הדף היומי מסכת קידושין דף סח הרב בניהו שמואלי שליט"א ה מר-חשון תשפד

משה אתה שמעת אתמול אותי או לא שמעת טוב בשביל זה בתה אני [מוזיקה] יודע כל הכבוד מה שמו שמה הוא בא פה יותר טוב מ כן בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ה במרחשון תשפד ערב שבת קודש פרשת נח וישאר נוח עליו נאמר הן צדיק בארץ ישולם אומרים רבותינו מכוח שזה היה בגדר עונש אומר מה פירוש הי היו לנוח וישר אך נח אומרים רבותינו הלו הוא יצא צולע מהתיבה למה הארי נתן לו מכות בגלל שהוא לא נתן לו אוכל בזמן אבל מסכן נוח

מה אתה יודע כל 12 חודש שהוא היה שם לא טעם שינה לא נוח ולא בניו היה צריך לדאוג לכל בהמה לכל חיה את האוכל שלה את המין שלה בזמן המיוחד ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל וספת אליך והיה להם לך ולהם לאוכלה וכתוב שמה אמר אמר לאליעזר לשם לשם בנו הגדול של נח אומר לו תגיד לי איך איך יכולתם לחיות בתיבה חיות אומר היינו עסוקים כל היום איך להכיל אותם איך לכל אחד זה ביום זה בלילה זה באמצע יום אחד אבא היה מוצ מפלא רימון

נפל תולעת מנ ואכלה מכאן וילך הבה אומר בתוך כל עומס העבודה איך אפשר להשים את נוח מסכן שהוא לא נתן לו לאכול בזמן אלא מזה לומדים כל הזמנים שווים כשהשנים כתקנה אין אדם נדרש אלא בהתאם לכוחו אבל כשרואים מבולה על הארץ כשרואים עולם בנוי ויש חרב יש טביעה ל האדם לפעול עכשיו שרואים מה שקורה בעולם אדם לא יכול להגיד אני לא לא יכול יש כוחות על טבעיים צריך לגייס את כל הכוחות שלו אנחנו צריכים לגייס כוחות להתפלל למעלה יכולתנו עומדות היו רגלינו בשערי אח ירושלים מי

גרב לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה אומר צריך אלף למטה אלף למטה שלחו ליו צבא כתוב ואם הסירו מאלפי ישראל אל למתה צריך לדעת על כל חיה שיוצא צריכים לגייס פי 10 להתפלל ולעסוק בתורה פי 10 על כל חייל היה 3000 מכל שבט ושבט 12,000 משמרים את כליהם ועוד י אל מתפללים תראה מה זה פלא איזה פלא פלאות זה לכן צריך בכל כוחנו בכל וויינו להתפלל ולעמוד תפילה ולא יגיד אדם מי אני איך אני יכול להתפלל ואיך לא אומר החפץ חיים כל אדם צריך

להתפלל בפרט בעת שרה כד לפני הקדוש ברוך הוא התפלל לבקש להגיד מי אני אין דבר כזה מי אני צריך להתפלל לכן בעזרת השם היום בלילה עשינו גם שבעה קטי ברית בכותל אבל בלי נהדר ביום ראשון בשלו וחצי בצהריים נעשה אצל בהר הזתים אצל הרשש ואצל רבי חיים בן עטר נעשה שמה בני נדר תפילה גדולה שבעה קרותי ברית ביום שני בלי נהדר ברחל אמנו יום שלישי אולי בחברון יום שלישי בלילה עוד פעם רחל אמנו ככה שי זה בטירת רחל אז לכן אז זה יהיה דבר גדול אבל

אדם לא יגיד אני לא יכול להתפלל לא כולנו צריכים להתאמץ לא עכשיו לא יושנים אתה יודע שהיה בזמן החפץ חיים היה איזה היה כן היה מלחמות גדולות אומר שהיה איזה יהודי אחד בעל מאפיה הוא בא בשנים כתקנה הוא בא לחפץ חיים אומר לו תשמע כבוד הרב אני יש לי מאפיה גדולה אבל מפסיד כל הזמן מפסיד אומר לו למה אומר לא הולך לי עם הלחם הלחם לא יוצא הכי טוב לפעמים יוצא קשה לפעמים רך וגם אפילו שאני עושה כבר את הבצק הכי טוב שיכול להיות הכל רך

אבל הדוגמה שלו היא לא מושכת את העין לא יוצא לי טוב הדוגמה ולכן לא הולך לי בירך אותו החפץ חיים ש פרנסה אחרי כמה זמן רואה אותו אומר לו נו מה איתך אומר תשמע אני רוצה להגיד לך לא נשאר לי אפילו פירור אומר לו איך זה אומר עכשיו שעת מלחמה אנשים רק רוצים אוכל רוצים לחם כולם קונים בשעת מלחמה יהיה כך יהיה כך יהיה כך אנשים קונים ורוצים נחם ורוצים נחם ורוצים נחם אומר אומר להם החפץ חיים זה למדתי מוסר גדול משעת מלחמה כל תפילה רוצים

בשמיים יש חוסר צריך כל תפילה כל לימוד תורה לא יגיד תשמע אני לא יודע להתפלל מספיק טוב אתה מדלג גם טוב איך שאתה נותן את התפילה זה מצויין כולם צריכים למה הרבה פעמים אומר החפץ חיים בזמן יש מלחמה או משהו אדם דואג הראש שלו טרוד אזה תפילה לא כל כך כמו שצריך אומר אין דבר מתפלל אפילו שהראש לא במקום כל כך אתה צריך להתפלל להשתדל אין מה לעשות העיקר צריך להתעורר לא ישן אתה שמעת צון משמה הה בזה מסכן אחד היה בקומה 25 הוא נסגר למעלה

בקומה למעלה בקומה 25 סגר ואז הוא לא הוא צועק לאנשים שיפתחו לו הוא יוצא מהמרפסת צועק אף אחד לא שומע אותו כולם למטה לא שומעים מה עשה התחיל לזרוק סוכריות כולם עושים את הסוכריות מברכים שהכל והולכים אף אחד לא מסתכל כן למעלה אומר טוב יש לו כסף התחיל לזרוק חולים למטה שטר כחול 200 כולם אוספים והולכים לא אומר ככה מה זה לא מסתכלים עליי למעלה היה לו בבית שולחנות כיסאות לקח שולחן זרק לקח כיסא זרק לקח עוד כיסא עוד כיסא אד מקבל על הראש שלו מסתכל

מיזה עושה דבר כזה מרים את הראש עכשיו הוא מסתכל אתה מבין ואז בא לו משטרה פתחה לו אומר הקדוש ברוך הוא מאיר אותנו נתן לנו סכות לא מתעוררים תן כסף ולא מתעורר נותן מכה קצת השם יעזור לנו השם יעזור השם איזה מכות אלה לא יאומן כי סופר המכות האלה איי איי איי מכות לא רגילות מכות לא רגילות וקשות מאוד לכן צריך מהר מהר להתעורר הבן אדם צריך מהר להתעורר אתם יודעים יום שבת זה שבעה במר חשבון יש כתוב שזה תענית צדיקים למה ביום הזה עיבר נבו

כת נצח מלך בבל את איני צדקיה ומלך יהודה ושחט את בניו לעיניו זה היה גם באותו יום היה טבח נורא ביהודי בית שען על ידי צוררים היונים בזמן היוונים הם היו שחטו שם 13 אל איש ובזזו את רכושם בבית שען בזמן היוונים כן גם היה פרעות באותו זמן ביהודי אלכסנדריה גרשו אותם מהעיר ועשו בהם שמות שם וגם זה היה תאריך של ו אבל ביום גם ביום הזה בו בחשבון הרמבם כותב בליל אחד בשבת ארבעה ימים לחודש אייר נכנסתי דים ביום שבת עצירי לחודש אייר עמד עלינו

נחשו שבהם לתובע והוא אומרת איזה ניסים היה לו בים הרמבם כותב אומר יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה נכנסתי לבית לבית הגדול והקדוש שעמד בבית המקדש תלתי בו בום יום החמישי שישה ימים לחודש מר חשבן יום שבת גם רבי יהודה חסיד מייסב בית הכנסת החורבה גם פטירתו בו חשבון בית הכנסת חובת רבי יהודה חסיד זה של אשכנזים פלא פלאות גם פטירת בב חשבן פטירת רבי שלמה מלכו טוב כל זה אנחנו נתחיל ללמוד למה מאוחר אני יודע שתם ממהרים היום אנחנו פרק שמואל א' פרק יד פסוק

יז ציו מש פתחת יש לך בבית שמו אין טוב אתה יותר לא בבית אתה פה ויאמר שאול לעם אשר איתו פחדו מ הלך מעמנו ופקדו והנה אן יונתן נוסך אליו ויאמר שאול החי הגיש אהרון האלוהים כי היה אהרון האלוהים ביום ההוא בני ישראל וי עד דיבר שאול אל הכהן ו אשר במנ פשתי ך לברו ויאמר שאול אל הכהן אסוף ידיך ויזעק שאול כל העם אשרתו יבוא על מלחמה והנ התה חרב איש ברו ומה גדולה מאוד ועברים היו פשתים כתמ שלשום אשר עלו עמ במחנה סביב גממה

להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כנסו פלשתים וידברו גם המה אחריהם במלחמה ויושע אדוני בימת ישראל והמלחמה עבירה אל בית אבן יופי ברוך השם עם ישראל ניצח בוא עד פה למה אין זמן הגענו כד יש ישועות צריך הרבה תפילות הרבה תפילות שניות וצדקה גם הצדקה וצדקה תציל ממוות לתת גם עבור השבת כן שש צריך שש חבד חביבי זה שתיים זה אחד רוני כל הכבוד שתה נשאר ולומד יד לקי לא תמיד הוא נותן כן אנחנו במסכת חרירה פרק ג'

משנה ד נכון חומר בתרומה מ בקודש שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן ינן קדשים כל ימות השנה ובשעת הגדות והבדים עף על התרומה עברו הגדות והבתים לאחר שעברו דריכת הענבים והביאו לו חבית של יין של תרומה לא יקבל לנו ממנו אבל מניחה נרת הבאה ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן כדי יין מקדשם דומעות נאמנים עליהם בשעת הגדות והבתים וקודם לגדות 70 יום משנה ה מן המדעית בפנים נאמנים על כלי חרס מעיר המודעת ולצד ירושלים לפה נאמנים על כלי חרס שהם טהורים מן המדעית ולחוץ

אין נאמנים כיצד הקדר שהוא מוכר קדרות נכנס לפנים מן המדעית הוא הקדר בין הקדרות הלוקחים נאמן יצא איןו נאמן עוד משנה הגבאים שנכנסו לתוך הבית וכן הגנבים שהחזירו את הכנים נאמנים לומר לא נגענו בירושלים נאמנין על הקודש שעת הרגל אף על התראו מה בסדר גמרא היום אנחנו דף סח מסכת קידושין סח וא נאמר מקודם תפילת בית המדרש שתי אדוני די תמין כי ממני בלמות ק אנחנו באים בםנ ג עיני ת נפלאות מת ך שמים וארץ כן אז בעזרת השם אז היום אנחנו בעזרת השם יום ה

בחשבון אמרנו וזה היום כן ינו נשמת מרדכי אלימלך בן חיה בנחמן וגם כן נשמת שמואל בן גוהר נשמת שמואל בן דוד שמואל בן שר שמואל בן שרה יון מועלם בן זימה עוד מעט ציון מועלם בן זימה לרפואת כל חלם ו ישראל לרפואת כל הפצועים אמ להצלחת הכל בעזרת השם להצלחת כל אותם החטופים שעדיין בחיים שיחזירו אותם לבתיהם אמן וכל החיילים הקדוש ברוך הוא ישמור ת ואה מתה דוניו השם יתן כוח בהצלחה לעם ישראל אמן ירים מזלם למעלה אמן ולהצלחת גם כן ראובן בן רבקה השם ישמר

חיו ורינה בת סלה ישועות גדולות אמן אז כן אז אנחנו נפתוח רבותיי דף סח של משה תפתח סח י אנחנו רוחה ביעקב אמר הה בקל וחומר 2 א 6 שבע שמונה שורה שביעית שמינית רב אחה בר יעקב אמר התיה בקו החומר התחלת השורה ש אתמול למדנו כל מי שאיין עליו קידושין אבל יש אחרים מאיפה אנחנו לומדים שמי שבא על אחת מכל האריות שבתורה אז אבלת במזר אז אמרנו דמ רבי חיה ברבה ומטוב משמ יני ורח אומר כתוב בתורה ויצאה מביתו ולכיתה לאיש אחר לאחרים שאין להם

קרובה אבל לא לכלובים וכולי הגמרא למדה כמה דברים עכשיו רב החבר יעקב אומר למה מקישים את כל העריות לאחות אישה ולא לנידה זה היה אתמול שאלה אז הוא בא ומר ואני אומר אני אגיד לכם מאיפה נלמד מה שים וכולי בוא נראה אומר דעתיה בקל וחומר מבמה מאיפה לומדים שבר מינן מי שהולך עם שאר האריות מ אז הוא חייב זה ממזר ומקשים את כל העריות לאחות אישה אישה אלא אחותה לא תקח לצור לגלות ערבותה עליה בחייה זה לא נידה נידה זה לא לא מקישים ני כמו שרצתה

הגמרא כמו שכן רצתה הגמרא למעלה לומר אומר אתייה בקב חומר מבמה שאר הריות לומדים קל וחומר כמו ביממה אין אין קידושים תופסים ביממה לשוק אז גם יש כל העריות לא תפסיד קידושין למה שמה כתוב בבמה לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהיה לא תהיה לה הביה ככה אמרו רבותינו אז לכן לומדים מה יהיה במה שהי בלו לא תפס בקידושין באיסור לו לא תהיה לא תפס בקידושין חייבי מיתות חייבי קריות לא כ שכן שלא תופסים בהם חייבי מיטות בדין או קריות מהתורה לא כל שכן

שלא יתפסו בה קידושין לכן יותר מסתבר להקיש לאחות אישה שלא תופסים בה קידושין י אחי יש עלזה רשי התי טוב ש הרות בקו החומר מממן השוק שאין קדוש תסי כדי אממ מנן שאין קדושים תופסים במ כתיב לא תהיה אשת המת החוצה לא תהיה באביה לזר חייבי מיתות חיב קריות כ שכן הגמ שואלת יכיש אחב לבי נמה כמו שמצינו ביממה שאיין קידושין תופסים גם מחייב למן לא תופסין אז גם בהם לא יתפסו קידושין וגם כן יש בר מינן זה כמו ממזר אמר פפה חיבה להבין בד כתיב

בהוא אומר אי אפשר להגיד שבבי את פסוק במה לא תס לא תהיה אמית החוצה לא תפסי בקידושין גם אני אגיד לך שחין אבינו תפסו קידושין אי אפשר למה בידע כתו שכן תופסים קידושין כתוב כי תיינה לאיש שתי נשים האחת אהובה ואחת צנועה לא יוכל לבקר את בן האהובה בן השנעה יש להבין וכי יש נועה לפני המקום ואהובה לפני המקום ספרה לומר שהקדים את בן האהובה לפני בן הסנה ודאי אהבתו ונתוני הקדוש ברוך הוא כדי לשנות את דין הנחלה אז לא צריך הפסוק להשמיע את זה מה

זה אהובה ושנואה זה צריך לפני המקום ויש בכי יש דבר כזה לבעל זה לא שייך למקום אי אין דבר כזה אהובה ושנואה אלא אהובה אהובה בנישואיה שנועה שנועה בנישואיה אהובה אהובה ל הקדוש ברוך הוא נשואה כדין וכ דת אהובה בנישואיה שנועה שנועה בנישה הנישואים שלה שנעים לפני הקדוש ברוך הוא כמו חייבי לביין וכמה נה כי תהינה משמע יש בהם אביה בחי ולבין תופס בהם קדושין לכן אי אפשר ללמוד ב מסימה שלא תפסי קדושין מה יש לי פסוק מיוחד שכתוב שיש בה אביה שאיין אבייה לא תהיה

שת מת החוצה נסדר אבל שאר ח בבין לא יפה אז הנה אז ישר חיבים ש שהי בל ואין קודש טופסים בה אף כל שהי בלו אין קודש טופסים בה אמר בכב בהוא וכי יש אהובה לפני המקום וכי אהבתו שנאתו של בעל חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שצרך הכתוב לכתוב לא יוכל לבקר בן אהובה נכתב אלא יקיר בני הדנה לא שנ אמו אהובה לא שנ אמו שנועה אלא שנוה בנישואיה שנישואים פני המק חילבי בחי עשה הוא בקמה ולא בחי לביין אולי זה כי אהובה בנישואיה

וכולי חי עשה הגמרא שואלת רבי עקיבה דמר אין קדושים תופסים בחיים לבין כי תהיינה במים וקים ה אתה אומר כי תהיינה שכן תופסין קידושין תופסין בחייבי להבין רבי עקיבא הוא אומר קידושין לא תופסין בחייבי לביין והוא אומר אז במה יעמיד את הפסוק האחת צנועה איך שך צנועה לפני המקום שתופסים בקידושין אומר אתה יודע במה מדבר רבי עקיבא עמיד באלמנה לכהן גדול אלמנה לכהן גדול גם רבי עקיבא מודה שו בקידושין זה השנעה את רבי סימאי נתניה רבי סימאי אומר מן הכל ה רבי עקיבא עושה ממזר חוץ

למנה לכל ח בלבין רבי עקיבא אומר זה ממזר מי שהולך חוץ מן אלמנה לכהן גדול הבלד לא ממזר שאר אמרה תורה ולא יחלל זרעו בעמיו חילולי עושה ין עושה ממזרות כתוב לא יחלל לא עושה ממזר רק חילול משמע שקדוש כתו ים בה אז בזה הוא יעמיד את הפסוק שנעה איך היא שנעה שהיא אלמנה לכהן גדול הגמרא שואלת רבי יש דמר בצ רבי עקיבא בן יוסף על קיבא בן יוסף נצוח אומר שהיה אומר כל שאינו ביאה בישראל אבל ממזר היה אומר אפילו כל מי שנשא אישה אסורה

אבל ד ממזר אפילו אלמנה לכהן גדול דעת רבי ישבו לדעת הוא תופס את רבי עקיבא גם זה לא אם כן איך יבאר סנואה רבי ישבב איך יבאר סנואה מ נצוח הוא אמר לכולם נצוח על רבי עקיבא למה ההנחה כרבי עקיבא מחברו אז אמר בואו נצוח עליו שיהיה רבים נגד רבי עקיבא אז אומר אני אח ל רבי ישבו אפוק רבי סימא קתה יבוא טוב מה שאמר רבי אשבו אם הוא בא לחלוק רקע רבי סימאי במנ לכהן גדול שאמר אין הבלד ממזר ככה אמרנו על זה אמר רבי

ישב עלד ממזר שפיר שרק בחיב לבין וגם באלמנה לכהן גדול סו רבי ישב בדעת רבי עקיבא שלד נמזר אבל כל חייבי עשה סובר רבי עקיבא שהבל לא ממזר אז מה שאמרה התורה שיש קידושים בסנה בנישואיה אומר מדובר בחיובי עסין כמו מה כמו מצרי מ עד דור שלישי זה עשם שלוקח אותם גר מצרי אסור לקחת גם גר מצרי גר אדומי אסור עד דור שלישי לא יבוא בכל השם אלא אי תעמ דנפש אמר אם הוא מדבר על דברי רבי עקיבא ולא על רבי סימאי ואמר שרבי עקיבא אומר

כ שבטוב באיסור אפילו חיוי עשה אבנת שלהם ממזר למה אין כ ש תופסים בהם במה ה מוקים לה שנואה בנישואיה ב ב שנואה אומר בעולה לכהן גדול איש כתוב בכהן גדול והוא אישה בבתוליה יקח לא יכול לקחת בעולה בעולה זה איסור עשה בזה ומהי שינה ומהי שינה למה בעולה לכה גדו תופסים בקידושין וכל חייבי עשה לא תופסין זה גם עשה משום דו לעשה שאין שווה בכל זה איסור האיסור הזה זה רק מיוחד רק בכהן גדול כיוון שהוא לא שווה לכל אז איסורו קל מה שואלת ורבנן

הד מוקלה בחיו לבי נוק בחי ועשה רבנן לומדים שאישה שנועה בנשואה זה בחייבי לבין וקידושין תופסים בהם דמוק בחייב למה למה מעמיד את פסוק בחייבי להבין אפשר ללמוד במ מצינו חייבי להבין בבמה שאן קדושים טוסים בהם ונעמיד את הפסוק בחייבי עשה שקדוש תופסים בהן מי אמר שקדוש תופסים בחייבי להבין אומר אני חיו עשה במו איך תעמיד את הפסוק שנעשה אישה אחת חייב עשה והשנייה אהובה בנסיה מותר לנוס איך אי שתי מצריות אם שתי מצריות שני אהובה ואחת צנועה אלה אם שתיהם מצריות זה לא אחת אהובה

ואחת צנועה זה אותו דבר והיא שתן שנעות והיא אחת מצרית ואחת ישראלית אם השנה שעבר עלס בשוה זה אחת מצרית ואחת ישראלית זה אהובה אי אפשר לומר כך שתי נשים מעם אחד בעינן כי תהלי שתה נשים משמע מעם אחד רק החילוק שאחת ארובה ואחת צנועה וי בעולה לכהן גדול מכתיב כתנה לכהן לא כתוב זה בי כהן בן ישראל זה לא רק לכהן אז לכן חיייבים להעמיד את הפסוק חייבי להבין אתה רואה קדושים לדעת רבנן תופסין בחייבי לבין ורבי עקיבא שהוא מפרש את הפסוק בחיי עשה הרי

צריך שיהיו שניהם מעם אחד איך הוא יעמיד בעולה לכהן גדול לא כתב כתנה ב ככך שבקה לקר דו דחיק ומוכה נפשה על כוחך פסוק דוחק מעמיד את עצמו כלומר כיון שגילתה התורה שאיל קידושים תופסים מחיו להבין חייבים להעמיד את הפסוק שהשנה בנישואיה מדובר במצרית שחיו עשה או לפי רבי ישב בעולה לכהן גדול דוחק דוחק את עצמו זה לא הפשט הוא דוחק אמרנו עוד במשנה בכל מי שאיין לה עליו כתבנו אין לה עליו ולא על אחרים קדושים אבל ד כמותה ואיזה זה בלד שבחה נוכרית בלת של

גוייה אין עליו נישואין גוייה אפשר לקחת שבחה אפשר לקחת הבלת כמותה הא גוי הבלת גוי אדם לקח אש בר מינן אישה גוייה הבלת גוי הגמרא מבארת שפחה כנענית מנלן שקדוש לא תופסים בשפחה כנענית אמר רב אונה אמר קרה שבו לכם פה עם החמור עם אדו החמור אברהם אבינו אמר לנערו שהלך כשהלך לקוד את את יצחק היה אליעזר אבדו איתו וישמעאל אמר להם שבו לכם פה עם החמור דורשים רבותינו עם החמור זה עם הדומה לחמור שלא תופסים כמו שחמור לא תופסים קידושין גם בשבחה לא תופס קידושין

ראית מה זה גוי זה עוד עבד עכשיו בוא נראה הלאה אחלא תפס בקידושין לא תפסיק קדושים בשפחה בלדה כמותה מנלן שבלד יש לו דין עבד כמותה לא מתייחס בכלל אחרי אביו כילא מאיפה לומדים שלא מתייחס כלל אחרי אביו והוא לא ממזר אבל לא מתייחס בכלל דמר כרה האישה בילדיה תהיה לאדוניה משפחה כנענית ילדה מעבד עברי כתוב האישה וילדיה תהיה ל אדוניה והוא יצא פו ילדיה נשארים עבדים לאדון לא יוצאים ביציאה עם אביהם אפילו ש בדברי אז אין לו שום שיחות הולך הכל אחרי הגויה הזאת השפחה

זה למדתי לי שפחה נוכרית מנלן אמרנו גם נוכרית אין קידושים תופסים בה מנלן אמקר תתחתן בם אין תורת חתון בהם לא תופסים בהם קידושים אשקנה לא תפס ב קידושין נוכרית אבל ישראל שבעל נוכרית אמרת גם אין התייחסות של ה של הישראל האבא שהוא מישראל בלדה כמותם מן לן ישראל שבא נוכרית בלי קידושין עשה עבירה עם נוכרית הבלת גוי מאיפה לומדים אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי דמר קר כי הסיר את בנך מאחרי למה כתוב לא תתחתן בם בתך לא תיתן אבנו ובתו לא תק

לבניך למה כי אסיר את בנך מאחרי אמרה תורה הבן שיהיה לבתך מן הגוי קרוי בנך חשה השם יסיר אותו מעבודת השם לעבודת כוכבים אתה שם את הלב מה זה בנך הבת הבת של הבן אדם היא מהגוי הבת שלו התעברה מגוי זה נקרא בנך כי אסיר את בנך מאחרי אבל הפוך שהבן יהודי והגוי היא האישה אז זה הולך אחרי האישה זה כי אסיר את בנך אז זה הגמרא אומרת בנך בא מישראלית בן הנולד בתך אפילו שאב נוכרי קראו בנך ואין בנך בא מן העובד כוכבים קרוי בנך

אלא בנה אתה רואה לא כתוב לגבי בתו לא תיקח לבניך לא תסיר את בנך שעובד כוכבים לא יסיר את הבן שיולד לבנך מבתו של עובד כוכבים משמ שזה לא קרו בנך אמר רבינ שמאמינה ממה שתורה קראה לבין בתך הבא מ מן הגוי בנך בין בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך הוא ישראל אבל בן שנולד לבנך מעובדת כוכבים הוא לא בנך נמ כשבה רבינ עובד כוכבים ועבד הבעל בת ישראל הבלד במזר האם נאמר דבר כזה כמן ש לא מתייחס אחר עובד כוכבים בכלל אלא אחר אמו

מישראל אם כן כמו שכל מי שנולד בעבירה מקום שלא תופס בו קידושי לד ממזר גם שבעל אנוכי נו מה רבלד ממזר האם ככה לא ני דכשר לאווה ממזר לא הבה פסול מקרה אומר הוא נכון הוא לא כשר מתייחס לאמו הינו כישראל שנולד בעבירה אבל ממז חס ושלום אבל הוא כמו כל הנולדים בעבירה הוא פסול אבל לא ממזר מה השואלת אתה אמרת לא תתחתן בם שלא יסיר שאין קדושים תופסים מנוכים שלדה כמותה אמרו בשבעה גויים כתיב שבארץ ישראל הצבנו להורגם אתה יודע כל השבעה גויים בארץ ישראל

החיוי היבוסי הכנעני הפריזי כל אלה צריך לחסל אותם מן העולם שלא יסיירו את בנך מאחרי ההו בשבעה גויים שבארץ ישראל שר אומות מנלן שלא תופסים בהם קידושין ולדם אמר קרה כי אסיר את בנך לרבות כל המסיירים כמו שאמרה התורה לא תתחתן בם למה למה לא תתחתן בם כי אסיר את בנך לרבות כל מי שמסירים עבודה זרה אפילו משער אומות גם כן לא תתחתן בם אתה יודע מפה לומדים שצריך להיזהר לא להסיר את בנו מאחריו לרבות כל המסיירים היום לימינו מה זה כל המסיירים כל האפיון האינטרנט

כל הבעיות שאדם הולך כן כל מיני מסיבות זה כל האוי ואבוי שהולכים זה מסיירים זה השפעתם אוי ואבוי מגרה מפתה את הבן אדם מסית אותו בדרך הישרה מוביל אותו אל התהום פלפונים אתה מבין מה קורה אומרים לו בוא יש מסיבה פה יש זה אוי ואבוי מה שזה עושה לא תביא תועבה אל ביתך זה בעיה לכן הכלל הוא צריך לשמוע לחכמים כל הנטל עצה מן הזקנים לא נכשל צריך להיזהר כן השם יעזר נו דבר כבוד שמו אמ נמשיך לרבות כל המסיירים אז הפשט כל המסיירים כל אומות

העולם זה לא משנה מי זה אתה מבין יכול כן הם מסיירים למה הם רוצים שתדמה להם חושבים שתם הם עוזרים אה ציו משה אתה ראית את ביידן הוא היה פה אה זה גם אחד הצר טוב ילה ה קח כסף ל תעשה כלום הלאה בוא נמשיך הכל בסדר כן כן נו הוא התקשר הבא לרחל אתה יודע שהיא התקשר לרחל שנתנה להם אוכל אז אמרו לה שמעתי ככה א לא יודע אמרו לה ש שביין רוצה להתקשר אלי אומרת מי זה ביידן אני תכף הייתי מדברת עם אלוהים מי

ביידן אומר אני מדבר אית עם הקדוש ברוך הוא מי א אתה יודע אני לא יודע אני ח אני רציתי לומר מה שרציתי וזהו אפשר להמשיך היא רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא לא רוצה לא ביידן ולא אף אחד אדם צריך להיות קשור עם הקדוש ברוך הוא אף אחד לא יכול לא בשביל זה שאדם לא יהיה קשור לאף לאף גוי לא צריך להיות קשור נכון איזה ונה זאת יהיה מזונותי ביד השם יתברך מורים כזית ולא ביד בד אדם שבת קודש אני אחל לרבי שמעון דדריש תעמד יבוא

הגמרא מקשה הוא רבי שמעון דורש טעם הפסוק מסברה זה אפילו שאם זה לא כתוב בפירוש למה כי הסיר זה מיותר בא לרבות כל המסיירים אפילו משאר ומות אז זה יבוא טוב לרבי שמעון אלא לרבנן מה הטעמה רבנ לא דורשים טעם הפסוק אז מני הם לומדים לרבות כל המסירים צריך הפסוק לומר כי אסיר ו דווקא שבעה אומות אבל מי אמר א אלה השאר אומר אמר קר ואחר כן תבוא אליה ועלתה בקלה ד בעיקרה תסב קידושין ת הגמרא מה שכתוב לגבי שבוייה יפ תואר רוצה לקחת אותה לאישה

במלחמה צריך לגלח את צערה יושבת 30 יום בפתח ביתו גדל את ציפורניה שהיא תתגנה בעיניו ואחר כן תבוא אליה ועלתה והייתה ללך לאישה רק אחרי שעשתה כל הדברים האלה יכול לקחת אות מכ לדם עקרה לא תפסה בקידושין לפני שעושה כל הדברים האלה לא שיך ו הייתה לא אישה שתפסו בקידושין הרי גם שרם מוד לא תפסי בהם קידושין מפה לומדים רבנן אשכח לא תפסה בקידושין וולדה כמותה מתייחס אחריה לא אחרי אבא מישראל מנלן המכרה כי תינה לאיש שתי נשים אחת אהובה וילדו לו בנים וילדו לו משמע

מתייחס אחר אב מתי כל אחד קרנן בקטינה יש קידושין יש אביה יש קידושין קרן בילדו ו בכל אח לא קרן ב כתנה לא תפסיד בקידושין כמו גוייה לא תפסיד קידושין לא קרן ב וילדו לו אחי שבחן המה אם אנחנו לומדים בקש שן קידושים טופסים בא איןבל מתייחס אחר אבא אפשר ללמוד מכ זה כיון שלמדנו עם אם החמור עם הדומה לחמור ש קדושים תופשים בשבחה למה הינו צריכים ללמוד בשבחה ולד כמותה מהאישה בילדיה תהיה לאדוניה הנ חינמ באמת ן שבחה לדה כמותה לומדים קש לא צריכים לללמוד

מהאישה בילדיה אז למה בא הפסוק והאישה ולדה ואל האישה ולדה תהיה דל מלי אומרת הגמרא ד תניה האומר לשבחו שהיא מעוברת אומר לה הרי את בת חורין הנה נותן גד שחור אבל לדך ישאר עבד אומר מה שהוא אומר אין בדברים שלו כלום בבלדה כמותה הוא גם משוחח דברי רבי יוסי הגלילי חכמים אומרים לא דבריו קיימים הבלד נשאר עבדו למה כתוב משום שנאמר האישה בילדה תהיה לאדוניה ממה תלמודה איך משמע שהולד לא משוחרר מהפסוק הזה אמר רבה אד רבי יוסה הגלילי הפסוק לא לא בא לבאר את

טעמם של רבנן שהעבד לא משוחרר את זה יודעים מסברה אלא זה בא לרבי יוסה הגלילי הפסוק זה בא לבאר טעמו של רבי יוסה הגלילי למה העבד משוכר עמה כי כתוב האישה בילדה תהיה להד מזמן שהאישה לאדוניה הבל הבלד לאדוניה אין האישה לאדוניה אין הבלד לאדוניה זה דעת רבי יוסה הגלילי משנה אתה רוצה להמשיך צ משה או נעצור פה גרוס את נגרוס יאללה לגרוס בסדר לגרוס את המשנה ואת הגמרא נו אומר יכולים ממזרן להיטהר פ תראה מה זה ממזרן אי אפשר ממזר לא יכול אף פעם לצאת

ממזרות מפיסול ממזרות איך כיצד איך ממזר שנשא בית ישראל הבלד הולך אחר הפגום זה ממזר ממז אלא ממזר שנשא שפחה הבלת עבד מבזר לקח שפחה גוייה כנענית אבל עבד כנעני כמו אותה הוא לא ממזר למה לא נאמר פיסו ממזרות רק בישראל לא בעבדים שחררו נמצא בן בן חורין ואז הוא ישראל כשר ככה יתארו ממזרן רבי אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר בן אליעזר אומר כזה גם יקרה גם ישחררו אותו יסר בבית ישראל מדין ממזר זה דעת מי זה ב אליעזר בעיה להוא רבי טרפון אומר יכולים

להטהר רבי אליעזר אומר לא בעיה לה רבי טרפון לכתחילה כמר או דיעבד כמר מה שרבי טרבון אמר שמותר לממזר לישה שבחה זה דווקא ישראל כשר אסור לישה שבחה אבל ממזר מותר או דיעבד כמה רק בדיעבד אם נסה שפחה אז תיר את בניל לכתחילה לא יקח גוייה את שמה אמרו לרבי צפון תיארת את הזכרים את הממזרים הזכרים ממזר יכול לה שבחה נענית על ידי שילך למקום שלא מכירים אותו ויאמר שהוא עבד עברי ולקח שפחה כנענית ואז ככה הוא יכול לתאר את בניו שהם לא ממזרים אבל לא

תיארת את הנקבות איזה דרך תתאר את הנקבות לבקש עצות מה יהיה איתם והיא אמרת לכתחילה כמר שרבי טרפון מותר לס שבחה קנית לכתחילה ממזרת נמת תנסו לעבדה גם ממזרת יכולה להנשא במקומה לעבד כנעני ושחרר אדון את בנה יהיה כשר לישראלית אומר לא לעולם מותר לכתחילה לזרת נסה לעב אלא שגם אם גם אם היא תנסה לעבד כנעני עדיין הבלד יהיה ממזר למה עבד אין לו חיס עבד כנעני אין לו ייחוס אין בנו מתייחס אחריו מתייחס רק אחרי אמא שלו ואמא שלו היא ממזרת אז הוא ממזר הנקבות

אין להם תקנה ת שמע זנה לרבי סמני ממזר הבה בעל האכסניה של רבי סמני אושפ זכני היה דרבי סמלה ממזל רב היה ממזל אמר לה הי הקדמת רתיך לבניך אם היית אם הייתי מכירך לפני שהתחתנת הייתי נותן לך עצה איך לטאר את בניך הי אמרת בשלמה לכתחילה שפיר לכתחילה יכול רבי צפון מתיר לכתחילה טוב היה יכול לקחת שחק תענית א אמרת דעבד מה יני הוא איך יתן לו עצה בדיעבד ד מסיב לעצה ואמ זיל גנוב להזדמן בעבד עברי לך תגנוב אין לך לשלם הם קראו אותך

לעבד שיהיה נתן ו עצה איך לגנוב ובשני דרבי סמני עבד דברי מהבה הגמרא שואלת כי הבה עבד דברי לאמר מור אין עבד דברי נוהג אלא בזמן שהיווה נוהג ואז לא היה עבד דברי אלא ליו שמע מינה רבי רבי טרפון לכתחילה כמר שמאמינה אפשר לכתחילה אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון רק היום אין עבדים אבל עוד טיפה בסדר רבי רבי אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר אמר רבי אלעזר מה התעמ דרבי אליעזר שבלד ממזר לאמר קרא לא גם עשירי לא יבוא לא בקל השם מה

זה לא אלך אחר פסולו תמיד גם כשיש צד ממזרות רק ממנו הבלד נשר אחריו הבלד ממזר וואו וואו וואו לכן אחריו הולכים לא אחרי השפחה רבנן מה הם דרשו לא ההו בישראל שנעשה ממזרת אבד ממזר סג תחמן משפחותם ותם כתיב והבל בכל מקום מתיחס אחר אביו ואז כיוון שהיא ממזרת הוא לא יהיה ממזר אלא הולך אחר אבא אתה לא הפקה הבלד מתייחס תמיד אחר הממזר וגם אם האבא לא ממזר האם ממזרת אבלת מתייחס אחר הממזר ורבי ליעזר מה יעני על זה צריך את הפסוק לישראל שנסע

ממזרת מנ ממזר שנסע שבחה שבלד ממזר ל אפג כתיב משפחותם לבת אבותם אתה לא אפקה לא בוודאי כי שכתוב בכל זאת ישראל שנס ממזרת בא לו אפק שבמזרח לאביו אלא לאמו אבל גם כתיב האישה בדה תהיה לדוניה ש הולך אחר השבחה אתה לא אפק נ ממזרות בלא מתייחס גם לאביב והוא ממזר ורבנן מה הם לא יכולים ללמוד כרבי אליעזר כל לד במעי שפחה כנענית כילד במעי בהמה דמ תראה איזה יופי רבנן אומרים לו תשמע לד במאים של שבחה זה כמו לד במאי בהמה בלד במאי בהמה

יש ממזר אין הדרן הלך האומר עכשיו עשרה יוחסין עלו מבבל עם עזרה כהני לביי ישראלי בסדר מאיר עכשיו אתה יכול לעשות שבת יופי כן אנחנו ממשיכים הלכות אנחנו סימן תקטו סעיף י מותר להסיר הפחם שבראש הנר כשהוא דולק אבל אין ו חותך רוש הפטלה בכליי רש הפט חם מחשיך את אור הנר מותר אבל אה אין ך יות למה אין סימן תקטו אני אחכה לך כן אה איך קיד תק יד איזה סעיף יי מה שאמר הרב אה ת קיד אני טעיתי בכותרת כתוב לי כן מה על

סעיף י תיד אני טעיתי חילה לי כתוב למעלה תקטו בגלל שלמטה יש אז טעיתי בזה בסדר מותר מבלבל אותי זה עופר מזרחי אתמול לא בא הוא עושה איך שהוא רוצה אתה מבין אתמול הוא לא היה אתמול היית לא היה הוא אני יודע לא בסדר כן הוא חושב זה הפקרות פה מותר להסיר הפחם שפרוש הנך כשהוא דולק אבל איןו חוך רוש הפתילה בכלי זה אחד מובן סעיף י יא המדיק נר של יום טוב צריך לברך אשר קדשנו במצוות וציונו להדליק נר של יום טוב נר ביום טוב

גם כמצווה כמו בשבת סימן ת עכשיו זה דברים שבאים אומר ביום טוב מחוץ התחום אינו יהודי גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב אם יש ממינו במחובר או שמחוסר צדה אסור אף למי שלא הובא בשבילו לאכלו בו ביום הביא לו איזה פרחים או איזה מאכל מחובר שזה מחובר לקרקע אולי כתף אותו היום או הלך הביא לו איזה קוקוריקו דברים לא זה מוקצה אי אפשר לדעת אם זה נתלש היום אז מה אם הוא בירך על זה עכשיו לא יכול לאכול אותו היה עץ היה תפוח משהו משהו בירך

עליו עצור ישג אה יש הגעה איך אפילו עבר נתן לפי אפילו עבר נתן לפיש לא אין לא ראיתי אה ואפילו לא שמתי ואפילו עבר בנתן לפי לעשו אסור לבלעו זה אסור יגיד ברוך שכות ושלום ואפילו לטלטל אסור ו מותרים בכדי שיעשו שני ימים טובים של גלויות הב ביום ראשון מותר בליל שני בליל יום טוב שני כדי שיעשו הגב יש מחמי נוסו עד מוצאי יום טוב שני למה חישין שמי יאמר לגוי ביום טוב ראשון לך תלכו לי ונוהגים להחמיר אם אינו צריך לצורך יום טוב לצורך אורכים

חי גבנה ואז נוהגים להקל אחרים שלא הובה בשבילם וכן הבא ביום טוב שני צריך להמתין במצא יום טוב בכדי שיעשו אבל בשני ימים של ראש השנה או ביום טוב סמוך לשבת בין מלפניו בין מחרי בראשון צריך להמתין עד מוצא יום טוב בשבת בכדי שייעשו בשיעור כדי שייעשו היינו כדי שילך הגוי למקום שק ויגמור המנכה ויחזור לכאן מסתפק לו מך נביאן שור כדי שבוא מחוץ לתחום כן הרמבם לא לא זה רק שני י יא א' כן אנחנו הלכות קידוש החודש עח עדים שראו את החודש אם היה

ביניהן ובין מקום שיש בו בית דין מהלך לילה ויום או פחות הולכין ומעיין ואם היה בניהן יותר על כן לא ילכו שנו דותן אחר 30 יום מועלת שכבר נתע בר חודש עדים שרו את החודש הרי הולכים לבית דין עיד אפילו היה שבת שנאמר שתקו אותה במועדם בכל מקום שנאמר מועד דוחה את השבת לפיכך אין מחללין אלא על ראש חודש ניסן ועל ראש חודש תשרה בלבד מפני תקנת המועדות בזמן שבית המקדש קיים מחלי כולם מפני קורבן מוסף שבכל ראש חודש שהוא דוחה את השבת כשם שמחללים העדים

שראו את החודש את השבת כך מחללים ין העדים שמזכים אותם בבית דין אם לא היו בית דין מכירים את הרואים פילו היה זה שמודיע אותן לבית דין עד אחד הרי זה הולך עם הן ומחלל מספק שמה ימצא אחר ימצא אחר ויצטרף עמו ד' היה עץ שר את החודש בליל שבת חולה מרכיבין אותו על החמור אפילו במטה ת עד כדי כךם יש ן עורב בדרך גויים רוצים להרוג עורבים לוקחים העדים בידם כנ זן ודרך ורקה לוקחים בידם מזונות ואפילו ראו גדול ונראה לכל לא יאמרו כשם שראינו

אנחנו כרו אחרים ואין לנו צריכים לעלה את השבת אלא כל שרי החודש ויהיה ראוי להעיד ויהיה בינו לבין למקום שקבוע הבית דין לאן ויום או פחות מצווה עליו לחלה את השבת ונלך ולהעיד מצווה לחלה את השבת בראשונה הם קד חודש כל יום 30 פעם אחת נשת דים מלבוא עד בן 4 נתקלקל תקלקלו במקדש ולא ידעו מה יעשו אם יעשו עולה בין הרבים שמה יבואו העדים ואם אפשר שכבו מוסף היום אחר תמיד שבן 40 עמדו בדיים תחנו שלא יו מקב את החודש אלא עד המנחה כדי ש

שיהיה שיו ביום נכ מוספים תמיד שבין 4 נסכיהם ו ואם הגיע מנחה ולא בעדים עושים תמיד שבין ארם באו עדים עד המנח נוגין אותו יום קודש ומחר קודש מקריבים מוסף למחר פי שלא מדשן אותו אחר מנחה ש בית המקדש רבנו בן זכא בדינו שמקים החודש כל היום כולו אפילו בא עדים יום שלש בסוף היום שמ קתח מקדשים יום 30 בלבד ז שברים בדין את החודש ני ש בעדים כל יום היו עולים למקום מוכן עושים בו סעודה ביום א30 שהוא ראש חודש ואן עוים לשם בלילה אלא

בנשף קודם עלות השמש ואין עולים לסעודה אוזו פחות מעשרה לה בפת דגן וקטנית זהו מוכרים בת הסעודה זה סעודת מצווה של עיבור החודש המורה בכל מקום פת דגן וקטנית מביאים להם חומוס וזה ראשונה בדין מדשים את החודש היו מסים מסות בראשי הרים כדי שידו הרחוקים שכלו הקוים שהיו מסים מסות כדי להטות את העם כ ש שלוחים צ מודיעים לרבים שלוחים אלו אינן מ ון טוב ואין צריך לומר שבת ין מ שבת קמו אלא לקדשו בלבד ט על ששה חודשים היו שלוכים צים על ניסא בפני הפסח

עלפני התענית ועלו בפני ראש השנה כדי שיישבו מספן ביום 30 לאלול אם עליהם שקידשו בידין ששים נוהגים אותו יום קודש בלבד אם לא נוד עליהם נוהגים יום 30 קודש ויום אחד ב3 קודש עד שיבואו להם שלוחי תשרי ועל תשרי בבני תקרת המועדות ואל כש בבני חנוכה על אדם בני הפורים בזמן שבש וצאן על יר פני פסח קטן י שלוחי ניסן שלוחי תשרי אין יוצאין אלא ביום ראש חודש חשת עלי השמש עד שישמעו בדין שישמיעו שיישמעו מפי בידין מקודש קדשו בית דין בסוף יום תשעה ו20 כמו

שאמרנו שם בית דין מקודש יוצאים מבערב שלחי שר שישה חודשים יש להם לצאת מבערב אחר שנראה הירח אף על פי שעדיין לא קדשו בדין החודש נראה החודש יצאו שר למחר בודי מקדשין אותו בי דין יא כל מקום שהיו שלוחים מגיעים היו עושים את המועדות יום טוב אחד וכך כתוב בתורה מקומות הרחוקים של השלוחים מגיעים אליהן עושים שני ימים פני הספק לפי שאינם יודעים מיום שכבו בית דין ראש חודש איזה הוא איזה הוא איזה יום הוא יב יש מקומות שהיו מגיעים אליהם שלוחי ניסן לא היו מגיעים

אליהם שלוחי דשלי מד הוא היה שיעשו פסח יום טוב אחד שהרי הגיעו להם שלוחים וידעו באיזה יום נקב ראש חודש ועשו יום טוב של חג הסוכות שני ימים שהרי לא הגיע לאן שלוחין י שלא לחלוק במועדים התחילו חכמים שבכל מקום שש שלוחי תשר מגיעיים לא עושים לא מגיעיים לא עושים שני ימים אפילו יום טוב של עצל כ כמה בן שלחי ניסלח תשלי שמים שליחים בחדש ני שהו יום טוב ולא בעני שו יום הכיפורים יד אלה שלכים צריכים להות להיותם שניים אלא אפילו אחד נאמן לא שליח

בלבד אלא אפילו תגר משאר העם שבא לדרכו ואמר אני שמעתי בבית דין שקשו את החודש ביום פלוני נאמן מתקנים את המועדות לפיו שדבר זה דבר עשו גלותו ד אחד כשר נאמן עליו תו בי דין ש כל יום שלש ולא באו עדים ושימו בנש ועברו את החודש כמו ש בפרק זה אחר ארבעה או חמישה ימים באו עדים רחוקים ועידו שראו את החודש בזמנו שהולד 30 אפילו באו בסוף חודש מימין עליהן איום גדול ומטריפים אותן בשאלות מטריחים עליהם בבדיחות ומדקדק בעדותם משתדלים בדין שלא יקדשו חודש זה ואב

יצא שמו מעובר טז ואם עמדו העדים בעדותם נמצאת מכוונת הרי עדים אנשים ידועים ונבונים ג קוים מקדשים אותם וחוזרים ונ לאותו חודש ביום 30 הוי ונראה ירח בלילו ז ם צרכו בדין להניח חודש זה מעובר שהיה קודם שבו אלו הדים מניחים זהו שבו מעברים את החודש לצורך ויש מן החכמים שגדולים שחולק בדבר הזה ואומר לעולם אין מהב את החודש לצורך ו בדים קדשים ואין מהמין עליהן ח יראה לי שאין מחלוקת חכמים דבר זה אלא בשאר החודשים חוץ מניסן ותשרי או בעדי ניסן ותשרי שבאו אחר שבו

הרגלים שכ שכבר נעשה מה שנעשה ועבר זמן הקורבנות זמן המועדות אבל אם באו עדי בניסן ותש קודם חצי החודש מקב ימין כלן שמין דים שהעידו על החודש שראו בזמנו כדי לעברו י אבל מבי דים שקלקלו עדותם והרי הדבר נותן שלא תתקיים עדות תעבר החודש כדי שתתקיים העדות תתקדש בזמנו לכן אם באו עדים להזים את העדים שראו בזמנו קודם שקדו בדין הו ממן על המזמן עד שלא תתקיים הזמה תקדש החודש זמנו נו פרק רביעי זוהר הקדוש ופק מח שים דווקא אדם שלם בגופו ורח אוים אחר פר

צפון כב בתי עבודה זר פמ בורבה לוני פים אותה וואי וואי וי וי וואי אלה כולם רשעים ארורים גוים או מלא בסדרה היו כ בתרה כוס מלא ברכת השם סרינה מסרד גבורה יודי ש את קריאת הביה ד רבי שמעון חזקי איזה יופי מה זה מי שקם בחצות השם יזכנו שברך לאבותינו הקדושים אברם צחק ויעקב משה ואהרון ווס דוד שלמה יברך וישמור ונצור כל הקהל הקדוש ד ברך דכון זכה דכון תמיד תהיו בריאים ושמחים תשמעו בשורות טובות ושעות גדולות השם איתכם בכל אשר חיים טובים וארוכים ים

שמחים ונחל גשמי ורוחני כן צ ומר אמן אז כל טוב לכולם שיהיה שבת שמחה שיהיה בשורות טובות ו ישועות גדולות עם ישראל זכל לבט וכן יי רצון ונאמר אמן