הדף היומי מסכת קידושין דף ס הרב בניהו שמואלי שליט"א כז תשרי תשפד

רגע את הרב אני רק בגלל הרב לא בגלל התורה מי אני הרב הוא התורה הוא הספר בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש זח כז בתשרי תש פד אז הנה בעזרת השם יתברך זכינו לבוא גם היום ללמוד תורה זה זכות גדולה בעזרת השם יהיה ישועה גדולה לעם ישראל היום זה ערב ראש חודש מוקדם של חודש חשבן ביום מוצאי שבת זה ראש חודש בערב ביום שבת זה ערב ראש חודש אבל לעשות צום ולעשות תפילות חנונים בפרט בעת הזאת זה רק עכשיו צריך ביום חמישי לכן

היום בעזרת השם בשעה שתיים בצהריים להתאסף כולנו לישיבה וכל אחד במקומו לקרוא כל התהילים שבעה קורטי ברית להגן על עם ישראל לפצות להושיע שהקדוש ברוך הוא לא יכעס עלינו להראות לו שאנחנו אכפת לנו ואנחנו חוזרים בתשובה משתדלים בעבודת השם הנה זכינו לשבת בצילה דמותה עם ישראל עם מיוחד בוטח בקדוש ברוך הוא אדם כשהוא יושב בבית שלו צריך צל קורה צריך צל קורתו הוא בטוח הוא קצת בוטח בעצמו לא מפחד אבל אם הוא יוצא מחוץ לבית הביטחון שלו מתמעט עם ישראל כל השנה כולה יושבים בבתיהם הם

מפחדים שמ ירום לבבם וישכחו את השם אבל מגיע אחר כך סוכות כל אחד יוצא מהבית איפה הולכים לצל סוכה שמה זכינו מתבלה להם ביטחון אמונה שמחה עכשיו הם לא הם לא בצל אמונתו ביטחונו של הקדוש ברוך הוא מי שעושה תחת צל האמונה למשל למשל אדם מסתגר בבית שלו מפחד מהסטים מה הוא עושה יש מחבלים איזה נועל את הבית נולים חזקים שורה בפחד אולי פרצו לו את המקום הוא שומע כל המלך מבחוץ המלך בא עם הפניה שלו אז הוא אז הוא יכול לצאת מיד הוא פותח את

הד פרת אם המלך קורא לו פותח את הדלת יוצא בשמחה אין לסטים מצוים איפה שהמלך הוא הולך לכל מקום שמוליכים אותו זה הביטחון שלו הגדול אותו דבר זה עם ישראל האדם זה ישראל אנחנו הבית זה המשא ומתן והעסקים שלנו כל השנה הליסטים זה יצר הרע זה מלאכי חבלה נרבים עמו המלך זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא פמלייתו זה ה שבעה רועים אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף דוד כל המלך קורה לצאת ושמחתם לפני השם אלכם שבעת ימים אומר כל הימים שהם בבתיהם אשרי אדם מפחד

דמין אבל עכשיו והיית אך שמח בסוכות עם ישראל יוצאים מבתיהם עושים סוכה תחת כנפי השכינה בדיוק גמרנו את הסוכות צריך ללמוד מזה מוסר לא לפחד אוי ואבוי מה שקרה איך ש באו האוייבים הללו המחבלים נכנסו בצד דרום של ארץ ישראל ואיזה חבלות עשו כבר עד היום זה 1300 הרוגים ואיזה 152 שבועים מה נענה ומה נאמר כמה ביום שעכשיו כתוב בדיוק קיימנו כיצ פננו בסוקו ביום רע סטרני בסתר אולו בצור בני איזה דבר זה איזה איך הקדוש ברוך הוא שומר עלינו יצאנו מהסוכה והנה באו האוייבים ולכן

צריך חזק חזק לבכות להתחנן לבורא עולם שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו בעזרת השם בישועתו יצייד אותנו מכל צרה וסוכה זה לא דברים פשוטים אתם יודעים שבדרך כלל כש כשאדם בונה בית אז יש לו קו עמידה חוט איך לבנות את הבית אבל כאשר אדם הורס בית אז אין לו כב מידה הורסים ככה כתוב כתוב בפסוק באכ חשב השם להשחית חומת בציון נתקו מה זה נתקו דרך העולם בונים בית בדירה מזמינים מומחי ש שרטת קווים כדי להדריך את הבנאים איך לעשות אבל כשעושים הורסים יש חורבן של אבנים

לא צריך לנטות קו שוברים וגמרנו אלא מידת הקדוש ברוך הוא גם כשההוא הורס הכל בהשגחה פרטית כל נפילה ונפילה כל צער וצער זה שרטו נקבע מאת הקדוש ברך ה איך להוריד איך לעשות הכל בכתב השם עליי הגדיל אין ולכן אדם אין לו מה נטר אפילו כחו שערה יותר ממה שנגזר לא יהיה שום דבר יותר ממה שנגזר כחוט השער אצל הקדוש ברוך הוא זה הכל מחושב זה ואיזה וראינו את המכה עכשיו אדם יגיד אין פה שום חשבון זה צרות כאלה גדולות ש באים על עם ישראל שלא

יבואו יותר הנה איזה בעיה גדולה לקחת בני אדם נכנסו לבית אחד עשרה ילדים קשורים קרוטי ראש איפה שמענו עם ישראל שמע את הדבר הזה לקחת אותם אחרי שהרגו אותם מתעללים בהם להוריד להם את האוזניים ואת העיניים איזה בושה וחרפה זאת איזה התעללות אחרי שהרגו אותם ממלכים אותם בחומר נפץ כש יבוא אחרים לתפוס אותם להרים אותם שיתפוצצו עם זה ביחד זה צרה גדולה זה אומר לנו אבל אסור להתייאש הייאוש זה רעל קשה צריך לדעת שהכל ממנו יתברך הוא מושל בעולם ו זה אי אפשר לדעת מי זה

הנשמות האלה מה אנחנו ולהתפלל ולבכות לקדוש ברוך הוא שיושיע זהלא תפשל חס ושלום השם יעזור איך אנחנו אומרים אדוני אם לאך לעולם וען מתרגם התרגום אן קלוס השם מלכותי קיים לעלם ולעלמי עלמיה התרגום לא דומה למשמעות למה כתוב השם ימלוך זה לשון עתיד ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד הקדוש ברוך הוא ימלוך אבל מלכותי קאים משבע עכשיו על ההווה כבר מהתה הקדוש ברוך הוא מולך בתחתונים אז אומר זה מגיד מקוזניץ תורה שמכתב מורה על דבר שרואים בעיניים מה שנכתב בדיו על הספר התרגום זה תורה

שבעל פה מורה על דברים שאי אפשר לראות העולם הזה זה עולם של העלמה של אסתר מה זה עולם לשון העלמה הכל נסתר קשה לראות תמיד את מלכותו של הקדוש ברוך הוא אבל לעתיד הגדל ויתקדש שמ רבה גדל שמו של הקדוש ברוך הוא אז כל העולם יראה את מלכותו של הקדוש ברוך הוא ימלוח בלשון עתי עכשיו מלכותי קאים האמת כבר עכשיו הכל לטובה כ אפילו מה שאדם רואה מה קורה אנחנו לא מבינים אתה רואה את זה קשה אבל אבל לעתיד מפי עניו תצא הרעות אבל הכל לטובה

לא צריך להאמין באמונה שלמה שהכל ממנו ו עוד לעתיד אנחנו נראה שהכל באמת היה לטובה אבל עכשיו אנחנו לא מבינים כן אנחנו כואבים מאוד את הצרה הגדולה בדרך כלל באחרי מנחת שבת קודש היה חפץ חיים נוהג לשבת עם המתפללים בבית המדרש והיה אומר להם איזה דברי אמונה התחזקות כדי למשוך את לב שומעים פעם אחת סיפר להם מעשה שהיה באיש פשוט נהג בין מנחה של שבת קודש לערבית את מוציאי שבת לשפוך סיחות לפני הקדוש ברוך הוא היה אומר תהילים מעומק הלב בהשתכרות מהש תהילים כל הקהל היה

בוכה איתו בפרט אם הייתה לו איזה צרה היה מתחנן שנע הקדוש ברוך הוא אומר פעם אחת נכנס זורח לבית המדרש ראה את היהודי זה מה זה פסוקי תאנים ביזה השתפכות הנפש באיזה התלהבות הוא אומר גם אני אעשה כך לקח ספר תהילים תחיל מספר להם מחפץ חיים מה זה תהילים רואה את זה באיזה השתבחות כל פעם מסתכל עליו ועוד עושה כמוהו יזה כוונה ברגע הוא רואה איך הוא פורץ בדמעות של איש אז גם הוא פורץ מצפון של איש הצטרף עמו בהלם נשבר אחרי התפילה ערבית נגש אליו

האיש הזה שהגיע אורח אמר לו תגיד לי מחילה שאני מדבר איתך אבל אולי יש לך איזה בעיה משהו אמרת כל כך טילים ואיזה בחיות אומר תגיד לי דאגה ב שחנה אומר לו תשמע יש לו בת שהגיעה לברקה צריכה להתחתן וההיא בצער גדול מה זה קדדת ות מה זה יפה הכל יש בה מידות טובות הכל ולא לא מוצאת את בן זוגה אין אף אחד רוצה בכלל להשתדך איתה אומר זה מאוד מעיק לי ו השבת ככה זה בכיתי בגדלה אומר לי אתה יודע אני אגיד לך האורח הזה

אומר אני גם השתתפתי אלך בתהילים אבל לי גם יש לי בחור מה זה טוב אבל גם אני מחפש לו שידוך לא מצאתי לו הוא אולי בוא ובאמת הם השתרכו והתחתנו אבל תראה מה אומר החפץ חיים מי הצ מהם תשמע מהזיווג הזה יצאו ארבעה עמודי עולם מהבכי אומר הגאון רב חיים רבי יהודה הכהן בעל קונטרס הספקות הגאון רב חיים כהן זה רב יהודה כהן רב חיים כהן אחיו רב רי ליב הכהן בא קצות החושן ורבי מרדכי א בדין שהאירו עיניהם של ישראל בתורה ארבע עמודי עולם משהו

אומר אדם ראה מה זה כוח התפילה דמעות כלומר אסור אסור לאדם לתש ידע לו יש מנהיג לעולם הוא לא התכוון לבכות שמישהו רא אותו הוא באמת בכה ההוא גם ראה ככה גם הוא בכה השתטחו ביניהם יצא להם ארבע בנים גדולי עולם שקב אותם אומר מה זה מה זה התפילה התפילה שאדם מקלס את הקדוש ברוך הוא על מה שעשה עמו מודה לקדוש ברוך הוא אני אטפל [מוזיקה] בזה כשאדם בוכה ל הקדוש ברוך הוא מתפלל אליו אומר בשעת המרת אומר שהמים הם גם מקלסים את הקדוש ברוך הוא

אומר מה ניהיה כשהמים משבחים את הקדוש ברוך הוא אפילו שהם מלוחים נהפכים להיות מתוקים הם בוכים אומר ריבונו של עודם אנחנו אף אחד לא לוקח מאיתנו לשתות לברך שהכל אנחנו רוצים להיות מתוקים הברוך הוא שומע את תפילתם הופך אותם התפילה והשיר ממתקים אותם ש מה שהם מתפללים אמר כל וחומר בן אדם הוא מכבר מדבר בשירתו הודעה מבטל את הדינים את הגבורות ממתק את המרירות אדם מתפלל לא ממתק את הגבורות אם המים שהם דומה מתפללים תראה מה נהיה אנחנו מה אומר ה היהודי הקדוש מפשיסחה היה אומר

על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא כל המאורעות אדם מאמין שהכל נהיה בדברו של הקדוש ברוך הוא יצא מה זה יצא יוצא מזה ינצל כל מרעיד בשין ויצא יצא משעבוד לגאולה עכשיו שהכל רואים איזה בעיות צריכים כולנו לצאת מהצרות האלה איך אם אתה תדע שהכל ממנו יתברך מה נעשה עכשיו בדיוק היינו בסוכה זה מה זה זה זה זה מקום של ששומר את הבן אדם ברוחניות הוא שומר בגשמיות הביטחון האמיתי זה לא התקרה שיש מצ היצוקה ביטחון האמיתי זה בהשם יתברך זה מלמד אותנו הסוכה שבעת

ימים הד משם שמה רק ללמוד בדך הפקיד רוחי פדית אותי השם אן אמת המסר הפנימי כל יהודי על טבעי הקשר עם השם יתברך שונה מהקשר של שאר ומות באופן טבעי אדם מרגיש בטוח תחת קורת גג מבטון אבל כאשר ישנם טילים רקטות או אפילו גנבים האדם תחת כורת גג כזו לא מרגיש בטוח אפילו תחת מטון לא מרגיש טוב אבל מה הסוכה זה מס דווקא ענפי דקל כנ סוף שאנחנו יודעים שהם עטופים מוגנים מוסתרים תחת כנפי השכינה אז מרגישים בטוחים הביטחון שלנו זה לא בכמות נשק ולא בנשק

המטוסים וכ סוגי התחמושת בונקרים מבצרים לא הביטחון שלנו זה בשכינה בקדוש ברוך הוא הכל זה לא כך רק מה שאדם לא יעשה עבירות ראינו אדם הראשון מה נתן נו הקדוש ברוך הוא תפקח אני שניהם וידעו ערומים ם תראה איזה עולם שקר הקדוש ברוך הוא עשה להם בגדים בגלל מה בגלל שהם חטאו עשה להם בגדים לא היום אדם מתהדר בלבושים שלו הלבושים באו בגלל החטאים באו הלבושים אתה מבין למשל היה היה היועץ של המלך המלך היה אוהב אותו מאוד נכשל בעוון הכי קשה שזה צריך לתלות אותו

אבל המלך אהב אותו אמר לו שיתלה על את הקולר על צברו ועל כל יוצא רחו כל אחד טלה קולר למה שידעו שהיה צריך למות בקולר והמלך החם עליו שכל הזמן מה לזכור את זה שלא יעשה עוון אז כל הזמן כלו לאט לאט הנכדים הצצים מה הם עשו עשו את זה מזהב כאילו זה תכשיט לאט לאט זה נשכר בכלל שזה בעייתי אתה מבין אומר זה אותו דבר אנחנו כל המלבוש כל מה שיש זה הכל כן קודם חת אדם הראשון היה צריך מלבושים אחרי שחטא חייבנו מיתה רחם

נו הקדוש ברוך הוא אמר לו תוציא את ה כותנות אור ניתן לך של תאנה עצם כל הבגדים זה ואדם הולך מתהדר לו בלבושים חושב שזהו הקדוש ברוך הוא אמר לו למה אכלת מץ הדעת הוא אומר האישה אשר נתנה לי מן העץ כל מה זה נתנה לי תרה בעל התור אומר נתנה לי מכות כן פסיד אות לא אבל איך היא אומרת האישה הנחש אישי אני ואוכל אתה יודע מה שאומר הבן איש חי אומר מה זה ישי אני אומר אדם הראשון חווה פגמו בשני שמות בשם אדניי אדנות

ובשם שדיי אומר פגמו באוד ד' של שם אדנות תוציא ד' משם הדנות מה ישאר אני א' נ י אם תשים ד' תהיה אדנות אז הם פגמו בשם ד' ואם תוריד את הד' של שדאי שי אז זה שאומר ניח שי אזה אותיות אישי אני הנחש בדיוק אני זה שם אדנות ושי זה שם שדאי שזה אומר שלמה המלך אשרי אדם שומע לי לשכות על דלתותי יום יום מה זה דלתותי שני דלתים יעסוק בתורה ומצוות את הד של שדי של שי שחסר לד' יהיה שדי ושל הדנות דלותי תראה

פלא נחש זה גמטריה משיח נכון נ זה מ וי של המשיח יש לך שמה ש' של משיח וח הנ זה מ וי של המשיח אז זה שאומר כשיל הנחש מן העולם אז יבוא המשיח הנחש זה יצר הרע הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא יביא את היצר הרע וישחט אותו הוא עושה את כל הצרות את כל הבעיות אז אנחנו העבודה שלנו להתגבר עליו בעזרת השם טוב נלך ל לנביא אנחנו בשמואל ציון משה אתה איתנו מצ מושה איתנו תפתח שמו ש א' פסוק פרק פרק י פסוק י כי

שמואל אמר לשאול שילך ז תצרח עליו רוח הנבואה לחבן נביאים מצאתם ויבואו שמה גבעת אבנ חבל נביאים לקראתו ותצלח ליו וח אלוהים ויתנבא בתוכם ויהי כל ד כל יודעו מת מון שלשום וייראו והנה עם נביאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מזה היה ובן ובן קיש הגם שאול בן מאיפה באו לו הנבואה ויען איש משם ויאמר ומ אביהם על כן התה למשל ארם שאול בנביאים ויכל נבות ויבוא הבמה ויאמר דו שהו אלה נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתונות ונראה כי עין ונבוא אן שמואל ויאמר

דוד שאול זה דוד דוד שאול ויאמר דוד שאול הגיד נ לי מה אמר לכם שמואל מי זה היה הדוד הזה הזה אח של אבא שלו ויאמר שעול דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתונות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל ויצעק שמון את העם א אדוני המספר ויאמר אתל בני ישראל כ אמר אדוני אלו ישראל אנוכית את ישראל ממצרים וציל אתכם מיד מצרים מיד כל הממלכות הלוחצים אתכם ואתם היום מסתם את אלוהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעם צריכם ותאמרו לו כי מלך תשים

עלינו ואתה צבו פניכם ויקב שמואל את כל שבטי ישראל וכ שבט בנימין ויקב את שבט בנימין משפחתו ן משפחת המטרי למשפחותיו ותקן משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשו ולא נמצא היה עניו עשו כמו גורל א וישאלו עוד ב העוד הווד הלום איש ויאמר אדוני הנ הוא נחב אל הכלים וירוצו ויקחו משם צא בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה ויאמר שמואל את כל העם הרת אשר באחר בו אדוני כן כמוהו בכל העם ויריעו כל העם ויאמרו יחי אמלך וידבר שמואל אל העם את משפט המנוכה

ויכתוב בספר ל לפני אדוני ושלח שמול את כל העם איש לביתו וגם שאול הלך לביתו גבעת וילכו עמו החיל אשר נרע אלוהים בליבם עד כן בלרוי הושיענו זה מה ישנו זה ובזו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש ברוך השם הגענו פרק יא שניות וקודם המשנה סדקה אנחנו מסכת חגיגה שו מי שיון משה שומע מילה ב שמת סדקה מחר תשים גם בשביל שבת משנה ג חרירה פרק א' משנה ג עולות במועד באות מן החולין בין עולות נדרים דבות באות מן החולין אסור להבין מכסף מעשר ושמים שלמי

שמחה מן המעשר מעשר שני יום טוב הראשון של פסח בשים מן החולין רים מן המעשר משנה ד' יצחק ישראל יוצאים ידי חובתם בן דרים ובן דבות ומעשר בהמה לא כהנים שלמי שמחה בן דרים דבות מעשר בהמה מביאים ברגל ירושלים והכהנים בחטאות באשמות ו בבכור ובחזה ושוק אבל לא בעופות ולא במנחות אתה רואה לא יוצאים שמחה של חג בעופות צריך בשר כן לפעמים התימנים רק אוכלים עופות לא ה ש הרבה עגלים א היה לו רפת גדול ה כל חג ה שוחט עגל גדול חכל ה שלהם כל

הנשים יפה ככה צריך מחג תפילת בית המדרש נו ג שת אדומ ש בלימודי ור אקך חוקיך למדני כם קודש ובכו את אדוניך מסיון שמיים וארץ היום הלימוד להצלחת דוד ליב בן דניאל הכהן דוד אברמוף ו להצלחת ראובן בן רבקה השם ישמרו ויחיהו נו נשמת אביו שמואל בן גוהר לרפואת משה ון מלכיאן בן נוסרת הפה שלמה מחר יבוא הלאלה ח צ אני אעז גם פו התם שלמה של כל הפיצוים כל החיילים אי אי אי לפתוח היום אנחנו דף ס סומך השם לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים אנחנו

נלך בדף נט עמוד ב כמי שרצה אתמול מאיר לחזור גם בינתיים הגיע חזיז כן אמרנו ב מקודשת לשני ראיתם נקודותיים כ באמצע העמוד מקודשת לשני באמצע השורות הרחבות אמרנו במשנה אומר לאישה התקדשי לי לאחר 30 יום ובא אחר בקדשה בתור 30 יום מקודשת לשני אם אמר מעכשיו ספק מקודשת לראשון ספק ותן לשני יפה אתה אמרת את הגיאומטריה הזאת של חרבות ברזל לאו אמ רב מקודשת לשני לעולם אתה רואה רב דעת רב מה פירוש מקודשת לשני אפילו לאחר שעברו 30 יום גמרנו הקידושים של הראשון בכלל לא

חלו עדיין אמר לה חר 30 יום אז יש לך יש זמן חודש למי שרוצה לבוא לקדש אותה בא אחד נתן לה המתן כסף אמר תתקדש לי אמר לה רסי הקדשה לו הקודש את השני לעולם בוודאי ושמואל אמר מקודש לשני מקודשת לשני עד 30 יום דווקא אבל אחר 30 יום פקע קידושי שני וגמר קידושי ראשון יום איזה מן משחק זה פק קידושי שני עכשיו הא מקדשת לראשון יתיב עכשיו תבאר יתיב ר חסדה בקשי קשה לו ע דברי שמואל מה זה פקעה קידושי שני חלו קידושי ראשון קידושי

שני במה פק ישת איש גמורה צריך ג צריך מיתה בזה יוצא כשבאו קדושה ראשון נחול רוצים באים קידושי ראשון לחול להיכנס בה אין מקום מוצאים א אדוני אשת איש אשת איש אי אפשר להיכנס פה אז איך אתה אומר פקעה קידושי שני וחלים קידושי ראשון ישת איש אלא אמר לה רב יוסף מור הרשה מתנה לה וקש ילה רבי יהודה השפה מתנה לה לא קש ילה אומר לו ודו אתה רב הרשה מתנה לה כלומר אמר לו לרב חסדה מור הרשע על הרשע של המשנה שלא אמר מעכשיו ברשע

כתוב שאמר לאישה התקדשי לי לחר 30 יום לא אמר מעכשיו לכן זה קשה לך באמת במה פקע הקידושין אין במה אין במה פקע אבל רבי יהודה השפה מתנה לה ולא קשלה על הספר של המשנה בספר של המשנה שמה כתוב אמר לה מעכשיו לאחר 30 יום אז מקודשת ולה מקודשת ספק ולא קשה לי למה בדין הספא אם תפסו קדושי ראשון א עכשיו תפסו וקדמו לקדושי שני אז איך הפירוש הגמרא אומרת מעכשיו ולאחר 30 יום ה אומר לאישה קיד מעכשיו לאחר 30 יום ובא אחרי קידשה בתוך 30

יום מקודשת ואינה מקודשת המרה מקודשת ואינה מקודשת לעולם אומר לעולם היא ספק היא מקודשת מספק לשניהם צריך גת משניהם שמואל אמר מקודשת ואינה מקודשת רק עד 30 יום אבל אחר 30 יום פק קידושי שני לגמרי קידושי ראשון אף אחד לא נמצא איתה בכלל היא מקודשת שמואל דעת שמואל מקודשת וה מקודשת רק ה-30 יום האלה אבל לאחר 30 יום כיוון שאמר אתקדש לי מכאן ועד 30 יום לאחר 30 יום פק קידושי שני בכלל אינם עכשיו זה מובן וחלים הקידושים של הראשון כי הוא ככה התנתה וזה חי

מה טעמי מחלוקתם לרב מספק להי תנאה הב החזרה הבי לשמואל פשיט ל תנאה הבי לרב לטנה של המשנה לפי רב מספק תנה של המשנה מה שהוסיף הבע לאחר 30 יום תנאה הב קדשי לח 30 יום האם זה תנאי כוונתו להוסיף תנאי שיכול לחזור בו בתור 30 ובסוף הזמן כשלא חזר בו מקודשת מפריע לראשון או זה תנאה היא חזרה הבי או שחזר בנו ממה שאמר מעכשיו ורוצה ש תתקדש רק לאחר 30 יום ובאמת מקודש לשני לעולם כוון שאמר ברשע במי שלא אמר מעכשיו ובא אחר בקדשה ולעולם

הא ת ואינה מקודשת מחמת ספק לעולם לראשון לשמואל פשיט לדת אהבה בסוף ה-30 יום תהיה מקודשת לראשון למפריע ורק בתוך ה-30 יום ספק שמה ימות רק בתוך ה30 יום לכן שנגמר 30 יום מקדש לראשון למפריע ובק תנא חלק במחלוקת התנאים לתניה זה נאמר בגט בענייני גטין נותן גט לאשתו אמר לה שחוד מהיום ולאחר מיתה גט ואין ו גט צריכה גט נוסף עם ספק אמר לו שהחיל הגט מהיום הוא לאחר מיתה דברי חכמים צריך עוד גט רבי אומר כזה גט רבי אומר לא זה גט מה המחלוקת

שלהם חכמים הסתפקו כשאמר לה לאחר מיתה הוא בא לחזור בו וזה לא גת כיוון שאין גת לאחר מ או שבא להתנות שחו לאחר לאחר מיתה זה מפריע מהיום ובאמת זה גט אז כספק של רב לעניין קידושין בדיוק ככה הם הסתפקו ורבי סבר בוודאי תנא הוא כדברי שמואל זה תנאי דעת רבי אומר זה גט למה זה תנאי ואז כש יבוא הזמן גמרנו היא מקודשת או יפוג ירושה זה גט מה שואלת טוב אם ככה בנם הרב הלכה כרבנן בנם השמואל הלכה כרבי כרבי למה צריך לחלוק בעניין קידושים

הם יגידו בניין גירושין זה יגיד הלכה כרבנן רב יגיד הלכה כרבנן שמואל יגיד הלכה כרבי ואנחנו נלמד מזה גם עניין קידושים אותו דבר צריכה ד אמרל רבנ הטם חוקה כה דווקא עניין ג שבא לגרש אותה קשה בעיניו לרחק את אשתו לכן חש שחזר בו מה שאמר מהיום אבל אכל עניין קדושין קרובה כתה כמה שיכול הוא צריך לקרב אותה לא מסתבר שחזר בו מעכשיו אמה מוד לשמואל תנאה אולי ר מוד לשמואל אזה תנאי י אמר שמואל הלח כרבי ומנה הטם הוא דאין גת לאחר מיתה דווקא בגת

לא חוששים שחזר בו למה יודעים כולם אין גת לאחר מיתה אין אדם עושה דבר שאין בו תועלת בוודאי לא בא לומר שיכול גת לאחר המיתה לא שייך אבל אכב במקדש בעוד 30 יום יש קידושין אחר 30 יום אמה מודה לרב שחוששים שחזר בו לכן צריכה לכן הצריכו רבי שמואל החלו גם לעניין קידושין גם לעניין גירושין אמר הביה לא אין דבר כזה אחרי מיתה אמר מעכשיו אמר הב תעמד רב לפי מה שאמר שמעכשיו לאחר 30 יום י ספק אם זה או זה חזרה בא אחד ואמר לה

הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 30 יום ובא אחר ואמר להרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 20 יום א הבנת מה רב אמר שמעכשיו לאחר 30 ום ספק אם זה תנאי או זה חזרה ו מה הדין עכשיו בא עכשיו אחד אמר לה מקי מעכשיו וועד 20 יום לאחר 20 יום אמר לה הריד מקודש לי מעכשיו ועד לאחר 20 יום הוא בא אחר אחר כך בא עוד אחד אמר לי הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 10 ימים לא משנה גם אם האחרון לא אמר לה לאחר 10

ימים הקדש שבד ני זה אותו דין לא קדש אחריו מישהו אחר אז לא צריך את התנאי אלא מה שאמר אחר ימים אגב שאמר על על השני ועל הראשון אמר גם עליו הדין הוא מראשון מאחרון צריכה גת אמצעי אינה צריכה גת למה מה נפשך אי תנ ה דכמה קידושי דהנך ל קדושי והי חזרה הוי דבתר קדושי נחלב קדושה ללכן המצאנו פה משחק עוד הפעם מה נפשך למה הגמרא עכשיו מבארת למה צריכה גת הטעם מה נפשך לפני שני צדדי הספק של רב אמרנו לא צריכה גט מן האמצעי

בוא נראה אי תנ אהבי אם כשהראשון אמר לה מעכשיו ולאחר 30 יום התכוונת תנאי אז אם ככה דכמה קידושי רק הקידושים של הראשון תפסו אבל ד הנך לו קידושי שלאחרים לא אין למה אחר 30 יום הי מקודשת מפריע לראשון משעת הקידושין והי חזרה הבי אם אם כמו הצד השני של הספק שכוונת המקדש לחזור בו מעכשיו והיא מקודשת רק לאחר 30 יום אז רק עוד 30 יום תפוס הקידושין ד בטרה קדושי קדושי אחרון תפסו דנ לא תפסו לאב קידושי למה כיוון שחזר בה מעכשיו כי דשה רק

לאחר 3 יום הגיע הזמן של השלישי בקדשה לא תופסים הקידושין של האחרים יפה הנה עכשיו הגמרא שואלת פשיטה לפי רב לפי רב לא אני שואל לא צריכה גט מאמצעי שמואל מה הוא אמר שמ לא מספק אין לו ספק זה וודאי מקודשת לראשון פי שמואל מקודשת פשיטה כיוון שהיא לא צריכה גת מאמצעי לפי רב מה באביל החדש מה הו דת מה הי דשנה משמע תנ ו משמע חזרה הנסון מעכשיו לאחר 30 יום משמע תנאה ומשמע חזרה חלק מן האנשים מתקבלים בלשון זה לחזרה בחלק לתנאי לכן בטבע

גתה מכל אחד ואחד יש להסתפק אולי הראשון מתכוון לחזרה ם כן חלו קידושי האמצעי אבל האמצעי התכוון תנאה ומקודשת עכשיו הצריכה מנוגד כמה שועלן לכן באביה ש לון לא מתפרש בשני אופנים אלא או ממשמעות הלשון אצל כל המקדשים בלשון זה תנאי זה משמעותה חזרה צליח או תנאי או חזרה ממה נמשך לא צריך גת מאמצעי יפה כן חל חוזר בו שאמר מעכשיו הוא שש הוא חזר בו עכשיו עכשיו דיעה שלישית אמרנו דיעה של רב בשמואל עכשיו מביאה דיעה שלישית מי שמקדש מעכשיו הוא לאחר 30 יום דעה

שלישית אולה אמר רבי יוחנן אפילו מאה תופסים בה תראה כשבא אחר וקידש אותה מעכשיו הוא לאחר 30 יום בא אחר מעכשיו הוא לאחר 10 יום בא אחריו עוד אחד אמר מעכשיו ועד ישה חמישה ימים אפילו 100 קיצו אישה ואמרו לה מעכשיו ולאחר כך וכך תופסים בקידושין צריך גת מכולם וכן אמר הבס אמ רבי יוחנן אפילו מעט תופסים בה תראה מה זה מבארת הגמרא אמר לר משרשי ברד אמן לרב עסה אסביר הלך טעמ דרבי יוחנן אני אסביר לך את טעמו של רבי יוחנן למה אין רשי אומר

שאי אפשר לפרש טעמו של רבי יוחנן משום שיש להסתפק אולי כוונתו של אחד לחזרה ושל אחד נתניא לכן צריך קד מכל אחד לא שאם כן לא היה רבי יוחנן אפילו מעט תופסים קדושים תופסים רק לאחד רק מה לא יודעים למי אז לכן הוא אומר הסבר הלך טעמה לרבי יוחנן שבו נפשה כי שרגה ד לבנה כל המאה למה הוא אומר אפילו 100א אומר כל המאה האלה שקידשו אותה עשו עצמם כמו שורות של לבנים מסדר שורות של לבנים לגובה ולרוחב כולן שווה הוא לא מסדר עכשיו שהוא רוצה

לגובה ולרוחב הוא לא מסדר ממש זו על זו למה אם סדר זו על זו יפול תיפול השורה החיצונה אלא מה הוא עושה מסדר תחילת זו אצל זו חוזר מסדר עליה שורה אחרת ונניח את הלבנה החיצונה משוח קצת מחוץ לשורה התחתונה כדי שישאר מקום על הלבנה שתחתיה להניח עוד לבנה מקצת מקצת עליה מקצת שאצלה ממילה נשאר מקום גם על השנייה שבשורה התחתונה להיות שלישיית שבשורה העליונה וכן כולם אז זה שאומר כל חד ואחד רווחה לחברי שבק כל אחד השאיר רווח שימצא חברו לאיפה הוא יתפוס הקידושין כלומר

הוא קידש אותה כך וכך זה קידש עוד כל אחד שם כמו שאדם מסדר סורה של לבנה והוא רוצה שלבנות ישבו אחד על השני כמו שצריך שלא יפול גם הוא סידר את את ה אפילו מאה בדרך כזאת שתפוס קידושין בכל אחת ואחת בסדר יכ להתקדש לשניים לא לא אבל זה ספק אם תפסו בזה הקידושין או לא ב תופסים בכולם מחנה לא תפס ש אבל יש דבר כזה אנחנו אומרים שהתפשט ככה זה הדין אבל ב זה בשביל לברר את הדבר מתיב רב חנינה מהיום מי שאמר לאישה הרי

זה גיטך מהיום ולאחר מיתה גת ואין וגת ככה אמרנו זה מספק מגורשת והיא מת חולצת ולא מתייבמת מת בלא בנים ויש לו אח שמת זה לוגת ולכן חולצת ולא מתייבמת אולי חל גת והה חסור עליה לכן חולצת ולא מתמת עכשיו זה בגיטין משלמה לרב שומר מעכשיו הוא חר 30 יום ספק מקודשת לעולם ככ אמרנו מסעלה גם אותו דבר אומר ה הרי זה גת מהיום לאחר מיתה ספק מגורשת שמואל נמה שתקבל תנאה אז לך הורד זה קשה למה נאמר במשנה ספק זה בכל זאת אפשר לתרץ המשנה

מהיום ולאחר מיתה גט וינונו גת אמני רבנן הי שככה הם אמרו למעלה היום ולאחר מיטה גת וינונו גת ואנן ד אמר רבי שאנחנו מה שאמרנו כזה גת זה רבי שרב שמואל נחלק במחלוקת רבי ורבנן אלא לרבי יוחנן דאמר שיור מעכשיו ולאחר זמן בין בקידושין בין בגירושין אמר שיור כנת לא השאיר מקום פנוי כל גיטה ד משאר ב ולא קלוו יבו מיבה אז קשה לא קשה למה קשה הרי כל גיטה כל גט ש משאר בו זה לא כלום א הכל נכון כל גט שמשירים בו זה לא

שיעור למה צריך שיהיה ות אז למה שלאו מיבם זה שאלה למה שבאמת כיון שזה לא גט אז למה שלא יבה מחיב הגט כל גט שמשאירים בו זה לא שום דבר למה בגט חייב להיות קריטו אז למה שלא יהי בה מחיב אם זה לא גט הלא כל גט שמשערים בו הגט לא גט למה צריך שיהייה למה אסור שיהיה שיעור פהי ברגע נכון פה יש שיור וכמה שיש שיעור הגט ללא גט ולכן אז היא נשואה לו הגט לא על אז היא נשואה לו עכשיו הוא מת יבוא אחי

ובמותה מה מתרצת אמ רבה גט להוציא ומיתה להוציא מה ששיר גט גמרה מיתה אומר גד זה בא להוציא מרשות הבעל מיתה זה גם בא להוציא מרשות הבעל מה מה ששר גט גמרא תו מיתה ויש פה הקרית זה בצירוף גת ומיטה כן זא אומרת הגט כן מוציא קצת והמיטה קצת תה המשך את מה שנשר למה התורה נתנה שני שהאישה קונה את עצמה בגט ומיטת הבעל אם יוצאה במקצת על ידי גט במקצת על ידי מיטה אז זה לא נקרא שיעור בגט לא נקרא שיעור לכן היא לא מתייבמת

כאילו יש פה שותפות של הגט ושל המיטה אמר להב מדמה גת מוציאה מרשות ייבם מיטה מכניסה לרשות יבם כן זה לא מה זה אתה אומר לי גט אם החם אם היה חה לגמרי היה מוציא אותה מרשות יבם ומתיר אותה לשוק לא צריך שום ייבם גט יכולה להתחתן עם מי שרוצה עכשיו אבל מיטה מכניסה לרשות יבם המיתה לא לא מבקיעה את היבם את הזיקה של היבם שנשארה לאחר הגט לפי רבי יוחנן אז כיוון שעדיין יש שיור בגט לעניין שחייבת ביבום אז אין כאן קריטו וזה לא גד

בכלל אז עוד פעם חזרה השאלה למה אסורה ביבום כלומר אומר לו מה שאתה אמרת לי זה לא כלום אז למה אסורה ביבום שתיי אין כאן קריטו כיוון שאין קריטו גת לו כלום אז מה יש פה מיטה של הבעל תייב עכשיו בא הביה אומר באופן אחרת רבי יוחנן אלא אמר הביה אתם הרי זה טך מהיום מחר מתה טעמה מהי למה היא לא מת במת אפילו שזה לא גת גזר משום מהיום אמתי הרי זה גת מה היה כל זה גזרה באמת יכולה להציבם בדבר כזה אבל כל מה

שאמרנו זה משום מקרה שאמר לה הרי זה גך יום ם מתי בלשון זה פשוט שזה תנאי אז מה גוזרים זה לא צריך זה גט גמור לא צריך אפילו חליצה שום דבר לא צריך ואם תייב מהיום ו לאחר מיתה יבואו להתיר אותה ליבם גם מהיום אמת יבוא אם תבוא להגיד לה כן בגט שנתן לה מהיום הוא נחר מיתה תגיד לה תייב גם מהיום אם מה תי יבואו להגיד לה תייב וזה אי ור גדול לא שייך לכן אז הגמרא שואלת אתה חושש שתענו בין האומר מהיום ממתי למי

שמהיום לאחר מיתה זה אתה חושש נכון אז אם ככה בני גזור מהיום אמתית תחלוץ עדו מהיום לאחר מיתה יפה לפי רבי יוחנן שזה גט משיר שאין ו כלום זקוק עלי בם יש תחשוש ש תטעה ותחשוב ותחשוב שהיא ותחשוב שהיא מותרת לשוק בלא חליצה כב היום ממתי אז עוד הפעם נגזור מהיום ממתי נמ תחלוץ עד ומיו אחר מיתה למה לפי רבי יוחנן זה ג מויר שזה לא כלום וזקוקה לייבום בכלל וש ויש לחשוש שהיא ת ותחשוב שהיא מותרת לשוק בחליצה כמו מהיום אם מתי שלא צריך יש

לך שכן את הגמרא אם אתה אומר חולצת מתייבמת א אתה אומר שחולת תעו לחשוב שגם מתייבמת הום כן אומר הנמה הג שואלת אנמה אם אתה אומר חולצת באמת גם יום א אחר מיתה למה הדין הוא שחולצה אם אתה אומר חוצ ת לחשוב שגם מתייבמת ואסור לה להתייבם ם תרצ תייב ואין בכך כלום למה חששה דרבנן מן התורה מותרת ליבם לדעת רבי יוחנן שהרי שהר בגט וזה לא גט ובאמת יכולה חשת חששה ורק זה חששה דרבנן שבו שלא תייב ומהיום ממתי אז מחשש שתעבור איסור דרבנן לא

גזרו שלא תחלוץ מר זה לא קשה אבל צריך לשים לב עליו בסדר משנה האומר לאישה הרי את מקודשת לי על מנת שיתן לך 200 זוז הרי זו מקודשת והוא יתן אדם נתן הלך נתן לאישה פרוטה אמר לה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו אבל תדעי לך על מנת שאני לא ככה עושה על מנת שאני אתן לך 200 זוז עכשיו יש לי פלוטה אבל אני כבר רוצה אותך אז תהי מקודשת בפרוטה זו עלמנת שאני אתן לך 200 זאת מקודשת והוא יתן חייב לתת ממתי היא מקודשת מהרגע

הזה גם אם הוא נותן עוד חודשיים כן הגמרה תגיד ואם אמר על מנת שיתן לך מכאן ועד 30 יום נתנ נה בתוך 30 יום מקודשת ואם לו אינה מקודשת עכשיו ה אומר לאישה הרי את מקודשת על מנת שיש לי 200 זוז הרי זו מקודשת ויש לו דווקא אם יש לו אם אנה לא מקודשת אמלה תתקדש לי הרי מקוד שתי בפרוטה זו על מנת שיש לי 200 זוז אני עשיר יש לי 200 זוז מאיפה יש לך אנייה ופה לא פרחים עוד על מנת שר איך 200 זוז

יראה נלה גם זה מצרך יקר אריזו מקודשת והראה לה ומראה לה על השולחן אינה מקודשת למה הוא רוצה שיראה לו יראה לה שהוא אומר יראה לה משלי נראה לך שיש לי רואה בואי תראי כרטיס ובנק יש לי שולחני אם היה מקדש רוחני רה לה על השולחן מעוד זה לא זה לא שלו אז לא מקודשת אינה מקודשת למה היא הבינה כשאמר ני אראה לך תמונה היא לא צריכה לראות צריכה לראות שלך אני רוצה בעל שיש לו כסף גמרא ש ד החנות של תחשיטים תרשי מאוד יפה ב

של ה את אוהבת את זה אומר כ נחזור גם מח אצמח רבונה אמר והוא יתן רבי יהודה אמר ליך שייתן הנה זה מחלוקת אמרנו שהרי זו מקודשת וייתן מה פירוש וייתן רבונה אמר והוא יתן כשירצה יתן יחילו הקידושים ב מפריע מודה רבונה שימת קודם שנתן בטלו הקידושין למה לא קיים תנאו ואם מת בלא בנים לא צריך בכלל חליצה זה דעת רב הונה רבי יהודה אמר לך שיתן עד שייתן תהיה מקודשת מכאן ואלך לא למפריע רב הונה אמר והוא יתן תנא כיתן יחוללו הקדוש מפריע כוונתו הייתה

לקדש מעכשיו אלא שעשה תנאי מקיים תנא וזין יקיים את התנאי שלו ולכן הוא קודש למפריע רב אמר לך שיתן כוונתה לכי יהיב עבור קידושין עד שאני אתן בשעה שאני אתן יהיה לך קידושין אז שתמה לא עבור קידושין מהי בניי הו מה מה נפק מינה בין רבי יהונה לרבי יהודה קבנ היו שפשטה יד וקיבלה קדושין חר ודאי לרב הונא לא עבו קידושין למה התברר למפריע ש מקודשת לראשון לרב יהודה עבו קידושין למה אמר לה ליך שיתן עד שיתן יהי קדושין בינתיים לא נתן הלא מקודשת מקודשת לראשון

למי שבא נכון מה זה לא כאילו אומר לה מהיום לא אמרנו שכל שאומר על מנת זה כיו לא אומר מהיום אז פה זה שונה זה דעת רב הונה ורב יהודה ותנן מגבי גטין גם בזה נחלקו רב הונה ורב יהודה ג גבנה ה אומר לאישה הרי זה גיך על מנת שתתני לי 200 זוז את רוצה להתגרש תתני לי את 200 זוז הזו מגורשת והיא תתן ארמר והיא תתן מגורש מפריע אמר ך תתן מכ רב אמר וי תתן מפריע מקנא ז כש קיים את הנ אגוש שתתן לג

א לא תהפוך את הדף מהי ביני הואו ל מנ כשי בי בנייו יקבנו שתקרע הגת או שנתקע הגת או שעבד בינתיים תקרע הגת או עבד הגת לרב הונה אב גת למה כבר מגורש משעה ראשונה אכפת לי שעבד את הגט רבי יהודה להב גט למה בשעה שצריך שיכול הגט זה ה 30 יום אין גט במה יכול לגת וצריך למה צריך להשמיע לי מחלוקת רב הונה ורבי יהודה לגבי קדושים וגם לגבי גת יש מ לגבי קדושין היינו טועים לחשוב בהקמה רבונה ש מקודשת מיד משום דל קרובה הבעל

באל מסתם רוצה לקדש אותה מיד גמר בדעתו לקדש אותה מיד בפרוטה הזאת אבל גירושין דרך וק קתה בא להרחיקה מסתם רוצה לרחק הגירושין אולי התפייסו בינתיים הם המוד לרב יהודה מודה רבונה לרב יהודה שהיא לא מגורשת עד אחר שתיתן ומר בהך תמר בהך בגירושים בגת כן בהח כה אמר רב הונ ש מגורשת מיד למה בש לא כספ לה למצבעה הבעל לא בוש לטבוע ממנה 200 זוז לכן לא אכפת לו שיכלו לגת מיד סומך על שטבע אותה אחר כך אבל אחה בקדושים די כסילה למטבעה ה ה

בושה לטבוע מבעלה את ה2 זוז לכן היא לא רוצה להתקדש ה שיתן הם המוד לרבי יהודה צליחה למה אישה מתביישת מתביישת בעלה בושה היום נשים יותר חזקות מהבעל ה כן היום זה בעיה כן הכל הכסף צלה היא אומרת לו בוא אני אקח אותך ואני אראה לך בגדים ואתה אוהב אותם אומר כן אז מחר עוד פעם נבוא כן היה אחד שבא אצל יצחק לקנות פרחים אשתו רוצה פרחים רוצה פרחים אמר לה בואי הראה לפרחים אומר את אוהבת את זה או את זה אומרת את זה אז נבוא

עוד פעם אבל יצחק בן אדם טוב נתנ לה כן חינם עוד שלום בית מטי אפילו היא אומרת לו לקנות לה קוצים אני רואה פ פחים הכי פשוטים מה שהיא אומרת הוא עושה תבה עם בעלה הכי טוב מטבי מפחד ממנה הרי זה גיטך על מנת שתני ל-2 זוז אומר לאשתו זה גיטך על מנת שתני ל-2 זוז אף על פי שנקרה הגט או שעבד הרי זו מגורשת אתה רואה כמו רבונה הגט חל מפריע אפיו אין את גט עכשיו איך יהיה מגורשת משמע כמו רבונה אז מפה אז עכשיו

אומר אבל לאחר לא תנסה עד שתיתן בכל זאת ממשיכה ברתה ואומרת האישה הזאת חוששים שלא תיתן נמצא גת בטל לאחר לא תנסה עד שתיתן את הכסף למה אי אפשר לדעת פתאום תקבל ג'ננה לא תיתן אז מה עשינו זה זה תנאי ועוד תניה אמר לה הרי זה גיטך על מנת שת 200 זוז במת נתנה אם נתנה לו לפני שמת אין זקוקה ליבם גרושה לא נתנה זקוקה ליבם כמו דין אלמנה רבן שמעון בן גמליאל אומר נותנת לאחיו או לאביו או לאחד מן הכרובים אוה זה מקיים התנאי ויכול

לגת למפריע לא צריך לא עד כן פליגל הדמ סבר לי ולא ליורשי כל מחלוקתם שיתנה על מנת שתתני לי כוונתו לעצמי לא לאור שי מסבן רבן שמעון גמליאל אומר ואפילו לישי לי אפילו לישי קו לעלמה מהתנ הב תובת דרב יהודה לקו לעלמה התנא מנ זה לא חזרה מכוונתה לגרשה עכשיו אלא זה תנאים בעלמה רק השאלה אמר בפירוש לי אם היה אומר בפירוש לי ולאור שי היה חל לגת למפריע ובתה דרבי יהודה למה לשיטתו של רב יהודה לא חל הגת רק מנטינה והלך איך מגורשת בגד כזה

הגמרא מתרצת אמר לך רבי יהודה המני רבי מה שהקשת עליי זה בשיטת רבי דמר ונה אמר רבי כל ה אומר על מנת כ אומר מעכשיו דמה ופני רבנן עלי אומרים שאומר על מנת לא קומר מעכשיו נה דמ הי כרבנן שזה לא קומר מעכשיו גופה אמר רבונה אמר רב אמר לבי כ אומר על מנת כאומר מעכשיו דמה אמר רבי זר כונה בכל בבבל רגע אז רב יהודה סובר רבנן פי רבי יהודה למעלה כן אמר רבי זר כבנה בבבל אמרינן המנ אמר רב כ אומר על מנת עכשיו

רבנ ע חכמים נחלקו עליו כמו אמרנו למעלה בגמרא כסתם ת לארץ ישראל ח לרבי אסה מצאתי את רבי אסה דתי קמ משמ דרבי יוחנן הכל מודים ואומר על מנת כ מעכשיו דמה אין כוונתו לחזור מעכשיו אלא רצונו להתנות לא נחלק הו אלא מהיום ולאחר מיתה מה שהסתפקו רבנן אם כוונתו נתנ כשימות רק שיתקיים מתנה התהיה מגורשת מהיום או כוונתו לחזור במה שאמר מהיום ש לאחר מיתה היא לא מגורשת למה אין גת לאחר מיתה וראיין הזה והתניה מהיום ולאחר מיתה גט ואיו גט דברי חכמים רבי אומר

כזה גט הנה מי שנותן גת לאשתו ואמר לה שחוד מהיום לאחר מיתה זה ספק מספק גת ואי נו גת אבל לא בלנ אבל עלמנת זה גת דברי חכמים רבי אומר כזה גת אז תורה נחלקו בזה חכמים ורבי ורב יהודה ר בעל מנת פג בעל מנת רבנן ורבי נחלקו בעל מנת הפג יום לאחר מיתה פלקו בעל מנת למה לא למה לא נחלקו בעל מנת למה 100 יום לאחר מיתה לא יודח כוחות רבי מהיום אחר מיתה הרי זה גת אפילו שלא אמר על מנת כמשמעותו מעכשיו אמר מהיום

לאחר מיתה זה ג למה כוונתו לתנ כל שכן שאומר על מנת כומר מעכשיו דמה נפג בעל מנת ודע כוחות רבנן שאפילו על מנת היא לא מגורשת מעכשיו כוח תרה עדיף כוח המתיר סומך ע שמתו לא מפחד להתיר זה יותר חזק פוחד יתרה עלמנת שית נך מכאן כן מכן עד 30 יום נתלה בתור 30 מקודשת אם ל אינה מקודשת כך אמרנו במשנה פשטה לא קיים תנאה או לא מקודשת מה הבעייה מה עודם עליו תנא הוא זרוז מה כמה שעית אומר זה לא תנאי לא הקפידה השה על

קבית הזמן אלא רצתה לזרז אותו כמה שענן קביעות הזמן מדוייקת אין על מנת שיש לי 200 זוז הרי זו מקודשת ויש לו כלומר בטוח לנו שיש לו יש שני עדים מעידים על זה נחו שמה יש לו למה חייב שיהיה לו זה השאלה זה אנחנו אמרנו על מנת שיש לי 200 זוז מקודשת ויש לו יש לו משמע שני עדים מעדים ללא עדים היא לא מקודשת ניחו שמה יש לו ועוד תניה מה מה ומה אולי יש לו ב מקודשת לא כן היא מקודשת ואייך נתיר אותה לשוק ועוד

תניה חי שינן שמה יש לו מקודשת אפילו שלא בריא לנו זה להפך מהמשמעות של המשנה ל קשה א בקדושי ודאי א בקדושי שפה כי שאין עידוד שיש לו אין זה לא קידושי ודאי אבל בתוספת מדובר בקידושי ספק מקודשת מספק מחמת חשש שמי יש לו למה כי אין שם אין אמרנו במשנה על מנת ש איך 200 זוז הריז מקודשת ויראה לה והם מראה לה ל השולחן א מקודשת תנא לא נתכוונה אלא לראות משלו ודאי ום ראה לה על השולחן אינה מקודשת פשוטה לא צריך פגב דנת דמה

בעסקה מעות הלנו ניתנו לו למחצית שכר אתה מבין הוא שולחני וניתנו לו אמר לו תקח נעשה בזה עסק גם משנה על מנת שיש לי בית קור עפר אמר לה תתקדש לי על מנת שיש לי דה גדולה בגודל שאפשר לזרוע בה 30 שיעה שעורים זה נקרא בית קור הרי זו מקודשת ויש לו אם יש לו אב עלמנת שיש לי במקום פלוני אם יש ל באותו מקום מקודשת מקודש זה פשיטה מה זה עלמנת שאיך בת קורפה אזה מקודשת ו אינה ואם ראה בבקעה אינה מקודשת צריך שיהיה שלו

לא מבין את המשנה על מנת שיש לזה כמו ב2 כן עכשיו הגמרא תדבר והני חוד שמה יש לו אמרנו במשנה איזו מקודשת ויש לו מה זה והלשון יש לו משמע שבריא לנו כשני ענים שיש לו אבל בלי עדים לא מ למה לא מקודשת חו ש יש לו בקור עפר למה לא מקודשת ועוד תניה ש יש לו רקש בקדושי ודאי בקדושי ספ קדושי ודאי לא מקודשת כל זמן שלא תבר שש מה שהתוספת עוסק בקדשי ספק אז אפילו אם אין ידוע לנו חוששים שמה יש הגמרה שואלת למה

אני מתנגב ב למה אני מתנגב בזוזה למה הבי תנ דין מקדש על מנת שיש לירה בתקפה ני תנה ב2 זוז בזוזה צריכה זו משום דוד שצ ה אומר אנשים עשויים להצניע את הכסף לכן אפילו אין עדים חוששים שמיש לו ומקודשת מספק ככה זה הטבע של האנשים להצניע כסף אולי יהיה מלחמה אולי מכבים אבל הרעה אמה היא דית לה הרעה קטלה באמת יש לו קרקע יש זה קול ולכן במה שאין קול אין לו קרקע ו חודשת אפילו מספק כמה שענן אפילו בקרקע חודשי כלומר בשלמה כסף לא

רואה אבי שד מצנע אין עד מה אבל קרקע זה יש לכל כמה שן גם בקרקע על מנת שיש לי במקום פילוני אם יש לו מקודשת פשוטה מהו דמה אמר לה מה קלך מנה אנ רנה אני אתרח ואביא לך את הטבה לביתי פד יהיה דווקא במקום פלוני כמה שבענן אוצר השדה יהיה קרוב אליה למנת שרך בת קור עפל למה מה היא רוצה בשר וכאילו שהיא יודעת ששמה יש מקום משובח והיא ת רצתה להתב כן על מנת שרך בדקור עפר תנה לא נתכוונה אלה לראות משלו לכן בקעה

השדות זה שלו ומראה בבקעה אינה מקודשת פשוטה לא צריכה נקד בטורה החזיק שדה בהריסות הייתי חושב כיוון שמחזיק בשדה היא רוצה גם בזה מספיק אכן ברוך כן הלכות אנחנו אה סימן תקי סעיף ח אף על פי שהותר ההוצאה ביום טוב אפילו שלא לצורך מותר להוציא לא ישה מסעות גדולות כדרך שוא עושה בחול זה צריך לשנות כיצד המביא כדי יין ממקום למקום לאבי בסל ו בקופה לתת כן ארבעה או חמישה קדים אלא הביאם על כתפו או לפניו אחד ושיניים זה מאוחר שנצרך יום טוב הביאם ודווקא כשמניחים

ממקום למקום במקומות של שכיחי רבים אבל מזווית לזווית ו מבית הבית באותו חצר שרה שהכל ני נחר בסדר מובן ם מסעות כבדים בז מותה מותה מ ט המוליך את התבן הוא רוצה הבהמה אומרת לו היא רעבה רוצה לאכול אז צריך להביא לה תבן הלך להביא לה מהבית של ניסן את התבן לא הבשיל את הקופה לאחוריו אלא נוטלה בידו כן כן סעיף י וכן מסעות שדרכן ניסה אותם במות ניסה אותן על גבו מאחוריו שדרכה ניסה אותם מאחוריו אותן ען כתפו שדר כני יודע מה זה כבד במט

כמו הבננות שמביאים שמים מוט פה אחד פה אחד עכשיו במות ישה אותן על גבו מאחוריו ודרכן יסה אותם מאחוריו ישא אותם על כתפו שדרכן ינסה כתף ישה אותם בידו לפניו הו פוס עליהם בגד כל כ יוצא בזה משינוי המסע ואם אי אפשר כגו שזימן הרבה אורחים צריך למהר להביא לפניהם ס כדרכו אין דבר במת דברים אמורים בנושא על האדם אבל לגבי בהמה לא יביא כלה זה עובדין יכול בכלל לא משתמשים בבהמה אדם גם ביום טוב מצווה ה שביתת בהמתו עכשיו של שבת יא אין מביאים עצים

לא בחבה ולא בקופה ולא במחצלת אבל בבי מפחד ובחיקו למה משנים דרך הכל סימן ת ק י א מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה קר יורד שלג מותר ביום טוב לעשות מדורה אמרנו אותר הבערה לצורך אותר גם שלא לצורך גם הנאת הגוף זה כמו אוכל נפש ויש אומרים הרב לא דלג על כמה הלכות לא אולי דילגתי כן מה רשום לי שאתמול הגענו ל תקי סעיף ח התחלתי ח ח ט י אה הר עושה של מחר חילה עכשיו אני בשל זה גמרתי יא אני כן שסימן תקיא דו

הייה עוסק בתורה מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה ושומרים ד אסור ליחם בת החורף ביום טוב ולפעמים איין הקור גדול ואינו אין מפונקים זה לא שווה נפש והבקר מרחץ וא מגמר לאסיר כמו אדם רוצה בסמים לא כולם צריכים בשמים פעם זה היה להבעיר אש שאדם רוצה מוגמר זה גחלים ונהגו לכל ג כלומר קור גדול קור קטן מה הכילים כולם חולים צא לקור סעיף ב מותר לאחם ביום טוב מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו אפילו אינה רחצה בבת אסור למה מחיצת פני ורגליו זה כולם רגילים בו

אז זה מותר שווה לכול נפש הגה אבל מותר לרחוץ תינוק במים שהוחמו על ידי ישראל ביום טוב אפילו אבל הוא הישראל החם לו את זה בשביל לחוץ פניו דו ורגליו מותר ללחוץ את התינוק אבל אסור לחמם לצורכו לצורך התינוק אפילו על ידי גוי אבל כשצריך להם לבשל או ליידי איך אבל צריך להם לבשל או ידיח אז נותר רבוד בשבילו חמצ כמו בשבת כדת סימן שכו שבת הבנו מותר ללחוץ כל גופו בחמ תיה רק שמיים בקרקע צריך לדעת את למה בשבת התירו כל גופו ים טוב אור

כל גופה אבל אבל אסור אבל במים שהוחמו מעב מערב יום טוב מותר ללחוץ כל גופו אפילו כאחד זה מה שגזרו זה בשבת כל גופו אבל ביום טוב מים שהוחמו מערב שבת מערב יום טוב מותר ו דווקא חוץ המרחץ אבל במרחץ עשו למה גזירת הבלנים הגעה וישרים בכל עניין בכן נוהגים אפילו מים שוחר טוב גזרה משום יום טוב אין לא עושים זה למדנו שלוש הגענו לסעיף ג' בוא עכשיו כן שיתנדב זה מצווה הרמבם שורות טובות נאורי לוי בן חגית חייל שבוי שהשם וצא אותו לחות אמן אנחנו

היום דף נב פרק שביעי כן מלכות שופר וסוכה ולולב החצ אסור בגל ה כן כפות תמרים האמורות בתורה מה זה צריך לתלן בחג הסוכות הן חריות של דקל כשיצחק שייפרדו העלין לולב לולב לכאן אולקן כלומר שלא יהיה ענפים וכיוצא בהן כדי להכיר פסולה סליחה אלא כשיהיה כמו שרבית והוא הנקרא לולב מה ראשי תיבות לולב טהר ליבנו לעובדה באמת פרי עץ הדר האמור בתורה הוא אתרוג מה ראשי תיבות אתרוג אל תביאני רגל גאווה איך אל תבואני אל תבואני רגל גאווה וענף עץ אבות הוא אמור בתורה הוא

האדס מה ראש תיבות הדס הכם סוכת דוד נופלת ההדס הדס סוכת דוד הנופלת והוא הדש שעליו חופין את עצו הגזע במרכז והעלים צריך לא רואים עץ רק את העלים כגון שיהיה שלושה עלין או יותר על כן בגבעול אחד שורה אחת בסדר אבל אם היו שני העלים בשווה זה כנגד זה עלי השלישי למעלה מהן אין זה עבות אבל נקרא הדש שוטה אסור בטח ג ארב נחל האמורות בתורה אינן אינן כל דבר הגדל על הנחל אלא מין ידוע הוא נקרא ערבי נחל עלי שלו משוך כ נחל ופיו

חלק וקני שלו אדום וזהו ה נקרא ערבה ורוב מן זה גדל על הנחלים לכך נאמר ערבי נחל פ גד במדבר או בהרים כשר ויש מין אחד דומה לערבה אלא שעלה שלו עגול ופי דומה למסר וקנה שלו אינו אדום וזו הנקרא פספה והיא פסולה ויש מן ערבה שאין של החלק והוא כמסר אין בפו קימות כמו סור ואין ו כמסר אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד על פי מגל קטן וזה כשר וכל הדברים האלו מפי השמועה ממשה רבנו התפרשו ארבעה מינים אלו אחת הן מעכבין זה את

זה וכולם נקראים מצוות לולב ון פוחתים מהן והן מוסיפין עליהן ואם לא צא אחד מהן הן מביאים תחתיו מן אחר הדומה לו זמר אתה לא יכול להוסיף עליהם אבל עדסים אתה רוצה להוסיף עלה שלוש עדסים מותר לא להוסיף עוד עוד זה אבל מותר כן התימנים יש להם הרבה שמים וגם הלולב שלהם ארוך לא יודע איך הם מחזיקים את כן אבל הוא איך לוקח את הלולב שלו באוטובוס גד כן למה העולב צריך גד לולב שלבנים צריך גד למה איך הוא יביא כן ארוך בתי פתק יופי פתקה

ארבה גים הייתי פרסי ימני קורדי אשכנזי יפה זכית מה המילה פתקה תבה פתקה ראשי תיבות פרסי תימני קורדי זה בקוף עכשיו הוא למד טוב דקדוק קמני יש לי שאלה על כבודו ת זה אולי תוניסאים אני לא יודע צריך לשאול עוד עוד מצווה מן מובחר לאגוד לולה ודס וערבה לעשות שלושתן אגודה אחת ביחד לקשות וכשהוא נטלן לצאת בהם לברך תחילה על נטילת לולב הויל בכולן סמוכים לו ואחר כך נותן האגודה הזאת בימינו ואתרוג בשמאלו ונותן דרך גדילתן לא חוד למעלה שיהיו רהן למטה לארץ בר שהן למעלה

לאוויר ואם לא הגד תנן אחד אחד יצא או כלומר ביחד פס אבל לא לא קשורות לא שלקח אחד אח והוא לא ביחד והוא שהיו ארבעתן מצויין אצלו אבל אם לא היה לו אלא אחד אלא מין אחד או שחסר מין אחד לא תול עד שימצא השער כמה נותן מהן לולב אחד אתרוג אחד שני בדי ערבה שלושה בדי הדס ואם רצה להוסיף בהדס שיהיה גודו גדולו מוסיף בינו מסוו אבל שאר מינים אין מוסיפים ע מניינם לא תביא עוד ערבות השמועה והן גורעים מהן ואם הוסיף או גרע לא

פסל לא פסל כמה אורך של כל מין ומין לולב אין פחות מארבעה טבחים ם היה ארוך כלשהו כשר ומדידתו מדרו בלבד ולא מראש העלים בערבה והדס אין פוחד משלושה טפחים ם היו ארוכים יותר כל שהן כשרים לא משנה אפילו אין בכל בד ובד אלא שלושה עננ אחים כשר כלומר שאר העלים תייבשו כשר והוא שיהיו בראש הבד ואם מגד הלולב צריך שיהיה שידורו של לולב יוצא מן ההדס וערבה טפח או יותר ושור אתרוג אין פחות מכבסע ואם היה גדול כל שהוא כשר אפילו גדול הרבה לא היה

בגמרא אומרת רבי עקיבא הביא את את האתרוג על כתפו כשגבי ארבעה מינים אלו בין שהגביע כ אחד וובין בזה אחר זה בין בימין בין בשמאל יצא והוא שגבי אין דרך גדילתן אבל שלא כדרך גדילתן הוא יצא מצווה כלכתה מצווה כלכתה שבי אגודה של שלושה מינים בימין ואתרוג בשמון ווליך ויביא ויעלה אותם ויוריד אותם ויענה על אולב שלוש פעמים בכל רוח ורוח כן כיצד מוליך מנענע ראש הלולב שלושה פעמים אגודה מוליך בניני שלושה פעמים הוא הוא מביא הוא מנענע הלולב שלושה פעמים וכן בעליה וירידה מעלה אנחנו

לא עושים כך מוליך ומביא ויכן מוליך ומביא בשעת קריאת ההלל בהודו להשם כי טוב תחילה סוף ואנה השם הושיענה נכון ככה עושים וכל היום קשה נטילת לולב ואם נט בלילה ואינו נטל בלילה בלילה לא עשה גודה זו גימון של כסף של זהב הקיף אותה את האגודה בזהב ובכסף או שקרח עליה סדין מטלה יצא לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה והוא שיהיה דרך כבוד ודרך הידור שכל שהוא נאותו איןו חוצץ אבל אם נתן את המינים אלו בעסיס או בקדרה ונטלה לא יצא ידי חובתו אגד את

הלולב עם ההדס והערבה והבדיל בין הלולב וובין ההדס במטלית כיוצא בזה הרי זה חוצץ הבדיל ביניהם בעלי הדס אינו חוצץ שמי במינו אינו חוצץ ויש להגות הלולב בחוט ו במשחה רצועה בכל מין ש רצה אי ואין אגדתו מעכבת אנחנו לא עודים אותו במינו מצוות לולו נתן ביום הראשון של חג בדוד בכל מקום בכל זמן אפילו בשבת אה שנאמר קחתן כם בום הראשון במקדש לבדו נותן אותו בכל יום ויום שבעת ימי החג שנאמר סמחת לפני השם אכ שבעת ימים חל יום השבת להיות בתוך ימי החג איןו

נותן בשבת ש ך 400 בידו 400 בושות הרבים שמ זה גזרו בשופר ו ולמה לא גזרו גזרה זו ביום טוב ראשון של שכל בשבת בפני שהוא מצווה מן התורה אפילו בגיוון נמצא שאיין דינו דין שאר ימים שווה שבשאר ימי החג אין אדם חייב לטול לולב אלא במקדש אז הוא מ ה קח בשבת ע כן זה יש כאלה שעש היום מדברים רוצים להתיר אתזה ‏k הלאה ולמה לא גזרו גזרה זו ביום טוב הראשון פני שהוא מצוו מן התורה אפילו בגוונים צא שאין דינו בדין שימים שווה שבשר

ימי החג אין אדם חייב לטול אלא במקדש טוב מה מהשופר שרה בית המקדש התקינו שי לולב נטל בכל מקום כל שבעת ימי החג זכל המקדש בכל יום ויום מברך עליו שדש מצנו וליו כמו היום מפני שה מצווה מדבר סופרים ותקנה זו עם כל התקנות שהתקין רבנו חמן בן זכא שאחר בית המקדש שבנה בית המקדש ר דברים ושן טז בזמן שבית המקדש קים היה לולם נתל ביום הראשון שח להות בשבת א משר מקומות ידעו ש בווד שיום זה הוא יום החג בארץ ישראל מקומות הרחוקים שלא הו

ידעים בכות חודש לא היו נטים לוב מספק משחרר בית המקדש אמרו חכמים לטול את הלולב אה הנה אסרו חכמים תול את הלולה בשבת ביום הראשון ואפילו בני ארת ישראל שקידשו את החודש מפני בני הגיבון הרחוקים שאינם יאים בקות החודש כדי שיהיו הכל שווים בדבר זה ולא יה אלו נותנן בשבת ואלו אין נותן אויב חיוב ראשון הראשון בכל מקום אחד הוא ואין שם מקדש נטלות יח בזמן הזה שהכל עושין על פי החשבון נשאר דבר כמון שהיה שלא ינטל בשבת לולב כלל ולא בגוונים רצל אפילו ביום טוב

ואף לפי שהכל יודעים בכפת החודש וכבר ביארנו שעקר האיסור בנטילת דה בשבת גזרה שמה יענו ארבע עמוד בשוט הרבים יט כל מי שחיה במצוות שופר בסוכה חיה בנטת עולב כ פטור משופר סוכה מלולב נשים עבדים לא צריכות כנו יודע לנענע חייו בלולב בדברי סופים כדי לחכו במושבות אצלכם התמנים שמעתי אנשים גם מברכות נשים בטמן מברכות על הלולב לא אבל הצ'קים כן גם המרוקאים הוא אומר לא היודע קטן יודע לנענע חייו בדברי סופרים ח לכו במושבות הלכה למש מסיני שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב ואין

אדם יוצא ידי חובתו בערב ש בלולב ושורה אפילו עלי אחד בבד אחד כיצד כיצד היייתה מצוותה בכל ויום משבעת הימים הייו מביאים מרביות של ערב זק צדי המזבח קפן גבי המזבח שהיו מביאין אותן סודר אותן תוקעין ומרים תוקן ל יום שבת להות תוך החג אין זוקין ערבה אלא אם כן חל יום שביעי להיות בשבת זוק נצה בשבת כדי לפרסמה שהיא משוה כב קצ יאסין מביאין אותה מערב שבת המקדש ומניחין אותה בגגות של זהב קערות מלאות מים כדי שלא יכ מושו העלין מחר קופן אותה זו קפין

אותה על גבי המזבח באן העם ולוקחים ממנה נותן אותה כדרך שעושים בכל יום וערבה זו ואינה בפירוש בתורה אין ותי נתה בכל שבעת ימי החג זכר למקדש אלא ביום השביעי בלבד הוא שנותן אותה בזמן הזה כיצד עושה לוקח בד אחד ענף אחד או או בדין ערבה חוץ מערבה שבלולב עובד בעל הקרקע על הקלי פעמיים או שלוש ו ברכה דבר זה מנהג נבים הוא אבל לא אומר חבית חבית אתה יודע שאלו אותי למה כתבתי על חבית חבית ולא בריך למה לא צריך להגיד לא לא שאר כוונות

לא סידור על מה סומכים אלה שאומרים לא אומרים אומרים העולם אומר בסידורים כתוב לומר אבל זה מחמדת ימים צריך לבדוק על זה בסדר בכל יום ויום מקיפים את המצו בן בידיהם פעם אחת ומרים אנה השם שענה ביום שביעי מקים את המזבח שבע פעמים כבר נהגו ישראל בכל מקומות להניח התבה באמצא בת הכנסת מקיפין אותה בכל יום ויום כדך שהיו מקיפין אותה מזבח זכר המקדש ככה עושים כך היום היה המנהג בירושלים יצא אדם מביתו שחרית ולול לבוא בידו שמעת איך עולה יוצא אדם מביתו שחרית לול לבוא

בידו ונכנס לבית הכנסת מתפלל והוא בידו רוכז את הלולב ביד ויוצא לבקר חולים מנחים אבלים והוא בידו שיכנס למדרש משלחו לביתו ביד בנו או ביד עבדו עכשיו הוא לומד תורה זה אי אפשר ביד מקבלת אישה עלולה מיד בינה מד בעלה מחזרת ל המים בשבת בזמן שנותנים לולה בשבת וביום טוב מוסיפים על המים במועד מחליפים למים הד שבלולב אסור להריח בו פני שאינו ראוי אלא להריח שאינו ראוי אלא להריח אז זה לא טוב ד הוא קצא למצווה אסור להריח בו אבל תרוג מותר להריח בו שר הוא

קצ למצווה מהאכילה משוק צה ל מצותו מחי או כן הדש שבלולב אסור להריח בו בפני שאינו ראוי אלא להריח ו וקצה למצווה אסור להריח בו אבל אתרוג מותר להריח בו שוא קצצ מאכילה ואסור לאכול אתרוג כל יום השביעי פני שהוא קצ למקצת היום הקצ כולו ביום השמיני מותר באכילה בזמן הזה שאנחנו וצים שני ימים א על פי ש נותנים נו בשמיני האתרוג אסור בשמיני כדרך שהיה אסור בשמיני בזמן שהיו עושים שני ימים מספק שהוא ספק שביעי הפריש שבעה הרוגים לשבעת ימי החג כל אחד ואחד יוצא

בלי יומה ואכלה למחר אין בעיה פרק שמיני מחר יש סיום יש קוש הרבי איך היו מסתובבים על משד סו ש ישראל כל העם כן יכול להיות שהיה אולי זוהר שחר המחית יש חלק מהמזבח ש לא אבל להקיף את הכל להקיף את הכל איך היו מקיפים הוא שואל אלי לא היו מקיפים לא הי מקי כתוב כלו פ מזב דף כמו לא ידענו אני לא ידעת כשי שמה מצמצה הטי להם ם כ יכול להיות פתח ואמר כיודע אד צדיקים דרד השם צד הום אמן כהי רצון ך אד

לעולם אמן ואמן אדני לעולם אמן ואמן ומר משכ ב כששה כה בהם הכנים ככת ליש דן בתום הקטורת כמים שבש כשר ס אםב בתך ויאמר אדוני אל משה חלך סמים נטף הסמים זקה א ךמ רש ח לסמים ב הה ה ד דז הה ד ה ה ד קודש קוד אהרון כור צד 38 כני שש מכניס כן גדול יום הכיפורים כדי לקים מצמ היו בצור סיפור אם נתן שהוא שוח שנה אין אדם יכול ולמה מז מזז ב ם צאו איש מפתח בדע בוקר וף פתח עמת את

הדבר כיתב א אש תם את העבודה הז כם העבודה הז לכם ואמרתם ס פסח מצרים זור כור ש ים אני שש גים שניצ ממנה כפתור ר אני אךךךך חסדך ך עשיר ועני פנחס פ חיצי לך מפחד צילך מפחד מדבר ח כ ישראל שם צווה ל מלאכיך הקדושים הממונים על השמירה שישמרו וימלט לנו לכל ישראל החנו לכל החיילים כל אנשי הדרום מצפון מדבר ו מגפה מכל מיני פיגועים כל מיני אסונות מכל מיני בעיות שמור צנום שפה שהוא שם תחריט ותמיד כל המשחיתים כל המקטרגים כרה תשאג לעומתם

כעו צוצ כל ניצוצי הקדושה אין מקום קדוש לכו כב שכתוב של משפטן הארץ חרב לא תעבור בארצכם פשי בנח לאבותינו הקדושים אברהם צ יעקב משה ואהרון וכל הקהל הקדוש קדמה יברך אתכ זקר אותכם בבריאות ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים יים ושמחים לא יהונה כל רע אמן תמיד תהיו בריאים השם ישמור אתכם אמן ששמור תכם כם מאתה ועד עולם אמן