הדף היומי מסכת קידושין דף נה-נו הרב בניהו שמואלי שליט"א איסרו חג סוכות כג תשרי תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש כג בתשרי תש פ ד אם תחנה עלי מחנה לא ירא ליבי אם ום עלי מלחמה בזאת אני בוטח אומר רבנו בחיה בספר כד הקמח בזאת זה בתורה זאת אין זאת אלא התורה שנאמר בזאת התורה זכות מי שמתעסק בתורה בוטח בהשם כל אויבו נופלים תחתיו לא ירא מהם פלא פלאות מה שקרה לנו לעמו ישראל מה שקרה בדרום מנורה בדרום משם באה התורה האור הגדול של התורה מה קרה לנו בדרום איזה צרה גדולה לשחוט חיילים אזרחים לקחת בשביה איזה

500 הרוגים איפה איפה איזה חרפה גדולה איזה כי עוונותינו תול פשענו ךו [מוזיקה] קצנו פלא פלאות אחרי ימים הנוראים יום כיפור נענועים שמונעים כו צרה כו סוכה אחרי הימים הקדושים הללו ביום אחרי הושענה רבה ביום שמחת התורה פלא פלאות אדם יצא משמחת תורה 52 ימים היינו שלכל דבר היה פתרון ראש השנה השופר איזה פלא פלאות הלב העקה שוב טלטול על ידי השופר נתקן הגיע יום הכיפורים הכניס את הגוף הגיע חג הסוכות סילה דמא אמנותה או שענה רבה מוצאה שמחת תורה שמחים בסיומה של תורה איזה צרה

שומעים הזעקות ואיזה צרות ואיזה בעיות מילל מ פילל על הדברים האלה ל הקדוש ברוך הוא אומר לנו תשמעו זה יום שמחת התורה לא לומדים כנראה מספיק תורה יוצאים מתקופת החגים בא שלמה המלך ואומר נגילה נשמחה בך בקדוש ברוך הוא בך בישועתך בך בתורתך צריך לעסוק בתורה הקדושה אין לאדם יותר לא מספיק שאנחנו נשמח בתורה צריך שהתורה תשמח בנו שהקדוש ברוך הוא ישמח בנו כנראה מי יודע אסור לדבר אבל כנראה שאנחנו לא מספיק מתעסקים בתורה הלא כתוב אשקם לא אמרו רבותינו אשקם וערב עליהם לבית המדרש והם

קלים עליהם התמסרות לקביעות השקם זה להקדים הערים זה לאחר יש זכות חדת בשביל לימוד התורה לא כתוב אצל דוד חובל עול מפני שמן אצל חזקיהו המלך הוא ב עולו של חי בני שמנו של חזקיה איזה ניסים עשה אמנו הקדוש ברוך הוא כל זה בכוח התורה בכוח המלא תורה מי העורף האמיתי של עם ישראל אני חומה ושדי כמגדלות חומה זה תורה השם יעזר ל דבר כבוד שמו זה עכשיו אנחנו נמצאים בשיעור הראשון של הדף שלמדנו בשבת וביום טוב שלמדנו אותו פה בשבת אבל בצער גדול גם ההקפות

שעשינו אחר כך זה היה בצער גדול עשינו הקפות ובכל הקפות היינו מתפללים ומתחננים לקדוש ברוך הוא על המצב הנורא צריך כל יום לבכות להתחנן לקדוש ברוך הוא כל יום נגיד כל אחד ואחד כל פתום הקטורת שהשם יציל אותנו מעשה הקור בנות כל יום נגיד אחרי התפילה שלוש פעמים לדוד השם הורי ואשי כך כותב רב ארי מובא את זה בספר זה איך כתוב לזה של רבי אהרון זריאן יום הכיפורים שמה הוא כותב שמה שיגיד כל יום שלוש פעמים בשביל צרה גדולה אומר יגיד כל יום שלוש פעמים

נדבר לדוד השם הורי ואשי ממי רע אחר כך יגיד שלוש פעמים נצח בצורת המנורה אחר כך יגיד יענך השם ביום צרה מזמור לדוד אומר הכף החיים מזמור לדוד אשר רועי לא הרסר ואחר כך 12 פעם לעולם השם דברך ניצא בשמיים ולהגיד יג מידות ואז הקדוש ברוך הוא ירחם עלמו ישראל נראה שאנחנו מתפללים מתחננים אליו העיקר הגדול שאדם מקבל עליו לחזור בתשובה לא לדבר בבית הכנסת נדבר על זה בשיעור הבא אבל צריכים חזק לקחת את עצמנו לידיים אנחנו נלמד עכשיו דף נה ובעזרת השם יהיה ישועה גדולה

למה לימוד הגמרא מגן על עם ישראל אתם יודעים גמרא ראשי תיבות גבריאל מיכאל רפאל וריאל מי שעוסק בגמרא חונה מלאך השם סמי לראו ממינו מיכאל מ שמנינו גבריאל מלפניו ן מאחוריו רפאל ועל ראשנו שכינת אן זהזה בעזרת השם אז נתחיל את הדף של היום והשם יעזר לנו לדבר כבוד שמו היום היום זה דף נוו אנחנו נלמד עכשיו דף נה בעזרת השם אנחנו בשיעור הראשון שימו לב כיוון שהיום ום ראשון לומדים את הדף של שבת שלא יהיה חסר לנו זה דף נ ה בראש העמו נן התם

בהמה שנמצאת מירושלים ממגדל עדר אני חושב שציון משה אם הוא פתח אני לא יודע אבל צריך לפתוח היה לו חופש גדול תנן התם בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכ מידתה לכל רוח זכרים עולות נקבות זבחי שלמים אם אדם מצא בהמה מירושלים עד מרחק מגדל עדר מגדל עדר זה מקום על יד בית לחם זה המרחק וד כ מידתה לכל רוח זה משכם ששמו מגדל עדר זה כמו מירושלים עד בית לחם בערך וכ מידתה לכל רוח למה כל הבהמות שיוצאות מירושלים בדרך כלל הם זבחים יש לחשוש אולי

זאת הבהמה שנמצאת עד מגדל עדר או כ מידתה לכל רוח לכל הצדדים אולי היא יצאה מירושלים ואולי זה זבחים לכן יש להסתפק בבהמה זו אולי אחד זבחים שראויה בהמה זו לה הכרבה לכן אם מצא זכרים ראויים לעולה אז אולי הם עולות ואם נכתבות א אז זבחי שלמים הן א הגמרא שואלת אל הזכרים הוא עולות ו דבו זבחי שלמים לא אבו וכי הגמרא תמאה תמאה גדולה איך איך ניתן להקריב את הזכרים לעולות מה וכי זכרים זה עולות הו דאבור ר רק עולות זבחי שלמים לא אהבו עלו

סכרים קרבים גם ביטור שלמים יתכן שזה שלמים מי אמר לך להגיד הבהמה הזאת עולה תקריב אותה בטור עולה על הזכרים אמר רב אושעיה אח בב לחו בם עסקינן וחיק אמר חיישינן שמי עולות ורבי מאירי דמר הקדש במזיד מתחלל יפה אז הגמרא מתרצת אמר רבי ישעיה הבהמה הזאת הי זכר ודאי ואינו א מה לעשות איתה אכ בב לחו בדמם עסקינן המשנה עוסקת באופן שבא לפנינו מי שמצא את הבהמה רוצה לתכן את הספק שבה איך מתחייב כל אדמים כפי שוביה של אותו קורבן אומר איזה מה היא כמה

זה עולה הקורבן הזה אני אפדה אותה ויתן במקומה גם עולה וגם זבחים וגם שלמים לתקן על ידי שמתחייב כל הדמים כפי שובי של הקורבנות ריה הבהמה הזאת להקרבה לכן בזה היא יוצאת לחולין ואחי ק אמר כך כונת המשנה חיישינן ש מעולות אם זכרים הם חי שינן ש מעולות אולי זה עולות והיא לא קרבה בעצמה אלא הביא שני בהמות או שני דמים כסף ומר אם עולה היא תהיה מחוללת על זו ואחרי תהיה של נדבה ואם שלמים היי תהיה מחולת הזו ואחרת תהיה נדבת עולה ורבי מאירי ד

אמר הקדש במזיד מתחלל זה פלא אבל זה הקדש אומר במזיד אתה בא לקחת את זה יכול לחלל את זה במזיד לקחת בידיים שלך כסף ולהגיד זהזה אני מחלל את הבהמה הזאת על כסם זה ובכסף זה קנה בהמה אחרת וזאת רצה את החולין זה דעת רבי מאיר במזיד יכול להלל אות מה שואלת הוא קדושת הגוף מי מתחלל איך אתה יכול להגיד דבר כזה אפילו אפילו שלשיטת רבי מאיר קודשי בתק הבית מתחל במזי אבל קדושת הגוף קודשי מזבח קודשי ביתק הבית אם זה קדש לבתק הבית לחומות למגדל

כן אפשר לחלל במזיד אבל קודשי הגוף מה זה קודשי הגוף הבהמה הזאת עצמה היא שלקחו ה ביטור קורבן מה אפשר לחלל אותה בהמה תמימה אפשר לחלל בהמה תמימה להביא כסף להגיד או בהמה להגיד זה במקום זה והתנן אין מועל אחר מועל במקדשים אין לא חייבים שתי קורבנות מעילה בדבר הקדש למה שאחר שמעל הראשון יוצא לחולין ולא מעל השני אלא אלא במה יש אלא בבהמה ובכלי שרת בלבד רק בבהמה של קודשי מזבח שראויה לקורבן בזה יש מועל אחר מועל ובכלי שרט למה הם לא עומדים לבדיה כיצד

הנה הגמרא מסבירה היה רוכב על גבי בהמה של קודשי מזבח בא חברו ורחב בא חברו ורחב גם אלות ה בהמה כולם מעלו לא אומר כבר כמן שהשני מעל כבר יצא לחולין שני לא ימעל והשלישי לא המול לא אומרים דבר כזה כולם מעלו ה לא יוצאת לא נפדית היה שותה בכוס או או אדם היה שותה בכוס בכוס כלי שרת של זהב ובא חברו ושתה בא חברו ושתה כולם העלו הנה מפורש אז אתה רואה קדושת הגוף לא מתחללת אתה רואה שכולם מעלו אז אתה רואה קדושת הגוף לא

מתחללת ואיך אתה אומר לי הקדש דעת רבי מאיר הקדש במזיד מחלן להוציא אותו לחולי במזיד מה איך זה אפשר יקח כסף יפדה את זה הגמרה מתרצת ההי רבי יהודה הי ה רבי מאיר אומר מה שכתב באמת מיישבת הגמרא הטעם בבהמה בכלית שרת למה הם לא קדושים קדושת דמים קדושת הגוף אז הגמרא אומרת ההיא המשנה הזאת רבי יהודה מה שראינו שם אין מועל אחר מועל במקדשי זה רבי יהודה הוא סובר שקדש מתחלל בשוגג ולדבריו קדושת הגוף של קודשי מזבח לא מתחננת תמימה אלא צריך עד שיפול במום

א המשנה שלנו שעוסקת בבהמה שנמצאת חוץ לירושלים עד מגדל עדר רבי מאיר הוא סובר ש הקדש מתחלל לגבי מזיד הקדש הוא סובר שגם קדושת הגוף של קודשי מזבח מתחננים תמימים איך שהם מתחננים פלא פלאות אז זה רבי מאיר מה שראיינו שם שלא מתחנן זה רבי יהודה מה שראיינו עכשיו פה בהמה שנמצאת מירושלים עם גדל עדר ועולות נקבות וכולי כל זה שאפשר לחלל זה דעת רבי מאיר שאפשר לחלל גם קדושת הגוף של קודשי מזבח מתחלים תמימים אתיתי מאיר הגמרא מקשה מד רבי יהודה נשמע לרבי מאיר לאו

אמר רבי יהודה הקדש בשוגג מתחלל בקדושת הגוף לא מתחלל אותו דבר צריך להיות רבי מאיר נמה אף לגב קדש במזי מתחלה קדושת הגוף לא מתחלה לא מתחלה אז הגמרא שואלת מקשה הגמרא איך אתה יכול להגיד שסובר רבי מאיר שקדש מתחל במזיד אפילו אחי מרבי יהודה מדברי רבי יהודה נשמע גם לרבי מאיר שלא התחל את קדושת הגוף של כשי מזבח למה לא אמר רבי יהודה לב אמר רבי יהודה הקדש מוגג מתחלל זה עקרה חילוו אבל קדושת הגוף לא מתחלה הוא סובר שקדושת הגוף לא מתחלת אפילו בשוגג

אם ככה רבי מאיר נמה אף לגב קדש במזיד מתחלל זה עק חילוו אבל קדושת הגוף לא מתחללת כמו שרבי יהודה בשוגג מתחלל אבל קדושת הגוף לא מתחללת אותו דבר רבי מאיר שאומר במזיד מתחלל אבל קדושת הגוף לא מתחללת עצם מחלוקתם אם זה במזיד או בשוגג אבל לא ייתכן ש קדושת הגוף לא ש שהם הם התחלקו בזה לא קדושת הגוף שניהם מודעים שלא יכולה להתחנן הגמרא דוחה אומר הטם לא כמכוון הפקנו אח כמכוון הפקנו מה אומרת החילול במזי לרבי מאיר עדיף מחילול בשוגג הם לא שווים בדיוק

למה את לדברי רבי ודחילו בשוגג לאכ מכוון פקין הוא לא התכוון המועד להוציא לחולין לכן קדושת הג לא יוצאת לחולים למה הוא לא התכוון זה בשוגג הוא לא התכוון לחלל זה על זה אבל הכה לדבר רבי מר שחיו זה במזיד הרי כ מכוון הפק לחולין ולכן כיוון שהוא מכוון להוציא אותם לחולין במזיד ולכן מועיל להוציא גם קדושת הגוף לחולי עכשיו הגמרא חוזרת להקשות על רבי הושעיה אתה אמרת לי האמיד את דברי המשנה בב ו בדמן ככה אתה הסברת אורד שמעת לה לרבי מאיר בקודשי קודשים בקדשים

קלים מי שמעת לה נכון שמצינו רבי מאיר שקדש במזיד מתחלל זה רק קודשי קדשים כמו קודשי בדק הבית סתם מקדש אז והוא הדין קודשי קדשים שכולן הגבוה אבל בקדשים קנים שיש בזה חלק לבעלים וכי שמעת את שמעת לו שאומר שמתחלף במזיד מ זו הרי זה ממש קדושת הגוף בחדשים קנים שמעת שהוא אומר דבר כזה אמר להו הו מרבנן ורבי יעקב ש קל וחומר אם קודשי קדשים מתעללים קדשים קנים לא כ שכן קל וחומר אם קודשי קדשים מחללים בוודאי שגם קדשים קלים שהתחלנו במזיד כל שכן יפה

איתמר נמה אמר רבי חמה בר עקיבא אמר רבי יוסי רבי חנינה אמר אומר היה רבי מאיר קדש במזיד מתחנן בשוגג מתחנן אחד קודשי קדשים במפורש קודשי קדשים ואחד קדשים קלים ונלמד מאיפה אני לומד קדשים קלים מקל וחומר קודש קדשים מחללים קדשים קלים לא קד שכן אז הנה מפורש שדעת רבי מאיר מתחלק גם קדשים קלים כן נתני הפך את הדף יופי ציר משה תהפוך דף כן רבי מרדכי חדד ביהודה היה איתנו כל החג כן זכית כל הסוכות זה היה איתנו כן גם שהתקשו מוקדם הגמרא אומרת טהה

בא רבי יוחנן היה טוהא שואל וכי אומרים לו לאדם עמוד בחטה בשביל שתזכה איך ייתכן שנמר לא אותו שבא לחוב בדמיה אומרים לו שחלל אותה במזיד מה על ידי איך איך יהיה תקנה להקריב אותה אומרים לו תשמע תבד תחלל אותה בכסף במזיד וככה תוכל להקריב אותה זה איסור לחלל בהמות תמימות ראויות למזבח איך אומרים לבן אדם תשמע תחלל אותה במזיד תיקח כסף תחלל אותה ואז היא תהיה חולין ואתה תקנה בכסף הבא תקנה בהמה ותקריב מה בשביל לתקן מצה בהמה לתכן אותה אומרים לו תחתה אלא אמר

רבי יוחנן ממתין לעד שתומה מומית שת בהמות ומתנה באמת ממתינה עד שתקבל מו עד שתום ואז מביא שתי בהמות אחת לעולה ואחת לשלמים והוא מתנה תנים מה הוא מתנה אם זא שנמצאה היא עולה תהיה זו עולה תחתיה והשנייה תקרב ל שלמי נדבה ואם שלמים היא תהיה זו שלמים תחתיה והשנייה עולה נדבה והוא חכה עד שתהיה קודם כל יפול במום אחר כך רק פודה אותה אמר מור זכרים עולות אמרנו במשנה זכרים קרבו עולות מצא בהמה מירושלים עד מגדל עדר זכרים עולות מה אומרת תלמד תודי ל זכר

גם אפשר להביא אותו בתוך קורבן תודה מי אמר זכרים עולות כבר קבעת על כולם הזכרים קרבים גם לקורבן תודה קרבים אומר דמי תנמ תודה לא אומר מהספק מביא שתי בהמות אחד לעולה ואחד לשלמים אז מביא גם תודה מתנה אם זה תודה תהיה זו תחתיה ואם היא עולה או שלמים תהיה זו שהבאתי נדבה והבעיה לחם צריך תודה צריך 40 לחם מיתן המ לחם גם יביא לחם ודיל מהשם הו מי אמר אולי בהמה הזאת אשם אשם בן שתי שנים וש תקח בן שנה אומר השם קורבן השם חייב

להיות בצבעים שונים וזה מה שהוא מצא את הבהמה עכשיו היא בת שנה בן שנה יש לו שלט שהוא בן שנה לא יודעים לפי המראה יודעים השם שנתיים מביאת השם שנתיים הביא יפה כ שואלת בדין מה השם מצורע הו השם נזהרו שזה בן שנה בני שנה למה כתוב בהם כ כבס זה בן שנה נכון ראשי תיבות כבס בן שנה השם השם בן שנתיים גש ל ד כן ס ס אז זה גמ שואלת דיל מהשם מצורה או השם נזיר לשכיחה זה לא מצוי לכן לא מסתפקת בהם בדילמה

פסח הוא אולי תחשוש אומר לא אין לחשוש פסח בזמנו מזר זהיר הוא לא יאבד שלא בזמנו שלמו אז יש למים ודין מבכור ומעשר נינו למה לא חשש התנה לזאת אולי זה בכור אולי זה מעשר המשיבה למה הלחתה למכן ומומן אכי נמה בומן מתחלה איזה דין יש להסתפק בהם בכור או מעשר שאכל אותם בממן כמו ספק בכור ספק מעשר שאיין להם פדיון אומר החנ גם הבהמה שנמצאת בממן מתאחר אחרי שנפדה ובמו מתאחה עוד אמרנו ארמו נקבות זבחי שלמים מה שואלת איך יתכן קבוע זבחי שלמים דיל מה

תודה היא מי אמר שלמים דמת תודה מביא גם תודה ומתנה ואבא עינן לחם דמה יתה לחם ודיל מה חטאתי אולי זה חטאת חטאת בת שנתה אומר לו תירוץ חטאת בת שנתה והיא שתקח בת שתי שנים מה שהוא מצא בן שנתיים בדיל חטאת שעבר שנתה מה יש לה שכי לא מסוי הגמרה מבררת עכשיו אפילו בכל מקום אש תקח בת שנתה מה מצאת חטאת בת שנה מצאת בת שנה מה נעשה אולי זה חטא תניה חנינה בן חכיני אומר עז בן שנתה לחטאת מקריב אותה חטאת צכ דעתך אלא

אמר אביה כחטאת צא לכיפה והיא מתה מאליה יש לחשוב שהו זה לא חטאת אתה לא יכול להתנות למה חטאת לא קרבה נדבה אלא אמרבי כוונת הבריתה דינה כחטאת שלא ראייה להתקרב כונסה לכיפה והיא מתה מאליה לא נותנים לה מזונות והיא מתה הגענו תנו רבנן אנחנו ממתינים הפסקה כמה איזה חמש דקות בלי נדר ואנחנו חוזר אז כל טוב לכולם בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש כג בתשרי תשפד יום אסרו חג דחג הסוכות שמיני חג עצרת כל ה הגמרא אומרת בסוכה אמר רבי שמעון בר

יוחאי כל העושה איסור לחג מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב קורבן שנאמר סור חק בעבותים עד קרנות המזבח הנה לאחר הימים הנוראים בימי חג הסוכות שעשינו נענועים שהגמרא אומרת זה עוצר טללים רעים ורוחות רעות בכל מיני אסונות וזכינו ליום קדוש כזה יום שרק אנחנו עם הבורא יתברך יום שמחת התורה אבל השמחה הזאת הבא עצב גדול אתמול שב בוקר שומעים זעקות ובא השמועה מה שקורה בדרום אם החנו בית ישראל הקדושים הנשמות היקרות הללו מאות ומאות נשחטים ויורים בהם מאות לוקחים אותם בשוויה אז שמענו כדבר הזה

איזה כם עוונותינו תונו ופשעי רחוק צנו כי עת צרה הי ליעקב וממנה יבש הכל צריך לתלות בנו בעוונות שלנו כנראה שאנחנו לא רציניים לא עושים מספיק עבודת השם יש אחרון אף גדול בעזרת השם בזכות התורה שעכשיו מתחילים התורה מחדש ספר בראשית דרך ארץ קדמה לתורה ספר הישר זה ספרם של אבות העולם שיו על פי היושר והאמת של תורתנו הקדושה תורת אמת סללו לנו את הדרך שכל כוחה הוא להדבק בהשם מעשה אבות סימן הבנים לכן צריכים אנחנו לדבוק במעשה אבותינו דבר ראשון איך לעצור המגפה איך לעצור

את המלחמה הנוראה הטבח הנורא האסון הנורא הזה דבר ראשון ידוע מה שהיה בגזרות תח בטת מה שכותב התוספות יום טוב שמי שלא מדבר בבית הכנסת דברים בטלים הוא אומר מעשה שנהרגו רבבות בשנת תח אמרו לו בשמיים למעלה בשביל שדיברו בבית הכנסת בתי כנסיות בתי מדרשות נתחייבו שונאיהם של ישראל חש ושלום את את הדבר הרע הזה זה לא דבר פשוט זה צריך כוח גדול שמירה נוראה זה אחד כתוב השם ילחם לכם ואתם תחרישון לזלזל בבתי כנסיות ב בדרשות לדבר בהם דברים בטלים אני תמיד מזדעזע מה שהיה

אצלנו פה קרוב אלינו בשערי חסד היה לנו הגאון הגדול פוסק הדור היה רבי שלמה זרמה לא ירבח היה גאון הגאונים יום אחד באו אליו ואמרו לו שיש להם איזה יהודי בבית הכנסת שהוא הולך לדבר עם כל אחד מה שמדברים איתו שיפסיק לדבר לאזה הוא מפריע את כל הלימוד ואת כל ה ואת כל התפילות הוא לא מפסיק מה נעשה איתו אמרו לוד לרב יש לנו דבר אחד שהוא כן מפסיק אם ניתן לו הוא מפחד ממה הוא מפחד ממכות ניתן לו קצת מכות אז הוא יפסיק לדבר מותר

או לא אמר להם אני אשאל אותכם אם נכנס מחבל לבית הכנסת תרביצו לא לא תעצרו את או לא בטח נרביץ לו אומר זה יותר גרוע ממחבל מי שמדבר בבית הכנסת אוי ואבוי הוא גורם לכל הצרות ככה אמר להם הרב מותר להרביץ לו זה פלא פלאות אסור לדבר בבית הכנסת זה אחד הדברים שעוצרים את כל הצרות זה זה זה דבר ראשון צריכים לקבל עלינו צרה גדולה מי שמדבר בבית הכנסת כבר שאלו בשמיים שני גדולי הדור אחד אמר שאלו אותם אחד אמר בגלל שמדברים בבית הכנסת אחד אמר

בגלל שיש מעשים לא טובים אריות בגלל זה זה בא השונאים שולטים עלינו הראו להם בחלום פסוק אחד לשניהם שניהם צודקים אח זונה יעשה את אחותנו שנאמר אצל יעקב אבינו אח זונה התרגום מדבר מדבר בבקני שתא מי שמדבר זה נקרא אח זונה יעשה את אחותנו את השכינה הקדושה מה זה לדבר לדבר בית הכנסת בר מינן ופשט אז לכן שני הדברים אמת ום לא דבר בית הכנסת ולא חס ושלום בעיירות השם יעזור דבר שני זה דבר ראשון צריך להתחזק בו דבר שני מה צריך להתחזק שנעצור את כל

המלחמה הגדולה הזאת שעם ישראל ישקול נבטח זה מה שהגמרא אומרת במנחות דף ג אמר רבי מאיר חייב אדם לברך מא ברכות בכל יום שנאמר עתה ישראל מה השם אלוהייך שואל מאמח רבי חיה ברד רביביה אמר מה רשי אומר מה כרא במאה אל תקר מה אלא 100א היה רבי מאיר אומר אין לך אדם מישראל עושה 100א ברכות בכל יום פלד שלוש תפילות קורא קריאת שמע מברך לפניה חריה עושה מצוות מברך עליהן זה עוצר את כל הצרות לא היה בזמן דוד המלך שהיה מתים והיה בעיות גדולות אמרו

מן השמיים שצריך לברך 100א ברכות הגיד לך אדם מה שיחו ככה אומר בעל הטורים בדברים מה השם אלך דורש ממך מה השם אלוהיך דורש ממך ממך גימטריה מאה ממך זה הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו 100א ברכות וגם אותו דבר בזוהר מאט הדנים כגם תיקנו 100 ברכות כלומר היסודות של המשכן של עם ישראל מא אדנים זהמ ברכות זה היסוד אדם ניצול אומר הזוהר מ שמברך מא ברכות ניצול ממא קללות ממא בעיות מצרות וזה סגולה לכל הדברים הטובים מא ברכות זה פלא פלאות גם צריך לקרא כל יום

כל יום פטום הקטורת לא לעזוב את זה להתפלל לזעוק לבינו שבשמיים ולקרוא פיטום הקטורת בוודאי שערי דמעה לא ננעלו אין לנו לשבת בשקט אלא להתפלל לבכות לאבינו שבשמיים ועכשיו זה בדיוק מתחילים את התורה בעזרת השם מחדש אז צריך להשתדל על זה אומרים באחד האספות הגדולות שהשתתף החפץ חיים ועוד הרבה אדמורים זה הה באלול תרפג לפני 100 שנה הכינו שמה זהרה גדולה ועליה קומה שנייה עבור אנשים האם רמת נכנסו שמה השמשים אומר רבם לא יכנס לעולם עד שיתקנו ויילון טוב טוב למעלה בעזרת נשים למה אפשר מלמטה

לראות אמרו נשאל תחפץ חיים אומר מצד הדין מותר לשבת כך אבל אמר להם החצרים חייבים לעשות יריעות שלא יהיה אסון גדול מה האסון בר מינן אם אדם חס ושלום הסתרת פניך הייתי נבעל מה גורם שהקדוש ברוך הוא יעזוב את עם ישראל ו יראה בך ערת דבר בשב מאחריך כשאין קדושה ועם ישראל לא לומד מספיק תורה אין אדם יודע מה ילד יום להתחזק חזק חזק בכל הכוחות שלנו שהקדוש ברוך הוא יאמר די לצל אותנו לכן כפי שדיברנו לשמור לא לדבר בבית הכנסת לא לדבר בבית המדרש להיזהר

בקדושה להיות קדוש להיזהר במא ברכות זה לא דברים קשים לפני שאדם אוכל יבל אדם מתפלל שלוש שלש שלוש תפילות ביום מתפלל טוב יגיד את הברכות כתקנה בעזרת השם בזה עם ישראל ישכון נבת וכל יום לזעוק ולהוריד נחלי דמעה כל בוקר אחרי התפילה חייבים כולם בבית הכנסת לפתוח את ההיכל ולהגיד שלוש פעמים לדוד השם אורי בשע ממי רע שלוש פעמים אחר כך שלוש פעמים נצח בצורת המנורה ופעם אחת מזמור לדוד אשר מ לו חסר למנצח מזון הדוד נך השם ביום צרה ולהגיד 12 פעמים פסוק לעולם השם

דברח נצא בשמיים להתפלל ולזעוק לבורא עולמים שיעצור את הגזרה הזאת מן השמיים זה הכל תלוי בשמיים לא תחשבו זה תלוי באף אחד זה טלוי במעשים שלנו אנחנו נחזור בתשובה נקבל עלינו על מלכותו יתברך ללכת בדרכי השם בעזרת השם השם יזכנו לעובדו לראה אותו שיתחיל חורף בריא חורף שמח לא חורף של מלחמות ושל בעיות ושל צרות אמן בעזרת השם שבעזרת השם ואתה על במותנו תדרוך אויבנו את משובשת ועלינו תרחם ר בונו של עולם איך זה יכול להיות מה יעשו עמך ישראל באו גויים בנחלתך תמוך ל קודשך

שמו את ירושלים לים נתנו את נבלת עבדך מאכל עוף השמיים בש חסידיך לחית וארץ שפכו דמם כמים איך אפשר דבר כזה ואנחנו נשב בשקט ריבונו של עולם בושה עלי מה יאמרו אומות העולם איפה עם ישראל לא לומדים מספיק לא מתפללים אתה אבינו אתה מלכנו מקבלים עלינו ללכת בדרכך לאהבה ולרה את שמך לא נבוש ולא נקנ נקשה לעולם ען כי בשם קודשך הגדול בטענו ריבונו של עולם רחם עלינו ובעזרת השם נעצור המגפה ומשחית והחרב והרעה והרעה וביזה מעלינו מעל כל ישראל אחנו ונאמר אמן כן אנחנו נמשיך

עם הכוהל איזה כמה ימים למה זה אנחנו באמצע ככה שנלמד מזה משהו אז תחלק להם דפים הגענו לפרק ב' נכון מאיר כן אני אתן לך אומר שלמה המלך פרק ב' פסוק א' אמרתי אני בלבי לחנה הנשך בשמחה הוראה בטוב והנה גם הוא הבל ששיר עכשיו תודה אז אומר שלמה המלך אמרתי אני בליבי וחשבתי הוא וכך הוא לך וזרז נעת הנסחה בשמחה נשה אותך נפשי בהתעסקות השמחה והתנהג במלכות נסיכותי בתענוגות המשמחים את הלב לבחון אולי זה הדרך הנכונה ה רואה בטוב לזכות לראות בטוב הרוחני והנה השכלתי

להבין וראיתי בנבואה גם הוא ההבל גם הנן השמחה מהשתייה והתענוג זה הכל הבל כי הרבה קודקודים באים מתוך השחוק שהרי בשי צר מת מתוך מתוך משתה אשר דור המבול נשטפו מרוב טובה שבא עליהם עוד אומר פסוק ב' שלמו המלך לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה לשחוק שבא מהתענוג אמרתי מהולל מעורבת בבכי בהנחה בשעמום אוי ואבוי ולשמחה שבלי העולם מה ז טובה עושה מה תועיל הרי סופה תוגה רק שעתון התבלבל בעץ חוק ועל הצו ם כן הכל שקר אתה מבין מה נהיה הכל שקר מה יעזור

לבן אדם הוא הולך משחק ועושה עבירות חושב ללכת ביערות ובזה אוי ואבוי ג תרתי בליבי למשוך ביין את בשרי ולבי נוהג בחוכמה ולאכול בשכות עד אשר ראה איזה טוב לבני אדם אשר יעשו תחת השמיים מספר ימי חייהם אומר שלמה המלך חיפשתי בליבי תרתי בליבי חיפשתי בליבי למצוא דרך נכון למצוא להחזיק בכולן במשתה בחוכמה ובשכל במשתה בחוכמה ובשכל הכל הוא רוצה נמשוך ולעדן במשתה ביין את בשרי כי היין ממשיכו להרבות ולהשמין וליבי נוהג בחוכמה ואפילו ששרי נמשך ביין לבי מתנהג בחוכמה להחזיק בתורה איפה שתה בחוכמה סכנ

ד אחריש י אחרי ולאחוז ב כלות גם להחזיק להחזיק בדברי שכלות שבני אדם משתוקקים להם כמו מה מה כ בניינים נעים ווילות מכוניות תזמורות שהם דברים שלא נכנסים לגוף אלא הם מחוץ לגוף קורה להם שכלות עד אשר הראה בכולם מהו הדרך היותר טובה לבני אדם שעשו בעולם הזה וזה ש איזה טוב לבני אדם אשר יעשה תחת לשמיים כאן בעולם הזה שיזכה לחיי עולם הבא מספר ימי חייהם שהם מעטים ויחוס בהם לבד ושו מהדרכים הרעים טוב עד כאן דרתי סידרתי סידרתי משני יום וקודם המשנה נעשה הצדקה

מתנן אתה יודע שיצחק היה איתי בליל שנה רבה שד בכבוד מי לוקח את הצדקה של יום שבת כבר נתנו כן מי שלא נתן ביום שישי יתן שישי שבת ראשון ביחד זה נקרא 9 שקל רז 9 מ אנחנו פרק ג משנה ד אין כותבים שטרי חוב במועד למה יכול כתוב לכתוב לאחר המועד ואם אין ו מאמין אם המלווה לא מאמין ללוה בלא שתר או שאין לו לסופר הכותב את השטרות מה יאכל הרי זה יכתוב מותר הם כותבים ספרים תפילין ומזוזות במועד ספרי תורה תפילין מזוזות והם מגיעים

אות אחת אפילו מספר העזרה יש גורסים בספר עזרא רבי יהודה אומר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו מותר לא למכורה וטובע לרכות חלת ציציו משנה ה קוברת מתות שלושה ימים קודם לרגל בת לה אמנו גזירת שבעה שמונה בת לאמנו גזירת 30 נשבו שבת עולה ואינה מפסקת אבל רגלים מפסיקים ואינם עולים שבת עולה למן שבעה ו לא מפסיקה את השבעה לא מבטלת את האבלות אבל הרגל מבטלת האבלות אם כבר התחיל לנהוג בו קודם הרגל ולא עולה למניין שבעה זכ למצוות הגענו שנ תפילת בית המדרש שויתי אדוני לנדי

תמיד כי ממני ב שם חו קדש ישראל הנ אנחנו באים נקיים מצ עמו תורה כמו שמ כתוב למעלה בםך מך ח שמיים וארץ אנחנו מסכת למ קידושין ו מר פתחת תשים לב על יצחק אם הוא בעמוד הנכון נה עמוד ב' שתי שורות מלמטה תנו רבנן הנה אנחנו פותחים י בם בם בם בם בם הו תנו רבנן אין לוקחים בהמה במעות מעשר שני לא קונים בהמה אדם עכשיו יש לו בצרתה הכסף בידיך בידיך ועלית אל המקום אדם יש לו מעשר שני יש צריך קודם כל תרומה גדולה

אחרי שעשינו תרומה גדולה עושים מעשה ראשון נותנים ללוי הלוי נותן מזה תרומת מעשר לכהן ואז יש או מעשר שני או מעשר ני משנת א' ב ד ה מעשר שני בשנת שלישית לשמיטה ושישית לשמיטה זה מעשר עני מעשר שני יש לו הרבה פירות מה אם יעלה אותם לירושלים ילך לאיבוד בדרך מה עושה פודה אותם בכסף ובכסף הוא עולה לירושלים והוא אוכל בזה קונה בזה אוכל ונתת כסף בכל אשר תאבה נפשך בבקר ו בשון וביין ובשכר אבל איפה לקנות את הבקר בירושלים לא יכול לקנות את זה איפה

שהוא גר ולעלות את זה לירושלים מה עשינו הבהמה זה כסף של מעשר שני הבהמה היא תהיה חולה ה הא תרזה צריך שתהיה שמנה טובה שיהיה בה בשר טוב לאכול לכן אומרת המשנה תנו רבנן אין לוקחים בהמה עות מעשר שני חוץ ל לירושלים למה בצרתה הכסף בידיך לא תוכחה שם בהמה בתור אחת דרך מכאן שגם כל דבר שיכול להפריע לטורח הדרך לא לוקחים ואם לקח בכל זאת בהמה בשוגג יחזרו דמים למקומם לא ידע שמעוד מעשר שני לא לא קונים בזה בהמה ו מעלים לירושלים אז אם זה

היה בשוגג שהוא לא ידע קופין את המוכר שמכר לו את הבהמות לבטל המקח ויחזירו דמים למקומם למה זה מקח טעות תחזיר את הכסף למה היה יודע אם היה יודע שלא קונה בהם בהמה זה טורח ללא הדבר מה להעלות על ירושלים אדרבה נוח לו להעלות את המעות יותר טוב גם למעשה למוכר הוא יקח את הכסף הוא לא יכול להשתמש בזה סתם הוא צריך גם את הכסף שלו לעלות לירושלים זה לא שווה במזיד שידע שזה מעשר שני תעלה תאכל במקום כלומר בירושלים כופים אותו אם קנה במזיד שידע

שזה מעשר שני איך אתה עושה דבר כזה אמרים לו תעלה את הבהמה חד במקום בירושלים כתוב כי אם על המקום אשר יבחר השם אלוהיכם מקום זה ירושלים אמר רבי יהודה במ דברים אמורים במתכוון בלקחת חילה לשם שלמים במה אני אומר שיש חילוק בין שוגג למזיד ש מזיד עליו לעלותו לאוכלה בירושלים דווקא שהתכוון ולקח את הבהמה במעות המעשר מתחילה לשם שלמים כך היא דרך הבהמות ה נקנות במעות מעשר לקרב שלמים אבל מי מתכוון להוציא מעות מעשר שני לחולין העיקר הכוונה שלו היה על מנת לאוכלה מחוץ לירושלים

שלקח אותה באופן זה שלהוציא את המעוות של מעשר שני בשוגג במזיד יחזרו דמים ממקמים למקומם למה בשוגג זה מקח טעות במזיד כונסים את המוכר שיתבטל המכח מה זה במבר אם זה חוזר על המזיד או על השוב על המזיד בעיקר איפה אני יודע איפה יש חילוק בין שוגג למזיד שבמזרח וכלו בירושלים זה רק במתכוון ולקח את הבהמה במעות המעשר מתחילה לשם שלמים כך זה דרך הבהמות שנקרות במעשר שני לקרם שלמים למה כתוב שלמים וזבחת שלמים אכלת שם וגם במעשר שני כתוב ואכלת שם אבל במתכוון להוציא מעשר

שני לחולין לקח אותה על מנת לאוכלה מחוץ לירושלים לקח אותה על מנת לאכלה לחוץ לירושלים בודאי בן מ שוגג בן מזיד יחזרו דמים במקומם למה בבן מזיד כונסים אותו שיתבטל המכח ה הגמרא תסביר למה כונסים את המוכר למה הגמרא אומרת לא כברה גנב אלא אחורה גנב אתה מבין אם לא היה החור לא היה לא היה זה לוקח את למה אתה מוכר לו ונן הגמרא מקשה אמרת לי דברי רבי יהודה שמזין כסו חכ חמים נתנ רבי יהודה אומר במזיד קידש אמרנו במשנה יצא לנו אם אדם קידש

אישה במעשר שני במזיד שהתכוון חללו במזיד קדש אני לא אומר אוי כין שהיא לא נתקדשה בטעות זה מקדש אישה במעות מעשר מתכוון להוציא את המעות מעשר לחולין לא קנסו אותו חכמים שיתבטלו הקידושין הנה אתה רואה למה פה אתה אומר יחזרו למה תירוץ אמר רבי אלעזר אישה יודעת שאין מעות מעשר שני מתחל דה ועולה ואוכל אותו בירושלים אומר זה בזה אין בעיה בקידושין אין בעיה למה אין מקום לקנוס אותו למה אישה יודעת שאין מעשר שנים מתחלים לדה כך בכוונתם להוציאה לחולים והיא עולה ואוכלת את זה בירושלים

את המעות קונה בזה אוכל אבל מוכר בהמה יודע שמעות מתעללות על ה בהמה והוא יודע שלא לא יאכל אותם מה הוא לוקח בירושלים למה הוא לקח את הבהמה יש לו פה איזה חמגשית אה ומכירתו עובר על לפני עבר לא תתן מרשון חסו את המוכר שיתבטל המכח מתקיף לרבי ירמיה רי בהמה מאה עבדים וקרקעות אדם יודע שאן מהעד מ שנים נין עליהן בנען אתה רואה רבי אדם הבהמה הטמאה אתה יודע בהמה טמאה כמו נגיד א א חמור גמל עבדים קרקעות אדם יודע אין עד מעשה ש מתחנן

ליהן רבי אלעזר היה ראוי לומר שאם לקחם במהות מעשר דעת המוכר שקיבל המאות לעלות ן לירושלים ותנן הן לוקחים בהמת 100 עבדים וקרקעות במאות מעשר שני אפילו בירושלים למה הם לא ראויים לאכילה ושתיה או לשיחה לא רואים לכלום ואם לקח יוכל כנגדן אם לקח ב מה עושים לו אומרים לה לוקח תשמע קח מעות אחרים משלך מהכסף שלך הפרטי וכל ויאמר כל כל מקום שהמ ביד המוכר יהיו מחללין על אלו המאות ויעלה ויוכל בירושלים אז אם ככה גם במקדש אישה במעות מעשר שני במזיד היה צריך לומר

שיאכל הבעל כנגדן בירושלים הגמרא אומרת אלא אח באישה חברה זקנן דידע לכן מסיקה הגמרא חייבים להגיד המשנה שלנו יודעת שאין מעשר מתחלל בקדושה אומנם סתם מוכר לא יודע שהמעשה לא מתחלל ל בהמת מאה לכן צריך לקחת מעות כנגדם גמרה אישה יודעת וסתם מוכר לא יודע כן א חברה אישה חברה לא סתם היא מיוחדת היא הי היא מיוחדת היא כמו אשתו של רבי מאיר אמרך לא חברה לא תמיד שמעה מאחורי הק מה אמר מור ינה מבית יעקב תגיד המרמור אם לקח יוכל כנגדן לקח בהמת 100א עבדים

קרקעות במעות מעשר יאכל כנגדן יקח כסף כמה זה המאות מעשה יוכל כנגדן יקח יגיד זה תמורת זה איפה שנמצא הכסף מחולל על הכסף הזה ויאכל כנגדן אתה יודע בנקו כל זה זה בכלל ע חשבון מס הכנסה הוא חייב להפריש מעשר זה מעשר שני אמרו תלך לירושלים תאכל חינם אתה אוכל בכסף של מעשר שני והמי יחזרו דמים למקומם כי התם התבטל המכח כמו שאמרנו מתכוון להוציא במזי מעשר לחולין התבטל הכל שיריחו אותו ללכת להחזיר את הכסף להחזיר את הכל אמר שמואל כשברח המוכר ברח עם המעות אז

אי אפשרי להחזיר את הדמים במקומן הוא הלך לדרום עכשיו איפה תעשה שמה לא למה אפילו לא ברח אבל אתה לא מוצא אותו בן אדם נעלם מה תעשה בטעמה דברח שמבואר מכך כל הטעם ש ו שהטעם שיאכל הלוקח כנגדם בגלל שלא מוצאים אותו ברח ה לא ברח כנ סינ למוכר כונסים דדמ במקומה למה כונסים את המוכר ונכנס אל לוקח שאוכל כנגד בירושלים לא התבטל המכח הגמרה מתרצת ל עכברה גנב הנה אל חורה גנב עכבר שקונה שלוקח ומניח בחור לא הוא הגנב אלה החור אם לא הייה את

החור לא היה הגנב לכן נחשב שהחור גנב וזה המוכר ללא המוכר לא היה לוקח לכן נכנס המוכר ולא היה לוקח הגמרא שואלת ויא לא עכברה חורה מה היא עביד בלי עכבר מאייך יבוא הגנבה בחור ללא עכבר ודאי שחבר הוא הגנב למה לא כוזין אתה לוקח הסתברה כל איך הדיק איסורה אתה מכנסי איפה נמצא האיסור בחור כונסים את החור החור עכשיו הכסף נמצאו כן אני כבר סיפרתי לכם מה היה עם חכם יוד פתיה נכון מאר אתה זוכר עם התופים עם הופים ע העכברים כן עם העכברים שבאו

אליו בבגדד היה שמה כמה בתים אחד לד השני שבאו הבעלים של הבתים אומרים ח דתה נשמע כבודו יש מכת עכברים בזה לו בבני ברק לא אז הרב מזוז הוא סיפר את זה שם על המכה הזאת של העכברים אז הוא סיפר את הסיפור הזה שהיה עם החכם מדפיה ש אז הוא אומר זה ה היה שמה בבגדד כמה בתים אחד ליד השנייה באו צחמ דפת כל כל אישה אומרת נגנב להלה כל הזהב שלה לא ידעת מה לעשות זה בית הזה אומר יש לכם אולי איזה מישהו עורב לכם

אתם יודעים גנב משהו חשוד לא לא היה גנב לא לא יודעים שואל אותם יש לכם עכברים א מכת עכברים אומר אתם יודעים את החור של איפה העכבר צא אומים כן אומרם ככה אגיד לכם תעשו בלילה חושך רק תדליקו אור קטן קטן תשימו לו שמה תשימו להם ערק איזה שני כוסות ערק טוב טוב ותשימו להם טופים תרבו והם יריחו את זה בלילה יאו חושך הם יוצאים והם ישתו ערק יהיו סוטין יתחילו לרקוד העכברים ויעשו עם התרבו ככה אומר להם חב דתיה ו ולאט לאט עם השמחה הם

רוקדים יוציאו את את הזהב מהמחסנים ם בהתחלה הם פקחים הם יצאו אחד אחר כך עוד אחד לאט לאט ד שם יוציאו את הכל כי הם לא ביטוחים על עצמם ואז כל זה בשיל לעורר את השמחה יוציאו את כל הזהב כשהוציאו את כל הזהב תראו כל הזהב שלכם במקום תדליקו את החשמל ום ברחו ואז תקחו את הזהב וככה היה אמרו לו רב כבוד הרב זה לא מובן בשכל מה ערק עכבר כמה יכול לשתות ערק אומר הוא ישתה יהיה מבסוט תראו אותו רוקד מתופף אומרים ככה היה היה

רוקד ומתופף כנראה זה עכברים מעיר רק אתה מבין לא סתם הם אוכלים הרבה תמרים רק ערק הי רק ערק כן ואז הם יצאו לחוץ מה אתה חושב איפה היית עכשיו מזרחי עכשיו היה סיפור על חמדת עם העכברים בעירק עם ה כן מה שמעת את זה עוד משנה זה מפריע לו משנה המקדש בעורלה אדם קידש אישה באיסורי הנאה למשל בפירות עורלה קידש אישה מרשי לא אומר בפירות עורלה קו אסיר הנאנו לא אומר פירות עורלה אז מה מה זה בעורלה הכוונה טעות אילן שלושה שנותיו הראשונות אסור בהנאה

א זה הפירות של העורלה אסורים בהנאה או בקרי הכרם שנזרעו בכרם זה אסור להשתמש בזה אסור בהנאה או בשור נשכל נגמר דינו לכילה הרג אדם כתוב בתורה וכי יגע שור את איש או את אישה ומת סקול יסכל השור ולא יכ בסר ובעל השור נקי אבל פירות העורלה מותר להנות ממנו שלא כדרך הנאתו בכל זאת אפשר לקדש זה איסורי הנאה הספ ו בעגלה ערופה יופי מוד ו בעגלה ערופה רגע אני מחפש את התוספות הרשי אמר בגלל שאסור בהנאה ואם תאמר המ אינה מקודשת אשר נות ממנו שלאו

הנאתו דלקש פלוטה אלא כדרך הנאתו יש בו שבת פרוטה רק דרך שללא כדרך לא הלאה ו בעגלה ערופה גם זה אסור בהנאה שמצאו מת מביאים גלה ערופה בציפורי מצור תרה מת אחד מצאו לא נודע מכהו ומביאים מגלה ערופה איזה בכיות איזה זה זה אלפים פה שחטו מאות כן שוחטים אותה על הנחל זה אסור להנות ממנה כן ציפורי מצורע מביא טהרתו ובשיער נזיר גם כן שיער נזיר מגלה הנזיר את ראשו צריך על האש לקחת אותה ופתח חמור כתוב בכל פתח חמור תפדה בסנו תפדה ערבותו כל שלא

פדו אסור בהנאה ראית פעם שורפים פתר חמור חמור רצה ראשון יש לו שני הים או תפדה אותו בשה או ערבותו פה אני לא ראיתי אבל שמעתי היה פה חכם שמואל דרזי הוא היה לו פתח חמור הוא ערף אותו אומר כתוב בתורה וערפתו כתוב תפדה בסה תפדה בסה או ערבותו ואם לא ז הוא עדיף לערוף לו את הראש לא אחד הוא עשה פדה בסה היה לו עוד אחד אמר נעשה את שניהם חכם זקי היה קורא ערפת וערפתו כן ובשר בחלב אתה רואה בשר בחלב גם כן ביחד

בשל ביחד אוי ואבוי אסור להנות מזה גם בהנאה אסור וחולין שנשחטו בעזרה בהמת חולין שמקדש אישה באחד מכל אלו בהמת חולן שנש בעזרה וכולי אינם מקודשת למה אסורים בהנאה כמן שאסורים בהנאה זה לא נחשב של ממון בכלל אבל אם עבר ו מכרן לגוי בסדר וקידש בד מיהן שקיבל מהמחיר מקודשת למה הדמים לא נתפסים ב איסור דין דמין רשי אומר חרן וקידש בדמן מקודשת דין אדמים נתפסים באיסור כ דליף נקמן גמרא בעורלה אמרנו לא מקודשת מנלן תניה הרי אם לא יאחל כתוב בתורה שלוש שנים יהיה לכם

ערלים לא יכן אין לאלה איסור אכילה הנאה מ שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו כלומר אסור לצבוע בו את ה כן ולא צבע בו בקליפות אגוזים ראויים לצביעה י שמה היה דברים שראויים היו עושים מהם ליפות רימונים כן בקליפות רימונים היו עושים דיו דיו וגם בבוקס בקס של העצים זה העגול של הרש בראש פצ עפצים עפצים עגול סגור חכם יצחק אמר לי אלא בעשן של ה הזה יך את העשן הוא מבשל את זה ז אין אלא אכילה הנאה מן עין שלא יהנ ממלא לצבע בו ולא

ידליק בו מהשמן של עורלה את הנר תמיד אומר וערלתם עורלת את פריו היה צריך מספיק שיגיד וערלתם את פריו מה זה עוד פעם עורלת לרבות כולם שגם אסור בהנאה בקראי הקרם לא מקודשת מ שמקדש אישה בקראי הקרם לא מקודשת מןן שאסורים בהנאה כי הכלם אמר חזקיה אמר כפ תקדש המלא זר אשר תזרע ותבוא הקרם פן תקדש אותיות פן תוקד אש כלומר אם תזרע כלאיים תהיה מוכרח לשרפה באש ואז זה אסר אסור בהנאה רב אשה אמר פן יהיה קודש פן תוקדש כמו שקוד אסור בהנאה גם כל

עין אסור בהנאה הי מה קודש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף קלאי הקר תופס דמר ויוצא לחולין אם ככה כמו קודש תופס את דמר ויוצא לחולין גם זה גם זה גם הקיים אלא מחברתה כד חזקיה שאל תקס בית תקדש קודש אלא פן תוקד אש שרפה שור הנסקל מי שמקדש אישה בשור ש מתע סכן מנין נתניה ממשמע שנאמר סקול סכל השור ולא יהיה אכל את בשרו אין יודע שנבלה היא ונבלה אסורה באכילה מהת אומר לא י אכלת בס בשלמה ם סקילה זה נבלה מגיד לך שאם שחטו

לאחר שנגמר דינו הסובל אכילה באמת הוא הלך מה זה נגמר דינו סכילה אמר מה אני עכשיו אלך סקול אותו אני אשחט אותו ראשית כו יסכל שאם לא יסתכל אפילו שנשחט לא יאכל את בשרו כן סקיה בהנאה מנעין ת לומר הוא בעל השור נקי מהם משמע שזה איסור הנאה שמעון בן זומה אומר כאדם שאומר לחברו יצא פלוני נקי מנכסיו ואיין לו בהן הנאה של כלו ומר יצא חסר מכל נכסיו אין לו בין הנאה של כלום ממ די לא יאכל את בשרו ך ד שחית לאחר שנגמר דינו

ודעתה למד אותנו שלא יאכל לאחר שנגמר דינו לשקילה דין מה איך ד שחי אחר שני דינו שרי יהיה מותר באכילה ו יאכל רק איך הדסלה מסכל ודעתה מה שכתוב לא יאכל דווקא לאחר סקילה אסור בהנאה אבל אכילה אולי נגיד שבאמת יהיה מותר לאיסור הנאה כד רבי אבאו אמר רבי אלעזר דמר רבי אבאו אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה אחד איסור הנאה במשמע הכל יפרט לך כתוב כדרך שפרט לך בנבלה איך יהיה התר הנאה כמו שהתיר לך בנבלה

שמה כתוב כתוב בתורה לא תאכלו כל נבלה לגן אשר בשערך תה כלה או מחור נוכלי אתה רואה התיר אותה בהנאה את הנבלה אחר שבא לשון אכילה לא תאכלו מבואר שלא פר כתוב גם איסור הנאה במשמע לכן בש שאמר לא כן את בשרו ולא פרת הכתוב אחר כך התר נבלה יש ללמוד שגם איסור הנאה אסור אז מנן שאם שחטו לאחר שנגמר דינו בהנאה לא יכל לא פרלא פר לא יכל את בשרו משמוע גם הנ הוא לא ר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תוכל לא תאכלו תאכלו

אחד איסור אכילה ואחד איסור ה לגר אשר בשעריך הר כן זהם רבנו השר לגר אני גר אשר שמי אשר בשאל איך יושב בשר תת החנה זה היה הראש הראש הוא היה בג'רבה בטוניס כן הראש הוא הלך לגלות הגיע הוא היה עני מרוד הגיע לטוניס לא אין לו מה לאכול אבל חכמי טוניס לא הכירו אותו שמעו עליו אבל להכיר אותו בעין לא הכירו היה שמה אחד העשירים הגדולים בטוניס אותו יום היה לו לעשות סעודה שהוא ניצול מאיזה צרה עשה סעודה גדולה הזמין את כל החכמים וגם את

כל העניים העניים איפה יושבים אלד הפתח כן אבל העשירים בפנים במזרח והוא יושב בשער היה רבנו אשר היה ראו אותו עני לא הכירו שזה חכם אז שמו אותו גם הוא לא חבר של העניים שמה ממש האחרון ממש איפה הפתח איפה השעה מסכן היה רעב מאוד ואכל שמה אצל החכמים בעל הבית אז היה קשה להשיר קוקוריקו עוף לא היה עשה עוף אחד ממולה עם אורז פניוס ויוצא ממנו ריח גן עדן כל מי שמריח אותו רוצה לטעום ממנו אמר להם מי שיגיד לי החידוש הכי יפה יתן לו

את זה מתחיל בחכמים זה שמעתי זה זה זה אומר טוב אולי בעניים מישהו יגיד אומר טוב אולי עני ליד הפתח אומר תשמע אדוני אני פה גר באתי אני פה גר באתי עכשיו לפה כתוב בפסוק ולגר אשר בשעריך תתנ הלך גר אני גר אשר שמי אשר בשעריך יושב בשער תתן נה ואכלה אמר מגיע לך ראית אדני בעל התורים כן הוא מכיר אתי מורי נהג לעשות כך ונה מ עכשיו הגמרא דוכה לא אפשר ללמוד מי לא יאחל בשור הנסקה סור הנאה למה אני מך דנפק איסור אכילה מלא

יאכל מאיפה אתה לומד איסור אכילה כתוב לא יאכל פה זה לא אכה איסור אכילה מסקול סכל נפקה זה נבלה סקול סכל דת לאסור הנ כתיב שאם תאמר שהתורה כתבה לא יאכל רק למוד איסור בהנאה לאחר סכילה אני אכתוב כרה לא יהנה הנמה לא יכן לא יכן בשרו את בשרו למרי לא יאכל את בשרו אפג חטה כין בשר אסו זה בא להגיד לך אפילו שחט אותו כין בשר זה לפני אחרי שנגמר דינו אסור תקז מ א בקצור ושח ב כסילה אבל שחטה בסכין לא מד אז זהו

אומר לו אולי אמר כל מה שיש מ התורה לא יכלת בס אפיו שו אסור דווקא איפשהו בדק צור זה אבן כמו שכתוב קח ציפורה צור ושחת בדמ זה סכילה באבנים אז זה לאלא זה לא ממש נבלה שחט אותה באבן נחזק נבילה שזה דינו של השור אבל שטה בסכין לא יסר לאוכלו הגמרא אומרת מתרצת הגמרא מדי סכין בורתה כתב כ הוזכר בתורה תהיה שחיטה בסכין שתהייה חשובה יותר מבצור תירו משתין שחיטה מה שעט בסכין ובצו זה שחיטה כשהתורה אמרה אסרה את בשרו של השור שנגמר דינו לסקילה

אפילו שחטו אפילו שחט אותו בסכין סרם זה לא משנה מה ועוד תניה בכו שוחתים בין בצור בין בזכוכית בין בקרמת בין של קנה אז זה נקרא שחיטה מה זה אתה אומר לי אם שחט אותו בצור נכון אתה יודע שהרבה מהפוסקים פוסקים ש לשחות דווקא בסכין כך מביא כף החיים רוב רוב הפוסקים אבל בכל זאת אפילו שמותר לשחוט בסור יותר טוב לשחט בברזל ככה אומר רבי נתן הפשיט שמה הפגימות אפשר להרגיש אותם טוב טוב היום הספרדים רק בסכין אותו דבר מילה עדיף למו לכתחילה בסכין מצבה מ

מוחר כתוב השולחן ערוך למול בברזל ונהגו למול מול בסכין אבל מה שכתוב אצל ציפורה תיקח ציפורה צור זה מה ש מצוי למה צור זהבן מה זה משחיז אותה טוב היום הסכין הכי טובה זה של אבן קרמ ח אז מסרו של השור אסור ד נכון אז למה צריך להגיד לי גם שלא יצבע נ לא צריך אם אתה אומר לא ינ ומדים לא יהנה לא יצבע זה אותו דבר קן איסור אכילה ואיסור הנ רולא יאכל השור י ל מה צריך להגיד השור נקי לא לומדים מזה איסור הנאה

אומר להנאת עורו אפילו מהעור שלור הנסקל אסור חמ לא יכל את בשרו דכתיב בשרו אסור עורו מותר יכול לשים בעור פרחים נגיד צבע זה חזותה כן זה התוספות תוספות כן אני יודע אתה נהית חכם אתה מסתכל תוספותים כן אני נהנה לראות אתו יופי נחת מבק מה בעל השור נקי לחצי כופר שור תם שנגח אדם והרגו נקי הגם מחצי כופר ולדמי ולדות שאם גב אישה הרה ויצאו לידה לא משנה דמי הולדות לבעל למה דרב מנה הנאת אורו מנ להוא מאיפה ילמד שאסור להנות מאורו זה בעל השור

נקי מדמי ולדות בכופר מאיפה הוא ילמד מוא את בשרו את הטפל בשרו דורשים את לא יאכל את בשרו את הטפל זה העור שהוא בכלל האיסור ודך למה למה התנא שלומד הנאת אורו מבעל השור נקי לא דורש מריבוי את בשרו את לא דריש כד תניה שמעון העמסוני ואמר נחמייה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כל אתין כלל היה לו אתין וגמן רבון אכין ורקין מעוין כל מקום שהשתמשה התורה בלשון את גם זה בא לרבות אך ורק זה בא למעט את ראית התנה בבר היתה רש כל הריבועים

מהעת שבתורה עד שפרש חכמים למה בהתחלה הוא דרש את את את בשרו את התפל אז בסוף הוא עזב את זה פרש מכל העתים אז הוא למד את זה מבעל השור נקי זה שהוא אומר כשהגיע ל את השם אלוהיך תרעה אומר מה אני ארבה את לשבות למורה מקום חזר בו מכל הריבועים ולכן גם את זה לריבוי גם כולם אתה מבין אמרו לו תלמידיו רבי כל העתים שדרשתי תהיה עליהם אמר להם כשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך קיבלתי שכר על הפרישה עד שבא רבי עקיבא ולימד את השם

אלוהיך תירה לרבות מידי חכמים יהיה מורה רבך כמורה שמיים רנו ר יל רבי עקיבא רצה מזמן לדרוש זה עד שראש תלמיד החכם העמסוני הזה לא לומד לעצמו אלא ודרש דרש שוא פרש אז אמר אני הוא חשב ש נחמיה ה מסוני דורש את זה עזר כשראה שנחיה העמסוני פרש אומר לא זה נכון עת לרבות תלמידי החכמים כן עד כאן אנחנו הולכים להלכה אנחנו סימן תקט סעיף ג תכב כט לא אומר טס הוא לא יודע מה זה טס עופות שממלאים אותם בבשר ובשים מותר לתפרן ביום טוב מחשי

יעני עושים אותם טבית ממלין אותה בבשר בבשרים אנחנו קוראים לו פצה פצ'ה והוא שיתקן מערב יום טוב החוט וסימנו במחט עופות והיזהר א שלא יחתוך שלא יחתוך החוט ביום טוב הגהה וכן נהגו לשרוף החוט הנשאר בעוף לאחר שתפרו בוח גם הם היו עושים ם חוט ודאי גם האשכנזים יודעים לאכול ממולאים היום לא צריך לצפור עושים פרגיות ממולאות וגמרנו עוטפים אותם באיזה ניילון כזה מיוחד זה נקרא מה זה נקרא אלא זה נקרא צ'לי קוקי שקית קוקי כן טוב זה יוצא בזה משובח טוב נראה אתה לא יכול

להגיד אם אתה לא ח זה ע כן עוד מותר אסור לחתוך זה לא אוכל נפש לצורך אוכל נפש מותר לחתוך ביום טוב גד גדים ועופות מקולס צול אותו שלם אתה מבין בחוטים תפורים מותר לחתוך את וטת פירה בש אחרי צתם אתה יודע וכן יכולים לשרוף פטלה או סמרט שקושרים בו העוף אין בזה תיקון כלי כן כשהוא בא לתפור יש קרעת החו תיקון כנראה זה היה להם מאכן ידוע שככה היו עושים עוף ממולה עם הכל וגמרנו אז הוא יש לו ביום טוב גם בשר גם עוף גם

בפנים כל מה שצריך ו וזה טוב וזה עושי תיך טוך טוך כל הלילה ונהיה רך טוב מעניין אני זוכר את החוטים הר דיי גם אני אחר כך היה לנו מהדק מ וג מהדק כזה לא לא ברזל מ פלסטיק עוד כן אבל זה נגמר העידן הזה בטח היום שמא של יקב כן טבית י מותר ללבן ללבן ביום טוב כלי ברזל שפופ פלדון של גבינה אתה מבין עוגת גבינה עשו בו עכשיו צריך מה זה גבינה ה היה שבועות צריכים לעשות גבינה עכשיו מה עכשיו מותר ואחר הלבון יפו

בו פשטידה של בשר והוא כשהלב נתנו אותו על המאכל מיד אבל אם הוא בלוע בנבלה וכיוצא בו אסור לבנו אפילו לאפות בו דבר הגב הוא אדין ואסור להגעיל כלי ביום טוב ומותר ללבן שפוץ אצל הו בבשר שאין ו מלוח ורוצה לחזור לשלוט בו ביום טוב מעיקר הדין לא צריך ליבון רק נהגו ללבן אותו טוב הגענו ו הרמבם ן אנחנו לא לא הלכות שופר בסוכה ולולב פרק שני פרק שני זה של אתמול אולי נצליח ללמוד שני פרקים גם של היום בוא נראה א' הכל חייבים לשמוע כל

שופר כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים אבל נשים ועבדים מוכנים פטורין מ שחצו אבד חצו בין חוים טומטום מגנוס חייבים ב כל מי שאינו חייב בדבר אינו מוציא את החיה ידי חובתו לפי כך אישה או קטן שתקעו בשופר שומע ן לא יצא הרגנו מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מנו אשר טום טום שנקרע אפשר שימצא זכר ואפשר שימצא נכבה ג' וכן מי שחצי אוהב את חצו בן ח מוצי אפילו לעצמו שאין צד עבדות שבו מוציא

צד חירות שבו אלא כצד יוצא ידי חובתו שישמע מבן חורין שיתקע לו ד המתעסק בקעת שופר להתלמד לא יצא ידי חובתו וכן שומע מן מתעסק לא יצא אבל נתכוון שומע לצאת ידי חובתו ולא נתכוון תוקע להוציא או שנתכוון תוקע להוציא תכוון שומע לצאת לא יצא ידי חובתו עד שהתכוון שומע ומשמיע שניה צריכים לכן התוקע שאומר הריני מכוון גם להוציא את עצמי צריך להוציא את עצמו יגי כן ה מי שתקע ונתכוון להוציא כל השומע תקיעת ושמע שומע ונתכוון לצאת ידי חובתו יצא אף על פי שתוקע מתכוון

לזה פלוני ששמע תקיעת לא צריך להתכוון במיוחד לאיזה מישהו כך שהוא מתכוון להוציא את כולם די חובתם שהרי נתכוון לכל מי ששמענו לפי כך מי ש מהלך בדרך או יושב בתוך ביתו ושמע תקיעות משליח ציבור יצא אם נתכוון לצאת שרי שליח ציבור מתכוון להוציא את רבים ידי חובתן וואו יום טוב של ראש השנה שחות בשבת אין תוקעים בשופר בכל מקום כמו השנה שהיה אב על פי שתקעה משום שבות מנדין ש היה שתוקעים יבוא עשה של תורה יתח שבות של דבריהם ולמה הם תוקעים גזר השם תנו

בידו לכנו למי שלמי שיתקע לו ונו ארמו ברשות הרבים או מוציא או מרשות לרשות ובוא לדי איסור קידה שהכל חייבים בתקיעה והין הכל בעין לתקוע אז הוא לא יודע לתקוע ילך למישהו שיתקע לו התינוקות שלא הגיעו לחינוך לכן אמרו כשחל ראש השנה בשבת ולא תוקעים בעיה גדולות ראינו איך שהתחיל ככה עם הבעייה הגדולה הזאת יה תקיעות למה התקיעות מפזרים את כל הצרות לא יכול לבוא צרה התינוקות שלא הגיעו לחינוך איין מעכבין אותם מ לתקוע בשבת שאינה יום טוב של ראש השנה כדי שילמדו מותר לגדול להתעסק

עם ההן כדי ללמדן ביום טוב בן קטן שהגיע לחינוך בן קטן שלא הגיע לחינוך שהתקיימו אלא משום שבות חטא כי שגז רוש לתקוע בשבת לא גזרו אלי במקום שאין בו בית דין אבל בזמן שהיה המקדש קיים והיה בית דין הגדול בש הכל היו תוקעים בירושלים בשבת הכל היו תוקעים בשבת כל זמן שבית דין יושבים ולא אנשי ירושלים בלבד אלא כל עיר שהייתה בתוך תחום ירושלים והייתה רואה את ירושלים לא שתהיה בתוך הנחל אתה שומע את כל תקיעת ירושלים לא תהיה בראש ההר והתה יכולה לבוא לירושלים

לא שיהיה נהר מפסיק ביניהם אנשי אותה העיר היו תוקעים בשבת כירושלים אבל בשאר ערלי ישראל לא היו תוקעים מה בירושלים הן בית דין עכשיו לא היה בית דין ה שם בית המקדש זה לא נקרא בית דין ט ובזמן הזה שחרה בית המקדש הנה כל מקום שיש בו דין קבוע והוא שיהיה סמוך בארץ תוקעים בו בשבת בדין קבוע אבל והן תוקעים בשבת אלה בבית דין שקידשו את החודש אבל שר בתי דינים תוקעים בהן אלא אם כן סמוכים אף על פי שהם סמוכים לא אפשר לתקוע אם לא

מקדשים את החודש לו ון תוקים בית דין בלבד כל זמן ש יושבים אפילו לעמוד ולא עמדו תוקעים בפניהם אבל חוץ לבית דין אין תוקעים ולמה תוקעים בפני בית דין בפני שבדין זרזי תוקעין יר השופר בפניהם ות הרבים שבדין מזהירין את העם ומודיעין אותה יעוד מי זה הרב שהיה תוקע בשבת הרב סיפר לנו שהיה בדין אזה רב שהיה תוקע בשבת הרב אמר ל אמרתי לך נכון מה אמרתי לך איזה איזה מושב בני עיש עיש ראשי תיבות עקיבא יושב שליזר גש עוד הזה אן עושים שני ימים בגלויות

בזמן הזה שאנחנו עושים שני ימים בגלויות כדי שתוקעים בראשון תוקעים בשני אם ח להיות ראשון בשבת ולא היה במקום בי דין הראון לתקוע תוקעים בשני בלבד ככ אנחנו עשינו השנה פרק שלישי כג תשרי א' כמה תקיעות חייב אדם לשמוע ביום טוב של ראש השנה תשע תקיעות פני שנה תרועה ביובל בראש השנה שלושה פעמים וכל תרועה פשוטה לפניה פשוטה לאחריה מפני השבוע למדנו שכל תרועות של חודש שביעי אחד הם בהם בראש השנה ב ביום הכיפורים של יוב תשע תקיעות תוקעים בכל אחד שניהן תקיעה תרועה תקיעה תקיעה

תרועה תקיעה תקיעה ו תרועה א תקיעה תרועה עמורה בתורה הסתפק לנו בספק לפי אורך השנים ורוב הגלויות ואן אנחנו יודעים איח היא אם היא היללה שמיין אנשים בנייתן בשעה שמבין יבין או ההנחה כדי שנח האדם פעם אחר פעם כמו שברים שידאג ליבו מדבר גדול או שניהם כאחד כלומר או יללה או כמו הנחה או שניהם ההנחה ויללה שד לבוא אחריהן הן נקראים תרועה שכך דרך הדואג מתנח תחילה אחר כך מיילד לפי כך עושים הכל ההנחה ויללה ויללה היא שאנו קוראים תרועה והנחה זו אחר זו שאנחנו קוראים

אותה שלושה שברים נמצא ס תקיעות ככ ה מברר תוקע תקיעה ואחריה שלושה שברים חרי התרועה ואחרי התקיעה חוזר כסדר הזה שלושה פעמים תוקע תקיעה ואחרי השלושה שברים ואחרי התקיעה חוזר כסדר הזה שלושה פעמים תוקע תקעה ואחרי התרועה ואחרי התקיעה חוזר כסדר הזה שלושה פעמים נמצא מנ תקיעות שלושים כדי להסתלק מן הספק שיעור תרועה כשתי תקיעות שיעור שלושה שברים כרועה הרי שתקה ריה בקת כע רוקה משר בה כשתיים בראשונה אינ אומרים תחשב כשתי תקיעות וירע אחריה ויחזור ויתקע אלא אפילו משר בה כל שעה אינה אלה תקיעה

אחת חוזר ותוקע ומריע ותוקע שלושה פעמים כן אפילו תקיעה ארוכה זה לא נחשב שתיים ה שמ תקיעה אחת בשעה זו שנייה בשעה שנייה אפילו שעה כל היום כולו הרי אלו מצטרפים ויוצא ידי חובתו והוא שישמע כל בבא ן על סדרה לא שישמע תרועה ואחריה שתי תקיעות או שתי תקיעות תרועה כ יוצא בזה לא שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד לא יצא אפילו ידי אחת אבל תקיעה מזה תרועה מזה תקעה משלישי וזה אחר זה יצא אפילו בסרוגים אפילו כל היום כולו ואנו יוצא ידי חובתו עד

שישמע כל התשע תקיעות שכולם מצווה אחת אין פיקח מעכבות זו את זו ז הסיפור חי לשמוע תקרות על סדר הברכות כצד אומר שלח ציפור אבות וגבורות קדושת השם מלכויות ותוקע שלוש ואומר זכרונות ותוקע שלוש ואומר שפות ותוקע שלוש ואומר עבודה עבודה והודיה וברכת כהנים ה ח שלוש ברכות אמצעיות אלו של ראש השנה של יום הכיפורים של יוב ש מלכויות זכרונות צות מעקבות זו את זו צריך למר בכל ברכה מין ער פסוקים אין הברכות של שלושה פסוקים מן התורה שלושה מספר תהילים שלושה מן הנביאים ואחד מן

התורה משלים בו ואם משלים בנביא יצא ואם פסוק אחד מן התורה ואחד מן הכתובים ואחד מן הנביאים יצא אפילו אמר הוא בתורתך השם כתוב אמר בפסוק של תורה והפסיק שוב אינו צריך כלום הלאה כן ן מזכירים זכרונות מלכות שפרות שפרו ענות זכרונות כגון זכ כבשר מלכות כגון בחמה שפוכה אמלך עליכם שופרות כגון תו שופר בגבעה אוצרה ברמה לא זיכרון יחיד אפילו לא טובה כגון זוכן השם ברצון עמך זוכר לי אלוהי לטובה פקדונות אינן בזכרונות כגון פחות פחדתי אתכם ויש לו להזכיר פ ענוות שומת העולם כגון

השם מלך גזו עמים זכור השם לבני אדום מיום ירושלים אד אלוהים בשופר תקע והלך בשעות תמן שמע ישראל אדוני אלנו אדני אחן תורת על הדעת וידעת יוםש ךכ אדו אלוהים בשמיים ע עוד כל פסוק מאלו מלכ מלכות הוא עניינו ואף על פי שאין בו זכר מלכות כמו אדוני אם לא ען והי בשון מלך י המנהג פשוט בסדר תקיעות של רש השנה בציבור כ אחר שקוראים בתורה מחזירים ספר תורה ישבים כל העם אחד עומד ברוך השם ך עולם קדשנו במצות נו שמוע כל שופר כל עם אנים

אמן ז שחינו חל עמן תוקע 30 תקות שאמרנו בפני הספק על הסדר ומ קדיש ופ מוסב ח שג שצ ברכה רביעית אם מלכויות תוקע תקיעה שלושה שפים תוקע תקיעה פעם אחת ברך ברכה חמישית ש זכרונות אחר כך גומר ו תקיעת שלש שברים תקיעה ך שלישי שי ש אח שגמר תוקע תקיעה תרועה תרועה או תקיעה פעם אחת גומר התפילה ומר בח יי יד י קצ ש לי י זה שקע כששן הוא שקע סדר חוק שאן עומדים ואנו מדבר בין תקיעות שמוש תקיעות שעל הסדר ומסע ביניהם על

פי שעבר אינו חוזר ומברך יב בדין היה שיתקו כל ברכה כל כל בבה מהן שלושה פעמים כדי שתקעו כשהן יושבין אלא כ אלא כיון שתקעו מ כיוון שייצאו מדי ספק בתקיעות שמי יושב אם אתכן ל הציבור לחזור בהן כולן הסדר לכות אל עדיין ההם בבה אחת על כל ברכה עד שישמעו תקיעות על סדר לכות בכל הדברים האלו ס וכל הדברים האלו בציבור אבל היחיד בין ששמע על הסדר בין הח בין שלא שמע על הסדר בין מעומד בין מיושב ואין בזה מנהג יג תקות מעקבות את הברכות

כות התקיעות שתי עיירות ואחד יודע בוודאי שיש שם מי שיברך להן תשע ברכות ואין שם תוקע בשניה ספק אם יש תוקע ספק אין שם הולך לשנייה שה תקיעה מדברי תורה ברכון מדברי סופרים עכשיו הגענו שיעור הסוכה פרק רביעי הרב יצחק לבי מחבד היה כשר בין השופר לסוכה ס ש 60 תקיעות כ ש ים כ רעות הרס כך זוהר אנחנו דף 120 קוף כז ליך לא יע עליך ם לא יעלה עליך רוח ל זה פשתן ל חיד חדה בשתן דווקא בזב כ וז אלתי אתכם אמר אד

עכשיו נקרא פתום הקטורת כולם כל מי ששומע אותנו יקרא את זה איתנו להצלת עמו ישראל בכל מקום שהם נו אנו עלינו מעשה לינו כ עלינו מעשה נו כ אתה הוא אדני שקב לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובי אותם עליד משה נבח כ כתוב בתור ויאמר אדוני אל משה קלך סמים נמים ויאמר א משה קח לך סמ יאמר מש קח לך שמים נ ב ת עליו אהרון כור ב בבוק דורותיכם נו רבנ כצד 38 395 כמניין בכל יום מכניס כן ג ם הכיפור

בערב יום הכיפורים שוור כ מדת שנ אין אדם יכול לעמוד עו קחו מרח מעור יאמר עליהם ישרא כם צןם בדם אשר בסף גם מדם א תצאו איש מפתח בו ם על שגוף עס שמרתם את הדבר הזה ח ו כי תבוא אר תן את העבודה הז עבודה הז כם ח פסח פסח בניש ו זה עשה אתושה שני שגח שלושה ח שני הקני ממ ממנה כפתור ימר מש מ צ ויאמר משה משה בעם ןמ בן המתים מפהה צ ניז עוזך וזך חסדך זך אנייז ך צח לא תר

משר צפ א המלך רצו ליא ישראל תחזיר כל השבעים לביתם אמן םשמ צו למלא אכך הקדושים הממונים על הש שמכל דבר ממלחמות מבזה ומ מחבלים כל מיני אסונות כל מיני פיגועים שמ צנו נום כ השם שהוא שם שוא שם תחית תשמיד כל המשחיתים כל המקטרגים כל המחברים כאריה תשאג לעומתם שלא יגיעו דוש מתים חיה רעה מן הארץ חר לא ל הק הקדוש ברך יו זכ בבריאות בשמחה תבשר כולנו בשורות טובות ות השם יציא ממנו כל הצרות כל הבעיות הלנו גאולה שלמה ושועה גדולה וכן יהי רצון

ונאמר אמן אז כל טוב לכולם