📖הדף היומי מסכת שבועות דף ל-לא📖🌾מט לעומר🌾⛰️ערב חג השבועות ⛰️ הרב בניהו שמואלי שליט"א ה סיון תשפה

חשבתי שכבר מזגן דולק אז זהו אז מה אתה רוצה נכנס אויר טוב בטח מה זה מה הולך פה [מוזיקה] אז יצאתי גם את הדרך המקרא בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש ה בסיון תשפ הנה היום אנחנו כבר בזכינו תשעה ו40 יום לעומר שהם שבעה שבועות הרחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן ערב חג השבועות תשפה לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם היום זה יום החמישי בסיוון כתוב שמשה רבנו כתב את התורה מבראשית עד מתן תורה וכתב את המצוות שנצלבו

במרע והשקים בבוקר ברא מזבח ביום הזה תחת ועשה שם 12 מצבה שם עשה שבטי ישראל והקריב עליו משה רבנו עולות ושלמים במלאך חידק את הדם בדיוק לשני חצאים חצי מהאדם זרק על המזבח חצי השני הניח בהגנות כדי להזות על עם ישראל באותו יום קרא משה לפניהם ספר הברית מבראשית עד מתן תורה ואת המצוות שנצבו במראה כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע מיד כשאמרו את זה משה רבנו הזה עליהם חצי האדם השני ואמר להם הנה דם הברית אשר קראת השם עמכם ואותם הקטמים שהיו עליהם מן הדם

נקרא עדי התכשיט של עם ישראל איזה עדי איך מאיר כספירים הגמרא אומרת בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו 60 ריבו מלאכי השרת קשור לכל אחד מעם ישראל שנקטרים אחד כנגד נעשה אחד כנגד נשמע יצא בת קן השמיים בואו מגילה לבני שנאמר ברכו אדוני עליו גיבורי כוח עושה דברו ישמוע בכל דברו קודם עושה דברו אחר כך ישמוע פלא פלאות ולכן ערים אנחנו בליל בלילה הקדושה הזאת כי כ הקדוש ברוך הוא אמר לעם ישראל בשלושת ימי הגבלה רביעי עד שישי עם ישראל כמעט לא ישנו היו בקדושה בטהרה

לומדים שומעים דברי מוסר שכל המחשבות שלהם יהיו רק רוחניות היו מכונים לקבל את התורה בשבת קודש מתוך קדושה וטהרה ביום השישי משה רבנו לא עלה כי היה צריך להתכונן לשבת בליל שבת שבעה בסיון הליל שבני מעמד הר סיני עם ישראל חששו שלא יכלו לקבל את התורה בצלילות הדעת. הלכו מעט לישון נתרענן שיהיה להם כוחות אבל נפלה עליהם תרדמה זה פלא 60 ריבו כולם נפלה עליהם תרדמה מה זה לא מתעוררים 60 ריבו נפע להם תרדמה זה הכל אלת העליו צבת הסביבות משה היה צריך להעיר אותם פלא

פלאות ואז היה הגיע הקדוש ברוך הוא איזה דברים זה היה רבותינו אמרו עם ישראל באותו לילה הלכו לישון הם צריכים להעיר אותם לכן בליל שבועות התיקון הזה אנחנו לא הולכים לישון הריים כל הלילה לתקן ולהראות לקדוש ברוך הוא אנחנו חפצים מחר במעמד קבלת הר סיני והיא ביום השלישי ביום שבת שבעה בסיון עכשיו אנחנו עושים בשישה בסיון זה היה בשבעה בסיון בשנת אל 448 לבריאת העולם בהיות בוקר לכל שירת המלאכים והנה כל שופע חזק בסר שתכף מופיע הקדוש ברוך הוא העם פחד להתקרב אל ההר נעמדו מרחוק

יותר מהתחום של משה משה חזק את לבבם קרבם אל ההר כל השבוע מתחזק והולך והקדוש ברוך הוא נתן בהר סיני עצים פרחים יפים נתן ריחות של בשמים כדי שעם ישראל יבינו את התורה למה כתוב חמרה וחנה פקחין איזה ריחות איזה בסמים לכן כל אדם צריך בבית ובבית הכנסת לקשט את הבית לכל מיני בסמים וריחות כמו שהיה לר סיני ואז באורח פלא כל להר סיני נתקן בקובו התרומם וקפע עליהם הר כגיגית אם אתם מקמנים את התורה מותב ואם לאב חס ושלום שם תהיה קבורתם מה הם אמרו?

מה ריבונו של עולם? זה יראו מפני אשר גדולה אבל למה קפה עליהם?

אתם יודעים מה שאמרנו כבר כמו חתן בעל החתונה הכל יפה מוכן חתן והכלה אוהבים אחד את השני דקה לפני החופה שמנה הכדור בראש אומר לה אוה א הקדח אומר לה או את שומעת אלא כי הקדוש ברוך הוא רצה כל כך אוהב את עם ישראל הוא רוצה לעזוב אותם לעולם שמחת הקדוש ברוך הוא יגרש אותנו אבל נערה שלחו אותה בכוח אי אפשר לגרש אותה לא יוכל בעלי הראשונה לא יכול לשלח אותה כל ימיו גם הקדוש ברוך הוא לקח אותנו בכוח לא היה צריך לקח אותנו בכוח אבל

בגלל מה שלעולם הקדוש ברוך הוא אומר אני לא עוזב אותכם חובה ואז ההרים רעשו הגבעות התמוטטו האילנות קרעו המתים אשר בשאול חיו נהפך כל ההר כקריסטלים איזה איזה מעמד הר סיני השמע עם דבר כזה בעולם עולם מעמד כזה של הר סיני איזה יופי בזמן הזה של מעמד הר סיני כל שנה משנה זה עת רצון הכי גדול בשמיים מתי זה היה כתוב בפרקי רבי אליעזר התחיל משש שעות של היום שלוש שעות עד תשע שעות שלוש שעות היה כל מעמד הר סיני שלוש שעות האלה בדיוק מחכים שנתניאל

יקום למה מה הוא עושה שהוא אחרי התפילה בבוקר אכל משהו ואיזה חלבית טוב. הוא היה בנהר שלום. בנהר שלום אחרי התפילה אוכלים חלבית ואז עושים סעודה עם כוונות ואחר כך כולם הולכים לנוח קצת. מתי קרמים?

113 12 בפקיע אז כבר זה מזמן זמן קבלת התורה. זה עת רצון הכי גדול בחצות הלילה עד שלוש שעות. לא חצות הלילה, חצות היום. עד שלוש שעות, עד תשע שעות.

זה עד כך כתוב בפרקי רבי אליעזר. זה היה הזמן שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה. לכן זה לא דבר פשוט. לכן צריכים כל שנה מתגלה אותו אור שהיה במתן תורה.

אי אפשר להקל את הזכות הגדולה הזאת. לכן הלילה הזה כולנו עכשיו היום קצת נישן מש שעות עד תשע שעות. לכן הלילה הזה צריכים היום בעכשיו נישן אחרי שעכשיו נעשה את הצדקה שצריך לעשות לתת לתלמידי חכמים בעזרת השם את הכסף נעשה את הצדקה היום אומר הרב פנצ'י כל אחד 104 שק נכון אומר גורם לעוקמה שכינתה בעפרה והשליכה והשכינה תמליץ טוב בעטוב עד בני ביתו ויזכה לישועות פלא פלאות. אז לכן הנה גם אני יוצא כל אחד 104.

רגע, אני כבר מוציא את זה 100. הנה 100 ותכף אני אביא גם את הארבע. פה יש גם את הארבע. הנה בעזרת השם שישועה.

רגע פה זה ציון משה בנוסד. בזה של כן לא צריך לא צריך יאיר מנחם בן בן שרה שרה זה גואל זה גואל בסדר זה אני יודע זה אתה רואה את השקלים האלה יש פה בדיוק כמו שצריך נתן אל בן י כפי תהיה לו ישועות רגע רגע הכל הכל שנייה אחת זה אבי נועם בן שרה סעדה גם הוא נתן עם כל המשפחה רגע אני מוציא את המעטפות שאנחנו נגיד את השמות שלהם שכולם יתפללו עליהם כולם ישמעו גם א איש שי כהן בן אליזה אליזה שרה אליזה שרה

בעזרת השם שזכה לחופה אין לנו זמן אנחנו רוצים הנה נתן בזה קרפי זה כבר עשינו את השם שלך ועכשיו א באבא אתה הבאת את את זה אני כבר נראה רגע מאיר כהן בן בןגריה בן הלגריה אין לך ישועה גדולה ורבי יצחק בטן בן דבורה דוריס דבורה וכל בניו אביעזר חיים בן אורית ועד הסבת מזל תכנה בנים זכרים זרע קודש של קיימה דוד בן רבית וצופיה אביו בת הוריד בנים זכרים ויהיה להם ישועות גדולות וגם בן טוב יצחק בן שמחה זה הפרחים נראה מתי זה יהיה הפרחים

יעקב בן יפה בציפור הבטרות בוקס והילדים שלהם ו זה גם כן אני רואה הנה שישועות גדולות מרוב שכתוב אני לא יודע מה כתוב שגם הוא יהיה לו ישועות אני לא יודע מי זה שיהיה לו ישועות זה גם מאבא מאיר בן רחל ובני ביתו גואל בן אסתר גואל בן אסתר אברהם בן ציפורה כן והר כן וזה מי אתה מה קוראים לך חיים בסדר דודיאל מה השם שלך בן שלמה בן שרה מזרחי משה משה בן רבקה יהיה לך ישועה גדוה אמן ולהצלחת מזל בצרח חיים בן סנימה וגם

כן אה כן רגע רועי לוי גם כן הצלחתו וגם זה אני רואה אברהם אתה מה קוראים לאמא שלך גאון החנה ג'ובנה ג'ובנה ג'ובנה זה אתה מנחם בן מנחם בן בן יאף הקפיץ משה בן גולדה רגע אני אראה המטפה שלך לאט לאט לא אז לא שמת השם שלך מה השם שלך אברהם בן בסדר מה אל תדש אני שואל אני אברהם בן זמינה שהשם יתן לך נחת לך ולראייתך אמן מה השם של רעייתך בת מ סתר בת מר בסדר שתהיו בריאים הנה שלמה חיים בן שלוש שנה בסדר

הנה אתה רואה סידרתי את הכלדנה בת ירדנה בת נעימה שאלה ישועה גדולה אני לא ראיתי פה את ירדנה אבל בסדר מי מי דוד שקלים בן דוד שקלים בן שכחתי את השם של אמא שלו בן חנן אני צוחק איתך אני לא יודע אמרת לי גם רוני בן פרחיה שלו ישועות גדולות והרב עופר אפלבם הכהן בן פנינה שיהיה לו ישועות גדולות וגם הרב משם כבודו אני לא יודע מה זה משנה בן אתה כל הזמן נותן דוד משה בן עזת כןת בסדר שיהיה לכולם ישועות גדולות וכל מה שכתוב

שיהיה להם לאנשים האלה ויהיה להם לכל בית ישראל בעזרת השם אמן יש כאן טוב אין בעיה אין בעיה עליך מי שרוצה שמה תגיד להם מי שרוצה עכשיו תקשו כן הזדמנות טוב מי שרוצה שיתקשר כן מנחם גם כן אתם יודעים מנחם כן מה הביא שוקו עוד אז זהו עכשיו חג השבועות מתן תורה בעזרת השם זכינו ינו מתעורר הערה הגדולה כמו שאמרנו העצומה שהייתה באותו זמן אז בעזרת השם נקרא פסוק מגילת רות ותיסא ותבוא העיר ותרחמותה את אשר לקטע ותוצא ותיתנה את אשר הותירה מסובעה ותשא ותבוא העיר

מלמד שלא עמדה בשום מקום שלא יפגעו בהפרצים אין הלכה בפעם אחת כי מי שנשחון אח יפגעו באנשים שאינם מאוגנים ועוד שנסא אותם אותה רגליה לבד מחמת שמחתה שלוקחת מסע של אפת צהורים בתי רחמותה אשר נקתה מנין שלא נטגעתה אלא הייתה לה ענווה גדולה והיא לא הראתה לחמותה אלא חמותה ראתה לבד צבת תתנה את אשר הוציא לה מסעה ממשיך רות בנה ולא רצתה שנאומי תרגיש שנתת לה איזה דבר לכן אמרה לה אני כבר אכלתי וזה מה שהותרתי כדאי לך לכרוץ שלא יזחק ורק אמר שאחרי שאכלה והותירה

לא ככה היה שרות קודם תאכל ואחר כך תיתן לחם אותה כי יש לה עין טובה ולא תעשה כך אלא כתפר ראשית מה זהספל כנה בינה גניון לחג השבועות מעלת הצדקה בערב חג השבועות יפה מאוד שניות מאיר אתה בסדר מאיר אל תדאג כן אומרים מהר אל תפחד לא לא מהר לא למה טוב לאט לאט לא למר אנחנו פרק ג משנה ט אבות פרק ג משנת ט איך נכון צודק צדיק טעיתי אתה רואה שאתה אומר הנה לתת גם להיום גם ציון משה גם להיום גם למחר כן בסדר

הנה נותן פעמיים הנה שיש עוד לנו נשמת כל מתי ישראל ול נשמת מורבי רבי שלום אהרון בן רחל ולינו נשמת רבי רפאל כהן בן תופעמקה רבי דוד שלום צדק בן פה רבי אברהם בן מזל ועזרה בן מזל יפה קפי בת חנה מזל בן מזל בן סולטנה מזל בת סולטנה אברהם בן ישועה אברהם בן ישועה בן שמואל בן אסתר יפה משה בן מלכה רג'ינה רבי מאיר ניסי בן חמסנה וגם ליל נשמת מאיר בן מזלי ואורי בן מזלי כן רבי חנינא בן דוסא אומר כל שירת חטאו קודמת

חוכמתו קודם כל יראת צריך חטאו חוכמתו מתקיימת בידו זוכה ראשית חוכמה יראת השם וכל שחוכמתו קודם דיעת חכו או רק רוצה לדעת אתה מבין אין לו יראת שמיים אין חוכמתו מתקיימת הוא היה אומר כל שמעשה מרובים מחוכמתו חוכמתו מתקיימת מתגשמת שחוכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמתו מתקיימת אתה מבין אין הוא מאבד שני הוא היה אומר כל שרוחבריות נוח נוחה אמנו רוח המקום נוחה אמנו אם ההוא אצל בני אדם למטה ובלמעלה בכל שאין רוח הבריות נוחה אמנו רוח המקום נוחה אמנו רבי דוסא בן ארקינס אומר שינה של

שחרית עצל עצל מוסיף עוד לישון עוד לישון ין של צהריים בשיחת הילדים בשעת שעת ישיבת בתי כניסה סות של המער ש מתכנסים ביניהם וצין אתדם מן העולם עוד גם של מחר רבי אלעזר המודעים משנה יא אומר המחלה את הקודשים אין זר בהם כהלכה מטמא אותם ומבזה את המועדות והמלבין בני חברו ברבים והמפו שלבנו עליו השלום לא מנ את בנו והמגלה פנים בתורה כשלא קל אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אינו חלק לעולם הבא משנה יב ו בישמעאל אומרק לראש קל וזריז כלפי אדם חשוב

ראש ונוח להתשחור צעיר גם תהיה נוח לו ומקבל האדם בן שמחה עד כאן. כן, אנחנו הולכים לדף היום זה דף יש לנו ככה ללמוד המשכיות של שבת כי כבר למדנו כמעט את הכל של שבת ושל היום וקצת משוחק בוא נראה מה שהשם מזכה מה שהשם מזכה אותנו זה הכל תלוי במאה תפילת בית המדרש שבי אדוני כי ממני בות רצון בחבר שלא מם חכמה תורה בלימוד בלימוד תורה חוקך חוקך אמר אדוני אדוני בנות שניכם קדוש ברוך הוא אדם בכך אדוני מציון עושה שמיים וארץ כן נפתוח את

הדף זה היה פרק חדש שהתחלנו ביום א שישי בעזרת [מחיאות כפיים] השם צר משה תפתח את הדף בבקשה ש היום זה דף לא היום איזה דף אנחנו ל היום היום יום שבת אז אנחנו צריכים ללמוד עדף של שבת זה ל למדנו אותו אנחנו בל עמוד ב באמצע עמוד אמר רבה ברבונה מצאתם איש פלוני כן אמר רבה ברבונה עצומה ברבנן בעם הארץ דינה בעדי הדה זה קצת למעלה מהאמצע לא ממש באמצע לפני האמצע קצת דף ל היום הדף לא אנחנו נתחיל בדף ל עמוד ב כי שמה

הגענו ביום שישי גואל היה עכשיו זה הזמן מגיעלך טוב געל ואמר הבאב ברב הונה אמר כן אמר רב רב הונה העיצובה מרבנ לל מצאתם? אני אגיד לכם כמה שורות.

2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 22 24 שולות מלמעלה. אמר רבה ברב הונה הי צורבה ברבנן שמה הגענו ביום שישי אמר רבה ברבונה היצרמה מרבנן ועם הארץ תלהו דינה בהדי הדדי יש להם דין אחד עם השני מותבינ לצורמה ברבנן ולמארץ נמ אמרינטיב מושיב תלמיד חכם לא יפה יעמוד מושיבים את הצורמה ברבנן אתה תלמיד חכם וגם אומרים לעם הארץ פדל תשב שלא יהיה יחלש דעתו לא יוכל לטעון מה הוא רוצה ואיקאה לטלן באמנם אם נעמד העם הארץ לא מקפידים אלא שישבת תלמיד חכם

ושהוא יעבוד לא נורא פילו שבעלי דינים צריכים לעמוד כבוד התורה עדיף רב בר שרביה לדינה כמ דרב פפה הגמרא מספרת רב בר שרביה היה לו בעל בעל דינו עם הארץ לפני רב פפה אותו ואותי בנמל בעל דיני הושיב אותו רב פפה לרב בר שרביה והושיף גם את בעל דינו אתה שליחה דב דינה מה שליח של בית דין בטש בבוקמה לעמ הארץ נתן לו איזה בעיתה אחת אומר לו אין לך בושת פנים תעמוד ולא אמר לך רפפת טיב לא אמר לו רב פפת שב שבע בידכי וה

מסתתמן טענתה הריך ככה מסתתמין טענתו של העם הארץ אמר הפפה ממר אמר לא מסתתמים טענות אבל למה הוא אמר עם הארץ לעצמו היא הוא האותן הרי הושיב אותי מקודם. הרב הדיין חכם הושיב אותי. שליחה הוא עוד לא מפייס מניי הוא לא יכול לראות אותי הוא לא מתפייס איתי אבל הדיין בסדר איתי את זה יש טוב שכל לחשוב אה ואמר רבה ברב הונה הי צומה ברבנן ועם הארץ דתו דינה בידד לא לקדום צומה ברבנן ולתי לא יקדים התלמיד חכם וישב ליד הים קודם שמר לו לפני שיבוא

בעל דינו משום אם יראה אותו יושב דמך זה כמןסדר כאילו הוא מסדר את תעדותיו לפני הדיין יחשוד אותו אסור לעשות את זה לא תיסא שם עשיו שלא ישי עליו סתם ולא אמרן אלא בדלא כביע לעדנה שאין התלמיד חכם זמן קבוע ללמוד עם הדיין אבל קביע עלידנה יש להם חברותה ביחד זמן קצוב נתנן בא למה אין בזה בעיה יכול לשבת ממה מה אמר בעידני תליד בכבוד הלימוד שלו הוא טרוד ואמר ברבונצבנן דדה בסעדותה בזילה במנטה למזל דיינה יש לו עדות לחברו אבל זור אצלו הדבר ללכת לבית

הדין זותר מנסודי קמה זה קטן הדין ממנו לא זה הקטן הזה צעיר והוא רב גדול מבוגר אומר זה לא מתאים שאני אלך עכשיו יעיד לפני הצעיד הזה הצעיר לא לזיל, לא צריך ללכת.

בשולחן ערוך כתוב תלמיד לפני רבו לא צריך אחלה הלכה עליו גם היום כן לא צריך ללכת טוב כשיושב בית דין תורה מול הרע מול מול תלמיד חכם לא ישב עד שלא מגיע מעל הדל צריך ככה לעשות שלא יהיה בעיות תמיד צריך להסיר לזו שפתיים שכולם ירגישו טוב והכל יהיה בסדר. אמר רב שישה ברדרב אידי אפנ מתננה מצא סך או קופה ואין דרכו ליטול אדם לא כתוב לא תוכל להתעלם אבל פעמים והתעלמת אם זה שק או קופה וזה לא לפי כבודו תלמיד חכם עכשיו ירים איזה שק

יכול להתעלם ואני מילה בממונה כל מה שתלמיד חכם שונה זה ולא לפי כבודו דווקא בהפסד ממון אבל באיסורה ברמינן איסור תורה כמו אה אישה באה להתיר אותה להינשא ויודע תלמיד חכם שבעלה חי ויש לו עדות מה זה יגיד אני לא יכול זילבי לא תלך שהיא תאכל להתחתן אין חוכמה ואין תיבונה ואין עצה לנגד השם כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב גם כאן לא יבוא להעיד יעברו על איסורשת איש חייב ללכת להעיד מה זה לא להעיד רבי מר ידעותה לאמור זותרה היה יודע העידות

תה לקמדה ממה בא להעיד להעידותינו לכולהו הושיבמר את כל העידים פני כבודו של רבי ימר אמר לרבשל של המאמר ואמר הוא מחלוקת בבעלי דינין מה כל מה שנחלקו רבי יהודה וחכמים צריכים לשבת זה רק בעלי דינים אבל עדים דברי הכל בעמידה מה אתה מושיב אמר לה הי עשה והיי עשה והיי עשה עשה לכבוד תורה עדיף נכון אמר לו שעמדו העדים זה עשה כתוב בתורה ועמדו שני אנשים ואת זה עשה את השם אלו תראה לרבות תלמידי חכמים ועשה דכבוד תורה עדיף אדוני יותר טוב עשה שכבוד תורה

זה לומדים מפה סימן סנגרו בור גזלת מרמה תנו רבנן מןדי דיין שלא יעשה סן גירון דבריו אתה מבין מן לדיין הוא רואה שהוא טעה והוא מתבייש לחזור בו בו לא יעשה סמוכים וראיות אדוני תחזור בך ותוציא את הדן לעמיתו אתמר מדבר שקר צריך הוא טעה הוא התכוון באמת לדון הכי טוב אבל הוא טעה בדין שמה לא יעשה ימרח את זה כמו שאומרים לא יחזור בו בטח מה מנין דין שישב תלמיד בור לפניו תמיד סביב לתן עמו בדין מדבר שקר תרחק למה שבו שהוא חובר שלו ויכול

לצאת מזה את הכל גם יכול להטעות אותו מן העןדן שיודע לחברו שהוא גזלן וכן עץ שיודע בחברו שהוא גזלן בין ענין שלא צטרף עמו אתה יודע זה כי אתה תלך להעיד איתו או להעיד אפילו שהעדות את עצמה אמת בכל זאת אל תלך איתו אתה מדבר מדבר שקר ריחק אם אתה מצטרף אליו אתה גורם שיפסקו את הדין על פי שניהם ואין פה רק אחד וזה גזלה לא מצטרף מן העניינדי דיין שיודע בדין שהוא מרומה רואה בתוך דברי העדים זה לא אמת יכול להקחישם שלא יאמרו ועדים מעידים

אחתכנו אומר מה אכפת לי מעידים תן לי לגמור אחתוך את הדין לפי מה שמעידים ויהה כולר תלוי בצובר העדים העוון יען נששל את העוון כולר צבור בדברי העדים תמוד אמר מדבר שקר תרחק אל אל תהיה בכלל קרוב לשקר כל השקר תברח סימן תלתה תלמיד ותלת כלומר תלתה שלושה דיינים תלמיד ותלת תלת דינים בעניין בעלי חוב סמרטות שומע ומתעים סמרטות בוא נראה מה זה הדבר הזה כן לא שלא יחשוב איזה סמרטות כן בוא נראה אי איי איי מנלמיד הנה זה תלמיד זה הראשון שלוש דינים בענייני תלמיד

אז עכשיו רואים מנעין את תלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנן שלא ישתוק רבו החליב חייב את העני זה קה את העשיר או על ההפך לא משנה מנין שלא ישתוק אתה מדומר מדבר שקטח אדוני מה אתה אתה שותק מה אתה רוצה שיהיה פה שקר מנין אתמין שרואה את רבו שטועב בדין שלו יאמר אמתינו עד שיגמרנו הנה עוד דין שני בתלמיד עד שיגמורנו ואבנינו משלי כדי שיקרה הדין על שמי אתה מבין מה שהוא עושה אומר כן כן תן לרב להמשיך את הטעות שלו עוד

מעט אני אסתור את כל מה שהוא אומר ואני אפסוק את ההלכה ויקרא כל השמי לא דבר שקר תרחק דין שלישי מנני תלמיד שאמר לו רבו יודעת בי שאם נותנים לי 100 מנה אין לי מוודא אתה יודע אם נותנים לי מאמנה אני לא משקר שיתנו לי כמה קשה שיתנו לא משקר בבקשה ממך מנה יש לי צל פילוני נתתי לו בהלוואה ואין לי עליו אלא עד אחד בוא תצטרף תראה מה זה מנין שלא צטרף עמו אתמר מדבר שקט רחק אה הי מדבר שקח צרחק דווקא הוודאי שקורה כמשקר

מה הוא לא ראה והוא לא ידע מה זה את שקר ברחמנא אמר לא תענה ברכה את שקר אלא כגון ד אמר לה בד צדע אתלי יש לי ודאי עד אחד ותהתה פום אתם ולא תמידתי עד תעמוד דל מפקת מפומך שקלה אתה לא מוציא שקר אפילו הכי אסור שום שנאמר מדבר שקר תרחק זה גם אבזרה שכרה מה זה תעבוד זה קומבינה מה זה הדבר הזה אסור מן העינין יוצא בחברו מנה או שלא יאמר את את עינינו ב200 כדי שיוד לי במנה אתה מבין אני אתעון לו 200

באמת לא חיב לו 200 חייב לו מנה אומר אני אתען עליו 200 יודע במנה כן והתחייב לשבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר יש לו עוד איזה עניין איתו שהוא צריך להישוע לומר מדבר שקר תרחק ומנין לנו שבחברו מנה בטענו 200 שלא יאמר יכפרנו בבית דין ויפר משבועה ועוד לחוץ לבית דין כדי שלא יתחייב לו שבועה ולא יגרגל עליי שבועה ממקום אחר למה לומר מדבר שק רחק מה הוא עושה אומר שקרן לא חייב לך שום דבר באמת הוא חייב לו מנה שקרן לא חייב לך שום דבר

ואז בחוץ יבוא יגיד לו קח את הכסף שלך ככה האמת למה הוא לא רוצה שעכשיו יקר מודה מקצת הטענה חייב שבועה ויגלגל עליו שבועה במקום אחר לא אל תעשה את זה אתה תלך ישיר ישר אל תשקר וא תפריח זה מדרח מן העין ומנעין שלושה שנושין מנה באחד שלא יהיה אחד בעל דין וושניים עדים כדי שיציאו מנה ויחלוקו אתה מבין מן הען שלושה אנשים חד מנה לא יהיה אחד מהם עם בעל דין והזמינו לבית דין ושניים במעלי הדינים עדים כדי שיוצאים ממנו מנה תמ לומר מדבר שקר

תרחק אפילו שזה אמת שהוא חייב להם ומנה הנין שניים שבאו לדין אחד לבו סמרטותין הנה סמרטות ראית אחד לבוש סמרטותין ואחד לבוש אצטלית בת 100 מנה אומרים לו שבו צלית לבוש גם אתס מרטותין כמוהו שתהיה כן או אלישהו כמותך לך תקנה לו מבגיר כדי שלא תגרום לסע לך פנים שסתתמו טענותיו תמיד אמר מדבר שקר תרחק אותו דבר כדבוטו לכמ דרבא ורבונה אמר שלופו פוזמקיכו חותו לדינה אז היו לובשים אלה כמין אין פלאות כאלה נעליים כן זה פלאות כאלה מבד אבל משהו יפה יקר יקר אומר רבותיי

להוציא את הנעליים האלה תבואו פשוט למה אחר כך תיכנסו לדין שלא מה הסתתנו טענות הצד השני מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברות מר מדובר שקר תרחק אשתו כבר בראש מנבדין שלא יתעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעדין חברותיו נאמר דבר שקרחק צריך להיזהר בזה רב כהנה מתנה לו טיסא שם עשיו אזרה לדיין שלא לקבל שם עשיו וגרנ לא טיסא לא תעשיא שם עשיו לא ישי טענותיו שלא בפני בעל דינו אין בעל דינו שומע אז הוא לא בוש מלדבר דברי שקר למה

בדרך בדרך כלל שבעל דין עומד אז אי אפשר לדבר מה שהוא רוצה הוא מה שלא היה הוא מפחד להגיד ואם הוא לא פה הוא יכול גם להוסיף איזה מילים שהם והמילים האלה משנים את הכל אבל כשהוא יהיה פה הוא לא יכול להוסיף את המינים האלה ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשא כתב השאל לדוניים בעל דין של חברו בבית דין מה אתה מתאבר בריבו שלך שם מה הראשון בעל דן עצמו יותר נוח לו שהיה לו נוח בשרה יותר מי שבא בהרשאה כן

כן אז זה לא טוב עשה אתה מבין כתב הרשאה לדום אם בעדין של חברו בבית דין כלומר מה הוא שולח עורך דין במקומו כן כן מתאבר על ריב לא אולי הראשון בעל דין עצמו יותר נוח לו שהוא נוח לפשרה למה מביא איזה אחד קשה ואם היה בעשון מי שיש לו את הדין איתו מסתדר איתו שמואל אמר זה לוקח שדה שיש עליו עסיקין עוררין זהך קונה אותם ממנו סומך אומר אל תדאג אני קונה את זה בזול יש עלי עסקין אני יודע לטפל באנשים האלה כן הוא יודע

עוד אמרנו במשנה שבועת העדות אינ נוהגת אלא בראויין להעיד נש קרובים בסולים הם לא ראים לעיד אז אין שבועה להפוקי מי אמר פפה להפוקה מלך לא מעיד ולא מעידן אותו רחבר יעקב אמר להפוקה משחק בקוביה אתה יודע הם עושים מי שמנצח לוקח זה גזרה רבנן אמרו זה גזרה מנד אמר משחק בקוביה שזה פסול לעידוד דרבנן כל שכן מלך לא שייך שאינו הוא הוא לא מעיד מהתורה כתוב סומתשים עליך מלך דורשים רבותינו שתה אמתו עליך ואם הוא בא להעיד צריך לעמוד לפני הדיין זה בזיון אבל משחק

בקוביה ראית המחז הזה ראוי לעידות לא פסלה התורה אלא חמס שלוקח בחוזקה רבנן פסלו למה אז שמחת לו קניה האנג'ל הגעת היום שבת לא היית אשדוד הרב נו להשיף תלות בעדות אם אישה היחידית בעולם שרא רצח צריכה להעי לא רחידית בעולם לא יודע אין מישהו אחר שרה הוא כבר הוא לא יודע אישה לא יכולה להעיד מה עושים דבר כזה אולי שולכים שליח שתיקח אתן לו דרב מה אתה שואל פי דין תורה יכול להוסיף אם בעל הדין בא ואמר לה העת בא ואמר לה משהו מסוים גם

היא יכולה אחרי זה הוא לא רוצה להיכנס בפנים להגיד שהוא הוא יודע שבעלה מת יכולה להיכנס ולהגיד אני יודעת שבעלי מת והתחתן עם מישה עוד מעט יש דעות שיש קשרה להם שבל אסור מתוך עומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בת זה משהו אחר הלאה אז איך הולכת לבית דין ועושה ועמדו שני אנשים אי אפשר אישה על עצמה יכולה להגיד שבעלה מת מאמינים לה למה מתור חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה אומרים לה תדעי לך אם את טעית יש לך בעיה בזה את הבנים שלך ממזירים מזה

או מזה ואין לך לא כתובה ולא מזונות ולא מזה ולא מזה ובעיות גדולות יהיה לה לכן היא 1000 פעם חושבת זה משהו אחר בפני בית דין אנחנו פה שבועת העידות נוהגת בפני בית דין ושלא בפני בית דין דווקא בפני מפי עצמו ומפי אחרים לא חייב עד שיכפרו בהם בבית דין ככה אמרנו במשנה דברי רבי מאיר חכמים אומרים והם מפי עצמו מפי אחרים אינם חייבים עד שיכפרו בהם בבית דין סתם ככה לא במהק מפליגי מה נחלק רבי מאיר וחכמים עוד פעם אני חוזר לכם שבועת העדות נוהגת

בפני בית דין ושלא בפני בית דין אבל כל זה דווקא מפי עצמו שהוא בא לשבוע להעיד ולשבוע אבל באים אחרים והם הם מעידים והם משביעים אותו לא חייב עד שיכפרו בהן בבית דין זה דברי רבי מאיר שמר רק בית דין חכמים אומרים ב מפי עצמו בין מפי אחרים עיניים חייבים גם מפי עצמו עד שפו בהם בית דין אי אפשר במהק מפלגי מה טעה מחלוקתם אמרו הרבנן כמדר הפפה בדול מינה ומינה או בדול מינה ועוקה תראה כמפלגי זה מחלוקתם נחלקו בדול מינה כומר כשלומדים איזה דבר מפרשה

אחרת בתורה בגזירה שווה אם אמינה כלומר אם תעמיד את הדבר שלמדת בתורה כמו ש שנוהג באותו מקום שלמדתם משם אז כיוון שלמדנו משם יהיה ככל המשפט שלמדתי ממנו המלמד הזה עושה ככל המשפט הזה לא יכול להחליף לא יכול להחליף או ועוקה בהתרה נלמד משם מאיפה שאתה לומד ולא נלמד ממנו רק את הדין שנלמד בגזירה שבה אבל השאר עניינים לא המפורשים במקום עכשיו הוא תסביר רבי מאיר סבר דול מינה או מיינה מה זה מה פירוש תמיד רבי מאיר אומר דון מינה או מיינה כי הוא אמר תלמד

גם נשאר עניינים לומדים שב ב שבועת העדות פה היה שבועת העדות מאיפה לומדים אותה מפיקדון בפיקדון יש שבועת הפיקדון מה זה שבועת הפיקדון אדם הפקיד אצל חברו איזה כסף נגיד כן 10,000 שק בא חברו כופר אומר לא נכון לא אין בידי והוא נשבע אחר כך הוא התחרט והוא חזר בהודה, מביא קרן וחומש ואשם. זה שבועת הפיקדון. עכשיו לומדים שבועת העדות שהוא מעיד משבועת הפיקדון.

בגזירה שווה כתוב בשבועת העידות נפש כתרחתה ושמעה הכל עלה. בשבועת הפיקנו כתוב נפש כי תחתה ומעלה מעל בהשם וכיחש בעמיתו בפיקדון אז לומדים תחתה תחתה מה הפיקדון מושבע מפי עצמו חייו כאשר היא שווה עליו כת כתוב משמע מפי עצמו אף בעדות מושבע מפי עצמו חייב כי בשבואת העדות כתוב רק מושבע מפי אחרים בשעה מאה כל עלה לומדים משבוע הפיקדון שגם הוא שמע מפי עצמו יהיה חייב אז אז הוא מינה מפיקדון תלמד גם לעניינים אחרים בשבועת העידות ותאמר מה פיקדון בין בבית דין בין שלא בבית דין

יש בעל שקר בין אם כפר בבית דין בין אם כפר שלא בבית דין גם העידות של המושבע מפי עצמו מתי החייב ביןית דין בשלא בבית דין אז גם הוא שמע מפי אחרים בשבועת העדות לא יהיה חייב אלא אם כן כפר בבית דין אבל מכל מקום זה דווקא מושבע מפי האחרים אבל זה שבועת העדות אלא אם כן כפר בבית דין בכל מקום הוא שבע מפי עצמו שלומדים אותו דנות שלמד אותו מפי קדון התחייב מפי קדון גם שלא מפני בית דין זה דעת רבי מאיר חכמים אומרים לא

דו מינה אומינה ואוקה בהתראה ולכן גם שבועת שהוא לעצמו נשבע לא מפי אחרים גם צריך בבית דין הנה ורבנן סברה דולמינה והוקה רעה נכון אתה תלמד מע משבועת הפיקדון עדות בפיקדון מה פיקדון משבע מפי עצמו חייו גם עדות משבע בפי עצמו חייב אבל אל תלמד שאר עניינים בעוקרה בהתרה תשאיר אותו כפי הדין מה מה מושבע מפי החיים בבית דין אין שלא בבית דין לא מתחייב אז מתחייב דווקא בבית דין אף מושבע מפי עצמו בבית דין אין שלא בבית דין לא רק בבית דין מתחייב דעת חכמים

בין מפי עצמו בין מפי אחרים דווקא בבית דין זה חכמים רבי מאיר אמר מפי עצמו לא צריך בית דין מפי אחרים צריך בית דין אמר אמר להורפה היא קדון גמרלה רבנן כולמה לא פיליגה דדול מינה ומינה אין בעיה אלא טעמה דרבנן דמה יתולה בקלחומר ונראה אותו אמר להם רב פפה לתלמידים זה לא אם כמות דברכם שאתם הם נחלקו בדון מינה ומינה או דון מינה ומינה ועוקה בהתראה שדעת חכמים דון מינה ומינה ועוקה בהתראה אם כדבריכם אז אם מפיקדון גמרלה למדו רבנן מי שמושבע מפי עצמו משבועת

העידות היו חייבים ללמד את זה מפיקדון אז היו מחייבים אותו גם שלא בבית דין כפיקדון למדקו לעלמה על פניגה גרבנן דדול מינה ומינה זהו אלא היינו טעמה דרבנן למה לא חייב אלא אם כן כפר בבית דין גם יחיד לא ומדים חיוב מושבע מפי עצמו משבועת העדות שבועת הפיקדון לא לומדים חיוב מושבע מפי עצמו בשבועת העדות משבועת הפיקדון אלא מאיפה לומדים בקל קל וחומר הם לומדים משבועת העדות עצמה בקל וחומר ומה מפי האחרים חייב ומה מפי האחרים שלא הוציא שבועה מפיו בעצמו חייב אמר כן וחייב מפי

עצמו לא כל שכן שיוציא שבועה מהפה שלו לא כל שכן שיהיה חייב מדמה תולה מקל וחומר לדין הזה מקל וחומר צריכים לומד היום לבוא מן הדין להיות כנידון דיו לבוא מן הדין זה המושבע מפי עצמו להיות כנידון משפע מפי אחרים אבל שלא בבית דין כסליחה מה מושבע מפי בבית דין אין שלא בבית דין לא דווקא בבית דין כן אז מתחייה משום שבועת העדות אבל שלא בבית דין לא א מושבע מפי עצמו מפני בית דין אם שלא מפני בית דין לא ככה אמר להם רב פפא אמרו

לרבנן לרבפה מי מצית אמרת דלו בדול מינה ומינה פליגה וכי אתה יכול לומר שלא נחלקו רבי מאיר וחכמים בדו מינה או מינה והתנן גבי פיקדון למדנו גבי פיקדון אדם שהפקיד אצל חברו וחברו נשבע שלו אין אצלו שבועת הפיקדון נוהגת באנשים ובנשים גם אישה אומרת לו לא הבקידו אצלי משביעין אותה ברחוקים ובקרובים בכשירים ובפסודים בפני בית דין שלא בפני בית דין מפורש מפי עצמו מפי אחרים ואין לו חייב עד שיקפור בו בבית דין זה דברי רבי מאיר חכמים אומרים בהם מפי עצמו סליחה זה מפי עצמוס מפי

אחרים מפי אחרים אלו חייבת שכפור בבית דין זה דברי רבי מאיר. חכמים אומרים בין מפי עצמו, בין מפי אחרים כמה שכפר בו חוץ לבית דין חייב. אז אתה רואה איך הורה מושבע מפי אחרים מפי קדון מן הנולו לרבנן דחייו כתוב אשר ישבע עליו לשקר מה שמע מושבע מפי עצמו לאב דגמרי להם מעידות לאו בבדנו גזרה שבה מעידות ושמע מינה דול מינה ומנה פליגה מה שחכמים אמרו שמושבע מפי אחרים גם שלא בפני בית דין הם נחלקו בדור מינה ומינה בזה נחלקו רבנן סוברים דומינה ועוקה בהתראה אפילו

שלומדים משבע מפי אחרים מפי קדון בשבועת העדות בכל מקום אני אומר יהיה השבועה בבית דין מידה ובמקומו בתורת שבועת הפיקדון אפילו שלא מפורש שצריך לשבוע בבית דין אז ככה אנחנו צריכים לומר אמר להם רב פפה מההיא אין משבועת הפיקדון אפשר ללמוד שרבנן סוברים דול מינה וכה בהתלה משל מלמע מקומות שרבנן סוברים בעוקה בהתראה אבל מהמשנה שנקנו לקלם משמועה מינה מהמשנה אי אפשר לשבוע נכון אתה יכול ללמוד את זה משבעת הפיקדון מאיפה תלמד אבל אצלנו אתה ללמוד בסדר זה מובן מאיר יופי נמשיך כן וחייבן על זה

דון השבועה.

אמרנו במשנה חייבים קורבן בשבועת העדות אז זה דון השבועה. זה דבר פלא פלאות. בדרך כלל רק השוגג מביאים כבר קורבן. פה אתה רואה על זה דון השבוע זדון השבועה מנעלמ דתנו רבנן בכולה נאמר בהן ונעלם.

כל מחי שחייב קורבן עולה ויורד. כתוב עליו ונעלם אז מביא קורבן נעלם ממנו. צריך להיות העלמה כדי לחייב בקורבן בכ נאמר ב ונעליו לחייב על המזיד כשוגג בשבועת העדות לא כתוב נעלם זה דבר פלא ומזיד חייב קורבן בדרך כלל אין דבר כזה במזיד קורבן שבועת ביטוי נשבע שיעשה דבר מסוים ועד שגיגתה עם זדון העדות גם חייב קורבן על אחת של חטאת על שגיגתיים זה דון העדות איך ידמה שגיגתיים זה דון העדות ויהיה חייבים בקורבן אמר רב יהודה מרב ואומר יודע אני ששבועה זו אסורה יודע אסור

אבל איני יודע אם חייבים עליה קורבן אם לא אז הוא שוגג על הקורבן והוא מזיד על העדות ואין חייבים על שגיגתה על שגיגיתה גרדתה לא חייבים קורא קורבן שגיגו וחשבו שאינם יודעים לא עידות אחר כך נזכרו שיודעים עידות זה פלא הנוסים הם לא נקראים נשבעים לשחרר פלא בדרך כלל על על דבר כזה כן מביא קורבן פה אומר לא חייבים קורבן על שגיגתה גרדתה שגיגו חשבו שהם לא יודעים באמת עדות והם נשבעו שהם לא יודעים עדות באמת מסכו אחר כך נזכרו הגמרא שואלת אמתנ דרב קנה ודרב

עשה האם נאמר שדין משנתנו זה המעשה של רב קנה ורבא שהבאנו לעין ישבעו בדף כו שכל אחד מהם נשבע שרב אמר כדבריו ואחר כך כשבאו לפני רב אמר כדברי אחד מהם שאל אותו השני האם שבועה שנשבעתי כדברי הרב זה שקר אמר לו הרב לא אתה חשבת באמת אז אם כן קשה משה הרי זה משנה מפורשת למה הסתבקו בכך אומר לא אי אפשר לממשנה למעשה זה אף על גם תנן נתנן במשנה לגבי עדות צטריך צריך רב לומר שכך הדין גבי שבועדת בתווי למה סדקה דעתך אמנה אכה

הוא דלא כתי ונעלם דבען שוגג דומי דמזיד דווקא פה בשבועת העידות הוא פטור למה לא כתוב בנעלם למה דבענן שוגג דומיה דמזית גם שוגג שדומה יותר לאונס כמו פה שחשבנו אותם שהם לא יודעים לעדות ונזכרו שיודעים יהיו פטורים אבל הטעם בשבועת ביטוי נכתיב ונעלם שאפילו שגיגתה כל דהו בכל אופן שהוא שוג היא אנוס בליבו גם כן חייב קורבן כמה שמע לן רב ש מי שלבו הנסוע פטור משנה חדש שבועת העידות כיצד איך זה אופן של שבועת העדות אמר לי שניים בואו ועידוני אמרו לו שבועה שאין

לנו יודעים לך עדות לא יודעים או שאמרו לו אין אנו יורדים לך עדות והוא אמר להם משביע אני עליכם ואמרו לו אמן שהרי לא חייבים קורבן עולה ויורד על השבועה אבל אם שדקו אחרי שהשבעה זה לא נקרא קבלה פטורים זה לא שבועה השביע עליהם תשמע מה שהוא אומר השביע עליהם חמש פעמים חוץ לבית דין וקפרו ואמרו שהם לא יודעים חמש פעמים אבל השבועה הייתה חוץ לבית דין ובאו לבית דין והודו שיודעים עדות פטורים למה זה היה חוץ אפילו אם כפרו חוץ לבית דין אין כפריה מחייבת

מחוץ לבית דין אין זה חוץ לבית דין לא חייבים השביע עליהם חמים מבפני בית דין וכפו אינ חייבים אלה אחת רק אחת כל מצוות אינו חי אין חייבים אלה אחת אמר רבי שמעון מה טעם למה לא חייבים אלה אחת ולא אומרים שהכפירה הולכת על כל השבועות כמו ב במשביע מחוץ לבית דין היד בעינם יכולים לחזור ולהודות כלומר לא יכולים לחזור ולהודות ולהעיד אם כפרו בבית דין בשבועה ראשונה כמה שגיד שוב אין חוזר ומגיד לא יכולים אז נמצא כל השבועות היו לבטלה רק הראשונה שלא יכלו אחריה

להעיל לכן מתחייב רק אחת על הראשונה לא חייב על אחרים שבוע לא אה זה העידות אין שבועה חל על שבועה זה אותו דבר השתיקה ששתקו בראשונה היא ככפירה אני לא יכולים משוב להעיד אני לא מדבר על זה נראה אין כפרו בבית דין שניהם כאחד בתוך כדי דיבור שניהם חייבים קורבן כפרו בזה אחר זה הראשון חייב השני פטור למה הכפירה שלו לא חשבה לשום דבר אחרי שכפר לראשון לא יכול ולהגיד אז נשאר השני יחידי העידות שלו לא מעולה לא מעילה כפר אחד והודה אחד הכופר חייב בין

אם כפר בתחילה בין בסוף הגמרא עכשיו תבאר היו שתי כדיים בכפו הראשונה אחר כך איך כפרה השנייה שתיהן חייבות מפני שהעידות יכולה להתקיים בשתיהם יפה כל אחד ואחד כל זה משנה עכשיו נראה גמרא אמר שמואל ראו שרץ אחריהם עדים ראו את הטובע רץ אחריהם אמרו לו מה אתה רץ אחרינו שבועה שאין לנו יודעים לך עידות טורים למה שבועת העידות כמה שעד שישמעו מפיו כלומר עד שואמר להם בואו ועידוני על זה ישבעו לו שהם לא יודעים אבל פה הוא לא אמר להם בואו ועידוני מה שואלת מה

יקרה משמעלן תננה מה בא שמואל השמיע לי שילח ביד עבדו הטובע או שאמר להן הנטבע משביע אני עליכם שאם אתם יודעים לו עדות שתבואו ותעידו והרי אלו פטורים משבועת העידות עד שישמעו מפי הטובע שהוא יאמר להם הטובע בואו והעידוני אז אותו דבר אתה רואה זה הדין של שמואל מה שמואל חידש אומר לו רץ אחרי אין צטריך עלי זה חידש למה סלקדחמנק ד רץ אחריהם כמן ד אמר להוודמה כמה שמ אומר כן שהוא רץ אחריהם כאילו אמר להם בואו ותעידוני כמה שמענן שלו והנה מתננה כמ שואלת

והנה מתננה שבועת העדות קצד אמר לה בו וידוני שבועה אמר אמר אמר אמר לעדים בואו ועדוני אין אתה רואה אמר להעדים בואו ועיד לא לא בסדר כן נדייק זה דיוק זה לא כתוב במשנה לא כתוב בגמרא מה כתוב לא כתוב ב במקור במקור ואנה מתננה שבועת העידות קצת אמר להעדים בוא ועדוני שבועה שאין אנחנו יודעים לך עידות משמע תדייק מכאן אמר אין אמר לעדים בוא אין אז מחייבים את העדים כפרו לא אמר לא מחייבים את העידות ואיך אתה אמרת לי גם אם לא אמר רץ אחריהם

אתה הגמרא אומרת אמר לו דווקא זה לא דילותמה אחי מקבל פקדון דקטני שבועת הפקדון כסד אמר לו תן לי פקדון שיש לי בעידך הכי נמ אמר אין לא אמר לו כחש בעמיתו כל דה הוא כתוב וכירש בעמיתו איך שכחש אפילו שלא אמר המפקיד בפירוש תן לי את פקדוני העיקר שהוא כחש אלא אלא אמר לא דווקא מוכרח לומר אמר מה שאמרו בפקדון זה לאו דווקא אחו דווקא גם משבוע העדות בלי דברי שמואל אז היינו אומרים זה לו דווקא הימי הגמרא מרשה איזה ראיה זאת מה היא מה

היא אמרת בשלמה אמר דאחד דווקא בשלמה אם תאמר בשביל התעידות נכתב דווקא ואם לא אמר לא מתחייבים אז זה אפשר לומר תנעתם אתך שנה בפקדון אמר אתך שזה דווקא אליה אמרת שלא אמר דעתם דווקא ולא אמר דאך דווקא אמר אמר למה לי מתנה פעמיים אמר אמר אתה אומר זה לא דווקא אז מה זה אמר אמר בשניהם ולא בדברי שמואל היינו יוכלים לטעון ולומר דילמה אורחה דמנת כמה שמענם זה דרך הוא שהטובע אומר להם בפירוש שעידו עבורו אבל גם אם לא אמר להם בפירוש חייבים בשבועת העדות

לכן בא שמואל וחידשם אין לא אומר להם בפירוש לא חייבים תניה כבודד שמואל ראו שבא אחריה אמרו לו מה אתה בא אחרינו שבועה שאין לנו יודעים לך עידות פטורין ואם בפיקדון חייבים למה תפיקדון כתוב וכיחש בעמיתו משמע בכושה אמרנו במשנה השביע עליהן חמישה פעמים כלומר חזר לבית דין ובאו לבית דין והודו פטורים וגם אם גם בבית דין כפרו חייבים הכל אחת ואחת עכשיו הגמרא שואלת מלנן ד כפירה בבית דין מחייבה החוץ לבית דין לא מחייבה מאיפה אתה לומד אמר רבי אמר קרם לא יגיד ונשע עוונו

לא אמרתי לך אלא כן שאילו מגיד זה מתחייב זה ממון זה שמון אמר אם כפר מתחייב בשבועת העדים אלא במקום שאילו היה מגיד זה העד את עד את העדות מתחייב המטבע את הממון וחוצה בדין לא לא יכול להעיד ולחייב אמר לרב פפיה אחי אמא שבועה גופה בבית דין אין שלא בבית דין לא אם אתה אומר שהקבורה הכפירה הזאת מחייבת רק בבית דין שלא בבית דין לא אם השבועה גופה רק בבית דין אין אז מחייבת בקורבן שלא בבית דין לא אז למה מחייבת המשנה גם שנשבעו מחוץ

לבית דין קורבן הגמרא אומרת לו סקה דעתך אי אפשר לחייב על השבועה רק בבית דין אי אפשר לתעניה לאחת לחייב על כל אחת ואחת כתוב בתורה והיה כי יאשם לאחת מה דרשו בזה רבותינו לחייב הכל אחת ואחת וישקה דעתך בבית דין ששובה צריכה להיות בבית דין במחייו על כל אחת ואחת והתנן נשביע עליהן חמישה פעמים בפני בית דין וכפרו אין חייבים מן אחת חמישה בבית דין ואם זה ככה למדנו במשנה ואמר רבי שמעון מה טעם רק אחד הועיד ואינם יכולים לחזור ולהודות אז אתה רואה בגלל

זה נמצא אם הייתה שבועה בבית דין לא היינו יוכלים לחייב על כל אחת ואחת למה במשנה אמרנו רק ע רק על הראשונה אלא עליו שבא מנה שבועה חוץ לבית דין כפירה בבית דין שבועה אי אפשר חוץ זה בית דין כפירה בבית דין כפול שנהן כאחיבין עד שהגמרא האפשר לסומסם אפשר לצמצם מניות שיו שניהם ממש כאחת ולא סיים אחד לפני חבלות אומר כאחת איך אמר רב חסדה אמני רבי יוס גלילי ד אמר אפשר לסמסם רבי יוחנן אמר אפילו תמ רבנן שהמשנה רבנס סוברים שאי אפשר לסוף סם

כגון שכפרו שניהם בתוך כדי דיבור אין בין סוף דיבורו לסוף דיבורו של זה בתוך כדי דיבור כדיבור דמה זה בסדר אמר לרב רחמידתי לרבינ מכדי תוך כדי דיבור כמה והכדי שיהיה לתלמיד לרב שלום עליך רבי אז עד דעמרי שבועה שאין אנו יודעים לך העדות טובה הוה זה הרבה זמן. איך אתה אומר שיגמור שש תיבות בתוך כדי דיבור?

שלוש תיבות אמר לה כל אחד זה אחד תוך כדי דיבור של חברו. לא צריך שיהיה יותר מכדיבור. אומר די בכך שכל אחד ואחד תוך כדי דיבור. לא יהיה הפסק בשיעור כדי דיבור.

לא חשוב כמה הוא מדבר. על כך שזה לא יהיה הפסק. הפרש זמן. עוד אמרנו בזה אחר זה הראשון חייב והשני פטור למה הראשון כפר נשאר השני עם עד יחיד עכשיו אז לא מחבים על פי עד יחיד העדות לא חשובה מתיטין דלאוקי היתנא המשנה שלנו פותרת עד אחד לא כמו רבי אלעזר ברבי שמעון מה היה דתניה משביע משביע עד אחד המי שהשביע עד אחד וכפר העד פטור זה לא מקורבן שבועת העדות רבי אלעזר ברבי שמעון מחייב או זה מה באקמפני גידמור סבר עד אחד עד אחד כי

אתה לשבועה ולקעתה כל מה שבא עד אחד צריך לחייב אותו שבועה על החוב לא יותר א לא יכול לחייב אותו ממון ולכן אין האגדה חשובה ולא מתחיב משום שבועת העדות אבל רבי אלעזר ברבי שמעון מור סבר עד אחד כי אתה לממונה כעתה גם להוציא ממון ולכן ההגנה שלו חשובה ולכן אם כפרה חייב מה אומרת ותצבר מה אתה צבור לומר שרבי אלעזר ברבי שמעון סובר אפשר להוציא ממון ממון על פי ידי אחד על פי שניים צריך ואמר הביה הכל יודעים בעת סותטה יש עדות בסודה גם לחכמים

יש בעת בכפר חייו והכל מודים בעדה סותה יש עדות בסותה שגם לרבי אלעזר רבי שמעון אפילו שהם השביעו שני עדים וקפו פטורים מחלוקת בעדי סותטה ויש עדות בסוטה של שני עדים שנחלקו בחכמים ורבי אלעזר ורבי שמעון שקפרו הם חייבים או לא עכשיו אומר הביה הכל מודים בעד אחד בעדות ממון שיש אופן מסוים שעד חייב עם כפר זה מבואר לקמן נראה את זה ברוך הבא רבי שמואל והכל מודעים בעת שכנגדו חשוד על השבועה אחד שכנגדו ש נטבע חשוד על השבועה טובע משביע את העד שיבוא להעיד והוא

כפר הכל מודעים שהעד מתחייב אז אתה רואה ממה שאמר בדברי הבייה נמצאנו למדים שמחלוקת החכמים רבי אלעזר ורבי שמעון היא בעניין אחד כפי שהגמרא תבאר לא נחלקו בדין עד אחד אם להוציא ממון או לא להוציא ממון רק על שבועה נחלקו בעד אחד לא להוציא ממון איך אתה אומר שרבי רבי אלעזר ברבי שמעון נחלק גם על להוציא ממון זה לא יכול להיות אלא דכולע מהדחן כי אתם שבועה כעת לא להוציא אי אפשר להוציא ממון על פי עדותו ואחב כמפריגי מור סבר דבר הגורם לממון כמון דמה מור

סבר לו כמון דמה הנה גם לרבי אלעזר ברבי שמעון עד אחד כשבא לשבועה כעתה אי אפשר להוציא במון ואח בהקמפליקי מזה נחלקו רבי אלעזר ורבי שמעון וחכמים רבי אלעזר ורבי שמעון מור סב רבי אלעזר דבר גורם לממון כממון דמה כיוון שאילו היה מעיד היה מחייב את הנטבע בשבועה רוב אנשים לא נשבעים ומשלמים אז דבר גורם לממון כממון אז עדותו גורמת לו ונחשבת כמוציא את הממון אומר סבר דעת חכמים תנחמה שלנו עדותו לאו כמון דמה כשאנו מוציאים מפי ממון ממש רק שבועה אבל הוא רוצה לשלם שישלם

אבל זה לא נקרא ממון אז אי אפשר לחברו בשבועת העדות נכון גופה אמר בקול מודים בעד סותטה והכל מודים בעדי סותטה מחלוקת בעדי סותטה כל מה פירוש הכל מודיעים בעד אחד והכל מודיעים בעד שכנגדו חשודל לשבועה שם הגמרא מבארת הכל הכל מודים בעד סותטה שחייב וכמר בעד טומאה שבועת העדות חייו הכוונה בעד טומאה עד אחד אם הביאה בעל עדי כינוי שיתר בה שלא תסתר עם פלוני ועוד ועוד שני עדי סתירה שעברה ונסתרה עמו ויש עד אחד שנטמאה באותו סתירה והשביע אותה הבעל שיעיד ועל ידי כך

יפתר מכתובתה דרחמנא המנה התורה האמינה את העד הזה לאסור את האישה דכתיב ושכב איש אותה ואין עד בה כל שיש בהפ ואפילו רק עד אחד די בכך לעסר אותה להפסיד אות כתובתה בדרך כלל עדן בה זה עדות אין בה שניים אז כמה שכפר העד ואמר שלא יודע לעדות אז הוא מפסיד הבעל ממון ממש לכן מתחייב בשבועת העדות זה מובן אחד הכל מודים בעידי סותטה שפטור שאפילו השביע את שניהם וקפרו פטורים משבועת העדות בעידי כינוי שמדים שיתרבה הבעל שלא תסתתר עם פלוני דבר גורם דגורם איזה עדותם

פותרת אותו מכתובתה אפילו שלאחר עדותם צטרך להביא עידי סתירה ירה שנסתרה עם אותו פילוני ואפילו ואפילו הם לא מפסידים אותה את כתובתה אלא רק גורמים שעל ידי עדותהם משקים אותה את המים המעררים ושמ מיראת המים תודה ונטמת ותפסיד טובתה יפה לכן זה גורם דגורם לכן עידי הכינוי שהם רק גורם דגורם כולם הלא מנחייבים שבועת העדות אם כפרו מחלוקת בעידי סותטה כן אומר בעידי סתירה ש שהם ראו שנסתרה עם פלוני והם גורמים לממון שעל ידי עידותם משקין אותה במים המעררים ואולי תודה ותפסיד את כתובתה אז זה

מחלוקת מור סבר דבר גורם לממון כממון דמה וחייב לכן השתידו את הממון מור סבר לא כמון דמה הוא פטור אתה רוצה עד פה אבל זה טוב חצי גמנו ש נכון לא אבל זה באמצע טוב בכל מה שאתה אומר ציון משה מחינה אני יודע זה קצת קשה אתה צריך להסתפר לא אבל זה מסודר השולחן הזה כבר מסודר כבודו קורה אבל קצת בראש לא אבל איך אני אפסיק באמצע אז אני צטריך לא אני טעית הכל מודים שכדו חשוד לשבועה עוד סוף זה סוף דברי הב כל מודעים שכנגדו

חסות על השבועה הכל מודים בעד אחד דרבי אבא עכשיו מסביר הכל מודיעים בש נגדו חשוד שבועה לא זה ארוך ארוך בסדר אני אעזור פה אנחנו נתחיל ביום ראשון מאיר מגופה ביום לא ראשון זה יום שלישי מגופה כן שעכשיו הוא ילוע הארצה כמו שמגיע לו גם איזה משהו איזה בסדר זה כמו שכבר למדנו צה זה בסדר אנחנו בתוך העניינים לאט לאט ביום החג אני אתה תהיה איתי אז אני אסביר לך את זה ביחד הכל בסדר בסדר משה רגע רגע עוד שנייה אחת בסדר הלכות הלכות ואני אשחרר

אותך בזוהר כל השוני הלכות בכל יום הופתח שהוא בן העולם הבא בשמוא אלן השם יעריך חמך בטוב אמן קנה טלית ועשה בו ציצית אנחנו סימן כב הלכה א' יש רק הלכה אחת קנה טלית ועשה בו ציצית מברך שהחיינו דלא גרע מכלים חדשים אם לא ברך בשעת עשייה לברך בשעת אנחנו היום נוהגים בשעה שמתעטפים מברכים שיינו מדיני ציצית בבית הגברות מותר להיכנס בבית הקברות, לא גברות מותר להיכנס בבית הקברות והוא לבוש ציצית והוא שלא יה נגר על הקברות אבל אם הוא נגר על הקברות אסור משום נועגל

הרעש לא צריך לגרות יציאות על הקברות מה קרה במי דברים אמורים בימיהם שהיו מטילים ציצית בן בלבוש שניצורך עצמם אתה מבין אבל אנחנו שאין אנחנו מכוונים בהם אלא שם מצבעה אסור אפילו אינם ניגחים ואני מלא שתסות מגולים אבל אם מכוסים מותר אתה מכסה אותם רק מה הבעיה זה טלית גדול כולם רואים מה זה ב יש נוהגים לקשור שני ציציות ששני כנפיים זה עם זה כשנכנס לבית הכברות ולא יעילו כלום בתחנתם אפילו שכוסרים זה לא מתבטל ציצית על ידי זה למה זה לא קשר שקימה הנה שלוש

הלכות למדנו עוד אחד היום זה איפה ג שלוש קוד כן כן עד ג היום היום זה מתחיל כג זה אה יופי אז עוד הלכה אולי אפילו עוד יותר הנכנס תוך ארבע עמות של מת או של קבר דינוק נכנס לבית הקברות אז בשביל ציצית נכון במקום ד' במקום שנוהגים להסיר ציצית מטלית המת בבית אם מהכתפיים אם מהכתפים כלומר אלה שנושאי המתובשים ציצית יקם בום שום נועג לרש ראית ואז אז בזמנם היו נוהגים לשים ציצית בתכי המת למה לא יהיו אלא שנוסעים אותו לחברו עם ציצית והמת בלא

ציצית בשעת הקבורה היו נותנים ממנו ויש שנוהגים להוציא את הטלית מחמת מהמת עודו בבית לכן במקום שנוהגים להשיך ציצית מתלית בבית אם מהכתפים לובשים ציצית לובשים ציצית אז אלה שנוסעים את המת יקרהם אחד בום שים לו גן לרש אבל אם המת יש לו ציצית אין בזה לארש היום מכסים היום היום מכסים אותו בטלית כן אבל היום גם הכתפים לא משנה מסתירים את עצ עוד הלכה סימן כד למה זה של מחר אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות אין חייב בציצית וטוב ונכון להיות כל אדם

זהיר לוש תלית קטן כל היום כדי שיזכור המצוות בכל רגע ועל כן ועל כן יש בו חמישה קשרים כנגד חמישה חומשי תורה וארבע כנפיים שבכל צד שפני יזכור את תראה למה ארבע כנפיים בכל צד שפני יזכור ונכון לבשו על המלבושים לפחות תראה מרן אומר על המלבושים לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפילה תראה מה שכתוב בזוהר קורא קריאת שמע בלא ציצית כאילו מעידות שקר בעצמו מחלה קלה וي משה תיקן להם ניס שיו שואלים דור של בנייני של יום חות בסח בפסחות עצרת ועצרת חג וחג אז

תראה מחר צריך ללמוד ממש הלכות שבועות במרן איפה שתי כן לא היה לנו כה דבר בענייני אחיני אחת הלכות הוא אומר טוב, בוא נראה סעיף יד איפה יום אי סרוכה קדוש מאוד ויש לשמוח בו שתדל לעשות לעשות סעודה נעה כיסוד בדבר וגם על פי הפשט ומצווה ביום מסוחקש שבועות הוא גדול מכל ימי סוחק שהוא יום תבורח ויש בו קדושה גדולה בסדר כבוד הרב עד יב בסיון אין אומרים תחנון היותם שבעה ימים מילויים אחר כך שבועות ובזמן בית המקדש ה מקרבים קרבנות כל שבעה כמו חולמע זה

והם מספידים צידוק הדין כן קודם שיעור יום שלישי באיזה שעה שהוא 8 וח טוב כן שיהיה ביום שלישי צריך שיהיה איסרוךה כן זוהר מה איתך הכל בסדר זוהר הקדוש כן אנחנו כבר מוכנים אתם יודעים בדף טל כבד דתו ממנה בלעם לגבי התנה בדו ודבה מילה ואמר מילה כדנדע וזה עובד למשחה מינן מה יעזדחמר שטן מדה נחזה עובדה וקיים תנ מתקן ביד עובדה וסדר מו כן אחד אמר לה תלךם אל ברשות ואני בדרך שאדם רוצה ללכת מולכים בו בכת מדם לא תלך עם מים כמה קדושבר אמר

לה חום ואדבר מעביד בלעם כל הלב מארך ואמר הוא יקרה בחברשות אלא משרד יבי יצחק ביהודה חמר כמד תנסה מינה לשמ רבי יוסי יוסף כד פרשב יד בחור כן איך אחידן זמינה ועזרה זמנחמר תנ ככב נכתיב ולבים שלח כזאת עשרה חמורים שברך לאבותינו נו הקדושים בעם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שמו יברך בשמו מצור כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הפלאפון ועלים כדברך אתחון זכרון בבריאות נתנה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות שיהיה לכולם חג שמח ויהיה לימוד חזק לעתר את השכינה לא לשכוח חצי

שעה לפני עמוד השתבילה ומחר לקרוא כל התהילים כבוד דוד מלכה משיחה ולהיות בשמחה גדולה ולעשות חלו צנו וכן י רצון ונאמר אמן השיעור ביום