📖הדף היומי מסכת שבועות דף מג📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יז סיון תשפה

[מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏Bra בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש יז סיוון תשפח תשפה הה טוב בסיון בעזרת השם בשורות טובות ושעות ערב שבת קודש פרשת בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות אומר רבי חיים בן עתר, בעלותך את הנרות רמות בשבעה נרות ל70 אומות העולם כל אחד ירמוז לכלל העשירי וירמוז כי כולם מאירים לנוכח המערבי שם ישראל עם ישראל בחינת המערב למה זה השכינה במערב ועם ישראל כולם קלים ועם ישראל הנעברי תמיד עומד תמיד מאיר, תמיד דולק והוא מכלה את

כולם. אמן כל אלה כל 70 אומות העולם כולם בעזרת השם עם ישראל ישחיט אותם יאבד הקדוש ברוך הוא יאבד לנו אותם אנחנו לא צריכים אנחנו נלמד תורה והאור הזה ישרוף אותם בעזרת השם השם ילחם לכם ואתם תחרישון בעזרת השם כך זה יהיה וכך זה יבוא בעזרת האל פשועתו אז עכשיו יש לנו הדברים הגדולים הללו איזה המנורה הטהורה העיקר שאנחנו נשב על התורה ועל העבודה, נלמד תורה ונזכה לישועה. בעזרת השם עם ישראל עכשיו היה להם הרבה ניסים בפרשה.

אתם יודעים את זה? הפרשה הזאת מלמדת אותנו התאווה מוציאה את האדם מן העולם. ראינו והספשוב אשר בקרבו התאבו תאווה. אומר איך משה רבנו אומר איך אני אכיל את כולם בשר אבל אתה דואג היד השם תקצר יכול להביא להם בשר עד אשר יצא מהפעם והיה בעיות גדולות זה התאווה אחר כך פרשת שלח לך שבת הבאה פרשת המרגלים זה כבוד רוצים כבוד הם כולם אנשים כולם אנשים ראשי אלפי ישראל המה ואחר כך זה הקנאה זה קורח איך שהוא מקנה במשה רבנו אז הפרשה שלנו זה תאווה פרשת הבא פרשת הבאה זה יבוא אחר כך זה כבוד ואחר כך זה הקנאה.

על זה אומר התנא באבות. הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. זה אנחנו צריכים לשים את זה בראש שלנו. לדעת אתה קוד מהשם.

אתה אל מי שרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו. גם אדם ידע לו מזונותיו של אדם כצובים לו. איזה הוא עשיר השמח וחלקו שאדם צריך להאמין שכל מזנותיו ועושרו הכל יש בהשגחה עינונה הכנו יהיה לו קנאה על חברו כל אחד החלק שלו אף אחד לא יכול לקחת משל חברו אף אחד לא יכול להנות משל חברו במקומך ישבוה אדם לא יכול אתה יודע שהלביאו על זה משל אחד נכנס לחנות נעליים אברך רוצה לגלות נעליים. אומר, הוא כבודו באת וזה אתה איזה מספר נועל?

אומר לו אני 40. אומר אני אתן לך 45. למה? זה מספרן היה.

אומר לו אני אתן לך 45. כל הכבוד. למה אתה תלמיד חכם? אומר לו אומר לו תשמע מה אני אעשה בזה?

רק אני לא יכול. מהסם במנעל 45 אפילו פשיעה אחת אי אפשר ללכת איתו זה השאיפה והרצון ליותר אדם לא יכול מי שגדול על רגלו יכול ללכת יותר מ-40 לא צריך אנחנו אומרים כל יום שעשה לי קוד צורקי רומז ידע הקדוש ברוך הוא הכין האדם כל צורקו מה שעודף הוא לא יכול ללכת עם זה מיותר אי אפשר ללכת זה עודף איך הוא ילך עם לא יכול. לכן צריך תראה מה שהיה עם הרב שבט מוסר. אתה יודע שפה בפרשה אצלנו אומר הרב שבט מוסר יש לו חלום איך כתוב אצל משה במראה אליו אתדודע.

לכן עבדים משה בכל בית נאמנו. אומר רבי אליהו הכהן מזמיר בעל שבט מוסר. אומר חלם חלום מדהים אומר ככה הוא לשון שלו מנהגי בכל שנה ושנה קודם ראש ראש השנה לקיים בפועד כל מצוות עשה בפועל ביום אחד כלומר מצווה שאינה נוהגת עתה קורבנות אני לומד ענייני הקורבנות כאילו הקרבתי קורבן כל העוסק בתורה מעלה עליו כאילו קריב עולם כל כתיבת ספר תורה אני משתדל לכתוב אות בספר תורה כאילו עשיתי הכל אני מגיע את הספר תורה לעקור עבודה זרה אני הולך איפה יש בית עבודה זרה חוקר שם

משהו איזה אבן אומר ובוא תשמע מה ראיתי בשנת תמבח חודש אלול בכז בו ישנתי שנת הצהריים חלמתי שיש בידי חוט של משי וקצה האחד אוחז בידי והקצה השני תלוי ועומד באוויר ולא הייתי רואה מי אוחז אותו והיה בידי שקול ענבים אחד וזרקתי למעלה שניים או שלוש גרעינים לראות איפה הם פוגעים מי שאוחז לי את המשק אני רוצה לראות והגרעינים נשארו תלויים באוויר והייתי רואה אותם קדמות צן השמש והיה טמאה גדולה בעיניי לא הייתי מבין מה זה פתע פתאום ירד מן האוויר בחור כמו בן 20 גבייתו

כתרשיש ופניו כזהורי חמה ואמר לי מי שהיה אוחז בקצה החוט המשי אשר בידך כי אני בנך אשר ברני היום בעשיית המצוות אשר קיימת איך אוהבים אותך מן השמיים איזה מצוות קיימת איזה אורות אז אני אוחז בחוט הזה של המשי ורציתי לרמוז לך שנשמתך קשורה ללמעלה ולכן היה קצה אחד מהחט בידך והשני עולה למעלה נרמוז על הקשר אשר שמתקשר האדם עצמו מלמטה למעלה בעבור קיום המצוות זה המעלה שלך אומר לו איך אדם עושה את המצוות והוא מתקשר ללמעלה קושר את עצמו בחבן ללמעלה והקדוש ברוך הוא מאיר

עליו מלמטה וככה אדם איך הוא קשור וכל המצוות ש שהוא עושה בוראים מלאכים מלאכים נשמות והם עוזרים לו מלמעלה תופסים אותו מלמעלה לכן עכשיו אומר זה הצורה כל אדם יש לו צורה למעלה עשה לך שתי חצוצרות כסף חצוצרות חצי צורות כי חצי צורה של האדם פה חצי צורה למעלה ועכשיו מתי תוקעים בהם במלחמות עכשיו הותקעתם בחצות צרות עכשיו כשיש כי תבואו מן חמה בארצכם על הצר הצוררתכם והריעותם בחצות צלות ונזכרתם לפני אדוני אלוכם ולא שעתם מאויבכם זה עניין של עכשיו של הפרשת השבוע שאדם ידע לו

ישועה אבל מה אדם צריך ללמוד תורה תנהג בענווה גדולה בענווה גדולה כמו משה רבנו ויש משה ענב מאוד איזה איזה זכות היה לנו שלא שלושה גידולים בענווה ראשי תיבות שלהם אדם אדם א' זה אדם דוד מ זה משה והאיש משה עניב מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה דוד המלך אמר ואנוכי תולע את ואלו איש אברהם אבינו אומר ואנוכי עפר ועפר כולם הם זה ראשי תיבות שלהם אדם שאדם ידע איך ללכת בדרכי אבותינו בענווה גדולה ואמר רבי מאיר שפיר מלובני ומינה הוא פתח את ישיבת לובלין

ישיבה שאין כמותה בעל מייסה דף היומי אז הוא מנה כראש ישיבה את הגאון בעל ארץ צבי רב קראו לו רב שמנקה היה גאון הם היו שני חברים אוהבים אחד את השני אהבת עולם במר שפיר בדמי ימיו עזב את הכל הלך לבית עולמו נפטר צעיר מאוד בכל המפען הגדול שעשה והיה מצטער על זה מאוד הראש הישיבה שהוא מינה בעל נחלת הצבי רב שמאל כי היה מצטער צער אדיר בא אליו בחלום והוא רואה אותו, אומר לו, אומר לרבי מאיר, בוודאי איזה קיבלו אותך בשמיים, איזה תרועות, איזה כי

אין כמוך בעולם, איך זכית? רבי מאיר אומר, אני אגיד לך דבר שתדע.

בעולם העליון העיקר זה ענווה. הכל לא שווה כלום. אומר לו ככה כתוב בעבוד מאוד מאוד אבה שפר רוח בשמיים מחשיבים לא רק את מעשיו ומפעליו של האדם אלא יותר מכך מחשיבים אתנותו בשפלותו מודדים את הכל בפלס איך הוא מתנהג בצנעה או לא ככה הוא אומר לו בחלום אומר זה העיקר העיקר זה הענווה זה העיקר זה אמת מת היה אומר בזכות הענווה זוכים לאהבת ישראל אדם זוכה להביא נפלאות תמים דעים את עריבות את מתיקות התורה מסופר על החפץ חיים דבר פלא אומר כמה הוא נזר מידת הגאווה

ואחת הפעמים נסע למוסקו בשביל רדין בשביל הישיבה הוא ביקש להסתיר את הנסיעה שלו ש את היום שהוא בא למוסקה שלא יבואו לקבל את פניו הוא לא רוצה אחר שהגיע אז שאלו את מקורביו מדוע הוא מנה מהם את הזכות לקבל את פניו אמר להם החפץ חיים שהוא צוחק אומר מה ושאל אותו אתה אוכל יום קוגל תודה בשבת אוכלים קוגל אם עכשיו תרצה לאכול קוגל ביום שישי אשתך תגיד לך רק בשבת אוכלים קוגל היום אל תאכל קוגל זה חבות שבת עשיתי את זה אחר כך החסר לה לשבת

אומר קוגל אוכלים רק בשבת כדי לומר כבוד אוכלים רק בעולם הבא לא פה פה אין כבוד אם אדם יאכל אותו בעולם הזה ישאר רעב בעולם הבא ככה היה אומר גם ראש הישיבה אומר אל ת אל תקבל כבוד כמה שאתה יכול יותר תברוח מהכבוד לא שווה כלום אליהו הנביא לא מתגלה למי שמקבל כבוד לא טוב כבוד לא טוב אז עכשיו רואים איך שעכשיו עם ישראל מתחיל תקופה מיוחדת כי יש עכשיו ישועות בעזרת השם צריך שאנחנו נהיה דרוכים בעבודת השם שבעזרת השם השם ישמור כל בני ישראל כולם

צתם ובואם מעתה ועד עולם ולא יהונה לאף אחד מעם ישראל כל רעה בעזרת השם כל החיילים יחזרו בריאים ושלמים אמן וכל אויבנו יפלו מטה מטה אמן בעזרת השם אמ אמן ומהר מהר מהר כולם כל הכל כל מה כל מה יש להם השם יאבד להם יתן נחת לעם ישראל וכל המטרה לבנות בית מקדשנו כל המטרה גאולה זה המטרה זה הכל השאר אבל אבנים ומאוד מאוד הרוני שמח מאוד למה אתה יודע למה ההפטרה של השבוע רוני ושמחי בציון לא ברוני רוני מה שים לך תביצ אנחנו ירמיה פרק

ב' פסוק כה מהר מהר היום קצר והמנחה מרוב בא בעל ראשי תיבות מקווה מקווה מכווה היום קצר והמנחה מרובה היום בפרשה לא מכווה חומה קומה השם פוץךשישי עכשיוכן כן בטח קומה השם פות צובך סו מסניך ספרים זה שתי ספרים זה לא נכון מה אומר ש למה שתי ספרים ואיפה שני הנו נונים זה ספר אחד שבע ספרים שלוש ספרים יש עכשיו ספרים זה לפני כן ספר אחד אמצע ספר אחד אחרי זה ספר שישית כן קומה השם פו צובך בננו סו מסניך יכול לומר כן אז זהומה יש

פסוק בתהילים עזרת לנו למען והושאנו למעל חסדך לא איך כתוב קומה עז חזרת לנו למען על חסדך שלוש מה פרשה כל פרשה ספר אחד כן בסדר הוא שלושה בסדר יש שבעה ספרים סך הכל חמישה חומשי תורה זה שבע בגלל זה שעשה באמצע נהיה שבע לא משנה חייקר עכשיו כתוב קומה עזרתה לנו בדנו למל חסדך כשיש דינים כשיש בעיות בעולם עולם צריך למתק את הדינים. איפה ממתקים אותם?

במקווה. איזה שם זה של דין? אלוהים. שם הויה זה שם של רחמים.

שם אלוהים שם של דין. כמה עולה אלוקים? 86 66 86 אלוקים 86 לנו כמה עולה? 30 56 לא 86 כמנין אלוקים כן 86 איך איפה ממתקים את הדינים במקווה מקווה יש שמה מים 40 שיער המים זה חסדים הם ממתקים למתק את הדינים במים שהם חסדים לכן הוא אומרה הוציות מחווה מה זה עוזר עזרת לנו לנו גמתי אלוקים זה ממתק את הדינים את הדינים כן זה הבעל שם טוב אומר כום עזרתנו והושיענו אמל חסדך איך ישועה באה זהמה חסדך שעושים פדיון נפש מושכים את החסדים כן ואז

נהיה ישועותכה אותם מנעי רגלי ך מיחף וגרונך מצמאה ותומרי נועשלו כי אהבתי כי אהבתי זרים ואחריהם אך וואי וואי וואי אומר מנעיק רגלך מייעף תתקני מעשיך אל תלכי בגוליך חפה בצבע למים ותומרי נועש נתייאש מעבודת המקום אל תתאש ותאמרי נועש לא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך חס ושלום לעבוד את הזרים עבודת האלילים כבושת גנב כי מצא כן הוביש בית ישראל הם מלכיהם שריהם וכועניהם ובאיהם אומר כמו איזה בושה יש לגנב כשם מצאו אותו גונב אחר שהיה מוחזק לנאמן איזה בושת גם אותו דבר עם ישראל אם

הם אם הם עובדים עבודה זרה איזה בושת יש להם לפני הגויים היו מחזיקים אותם לעבדי השם יוצא הם אוי ואבוי הם ההמון העם וכהנים כהנים הבעל ונביאיהם נביאי הבעל היום ברוך השם עם ישראל אין לו עבודה זרה הנה אומרים לעץ איתה ולאבן את ירדתנו כי פנו אליי עורף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו הנה קומה אותיות מקווה והושיענו בעת בו עליהם רעה התפללו אליי ואמרו חומה וושנו מן הרעה בטח זה ככה זה עם כשעורף אומרים לפסל שעשוי מעץ אבי ונצלמה ונביא וכולי ולוקחים להם אפיון

וכל מיני ואחר כך רוצים ישועות אז יהיה ישועות יחזרו בתשובה יש תשובה אני לא חושב שהרב רז הוא קיבל ממתק היום הרב רז קיבל את הממתקים אני נתתי לו סעור הירוק הירוק עכשיו יש לך בכיס ירוק יש לך בכיס אני אתן לך מיד הנה בבקשה כבוד הרב אתה יש לך ירוק רוני משיות לתת גם על השבת כן שלוש שטמפ כפול אין להגיד ממש ככולים רוצה שו מכיר הוא מהציות תגיד לי מה נשמת דוד בן דבור שמואל שמואלנו שמואל שבש הרב יר זיווג צת בשר לרב ש

תפס שמש מבטיח שיהיה לו מזל טוב בשר הרב שתפס בו לא יודע מה זה אבל בסדר שם בטעם הרב ירך אותי זה זיווג מהונח אתה חושב שאני מכיר מי זה העיקר שיהיה להם ישועות איך הוא הגיע לי בכלל לא אתה מקבל את זה ישר ממתק תמין תבשר בשורות טובות מה אתה חושב?

סתם תקשור אליך מה שאתה צריך ממתק אנחנו במשניות אבות מ כן נכון אנחנו פרק ד' משנה יז הוא היה יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה כמה זה מעלה תראה מכל חיי העולם הבא ופרשחה של כל הטורע בעולם הבא כל חיי העולם הזה מה זה עינו אלוהים זותך א כבוד הרב פוס לו עוד אחד כזה זה גם שיהיה לו מש יח רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חברך בשעת כעס אל תפייס אותו שהוא כועס כתוב פניכו ואניחו תיך עלת שבו פנים של זעם

ואתנחמהו בשעה שמ מות לפניו אדם קשה לו קבלחומים וא תשאלו בשעת נדרו את תפנה אלא בשאלות למצוא לו פתח ואת תשתדל לראותו בשעת כלכלתו שהוא נכשל באיזה חטא אל תלך לראות אותו בעיה מסכן האדם השם יזכנו לעובדו לראה אותו אמן הגענו משנה יט מהר א כן עכשיו אנחנו הולכים לדף היומי זה פה בגב צריך כן אתה כל הזמן מבלבלת ברוך השם איפה הרב יגיד אני בטח ממש מתוק תפילת בית המדרש שמשך אמן השם קודש שית שמחות קודש בריך שכנת תורה כמו שמה כתוב לעשות רצון פני

איך כמחיז קטנים אדוני בלילות ידכם כובש ברכו את אדוני מצא רץ היום אנחנו דף מג מר אם אתה זוכר הגענו למשנה למטה מסכת שבועות דף מגענו למשנה למטה צה מצאת אתה רוצה עוד בפליצ משה אולי תהיה רגוע אה רגוע בסדר אז אני אתן למיר ככ איי תן גם לצימו שלמה אני רואה הוא קשה לו בלי אתה צריך להביא ליום הברית הנה כך ראית מה היום חלקו כזה תביא ליום הברית לא סתם אתה חושב בשבת הבאתי שע מה הבאת הבאת קטנים כאלה מה הבאתי מה הבאת שתינוקים

תביא בו מבוגרים זה דוגמה תן את זה לרבי מאיר ש לך את העיפות שנזר הנביא לא צריך לא צריך שיהיה לך שמחה שלמה אמן אמן יש לו הרבה הוצאות מה הוא צריך לשלם את האולם את הכל נעזוב אותו הוא לא יפה כן הוא הביא הצדיק המלווה את חברו על המשכון ועבד המשכון אתם יודעים אדם הלוה לחברו מעות וקיבל ממנו משכון עבור ההלוואה אם לא הפרע לו את ההלוואה אז הפרעת מהמשכון אז המלווה נחשב לשומך שכר על המשכון למה הוא נהנה שיש לו מאיפה לכבוד את החוב

ולכן אם זה נגנב המשכון הוא חייב בגניבה ועבדה עכשיו אז לכן אומר התנא המלווה עוד הפעם אצל משה אני מבקש ממך תיתן לו לשבת שמה זהוא מפריע שפה אני אעבוד המלווה את חברו על המשכון כי ממנו משכון עבור ההלוואה ועבד המשכון או נגנב לא משנה המלווה חייב אחרות המשכון עכשיו צריך לנקות מהחוב את שובי של המשכון אם היה שווה יותר מהחוב צריך לשלם לנובה את ההפרש זה הכל עכשיו מה נעשה אז הוא אומר לו אמר לו המלווה אומר ללובה סלע הלביתיך עליו בשקל היה שווה אומר

המלווה ללווה אני סלעבותי לך והמשכון היה שווה שקל שקל זה חצי סלע הסלע יש בו ארבע דינרים. השקל זה שני דינרים. אומר לו אדוני סלב בתיך עליו. בשקל היה שווה אז עדיין אתה חייב לי שקל.

והלה אומר לו מה פתאום? לא כי אלא סלע אלביטני עליו. המשכון שלי היה שווה סלע וסלע היה שווה. אני לא חייב לך כלום.

זה פטור משבועה. עכשיו פטור משבועה. למה הוא כופר בכל צריך להישבע כופר גמרנו לא אם היה בודא ממקצת משהו אחר אחר כך סלה על ביתיך עליו המלבד טוען סלע על ביתיך עליו בשקל היה שווה זה המלווה טוען וה אומר לו לא כי אלא סלה הביטני עליו שלושה דינרים היה שווה המשכון במשכון אמרנו יש ארבע דינרים אז אומר לו לא היה בו שלוש דינרים אה אתה מודה ממקצת חייב שבועה למה בדינר אחד אתה מודה חייב שבועה הודה במקצת עד פה בסדר מהר עכשיו אם הלווה עכשיו עכשיו

נהפך עכשיו הלווה טובע את המלווה אומר צלעיתני עליו אתה למשכון צלעל ויבטני ארבע דינרים ושתיים היה שווה אז אומר לו אני טובע אותך עכשיו תן לי שתי סלעים תן לי עוד סלע עכשיו תן לי סלע טובע אותו סלע למה הוא היה שווה יותר אתה סך הכל נתת לי סלע וה אומר לא כי לא ככה היה אלא סלע הלביטני עליו הלביתיך עליו בסלע היה שווה זה אותו דבר פטור משבועה מהמלווה פטור משבועה עכשיו עוד פעם עכשיו הולכים ללווה לובוה טוען צלע לביטני עליו בשתיים היה שווה אתה

חייב לי סלע אומר לא כי אלס בתיך עליו חמישה דינרים היה שווה אני חייב לך עוד דינר אחד רק דינר אחד בחמישה דינרים היה שווה אז הוא חייב שבועה למה הודה במקצת אומר לו סלע מתניהם הוא שתיים היה שווה כל סלע זה ארבע דינרים אז שמונה והיה אומר לא כי אלא הסרת ויתיך עליו וחמישה דינרים היה שווה מה המשכון ואני חייב חייב אחד דינר אחד אז חייב אז חייב שבועה מי נשבע מי שהפיקדון אצלו מי שהמשכון אצלו כלאר פה לענייננו זה המלווה הוא נשבע הגמרא תגיד

איפה זה מוסב בכלל הקטע הזה הגמרא תגיד שזה מוסב על הרשע על הרשע שהחיוב שבוע זה על הלווה בספע חיוב שבע זה על המלווה אז אצלו הפיקדון מי נשבע בי שהפיקדון אצלו המשכון אצלו זה המלווה שמי שבע הלווה ולא דקדק בשומה ויוציא עלי את הפקדון ויראה לו ויצא שבועה לא טובה פסא לעידות עד כאן זה המשנה תהפוך דף א ש משה תהפוך דף עם תלה זה ארבע ארבע לינרים כסף זה כסף מה הוא אומר שתיים שוו שני ד לינרים אני לא איך קובע לא אומר שני

סלעים היה כן אה משל אתה מבין המשכול שווה לא הסלע הוא אומר לו אתה המשכון כמה שווה המשכון שם שברך אין לו תעסוקה ההיה זהו הגמרא שואלת על איזה אופן אומרת המשנה שנשבע מי שהפיקדון אצלו כדי שלא ישבע עלה והוציא את הפיקדון. בוא, בוא.

יופי. הנהמה הספה אם נאמר זה חוזר על השפה שהלובה טובע את המלווה מה צריך תקנה. תיפנה לשבועה על גבי מלווה. הטעם שהמלווה נשבע שת שבועה אצל המלווה.

שהחיוב שבועה זה על המלווה. הרי הוא הנטבע והודה במקצת אז מה הבעיה? אמר שמואל הרשע הסיום של המשנה מוסב על הרשע שהמלווה טובע את הלובה ואגם הלווה צריך להישבוע. אז רבנן תיקנו אפילו שהמלווה צריך הלווה צריך להישבוע רבנן תיקנו שהמלווה ישבע.

לכן אמר רבי חיא ברב הרישע. לכן אמר רבי יחונן הרשע טוב מה היא רשע על איזה אופן ברשע ברשע פטור משבועה כופר הכל לא השפה דרשה אמוען סלע את ביתך עליו על המשכון בשקל היה שווה המשכון חצי סלע והלה אומר לא כי אלא סלע ביטני עליו שלושה דינרים היה שווה אז אומר לו אני חייב לך רק דינה ר אחד הלובה חייב שבועה שבועה על גבי לובה היא מעיקר הדין הוא צריך להישבוע עלובה אבל מה עושה רבנן אשקלו הרבנן מדלווה ושדיו המלווה רבנן שם את זה על

המלווה למה שמה ישבע והמלווה יוציא את הפקדון עוד בחינה ואז שתה דעמר השדחק מלן זה נשבע שאנ ברשותו וזה נשבע כמה שווה עכשיו שאנחנו הגמרא אומרת עכשיו שמרב ששה קיימלן זה המלווה נשבע שאינה ברשותו שהמשכון לא נמצא ברשותו וזה הלווה נשבע כמה שווה ככה אמרנו שומר שכר טוען נגנבה הוא מחייב את עצמו בתשלומין אז אם ככה חיקא אמר מי נשבעת תחילה משה פיקדון אצלונו המלווה נשבע קודם שאינה ברשותו שמ שבע זה והוציא עלי את הפיקדון למה עכשיו שניהם נשבעים יפה אמר שמואל אימן דאוספה אלפה זוזה

לחברה משכה נקטה דמגאה שמואל אומר מי שבא אלפה זוזה אלף זוז לחברי נבע 1000 זוז לחברו משכן לה קטנה אלובה נתן המלווה משכון בית יד של המגל בית יד של המגל שווה אלפה זוזה הבד קטנה הבד אלפזוזה הוא לא צריך להחזיר לו את החוב כלל אפילו שהחוב שווה הרבה יותר מהמשכון כיוון שקיבל על עצמו אחריות על המשכון שכל זמן שלא יחזיר את המשכון לא יחזיר לו את הכסף עבדך קטמגלה תגיד חרם הלך הכסף אין מה לעשות כאילו מה הוא קיבל על עצמו הוא קיבל על עצמו

אחריות על המשכון. כל הכסף. בוא בוא רוצה במקום אותה בשר כן נמו אבל טרטה כתה אתה רואה מה שהיה נתן לו שתי בתי יד ואחד נאבד והשני קיים לא אומרים שכל בית יד כנגד חצי הלוואה חצי החוב הוא לא מחזיר לו אלא כל המשכון אחד היות והוא מחזיר לו חלק מהמשכון לשלם לו רק את שוב אותו בית יד והלובה צריך לשלם את כל החוב בסדר כל החוב צריך לשלם לו כל אחד מהם זה כנגד כל המשכות כן כנגד כל הסכ צריך לשלם את כל החוב ורב

נחמן אמר אפילו תרתה כתה עבד חדה עבד 500 עבד ידך עבד כולה אם נבדו שניהם עבד הכל נאבד אחד עבד 500 למה אומר כל אחד זה כנגד חצי החוב אבל כתב בנסקה אבל אם נתן המלווה בית יד של בית יד של המגן בחתכת כסף לא אומרים שהנסקה זה משכון על חצי מהחוב אלא הנסקה זה דבר שראוי לשלם בו לא אומר שקיבל אותו בשביל חצי פירעון אלא רק בכמה שזה שווה אם איבד את הנסקה איבד רק כנגד שוביו אם איבד את הקטה איבד כל החוב ככה זה

הדין זה מי אומר את זה רב נחמן אבל נרדעה אמרה אפילו כתב ונסקה עבד נסקה עבד פגה אבל כתב עבד כולה גם נסקה עבר חצי אחור הבד את הקטה בשביל המשכון ולא אין אין מה לעשות הבד את כל החוף מה שבן אדם נותן זה רק עדות לזה שהייתה פה הלוואה או זה שווי של זה לא שווי זה לא שוב שוב תלוי לפי מי לפי איזה חכם אנחנו תנן אמרנו במשנה המלווה טוען סע את ביתך עליו בשקל היה שווה אתה צריך לשלם מעוד שקל וה אומר לא

כי אלא סל ויטני עליו ושושה דינרין היה שווה אני חייב לך עוד דינר חייב אמרנו במשנה חייב שבועה גם חייב לשלם את הדינר שהוא מודה אז למה מלא יגיד לו למה כי כמו בקתה למלא א קיבלת יגיד לו למלווה אתה קיבלת על עצמך כל זמן שאתה לא מחזיר את המשכון אני לא אשלם לך והלובה צריך להיות פטור לגמרי תחזיר את המשכון שלם לך מתיתים בדפריש שמואל בדלא פרישנה פירש לו ומשנה ממש המשנה מדברת המלווה פירש הלוה שלו מקבל על עצמו את האחריות של לחשוב רק לפי

השווי של המשכור ושמואל לא פרש לו אז לכן מחדש שמסתם הוא מקבל את החיות של כל החוב אם לא יחזיר לו בד את הכל למה כתנאה האם נאמר שמחלוקת של שמואל מה ששנינו זה כמחלקת התנאים מה היה אמלווה את חברו על המשכון שבוע ויטול את מעותיו שבוע המלווה שהמשכון עבד ויתול כל מעותיו אמרנו המלווה את חברו על המשכון ועבד המשכון שבע המלווה שהמשכון עבד ויצול את מעותיו דברי רבי אליעזר בקבה אומר יכול שאמר לו כלי מלבותן לנמשכון עבד המשכון אבו מעותך אמר לו אז הנה תראה

מחלוקת אבל מנוהל זוז משטר שדבן הנוה נתן למנוה שטר ראיה על החול והניח גם משכון משכון בידו דברי הכל עבד המשכון עבדו מעותיו למה יש כבר ראיה לחוב בשטר נתן לו את המשכון בשביל פירעון הגמרא מברכת איך ידמה כמה שווה המשכון שנרק רבי אליעזר ורבי עקיבא שווה שיעור זוזה שיעור כל החוב מה התעמד רבי אליעזר?

למה אומר רבי אליעזר שישבע בעיתון מעותיו? כיוון שהמשכון שווה כמו החוב ודאי לקח את זה כפרעון לשלם לו הלווה אלא להבד לא שווה שיעור זוזה המשכון לא שווה בד שמואל כמפגיני ראיה חוקים מדין שמואל רבי עקיבא אומר כ כמו שמואל שהמשכון זה לפי רעון אם לא ישלם לו הלווה אז הוא יקח את המשכון לכן אם המשכון עבד לא צריך אלובה לשלם אבל דעת רבי אליעזר חולק על מה שאומר שמואל הוא סובר שהמשכון זה רק לזיכרון והמלווה הוא שומר חינם לכן היא שבה שבת המשכון ויתול חובו

אבל מה שהשתה זה רק זיכרון ועלמה זה לא יותר מזה טוב שבאת אתה רואה באתה אתה מקוון אפילו שזה מאוחר האם האם זה חלקו תנאה? הגמרא אומרת לא לא נחלקו בדין של שמואל ובד לא שווה אם המשכון כמו החוב לא שווה כול עלמה לת שמואל צריך לשלם את החובה ודשווה שיעור זוזה שווה המשכון שיעור הזוזים כמה כמה הכסף ובדר רבי יצחק המפלגי נחלקו בדין בדין של רבי יצחק למה רבי יצחק מנין בעל חוב שקונה משכון המלווה שמקבל קבל משכון מהלווה המשקה קנוי לו ונחשב כממונו ממש

חייב אפילו באונסין מן העין שנאמר ולך תהיה צדקה אם הנו קונה משכון צדקה מנין לא כתוב אצל המלווה שמלווה לעני צריך להחזיר לו את המשכון בלילה או בבוקר. אז התורה אומרת, אם אתה מחזיר לו את זה, הולך תהיה צדקה.

אז הגמרא אומרת, אם אנו קונה משכון, צדקה מנעין. הצדקה שי רק בדבר שמחזיר ממון. מה שהתורה אומרת שזה נחשב לצדקה. מכאן בעל חום שקונה משכון.

ורבי עקיבא סובר כמו רבי יצחק שקונה את המשכון. לכן אם עבד אז הוא מתחייב על כך ולכן עבדו מעותיו. רבי אליעזר חולק על רבי יצחק אומר אפילו שהוא משכון גמור לגבות ממנו את החוב. אם הלווה לא ישלם בכל אופן הוא לא קונה את המשכון הוא רק שומע חינם לכן נשבע שלא פשע הוא מקבל את הכסף גמרא שואלת לאמה לרבי יצחק תנאהי האם נאמר הדין שאמר רבי יצחק שרבי אליעזר חולק עליו אז האם זה מחלוקת תנאים כי אתה רואה רבי אליעזר חולק תסבירה אם הודע אמר רבי

יצחק אתה לא יכול לומר מחלוקת תנאים שרבי אליעזר חולק אם הודע אמר רבי יצחק בעל חובק קונה משכון שמשכנו שלו בשעת הלוואה דווקא שהגיע זמן הפירעון ההוא לא שילם לו הוציא לו משכון אז הוא מקבל את זה מדין פרעון אז לכן קונה משכון משכנו בשעת הלוואה מעם אה אם בשעת ההלוואה נתן לו משכון אמר לו אל תדאג כאן מדובר בשעת הלוואה שכתוב המלווה על המשכון מה זה על המשכון הלוה לו על המשכון מה שהלווה היא על המשכון אלא במשכנו שלא בשעת הלוואה כול עלמפליגה לרבי יצחק

שבעל חוב קונה משכון ואחר במשכנו משת הלוואתו הוא שומר עבדה כמפלגי שומר תמר שומר עבדה מו מוצא עבדה והביא אל ביתו והוא שומר עליה עד שבוע בעלים איזה דין שומר יש לו רבה אמר כשומר חינם לא מקבל שכר לשמירה חייב רק על פשיעה כמו שומר חינם לרבי יוסף יוסף אמר כשומר שכר דמי יש לו שכר מצווה לכן כשומר שכר לכן חייב בגניבה ועבדה אותו דבר מלווה על המשכון מקיים מצווה בליזר סובר כרבה שהוא כשומר חינם ולכן הוא נשבע שלא פשע ומשלם לו עלה משלם לו את

הכסף רבי עקיבא אומר כמו רב יוסף שהוא סומר שכר והוא מתחייה בגניבה ועבדה והמעות הלכו לטייל אל הגמרא אומרת למד רבי יוסף תנעי האם נאמר מה שהדין של רבי יוסף שכשומר שכר זה תלוי במחלוקת התנאים והוא שומר כבור רבי עקיבא האם ככה אומר לו מה אומרת לו?

לא מעמיד מחקת תנאים בשומר עבדה דקודע מטו דרב יוסף גם רבי אליעזר מודה שהוא שומר שכר יש לו שכר מצווה וכך פה במחלוקת רבי אליעזר ברחקיבא מה מדובר במלווה במלווה צריך למשכון כמפלגי המלווה רוצה להשתמש במשכון מנקה חו במה שמשתמש זה מכונה שהוא יכול לנקות בה את הבית מור סבר מצווה כעביד רבי רבי עקיבאס אומר אפילו שמשתמש במשכון הוא מקיים עדיין מצווה הוא שומר שכר מור סבר כמה שמשתמש למצווה כעבדשומר חינם למה עכשיו אם נאמר מה שאמר שמואל שמעבד המשכון עבדו בעותיו זה מחלוקת תנאים כתנאה

תלוי מחלוקת תנאים מלווה את חברו על המשכון ונכנסה שם טעה אף פי שאין שווה אלא פלגה שהמזכון לא שווה אלא חצי מהחוב אינו משומ מת כל האיסור שאסור לקבוט את החוב מחברו זה דווקא אם יש חוב אבל כשיש לו משכון כאילו החוב גבוי כבר אין איסור אין איסור דברי רבן שמעון גמליאל רבי יהודה הנשיא אומר אם היה משכנו כנגד חובו כל חובו אין לו משמת ואם לא שלא כנגד כל החוב משמ את החוב מהו משמקמתנמה על איזה חלק מהחוב אמר הבן ש שלא משמט אילמ כנגדו

אם לא אמר כנגדו מה שהמשכון שווה זה לא משמט שכבר תחת ידו מכד רבי יהודה הנשיא צבר כנגדונמ משמת ש משכון שווה שביעית משמת את הכל אלא עמה היא תפיס משכון בשביל מה הלווה תופס משכון אם לא בשביל שיוכל לקבות כל מה שהוא שווה אז למה לא אלא לו כנגד כולו בדשמואל כמפני גיב היה צריך לומר שכנגד המשכון לפי לפי כולם משמת המחלוקת אם הוא משמת כנגד כולו נחלקו בדין של שמואל תנחמה סובר כשמואל שמה שאפילו שהמשכון לא שווה כנגד כל החוב נחשב למשכון על כל

החוב לכן שבי אידו משמטת את כולו דעת רבי יהודה הנשיא הוא לא סבך כשמואל אלא משכון זה רק על כמה שזה שווה לא כנגד כל החוב לכן שביעית משמדת מה שהחוב יותר מהמשכון האם ככה ואומרת לא לעולם כנגדו מה מה שתנקמה אמר שלא משמן זרח כנגדו ורבי יהודה חולק גם על זה כמפלגית נקמה סבר כנגדו כלומר לא משמץ שזה משכון על כמה שזה שווה רבי יהודה נסי סבר כנגדו מ משמת כאמרת אז מה ששאלתם למי תפיס למשכון צריך אותו היה לי זכרון דברים בעלמה שחייב ולא

לכפור בו אתה מחי יגיד גיד לא חייב לך כלום אדן הלך שבועת דיינים בשדע כל הנשבעים בתורה נשבעים ולא משלמים פטורים אבל יש ואלו נשבעים בנותין תקנת חכמים השכיר הנגזן וכולי זה כבר שבת בעזרת הלכות. אתה יכול להגיד לי איפה הגענו בהלכה? חגים. צ העולם מה איפה העולם הענינו לאג כחגן כן נכון זה זה פעם הייתי לומד בזה עכשיו אני אדע אנחנו בהלכות בשולחן ערוך יש לי יש לי לא צריך עכשיו כזה גם יש לו רב ש הלה מנהג חכמים לנשק התפילין משעת הנחתם בשעת חליצתן

זה זה החיבוב מצווה חיבוב מצווה וזה למה לא אין בזה יורה אין בזה כלום אדם אוהב את המצוות, את הפיטה של זה של שבת לא חיב לנשק זה לא מצא מנשקים לא הוא מסתכל עליי חושב שזה נגמר בזות אפשר לנשק כן גם לכבוד שבת אפשר לנשק למה לא 12 חלות וזה קח הנה הנה ככה זה פיטה הנה אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין אפילו כשחולצם ערב שבת בין השמשות היו במערבה היו מברכים כשהיו חולצים בארץ ישראל בשעה שחולץ ויאמר שמוע תשמע לכל אדונינו אלוהיך וישר בעיניו

תעשה ואז נתן מצוותיו שמרתה כל חוקיו כל המחלה שעשהמצע עושים עניך כי אני אדון עי בלי שם מלכות שמ למה לא תגיד זה לא זה פסוק אבל לא הנחת תפילין בערב שבת בין השמשות זה לא מניחים רק אם אדם לא הניח תפילין טוב סעיף ב' א' אנחנו לא זה מה איפה הייתי סעיף א' אין לברך נכון עכשיו סימן ל אה ל כן עכשיו מחילה טוב זמן הנחתן בבוקר משהר את חברו הרגיל אמו קצת בק ברחוק ארבע עמות ויכירנו נקודה כתוב על זה וראו כל המארץ כי

שם השם נקרא עליך לכן מדדו את זה מי שיראה את חברו חמובד על הפועלים מתיר להם משש דקות אחרי עמוד השחר אנחנו אפשר אפשר כבר להניח שעה לפני נצח המעה אם מי שרוצה חמביצון אומר יותר טוב יותר טוב 50 דקות מזכ מצוות אמן העולם ג מה זה ג אז בוא נלך לשם הנכים שעה לפני שהרב אמר זה שעות זמניות או כפשוטו שעה לפני שעה רגילה אז ב' עוד הלכה אחת נלמד אסור להניע תפילין בלילה שמי ישכח הם וישט בהם אם הניחם קודם שכחמה וחשכה עליו אפילו

הם עליו בלילה מותר ואין מורין כן כן אנחנו לפי הקבלה הלא טוב אם לא התפילין שקעה חמה פני שלא היה לו מקום לשומרן מצא עליו כדי לשומרן מותר אומרים כן שישמור בלילה בקיצור לא מניחין תפילין למה שלא ישן בהם ויפיח בהם הרי זן נזהר מאוד שלא להיות מעטב בתין תפילין משקיעת החמה מה?

בסדר הגענו סעיף ג' עד פה אז עוד אחד סליחה היה רוצה לצאת לדרך והשכמה אבל לכתות תפילין בלילה אפשר לא לא תגיד זה תעשה בלעשוי זה מותר אפילו שזה לא זמן הנחתן בלילה מותר לכתוב בלילה בכל מקרה בלילה שקבלים קר בלילה בכלל סו בסדר אז מה הקשר ש צריך לקרוא נורא כל הדות קודמים בלילה גם מותר מותר כן עכשיו היה צריך לצאת לדרך בהשכמה מניחם עמות שם איך כן בוא נראה וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ובמתי שהוא רוצה היה צריך לצא בבוקר בהשקמה שעה לפני עבודה שער

שעתיים יניח יניח בלי ברכה כשיגיע הזמן אבל אין לך שם ישן בהם עכשיו למה כבר יצא לדרך יפה לפי דעת הארי אמרתי לכם לא מניחים רק אחרי אבל דווקא שהוא הולך ברגל או רוכב על גבי הסוס אבל מי שנוסע במטוס או ברכבת או בספינה ישלחו שמירדם בהם לפעמים אדם יודע שאם הוא לא יניח עכשיו את התפילין אחר כך יהיה קשה לו להניח הוא צריך לעזבור איזה טיפול רפואי וזה אין דבר מותר יכול להניח אותם הגענו סעיף ד' השחר במץ הרב מתכוון כן כן כן ש מתפלל

ל פנ זה הוא יכול להניח תפילים כי לא הגיע שקיעה האם הוא לא הניח הניחצ אז מה אחרי שהתפלל הרב אמר שרבנו הארי כותב שקיעה כן אז אני שואלת מתפלל ערבית פלג מתפלל כבר ערבית איך הוא יניח את תפילין אתסת אפשר רק אם הוא לא יניח תפילין שיניח פתאום התפלל פתאום הוא נזכר שהוא לא יניח תפילין אז מה נעשה לו? טוב שבאת, אתה רואה? לא, לא. אתה רואה?

אה כן תתכופף, אל תתכופף. אביא לך אחר הנה אל תתכופף עוד פעם רוא הרב שוה לבוא בחוץ לארץ. לא לא כן אנחנו בהרמבם נקרא לכם הנחה אחת אין דין עגלה ערופה נוהג אלא בארץ ישראל ולא בעבר הירדן טוב זוהר [‏צחוק] דף פא כן מה אבל הפסוק הזה כי תבו מלחמה בארצכם על הצרצותכםותם בחצות מה שקורה עכשיו פרשה לא צה נו אתה לא היית אנחנו לא אמרנו את זה חצוצר התפילה עשינו את זה בכנסת שלנו הוא היה במלחמה הוא שכל הוא הוא מפה מנוות את כל המלחמות

פה זה החבל האמיתי פה אלופים שמר עליך ראית תחזמה בלעם בהדעתנה בהו דעתפש מקם בדעתי לאל אחת כמה וכמה תראה איזה בן אדם זה אומר ויודע דעת עליון דעתונו לא יודע דעת עליון יודע מאיפה הוא יודע ותמרעמ עשיתי לך כי ברשותי אבל למעבד טבוביש לו בער לא מתנהגן אלא במד נהגוון בהמה מה יודעת אגב דתנה בעמק יתיר ברשותי הוא עטא בחרשוי ברשות הכל מנהיג אותה לפי הרצון שלו בכשפים בכלאמ מנעמון כתעל פי אבל לחיך מנה לחיך מנה אבל לחייכיך מינה הוא תיב פשוטה דמינה בנ צריך

לסחוק על דברי האטון אבל הוא השיב כנגד דברי תפשוט תעלתי כדי חייכו מנבית כלי בעיניו דווד שטיה אמ התעלד בי ידעו שהוא שותה מהמילים שלו ומה אמר אמר כי התעלן בביד המרו שתי דה הוא יחיד לשצע עמיד בפומה איך לא יחיד לשצע להתנה והוא בער ארבע אומר אם היה לי ערב הייתי הורג אותך אתה הולך לקלל אומות שלמות תהרוג אותם בפיך אחד ואולפנ דחנה בירנשה עלי רוחה אחרה בני נשה אם בעיר כמה דעתה שלי פחו לעלמה היית פעם הבהמות מדברות אין דבר כזה אמרו אנשים נויו

הבהמות מדברות כמה דעת שלמות היה בעולם פוק והולי מהתנה קודשבריך הוא פתח פומי פלא פלאות זה אה כל התקשורת הייתה עכשיו מדברת אם פתאום החמור הוא היה מדבר לא מהשם בכנסת מי מי מדבר על מי שדומה לו התקשורת זה החמור מתלהב מהחמורות וי בבוקר ויקח בלק את בלעם רבי יצחק אמר בלק חקים הבה בחרשין יתיר מבלעם ברדלהבה מכון שעתה לנטע משל למה דבר דו מלח אחד שהיה בידו סכין לא מכיר את הפרקים חברו מכיר את הפרחקים והם בדו סכין בגין כך ויקע בלק את בלעם הוא

הבת כן ואחינ לכולה ויעלה במות בעל מנ במות בעל אלא השגח בחרשוי במטרה אתחיד בהווא ושקח דזמינין ישראל מעבד במות פרבעל כמכתיב נכבו אחרי הבעת והיה משם קצם חמה דרב רב דעמה ומלכדי דפלחין לה כמה דכתיבו בשם הבעל כתיב עם השם האלוהים כבדחמה בלעם דזמנן ישראל הי מיד רבי עמל ברק בן אליי בזה שבעה מזבחות הנה הגענו שברך לאבותינו הקדושים ועם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך משמור מצו כל הקהר הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הנביין דרך הפלפון דעלמה יברך עדכון זכה אתכון ראות

ישועה גדולה חיים טובים כל החינים יזרו לביתם בחיים טובים ושלום יהיה לכולם שבת שמחה ישועה גדולה אמן ציון משה יהיה שמח אמן אצבן חרבשמן כן י רצון ולומר אמן