זה קשה הקדוש ברוך הוא ברא לבן אדם שתי חומות בפה שלו אחד של שיניים ואחד של שפתיים, אחד מעצם, אחד מבשר. תאר לך, אומר החובת לבבות, כל האיברים הם מתעייפים.

בן אדם עובד בידיים, עובד ברגליים, מתעייף. אפילו אוכל בשיניים, מתעייף. קשה כמה אדם יכול לעבוד חצי שעה 20 דקות כמה יכול מתעייף מה תמיד מביאנם דיסה כמו אצל מאיר לא הוא מתעייף אבל לדבר לא מתעייף לשון הרע לא מתעייף הלשון יכול לא נדבר הלשון לא מדבר פלא פלאות מדבר יכול לדבר שעות לא מתעייפת. לכן יש לאדם אחריות גדולה חס ושלום.

מילה של איסור זה לשון הרע רכילות נבול פה. לעומת זה עשה הקדוש ברוך הוא שכר גדול. דברי תורה, דברי חוכמה אוהו. אדם יכול בפה שלו להחיות מתים.

למשל רואה את החבר שלו אומר לו בונ'ור בוה בוקר טוב מחייך איך אתה מרגיש אתה מבין נותן לו חיות לעומת זאת יכול להרוג בן אדם למשל אומר לו מה מה שומך זה תראה אני רוצה לקחת פלוני לחתן אה הוא לא אומר אומר כן הוא לא אומר לו כלום אבל הוא מעקם את האף כי באפם הרגוע שהשם יצילנו זה לא פשוט זה דיני נפשות זה דיני נפשות הם טעו מה עשה הקדוש ברוך יש יצר הרע באותו זמן שהם היו הם אצלהם בארץ ישראל לא היו עושים כל

יום לוויות נפטרים אנשים מה הם עושים לוקחים את המצמים אותו באיזה מקום עד שהכל מרכיב הבשר והעצמות עומדות כשיש לוויה של אחד גדול שנפטר עושים את כל הלוויות אחריו ואז קוברים את כולם לא כל יום עושים ניה איוב בדיוק שהם הגיעו לארץ ישראל איוב נפטר אז הוציאו את כל הלוויות אז הם אמרו אור את יושביה בא בטרוניה הם לא יודעים מה קורה תמיד נסתכל טוב אם יש ארץ אוכלת יושביה מה אוכלת יושביה זה זה מתים של כמה חודשים של איזה שנה ומוציאים את זה עם זה

איך שמע לא הגמרא מספרת על אותו אוכל שהיה ב היה והיה הולך בעיילות והיה צועק מי רוצה שם חיים היה צועק שמע אותו רבי יניא אמר לו בוא תעלה אליי אמר אוכל זה לא בשבילך אמר רבי הנה תעקש תעלה בסוף אמר לו הוכל פתח לו הרוכל אומר מי האי שחפש חיים כתוב בתהילים אוהב ימים נראות טוב נצור לשונך מרע שתך מדבר מה אומר הרוח הזה אומר רבי ינאי לימד אותי דבר שלא ידעתי מה לא ידעתי רבי ינא מיש חפץ חיים הכוונה רוצה לראות טוב בעולם הבא

בוודאי בעולם הבא מי שמדבר לשון הרע הוא מסכן לוקח את כל העבירות של החבר שלו אז איפה אין לו כלום אומר מפסיד את כל המצוות שלו בעל לשון הרע מדבר לשון הרע זה חמור מאוד אבל אורכן לומד אותי שמי ששומר את הפה זוכה גם לחיים בעולם הזה מי שלא שומר את פה אינו חיים גם בעולם הזה אין לו חיים אוהב ימים לראות טוב בטח אם אדם הפה שלו פתוח שונאים לו חסר הם הם מרחלים מעבירים את מה שהוא אומר אתה יודע מה אמר עליך זה אדם

דבר הכי גדול סייג לחוכמה שתקע אם אדם מסתכל בטלפון שלו כמה דקות דיבר משך כל החודש כל הפחות 200 דקות אדם חושב שהוא לא מדבר הרבה הוא בא גאון מבינה כשהכשהיה כשהיה בדרכו לארץ ישראל בדרכו גאון מבינה בדרכו לארץ ישראל כתב איגרת הוא כותב להם נקראת האיגרת עלים לתרופה הוא היה מזהיר אותם כמה אדם צריך להיזהר הוא כותב להם אומר אם אתם אתם רוצים שיהיה לכם חיים טובים אז תזהרו לו להתקשל בלשון הרע לא להדבר על שום איש גם לשבח למה אם מדבר על שבע אתה

אומר עליו ככה אתה לא יודע מה הוא עשה צריך מאוד להיזהר גם שאדם בא לבית לא לדבר עלה ועלדה ספר לאשתו לשון הרע זה דבר קשה היא לא תעזוב אותו אחר כך גם היא לא היא לא היא לא תכבד אותו למה הנה ראיתם איך זה בעלי דיבר כן היה רב אריה לוין רבם של העשירים היה בשבילו יהודי זה היה אהבה גדולה היה מרבה לעשות חסד הולך לחולים לאסלירים לחזק אותם היה זהיר מאוד מנשע אמרו טוב שאלו אותו פעם איך זכית לכל זה אומר שבצעידותו ישב ללמוד

באיזה בית הכנסת ברדין ישב בעזרת נשים למד באותה תקופה חפץ חיים עדיין לא היה מפורסם הוא בעצמו היה הולך מכל מיני מקומות למכור את הספר שלו שנה ברורה יום אחד אותו יום החפץ חיים הגיע לבית הכנסת איפה שהיה רב אריה לוין כדי להציע על אנשים את הספר. אז החפץ חיים שם לב שבעמוד של התפילה של החזן כתוב שהית השם גדיל תמיד ואין זה כיסוי זכוכית אז בגלל הנרות שמדליקין עשה אני התחיל להשכיר את המילים שהיויתי השם תמיד פחד לכן שם לאיזה יהודי מהמקום אמרנו שידבר עם

הגבאים שיזהרו על מחיקת השם אמר אתה אתה צודק אבל אתה יודע תגיד לפוני הוא מעכב את זה רק שמע את זה שם את שני הידיים שלו על האוזניים ברח בבית הכנסת אומר זה אני ראיתי מעזרת נשים ראיתי הצעקה של החפץ חיים היה כאילו יש וואו שריפה מה זה ברח שריפה נזר מאוד ראינו איך כל העם לא נסע עד יוסף מרים. צריך מאוד זה איזה איזה שכר היא קיבלה רק היא חקתה רגע אחת למשה רבנו על היאור. מה מה הקדוש ברוך הוא מי שנזר בלשון הרע מה

הקדוש ברוך הוא ישלם לו?

זה לא פשוט זה האדם יש לו נגיעות הגמרא אומרת עד כמה קשה לשון הרע אדם רוצה זה אומר תשמע יש לך אש אומר מה לא לך לבית הזה כל הזמן אש שמה עושים מנגלים עושים מניינים זה לשון הרע השם יצילנו גם צריך להיזהר מאוד על שולחן שבת שאדם יושב בשולחן שבת אז אה א יכולים לדבר על כל העולם אבל המורבי אמרתי לכם לא היה לאן נתנו אף פעם נדבר עכשיו אתה רואה נגיד יש מלחמה אין לדבר אין א תגיד לי מה היה אל תבוא אל תהיה

איפה נפל מה נפל אין דבר כזה אין אל תדבר פה. זה קשה אבל אתה יודע שפה על השולחן אתה לא יכול לדבר שום מילה. זה היה מציל מהרבה צרות. שכנים עניינים שמה בגלל ימים כי לפי הדיור גם הדיבור נכון לפעמים אדם מדבר על ציבור שלם כמה זה חמור אתה יודע על כהל ואבוי ‏Oj.

לכן כל יום צריכים לזכור את מעשה מרים. אתה יודע שיש הביאו בספרים הקדושים איזה מלך אחד החליט לקראת יום העצמאות של המדינה שלו, יום העצמאות ה-40 רוצה שלכל החיילים יהיה מדהים בצבע מסוים עם כל מיני צורות טוב תשעה חודשים לפני אותו יום העצמאות המלך מנה האיש יהיה אחראי שיזמין את המדים לכל החיילים נגיד יש לו ארבע ארבעה ארבע 400,000 חייל 400,000 מדים מגועצים יפים תקציב אין בעיה הלך לחייתים כמה אתה יכול לעשות כמה וכולי זה לקח 500 זה 600 והיה צריך להבין שהכל מתאים אומר היו חרוצים והיו עצלנים חרוצים אחרי 15 כמה חודשים גמרו את הכל. העצלים התחילו רק סמוך. לא הגיעו ל-400,000, רק 350 א000.

המלך רצה שיהיה הכל כמו שצריך. אתה בא את החייתים למשפט. אומר כל אחד טען את הטענות שלו. זה אומר ככה זה חסר תירוצים.

שופט מתוך ה-20 החייתים, חמש חייתים קיבלו מעשר עולם ועוד 15 חייתים נתן להם קנס. התפלאו. למה? מה זה מה זה קורה כאן?

ה15 חייתים הם היו חייתים שהתחייבו 50 חניפות אין להם מכונות הם התחילו לפי כסף עבודת יד. אז לכן הם קיבלו כנס. אבל אתם ישחררים מכונות. זה עונש כפול ומחופד.

האיברים של האדם העבודה היא מוגבלת בכל האיברים אבל הפה זה מכונה של מצוות של לימוד תורה אם זה הלך דיבר דברים אחרים זה הפסד גדול זה לא כמו איברים אחרים זה מפסיד הגדול השם יזכה אותנו שנזכה לשמור פינו ולשוננו מלדבר לשון הרע ספרים הספרים כן אנחנו נלמד ירמיה פה פה עומד ירמיה הנביא לא לא לא יש פה ירמיהו נו אתה לא רואה ירמיהו תביא תביא גם שאר תביא משנה משנה אמרת לגילה מה משניות מה ראית משניות יופי תביא הלכות תביא את ההלכות יופי תביא את הסטנדר

שכחתי לעשות את זה לפני כן אתה בסדר גמור בסדר עכשיו בסדר זה מספיק כברזכ כן תביא זוהר גם יופי ראית איזה הבאת עכשיו את הכל יותר טוב כך כן כל מצוות לפתוח ירמיהו הנביא שיהיה מזל טוב לגי היום הוא לא יש לו ברית כן ראיתי שבאת שים שלמה טובות צריך להיזהר על הפה שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשות למה אני אומר לך את זה עכשיו למדנו עכשיו אומר ה עכשיו זה אומר איך מרים הנביאה היא זכתה תראה הוכיח אותה הקדוש ברוך הוא מעילה גם אנחנו זה

מה זה עושה מחייב אותנו שאני לא אדברתפורת צפון לקדש יכול לחתוך את זה ונקנה לו מלאכותית כשהוא רוצה ישים חמור בסדר אנחנו ירמיהו פרק ב' משנה קורח א פסוק כ"ח והיה אלוהיך אשר עשי תילך יקומו אם יש יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלוהיך יהודה איפה האלוהים האלה שאתה הולך אחריהם אוי ואבוי עשית אלוהים בידיים שלך איזה דבר זה הם יכולים להושיע עליך בא איזה רעה הם יכולים לעצור את הטילים רק הקדוש ברוך הוא עוצר אומר לכיו שפור מספר הערים שלך עשית לך צורות כוכבים

עניינים מה אתה חושב שזה יושיע אותך אומר למה תריבו אליי כולכם פשעתם מבי נאום אדוני אומר הקדוש ברוך הוא למה אתם מתרעמים עליי שאני לא מציל אותכם מן הרעה שבאה אתם כולכם פשעתם בי לשב הכיתי את ביניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאכם כאריה משחית אומר למה סתם אני מכה את ביניכם על חינם עדיין עומדים במרדם תראו החלק החרב הרגע את הנביאים הרגע את ישעיה את זכריה כמו אריה המשעית בני אדם הדור אתם ראו דבר אדוני המדבר הייתי לישראל עם ארץ מפליה מאפליה מדוע עמרו עמירדנו

לא נבוא עוד אליך אומר אתם בני הדור תראו, תשימו לב, הבנה הבנה תשלום מצוות השם תשלום עליהם וכי עד שהיית היו ישראל במדבר וארץ מהפליה אשר לא יצא שמה דצורח האדם וכי לא היה סיפוק בידי לשלם גימון טוב על מצוות שעשו נו מהפיה זה חושך נכוןש הייתי לישראל מדוע אמרו עמיר רדנו ולא נבוא עוד אליך למה הם אומרים כבר נבדלנו ממך ולא נבוא עוד אליך איך אומרים דבר כזה תשכח בתולה עדי כלה קישוריה פעמי שכחוני ימים אין מספר יש דבר כזה וכי דרך שתשכח הבתולה לשים

עדיה עליה להתקשת וכי תשח תשכח הקלה את החוטי המשי שקשר את השערות שלה להתקשט ועמי אבל עמי שכחו אותי ימים רבים איפה התורה איפה מה תטרי דרכך לבקש אהבה לכן גם הרעות לימדת לימדת את דרכיך מה מתי אתה מה הייתקני מנהגך לעשות כדי עבודה של עבודה זרה לבקש מהם אהבה ות עושה את המעשים הרעים שלהם הדעות לעשות יותר מכולם להרעות גם בכנפיך נמצא דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצתים כי כי על כל אלה אומר גם בכנפי בגדי סאום נפשות אביונים מעבון מיתה על חינם הרגתם

גם דמי הנפשות האלה לא מצאתי במחתרת מקום נסתר כל אלה לא עשיתי הדבר באסתר כי בפרסום הגעתי פסוק לכ אפי יפה הוא נראה שזה עובד עובד עכשיו עכשיו עכשיו תראה תראה עכשיו לבדוק תבדוק מי עשה את זה? סליחה אני אה אתה עשית ארוך אך ארוך כן לעשות זה אנחנו בצדקה הקודם לפני ה נתת ביום שישי פעמיים ציון משה מסכן המצוות שתיים ואחד מי שלא עשה יום שישי שתיים יעשה היום שלוש מי של בשבת לא ביום שישי עושים של שבת אה אתה רק שניה אנחנו במשניות אבות

בעזרת השם פרק ד' משנה יט שמואל הקטן אומר בנפור אויבך תשמח וביקשה לו אל יגה ליבך ונראה השם ורע בעיניו והשיב מעליו פה אתה שמח למפלת חברך אה הקדוש ברוך הוא יבחל לו על הכל משנה כ אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד שהוא עדיין ילד למה למה הוא דומה לדיוק כתובע ענייר חדש ברור הכל ברור יפה זכמה הוא דומה כתובענייר מחוק בפקו שאפשר לקרוא רבי יוס בר יהודה יש כפרה בבדי אומר הלומד מן הקטנים מן הצערים יעיני למה הוא דומה לאוכל ענבים כהות ושותי יין מגיטו

לא התבשלו עדיין מחב לו את השיניים אותו דבר יין תוסס למה כל התורה של הצעירים מלאים ספקות עדיין לא למדו מספיק אל לומד מן הזקנים למה הוא דומה דוכן ענבים בשולות ושותה ין ישן למה יש להם חוכמה מה זה זקנים זה זקן שכן החוכמה לא ילמד אצל אחד שהוא לא יודע ללמוד רבי אומר, "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו." רבי חולק אומר לפעמים יש צעיר יודע מצוין, יש זקן לא יודע כלום. מה תלמד מן הזקנים? לכן הוא אומר לא, אל תסתכל בקחן אתה רואה אותו.

יש לו זחקן גדול, לבן מה אתה חושב ששאלה מה יש לו בקופסה? יש קלקן חדש מלא ישן צעיר חכמתו מרובע ויש אפילו וישן שאפילו חדש אין בו אתה הבנת לא התחיל כל הזמן פה פה פה אתה מבין לא לומד מה אתה רוצה לקחת ממנו אתדד ומידד זכו בגיל שנה להתנבות הם היו עם 70 זקנים איך זה יכול להיות בגיל שנה שמנו אותם לזקנים אלה היו חכמי ישראל שאין כמותם וזכו נבואה כבר גיל שנהזה עוד משנה רבי אליעזר כפ פר אומר הנה הקנאה והתאוה והכבוד מוציאן את

האדם מן העולם זה בדיוק היום למדנו עליהם שלושה פרשות פרשיות כן קנאה צד זה כבוד רואה מה זה עושר מה זהב תאוות גופניות אתה יודע כל הזמן תאוות כבוד רציפה אחרי השררות כבוד צריך לעבור תראה לי מה כתבתי מה כתבת כן, אנחנו הולכים לגמרא. שבת אתה היית בשבת איך כבוד הרב ש כל הקילה של גולם כל הקהיל שבת שכולם הדברים שלמים אמן דיון לי קיבל כן לא זה בת זה בקבוק של בת שבית אדוני תמיד כמ בינים במות חוד קודש ברכוש שכנתה לו ככותו חדש שותיות

כת כן שנה אנחנו באים לקיים מצד השמות כמו שכתוב והגית בו יום אבל הלילה תורה נזמנו לעשות בורנו ירצו מלפה נבךמם אמם יעצ פניך אדוני בך בסך שלא אמרת בהם הן בדיני ממונות אין בורחמה מפי דעת ותפונה גן העיני והביטה נפלאות מתורתך אמרת לכיתזה קטן ברוך אתה אדוני חוקד אדוני חוקך חוקותיך אשת לא לא לא לא לא ישכח דבריך [מחיאות כפיים] י בם בם בבם בם היה בם בם בם בם בם בם בם כן היום אנחנו דף ביום שבת למדנו בעזרת השם מהמשנה למדנו דף מד

נכון מא היום אנחנו דף אם הה אנחנו נתחיל מהמשנה אנחנו הגענו ביום שישי למשנה לפרק חדש סיימנו פרק שבועת הדיינים ועכשיו אנחנו פרק כל הנשבעין בעזרת השם שיהיה ישועה גדולה היום זה דף מ כן אם תריה אדם מד עמוד ב תחילת הפרק משנה כל הנשבעין שבתורה נשבעין בלא משלמין ואלו נשבעים ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה וחנבני על פקסו. אתם יודעים כל מי שחייב שבועה בתורה כל המחייבים מחוייבין שבועם בתורה.

למשל אדם אומר לחברו אתה יודע אתה נבו ממני 200 א שקלים 20,000 נגיד 20,000 מתי תביא את הכסף אני צריך את הכסף אומר אני כבר החזרתי לך 10,000 עכשיו אני רק חייב לך 10,000 זה מודה מקצת הטענה חייב שבועה אלה נשבעין כל הנשבעין שבתורה זה מודה מקצת הטענה על פי או על פי עד אחד אם יש עד אחד נשבע נשבעין ולא משלמין למה הוא נשבע ונפטר הנטבע בשביל להיפתר מהתשלום צריך להישבוע נשבע ונפטר ככה זה הולך מהתורה מאיפה המקור? עכשיו, עוד מעט, עכשיו הגמרא תבאר לנו את הכל. ואלו הן, בוא נראה מי הם. נשבעים ולא משלמים ואלו הם.

ואלו. אבל עכשיו אנחנו נראה את זה בגמרא. מי זה נשבע? כל הנשבעים שבתורה נשבעים ולא משלמים.

למה? הם צריכים להיפטר מהתשלום. כמו שנלמד את זה עוד מעט אבל ואל אבל יש מינויים בהמשך המשנה שהן נשבעים ונון מתקנת חכמים לא סתם למה החכמים תיקנו מכל מיני טעמים לפעמים מי שחייב שבועה הוא לא יכול להישבוע למה הוא חשוד על השבועה אז יש ככנגדו נשבע בנוטל. בוא נראה נשבעים ונוטלין השכיר.

דבר ראשון השכיר. מי שעושה מלאכה אצל בעל הבית וצריך בעל הבית לשלם לו את שכרו. והוא אמר לו בעל הבית לך אצל החנובני ישלם לך. החלבני אומר שאני שילמתי והשכיר אומר לו קיבלתי אז הם נשבעים ונטלין למה בעל הבית טרוד בפועליו הנגזל אדם גזלו ממנו הנחבל אחד שחבלו בו נשבע ולוקח הנגזל נשבע ומקבל וכן מי שחברו בו הזיקו אותו ושכנגדו עוד דבר עוד דין מי שכנגדו חשוד על השבועה באמת הנטבע היה צריך לשלם אבל הוא חשוד על השבועה אז זה שכנגדו נשבע ופטור וחנוני על פנקסו

גם טובע מה שכתוב על פנקס פירושם גם הוא שכנגדו נשבע סליחה הוא גם צריך לש נשבע ונותן עכשיו בגמרא המשנה תפרש אחת לאחת השכיר כצד אמר לו אמר לו, "תן לי שכרי שיש לי בידך." אמר לו השכיר לבעל הבית, "תן לי שכרי שיש לי בידך.

אתה חייב לי תמורת העבודה שעבדתי אצלך. עבדתי אצלך קשה." הוא אומר בעל הבית טועה נתתי אני לא חייב לך כלום וה וה אומר לא נטלתי השכיר אומר אני לא קיבלתי אתה חייב לי עדיין הפעולה הוא נשבע ונותל השכיר נשבע שהוא לא קיבל ולוקח את הכסם מבעל הבית רבי יהודה אומר עד שתהיה שם מקצת הודעה. אין חיו שבועה עד שיש שם מקצת הודעה אצל בעל הבית שהוא מתחייב שועם מדאורייתא. מה זה קצת שגיד בחלק נתתי לך?

כן. רבנן תקנו שהשכיר שבוע ויתול דעת רבי יהודה זה לא מספיק אם הוא אומר תשמע לא קיבלתי כמה היה הסכום נגיד צריך לתת לו ליומית 1000 שק אומר אדוני לא קיבלתי והוא אומר אני נתתי השכיר נשבע את כל ה1000 שק ולוקח רבי יהודה אומר לא דווקא עד שתהיה שם מקצת תודעה אצל בעל הבית אז הוא מתחייב שהוא רועה מדאורייתא כלומר שיהיה הוא אומר לו תשמע אומר לו קיבלתי אומר תשמע אתה יודע יש ה מתי יש על הנצבע השבועה חכמים הפכו את השבועה על הטובע כשהנטבע כופר הכל אז יש עליו שבועת הסדר רבנן אבל עכשיו שה הנצבע הוא מודה במקצת. כן, נודה במקצת. למשל, הבעל הבית הוא אומר, תשמע, אתה יודע, אני נתתי לך את הכסף, אתה צודק, אבל אני חייב לך עוד נגיד עוד 600 שק.

אתה אתה צריך לקבל 1000. נתתי לך 600, נשאר 400. אז זה נקרא מודה במקצת הטענה. זה חי שבועד דאורייתא.

אבל חכמים אמרו שהשכיר הוא נשבע ונוחמים לא צריך מדברים קצת לא חכמים לא רבי יהודה אנחנו מדברים חכמים אומרים אלף אל כיצד אמר לו, תן לי שכרי 50 דינר שיש לי בידך. והוא אומר, התקבלת כבר דינר זהב. זה דינר זהב זה 20 חצי קיבלת 25 דינר כסף. אז הוא מודה שחייב לו חצי ממה שהוא טובע.

אפילו שמעיקר הדין בעל הבית צריך לשבוע שהוא מודה במקצת ויפתר, חכמים תקנו שהשכיר שבע, שלא קיבל כלום בעיתון כל מה שהוא טובע. זה הסברנו שכיר נגזר כיצד לא שמעו כלום הם בטלפון לא שמעו ששומעים אני יודע לא שומע לא שמע צריך ישר להגיד אני ציתי אתשוב לגף אחד לא עמה לא מותר עד שתופס אמרתי לא תופס אולי מחובר מספיק אני היה מחובר עד הסוף אין לי זכות נגזל כיצד שנסוף שזה כןגרגות עכשיו שצ מול הבניין הזה שגב אותי לא כל יש מלא ניקודים כל הדלות כל

נגזל כצד כפרה על כבודו כן כזה פת זה לא הבעיה מסכנים אנשים ש זה מסוכן נמשיך ללמוד אל תחשוב על זה עכשיו עכשיו תורה הכל הכלס סתדר נגזל כצד נו הלאה אמרנו שהנגזל נשבע ונוטל היו מעידן אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות נכנס אצל המלווה למשקיטה א א כן לקחת משכון נכנס לבית המלווה נכנס לביתו של הלווה למשקל אותו לא רשות בית דין צריך רשות בית דין כלומר אסור למלווה לקחת משכון רק על ידי שליח בית דין אז גזלן פסול השבועה אז זה שאומר נכנס לביתו

למשכנו שלא בנושות הוא אומר כליי נטלת הוא טובע אותו להשיב לו אותם והוא אומר לא נתתי לא לקחתי כלום הוא נשבע כלומר מי הנגז נשבע ונותן שגזל ממנו את הכלים הוא נשבע ונותן רבי יהודה אומר עד שתהיה שם מקצת הודעה איך איך יהיה מקצת הודעה כיצד אמר שני כלים נתלת וא אומר לא נתתי אלא אחד זה מודה מקצת הטענה יש פו חיו שבועה אפילו שתמיד זה על הגזלן רבנן תקנו שהנגזל יש ככמה נתן הגזלן ושלם נחבל כיצד אמרנו גם נחבל שייך בו שבועה ונותן היו מעידים

נותן שנכנס תחת ידו שלם אותו אדם נכנס אצלו הרגע הזה היה שלם היה טוב ויצא חבול היה עד ברמ מנה כתועה וכולי ואמר לו כיבדת בי ואומר לא חבלתי הרי זה נשבע ונותל מה שהזיק אותו יש עדים בטח יש עדים שהוא חבל אם יש עדים אז מה הבעיה אפילו עד אחד יש לא נשב הוא נראה תחת ידו לא ראו את החבלה מהח נשבעים שנכנס ר שמעון בן שטח שרצח כן ש לא צריך לשבת לא ראינו תותחת ידו זה לא רגל הזיק אותו אין יודעים שהוא הזיק

ברור שהזיק אנחנו לא ידעו כמה תחת ידו. זה לא בתוך הבית שלו, זה ביד שלו היה. עכשיו תפסת אותו, היה שלם, עזבת אותו, פתאום שבור רגל, שבור יד.

הרגל ביד ש בסדר צריך לש לא אז זה לא בטוח עדיין אולי הוא הזיק לעצמו אולי הוא נפל לא אני עשיתי לו אצל החובל כיצד אומר חבדת בי שתיים אתה יד ימין ידמון וה אומר לו חבדתיך הילה אחת אז מודה קצת את הטענה שבע בסדר טוב שכנגדו חשוד ד שבוע קצד מאר אתה איתי נכון זה משנה ארוכה אל תפחד כצד כן אחת שבועת נכבד כיצד אמרנו הוא נעשה חשוד על השבועה נכון אחת שבועת העידות ואחת שבועת הפיקד איפה איפה זה נכבד הרב אני טעיתי נכבל כצד

מעידים אותו נכבל כיצד היו נכבל למדנו אתה עוד פעם חוזר על הנחבל שמעת אין נחבל או לא אני אחזור לך היו מעידן אותו ש נכנסת ידו שלם חברו תפס אותו שלם ויצא חבול אומר לו חבלת בי והוא אומר לא הרי זה נשבע ונותן מה שהזיק אותו ויהודה אומר עד שיהיה שם מקצת הודעה כיצד אמר לו חבלת פה שתיים שתי חבלות אחד ידים הנה אחד צמון והוא אומר לא חבדתי בך אלא אחת אז הוא צריך לשבע שכנגדו אה מוזכרים העדים שראו שלם אין להם שום כוח אין

עדים אין עדים הם אומרים ראושלם כן אבל לא אין הם לא יכולים להגיד הם לא ראו שהוא הזיק אותו אפשר לראות שכנגדו חשוד לשבוע כצד איך הוא נעשה חסודה לשבוע כנגדו אמר זה שכנגדו חזודה לשבוע עכשיו הוא משנה מונה אחת שבועת העדות ואחת שבועת הפקדון ואפילו שבועת שו היה אחד מהן משחק בקוביה אז הוא פסום מדרבנן לעדות או מלווה בריבית או מפריחי יונים סוחרי שביעית שכנגדו נשבע ונותלמשל לא משנה איזה מה זה למשל بين אם הנצבע עשה חשוד על שבועת העידות נשבע לבעל דין שלא יודע

לעדות ובסוף נודע שנשבע לשקר ואחת שהוא עת הפיקדון כפר בפיקדון אומר לו נפקדתי אצלך את את הזה את המכונה וכפר בפיקדון שתבעו ונשבע על שחר ואפילו נחשד השבועת שו נשבע למות שהוא של אבן אז הוא לא יכול אף פעם לשבוע היה או היה אחד מהן משחק בקוביה לא יכול להישוע נפס לעדות משחק בקוביה זה לוקח לוקח כסף בחינם אמ רבנן פסלו אותו לעידות ולשבועה כמו גזל מלווה ברבית או מפריחי יונים היה אחד מהם מפריח יונים מה מי איזה יונה היא קודמת לחברתה כן זה כל זה

משום גזלנים אלה סוחרי שביעית סוחר בפירות שביעית אלה פסולים מדרבנן שבוע והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה לאוכלה ולא לסחורה שכנגדו הפוסתי את זה הנה לא רשבי שביעית ובסוחרי שביעית גם אין פסולים מדרבנן נשבעה וגם רבנן תיקנו ככל אלה שכנגדו נשבע ונוטל זה זה אי אפשר הוא חשוד שבועת העידות שקר נשבע על שקר נשבע על שקר בשבועת הפיגנון שבועת שו נזחק בקוביה חבלן כדנו שכנגדו הטובע נשבע כמה הוא חייב ונוטל היו שניהן חשודין ובה חזרה שבועה למקומה דברי רבי יוסי הרב קוביה זה גם מי שמלא טוטו

לא טוב והדברים האלה חיז מזגות גם זה משהו כזה אני לא יודע טוב זהו רבי מאיר אומר יחלוקו לא עכשיו לא עכשיו כן רבי מאיר אומר יחלוקו כלומר הנטבע ישלם חצי והטובע הפסיד חצי חנוני על פנקסו כצד איך נשבע ונותן לא שיאמר לו כטוב על פנקסי שאתה חייב לי 200 זוז ועל כך אישה באה בעיתון ודאי שלא חייב לו אלא אומר לו תן לבני שעתיים חיטים שתי סיים שחיטים אני אשלם לך אומר תן לפועלים סלעמעות תן להם הם פרוטות בשו סלע או הוא אומר נתתי חנוני

אומר כתוב בפנקסי שנתתי להם האטו חיטים טובע מבעל הבית שישלם לו ואין אומרים לא נתלנו לא קיבלנו ממנו הוא נשבע ונוטל מהחנוני מבעל הבית והן נשבעים ונותנים יעני בעל הבית לשלם פעמיים והן נשבעים שלא קיבלו כלום ולוקחים מבעל השכר שלהם. אז בעל הבית מודה שאמר לחלוני תן לו. נשבע חנובני ונותן. אמר בן הנס כיצד אלו ואלו באים ידי שבועת שו.

איך אפשר לומר דבר כזה שאלו ואלו נשבעין? הרי בוודאי אחד מהם נשבע לשקר אלא הוא נותן שלא בשבועה והן נותעין שלא בשבועה אין בלי שבועה בלי שבועות למה תן פעמיים זה אסור לו גזל פעמיים ישלם להם עוד הגמרא תסביר את זה זה משנה עוד מעט הגמרא תדבר אמר לחלוני תן לי בדינר פירות תמכור לי פירות בשובי דינר ונתן לו את הפירות אמר לו תן לי אותו דינר אדוני אתה ביקשת ממני בדינר פירות נתתי לך אומר טוב תביא את הדינה הפירות אצלך אמר לו נתתי לך ושמת

את זה בנופלי שמת את זה בקופה הגדולה ישבוע בעל הבית שנתן לו את הדינר והיפתר אמר לו הוא נשבע שהוא קיבל שהוא נתן לו כלומר מי שקונה, נכון? זה נקרא בעל הבית החנות הקונה. אמר לו, "תן לי את הפירות." אמר לו לוקח לחנובוני, "אתה רואה הפירות האלה מונחים כבר?

כבר שילמתי עליכם, תביא לי אותם." אמר לו, "נצתים לך." נכון, שילמת, אבל נתתי לך. והולכת לתוך ביתך ישבע חנובני שפירות אלו של אוהם ויתם רק חן רבי יהודה אומר כל מי שהפירות בידו ידו עלי העליונה לא צריך להישבוע כלומר אין דרך החנווני לתת בהקפה בוודאי קיבל את הדינר אם זה כבר ביד ה בוודאי קיבל את הדינר נו אף אחד מה פה כן מגיע לו סכנה נחד נכין ביחד גם לנכד תבוא מחר זה כל יום לפי מה שיש אתה מבין אפשר לשה הלאה אמר לו הולכת לביתך

כן עוד דבר אמר לשולחני תן לי בדינה מעות זה שולחני זה היה כמו בונק מחליף כסף קטן בגדול או זה תן לי בדינר מעות פרות לי בבקשה תן לי פרוטות שאני יכול שבדינה של כסף נתן לו אמר לו השולחני אדוני תן לי בבקשה את הדינר אמר לו נתתי לך הוא נתת לו בן הפני שמת בכיס איפה כל הכסף שבע בעל הבית שנתן את הכסף ויפתר עכשיו נתן לו את הדינר בעל הבית ואמר לו תן לי את טמעות שמונחים כתב מורת הדינר אמר לו נתתים לך והשלחת

לתוך כסך והמעות הם שני שבע השולחני שמעות אלה זה שלו ויקח רבי יהודה אומר אין דרך השולחני ליתן את האישר עד שיטול דינר כלומר הוא לא לא יקח את המעות עד שיתול דינר הוא לא יתן את המעות עד שיתן את הדינר פילוני כיוון שנתן את המעות ודאי קיבל את הדינר הוא כבר מלומד שורחני יודע את העבודה טוב עוד דין עכשיו עוד המשך המשנה כשם שאמרו הפוגמת כטובתה לא תיפרע אלא בשבועה ככה למדנו בכתובות אמרה המשנה בכתובות הפוגמת כתובתה כלומר אישה שמודה שקיבלה חלק מהכתובה שבידה והיא

אומרת תשמע אתה כבר אני הכתובה זה 100,000 כבר שילמת לי 60,000 אני רוצה עוד 40 לא תיפרה אלא בשבועה אפשר לשמור על השטר היא מודע שנטלחלק כבר ועכשיו ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה. אז כמו שאמרנו שם שאם עד אחד מעיד זה עוד דין אין אחד מעיד היא כבר קיבלה את הכתובה שלה פרעה לה כבר את כל כתובתה והיא אומרת לא קיבלתי לא תיפרע מהבעל את הכתובה אלא בשבועה ועוד דין מנכסים משעובדים ומנכסי יתומים אם עכשיו אמרנו גם היא רוצה לקבוט את הכתובה

שלה אם היא גובה את הכתובה מנכסים משועדים או מנכסי יתומים שאביהם מת, כלומר הם היו חייבים לבעלה כסף היה נכסים שורבדים שורבד לבעלה או נכסה יתומים גם זה של בעלה שמה יצא להם כסף לא גובה מהעיתומים אלא בשבועה לא תיפרע אלא בשבועה והנפרעת עד שלא בפניו גם אישה שנפרע עד שלא בפני בפניו שהלחד ממדינת הים ומגביל לה את כתוב בתה נו תפרה אלא בשבועה מה פירוש צריכה נשבה שהיא לא קיבלה עדיין את כתובתה למה אם היה כאן הבעל היה יכול לטעון איזה טענות וכן היתומים לא

יפראו אלא בשבועה יתומים רוצים לקחת כסף אביהם מאחרים עכשיו זה נמצא אצל האחרים אלא בשבועה חוב כן איזה שבועה אם הם יודעים שהוא פרעו או לא שבועה שלא פקדנו אבא אבא לא ציווה אותנו משעת פטירתו ש שהשטר הזה פרוע ולא אמר לנו אבא קודם לכן שהחוב פרוע ושלא מצינו בין שטרות ם של אבא ששטר זה פרוע שובר שובר הכוונה שהשטר פרוע רבי יוחנן בן ברוקה אומר אפילו נולד הבן לאחר מיטת האב בכלל לא שייך שישע שאבא לא אמר לו כלום שהרי רק נולד מיתתו אז זה

ישבע מה היא שבוע שלא שובר לא מצא שובר ונותל אמר אמר אמר רבי שמעון בן גמליאל אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אין לו פרוע הוא נוטה שלא משבוע הבן לוקח הבן של המלווה לוקח בלא שבועה ואלו הן נשבעין שלו בטענה אפילו בלי שום טענה נשבעים השותפין כלומר אחד יכול להשביע את חברו שלא לקח מהחלק שלו כלום ביניהם שותפים. העריסין הם נשבעים שלא לקחו מהחלק של בעל הבית.

מה פתאום אחד מהם חושד על חברו? השביע אותו. תשמע, אתה צריך לשבוע לי שלא קיבלת ממני. אמ טוב גם אתה נשבע.

זה לא שת הריסין נשבעין אפוטרופין ממונים על נכסי אדם לצאת ולתת נשבעים שלא לקחו כלום והאישה נוסנת בתוך הבית בעלה מינה אותה להיות אחראית הוא נסע לניו יורק ועכשיו סגרו בגלל המלחמה את ה סגרו את הדלתות עכשיו איפה הוא? הוא לא יכול לבוא. עכשיו בינתיים צריך להוציא כסף בבית אז היש נושא צריכה אחר כך ששבע שלא לקחה משהו בשבילה. זה לפי הגמרא אבל לפי עב והאריסין והפוטופין האישה נוסת בתוך הבית.

בן הבית ובן הבית אחד האחים מטפל בנכסים כל אחד מאלו אמר לו מה אתם טוענני רצוני אמר לו הנטבע לטובע עכשיו בכל מה שלמדנו עכשיו האישה נוסנת לכן אחד מהבית בכל אלו אחד אומר אמר לו הנטבע לטובע מה אתה טוען לי רצוני שתשבע עלי שלא לקחת מהחלק שלי כלום חייב אבל חלקו השותפים או או הריסים חלקו ביניהם ולא השביעו בעת החלוקה אין יכול להשביעו אחר כך בא אומר לו תשמע אתה תשבע לי מה תשבע אדוני חילק נו הלכנו היית מבקש אבל נתגלגל לו שבועה ממקום אחר

מגלגלן עליו את הכל טענה אחרת חייב שבוע דאורייתא אז הוא אומר לו תשמע אתה תשבח גם על זה גם על זה גם על זה והשביעית בסדר כן והשביעית משמטת את אה כלומר משמת את ההלוואה משמט גם את השבועה למשל הוא למה ממנו כסף צריך עכשיו רוצה לשלם לו אם זה היה שנה רגילה לא נפע אלה בשבועה נגיד פה עכשיו עכשיו באה השמיטה כמה שהיא משמטת את הכסף משמטת גם את אין שבועה פשוט לאן זה כל שם ה רוצה לנוח לנוח מה אולי ש חייב דין כ

צריך להיש שבה ואז אמר שניתן לא צריך לשב יותר לא יודע נראה בגמרא אה כמו חוק נראה בגמלה עכשיו נדמן את הגמלה עכשיו מאר עכשיו מתחיל גמלה כן כל כל הנשבעים שבתורה נשבעים ולא משלמים צה לת כתוב ששוע רשיח אומר אומר לא תקשו אתס כי במי רב נחמן תקנו במי רב נחמן תקנו שבואת סת כן אבל יש גם שבואת המשנה כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין מיללן דאמר קרה שבועת הפיקדון שבועת הסומרים כתוב שמה כתוב שבועת השם תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלכת את

רעהו ולקח בעליו ולא ישלם. רבותינו דרשו מי שעליו לשלם לא שבועה. כלומר כתוב בתורה אם א שבועת השם תהיה בין שניהם לא שלחתם ולקח בעליו ולא ישלם. מה זה?

ולקח בעליו את השבוע. ולקח בעליו את השבועה ולא ישלם הנטבע שום דבר. כלומר מי שעליו לשלם לא שבועה הוא צריך להישבוע וייפתר מלשלם אז אני צריך לשלם כסף הוא יכול להישוע ולא יוד לשלם לא רוצה להישוע תשלם זה כל הנשבעים שבתורה נשבעים ולא משלמים ואין עבד ואלו נשבעים בנותלין שכיר וא אומרת מה ישנה השכיר דתקינו לרבנן דמשתע ושקין מה שונה השכיר מכל טובע שנשבע ונותן בדרך כלל אדם שטובעים אותו השכיר הוא טובע את בעל הבית בעל הבית נצטרך להשבוע ולהיפתר למה אתה אומר לא השכיר שעבד אצל בעל הבית הוא נשבע בא ולוקח את הכסף. אמר רבי יהודה, אמר שמואל, הלכות גדולות שנו כאן.

לפני שהוא אומר את התירוץ אומר דע לך פה יש הלכות גדולות. מה הלכות? הלכות אני אלךניו. מה זה שמואל אומר הלכות גדולות לומדים כאן.

מה זה הלכות? כאילו הלכות זה הלכה למשה מסיני. זה לא הלכה למשה משיני. רבנן תקינו להניל חיתנינו זה הלכה למשה מסיני אלא אם התקנות גדולות שנו כאן גדולות מקדק קטנות משיח גדול שיש תקנות גם קטנות אלא אמר רב נחמן אמר שמואל תקנות קבועות שנו כאן הקרוע רבנן שבועה מבעל הבית שדיו השכיר רבנן קרו שבועה מבעל הבית שמותר שכין למה מה צריך שבע ולהתפטר משום כדי חייו של מה יאכל הוא בא לעבוד לא סתם הוא בא לעבוד היום היום הוא צריך בלילה לקנות אוכל לילדים לחם חלב קוקוריק מה יעשה לא בעל הבית יש לו הרבה פוחלים הוא לא זוכה זה אתה צודק כן זה עוד מעט זה יבוא לאט לאט הגמרא אומרת משום כדי חייב כנסינלה לבעל הבית מה יעשה?

אתה אומר כדי חייו מה זה כדי חייב אנחנו נכנס בעל הבית? מה השם בעל הבית? הגמרא מתרצת בעל הבית גופן על דמשת בעכיר ושקיר כי איך היא לתגרון לפועלים בעל הבית מבסוט דווקא הוא רוצה שיהיה לו פועלים כי כדי שימצא לזכור פועלים לא יפחדו שיקבלו את שכרם אז הוא מוכן לא אכפת לו ישבע שהם ישבעו ויקחו אז רבה סכיר נחלדשת בעל הבית ונפקע כי איך כדי לגרה בעל הבית? הפוך.

השכיר הוא מוכן שבעל הבית ישבה וייפתר בשביל שהזכיר אותם את את הפועלים. גמרא מתרצת בעל הבית על כורחי הגר. הוא בעל כוחו הוא יקח פועלים. מה הוא יעשה?

יש לו כטיף, יש לו זה, יש לו שכיר נמ על כוכי מתגר. כמה שכיר מה יעשה? צריך להביא אוכל לילדים. בעל כוחו הולך עובד עד שיתנו לו ביטוח ליומי זה גיל 70.

בינתיים הוא צריך לעבוד אלה. כן. הנה מה שאמר אנג'ל. אלא אתה יודע מה סליחה מה הטעם בעל הבית טרוד בפועליו בעל הבית הוא לא הוא לא שם לב הוא טרוד בפועליו יתכן באמת שלא נתן בלי תבנה בלא שבועה טוב חכמים שכיוון שבעל הבית ניתן בלי שבועה כדי להפייס דעתו של בעל הבית בעל הבית אומר אני בוודאי נתתי לו בלי תבנה בעדים טוב שיתו רמים יתן לו ניתן כסף לפועלים בעדים אומר תראי חלי מדלתה זה קשה זה כל פעם להביא עדים כל פעם שמשלם זה כל יום

משלם כל יום ולבני מעקרה מיד בבוקר שמזכיר אותו לעבודה ישלם לו ואז מטבע בערב לא יקבל למה מקבל מקבלים את הקסב בתחילת היום עוד לפני שעובד שניהן רוצים בהקפה גם על הבית רוצה שיעבוד בהקפה רק בערב שלם לו שיעבוד יפה לפעמים אין לו עדיין את הכסף גם בעל הבית הפועל גם מעדיף לקבל את הכסף רק בערב שלא יבזבז אה חשבתי שלא יאבד לו לכן מה לכן רוצים לעבוד היום סוף היום אתה אומר שישלם מהבוקר אי אפשר לשלם מהבוקר שניהם לא רוצים לא נוח להם זה אין

לו כסף זה יבזבז את הכסף הוא יאבד אותו הוא יאבד אותו בעבודה כן לא לא כתוב פה בסדר יכול להיות כן בזבז השם מרבזבז פלא אדם קשה לו לבזבז כל כך הרבה כסף כל כל יום מבזבז את כל הכסף מיר תהפוך את הף הפכת סיום משה אומר לו אומר לו עוד לא רגע יכי אפילו קוסנמ עלה תניה ומן אומר לו אומר שתן קצתצת ועלה אומר לו קצת אחת המוציא מחברו עליו הרעיה אז זה עד פה השאלה תירוץ חסיסה ודאי מתקר דכיר לה אם אתה אומר שטעם

של השבוע מבעל הבית בגלל שבעל הבית טרוד בפועליו אז אפילו קצת דמה למה יש מחלוקת השכיר אומר חייבת לי שתיים בעל הבית אומר אומר לא התחלבתי לך רק אחת אנחנו אומרים שהשכיר ישבע בעיתות שתיים בעל הבית תרוד בפועליו על תניה האומן אומר שתיים קצתצת לי לתת לי וה אומר לא קצצתי לך אלא אחת המוציא מחברו עליו הראיה האומן שהוא המוציא צריך להביא עדים שבעל הבית קצת או שתיים לא נאמן בשבועה למה הרי הוא בעל הבית תרדפה עליו תאמינו בשבוע חציצה ודאי מתקר דכיר לזכום שבעל הבית

סיכם הוא זוכר לגבי לפרוע לפעמים זוכר לפעמים לא אבל אומר אני יודע אדוני אני התווכחתי על המחיר אה סיכמתי אותך סיכמתי מה שסיכמתי זה הכלזכות זה אדם זוכר כן יא אחי אפילו עבר זמנו נמה אם אתה אומר בעל הבית עוד שאלה אתה אומר בעל הבית תרוד ב בפועליו אפילו עבר זמנו כשהשכיר טובע את שכרו לאחר שעבר זמנו זמן הגביה השכיר ישבע ויתול למה בעל הבית רות בפועליו למה הזמן של הגביה שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום אתה אומר אם עבר הזמן הזה

על תני עבר זמנו ולא נתן לו והשכיר אומר לא קיבל את הכסף הרי זה אין נשבע ונות למה אבא חטף את כפ ביום חמישי צינטור כרגע צדור שמור משמ משה בן אדך בסדר בסדר משה בן אדם השם יתן לו רפואה שלמה שועה גדולה אמן בשורות טובות צליח שם איתך שם איתך כוח לעבור לעבור את זה בשלום אז זהו למה תניה עבר זמנו ולא נתן לו כלומר השכיר אומר לא לא נתן לו את בעל הבית הרי זה אינו נשבע ונותן כן.

אז מה יעשה? אז הוא יגיד איך אה עדים אומר למה הרי זה נשבע ונותן ולא נתן לו ארץ זה אינו נשבע ונותן תעצ את הגמרא יש אסור לא תניין שכרו אף אחד לא יעבור על זה חזקה אין בעל הבית עובר בבל טלין אה יפה ואמרת בעל הבית טרוד בפועליו הוא מה זה לא עובר על בלטלים אנימילה מכמדת זמן חיובו כי מתה זמן חיוב רמקב תורה נעבור על ברצלים לא לא שם לב זה הוא לא טוד יראת שמיים יראת שמיים חזק זה בחיסרי עובר משום בת תגזול לטבוע שכרו פעמיים. מה אתה חושד אותו? כמו שאתה מאמין את זה.

תאמין את זה. בעל הבית אין לו בתגזון. הוא טוב אותו לגבי בעל הבית היא קטרי חזקה. יש חזקות להמין.

אחד אין בעל הבית עובר בלטנים חדן שכיר משה שכרו. אז לכן מסתבר שבעל הבית פרע לו תראה תוספות בעל הבית יש בו יורגול אמר רב נחמן אמר שמואל לא שנו אלא ששכרו בעדים שיש עדים שראו שסוכר אותו למנחה וראו שעבד אצלו אבל שכר הראש שלו בעדים אמה אז אז השכיר לא נשבע ונותן מתוך שאמר יכול לומר לו לא שכרתיך מעולם יכול לומר לו שכרתי לך נתתי לך שכרך אז מה בעל הבית נאמן גם בלי שבועה כל מה שאמרנו שהשכין נשבע זה חידוש ש השכים דווקא שכרו

בעל הבית בעדים אבל זכרו בלא עדים אז יכול להגיד לו לא שחרתי אותך בכלל אמר לי רבי יצחק כי זה דין נכון וכן אמר רבי יוחנן אם אין דין ששכר אותו בעל הבית נאמן למה יכול לומר לא לא שכרתיך הגמרא אומרת לפנים כן הגמרא שואלת עכשיו אם נדקדק מה שאמר לו בשם שם רבי יוחנן משמע ולא הזכיר את רש לקיש מכל דפליג עלי רש לקיש שהוא בר פלוקד של רבי יוחנן אז חולק על זה למה לא הזכרת גם את רבי יוחנן את רש לקיש אומר לא

אתה יודע למה לא הזכיר את דעתו של רבי רש לקיש איקדע אמרה משתהבשתלה יש אומרים שאמר את זה בבית המדרש רש לקיש היה שותה באותו אותו זמן ושתיק אני לא יודע אם חולק עליו או לא מה זה תירוצים קבועים אני רואה היה שותה מה זה איזה תוזה שלא הספיק אה אתה לא שותה שותה יין ויקדמרה משהבה שההלה ושתיקלה דרכו שרשרקי שהיה לשאות קצת עד שיגמור את כל דבריו בטעמיו ורק אחר כך ב באמת הוא השיב רק רבי יצחק כבר יצא הוא לא שמע מה השיב מרח

היה לו טלפון שלא להפ טוב עשית טוב עשית איתמרנמ אמר אמר רב מנשיה ברזביד אמר רב לא שנו אלא שכרו בעדים שסכיר נשבע ונותן זכרו בעדים ככה למדנו אבל הזכר שלו בעדים מתוך שיכול לומר לו לא שכרתיך מעולם יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך ונאמן הנה עוד פעם אמר רבי ברחמה כמה מעליה שמעתה כמה טובה ההלכה הזאת אמר לרבה מהעדיותה מה מה טוב כל כך אם כן שבועד שאומרים לחייב רחמנה הכי משכחת לה איפה מתי אומר זה טוב מתי יכול לומר לו לא היו דברים

מעולם איך חיו שבועה אם אתה אומר שיכול לומר לו לא יו דברים מעולם אז אין חיו שבועה שבועת שומרים דחייבת רחמנה הכי משכחת לה שומר שכר נשבע אתה אומר שהיה אונס נכון הכי משכח אתה שחייב מתוך שהוא יכול לומר לו לא היו דברים מעולם לא נתת לי בכלל לשמור יכול לומר לו אניסוף אומר לו רמה ברחמה להפקיד לבעדים הפקיד בעדים לכן לא יכול לומר לו לא לא היו דברים מעולם מתוך שיכול אז אומר עדיין יש לו מיגו בתוך שיכול לומר החזרתי לך יכול לומר נאנסו אומר

לא יכול לומר דפקיד בשטרה השטר עדיין תחת יד המפקיד יכול להגיד החזרתי לך הפקיד אצלו כתבו משטר למה פקיד בזים הוא לא יכול מי כלד מכל דתרביו סיבר המפקיד יצא חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים למה אתה מקשה שאף אם הפקיד בעדים יכול לומר לו שיחזיר לו ורמה ברחמה באמת קיבל את הקושיה אז אתה רואה שלא צריך להחזיר בעדים בשטר צריך להחזיר לו בעדים. רואים שניהם סוברים אם זה משטר צריך להחזיר לו בעדים. זה לא יכול לומר רמ ברחמה על ידי רב ששת ויעשם דוד

את הדברים האלה בלבבו שם אותו דבר רב ששט שם על ליבו לדעת אם נכון אם לא שהרב שמואל אמרו אם לא שכו בעדים נאמן בעל הבית בלי שבועה מה היה דשקח רב ששאל לרב בר שמואל אמר לה תן אמור מדי בשכיר האם כבודו שנה משהו בשכיר אמר לי אין תננה כן שכיר בזמנו נשבע ונותן כיצד בזמן שאמר לו שכרתני ולא נתת לי שכרי אומר שכרתיך ונתתי לך שכרך אבל אמר לו שתיים חסצת לי אומר לא קצתי לך אלא אחת המוציא מחברו עליו הראיה זה יפה בסדר

זה טוב אם אמר אם זה צריך שמע וליטון ואם זה קצץ קצצת לי המדיספר בראייה בראיה שאומרת שברתה שאינו מוציא אלא בעדיםצץ המצווה בראיה אבל רשע בלא ראיה גם ברשע שאומרת הבריתה שהשכין נשבע ונותן בלא ולא שום ראיה לא צריך להביא עדים ששכר אותו אז אתה רואה גם שאין עדים אז נשבע ונותן זה לא כמו שאמר רב נחמן אמר רב נחמן אין היום מבחן אמר רב נחמן רשע בספה בראיה ראיה דלשלם קטנה ראיה דשבועה לא קטנה כלומר רשע והספע מדברים שצריך להביא עדים מה שכתוב בספר

צריך להביא ראיה ברשע לא כתוב בגלל שראיה דלשלם עדיין שכומר בספר שעדים באים לחייב את בעל הבית לשלם שתיים כפי שטוען השכיר לכן הברית נקתה אבל היה דשבועה כלומר בר שעל ידי העדים זכרו נשבע השכיר שלא קיבל זה לא קטנה אבל אם אין עדים בכלל ששכרו לא נשבע ונותן למה יכול לומר לו לא שכרתיך אמר רבי ירמיה ורבא שלחו ברב לשמואל אלא מדנו רבנו ומן אומר שתים קצצת לי וה אומר לא קצתי לך אלא אחד מנשבע אז פשוט צריך להישבוע רק השאלה מי נשבע אז זה

מודד אז זה קצת מוד מקצת קצת שתיים אומר כן אבל צי מחברות מי שבע אז מי רוצה רוצה להוציא רוצה להוציא ממנו בית שבית אה לא בוא נראה שאלה מי נבר מה להם אם זה כמו קצת זה לא משחק סגור אחד יש לי אתזה לאכול למה בעל הבית נשבע אמר להם זוה דו נעזוב כתוב את זה בוא נתחיל הלכות עד שיבוא ה המבחן הוא לא קורצ מפחד על הרעש מפחד על הרעשים אם זה בו מי זה תגידו לו שלא שלא כדאי לבוא מחר שאני אומר שיהיה

בבית שיהיה באזור של הבית זה בעיה אני אומר הוא בא יונתן כבר בא אני אומר לו כדאי לבוא עכשיו בשבילו זה לא כדאי לבוא בגלל כן אנחנו בהלכות סימן הלכות תפין איפה אתם לומדים בהלכות הלכות כפי דין סימן לד אה טוב זה באפלפים תראה את זה היה בא בדרך בתפילין בראשו זה ערב שבת כן ושקעה עליו החמה או שהיה יושב בבית המדרש תפילין בראשו וקדש עליו היום יניח ידו עליהם עד שיגיע לבית ואם יש בית קרוב לחומה שמשתברים שם חולצם ומניחם שם על מה זה על

יום רגיל ששקעה השמש או זה ערב שבת ערב שבת בד טוב זה הרשע ביום חס שיושב ותמיד תפילים בראש חדש עליו היום קדש עליו היום יניח ידו עליהם עד שיגיע לבית ואם יש בית קרוב רחומה משתב שחוצם וניחם שם בן שלך הבי סעיף ה ויש מי שאומר שם מתפלל תפילת ערבי בעוד יום עד שלא יניח תפילין אין לו נניחם אחר כך הוא אהסיד הפסיד כן אדם אף פעם אסור להגיד כם בבוקר ישר להניח תפילין לא יגיד אחר כך עוד שעה אני יכול להניח כל היום לא

לפעמים בן אדם טרוד אחר כך יכול ללכת ממנו יצר הרע עושה כן עושה בעיות פה זה יניח אותם בקור לא הייתי באיזה חתונה שבר שעברה בחור בא אליי רוצה תפילין דאגתי לו שיהיה לו תפילין אבל מה אני רואה הוא היה טרוד הבחור אבל לא הערתי לו כלום אמרתי לו אשריך אשריך בוא בוא ואני מכיר את הבחור הזה עוד מעט אני אפגוש אותו אני אגיד לו אתה תיזהר כן אחר כך לא חבל על לבן אדם לא הניח תפילין פה אומר רבה שמד זמן אותי שחיים זה אחד

שלא יניח כל היום בכלל כן אם אדם כבר הניח אז זה לא יניח תפילין לפעמים אדם ניח תפילין הוא רוצה להניח עכשיו רבנו תם הוא רוצה לא אפילו אחרי צהריים לא חמרבי לא ירשה אומר נכנס הערת שבת אין מקום לתפילין הייתי פה פעם אחת פה היה מניח תפילין אחרי צהריים יום שישי יום שישי אז הרב היה פה הרב אומר לו אתה כבר הנחת יום תפילין אומר לא אומר טוב לא הנחת תניח אבל אם כבר הנחת הוא רוצה ללמד אותנו הרב כן לא מניחים הרבה פעמים רואה

הולך למנחה גדולה אותם תפילים אז זה ספק דאורייתא לחומרה רק לא יברך על הנחתם אבל רק שהוא התפלל ערבית ואם הציבור התפללו ערבית והוא עדיין לא התפלל ערבית ודאי אין ברכה סימן לא בשבת ויום טוב אסור להניע התפילין פני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם תפיל אם מניחמה אות אחר הוא היה זלזול לאות שלהם וקראת לשבת שבת קריה אותן קריין כהוציא ביני וביניכם אז מי שלא עושה בית מילה סיבה של רפואה טלטול או משהו רק בשביל לראות לא בשביל טלטול אה כי אין ברית מיני שבת

שבת אומר אין לו להניח תפילין בשבת יום טוב אף על פי שאין לו שני אותות בשבת הוא בא על אות רק בגלל סכנתו הוא לא יכול כף החיים מספינים ביום טוב שני שלג גלויות גם עסרו בתפילין יש להם כוח חכמים לעקור את הדברים לפעמים אתה יודע אדם תושב ארץ ישראל הוא הולך לחוץ לארץ עכשיו יום טב שני שלהם הוא שליח שליח מוסד רק בצנאה נכון מה הוא יעשה צריך יניח כמו המוסד אז לכן אז לא כדאי לא מטלטלים תפילין בשבת זה מוקצא אבל אם זה לצורך

אסור להניח אותם בשבת אבל צריך עצמם שלא ביזיון או לצרך מקומם מותר לתלם קי מלכתו סו מי שכשמי יש אומרים שזה מוקצה מחמת גופו שאסור לצורך גופו מקום אומר לא כלי שמלאכתו לאיסור הרב בכל יודע הוא ככה הוא קורא עכשיו בהלכה ברורה אני לא יודע בדיוק אבל מה תפילין בשבת ראוי צריך להחמין שלא לטלטל אותם יש צורך גופן מה זה צורך גופן באיזה בזון באיזה מקום זה לא ללמוד בהם מה בתפילה כן רוצה לא ללמוד איך להניח אותם איך הם נראים איך הצורה שלהם איך זה

עוד ש זה צורך תקופה בזה המערבתה קשרים של ראש של יד זה נקרא לצורך גופןסיון במקומן זה להשתמש במקום איפה התפילין מונחות נכון מקומן אבל גם זה צורך קופן עכשיו לא נמצא במקום של ההוא זה לא צריך קופן לא לא זה צורך כבוד התפילין כבוד התפילין עצמה זה לא שנמצאים תפילין יכול לבוא זה צורך כן שלא יתלחו את זה כבוד התפילין זה לא נקרא גופן אבל מותר אתה יותר בשביל זה זה תשמיש קדושה אה גופן זה מה שאני משתמש בגופן כן תודה רבה חמי הרב מה

זה חדש אתה לא רצבי ביאלי את ההוא הייתי רוצה את זה ראיתי פה דבר שהייתי רוצה לדרוש אותו את לא צריך מותרון ילד שלפני בר מצווה ללמד אותו לניחים נראה שמותר בשבת אה אתה רוצה קח בגבו קח שבוע על זה אבל טוב כל יום אחת קיבלת עליה בסדר הוא קיבל נתתי לו הנה מצבות יאמרנו נכון כן כן שמותר לשלוח ביום ש אה מתנה איך מותר ומה הוא יעשה בזה ביום טוב אה ביום טוב הוא יכול להניח את זה שמח דבר ששמח מעניין כן זה חידוש כן

אני חושב שכן ביום לא בא כל כךז בלילה לא זה אין לא בא להם שעות שהם אילה זה פחות חשוב לא אמר לי שבו בר לא רואים אותם יכולים לטפט את ש בשורות טובות לכל עם ישראל היום זה פרק 11 נכון 12 12 קעז דף קעז נקרא איזה הלכה בהמה חיה עווב שנשכה נח כצא בו או שאכלו שמה ממית האדם קודם שישתנה בגופן הרי לא אסורין שום סק קנת נפשות וכך בהמה היה עוף שנמצאו חתוכי רגליים אף על פי שהם מותרים משום טריפח הרי לא אסורים

שום סכנה שמאחד מזוחרי עפר נשכן עד שבד בדקו קצת בודקן צולא קצת בודקן צולה אותם בתנור אם נחתך בשר אם נתחתך בשר ולא נשתנה משאר על צדי הרי אלה מותרים אותו דבר נקורי תאנים וענבים וקשוים דלועים והבטיחין אפילו הם גדולים ביותר אפילו היו בתוך כלי כל ש כל שיש בו לחה ונמצא נשוך אסור שם אין חש בו שמואל ברוא רוצה להר את הנחש איך אני בא אמרתי תצא אותה עם הבשר קורה מה ש יש לנו שזה היום לא היה זה מבחנים מחר כבר היום זה לילוי

נשמת מחלוף הברג'ל בן חנה נשמת ארץ צעיד בשמחה רוח השם תנחה בגן עדן בסדר מי מה שמע צדיקה בזלפה צדיקה בת זפה שבת מגן עדן בשלום אהרון בן רחם פיר חיים שלמה בן כן זוהר הקדוש דף פה ההלה רבי יוסף רבי יהודה חד אמר לקובלי מדבחן קדמה הקריב אינו שע מדבחן חד אמר בחוכמת כל ישראל שבעה דרגין שגד שבע מדבחן למה דבר דומה לברנש דב לרחים אחד שב קבוי בני נשה סתפו לקטתה בעדי בגינה ורחימה אדם היה לו אהוב אבי הניח אותו אצלו כדי לשמור את

בנו כולם לא רוצים להתקוטט בגלל האהוב הזה ליומינתברנשחדו באלתה קעתו בהדם קדשברך הוא עקר להם מקומה דורון להו דורון הכיר את הדורון מלפניו ועקר ללב לעממה דבחשיב ועקר לוודה דרגת ור דילקתי נכון אמר מה אתה בקטורחתך שרבה אדם לא יכין אמר מהעבדר לו דור להורחימה אמר הו רחימה וכימה תלי להי ברנש גבאי ידנ דבגי ההוא ברחימיו מה מה יש לו איתי מה יש לאדם איזה עמי אני יודע הוא שולח לי בגלל אותו אוהב שמשגיח עליו אמר הי דורון יעול כמי זימינו לה לקלבה כלונה זה מביא

לי קורבנות מה יש לו איתי שימו דם לכלבים לא רוצה להראות את זה כך בלעם מתנת ערקתו בהו בישראל חמד דלא יכיל בגין אורח מעלה אדאון כש קדוש ברוך הוא אוהב אותם שראה להתקנה כמה דורון אמר תן לו מזבחות אמר הקדוש ברוך הוא רשע מה מה איתי גבך מהת לך גביאי מה יש לך איתי עד בא זדוגה בבני הרי דורונך זמין לכלב תחזקתי ויקר בם רבי שמעון שון קרטומאה דורונך לנס ולא יהול כמים וואי וואי וואי רבי אבא אמר ויקר כמה דעת לפני קרתו מיעמוד הוא

הבמין והוא דורון יגיד ב ישראל מה כר אלוהים גרמדש קר אלוהים עליהם רבי אלעזר אמרקר בנעם חשיב דו דורון יעולב לישראל קדשה ביך עקר להם מקמ דורון ועקר ללוי בליל בדבר השיב דרגת ויקר כמדת קרוע עובח אמר לרשע תן כדי להתקשרה בדיק כמי דרונך לקל בית מסר אמר רבי שמעון תנחזה הרשגע דכל אהבה דלה תשכח בכל פרשת ויאמר השם אל בלעם או וידבר השם חס ושלום מה כתיב וישם השם דבר בפי בלעם כמן נשב חוצמה בפום חמרה כה אוך כך וסם השם בפי דבר בפ שטן

את הפה שלו כמו שם בפי החמור אמר קודש בריך השעת חשיב דך יהה מתקיים ברכה בבני אוהבך צריכים לך כמה דת אומר לא שרעה לא מדופשך ולא מעורסך אלא את שוב אל בלק תפתח פמך לא יהיה ברשותך ולא בפומרת מילולה אלא בכ תדבר על כזמחלון כ תמלא בבריכה דבני תפתח פומר היא תמלא מדין קימה על בנילא ישפוך מדין לך השכינה תדבר לא אתה תחזה דכך כתע בלך הואבר שמע כל מן אבחשיב דפומעם נפין אמר לקוב לקחתיך אמר בלבסח עכבק וכולעקבה לה חנה עקר לה מכל תראה

איזה רשע מושע איזה רשע מה כתיב תצב כותך מן עש תעקם לה ואכי קרקמר עקרה מל מן אמרקש רשע אנקר לך מה כיתי בת קרעם הודבר הרים קלה במנו לדכו מר שוב אין בלק בכו תדבר כ תדבר ודאי זה אמר הרש שמע את אל הדברים בזכינים בברדד אמר זה הכוח הזה קורעת להתל פתום הכורת תעו אדוני אלוהינו שקטרו אבותינו לפניך את קטור את הסמים לך תהיה בריא עולם בסדר בסדר הקדוש ברוך הוא רוצה לא שם חטומה שבועים אני לא יודע מה לעשות סימן טוב בעזרת השם

בסדר השם גדול השם גדול תודה רבה כבוד הרב תהיה בריא תודה תודה תו אדוני אלוהינו שקטירו אבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סוביט אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אין משה קח לך סמים תף ושחרת בסונה זכה בעד בבד יהיה ויאמר נטף ושחלת מחן בנסמים זכה בד בבדה ויאמר אדוני אל משה קעמים נטף ושח וחנם צמים ולבונזקה בד בבד יהיה יהיה בבד בדקה ונס ויאמר יהיה בבד בתקנה שלום ויאמר יהיה בבדק של ויאמר הו דב איךז פסו הו דחזור

מסעשית ך ונתת מנד אשר לך שם חודש חדשים תן לכם עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר תנקות הנרות בין הערבים קטנה מפני אדוני דורותכם תנו רבנן פטום כתור כשמ בכל יום בערב יום הכיפורים גד חיים דדקה מן הדקהנים היו בנו הצורי והציפורן והחנב מני שיעשה 16 חלופה ואם לא מצח כל שבי נתן בבלי אומר כל חיסן שמעון בן גמור הלו תניה רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר פתח אמר כמחבר כפרה שנה ש אילו היה נותן בכור טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד רחמ אין מערבין

בדבש שתורה אמר כבש תחתו ממנו חו מזרץ מנח מעדורים שניות לות משכדים ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן איפה זאת עשו חו מזמרת הארץ ש מלחמים שבות משכדנו ישראל אביהם כן איפה זאת עשו כחו מזמרת הארץ בכניכם איש חצים דבש מושכת מצב געת בן אדם מצב דם צבצים וראה את אדם על שזו שמעתם את הדבר הזה לחוק בניך תבוא אלרץ אשר יתן אדוני לכם את העבודה הזאת ומרו עליכם בניכם העבודה הזאת לכם בתי בס מצרים לאפ מצרים בתצעם שתחבו חנים צאים מצידה שלושה כני מצד אחד

שלושה כני מצד השני שלושה גביעים משוחדים אחד גביעים משוחדים כבר כן שתקצים מן המרע הוא בא מנורה ועבים שוכים שני הקנים ממנה היוצא מן כפתור שבע ככה אומר זחבור כיכר עשה ואת כל כה אדוני שנות נגן חנו אדוני אדוני להושיעני את ויאמר משה תן על ויאמר משה אהרון קח את המתעדה ויקח כאשר דיבר משהמ בין המתים ויאמר משה אלה ובניך עוזך אני אשרך אני אשיר עוזמך אשר נוסח בריז שיר אלוהים יחוננו ברכנו יעמוד פנחס ויזל תעצר המגפה והנועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כנ עלינו מעשה

ידינו כולנינו יושב בסתר עליון בצד אדוני צודת מטוב לא תר מפרחד לילה בדבר באופן נוכל רק בעיניך תביט בשביל למד רשעים תראה נגיד בניך תביא אליך רעה ונגע לא קונך כי מלאך צלך מוך בכל דרכך כפך פדיג שקי אנוכי בצ אורך ימים אזביעה בשועתי אורך ימים צביעו בשועי אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים בטח בעלב בעלה משל לא גמר טוב ונורה כחיה דר בעוד לילה ותיתן תרב לבתה בחוק כובחר יד השבדים שיש נמוש עוזר לבושת יצחק אחרון פיה פתחה בחוכמה תורת חסד לשונה צופליכות קמו בני

בעלה רבותבנות עשו חין תליכול שקר החן והב היופי שראת אדוני היתו פר ידיה שחש אדוני צבעות עמנו מסגב לנו אלוהי יעקב שיעמלך דוניים כשוניות אנה בכורה גדולתך תיר צרורה בן רינת עמך גבנו לא גבור חודך כפם תרח צדקתך תמיד מחסדות עדך עמך פני זוכר קדושתך שבעתנו קבל שמע צעקתנו יודעת עלמו מי רצון לפניך אדוני אלוהל עולם ש בזכותו קסו כתב אותם תפות חמך כל ישראל תנר עמנו אדוני אלוהינו של רפואה שלמה לכל חולך ישראל המלאך המשחיט בא לי יבוא את בתנו גופעות אלוהים מהבן לימוד פטור

מתורות עסקבן צומר למטור כוח השם כוח אלו השמות צווה למען אחיך הקדושים הממונים על השמירה שישמרו וימנתו לנו כל ישראל אחינו בכל מיני מלחמות בכל מיני פיגועים כל מיני טילים כל מיני ועיות אמן וכן מדבר מגפה כל דבר רע שמ צתנו מת אדוני בעל השם כו שהוא שם תקח גזר די סגולת שם שהוא שם תחיט ותשמיט כל המשחיטים כל המקטרגים כן שלא קורבנו ממשנו כן יעלו כלס הקדושה ש בתוך הכבוד מקום חדש יעלכו בנוחנתי שלום בארץ מחר משבתי היה רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם

צפי בפניך יצורי וגועלי רציתי להגיד לכם שיש בשם הגאון גרע הגאון מבינה יש אתם יודעים יש א בפסוק לכל שלמה המלך אמר בכהלה לכל זמן ועת לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים בסך הכל מפים מופיעים שם 28 עתים כל פסוק יש בו ארבע עתים יש שבע פסוקים הגרא מסכם אומר ככה יש 6000 שנה כל עת מייצא לי תקופה של 214 שנה בערך.

כלומר 214 שנה.28 העולם עובר מעת אחת לשנייה לפי הסדר שבכהת. מצרים הייתה למשל עת לרקוד. בעית המקדש עת לקנוס אבנים. עכשיו היום אנחנו זה בדיוק בתקופת עת מלחמה ומה התקופה הבאה ע שלום השנה זה שנת תשפה 5785 בדיוק 215 שנה לפני סוף האלף השישי לפי החשבון העץ שמתחלפת בדיוק זה חודש סיבן כנמר בערך 3.4 חודשים בסביבות יח בסיון.

השבת הקרובה זה יח סיוון. זה היה זה רגע של פעם ב-24 שנה מעבר מעת מלחמה לעת שלום. מי כותב את כל זה? רב אלה לפי.

זה מביא ה הוא מביא אותו. אומר כותב רבי אליהו לפיין אומר כבר אמרנו פעם בשם הגרע על מה שמנה שלמה המלך 28 עתים עת ללדת את למות את את לטעת את לעקור 28 תקופות בעולם מתחילת הבריאה עד סופה שראה שלמה המלך ברוח קודש כתב הגרא שאלו התקופות 27 היא תקופת של עת מלחמה וזה כבר בערך מלפני 17 ב70 שנה וכיום אנחנו נמצאים במצב מלחמה איומה חרזו במלחמה בהשם וכולי הוא מעריך פה זה העניין שבלך לאבותינו הקדושים אברהם צק יעקב משה ואהרון מברך כל הקהל הקדוש כדע

על מה יברך עדכון זכרון בבירות אתנה נאורה מעליה חיים בריאים שמחים ישועות גדולות ונחת וכל תופסלה גשמי ורוחני ותמיד תהיו בריאים ושמחים והשם איתכם בכל אשר תלכו שהם יציל את כל עמו ישראל כל אותם המאזינים גם דרך הפנפון דרך הנביין כל צרה וצוכה כל מיני בעיות שהם לא יהיה שום בעיות בעם ישראל שכנבתם בעזרת השם כל יום כל יום פיתום הקטורת לאיך שום דבר כל יום זוהר הקדוש זה שומר את עם ישראל כמה שיכולים להגיד את ה את הפרשה של ה של הקורבנות גם כן סדר

חורבנות גם דבר גדול שהם יעזרו דבר כבוד שמו יהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל וכן יהי רצון