📖הדף היומי מסכת שבועות דף ז📖🌾כה לעומר🌾 הרב בניהו שמואלי שליט"א י אייר תשפה

מה לא היום גם כן צריך להיות שמה אבל ששילמתי גם כן בשביל שתי לילות אבל התקרה של אבא של החתן לו בשביל זה נשא אתמול כותב בעלות אצלם כל הזמן חתניצ בני והצינוק שלהםזה תשינה תגיד אני תגיד אני מתפלל יהיה בסדר לא לדאוג כן לא לדאוג [מוזיקה] בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש 10ה ימים לחודש אייר תשפה. היום 520 יום לעומר שהם שלושה שבועות וארבעה ימים. הרחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן הנה זכינו לזכות גדולה כבר חצי ימי העומר

עבר בעזרת השם ויש לנו עוד 25 יום לצאת מהקליפה להיכנס בקדושה בעזרת השם בפרט שבעזרת השם מחר בבוקר השיעור כבר ישודר דרך ממרון בעזרת השם מאתרה קדישה מרון מצבי רבי שמעון בר יוחאי והיום אנחנו בעזרת השם ניסע כבר לרבי שמעון בר יוחאי ושם בערב נברך את העומר השם מזכנו כל זה בעזרתו בשועתו ונשבות שמה שבת בעזרת השם שבת עם רבי שמעון רבי שמעון בחינת שבת ושבת זה נקרא שמרו בני ישראל שני שבתות מיד ניגלים אז בעזרת השם שבת בתוך שבת באיזה לימוד זה בעזרת השם עכשיו

אם לימוד של שבת שעה זה 1000 שעות ולימוד זוהר שאדם לומד בשבת זה מיליון שעות אז אז זה כמה מיליונים עכשיו כל שעה ובשמה בצהריים מי שבא אנחנו עושים שמה גרסת הזוהר משעה 2 עד ארבע כל אחד מקבל חוברת זוהר, גורסים כל הזוהר.

זה לא פעם. כלומר זה 70 איש, עוד 70 איש, עוד 70 איש, עוד 70 איש. לפי הקהל בעזרת השם שהשם יזכנו, אבל יש שמה ממתקים וכיבוד מיוחד במינו בזה. כן.

כן. ועזרת השם כדאי מאוד מאוד להשתתף בזה. זה מעלה גדולה הרבה הרבה. אז הזכות הזה של הזוהר הקדוש יגן על כל כהל עם ישראל בעזרת השם שהיא ישועה גדולה כי אין איך אמר רבי שמעון בר יוחאי אני הבאתי לכם תיבת נוער לדור האחרון בזמן בזמן המשיח יהיה מבול של צרות של אסונות של בר מינן שלא יבוא עלינו של פיגועים של מחלות של ייסורים איך אדם ינצל מזה אני סידרתי לו תיבת נוח מיוחדת שזה ספר הזוהר הקדוש.

סדרתי לו את זה מיוחד. וכך הוא יכול שמה להיכנס לתיבה הזאת. ברגע שאדם לומד בזוהר, גורץ בזוהר, נכנס לתיבה הזאת של רבי שמעון בר יוחאי ובעזרת השם הוא ניצול. אז לכן כולנו צריך לקבל עלינו לעסוק כל יום.

כל יום. קצת בזוהר הקדוש. זה זכות הכי גדול בעולם. אדם יקח לו סדר, אפשר לקבל מהישיבה סט של זוהר חוברות.

זה עולה איזה אני לא יודע כמה זה עולה. יש עכשיו מישהו נתן לנו כסף בשביל לחלק מי שירצה יכול לקבל. לך למשרה יקבל גם ככה זה לא עולה כסף. זה עולה איזה 100 150 ש₪ וזה כל זה סט של יותר מ-70 כרחים.

זה לא זה לא פשוט וזה זכות. אדם מקבל את זה והוא גורס בזוהר הקדוש וזה זכות גדול גדול אז כל אחד שיכול צריך לעשות את זה ו הנה ראינו בסוף בסוף פרשת החרמות אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם בזכות זה אדם חי אדם מקבל חיות אור איך על ידי המצוות בפרט אם הוא הולך לפי רשבי לומד את תורת הרשבי אין איך הוא יכול וחי בהם בעזרת האל ובשועתו לחיות חיים טובים מאושרים ושמחים אז השם מזכה אותנו אתם יודעים איך אמרו רבותינו גם

אם אדם חס ושלום כך כך גם אם אדם חס ושלום חטא יזהר שלא יקשל עוד פעם מי שאכל שום רחול נודף מה עוד פעם ילך כלל שום לא איך אומר החפץ חיים הביא משל אומר משל למלך שנתא ארמון היה לו ארמון כזה נהדר ובחוץ היה לו גינה לארמון היה גינה מיוחדת וגן נהדר נטע בו כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל מעותר בציצים בפרחים מקסימים נחמדים למראה יש שמה גננים עובדים מסדרים את הכל, הכל כך יפה, איזה ריחות, איזה יופי למראה, איזה יופי להריח וגם אחר כך

לאכול מהם זה זכות. וגם עשו שמה כל מיני אורות והמלך שמח לשבת בתוך הפרדס ולהנות. אבל לפעמים המלך נמצא בפנים איזה עין איזה דברים ה יום אחד המלך יושב בארמונו ויש מצלמות אתם יודעים מסביב הוא רואה נכנס איזה בן בא בן אדם הוא רוצה להיכנס הוא לא מצליח אבל מה הוא עושה מתחיל את הגדר מתחיל כן לחתוך את הגדר מה זה לחתוך זה צריך לשבור זה לא פשוט הוא רואה אותו אותו מארמון הורס את הגדר לא מדבר אומר נראה מה הוא חושב לעשות מחר בא הבן

אדם נכנס בתוך הפרטסא אותו לוקח מהפירות אומר לו נעזוב אותו בסוף עוד פעם בא מחורת אומר מה אני צריך לטוח ככה על הפירות כאלה טובים אבל יש פה ענף מלא אני אחתוך את הענף ניקח את כל ה המלך רואה את זה הוא חושב שהמלך לא רואה אומר טוב נמתין לו בסבלנות אולי תעשה את הבן אדם טוב בא מחבר בענפים המתין המלך לדעת עוד מה יכול לעשות הבן אדם והוא אומר מה זה המלך לא רואה אותי ברוך השם אז הוא מה היה עושה הוא בא יום אחד

הוא בא התחיל לעקור את העצים לגמרי הביא איתו מכונות ועוקר אותם ממש זה אה המלך אומר זה עכשיו מיד מיד שלח אליו את החיילים להעניש אותו כדת וכדין אומר זה הנמשל זה מלך מלכי מלכם הקדוש ברוך הוא יש לו את ההוא יושב למעלה בארמונו הגן והקרם זה פה זה התורה הקדושה.

הפירות והפרחים והענפים זה המצוות. התורה זה מצוות נפש. אדם שמקימים את המצוות בחיים הם. אבל מה הוא רואה?

יש אנשים טיפשים עושים פרצות בגדרי הכרם ואז הם לא שומרים על התקנות עד שהם רוצים לעקור אתצת החיים. אוי ואבוי זה הקדוש ברוך הוא אחר כך כבר מעניש אותם אבל הקדוש ברוך הוא יש לו מחכה בסבלנות מה משמח את הקדוש ברוך הוא על התורה של רבי שמעון בר יוחאי אדם שבעזרת השם שמרתם את חוקותיי ואת משפ את בית משפטיי אשר יעשה אותם האדם בחי בהם אסור לוותר צריך לחפש את הדרך איך לשמור את כל המצוות, להתיגע בהם, לזכות להם, לעשות אותם. איזה זכות יש לנו שזכינו להיות מבאי בית הכנסת, מבאי בתי המדרש, לשבת וללמוד ולהיגות בתורה. י רצון שנזכה לעשות הכל כמו שהקדוש ברוך הוא שמח בזה.

איך מנהיג, נותן לנו הקדוש ברוך הוא בדברים כאלה נפלאים. כמה זה זכותו. אבל עכשיו זה הזמן של רבי שמעון בר יוחאי. אדם ש זוכה לעכשיו לטפל טוב טוב ולעשות להיות עם רבי שמעון בר יוחאי ולהיות עם הסעודה של רבי שמעון בר יוחאי זה הזכות הגדולה ביותר.

הזכות הגדולה ביותר. או רוצה רק לספר לכם א איזה מעשה שסיפר אותו רבי אליהו עמר שהוא ראה את זה זה אחד מה קהל שלו שהיה לו ידידות איתם אומר יום אחד בשעה 7: בבוקר מקבל טלפון מאחד ההורים הוא היה לו הבת שלו הייתה במחלקה של המחלה הקשה בלי עומר ברוך השם היא הבריח אבל אתם יודעים שכיוון שהבת הייתה שם בטיבון מרץ ועניינים אז יש קשרי ידידות בחוץ מחכים שבוע שבועיים שלוש חודשים לפעמים אז יש תביא לו אחד יש קשרי ידידות מיוחדים נפלאים אז הוא אומר שיום

אחד הוא מקבל מהמחלקה א איזה טלפון בשעה בבוקר מוקדם בשעה 7 בבוקר מוקדם קבל בן לטלפון ו מאחד ההורים שבו מחלקה והוא הבין שהעניין בבול מאוד מאוד מיד ענה לטלפון אותו יהודי נשמה נרגש אומר לו האם זוכר אתה את פלוני בן 36 שהיה חולה ע במחלקה איפה שהייתי אומר לו כן כן בטח שאני זוכר מה קרה אומר לו הלילה בשעה 2 ולילה הוא שבק חיים לכל חי ברוך דין האמת אבל אומר אני אז מה כל כך אתה מתקשר אליי מוקדם אבל תשמע לא סיימתי בן אדם

לאחר שבלי המשפחה שמעו את זה על האסון פרצו בבחי הרופאים חתמו על תעודת הפטירה יצאו מן החדר החוק אומר שלאחר הפטירה צריך להשאיר את הגופה איזה שעתיים בחדר אומר רק אחר מכן להעביר את זה הוא מספר בעצמו ואליהו אמר שיתקשר אליו והוא בא תעורר לחיים כל המחלקה עמדה על הרגליים נס תחיית המתים אבל כולם חותמים על זה אומר הייתי שם ראיתי את הנס הזה הגדול הנפטר התחיל לדבר עם הסובבים ביקש עכשיו להביא את הרב מבית הכנסת בראש העין ורוצה לראות את הרב ועכשיו אני רוצה. ואז

בא הרב, מספר את זה לרבי אליעמר והתחיל לספר את הסיפור שלו. אומר, אני כבר הייתי בעולם העליון, כבר התחילו לעלות את כל המעשים שעשיתי לפני בית דין הלחץ שלי גובר.

ראיתי שלא מבותרים על צום פסיק. את הכל יביא האלוהים במשפט לפתח. מגיע רבי שמעון בר יוחאי אומר לו מה אתם רוצים מהאדם הזה הוא בסך הכל ב-36 תנו לו עוד לחיות הוא לסגל לעצמו מעשים טובים שאלו אותו תורתו מגן לנו מה כבודו כל כך מגן עליו אמר להם רבי שמעון יהודי זה עזר להילולה שעשו לכבודי לכן מגיע לו עוד שנות חיים טוב פנה נפטר לרב בית הכנסת אומר אתה זוכר בהילולה של רשמי שנה שעברה מה עשינו הוא אומר אני לא אני עשיתי את ההילולה וגם לא

דגאגתי לקיומה בסך הכל מה עזרתי כשהגעתי ראיתי בקבוקי השתייה עומדים בחוץ לקחתי אותם סידרתי אותם במקרר אחד זה מה שעשיתי אומר זה ואיך מראים את זה בעולם העליון סרט איך שאני מסדר את הבקבוקים בשביל זה בא רבי שמעון בר יוחאי בשביל זה תאר לך תאר לך אם אדם מה הוא לא עושה שם לומד מביא מביא אוכל מביא תרומות מסדר מה זה חשבי שמח מה זה חשבי מי שמח ואוכלים ושותים ושמחים ועושים הכל לכבוד רבי שמעון בר יוחאי זה פלא פלאות היה לו זה ידוע איך רבנו

הארי הלך לשמה שלושה ימים ישב על החלקה של בינו כך כתוב בשאר הכוונות פעמיים היה לו חלקה פעמיים היה פעמיים הלך אצל רבי שמעון בר יוחאי הוא בא ממצרים, לא שהיה פה, הוא בא ממצרים וחזר. כמה זה זכות גדולה לדבר הזה.

אז לכן אומרים איך איך רשבי זה כנגד קודש הקודשים. המעבר של רשבי זה קודש הקודשים. רשבי זה קודש הקודשים. בית המקדש זה הוד.

רשבי זה הוד שבהוד. זה קודש הקודשים. ה בעומר זה הוד שבה. כלומר רשבי בחינת קודש הקודשים.

איך כתוב? כתוב בזוהר הקדוש בחלק ב' דף לחיר כל זכורך את פני השם אלוהיך דרשבי. אומר שעלייה למרון בלק בעומר זה כמו שעולים לרגל בבית המקדש. ככה המעלה של זה כמה זה מעלה גדולה אז כולם שואלים מה זה כל זכורך את פני האדון הקודשבריך הוא מה זה אומרים רשבי כן זה לא את האדון קודשברך הוא פני האדון פני הצדיק יש לו פנים של השכינה זה נקרא פני האדון שהולך אצל רשבי זוכה לראות פנים של שכינה פנים של אור מיוחדים.

כל המצוות שבתורה זה ניצחיים. זה לא פשוט. גם עליה לרגל אצל רשבי, איך כותב הבעל שם טוב, זה דבר נצחי. לא כתוב בר יוחאי בקודש הקודשים לך השם הגדולה והגבורה בשבת צנו את זה במגינה שלך של הבן אז ההוד שם הגדולה הגבורה והתפארת והנצח והאוד הנצח זה ירושלים האות זה בית המקדש הוד שבהוד של בית המקדש זה רשבי שימו לב זה קודש הקודשים בר יוחאי בקודש הקודשים אז זהו אז בעזרת השם שיהיה בשעות טובות שכל הנושאים השם יברך אותם צתם ובאם מעתה ועד עולם יזכו לחיים

טובים משלום יסעו לחיים טובים שלום ויהיה ישועה בכל בתי ישראל סו שבי יגן עלינו ועליכם ועל כל כהן ישראל כן יהי רצון ונאמר אמן אז כפי שאמרתי לכם מחר השיעור ישודר מ בעזרת השם בשעה 8:00 כל יום זה יהיה ב7 ו3 אבל זה לא יהיה עדיין הדף היומי אני מחכה עד שבוע מהיר ה השיעור יתחיל אנחנו מתחילים עם פדיון נפש עם אה עם זוהר בעזרת השם שלולה דרשבי זה יקחש יקח כמו שפה לוקח זמן זה לא ממהרים לא ממהרים אז לכן אין מה למהר מהר תבוא

לאט לאט רק הקדמות תשמע בטלפון בסדר אין בעיה אז כן מתחילים שיר השירים או חב רבי שמואל כן רבי אליעזר הגיע וגם רבי רועי השם ישהו גם רבי ניסן לא אנחנו פסוק פשטתידית קותונתי אכך אל בשנה רחצתי את רגלי כךתנפם חר ששמע ישראל שהקדוש ברוך הוא עומד על הפתח ומבקש משכינם ישראל פתחי אחותי רעייתי בשבע כנס ישראל פשטי את כותי הנכבדה בתורה ומעשים טובים אוי ואבוי והלכתי אחר התאוותגים שלי בלי העולם כך חל בשינה איך בקצד אחר שהוגעתי בתאוות ותענוגים אוכל ללבוש שוב את הבגדים שהם

של המצוות והמעשים טובים כמו שאמרו שנה אופרש קשה מכולם לחצתי את הרגליי חצתי את עצמי לתענוגות של הרגלים רגליים להרגלים של תענוגות חרה את הנפ אלך ללמוד תורה ולהיות מתאבק בהפרג תלמידי חכמים ועל הארץ חי צער תחייה בתורה תאמן דודי שלח ידו מן החור מעי המו עליו דודי שלח ידו מן החור כיוון שהקדוש ברוך הוא אותי שעדיין אני מתעצלת ואין קוחנינקוםשוב אליו וכי אינני עומדת במרדי שלח את ידו מן החורה קטן שאצל הדלתן שעשה עם צורת קטנות כדי שיתעורר אליו והכל בחסד ורחמים רמז בזה מילת

חור חסד ורחמים חור ראשי תיבות חסד ורחמים מעי ימי אמו עליו התחלתי להרגיש כמעי מתהפכים כי כל הדברים הללו הם לטובתי כדי שאחזור בתשובה שלמה בעזרת השם השם יחזיר אותנו נו בתשובה שלמה אנחנו הולכים למשניות כן כן אנחנו לילון נשמת א יוסף בן טובה לילון נשמת דינה בת אסתר בסלם שלום יעקב שיהיה להם נשמת תם מורבי רבי שלום אהרון בן רחל ושולמית רחל בת מזן ועזרה בן מזן רבי אורי נורי בן רחל ורבי רפאל כהן בן תופח המנקה ורבי דוד צדקא בן פימה יפה קפי בת

חנה בת חנה אלד אליהו אליהו מה אלדד אלדד בן שרה יוסף לוי בן יוסף לוי בן מאיר בן מזלי ואורי בן מזלי שלמה בן שלמה בן מזל משה בן מנקרג'ינה מה רבי מאיר ניסים בן חמסנה ניסן חי בן חנה בן רחל חנה בת רשקה כן לילה בצלימה אנו נשמעת הגברת לילה בת צלימה בסלל בן גורג'י בסל בן גורג'י זה של שמואל כן אנחנו במסכת עבודה זרה שמעון בשר שפרה א משנה הנה עמו היה אוכל עמו על השולחן גוי סועד בביתו של ישראל היה אוכל עמו עם

הגוי על השולחן בביתו של ישראל והניח לרינה על השולחן זה כת של יין ולרינה על הדלבקי שולחן קטן בעל שלוש רגליים זה דולבק דלפק הורכים עליו את המאכלות, את המשקאות, את כל מה שיש סקייה אתם אומר והניחו ויצא הניח ישראל את הגוי לבדו ויצא מה שעל השולחן אסור לו מה שעל הדלבקים מותר אין דרך האורחים ללכת לקחת מה הוא יכול לקחת מעל השולחן שעל ידו אבל מה שמכינים בצד הם לא יקחו ואם אמר לו אוהב מוזק ושותה תשתה חביבי אף של דורבקי אסור עוד חביות פתוחות

אסורות סתומות סתום כדי שיפתע ויגוף ותיגוף.

אם אם עזב כמו זמן שיפתר ויגוף וכולי זה לא שנב הוא צריך לבוא בדיים שיכול בולשת גויים שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות טוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פלא לנסך חטא של בלשים שבאים לחפש בבתים שהיא נכנסה לעירים של עד שלום ויש לו פניאי לעשות בבתים כחפץ שהוא רוצה חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות ואין פת פטוחות בין סתומות לפי שאין פניי לנסך הם אה הם הם עסוקים מאוד במנחמה הגענו משנה ז' כן אנחנו לומדים לרפואת שלמה

של בנין בן ליזה ובנחם הכהן רפואה שלמה רשועה גדולה ולהצחת רפואת כל עם ישראל בעזרת השם בכל מקום שהם אנחנו היום יום דף ז מסכת שבועות לשביתי אדוני לנרדי תמיד כי ממני בלמות כ שם כל ישראל אנחנו באים לקיים שלמ תורה כמו שכתוב בו יומא סוד רצון בורנו עלינו צפך מותר ולא לא לא יקשו חברנוך ותעצילנו מכל משטעות בדיני יסור בדיני ממור בלימוד מה שגיד ויתה נפרו מתורתך ערוף כמה תריכים אדוני חוקותך תעשה מעלות הנה ברכו את אדוני כל עובדי אדוני העומדים בבית אדוני בלוציאו ידיכם

כובודש ברו את אדוני אדוני סיון עושה שמיים וארץ כן רבותיי לפתוח משכת שבועות דף ז אבל נתחיל מדף ו עמוד ב למטה כדי שככה נעשה טיפה שיהיה ישועות כן עץ שיש בהידיעה בתחילה בסדר מערב אפשר אמן אמרנו במשנה עת שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף ויעלה בינתיים אז זה וחייב להביא נטמע הוא ידע שהוא טמא היה לו ידיעה בתחילה ונעלה ממנו ואחר כך בסוף ידע הוא איך עשיתי ידע שהוא טמא צריך להביא קורבן עולה ויורד עולה לעשיר יורד לעני ויש גם דלי דלות כי כתוב בתורה

או נפש אשר תיגע בכל דבר טמא או בלבלד חיית טמאה או בנבלד בהמה טמאה או בלבלד שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא והשם או כי הגע בטומאת אדם לכל טומאתו אשר התמבה ונהנה ממנו ידע והשם אז היה לו ידיעה בתחילה העלם בינתיים וידיעה בסוף זה צריך להביא קורבן תנו רבנן מניעין שאין הכתוב מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו מנין לנו שהפסוק הזה של מה שאמרנו ונעלם נפש כי תיגע בכל דבר טמא הוא מדבר ש שהוא נגע ואז הוא נקדש אכל קודש או נכנס למקדש אלא בתמת מקדש

שבקדשיו אז אולי זה מדבר מי אמר אולי זה מדבר סתם אדם שנטמע נגע בטומאה צריך להתעהר ואז זה מקורבן הוא היה טמא או כהן שנתמע צריך להתאר ולהבי קורבן מי אמר שזה כן מי אמר שזה נטמע בגלל הוא נטמע ואכל בשר או ונטמע ובשר קודש או נטמע לא הוא אולי נטמע בבשלת טומא צריך להביא קורבן זה זה שהגמרא שואלת מנין של הכתוב מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשה עכשיו זה דווקא נכנס המקדש אולי בן אדם שנטמע בלבד כפשט הכתוב לא כתוב נכנס המקדש אז אומרת הגמרא בדינו

הועיל אני דן קל וחומר הועיל והזהיר וענש על טומאה במזית וחייב קורבן עולה ויורד על הטומאה הועיל והועיל והזהיר וענש על הטומאה במזיד זה ראינו אדם שבכוונה נטמע ובכוונה נק גע בקודש וחייב קורבן וזה אחד וחייב קורבן עולה ויורד על הטומאה בשוגג אז אני משווה ביניהם יש אדם שחטא במזיד ויש בשוגג חייב אותו על זה קורבן עולה ויורד מה כשהזהיר בענש על הטומאה לא הזהיר בענש אלא על טומאת מקדש וקדשיו כך מבוא ארבע פסוק אז אזרה למקדש ולא יטמאו את מחניהם וא את מקדש השם טמאה

ונחרט אז כמו ששמה זה הזהרה שדווקא במזיד זה הזהרה על מקדש אף כשחייב קורבן על הטומאה לא חייב אלא על טומאת מקדש וקדשה כן אז לכן אז אז לכן אני אומר לך אתה יודע גם בשוגג שהוא היה טמא הוא גם כן צריך להביא קורבן זה על טומאת מקדש בקדש כמו שבמזיד זה מפורש בתורה שזה על טומאת מקדש קדשה גם בשוג אפילו שזה לא כתוב בתורה זה על טומת מקדש קדשה מהר אתה איתי יופי בהמה תרומה וענש וענש כן והם התרומה שהזהיר וענש הגמרא שואלת מי אמר

שזה חוזר בכלל על שהוא נכנס אכל קודש או נכנס לקודש היה טמא ונכנס לקודש ואם אולי מדבר הכתוב גם לא רק בזה גם ככה אומר התוספות גם באוכל תרומה בטומאה בשוגג ש חייב קורבן עולה ויורד שהרי גם שם מצינו שהזיר כתוב שלא לאכול בטומאה וגם מצינו שענה עונש שענה שת מי שאוכל בטומאה במזיד במיטה בידי שמיים כתוב ומתו בו כיחללו מתרצת הגמרא לא אשכחן עוון מיתה דחייב עליה קורבן אומר אין חטת באה רק על רק בדבר שבמזית שיש בו כרת אבל לא מצאנו על עבוד מיטה

בידי שמיים שעל זה חייב קורבן לא ייתכן שהתורה חייב קורבן על אכילת תרומה בטומאה אין על זה אז הגמרא אומרת לא אני אגיד לך אמה אני מילה קורבן קבוע קורבן חטאת זה לא מצאנו אין לא בא על לא בא עלי על כל לבין שיש בהם כרת שישע בעשיר לעני שניהם מביאים כבש אועז וקורבן כזה לא מצילים שמתחייבים על עבון שלוש מיטה בידי שמיים זה כן קורבן קבוע לא מצינו אבל עולה עולה ויורד ניתה קורבן עולה ויורד על אכילת תרומה בטומאה אולי גם כן על זה יביא

למה מדי דבה השמעת קל והביטוי שפתיים כמו שראינו שבועת העדות שמה אמרנו בנפש כי תחתה ושמעה כל עלה והוא עד או ראה או ידע זה שמה אמרנו ששבועת העדות וביטוי שפתיים שבואת ביטוי שפתיים או נפש כי תבטא כי תישוע לבטא בשתיים שגם שמה אין בזדונן כרת ואפילו לא מיטה ויש שמה קורבן עולה ויורד כמו ששמה ראית יש קורבן גם פה נגיד יש קורבן עולה ויורד אומרת הגמרא תרצת הגמרא אמר כרב בא למעוטי תלומה יפה כתוב לכל טומאתו אשר התמבה לא צריך צריך לאכול את טומתו אשר

תמ בא זה מיותר אלא דווקא בא בטומאת מקדש וקדשיו הביא קורבן עולה ויורד למעטה תרומה שזה לא ואם הבא למעטה מקדש מי אמר שזה בא למע תרומה אולי בא למעוטי מקדש כן לא סג לאדלק הלאה בסדר כן רגע ואם הבעל מעותי מקדש דלא סגל בקורבן עולה ויורד עדמ קורבן קבוע אולי זה בא למעיד משגש שלא מספיק מי שחטא במקדש שנכנס למקדש שאכל טומאה שנגע בטומאה ונכנס למקדש הטגיד לך אולי בזה בא למעט נכון שמביאים קורבן ויורד אבל אולי זה בא למעד שלא די לו לחוטא בטומאת

מקדש בקורבן עולה ויורד זה קל שאני מביא עוף ואדן מביא עשרת האיפה לא מועיל אלא עדמ קורבן חטת קבוע ושווה לעני ולעשיר קרבא לדרבי דולי מים מורות עמו כיבי ראית קורר רבה עליו על רבנו הקדוש על רבי הוא ביאר בגזירה שבה מנין לומדים שמדבר על טומאת קודש. כלומר, אפילו שאין אדם גנזירה שווה מעצמו, אלא אם כן קיבל אותה מרבו. אפילו שהוא לא קיבל מרבו, לאיזה עניין לדרוש אותה? הוא יודע איך לדלות מים ולדרוש את הדרשה שצריך.

אי איי אי א אי א אי א אי א אי איפה ראינו מנלם סליחה לא לא קרבה עלי דרבי דתניה רבי אומר הקרה אני בהמה למה למה נאמרה נאמר כאן זהו אז לכן מבאר למה הוא אומר חיה אז נכון הקרה אני חיה למה אני אומר כתוב בתורה או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה אז אז הוא שואל היה מספיק שיגיד הפסוק או בנבלת חיה טמאה ואני יודע שבהמה זה בכלל חיה כבר למדתי את זה למעלה אז למה צריך להגיד בהמה למה נאמרה זה מיותר כתוב

וזאת זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה זאת החיה אחר כך כתוב מכל הבהמה פתח כתוב בחיה סיים בבהמה להגיד לך שבהמה בכלל חיה אז אם אמר כבר חיה למה צריך להגיד בהמה קרה הקרה אני חיה כל אמר היד ודאי שאני פסוק שחיה ואני אדע שבהמה בכלל חיה. בהמה למה נאמרה? נאמר כאן בהמה טמאה ונאמר להלן בקדשים באוכל קדשים בטומאה בהמה טמאה מה מה להל טומאת קודש מי שאוכל קודש וטומאה יופקן טומאת קודש חייב עליה מי שנכנס לקודש חייב עליה קורבן

עולה ויורד איך כתוב כ בזר זה בחשקמים ונפש אשר תיגע בכל טמא בטומאת אדם ובבה טמא ובכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלימים אשר להשם השקח חן טומעת קודש טומאת מקדש מלנן טוב על זה מתחייבים בקורבן עולה ויורד מצאת לי זה מחר ב חל בשר קודש אבל נכנס טומאת מקדש מנלן אמר קרא כתוב שם בעניין יולדת בכל קודש לא תיגע ואין המקדש לא תבוא התקש קודש מקדש לקודש יפה כתוב שמה ביט בטומאת יולדת שיולדת שטבלה אחר ימי טומאתה עדיין אסורה לאכול קדשים עד שימלאו ימי טהרתה

ותביא קורבן יולדת ושמה כתוב אומרת התורה בכל קודש לא תיגע באל מקדש לא תבוא עד מילות ימי טהורה ואז תביא קורבן אז היא לא יכולה לאכול בשר קודש אז התקת התקש ביאת מקדש לקודש לאכילת קודש מהקשר זה לומדים דים שיש קורבן עולה ויורד גם בביאת מקדש בטומאה הנה הגמרא אומרת אם ככה אחי תרומה נממה אם לומדים הקש אז גם אכילת תרומה הוא קשה לאכילת קודש באותו פסוק באותו פסוק בנפש אשר דיקה בכל טמא בטומאת אדם או בבהמה טמאה ובכל שקץ טמא ואכל מבשר זה בחשלמים ונחתה

נפש ההיא לא ו30 30 ומשלושת ימים תשב בדמי טהורה בכל קודש לא תיגע הנה ואל מקדש לא תבוא עד מלא תימורה בכל קודש לא תיגע היא אחי תרומה דמר בכל קודש לא תיגע לרבות מה זה בכל לרבות את התרומה גם תרומה אסורה לאכול אז אתה רואה שאכילת תרומה ואכילת קודש כתובות באותו פסוק אז למה לא מתחייבים וקורבן עולה ויורד אומר לו המעת רחמנא בא כמו שיברנו למעלה דווקא בא לכל טומאתו אשר יתמה בא לרב למעט את התרומה אז הגמרא שואלת עוד הפעם אותו שאלה למעלה אם

אנימעותי מקדש ויהיה חיוב קורבן עולה ויורד רק אלית קודש ותרומה ועל מקדש שיביא יותר חזק מסתברה מקדש לא ממעטינן שכן בכרת כמותה למה ביאת מקדש זה כמו אכילת קודש בכרת גם טומאת מקדש בכרת אז לא ממעטים מה שאין כן תרומה עדרבה תרומה לאמעתינן שכן אכילה כמותה זה אכילה וזה אכילה כמו אכילת קודש וטומאה ויש להם מעת מקדש שהאיסור אין לו אכילה הגמרא חוזרת אלא אמר רבה מאיפה אנחנו יודעים שמתחייבים קורבן עולה ויורד גם על טומאת מקדש אלא אמר הבא שלוש קריטות בשלמים בשלמים למה כתוב בתורה

באכילת שלמים שלוש פעמים כרת שאוכל קוד שלמים בטומאה כתוב שלוש פעמים כל איש אשר יקר מכל זרחם אל הקודשים זה מדובר באכילת קדשים בטומאה ועוד נאמר והנפש אשר תאכל בשר מסבח של ימים אשר להשם לטומאתו עליו ועוד כתוב ונפש כתיגע בכל טמא ואכל מבשר זלבים אשר להשם וכולי אלה ענוש כרת למה למה צריך בכ שלושתם כרת אומר אחת אחת נכלל חד נאמרה בכל הקודשים בא ללמד שיש עונש כרת בכל הקודשים מי שאוכל הקודש לא משנה איזה קודש בטומאה יש כרת ואחת נפרט אחת מאלה שנאמר בשלמים

זה לפרט אחד מהמחויבים שהוא בשלמים על על הכלל אין חייב כרת אלא בקדשים שדומים נשלמים שקודשי מזבח לא קודשי בדק הבית זה בא לפרט איזה קודשים של בכלל דווקא קודשים כמו שלמים שיש כן אבל אם אין בו מזבח זה בקדק הבית לא ואחת לטומאה כתובה בתורה סתם ואין יודע מה היא שסתם טומאה כתובה בתורה צריך להביא עולה ויורד ואין יודע מה ארץ טומאה הוא מביא עולה ויורד בא הבה אומר בא הכרת שעכשיו נאמר שמיותר בשלמים והוא מגלה הה אומר טומאת קודש שעל כרת זה על טומאת

קודש מכפר קורבן עולה ויורד ממנו אין על תומת קודש לא צריך אותו נפקה למד רבי שלמדנו את זה כבר בבריתה ממה שלימד אותנו רבי ת עניין טומת מקדש אז משם תלמד הנה למדתי לך מאיפה הגמרא שואלת עדיין אי אפשר למלוד מפה והי מבעל רבי אבאו למה הרביאו שלוש קריטות בשלמים למה אחד בכלל כמו שלמדנו למעלה שיש עונש כרט בכל הקודשים בטומאה ואחת נפרט שזה דווקא צריך שיהיה לו גם חלק למזבח כמו שלמים זה לפרט לי אחת נכלל ואחת נפרע ואחד יתברים שאינן נאכלים או קודשי מזבח

כמו עצי המערכה הם יועדים לאש המזבח או לבונה או קטורת שגם הם חייבים עליהם משום פיגול וזה בא הכרת אלמדי שאם אכל אותם אדם בטומאה חייב כרת אכל עץ כן הוא אוהב את זה או אכל קצורת ממשיך רבי בבו ולרבי שמעון דאמר דברים שאנאכלים אין חיים אלי כרת משום טומאה זה דבר שלא נאכל איך תחייב עליו כרת אז לא חייבים מה יענה להטויה חטאת הפנימית יש חיוב כרת על אכילה בטומאה של חטת של תאונה מה זה של יום כיפור אז היה בפנים על הפרוכת והמזבח הזהב

סלקה דעתךמנה הוע ואמר רבי שמעון כל שאינו קרב על מזבח החיצון כישלמים אין חייבים על משום פיגול וזה לא קרב על מזבח החיצון כיוון שפיגול כתוב לגבי שלמים רק בקורבנות שדומים לשלמים יהיה חייב אז היינו אומרים משום טומאה נמלו אם לא יהיו חיוב על אכילת חטאות הפנימיות איסור אכילה בטומאה כי אינו כמו שלמים כמה שמנן דמחיב המיותר הזה של הכרת שבא להגיד לי שגם עם חטאת פנימית גם חייב עליה בטומעת מקדש כן איפה טמעת מקדש שאדם נכנס למקדש אלא אמר נערדיהם ישמ דרבה אנחנו נגיד לך

מאיפה שלוש שלוש טומאות אומר לא אמר הבא שלוש קריטות אלא אמר הבא שלוש טומאות בשלמים שלוש טומאות לא נברו ושלמים למה אחת נקרא כמו שלמדנו אכילת כל הקדשים בטומאה ואחת בפרט שלמים שיש לו קשר למזבח ואחד הטומאה כתובה בתורה סתם וקורבן עולה ועולד ואין יודע מה היא ואומר טומאת קודש שזה מיותר ואם אין עניין לטומאת קודש למה זה כבר למדנו נקל מדרבי תהנהו עניין לטומאת מקדש תלמד שגם עליה מחבר הטומאה הזאת גם מחפר קורבן עונ ועונד אז הגמרא שואלת עדיין כן לא אז הכנס לא תדבר

איתו אם לא לא א עכשיו עדיין בהינמ מבעלה והינמה היידבעה מה למה למה אני צריך את זה תומות אלה כשובות בפסוק נמלה כי הייתי דבן מכתב כרדבי אבו כתב למד טומאות דלא סגל אחי הולך עם הכרת היה צריך לכתוב כרת אז אז אמר אם אין חיוב כרת אלא על אוכל קדשים בטומאה אז לכן שנה אותם ביחד אבל לא שזה יבוא ללמד אותי על מקדש אלא אמר רבה תהיה טומאתו טומאתו מאיפה לומדים שמחייבים קורבן עולה ויורד גם על טומאת מקדש גזרה שווה טומאתו טומאתו כתבעך בקורבן עולה

ויורד כל טומאתו וכתיבתם בעניין תממת שלא התחטה בימי פרה שנכנס למקדש מה מקדש וכתיב אתם כן נכון מי שלא התחטא בימי פרה ונכנס למקדש אמת מת יהיה עוד טומאתו בו. מה להנלן בעניין פרה אדומה שכתוב שמה טומאתו טומאת מקדש אף כאן קורבן עולה ויורד טומאת מקדש אז זה המסקנת הסוגיה לומדים מגזירה שווה בהמה טמאה נלמד ש המחייב קורבן עולה ועולה בטומאת בטומאה מדבר בטומאת קודש מגזרה שבה שטומעתו לומדים א טומאת מקדש מזרה שבה שטומעתו טומאתו לומדים מקדש ומגזרת שבה של בהמה זה מאה לומדים אכילה כן

אכילה לא על מי שאוכל קודש כן עולה בור וא בה בה למה לי אם אנחנו לומדים מגזירה שווה שבטומאת מקדש וקדשיו לא א צריך צריך להביא קורבן לבורד אז למה צריך לי למע תרומה מאיפה תלמד תרומה למדתי גזירה שווה על א מי שאכל קודש למדתי גזרה שווה על מקדש מה אני צריך למעט למה לי אומר אתה יודע לרבות נבלת עוף טהור זה בא שהאמנו זה למעד זה עכשיו לא למעט לרבות ברבות יש חיוב קורבן עונה ויורד בטומת מקד וקדשיו גם כאשר היה לו בבית הבריאה כן

טומת לא מטמאה בנגיעה אלא רק בבית הבריאה שבא אדם דחף לו לבית הבריאה א את העוף עוף טמא עוף טהור נבלה נבלה כתוב בתורה וכל נפש אשר תאכל נבל בלה טריפה וחיבש בגדה ורחץ בהם ומטמא אז מי שאוכל נבלת עוב טהור מטמא בבית הבלעה שנאמר ונבלה וטרפה לא יאכל אתום אבא אז אתה רואה לומדים שאין לך אלא את האמור בה שאין טמאים אלא באכילה ולא בנגיעהזה פסוק לרבות שעולה ויורד היית חושב שזה לא נגיע רק תדע שם בב לא בנגיעה אז זה לא רגיל כמו כלום

למה חושב שמע לא כיוון שהיא לא מתמה בנגיעה ככה ראשי אלא מתמה בבית הבלעה על ידי אכילה הפסוק אם הוא נגר לא נתמנ הגמרא שואלת אמרת בה מיעה הוא איך אתה יכול לרבות זה השאלה ששאלתם בא אמרת זה מעטה פתאום אתה מרבה אומר משום דמעותה הוא הייתר כיוון שם זה מיעוט אז זה מיותר מיותר לרבות עוף טהור כתיב וכיגע דבר נגיעה אין דלה בנגעה לא אתה רואה כתוב בפרשה או כיגע בטומאת אדם משמע בלשון כיגע הייתי אומר דבר נגיעה אין אוזו מטמא מנגיעה אז חייב בעולה

ויורד בנגיעה הנה אלא רק בבית הביעה לא מתמעד בן בנה לא מתמק עולה ועורד וכתיב בה מעותה כיוון שתודה רבה מ אז כיוון שמיעוט זה זה מיותר מעמידים אותו למעט את הנתמ בנבלת עוף טהור צ למעט את מי שנזמ בנלטוף טהור נמצא שתיבת זה מאוט אחר מאות ואין מאוות אחר מאות אלא לרבות זה בא למעט ואז נאפה פעמיים מאותים כן והבאז עוד פעם למעט וזה מעוט אחר אתה שם לי דף כזה גם אתה שם לי דף כזה יופי בסדר זה מובן כן משנה טוב אני חושב

שזה טוב הגמרה נמשיך פוסק את זה כמו נכון כן אני רב כרגועי אידה רועי כן עוד יש שתי מיעין כמה שפעמיים מיעוטין אז אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות וריבתי אותו יש בהיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים ביום ה שעיר הנעשה בפנים ביום הכיפורים טולה עד שיבדה ויביא בעולם בעולה ויורה אתה מבין יש ב הוא ידע היו ידע בתחילה ונתמ ואחר כך הוא לא ידע לא נוסדע לו בסוף שהוא עשה את הדבר הזה בטומאה כשהוא היה טמן שכח מה נעשה איתו תודה לך

אומר שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים טולה עד שהיא בדה לו בינתיים שלא יהיה עליו ייסורים שלא יהיה בעיות שלא יהיה צרותם יש יש מתכפר לו יש תכפר לו תנו רבנן וחיפר על כתוב הסיר הנעשה בפנים וחיבר על הקודש מטומאות בני פשעיהם טומאות זה פרשת שבוע כן כל זה ענייני כיפורים השבוע כן וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל פשעם לכל חטותם וכן יעשה לאוהן מועד השוכן איתם בתוך טומאותם הנה הנה יש לי עכשיו הג מבררת באיזה טומאה מדבר יש לי בעניין זה להביא שלוש טומאות בשעיר הנעשה

בפנים שלוש אפשרויות כלומר שיכפר השעיר גם עליהן מי שאוכה תרומה בטומאה על טמא במקדש או בדרך או יצא לו צינורה טומת מקדש בוא נראה יש לי בעניין זה להביא שלוש טומאות מה שיכפר השעיר גם עליהן טומאת עבודה זרלה טומעת גידוע עריות טומעת שפיכות דמים מה זה שלא נודענו לו מה זה שלא נודענו איך אפשר זה לא לא אז מה אה יש לו ידיעה בתחילה בשכח לא מה זה לא לא קשור טומות איזה טומות הוא מכפר יש הרבה טומות טומאת עבודה זרה זה מחפר סתם בלי בדעת

טוב בטומת בוא נראה בטומת גילוי הראיות בטומת שפיכות דמים כל אלה נקראים טומאות בעבודה זרה הוא אומר למען טמא את מקדשי מי שנותן מזרעו למולך מולך זה עבודה זרה אפילו מולך א ה אז זה הלך למען תמית מגדשי השם יציל בגילוי הרי נאמר שבתם משברתי לביטי עשות מחוקות התועבות אשר אשר עשו הגויים ולא תטמאו בהם שכו דמי נאמר ולא תטמא את הארץ כן זה לא טומאה ממש זה לא טומאה ממש אבל זה נקרא טמא עבודה זרה זה טומאה כמו כן קנית כתוב תזרם כבוד דבר בטומעת

גילוי עריות טומעת שפיכות דמים השם יצילנו אז מה כתוב בשכו דמים ולא תטמא את הארץ שופך את הדם על הארץ יכול על שלוש טומאות הללו יהיה שער מכפר תמיד לו מהר לא מטומאות בני ישראל מטומאות משמע שסריך לכפר על חלק מהטומאות ולא כל טומאות אז אלה טומאות אומר מסר אותם התורה לחכמים הם יחליטו איזה טומאות מה מצינו ש שחילקה כתוב מכלל כל טומאות מה ראינו שהוציא אותה מכלל כל טומאות ואומר טומאת מקדש וקדשה זה הוציא אותה מכל טומאות עשה לה ניון מיוחד כן אף כאן טומאת

מקדש וקדשה שחלק כתוב בטומאות ואמר אין הסיר מכפר על כל הטומאות מטומאות מה על מה הוא מדבר על טומת מקדש קדשה שזה כן יכפר דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר לא צריך להכריע דדבר ממקום אחר ממקומו מוכרע הרבי עומר סיפר על הקודש מטומאות מטומאות של קודש כלומר טומאת מקדש וקדשיוחבר חיפר על הקודש מטומאות קודש יש תלמד מהצמיכות קודש מטומאות יכול על כל טומאת שבקודש יש בה ידיעה בין שהם בידיעה יהיה סר מכפר תעמ ומפשעיהם לכל חטותם חטאים דומין דפשעים מה פשעים שאינן ביני קורבן אין פשע

רק מזיד לא מביא קורבן אבח חטעים שאינן ביני קורבן לא מכפר אלא על אלו שאינם בני קורבן על מה לא מכפר על אש בידיעה מתחילה וידיעה בסוף קורבן זה נתן לקורבן עולה ויורד לבד לא צריך את זה של יום הכיפורים מנין ליש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף ששעיר זה טולה אתמר לכל חטות עם לשון חטת חייו חטאות במשמע בראוי לבוא לכלל חטאת זה כשיש לו ידיעה היה לו כן היה לו ידיעה אז התוודע לו שחטת היא ידיעה בסוף והתחייב קורבן אבל בא ואינו ידיעה

בתחילה לא יכול לבוא אף פעם לידי חטאת ואז השעיר שנמצא בפנים לא מכפר אמר מור יש לי בעניין זה להביא שלוש טומאות.

ככה אמרנו. זה עכשיו מבאר את הבריתה. בבריתה אמרנו יש לי בעניין זה של כפרת השעיר אני עשה בפנים אפשרות להביא שלוש טומאות שרפר השעיר עליהן. טומאת עבודה זרה וטומאת גילוי הראיות תמות שפיכות דמים.

עבודה זרה איך ידמה היא במזין לא יכול שהיא תתכפר על שעיר בכתלה הוא עבד עבודה זרה סכילה היא בשוגג בקורבן הוא אז השר לא מכפר עליו ויש לו כבר קורבן תראה אתתגר במזיד ולא אתרובה שהוא היה אפשר לומר שהסיר מכפר במי שעבד עבודה זרה במזיד אבל לא יתרו בו שהוא לא נהרג או בשוגג ולא דעלה שלא היה אפשר לומר שהשעיר טולל להגיע מיני ייסורים עד שיבה לו אביא חטאת איך הוא לא יודע שב לא ידע שזה עבודה זרה היה מרקוליס עשה עשה זרק עליו אבן עשה

בעלגן חשב שזה מבזה אותו לא יודע שבזה עובד אותו עובד עבודה זרה זה נקרא עובד עבודה זרה זה עבודתה זה עבודתה ואני לא התכוונתי לעבודתה לא התכוונת לא התכוונת אבל זה עבד זה משוגג. מה נעשה? אדם אדם נפל ונשבר לו הרגל. אומר, "לא התכוונתי ששברך הרגל, אבל חס ושלום נשבר, מה אני יכול לעשות?" הוא הולך לרופא, הוא הולך לרופא והוא אומר, "אני בלי כוונה נפלתי.

לא אומר ביטוחומי ישלם לו גם מתכוון גם לא התכוון מי שמסתכל עכשיו בזה באייפון דברים אסורים זה הוא שוג לא הוא לא יודע שזה אבל זה הנה תה לך דוגמה מספיק יש לנו תוסיף דברים כאלה כאילו רוטמא איך ידמה היה אפשר לומר שיכפר שרפנימי במזיד רגע אז מה מה מה אמרנו על זה בשוגג ולא ידאו אז הגמרא מתרצת במזיד ולא עטרו בו או בשוק ונשאר מזה שזה כן יש אפשרות טוב בוא נראה הלאה גילוי הערות דמה הגמרא שואלת איך אפשר שיכפר על שער הפנימי איך ידמה

אי במזיד בר קטנה הוא אם בשוגג בר קורבן הוא אז לא צריך את זה במזיד ולא אתוב בשוגג ולאדע אותו תירוץ שכו דמים למחיד אי במזלה איגלות במזיד רובה הוא משוגג ולא תדע עלי הנה מם בהנחלה בני גל דלו בני גלות נינו אנוס אנוס יעני דרך דרך עליה במקום אמר מור יכול על שלוש טומאות הללו אמרנו של עבודה זרה גילוי שפחו דמים יהישעיר מכפר אתמר מטומאות ולא כל טומאות כלומר איזה טומאות מצינו שחילק כתוב מכאל על כל הטומות בטומת מקדש בקדשה אף כאן בתורת מקדש דברי

רבי יהודה ככה למדנו למעלה חלק בדק מי חילק באיזה דבר בטומאת מקדש וקדשה עכשיו משאר הטומאות אתה אומר חילק דמיתה בעולה ויורד זה למדנו למעלה חוטה בחט כזה שתומד מקדש שקדש בשוגג מביא קורבן עונורד שאם הוא עני מביא רק קוקוריק ולא בהמה ואם הוא דל דליב דלאות מביא עשירית האפה אבל בשאר שגלגות עבירה לא חילק צריך להביא בהמה לחטאת אז כמו שמת בזה חלק אז גם בזה אז זה כלומר כל מה שאמרתי לך יכול שלוש טומאות יהיה שעיר מכפר אתה מדומר מטומאות באיזה מטומאות מקדש וקדשה

הם מה עבודה זרה אולי אני אגיד לך למה מפרשים ש שהפסוק בכפרת השעיר הפנימי מדבר דווקא בטומת מקדש וקדש אב הם עבודה זרה ומה יחילה סימן עבודה זרה יולדת מצורע נזיר ד כן דמית סעירה וכסבה דמית סעירה ולא כסבה מי שעובד עבודה זרה בשוגג מביא שעירה אבל לא מביא כסבה את כל השאר עבירות שיש בשגיגתן חטאת יכול להביא או שעירה או כסבה אבל פה דווקא שעירה ולא כסבה אז זה חילק אמר רב הונה ענן ענן ענן אמר רב כהנה ענן חילק להקל כעמרינן והיחמירו אומר מה

שאנחנו חיפשנו בבריתה תומר שחילק בהכתום ישאר טומות ואמר שבטומאה זו חילק הכתום שהוא מכפר עליה השעיר הפנימי להקמרינן כמו כפרת צעיר הפנימי זה לכולה יכים להתכפר בקורבן ציפור שלו חיסר את למה זה כולה לא מוציא כסף מהכיס על חשבון הקהל מתכפר ביום הכיפורים והי חילק בעבודה זרה להחמירו אם לא ימצא שעירה רק ביוקר צריך להביא שעירה דווקא הוא לא יכול להביא או עוף עוף ה עוף בכסבה הגמרא שואלת אמא יולדת צריכה להביא קורבן במלת את ההורתה כך ניצרת לגמרי ומותר לו לאכול בקדשים מה שמע חילק

בקורבן יולדת משאר קורבנות למה הייתה עולה ויורד עולה ויורד אה יפה לעשיר רוצה וטוב וכן אז אולי בזה דיבר הכתוב כשחילק בכפרת השריר הפנימי אם עבר יום הכיפורים תוכל לאכול בדשים בלי קורבן אמר רבשעיה לכל חטותם ולא לכל טומאותם לא בא לטהר מטומאה קורבן יולדת זה לא בא לכפר על חטא זה בא רק לבשיל טהרה וזה זה לאכול חטותם לאכול טומאותם ולרבי שמעון בן יוחאי הנה דאמר יולדת מ חטאתי מה יקלמר רבי שמעון לטעמה דאמר ממקומו הוא מוכרע אמרנו למעלה את וכיפר על הקודש בטומאות. מה

זה מטומאות של קודש? השרי הפנימי מכפר רק על טומאת מקדש וקדשיו. אז ברור שבשיטת רבי שמעון בר יוחאי זה לא מדבר על יולדת.

הגמרא אומרת אם המצורע אולי צריך להביא קורבן ב מצורע לא צריך להביא קורבן ואז מותר לו לאכול בקדשים. אז גם בקורבנו חילק הכתוב שיש בו עולה ויורד לעשיר ולעני ואני אגיד שבאמת אולי שעיר שנעשה פנימי מכפר עליו אם עבר יום הכיפורים לא צריך להביא קורבן אמר רב אושעיה לאכול חטותם ולא לאכול טומאותם ורבי שמעון ברחמני דע שבעה דברים נגעים באים על על החטאים זה אז זה כפר גם על החטא זה בא מה יקר ממהמ אז הגמרא אומרת אתם במה שאמר רבי שמעון נגאה דכפר להקורבן שתי

יראה בקהל הייסורים והבושת של הנגע זה מחפר אלו והקורבן זה לכפר על לכל חטותם כן כן לטומאה והמה נזיר טמא חיל דמית תורים ובני יונה ועל זה אני אומר לך שיום הכיפורים לא צריך להביא עבר עליו יום הכיפורים אמר רב ישעיה לאכול חטותם ולא לאכול טומאותם ונזיר זה טומאה נזרות חדשה של טהרה בשביל ש הוא מביא על זה כדי שיוכל להתחיל נזרות חדשה של טהרה ול רבי אליעזר כפרד דה אמר נזיר מחוטהו מה יקלממה הקורבן בא לכפר על אחד כזה זה ואם כן שייך לומר לאכול

חטותם למה כפר עליו שעיר הפנימי סבל לקרבי שמעון דבר במקומו מוכע שעיר הפנימי מחפר טובת מקדש וקדשיו לא תומות אחרות אז בוודאי שלפי דעתו זה לא מדובר בנזיר אמר מו זה כבר ליום שישי אפשר כל היום יש תראה אתם לחלך לחלך להחל זהו אני רציתי קצת להקל על א מיר הלכות אנחנו הלכות ציצית הלכה סימן ט הלכה ה יש אומרים שצריך לעשותסית מסבע הטלית זה איני ועלוהו למה צריך להיות ממין הבגד גם מאותו צבע והם מתבדקדכים נוהגים כן אומר האשכנזים אין נוהגים לעשות אסיות רק לבנים

עד לבגדים ציוועים ואין לשנות. הכי טוב זה לעשות את הכנפות לבן ואז הציות לבן ויהיה מין כנף. כנף זה גטה כעס.

אבל אם יש בהם טיפה שחור, טיפה כחול, זה נקרא כל הטלית לבן. זה לא נקרא זה רק ליופי קצת צמים. אבל העירקיים אין להם א טלית עם פסים שחורים. לא, רק לבן.

הכל לבן. הכל לבן היו עטופים ללבן למה הוא ראה את צ'קנזים אז פעו שמה צנז לאירופה היו ברדיך לבנים תמיד אה מה זה פעם בשבת לא בשבת אני לובש הכל לבן אבל ביום חול יש לי פסים שחורים כי זה יפה אתה לא אוהב את זה מהר יופי לא אבל דווקא מתאים לך אם תעשה כזה כחול קצת זה משה אתה יש לך שמעתי צבעונית לא לא לא מה שאדם אוהב זה הכל הרב עובדיה אני ראיתי שהיה לו הכל לבן יש אומרים שאין לעשות טלית של פשתן אף

על פי שאין הנח כי יראה שמיים יצא כולם ועושה תלית של צמר חינים שהוא חייב בציצית מן התורה בלי פקפוק מו אם אי אפשר רק בטלית של פשתן מוטב שיעשה תלית של פשתן בסיססית של פשתן שיתבטל ציצית נכון ביום כיפור יש כיטל מפשתן. למה? כי החיצונים הסתרה אחרה כשרואה פשתן בורח בשבישים את הבד את המת בגד של פשתן.

הם באים לא הם לא באים. הם לא באים. כנפות הטלית. תלית שאין לה ארבע כנפות פטורה יש לה יותר מארבע כנפות חייבת ועושה לה ארבע ציציות בארבע כנפי המרוחקות זו מזו ואם עשה חמש ציצית עובר משום בל תוסיף נחמד נחמד כן הרמבם כן שאני רוצה לשאול עליך אני יודע שתשאל די הרמבם הרמבם לא זה מבת ים עופר מזרחי הביא שלא תחשוב שהפתבוהים הביא משנה דף לד אותך לכם נח שור שהמיט את האדם בכל מקום בין גדול בין קטן בין עבד בין חורין אחד טעם ואחד מועד

הרי זה נסכל והם המיטוי פטור כדיניהם הם לא סוכנים שברים שהמיתו ואחד ש ב ואחד שור ואחד שאר בהמה חיה ועוף שהמיתו הרי אלו נסכלים מה בין טעם שהורג את האדם למועד שהרג טעם פטור מן הכופר והמועד חייב בכופר בבד שיהיה מועד להרוג סתם מועד רק לנגוח להרוג והועיל וכל בחיה עוף שהרגו אדם מסכלין איך אם מצאו מועד להרוג עד שישלמו בעליו את הכופר כגון שהרג שלושה גויים אה תראה ואחר כך הרג ישראל שמועד לגויים אחרי הוא מועד ישראל או שהרג שלושה ישראל טרפה ואחר כך

הרג שלם או שהרג ברח והרג והרגו הוא ברח הרי כן הוא ברביעי נתפס אין הבערים חייבים בכופר עד שיסתכל השור לכן אם סיכן שלושה בני אדם כאחד או רק שלוש בהמות הרי זה מועד ההריגה ובעלה משלמים את הכופר וכן אם כן גםמה רק בהמות וכן אם הכירו העדים את בעל השור ולא הכירו את השור בפעם הראשונה בשנייה משישית ובביבעית ראו שורו שהרג ואיננו יודעין א אם זה הוא השור שהרג בשלושה פעמים הראשונות או אחר היה הועידועדו הבעלים שיש להם בבקרם שורש רק שלושה פעמים היה לי

לשמור את כל בהמתם מאחר שלא שבחו משלמים את הכופר זה שכתוב בתורה וגם בעליו יומן לפי השמוע למדו שהוא חייב מיתה בידי שמיים ואם נתן כופר הנהרג נתכפר לו ואף על פי שהכופר כפרה הוא ומשקן את מי שנחיה בכופר בעל כוחו בשורש שני שותפים שערה כל אחד מהם משלם כופר שלם זה חידוש כל החמים צריך כפרה גמורה עד כאן זוהר אנחנו דף תצט ויאמר בלעם אלא אלוהים לג סופו והוא אמר מלך מואב מכה חשיבה שלח אליי מלך מואב חמוגה דורשת גאבתוכתיב מלך מואב ולא אמר למואב

מכא קבר למכה ו תביד מכה למואב חד מכתי בואו נלחם במלך מואב לו מכה בר מכה חשיבה בר חשיבה עבדה מלך למהב כתיבים כרעסית מלך כבות ליבה רב כל מלכין לגבי שלחון רבי פנחס תודה רבי שמעון דבעה הוא תראה רבי פנחס הלך לראות את בתו אשתו של רבי שמעון הייתה חולה הוא היה במערה ואז זהח היה והוא אחי בחברה תראה הלך לבקר את הבת שלו של משהכן בפנחס הלך לבקר את ביתו אשתו של רבי שמעון עדזח בתרי ארב אמר בחקד מיומין דע מה שמעתיזה קולות אמרו

מיומין מיומין דינן דיומה כפגן חפגע בנו י חלון באו להרוג אותו דחברה דנעק תראה איזה מנה את החמור של פרס ונעיר הוא היה תה שלו דשמור קלב של הבד של אש והוקזיפונו אמר לי ארבא במילה דדקמרי תוני תשתבון יומד מזין אחרניקה נרחה אומר להיל ערבים אומר עכשיו שימחתם אותי אמרתם לי מה עשה החמור שלי היום מחכים לכם נסתים באיזה איזה מקום להרוג אותכם אתם ניצנים מהם ראית מה זה בחר רבי פנחס אמר מראה דעלמה החשדניס דעבדת בגני ושתזבוני ולדענה איזה ניסים עשית בגדלי לא ידעתי שהם

נצלו ככה טוב אפשר הכל ביום אחד זה כבר של יבס יעתיקח שלום שלום שלום שלום יתכן אולי בן יבוא אולי שלישי פעמיים כ ברוך הבא בעזרת השם אדוני אלוהינו שהתירו אבותינו לפניך את כתור את הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סו אותם על משה נביא ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף וושחלת וחנסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחרת וחל בין השמים ולבונה זכה בת בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך וחסמים זכה בת בבד

יהיה יהיה בבת בת זקנה בנש ויאמר יהיה בבת בת זכה ובנח וימר יהיה בבת בת זק ויאמר הזוז הזו ש ועשית חודש אשר לך שמה קודש קדשים לכם עליו אחרון כתור צמים בבוקר בבוקר תיבות אחרון הארבותכם תנו רבנן פטו כטורת כצד 368 365 כמניין בכל יום מחצת שמהם כניס גדול מהם חים חזרן מרטשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים ספת דקה מן הדקה סמנים היו בא ואנו הצורי והציפורן והחן בן מש0 כל 12חמר עתיק מלחדשן כל שו רבי נתן בבלי אומר אף כיפתרושי אם נתן בה דבש

בסרה ועם חיסר אחת כל זהני החיים תה בן שמעון גמר צב של למה היא באה כדי למה הוא בא כדי לשחות שעזלו מרגליים יפה שם מחדש פני הכבוד רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר כתב משיח כל פליש רבן שמעון שנה שראות טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רח ולמה אין מערבין בד מני שתורה אמרה חוס אדוני ויאמר עלינו כנפסחם והורידו לאיש מנחים בלות מריהם עשו כחו מזים מנח מעד צורים עד דבש נות מושקדים ואמר עליהם כב זכחו מזמרת הארץ בכניכם מנחה מעד צורים ועד

דבש ולקדים קרא משהו כנס ואמר עליהם מישכו לכם צח געתם שתי המזוזות מרסם נות בוקר בר מצרים דם מה שכבן שתי המצוזות עונפתח בניכם גוף שמרתם את הדבר הזה חוק לך בניך עולם היה כי תבוא לארץ אשר יתן אדוני לכם כאשר דבר שמותם את העבודה הזאת והיה כימרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבע פסחד פסח ד בניצנו ציל כל העםחבו ויעס את המנורה זהוכשעשה את המנורה וקנגע כף תורה חמ שלש קצים מצידה שלושה כנין עולם מצידה אחד שלושה כ מצד השני שלושה גבים שוקדים

כאן אחד כתוב פרח שלושה גבים שוקדים כאן אחד כפתור פרח כן אין ששתקנים מיוצאים מן המנורה והמנורה ארבעה גבים משוקנים כפתור ורות אחת שני הקנים ממנה בכפתור עד שני הקנים דו שני הקים ש שני הקנים יוצאים ממנה כפתור עני כולם שבעה כך אמרת זהבור מקשה זהבור עשה אותה ואת כליה אדוני להושענותנגן כל יחדוני אדוני להושיע לנגן חיינו אדוני זה מעשה זהבך עד פח שמע ש עשה את המנורה ויאמר משה כמת מעתה עליה מז כד מחבר עלים את הקצב חרון משה יש לי מיוחד נכניס את זה

אבל בתוך הארון שם אהרון החום כן איפה שזה ילד ויאמר משהו כותך אומר העדה פה עליהם כצפני אנוך כאשר דיבר משהו על מניח עלם וימוד בין המצים בין ש משה פגפה נעצרה ויאמר משה מתה תן עליה דבר משם ה בין המתים בצנייר עוזר לבך שירשו וזך שיר ואני אשרך עוזך ואני כיוון שאני ממהר נעצור פרעה אז אמרתי לכם ממחר השיעורים שודרו דרך מירון גם פה יהיה השיעור שלא ל שם יבוא לפה ישודרו איך אנחנו מתחילים בשב יומי לא יהיה לפני שעה ש אז אפשר זה מחר

מיום ראשון שב ביום ראשון בערב ביום ראשון בערב יהיה שיעור של הזוהר הקדוש שגיד בכל שבוע יהיה שודר ממ מרון גם כן באותו שעה באותו שעה שאנחנו עושים פה יהיה שם בשנה גם קונים כן כן אחרי שאפשר כבר בשה כי אנחנו גומרים את התפילה אני לא הולך אז אני נשאר לומדים אני דף מי עושה בסוף הבנת אותי מאר כן מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף ד שלמה יברך ושמו מצור כל הקהל הקדוש אמן אמן גם אותם שמאזינים דרך הנביין דרך הפלאפון כדל

מברך יתחון זכה יתחון בבריאות תנה נורא מעליבי גן עליכם באף המגן חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שפע וברכה עד בלי די בעזרת השם נשמע כולנו בסולות טובות כל הנושאים יסאו לחיים טובים משלום יחזרו בריאים ושלמים לחיים טובים ושלום בכל התפילות בעזרת השם תקבלו באהבה וברצון הקדוש ברוך הוא ישלח לנו משיח צדקנו לכן יהי רצון ונאמר אמן בחנניה בן הקשיה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את