📖הדף היומי מסכת שבועות דףט-י📖🌾כח לעומר🌾אתרא קדישא מירון🔥 הרב בניהו שמואלי שליט"א יג אייר תשפה

ציפן ח בציע ש 12 כלופה שלושה שק מלחד מטרוב טוב שד ולמה אין שח ויאמר עלים ויאמר עליהם והורידו מנחה מעצים ויאמר עליהם זכו והורידו לאיש משון למשפחותכם שפת בסף געתם אלו שותן אדם צאופתח בתחוק מזוזות את העבודה הזאת בניך אדוני ויה כי תבוא לארץ אשר יתן לכם כאשר דיבר שמחרתם את העבודה הזאת ויה כי יאמרו עליכם ביניכם מה העבודה הזאת לכםפס פסח על בתצבת העם וישחבו ויעס את המנורה זהב טהור שעשה את המנורה וקנגע חיה כפתח מני שש קנים צים מצד שלושה כנה עולם מצד

ד שלוש געים שוכדים כח שלוש גים שוכדים גדול כן ששתקנים יוצאים מן המנור מנחבים שקדים כפתח כפות אחת שני הקנים ממנה כפות חד שני שנים ממנה כפתור זהב כקר זהב טהור עשה אותה כל אדוני כל אדוני [מוזיקה] להושיע אשר כנס אתה ויאמר משה אהרון כחת ותן עליה כן אחרון כאשר דיבר משה יכפר על ויעמוד בין המתים בין החיים תתמג שפתח אוגפה נעצר ויאמר משה אל אחרון אמרתי עלה צב אדוני החלם ויעמוד בטים ויאמר משה אין אמרתם ויתן את עמוד בצפתח אוהל מועג נחצ אשר בו כחסך

כי היית מסכה בלי ואני אשיר עוזך לבוק חזך עוזך בוקר חסדך עוזך השיר עוזך עוזך אלונו ויעמנו עלינו מה עשה ידינו עלינו אמר לדוני מעש לא תיר מפחד רק בעיניך תביא כמלך חלב בעטוב כל ימי חי כאוני צוחר ממרח דח פחות אני אביא לך את השאלות פה פתחה מחוכמה שצעות בכורנו חסד אדוני צבעות ענו לפניך פסוק צמנו תבחופי תיבות בן חופש רפואה שלמה חם פעמדוים שמספר כבר עם ארבעה כלותיהם מרדנו השמות למלכונים שנשמחנו דב ומגפה בלפניך אדוני צגו אני כן אז עכשיו בזכות ה בזכות כל

ה פיתום הכורת וכל התפילות פה נעשה פדיון נפש שיהיה קח את זה כך שיהיה ישועה גדולה לעם ישראל אז זהו אנחנו עושים את הסדר של הפדיון תני את השמות בעזרת השם השמות הם רגע שמות שפדיון נפש רחל עוד היה נהיה בתשירה כרמנה בת עזיזה ורחמים עידו אבורחם בן גלית הדסה נתני בת פנינה יוסף תיב בן אבונה אסף בן קרמנה דפנה בת ירדנה עידית כהן בת ליאור רחן תינה בתישע חנן בן עלזה אלסי סיימון דוד בן מומי שלמה בן מרי מרים הודיה שרה בת יעל אסתר בת

שושן הגרוצ'יה שמעון הדף חי בן חסיבה הדל בן אסתר בן בת אסתר כן ו מוריה אסתר בת צביה זיווג הגון מרדכי בן סלטנת אסתר רינה מלך בוא בוא מפה מפה מרדכי בן סתנת אסתר רינה רינה צרבת שושנה קר מבן אתן רפאל בן צחנה נאורי מאיר בן סין ראובן רז בן מרגלית רבקה בת מזל אשר בן פורטון נוע רחל בתבנת אליהו פנחס בן ליאורה סרה אגעל בן עלזה דניאל בן סוליקה לאלין בת דבור ורה א אשתו של מועלם א בנימין בן בתיה מאיר שמעון בן יפה פרגילה

בטרות היא כואבת שלמה בן רחל שאול בן יהודית בנימין בן תמרה אביגיל בת ג'וליאיטה אתן אבא בן יפה וזיאל בן אסתר אברהם בן רבקה ומיכ חל בת יפה יהודה בן יונה דבורה בתים בן שמואל אניג'ר בן שמחה שהשם בנ ברחמים אמ וגם כן שלמה בן נעומי אלו רפואה וישועה בנו שלום אהרון בן חנה ומרדכי בן שרה מאיר בן חנה מאיר בן חנה שיהיה לכולם רפואה שלמה וישראל מאיר בן אורית שיזכה לישועות גדולות חיים טובים וגם רבי יצחק בן צבורה דיזי בת אוזי בת הלג אוזי בת

הלגל בן פאל בן בלה שלום ב שלום בן תמר אדר בת מרים בתח אברהם בן אסתר אברהם בן אסתר שלב בן מתל אורי בן מתל מאיר בן אור מאיר בן אורני בן מרים בן בן מרים האים בן תמר האים בן תמר שיהיה לכולם רפואה שלמה וישועה גדולה אמן בריאים ושמחים אמן אז הנה זה שם אקבח עכשיו בן ציון בן נעומי בן ציון בן נעומי א'ק ו זה גבורות זה דעת עכשיו נעשה בינה מוח בינה הנה זה א' וזה י של אק וזה שני ה א'ק יק

בינה מוח בינה עכשיו נעשה מוח חוכמה זה שם הוויה הנה י של הוויה והנה ו ו עכשיו שני הנה שני ה יקוק עכשיו נעשה שם אדנות הנה עכשיו צריך נס 30 50 הנה אם אם רוצים ירושלים איזה שם אז שיתקשרו הנה סיבן בת חי לידה כלהר סיבן בת חי בדה כלה איך יש פה אדות א' תכף אני אראה לך א' די ידעתי שזה חשבתי לפי הסדר לא זה לא הולך לפי הסדר הכל הולך לפי זה זה הסדר זה לפי הסדר וזה הסדר זה הולך ככה חוכמה

בינה חסדים זהדן ברות דדן זה הסדר כן עכשיו זה ימשיך זה פה זה יהיה שם הנה זה א' ו זה 30 עכשיו אנחנו מה עושים כל השמות שהם שהזכרנו שנתמתק אותם אנחנו צים את השם ההוויה שזה חוכמה הוא מצטרף עם הבינה עושה לו מתוק כל אלה מצטרפים עם החסדים דים דדעת זה זה ואז נהיה מית גדול זה גימטר הדין כל אלה השמות ביחד זה דין זה 65 מצפי זה גם דין לבד דין בדין תמיד שהם נועים דין בדין הם מתמתקים אחר כך לוקחים את הא' של

הדן שהיא באה מאמתקת כל הדילים ואזכרים שם א' ל זה אין ואז מבטלים כל השמות שהזכרנו כל גזירות פשות ורעות כל ישראל וכל הבאים לחברון למרון בעזרת השם שהיה ישועה גדולה ונחת בכל בתי ישראל כן יופי עכשיו אנחנו מתחילים ללמוד תורה רגע חזר לי פה איזה דפים איפה הדפים של איפה הדפים מה זה של הפדיון זה ציון משה בן ציון משה בןסרתי רוני בן פרחיה רוני בן פרחיה שלם רפואה בישועה מאיר בן אילן ישועה יותר טוב שבת תשים קצת כסף שנעשה את זה זה בסדר בוקר

טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש, יום אחד בשבת קודש יג אייר תשפה. היום 28 יום לעומר שהם ארבעה שבועות ואז היום בערב נתחיל שבוע חמישי זה התחלת זה יום יד בעזרת השם בערב וזה פסח שני זה יום טוב וזה נפתח כל שערי שמיים ו ישועות גדולות אמן אז בעזרת השם זכינו לשבת נפלאה ומיוחדת כאן כאן באתדרה קדיש המרון הייתה שבת של התעלות פרשת אחרי מות קדושים כולנו בכל ישראל קיבלנו קדושה גדולה בעזרת השם אם אנחנו מתקדשים במצוות ומעשים טובים בפרט מי שנמצא אצל רבי

שמעון בר יוחאי שכולו קודש ומשפיע קדושה וזה היה שבת מיוחדת ועכשיו הולכים מקודש את קודש. כלומר עכשיו אנחנו נלך פרשת אמור שמדברת מקדושת בקדושת הכהנים בקדושת רשבי.

אז בעזרת השם אתם יודעים פרשת אמור זה פרשה של הכהנים. הקדושה של אהרון הכהן. רשבי למעשה הוא גם כן חוץ מה שהוא ניצוץ של משה רבנו והוא עושה את כל מה שעשה משה רבנו והוא זכה לגולות את סודות התורה מה שאף אחד בעולם לא זכה הוא גם כן נכנס לפניים ולפנים קדושת אהרון על ידי סודות התורה שהוא זכה לגלות אז הוא נכנס לפניים ולפנים כמו כהן גדול שנכנס ביום הכיפורים לחודש הקודש קודשים רץ מי שזכה ברוחניות להיכנס לקודש הקודשים לא רק לבין הבדים אלא בתוך הארון

בפנימיות אז רואים שכל המועדים הם קשורים לרשבי פרשת אמור מדברת על מועדים כל המועדים של השנה בפרשת אמור ורשבי אצלו כל המועדים זה משהו פלאות אז בעזרת השם שנזכה האור הזה הגדול של המועדים למה אתם יודעים יום ראש השנה כולם עוברים בפניו כבני מרון מרון יום כיפור מי שיבוא לפה יה איזה בחיות יש פה יום כיפור אחר כך מה בא לנו חנוכה נרות הכל ההר פה נרות אחר כך מה בא לנו פולים הכל ההר פה זה פולים שותים אוכלים שמחים שותים יין וגם כן יש הרבה

תחפוסות כן כולם לובשים גנימות כובעים מיוחדים אחר כך פסח אוהו זה פסח שני עכשיו וגם כן הפסח כמה שוחטים פה כבסים כבשים ויש הרבה עניינים הושוע קרעה והקרבו שבועות זה חג מתן תורה פנימיות התורה וכן הלאה. כל החגים הם פה סוכות.

הכל פה סוכות. גם אנחנו יושבים עכשיו בתוך סוכה בצילה דמהמנותה. אז בעזרת השם העיקר הגדול זה אמור ואמרתה להזהיר גדולים על הקטנים בעזרת האלו בשועתו. וכך נזכה.

אתם יודעים איזה יומים קדושים מיוחדים. אז יש פה עכשיו יש מצווה מיוחדת לכהנים והוא אישה בבתולה יקח אבל בעיקר כהן אדיוט מותר לו לקחת אלמנה אבל אישה גירושה מאישה לא יקחו למה כי קדוש הוא לאלוהיו היה מעשה נפלאם בזמן אנודה ביהודה רבי יחזקאל לנדה היה בזמנו משהו אדיר בעיר שלו היה כהן אחד שרסה להתחתן עם גרושה אמר לו הרב אתה לא יכול להתחתן עם גרושה התורה אומרת אישה גרושה מאשה לא יקחו אמר לו ברוב חוצמתפתו אומר אתה תחתן אותי עם גרושה וגם אתה תערוך לי את

החופה ואתה הכל היה לו מקורב למלכות הייתה אז המלכה קטרינה זה סיפור שהיה בזמן הנודע ביהודה היה לו קשר איתה. הלך וסיפר לה מלכה מיד הוציאה צב מלכותי שחייב הרב הנודע ביהודה בחזקלנדה הרב לחתן אותה הוא יערוך את החופה אמר אין בעיה ביום החופה מהזה התעספו קהל אדיר היה מסקרן מה יעשה הרב עכשיו איך הוא ינהג התחילה החופה הרב פונה לחתן אומר לו יש לך הטבעת אומר כן שואל את העדים משבה פלוטה אומרים כן אומר תיקח תפוס ביד תגיד הרי את הרי את מקודשת לי מקודשת

כדת המלכה קטרינה אומר לו מה זה מה פתאום כדת משה וישראל אומר איזה משה וישראל דעת משה וישראל אישה משה גרשה לא ג היא מקודשת לך אתה מקדש אותה לך כדת המלכה קטרינה רק שמע את זה התחיל לקבל חיד ורעדה חתן עזב את החתונה וברח אומר לא רוצה להתחתן עזב את המקום אומר מה אני אהך כדת לא כדת משה ועל בשום אופן לא יעשה ככה האומץ רב הכניס בו יראת שמיים הקדושה זה אי אפשר להיות לא רק זה אם היה הולך למלכה אומר לה אני רציתי

כפי שאת אמרת לך כבוד אפילו אצל אומות העולם יש אצלם קבלה מי שמעמד האצולה מהזרע המלוכה לא לוקחים גרושה היה היה פעם בבריטניה מלך שהפסיד את המלוכה בגלל זה אתם מכירים היה אז היה מלך ג'ורג' כשהוא נפטר הלך לבית עולמו הוא המלך הג'ורג' החמישי הסבא של המלכה האחרונה שהייתה בנו הגדול היה קוראים לו אנדוורד וזה התמנ למלך אנגיה קראו לו אנדורד השמיני כולם רצו שהוא יהיה אבל הוא יהיה הפיקח הגדול היה לו קשרים בכל העולם הוא נהיה לכל הממלכה של אבא שלו אמרו כולם שאין כמותו

הוא יהיה המלך אנו אבל מה היה לו בעיה למה הוא מצא אישה ממרוקו ממוצא מוצא מרוקאי, לא אמריקאי, ממוצא מרוקאי, שמה הייתה גרושה והוא רצה להתחתן איתה. אבל חוק הכתר הבריטי אומר צריך להיות כפופים לכנסייה.

היה אסור לי לקחת אישה עם בעלה הקודם עדיין בחיים. אם לא בחיים נו, אבל אם עדיין בחיים, אי אפשר. גם לא אישה ממוצע אחר, רק מאותה מוצא אי אפשר מקור אחר. והיא הייתה ממרוקו ומה שהיה לו יצר הרע כזה גדול, אמר טוב אני מוותר על המלוכה כך שיקח את האישה הזאת.

מיתר להיות מלך. הטיפש הזה ביתר. העיקר שלא יצטרף להיפרד מאשתו. באמת כפחות משנה התמנה אחיו אלברט הוא התמנה להיות זורץ' השישי בצילברשטיין הוא כותב אומר התחילה בדיוק מלחמת העולם השנייה אומר אנדואד היה לו קשר חזק עם הנאצים היה אכזרי גדול היה מתומכים של היטלר אומר היה אסון נורא אם הוא היה מלך לכן פלא וזה הפוך ותראה איך הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם יודע איך לסדר זה פלא פלאות כן דבר פלא היה עוד מעשה נורא ואישה גירושה מאישה לא יקחו באמריקה היה יהודי אחד אברך נסע

אישה היו חיים זהב 10 שנים לא היה להם ילדים הברך זה רק ככה ככה רוצה ילדים בלת ברירה בלת ברירה כמוצר שוב בר יוחאי גירשת אשתו בשביל רוצה איש ילדים ואחרי שגירש נסע לארץ ישראל היה בוכה בכותל המערבי בא לפה מה זה בוכה שהוא רוצה אישה להביא ילדים בוכה בוכה טוב בעודו פה פה בארץ כבר התקשרו אליו שאשתו הגרושה מעוברת ממנו.

הכהן הזה נהפך עליו עולמו. עכשיו הוא מאוד רוצה להחזיר את אשתו אבל הוא אישה גירושה הוא כהן. לא יכול להחזיר אותה. בצר לו.

הלך רב חיים קניבסקי אמר לו רב חיים תלך לרב אלישיב. הלך לרב אלישיב, אמר לו, תלך לכותל, תבכה ותבכה ותזעק להשם אין לך ישועה. אומר, איך זה יכול להיות? אומר, "מה שמך תעשה הוא ימין ברא." הלך היה בוכה אומר לו שאני לא יודע מה לעשות, לא יודע מה לעשות שהיה בקודש בכותל, ניגש אליו באיזה יהודי, ראה אותו כל כך בוכה, "תגיד לי, סיפר לו את הבעיה." אומר לו, "אתה בן יחיד?" אומר, "כן, יש לך אבא?" אומר לו כן האבא אבל חולה מותר ללכר די אמר לו

אני מעץ אחד שם מיד לאבא שלך ותבכה לו ותגיד לו את הצרה שלך הוא אולי יכול לפתוח לך את הבעיה אומר איך לפתור את הבעיה אבא שלי כהן אומר תלך ככה היה נסע לבית אמרו לו אבא שלך לא מדבר עם אף אחד איפה הוא כמו מורדם מונשם כזה כשהוא בא התחיל לבכות אבא שלו אומר אבני מה אשתך?

מה אתה צריך? סיפר לו מה שקרה. אומר, אתה יכול לחזור אליי, אתה לא כהן, אתה מאומץ. אני ילד שאני לא ילדים.

לקחתי אותך, גידלתי אותך, הורים שלך לא כהנים. אני כהן, אתה לא כהן. אין לך בעיה. אתה לא הבן שלי.

האבורך הקליט את אבא וצילם אותו. איך הוא אומר את זה? הביא את זה לבית דין אמרו לו כן אנחנו מבררים בררו כן הוא לא כהן הוא לא בן של כהנים תראה איזה עידת העידות וסיבת הסיבות איך הקדוש ברוך הוא מסדר את העניינים זה הכל פדאי הבורא יתברך היה רב זמן מבר'ין היה יושב בישיבה עם התלמידים באמצע הלימוד. יצא לכמה דקות, נכנס לישיבה איזה עגלון אחד שהיה כהן, שואל את התלמידים, מותר לו לקחת גירושה?

אמרו לו, איזה שאלה אתה שואל? אתה כהן? אתה לא יודע את ההלכה חס ושלום. מיד יצא חזר רב זלמן וראה את הכל הילדים צוחקים.

אמר לי אתם צוחקים? ספרו לו רב זמן אמר תקראו לו תקראו לו אתם לא הבנתם את השאלה שלו הוא היה בעל הגולה בעל הגלה היה לוקח איתו אז הוא שואל אם אפשר לקחת גרושה רוצה לקחת את הגרושה למרון בעגלה שיהיה מותר להסיע אותה לא להשיא לא להשיא להסיעק אמר לו לא זה אמר לו העגלון איפה זה אמר זה קרוב כמה 3ל קילומטר אמרו לו תלמידים הוא לא התכוון לזה הוא התכוון התחתן עם גרושה אמר להם לא קראו ליהודי חזר אמרה לו הרב מותר לך לקחת את

הגרושה לאמרון מה אתה רוצה לאיפה אתה רוצה ללב אומר כן למשל משל כן רוצה לקחת אותה היא רוצה לנסוע למרון אני לא יודע אם אני מותר לי להסיע אותה למרון אני כהן גרושה להסיע אותה למרון אמר להם אתם רואים זה תמימות של יהודי צדיק מותר לו לקחת זה לא המשפחת אפל בו לא ויקטוריה בת רחל אומר לפתוח עוד 10 דקות ויקטוריה בת רחל רחל יהיה לה רפואה שלמה בשועה גדולה אמן אמן אמן זהבא זהבא בת סיפורה בת זהב שלמה גם ציפור בת זהב רפואה שלמה אז

עכשיו הנה אנחנו צריכים אנחנו נמצאים פה אצל המאור הגדול כולנו מצפים פה ליום ההילולה שזה יהיה ביום חמישי בערב בעזרת השם יצא בת כל מן השבוע עודו והתכנשו זה דרבי שמעון למה מי שנדבק ברבי שמעון נצא מכל הבעיות שלקבת משיכה של הדור ה מחלות אסונות מלחמות פיגועים כל מה שקורה מי שמחובר לרשבי מחובר לתיבת נח נצל מכל צרה הבצוקה לכן מאוד מאוד כדאי מאוד מאוד מאוד מאוד תחבר בעזרת השם לבי שמעון איזה זכות גדול אתם יודעים אז מי שלומד תורה תלמוד תורה כנגד כולם בעזרת השם

נכין את עצמנו לקראת ההילולה בעזרת השם ושייה ישועה בכל בתי ישראל אמן אמן כן ואנחנו הולכים לעכשיו למשנה היומית בעזרת השם ובשועתו פה יש לכם בחוברת ירושלים אנחנו במשניות אנחנו א פרק ה משנה ט מאיר מאיר תפתח לו לציון משה את המשנה אלו בן זכר מה מה בן זכר אל חנן אשתו אל חנן ואשתו ואשתו בתובה רגילה מוריה כן הם הם לא יהיו מבינים חמוד כולם חמודים זה שידור זה הולך לשידור אלו נשמת סימי בת רחל מירי מרים בת אסתר מורבי רבי שלום אהרון בן רחל

רבי אורי נורי תיראה שלו ביום נג בעומר זה היה רבי אורי נורי בן רחל ורבי דוד שלום צדקא בן בן פה ורבי רפאל הכהן בן תופח הבנקה בן אברהם בן מזל עזרא בן מזל שלום בן אסתר רבקה בת ארחה סלים בן רחל סלים ג'נוי בן רחל אברהם בן הרבנית חי אסתר אברהם בן הרבנית חיה אסתר ניסים בן אסתר ופ פתחיה בן סטור נחמן נחמןזה בת מכל נחמן בן רינה עלזה אליזה בת מכל אליזה גם גם אליזה בת מכל אילנה זה אילנה חיה בת חיה בת ויולה

שע בן ח שעיה בן חווה משה פי משה בן מלכה רג'ינה בן אברהם בן מזלח יפה קיבלת יפה יפה כפי בתחנה אמא שנתן אל דברים הרב שמעון מנשב בן הדינה שמעון בן רחל שמעון בן רחל מנשב בן עדינה מנשה בן אדינה ויצחק צורי בן רחל יצחק צורי בן רחל אברהם בן בלה אברהם בן בלה חי ויקטור בן מרטי חי ויקטור בן מרטי דוד בן שמחה דוד בן שמחה איך רבי מאיר ניסים מזוז בן חמסנה צדקא בן אלה אלו אסורין ואוסרין בכל שהן הדברים אסורים בהנאה ועוסרין

אפילו נתערב טיפה באל יין נסך אפילו טיפה אחת בחבית גדולה בעבודה זרה שנתערבה ב1000 פוסלת ועורות לבובין שעושים להם איפה איפה הלב שלהם עושים להם קרע מוציאים את הלב כשהיא חיה בשורה הנזק נגמר דלא נסתכל בעגלה ערופה וציפורי מצורעה שני הציפורים שלוקח על צורה לטענתו ושיער ר נזיר גם אסור בהנאה ופתח חמור אסור בהנאה כל זמן שלא נבד ובשר בחלב תבשל גידי בחלב אמו אסור בהנאה בשעיר המשתלח ביום כיפור לעזזל חונית שנשחיטו בעזהרה כל אל הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהם משנה י יין נסך שנפל

לבו כולו אסרו בהנאה רב שמעון גמליאל אומר ימך כולו לנוכרי חוץ מדמי יין נסך שבו כן לא יודע עדיין איפה נמצאים כל העולם במשנה היומית יכול להיות שצריך להמשיך עוד קצת אבל נבדוק את זה ונראה ביום אחר משנה אחת יופי חט פרק ה חט בגלל השבת אז אנחנו כן רבותיי אנחנו הולכים ללמוד התפילת בית המדרש ונלמד היום הדף דף י אמר לי סולי דף י כן נמצא איתנו בשיעור שי בן רות שהשם יצליח אותו גם מחר הוא יהיה בנידר רצון לפניך אדוני אלוהנו שמסור בהם כי

אדוני תן חכמה מפדך א יעזרת צחמוד מודחצור כן ברוך אתה אדוני חוק חוק אתה ברוך אתה אדוני חוק אדוני אתה ברוך אתה חוקך חוקותך שתעשה אמר סידכם כל שמיים וארץ אומר המגיד משנים 10 פעמים זכור דבר לעבדך על אשר דבר לעבדך אשר דבר לעבדך דבר לעבדך זור דברך זו דבר לעבדך על אשר החלתני כל דבר לעבדך אשר החלתני דבר לעבדך אשר דברך אשרתני בכל דברך אשרת לי אינני רוצה ללמוד כדי שבינ התבות ד מעשה דוד שלום דעת התורה שםח שכ כן אז אנחנו בדף י אבל

היום צריך ללמוד גם את דף ט כי מה שלמדנו את זה בשבת תמיד אנחנו חוזרים אז אנחנו בשבת התחלנו בדף ט באמצע שכמה שורות לפני השורות הרחבות על שאין בידיעה בתחילה ולא בסוף סוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חודשים מכפרים דברי רבי יהודה אנחנו כבר למדנו במשנה שאם אדם יש לו ידיעה שהוא נטמע בתחילה אחר כך שכח ואכל בשר קודש הוא נכנס לקודש ואחר כך נודע לו מביא קורבן עולה ויורד עולה לעשיר יורד לעני ובדלי דלות גם כן לענין שבעניים והיא א עשרית הייפה סולת אבל עכשיו

המשנה אומרת אם אין בידיעה בתחילה ולא בסוף זהעיר כאן הגעתי נכון מאיפה הגעתי ביום זה למדתי מראש העמוד למדתי בשבת אז אני טעיתי אני מתחיל מראש העמוד הוא כן אז אמר אמרנו במשנה שהשעיר החיצון מכפר על אין בהידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף זה שעיר החיצון מכפר על אין בה ידיעה בתחילה הוא לא ידע שהוא בכלל טמא ואכל בשר קודש בסוף נודע לו אומר לו חברות תשמע אני ראיתי אותך תשמע יש בעיה איתך אז שהגמרא שואלת ול רבי ישמעאל דאמר אין בה ידיעה בתחילה ויש בה

ידיעה בסוף בר קורבן הוא שהוא חייב זה אדם גם כן חייב להביא קורבן עול ויורד אז יוצא שזה לא השעיר החיצון מכפר למה יש לו קורבן שיכפר עליו קורבן עולה ועורד זה כפרתו שעיר הנעשה בחוץ המים מכפר על מה הוא מכפר לדעת רבי ישמעאל מה מתרצת על על שאין בהידיעה לא בתחילה ולא בסוף אז מחוייב להביא קורבן לא נודע לו לא ידע בתחילה ולא בסוף על זה מכפר סעיר החיצון טולה עד שיוודע לו הי שעירת הרגלים שערי ראש חודשים מכפרים אם אין בידיעה לא בתחילה ולא

בסוף זה שעירי הרגלים שעירי החודשים מכפרים לא שער הנעשה בחוץ סבר רבי מאיר דאמר כל השעירים כפרתן שבע על טומאת מקדש חדשה אז זה הוא סבר כמו רבי מאיר דאמר כל השעירים גם החיצון של רגלים, של ראשי חודשים כפרתן שבוע באמת גם השעיר החיצון וגם שעירי הרגלים וגם שעירי ראשי חודשים הם גם מחברים על אין בהידיעה בתחילה ואין בהידיעה בסוף אז הגמרא שואלת אלא למה היא נחתה אתקוש חיצון פנימי הרי אי אפשר לתבות בהקש כמו שאמרנו במשנה שהחיצון מכפר עד שיש בה ידיעה בסוף למה לרבי

ישמעאל בר קורבנו אז למה צריך את ההקש? אלא אומר רבי ישמעאל, אתה יודע למה צריך את ההקש? מה פנימי אינו מכפר בשער עבירות?

פנימי רק בטומאת מקדש וקדשיו. גם החיצון מה שאתה אומר מכפר הוא לא מכפר על שער עבירות רק על מקדש מקדשיו. עוד קטע אמרנו במשנה על שאין בידיעה בתחילה ולא בסוף סעירי רגלים סעירי ראשי חודשים מחפרים דברי רבי יהודה אמר רבי יהודה אמר שמואל מה התעמד רבי יהודה מאיפה הוא לומד שסעירים אלו מכפרים דווקא טובת מקדש וקדשיו שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף אמר כרע הוא שעיר עזים אחד לחטאת להשם חטא שאין בו שאין מכיר בו אל השם יישעיר זה מכפר אז זה כתוב בסיר חטת

אחת חטת להשם זה מותר כמו להשם אלא זה בא להגיד לך אם הוא חטא בשוגג ורק הקדוש ברוך הוא אין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ורק הקדוש ברוך הוא יודע עליו אז זה יהיה שעיר יכפר שעיר זה מכפר הגמרא שואלת ועלך דרש לקיש הט להשם מבשלקישמר לקיש מה נשתנה השעיר של ראש חודש שנאמר בו להשם שהכפרה היא להשם אלו כל הכפרות להשם למה צריך להגיד להשם אמר הקדוש ברוך הוא שעיר זה יהיה כפרה על שמעתי איתה ירח זה יהיה כפרה כמו שאנחנו יודעים עד שמיעדתי

איתה ירח הגמרא אומרת ויעשה אלוהים את שני המאורות הגדולים. את המאור הגדול ממשלת היום ואת המאור הקתון ממשלת הלי.

בתחילה למדנו שהיו שני המלות גדולים. בא ירח כתרגע אמר אי אפשר מה אפשר לשני מלכים שתמשו בכתר אחד ואז מעט אותה הקדוש ברוך הוא. הגמרא אומרת אחר כך ביקש לפייסה בכמה אופנים לא התפסע לא התפייסה עד שאמר לישראל יביאו כפרה עלי שמת ירח מפה אומר התוספות תוספות הראש שאפילו דרך ארץ אפילו עבד ששרח לאדוניו דון להעניש אותו אפילו אחרי אחר כך צריך לפייס אותו למעשה האדום יסא אותו לא סתם אבל כדאי שאחר כך יפייס אותו כמו שפה הקדוש ברוך הוא פייס את הלבנה אבל יש בזה

דירושים לפי הסוד למה צריך להביא מה עניין ה מיעת הירח וכל הדברים האלה אם כן למקרה על השם זה תירוץ כן האם מבעלך דרש לקיש דמרש לקיש ב נשתנה השער של ראש חודש שנאמר בו לה השם וזה אמר אמר הקדוש ברוך הוא צריך זה יהיה כפרה על שמעתיעתית ירח לא זה כמו שאתה דרשת שהרק השם יודע לבדו אם כן למקרה על השם שהכפרה היא על השם מה היא לה השם רעמן רעמן שחט שאין מכיר בו רק השם והם הם הקולחי אולי כל האור זה בא רק

להגיד ש שהשעיר מכפר ח שאין מכיר בו אלא השם ובמקול לאחי דעתה לאיך אפשר לדרוש אותו כמו שדרש רש לקיש אם כן קרה חטאת השם מה היא להשם שמת מנתרתה גם שרק השם יודיע בו וגם זה כפרה על הקדוש ברוך הוא ונכפר למאפו בשאר עבירות למה צעיר של ראש חודש שק מכפר על מקדש וקדשיו שיכפר גם על שאר הבורות שהוא לא מכיר בהם להשם שרק השם מכיר תענה דבר רבי ישמעאל הועיל וזה בא בזמן קבוע שעיר החיצון של יום הכיפורים בא בזמן קבוע ושעיר של ראש

חודש בא בזמן קבוע וזה בא בזמן קבוע מה זה אינו מכפר על אלא על טומאת מקדש וקדשיו כמו שירי חיצות של יום הכיפורים למה הקיש לשעיר הפנימי אף זה גם ראש חודש שמכפר על חטא שאין מכיר בו אלא השם אלא הוא מכפר אלא טומעת מקדש וקדשיו לכן הגמרא אומרת השכנן צעיר ראש חודשים בסוף מצאנו טוב למטה אותי שזה יש בו אין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי חודשים הרגלים אין עלה שמחפכים על טומת מקדש בקדשיו אם אין אין בו ידיעה בתחילה ולא בסוף נכיתמה הנמ

גם זה באים גם כן בזמן קבוע יש ללמוד מאחרים שבאים בזמן קבוע או בשל ראש חודש או בשל יום הכיפורים או דתנא דבר רבי ישמעאל וכמו שאמר תנבי ישמעאל כמו שהוא דרש אז תלמד הנמז אז כחכן שנים וכית הנמ דבר בישמעל אז על זה משיבה הגמרא אי אפשר למה עיקרי אפרח אם מדראש חודש אז שם לומר שמכפרים אותה כפרה דווקא שעיר של ראש חודש שמכפר שכך שכן תדיר יותר מסער הרגלים אומר רק הוא הוא תדיר יותר מסעיר הרגלים ואז אי אפשר ללמוד עליו עשירי הרגלים הם

לא תדירים והיא מדיום הכיפורים דווקא שר חיטו שכפרים מכפר למה שכן מרובה כפרתו מכפר על כל העוונות של עם ישראל זה שעיר בחוץ וכי תהפוך דף ציון משה וכי תהמה הגמרינן ראש חודש מדי יום הכיפורים ולא פרחינן למדתי סיר ראש חודש מיום הכיפורים ולא פרחנו את הפריחה הזאת אז א מה אתה שיבלי על זה אומר מרתם כפרה מכתב כתיבה בראש חודש כתוב לחטאת להשם כתוב כפרה משמע שמכפר השעיר על כל העבירות על כל העבירות שאין מכיר בהם רק השם מה אנחנו לומדים מיום הכיפורים גילוי מיתה

בעלמה הוא זה רק בא למעץ שאין לא מכפרים אלא הטומת מקדש וקדשם אז כיוון שלא לומדים ממנו ממש את הכפרה אלא זה רק מעוד זה רמז אז אז זה אז זה כן מועיד את כל הפלתו אבל אחריי רגלים שלא נאמר בהם בכלל לכפר ולא נאמר בהם בכלל על מעל מכפרים ואתה בא ורוצה ללמוד מימי הכיפורים ש מחפרים על טומת בקדש שקד השחר אז זה יקלם מברך כולם יקלם מברך מה יקלם ממר כולם מילתנו גם רינן ללמוד את עצם הכפרה שמכפרים על טומן על מקדש קדשיו ועל

עבון כרת שיעבון כרת מזה לא לומדים יום הכיפורים למה אני יכול לבוא לך מה ליום הכיפורים שכן כפרתו מרובע אז לא גמרה אלא כדי אמר אלא צד הגמרא מאיפה המקור כדי אמר רבי חמה בר חנינא שעיר כדי אמר רבי בסדר שרב פונה לשם כן זה לא זה לא בדיוק בפוקוס פה טוב בא לקדם עכשיו כן כדי אמר רבי חמ ורבי חנינא שעיר הוא שעיר הכנ שעיר הוא שעיר והתקש שעירי רגלים לשעירי ראשי חודשים מה שעירי ראשי חודשים מכפרים אלא על שאין בידיעה לא בתחילה ולא בסוף

אף שעירי הרגלים אלא מכפרים אלא עד שאין בידיעה לא בתחילה ולא בסוף אז מה המקור אלא כמו שאמר רבי חמ רבי חנינא קמן בגמרא אז הוא ביאר את דעת רבי מאיר היה כתוב יכול לומר אמר בשעירי המועדים שעיר ואמר הוא שעיר בו מוסיף על עניין ראשון שילמד מלמעלה להקישם זה לזה אז הכינה מפה בדעת רבי יהודה תבאר שהוא דורש גם כן שעיר ושעיר ובו הזאת המיותרת שעירי רגלים שכתוב בהם ו יתרה לסרש חודשים שכתובים בפניהם וגם אני אלמד מקש מה שעירי אשר חודשים אינם מכפרים אלא

על טומאת מקדש וקדשיו שאין בהידיעה לא בתחילה ולא בסוף כמו שאמרנו מילה השם חטאת שעיר החיצות שלנו הכיפורים אף שעירי הרגלים אינם מכפרים אלא טובת מקדש וקדשיו שהן בידיעה לא בתחילה ולא בסוף יפה מפה לומדים בעיה עלה כי אמר רבי יהודה על שאין בידיעה לא בתחילה ולא בסוף אני מילה בחי סופו להיוע כמי שיש ידיעה בסוף דמה בשעיר הנעשה בחוץ בחוץ ביום הכיפורים עוד פעם בעיה להו כי אמר רבי יהודה שהשעירי הריגנים וראשי חודשים אני מיל מכפרים הנה על על מה על מה מכפרים עד שאין

בידיע לא בקט אבל לא בסוף האם הנמלד בחטא שאינסופו יבודע שלעולם לא תהיה לו ידיעה על זה מכפרים אבל אם חטא שסופו להיוע כגון שראו אותו שנטמ ש ו הוא לא יודע אבל ראו אותו כי מי שיש ידיעה בסוף דמה אז זה לא נחשב שאין מכיר בו אין בו ידיעה זה נחשב כמי שיש לו ידיעה מדמה בשעיר הנעשה בחוץ כפורים מכפר על זה עוד דין מה אפילו חטא שסופו יוע אבל השתמחה חי שאין מכיר בו אלא השם קרנן בהרק הקדוש ברוך הוא בינתיים אחר כך ח

שמקיר בו השם ושעירי הרגלים וראשי חודשים מכפרים עליו זה הגמרא אומרת שמע לתניה על שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף לחט סופו ליבדע שעירי העגנים בשעירי ראש חודשים מחפרים דברי רבי יהודה מפורש בבריתה של רבי יהודה ש שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף וחטא שסופו להיוע מפורש סעירי הרגלים ושעירי רש הקודשים מחפרים דברי רבי יהודה עוד אמרנו במשנה רבי שמעון אומר שעירי הרגלים מכפרים אבל לא שעירי ראש חודש סעירי הרגלים אמרנו מכפרים על שאין בידיענו בתחיל בסוף אבל שעירי חודשים מכפרים על טהור שאכל

את הטמא אמר רבי אלעזר בישעיה מהתמד רבי שמעון שהוא אומר ששעירי ראשי חודשים מחפרים על טהור שאכלת טמא הנה עכשיו ברוצ רבי שמעון מה היעמה אמר קרא ואותה נתן לכם נשת אתונעדה והיקרא מה זה על מה זה מדבר והיקרא בשעיר דרוש חודש כתיבים ויליף עוון עוון מציץ לומד רבי שמעון גזירה שבה כתוב שמה והיה על מצח אהרון ונשא אהרון את אבות הקודשים ונאמר כאן עוון ונאמר להלן עוון מה להלן טומאת בשר אף כאן טומאת בשר כלומר מה להלן טומאת בשר שהציץ מרצה הוא מכפה על הקורבנות

שקרבו על המזבח כאשר הם טמאים וכאשר הציץ ואז הציץ מכשיר את הקורבן לרצוני השם והבעלים לא צריכים להביא קורבן אחר כאילו הביאו קורבן אפילו שזה טמא אבל כאן בכפרת צעיר ראש חודש מדובר בטומעת בשר טור שאכל בשר קודש טמא אז זה אומרת הגמרא אז זה הם לא לומדים אז אז זה שאמרת הגמרא מהתעמד רבי שמעון אמר כה ואותה נתן לכם עושה את עווידה והיקרה בסיר דראש חודש כתיב להעדיף על אביון עוון מצית אז זה ללמד אותי על בשר טמא שזה שעירי ראשי חודשים אם עול עולין

אף כאן עולין מה בצו מכפר על שום חטא רק מרצה על עולין מה זה עולין קורבנות שעולים על גבי המזבח כאשר הם טמאים כאשר הם טמאים עלה על גבי המזבח גם הצעיר מכפר על טהור לא יכפר על טהור שאכל טמא אלא מרצע לעולים כמו הציץ אומר לו אי אפשר להגיד ככה למה מה עוון העדה כתיב בשיר ראש חודש זה כתוב על עוון העדה מכפר על עוון של אנשים אז לומדים את זה מצוון של רק עוון של טומאת בשר ולא של טומאת הגוף הגמרא שואלת מכדי גמר

גמיר מעדדה צייר ראש חודש בציץ למדים בגזרי השבת זה מזה אז הגמרא שואלת אם ככה נכפר דראש חודש אדידה והדציץ השעיר של ראש חודש יחפר גם על תאור שאחת בטומאה וגם ירצה הקורבנות שקרבו בטומאה זה גם מה שהציץ מכפר ונבקה מינה לכד נשבר הציץ אז עדיין יש את השעיר לרצות במקום הציץ איך נשבר הציץ עכשיו אין אותו שהוא יכפר אמר קרא אה עוון עוון אחד הוא נושא ונושא שתי שני עוונות איך כתוב שמה שעיר ראש חודש כתוב באותה נתן לכם לשת את עוון העדה עוון אחד

לא עוונות לא עוונות רב שאמר מתרץ באופן אחר מאיפה אנחנו לומדים שלא מכפרים הציץ בראש חודש אל מה שנאמר בהם דווק דקה ולא על דבר אחד על השני כתיבה עוון העדה ומה שכתוב העדה לא עדה העדה עדה ולא קודשים כלומר הוא נושא דווקא את עוון העדה ולא מרצא על קדשים והתם בציץ כתוב עוון הקודשים ולא הקודשים ולא קדשים קדשים עד ולא עדה לא מכפר על אכילת קדשים טמאים קדשים ולא עדה אשכח על סיר עוד ש חודשים שמחפרים עתושה אחת את הטמא כמו שלמדנו בגזרה שבה של

מציתיר רגלים דמכפרי על שאין בהידיעה לא בתחילה ולא בסוף מןלן כמו שאמר רבי שמעון במשנה אומר כדי אמר כדי אמר רבי חמ רבי חמה ברבי חנינאן בגמרא כך הוא הסביר את דעת רבי מאיר שהיה יכול לומר בסר חודשים שעיר ושעיר ואמר הוא שעיר למה אמר עם ו להקיש ללמוד אחימה ואזנו ולמדנו זה מזה חינמ לדעת רבי שמעון שעיר הוא שעיר ויתקו שעירי הרגלים לשעירי ש חודשים שכתוב ויתרה ש לסירי ראשי חודשים שהם כתובים לפניהם אז הקש מה שעיר דעות חודש בנט דקודש מחפרה כלומר בעניינים של

קודש על טהור שאכל קודש טמא הבסירי רגלים דקודש מכפרה ש כלומר שהם מכפרים עליו על טומאת מקדש וקדשיו שאין בידיעה לא בתחילה ולא בסוף וכי תם אני אכפר עדראש חודש שירי רגנים יכפרו טהור שאכל קודש טמא נטאר על חודש אומר אי אפשר מרינן אותה אותה נושא עוון ואין אחר נושא עוון דווקא מה שכתוב בסיר ראש חודש סיר ראש חודש דווקא נושא עוון טהור שאכל קודש טמא ואין אחר נושא עוון לא יכול לכפר על האחרים תמה איך עכשיו אותה נתן לכם לשת את עוון כן וכיתה נכפרו

עד יום הכיפורים אולי שעירי רגלים יכפרו את הכפרה של הסר החיצון של יום הכיפונים שמה שאין בהידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף גם דבר זה לא ייתכן למה העמרינן אחת בשנה שכפרה הזאת לא תהיה אלא אחת בשנה בעניין שעיר אמרנו אחת בשנה נכפר עליכם כפרה זו נות אחת בשנה אז אין צעירי הרגלים מכפרים על זה המי אז הגמרא שואלת על מה היא מכפרים אז על מה הם מכפרים היא על שיש בה ידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף הדבר הקורבן הוא זה לא מכפר על זה למה

יש להם להביא קורבן היא על שיש בה ידיעה בתחילה ואין בהידיעה בסוף היסירה נעשה בפנים ביום הכיפורים טולה עד שהיו ודע לו הכפרה הזאת לא תהיה אלא אחת בשנה היא על שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף הי שעיר הנעשה בחוץ בוכיפורים מכפר אחת בשנה הכוכח אינו מכפר על שאין בידיעה לא בתחילה ולא בסוף למה יש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף יש בה ידיעה בסוף ואין בידיעה בתחלה זה כבר למדתי אלא ודאי זה בא לכפר לי אין כ לא בתחילה ולא בסוף

עוד אמרנו במשנה אנחנו עכשיו בדף י בדו של היום רבי מאיר אומר כל הסעירים כפרתן שבע אמרנו שהם מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו שאין בהידיעה בתחילה ויש בה בסוף שאין בהידיעה לא בתחילה ולא בסוף כל הכל הסעירים כפרתן שבא על הכל מחפרים גם על טאור שאכלת מהכל אמר רמ אמר רבי חמםבר ברחנינה מה הייתה לרבי מאיר שאומר שזה מכפרים על טובת בקד על הכל הכל המקרא שעיר הוא שעיר כתוב בסעירי הרגלים הוא שעיר עזים אחד לחטאת היה צריך להגיד שעיר עזים אחד לחטאת הוא שעיר הוא

קשו כל השעירים זה גם של יום הכיפורים גם של רגלים גם של ראשי חודשים הוא קשו כל השערים זה מוסיף על עניין ראשון ו מוסיף על עניין ראשון כלומר הו על השעיר שנכתב קודם לכם מישים מסעיר ראש חודש יש לימוד שכולם מכפרים על תרושך טמא צעיר של יום הכיפורים מחפרים על אין בו ידיעה בתחילה ויש בו ידיעה בסוף צעיר של רגלים מחפרים אין בו ידיעה לא בתה ולא בסוף ולכן אחד נומן מהשני כן כן אמר אז עכשיו הגמרא אומרת כסגדתך כל אחד מחבריג אמר כל שעיר

ושעיר לומד מהסמוך לו בהקש חברו למד בהקש מהסמוך לו ולמד תחתון מעליון ואחר כך ועליון מתחתון שתהיה כפרתם שווה אז הגמרא שואלת איך אפשר שר ואמר רבי יוחנן כל התורה כולה למדין למד מלמד חוץ מקדשים שאין למדים למד מלמד שאלה חזקה כל התורה אתה יכול למשור ללמוד למד ללמוד מהקש דבר שהוא עצמו נלמד בהקש למד מלמד דבר שהוא נלמד בהקש אתה יכול ללמוד ממנו חוץ מקדשים שאין למדים למד מלמד אז איך איך יכול עכשיו שעיר ללמד לי בהקש מה סמוך לו שלמד בעצמו בהקש אלו חברו

למד בהקש אתה רוצה לדיו שהוא ילמד גם בהקש אי אפשר הגמרא אומרת לא קשיה כולו מכמה זה לא קשה אין השעירים לא לומדים ממש אחד מן השני כולם לומדים מהראשון חודש כן הו שנאמר בהם מקישק צעיר לא רק לסמו מוכני אלא לכל אלה שהנאמרו לפניו אז כולו מכמה אתה רואה כן מהראשון מהראשון מסעיר ראש חודש שמה כתוב לכפר טהור טהור שאכל טמא על זה זה מכפר ראש חודש והוא למד מאיפה מכתובים אחריו לכפר על כפרתם כמו כן כולם למדו מיום הכיפורים לכפר על אין בידיעה בתחילה

ויש בידיעה בסוף והוא למה לכפר את כפרתן זה הולך אחד על השני תינח כל דכתב בהוסעיר אז לכן הו הזה מקישים ולומדים הצרת ויום הכיפורים זה לא כתב בשעיר מלן רק כתוב שעיר בשבועות עצרת וכן יום הכיפורים מנן שהשעירים האלה יחפרו על הכל אלא חוזר בו אמר רבי יונה אמק אלה תעשו להשם במועדכם הוא קשו כול העמדים כולן זה אלא זה כלומר אני מקיש את כולם ללמוד שהשערים של כולם מכפרים את אותה כפרה וכשו אלה תעשו להשם במועדכם מועדכם כן זה עושה שכל המועדים כולם שווים

בכפרה והראש חודש לא מועד הוא אתה יכול להגיד לי ככה אבל ראש חודש זה לא מועד מועדים הבנתי ראש חודש מניען נפרע ראש חודש למה יקרה מועד האמת שגם ראש חודש נקרא מועד כדאמר ביה דמרה תמוז דיישת מדו מדיוה דכתיב קרא עליו מועד לשבור בחורי חודש תמיד תמוז של אותה שנה עשו אותו 30 יום בכוונה למה שהם יחזרו ב200 בז בח ואז בלילה של 90 הם בכו ובלי תשעה באב בכו ואז נגזר להם שיכנסו לארץ רעיין הזה דכתיב קרא עליו מועד אין וזה מפורש אתה רואה

שסיבה הקדוש ברוך הוא שהוסיפו על מועד עוד על חודש תמוז עוד יום אחד שיהיה 30 יום ואז זה יבוא טוב שבהם חזרו בחטא ובלילה שתשעה באב בכו אז מכאן אתה לומד מועד אתה ראש חודש נקרא מועד אמר רבי יוחנן מודה רבי מאיר בשעיר הנעשה בפנים שואנו מכפר פר כפרתן ומי שאמר שכפרת כל השעירים שווה מודה בשעיר של יום הכיפורים שנעשה בפנים שזה לא מכפר את כפרתן של שער השעירים וגם הם והן אינן מכפרים כפרתו של יום הכיפורים למה הוא אינו מכפר כפרתן כתוב אחת דורש רבי

מאיר אחת בשנה כפרה אחת מכפר ואנו מחפר שתי כפרות אז אז אי אפשר ללבוד מזה הן אינן מכפרים כפרתו של יום כיפור למקרה אחת בשנה כפרה לא תה אחת בשנה והם לא יכולים לכפר עליו אם ככה יהיה הרבה כפרות בשנה אין תניהנמי על שאין בידיע לו בתחילה ולא בסוף כמו רבי יוחנן דבר שאין בו ידיע לא בתחילה ולא בסוף אבל שאין בידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף ואל טהור שאכל את הטמא שעירי הרגנים שעירי גם שעירי חודשים וגם סעיר הנעשה בחוץ מחפרין דברי רבי מאיר

ואילו סעיר הנעשה בפנים שיראה רבי מאיר לא הכניס וכפרתה נמ שיראה גם כפרתו של שעיר הפנימי שזה על ידי ידיעה בתקילה ואין בו ידיעה בסוף נמי שיראה לא אמר שעירים אחרים מחברים כפרה את הכפרה הזאת למה שהוא סובר ששעיר הפנימי לא מכפר את כפרתן ששער השעירים וגם הם לא מכפרים את את כפרתו כמו שאמר לנו רבי יוחנן עוד אמרנו במשנה היה רבי שמעון אומר שעיר ש חודשים מכפרים על טור שאכל טמא ושל רגלים מכפרים על שאין בידיע לא בתחילה ולא בסוף ככה אמרנו במשנה שלא יום

הכפרים מכפרים ש בידיעה בתחילה אבל יש בהידיעה בסוף עכשיו הגמרא שואלת בשארי חודשים מורכי הדרגלים מה שאמר רבי שמעון ראשי חודשים לא מכפרים עשירי רגלים אתה יודע מאיפה הוא לומד את זה דמר קרא עוון עוון אחד הוא נושא ואין נושא שני עוונות למה כתוב שמה בשיא ראש חודש על עוון העדה אז דווקא בלשון יחיד עוון לא עוונות מה שבעוון אחד הוא נוסענו יוצא שני עוונות אז הוא לא מכפר אלא רק מי שנאמר בו על ראש חודש אל דרגלים נכפרו עד ראשי חודשים אומר המרכה אותה אותה

ואין אחר נושא ואין אחר נושא עוון את העוון הזה נושא אותה נושא עוון שי ראש חודש דווקא אותה נושא עוון ואין אחר נושא עוון יפה בשלמה דרגליים לא מכפרים עד יום הכיפורים. למה?

למה ככה שנה? בסעיר הכיפורים, בשעיר הפנימין של יום הכיפורים כתוב אחת בשנה. כפרה זו לא תהיה לה אחת בשנה. אז הוא קשיו סר החיצון וגם כפרה תהיה לו אלה רק אחת בשנה.

אז השרירים האחרים לא מכפרים עליה. אלא דיום הכיפורים נכפרו עד הרגלים. למה שלא ככפרו? אלא עדיום הכיפורים נכפרו עד כעד רגלים.

עמכה אחת כפרה אחת מכפר ואני מחפרש שתי כפרותזה הכל וה כתיב אחד בסיר הנשא בפנים הוא דכתיב ואיך לומדים מזה לסיר החיצון זה סיר הנעשה בפנים אמרקר מלבד חטת הכיפורים שזה שעיר הפנימי חיצוני פנימי כלומר שגם בו נאמר הדין שלא מכפר אלא כפרה אחת. כפרה זו לא תה אחת בשנה. רבי שמעון בן יהודה אומר משמו של רבי שמעון של רבי שמעון בר יוחאי שעיר של ראש חודש מכפר מה אמרנו במשנה שעיר של חודש מחפר על טהור שאכל את הטמא מסירי רגלים גם על זה על טומאת

מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה בתחילה ולא בסוף רע כלסולי עזוב עזוב הוא מסדר הוא מסדר זה צד שמאל שלא זה עובד זה עובד טוב עכשיו כן בסדר אני אקריב את זה נכון אז הרבי שמעון בן יהודה אומר משמו של רבן שמעון בר יוחאי שעיר של ראש חודש מכפר על שאכלת טמא בסירי רגלים מחפרים על על זה אתה שאכל אתמקדש וקדשיו שאין שאין בידיעה בתחילה ולא בסוף סוף בסעיר החיצון שהם מקופרים מכפר על שניהם הגמרא שואלת מה ישנה דראשי חודשים דלא מכפר דרךגלים דמקר עוון עוון אחד

הוא נושא ואין נושא שני עוונות דרגלנמלא נכפרו עד דראש חודשים דמ קרא אותה אותה הוא נושא עוון ואין אחר נושא עוון אותו טבה למה למה אמרת לי שראשי חודש מחברים על דרגלים אז גם רגלים למה דמקרה בס ראש חודש כתוב ואותה נתן לכם לשת את עוון העדה עוון אחד שתהור שאכל טמא הוא נושא עוון אחד הוא נושא את האור שאכל טמא ואין הוא נושא שני עוונות אז לכן לא מכפר על של רגלים רגלים למה לא נכפרו הדרך של חודשים אתה אמרת לי שכן מכפרים דמקרא אותה

גם אחד רק אותה הוא נושא עוון ו ואינו אחר נושא עוון אז איך ייתכן סובר רבי שמעון שמחפרים גם סירי רגלים על עוון הזה אומר אותה לא משמע דורש אותה לכן סובר ששעירי הרגלים מחפרים על ראש חודש כי האותה לא מדבר על החטא מדבר על ה על האותה האותה יכול הרבה לעומת עוון זה אחד המילה אותה יכולה את העוון זה הולך לו זה אחד כי זה עוון אחד אבל אותה זה יכול ככה נראה כן בסדר הגמרא שואלת מה יש הדרגלים דלא מכפר דיום הכיפורים למה ככה

סובר גם תנקמה בדעת רבי שמעון דרגלים לא מכפר דיום הכיפורים בגלל דאמר קרה אחת בשנה כפרה זו לא תהיה לה אחת בשנה והוא קשיו סעיר החיצון גם כפרתו אלא אחר כך אחת בשנה לכן אי אפשר שיכפרו כך שעירי הרגלים אחת בשנה יחיד יום הכיפורים למלא נכפרו עדי רגנים למה אחת כתיב כפרה אחת מכפר ואינו מכפר צבי כפרות אז כיוון שהוא קש אליו סירי חיצון אז גם הוא לא מכפר אלי כפרה אחת תע צדיק גמרא עוד פעם אחת לא משמע לי המי למה לא למה לא משמע

לו לדרוש טבת אחת אתה יודע למה למה כי כתיב אחת בסיר הנשא בפנים כתיב אז לכן הוא אומר אי אפשר לדרוש את זה על סירי החיצון י דרגלים למכו עד יום הכיפולים כי כתיבה אחת בשנה בסעיר הנעשה בפנים כתיב אז זה אותו דבר אומר לעולם אחת משמע עליה כלומר צעיר הפנימי מדהם חטת הכיפורים אחת בשנה יכפר אז לעולם אחת מאחת בשנהרקרק כן רק אחת משמע לי אז למה זה לא ככה בשענה רבי שמעון לא דורש את דאמר קרב וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה קרנותיו דמזבח

הפנימי הוא דכפרה אחת בשנה ואינו מכפר שתי כפרות אבל הדחיצון אפילו שתי כפרות למה לא הוקש הסיר החיצון רק לסעיר הפנימי לא למזבח הפנימי בדיוק עוד אמרנו אמרו לה ואני חושב נעצור כאן כי אחר כך זה סוגיה אה עוסקת בקדשים עכשיו אמר הוא לאמר רבי יוחנן תמידין שלא יצרכו לציבור נבדין תמימים כלומר תמידין שלא צרכו להקריב את קורבן התמיד נוטרו מתרומת השנה שעברה אי אפשר להקריבן עכשיו מה עושים להם תקנה שיכלו להקרב השנה נבדין תמימים פודין אותן על מעות חולין אפילו שהם תמימים לא צריך עד

שיראו בדרך כלל כלל לבדות צריך שיראו וישתעה המאות האלה נעשים הקדש ממקומם והתנלאים יוצאים נחולים אחר כך חוזרים וקונים באותם מעות תרומה חדשה ויקרבו בשנה זאת אני יודע תמיד את זה לקבוע זה ככה עושים קיץ המזבח פודין אותם חשבתי את אותם עצמם נשאר לי קורבנות נשאר לי כסף נשאר לי כסף אני קורא בזה קורבנות לא זה קורבון ממש כסף לא לא מה זה קיץ המזבע נשאר לך כסף מה תעשה עם הכסף עוד דבר אבל זה פה מדבר על קורבנות כי אני יודע פה מדבר על קורבנות

נבדים תמימים פלא אפשר לבדות אותם איך שהם תמימים ואז הם יוצאים לחולין והוא קונה אותם מעות שנה חדשה תן יוציא נחולים אחר כך חוזרים קונים אותם ממעות של התומה החדשה יקר בשנה זו הטיב רבא וכאמר להשמעתה אמר לרב חסדה מן צית לך ולרבי יוחנן רבך וכי קדושה שבהן איךלך מה זה פודים תמימים פלא כן אין דבר כזה בעולם איפה הלך אמר אמר לה את לא תסברה דלא אמרין הקדושה שבהן אין לך הלךה אומר לו רבא לרב חסדה שאתה אמרת לי את הדבר הזה האם אתה לא

סובר ככה וכי אתה לא צובר כמו רבי יוחנן שלא אומרים בדברים של ציבור קדושה שבעניה חנה לך יש תקנה והתנן מותר הקטורת מה היו עושים בה מפרישים ממנה שכריא אומנים מחללים אותה על מעות האומנים ונותינו אותה מני בסכרן חורז קחינותם תראומה חדשה והמי ונם הקדושה שבענין הלך איך אתה פודא כתורת אמר לה כתורת כ אמרת שנ כתורת דקדוש דומינם אתה לא יכול לשמור משם זה לא קורבן אלא מעטה לא תיפסל בתבול יום אם זה קדושת דמים נגע בתמ טבל עדיין לא יריב שמשו לא תיפסל למה

תניה נתנה במרטשת נפסלת בטבול יום כן זה ארוך אנחנו נעצור כאן מאוד יפה שהשתתפתם עמנו רק אנחנו צריכים ללמוד הלכות אתם יודעים לא לא לפני ההלכות יש מבחן תביא לי את המבחנים חלק מבחן עוד עוד מבחן לי צריך עוד בינתיים כן צריך עוד כן תן לסו לי מבחן מקבלים מתנות סולי יש הגרלה ומי שעושה מבחן מקבל מתנות זה אני זכיתי ב הטלפון מה אתה אומר תן גם לחזקיה לא עכשיו איפה המתנות מה הם ירושלים מה הם המתנות איפה אה הם יזכרו אחר כך יקבלו כי המתנות

בירושלים טוב מי שעולה היום לירושלים א תגיד לגי שיתן לו 20 סידורים של א של שבועות יפות יפות של הוצאת עוד יוסף חי 20 סידורים בבקשה שיעשה פה הגרלות וגם להביא אני יכול לתת לו מפה גם מקבל אילולה דרשבי נעשה גם על זה הגרלות אז בוא נראה יש לכם הגרלות מאוד יפות אז השאלה הראשונה נשבע שחק כיכר זה היום ועבר עבר היום ולא אכל כיכר זה היום ועבר ולא אכל מדוע למה הוא לא לוקה מחלוקת בין מי למי הוא שאל למה לא לוקה הוא לא שזה

מחלוק לא זה כי זה לו שאין בו מעשה שתי טעמים אחד של זה אחד ש אבל יש מישהו שכן לוקה אבל שנו לא לוקח ש זה לא בי יש שני דברים גם שאין זה לו שאין בו מעשה וגם התראה ספק למה אי אפשר לבד בין בכור בשטרות בין גומו כלל ופרט וכלל מדויה מבין חודש תפתה כלל כסף חמש שקרנים פרק תפדה חזר וקנל קלל פתוחדק פרק אז זה ריבוי ומא או זה אותו דבר בגלל ש דיבוי במות במות שטרות כן כלל מה שומר לפרט מה הפרקט

א קופו ממון לא קופו מטלטל ואין קופו ממון כן זה בכלל לא פרט זה הרי כסף מטלטלו ממון זה אה בגלל אתה אומר השטר הוא כן מי נמצא שם יצחק אז מי יש פה? מה זה ספחת?

דבר שהוא נספח. כתוב בתורה בהרץ ושעתפחת זה תפל אה בוקר טוב היית פה בשבת זהעת ולספחת אדם האבץ רוצה להישאר אצל אדונו ונרצע האם אפשר לרצות זו על ידי שפוד מעץ המרצע צריך שיהיה כאין מרצע תלוי אם אתה לומד מכלל אופת אוכלל או ריבוי ומיעות. אם אני לומד ריבו מעות אפשר גם מעץ. ואם אנילמד קנופת אוכלל רק במרצע לדעת רבנן מה הדרגות של לבונית הצרעת השאלה אחר כך אז קודם הצלח מהזה יסורים יסורים של דה כן שעיר הנעשה בפנים שיר שנעשה בפנים טולל למי שהייתה לו

ידיעה בתחילה ולא נודע לו עדיין למה נפקמנה למה בשעיר ראש חודש כתוב להשם גם 100 הרב שילו 100 100 שק או 100% מה אתה עושה יעקב יעקב בטלפון לפתוח הלכות עשית 100 אמר לך 100 אצלי אצלי אנחנו סימן יזכות בסדור הלכה יש לו כבר אבל כשהוא רואה את המתנות אז נראה אותו אחר כך לא כל המתנות מגנים עוד היו לה ג' כנפות ועשה בהם ג' ציציות או ציצית אחת ושוב עשה לה כנף רביעי ועשה בו ציצית פסולה משום תעשה ולא מנעשוי שצריך בשעת נתינת הציציות שהיה

הבגד חיה בציצית פה הוא לא היה חיה בציצית היה לו רק שלוש כנפות הוא לא היה חי בציצית שהבגד התחיה בציצית כבר יהיה בו ציצית הלכה וואו אין כופרין את הטלית ומטיילים ציצית כנפיה כמי שהיא כפולה למדתי שמותר לעשות את זה הוא קיבל את הטלית והוא עשה בו ציצית כשהיא כפולה אין כופלים את התלית ומתילים משום שזה עתיד לפתוח נמצא שהציות יהיו באמצע אבל צריך לעתיד בארבע כנפי הפשוטים אלא אם כן תפרה כולה שאז הוא לא עתיד לפותח על זה כן ואפילו מרוח אחת כלומר אם

אפילו אם תפק ברוח אחורין אפילו בלא תפירה וטוב לעשות את הציצית אבל לא לברך עליה תיל ציצית על ציצית מה זה שאומרים אפילו בלא תפירה כלומר אם הוא מקפל אותה בלי תפירה גם טוב לעשות את הציצית.

היל ציצית על ציצית. היה לו בבגד כבר ארבע ציציות ושם עליהם עוד ציצית. אם נתכוון לבטל הראשונה חותך הראשונה וכשרה. אם נתכוון להוסיף על פי שחטת על משתן פסול תעשה מנו ניסוי.

וכן עיקר. יש מכשירים בכל עניין וכן עיקר. אה קודם שחתך הראשונות פסול בכל עניין. מלבושים שהם פתוחים מן הצדדים למטה היום יש כזה גופיה כזאת נכון ויש להם ארבע כנפות לצד מטה מה להם סתומים אם רובו סתום פטור ואם רובו פטור חייב חציו סתום חיצו פטור מתינו אותו לחומרה חייב בציצית וצי בו בשבת זה מסוי אבל לך להכשיר את מקום השרות מקום השרות זה הפתוח בליבול זה לא אה צמר לא צמר יש צמר טוב לאשכנזים זה טוב מאוד זה דאורייתא זה הלכה מהרמבם איך הלכות גזלה

ועבדה פרק שלישי נכון כןזה לא זה של שבת לא ממש לומד את זה על הסדר עכשיו כ הגוזל חביד יין וחבלו והרי איש שווה דינר בשעת הגזלה והוא קרא אסור בעמדה ארבעה אם שבר את החביד או שתה אותה או מחרה או נתנה במתנה אחר שהוא קרם משלם ארבעה ובה כשהתוצאה מן העולם שוליניחה הייתה חוזרת בעצמה שברה מאליה או עבדה משלם דינר יפה כשעת הגזלה הייתה שבה בשעת הגזלה ארבעה בשעת ההוצאה מן העולם דינר משלם ארבעה כישת הגזלה בין ששיבר אותה או או ש שתיה בין שתשברה

הוא עבדה מאליה כן כ יוצא בזה זוהר איפה גבס שמצ אה כןגע יופי ברוך הבא היום זה יג נכון כן תקו איפה אנחנו צודק 86 שרנה שנה זה היה מעשה יפה איפה בדף תקה 86 הוא בירך אותם את הערבים האלה שפגש למה אמרו לו שהם שמעו פה כל א של החמורים אומר עכשיו יש לכם בדרך ניסטים אתם תנצלו מהם זה למדנו את זה בשביל זה אני הולך לפה עד פה למדנו אמרו לו חבריה עתר דרבי שמעון של באיך איך איך אנחנו יודעים איפה אמר לו שבו

כולם מראה פסיען דבעירה לא יד פסיען אתמן בפנחס החמור יודע לבד טעין חמר וחמרטה ואוח מן ואזמן הנה הפסעה פנחס לא טען את חמרו מכוון את צעדיו לא הטע אותו והוא הלך לבד שרינה זמנין עד רבי בנעזר תקנך ספנימין בוא נתקן את עצמו נקבל פני השכינה זה רשבי תראה איך הוא אומר לו דפגנן פה פזו תר צו לפנינו פנים גדולות רשבי וחבריו שמע רבי שמעון דחמרה אמר לחבר נחום דכלה דחמרה דסבא חסידה תערגב סבע חסיד זה רביעס קם רבי שמעון קב חבר ד רבי שמעון מרב

שראול שעדש כנפלאות עשה מזמור זקיף טעמה לעמזמור פסר גדול אמ אלרשים טעם הרבה דעתו מזמור שטעם גדול מעתר בעתעלה לעלה על רש זכיף מנבה שירדה אינון פרות בינון גועין דבו געלו הפרות שנחמו פשתים עם ישראל שבו את הארון והייתה הפרות שלות שהחזרו את אהרון שירו לדוני שיר חדש מי הפרות הימרות למען בואו אבר שירו לכמה רתיחים שלמעלה לכמה מרכבות לכמה ממנה לכמה דרגין תבוא אתם דמה כל כנאהרונה מלאכים מלאכים יצאו לקבל את הארון לא נבו אמרהם שירו לאדוני שיר חדש לך רשות זכר מהתמך שיר ומשה

אמר שירה מוקב אלה במשה ארונה חדה זאת נפקה מןגותה היא ולסה ולעת גר את השירה הזאת נוכבה אבל אהרונה אומ גני בגב נפיך גינ דאבה גני בגב שיר חדש כנפלאות עשה מה דעבד בפשתים דבידון הושיע לא ימינו למן עצמו עצמו הזמור עצמו חרה חגה כל זמור שווה לנקפת הנה חדבר אמר מ לגבי כן שרח לגבי אבוי שבוי כתפורה אדוני בכוח בכוחן הודש כוח הנה כוח מדי גבינו מפני או שחו תקפח כתבח ז קדשו דרנדלים תקפה ב יפה עד כאן רבותיי שם יברך אתכם בכל הברכות והישועות

מי שברך לאבותינו הקדושים יצחק ויעקב משה ואהרון יוסף דוד שלמה ברך בשבו מצור כל הקהל הקדוש שם מאזינים גם כן דרך הפלאפון דרך הלויין וגם מה הצדיקים שבירושלים דע מה יברך אותכם זכה אתכון בתפה סגן סדר בציבה זיגלת אלא ישועה וחיים טובים אינ רפנ להם רפואה וישועה וחיים טובים שחים נשבע בסולות טובות וישועות דונות זכות הרשבי יגן בעד כל הקהל הדר היילה מים דר היילה ד מדהים ברכה לזיווג שעות דולות וכן יהי רצון