
הדף היומי מסכת קידושין דף נב הרב בניהו שמואלי שליט"א ד דחול המועד סוכות יט תשרי תשפד
שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת קידושין מוקדש להצלחת ה"ה משה בן רבקה לע"נ שמואל בן גוהר הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)
Extrait du cours
הלו א לדבר מפריע לי מפן מה זה הניילון הזה צ מצחיק לא מפריע למה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יט בתשרי תשפד חג הסוכות ד לכל המועד סוכות איזה שמחה גדולה איזה ישועה גדולה ברוך השם להיות בסוכה וכולנו כבר מכינים את עצמנו ליום שמיני חג עצרת ליום שנקרא שמחת תורה לשמוח בשמחתה של תורה אתם יודעים מה כותב רבי חיים פלצ'י מאוד מאוד יזהר בתפילות שמיני עצרת לאמרם בכוונה גדולה אומר הרב כי מלבד שכל תקון הימים מיום ראש השנה עד שמיני הצרת
Transcription8621 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
הלו א לדבר מפריע [מוזיקה] לי מפן מה זה הניילון הזה צ מצחיק לא מפריע למה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יט בתשרי תשפד חג הסוכות ד לכל המועד סוכות איזה שמחה גדולה איזה ישועה גדולה ברוך השם להיות בסוכה וכולנו כבר מכינים את עצמנו ליום שמיני חג עצרת ליום שנקרא שמחת תורה לשמוח בשמחתה של תורה אתם יודעים מה כותב רבי חיים פלצ'י מאוד מאוד יזהר בתפילות שמיני עצרת לאמרם בכוונה גדולה אומר הרב כי מלבד שכל תקון הימים מיום ראש השנה עד שמיני הצרת
ונשלם והכל תלוי ביום הזה זה אמת רבנו הארי מסדר את כל מה שעשינו כל הימים נוראים ראש השנה עשרת ימי תשובה ום יום כיפור הימים שבינתיים כל חג הסוכות מתי הכל נשלם ונתקן במוסף בכתר של מוסף של שמיני חג עצרת לכן צריך חזק חזק לכוון כלומר שאדם מתפלל טוב טוב את הימים הללו אין בכל הימים ימי רצון כמו היום הזה כמו שמיני חג עצרת איזה י את רצון זה זה לא דבר פשוט בזוהר הקדוש כתוב באו חת ודל משתכח במלכה אלי ישראל ב חודו השמחה של
שמחת תורה רק עם ישראל לבדם ומ דתי במלכה ת בחוד כל מה דבע שאי והיב אומר ביום הזה כולנו יושבים לבד עם המלך ומי שמבקש איזה דבר מן המלך יושב איתו לבד מה מבקש מקבל זה יום שמחת אוהו די ישראל שרן ומין עובדי עבודה זרה מסיימים מתחילים עכשיו באותו יום לא נמצאים המלך רק עם ישראל עם ישראל מתחיל עם המלך וכל אומות העולם הלכו כבר אתה רואה כל מה שאדם שואל אומר הזוהר מקבל ביום הזה איזה יום קדוש זה יום שמיני חג עצרת לכן מן הראוי
להיות כל היום חזק חזק עם הקדוש ברוך הוא ללמוד תורה ולקבל עליו זק את התורה ולשמוח בשמחת התורה זה פלה פלאות אז לכן צריך חזק איזה עבודה יפה יש לנו זכינו לימים כאלה קדושים שאין כמותם אתם יודעים כשאדם נכנס עכשיו למגיד החתונה הכלה כולם מכירים אבל החתן לא תמיד מכירים אותו למה רובם לובשים אותו דבר גם נתני נמצא שמה אתה יכול לדעת מי זה החתן יש הרבה יש הרבה שם הולכים אתה לא יכול לדעת מי זה החתן אבל מי זה החתן מי שבסוף הלילה לוקח את
ה את הכלה איתו והולך זה החתן לכן עכשיו שמחים שמחים רוקדים שמחת תורה אבל מי מי זה החתן העיקר מי זה העיקר מ מי זכה לכלה מי שלוקח את הכלה איתו הביתה זה החתן מי שזוכה עכשיו לקחת איתו את התורה זה החטא ם רוקד רוקד אבל מי מי זה החתן האמיתי מי שלוקח את התורה איתו הביתה כמו אמרו רבותינו תורה ציב לנו משה מורשה כת יעקב אל תקרא מורשה אלא מאורסה והרסתי ך לי לעולם אז לכן אומר שבשמחה תורה כיבדו את החפץ חיים להיות חתן תורה
הוא היה עולה ובוכה בוכה בוכה אמרו לו כבוד הרב למה אתה בוכה אומר רבותינו אמרו אסור לאדם עכשיו למדנו בקידושין אסור לאדם לקדש את האישה עד שיר אנה אומר תשמעו אני כבר מכבדים אותי חתן תורה למה למה אסור שמת תתגנה בעיניו אומר רבותיי מכבדים אותי להעלות חתן תורה אבל עדיין אני לא מכיר את הכלה שלי תראה החא הפה צעיר אומר א לא מכיר את הכלה אתה מבין יש אנשים קשה להם לקיים מצוות מסויימות לפעמים הם מתרשלים למה בעולם לא שמענו שאדם לא לא קם לפני ספר
תורה כי קשה לו עיקר כבוד התורה זה לשמור על ק לפעמים אדם כולם קמים לכבוד ספר תורה ומה עם המצוות שלה זה העיקר אתה קם תקום אשרך אבל לא זה העיקר העיקר לקיים מה שכתוב בה כל מצווה במצווה מה שכתוב בה היה בת מלך אחת הגיע לפרקה להתחתן אבא שלה חיפש לה איזה בחור טוב היה הצעות מפה נסיכה מה זה גם המלך היה עד שמצאו איזה בחור מיוחד בחיר ליבה המלך הסכים אמר לה אמר לו אבל הוא צריך לכבד את בתו כבוד מלכים להרבות לשמור עליה
לאחר החתונה שנערכה ברוב פאר הלכו בני הזוג למשכנם החדש החתן קיים את הבטחתו נהג לקנות לרעיית היקרה בגדים יפים שמר עליה תמיד אבל היה טעות בעסקו אבל לא שם לשאול אותה מה שלומך מה איתך מה זה לא קנה לה צמידים קנה לה תכשיטים קנה וקנה וקנה אבל מה שלומך לא שואל יום אחד המלך הגיע לבקר את ה את הזוג אני צריכה הח אביא הכבוד גדול אחר כך כשאבא חוזר חננה לאבא שלה אומרת לו אבא תעשה טובה תקח אותי בחזרה לבית המלך אומר למה החתן ככה למה
בתו לא מרוצה אתה מקיים את אומר אני קונה לה בגדים אני שומר עליה כבבת ני אני לא מחסיר ממנה דבר כל מה היא רוצה היא מקבלת הכל נכון אתה אתה אתה עושה את רצונה אתה מטה אוזן אתה מדבר איתה אתה מדבר על ליבה חתן התבייש אומר לא אני טרות בעסקים שלי אומר זה לא העיקר תכבד אותה ותביא לה ותעשה ותעשה העיקר זה ה כן תיתן לה תביא לה תעשה לה זה העיקר מה זה העיקר תן לה תשומת לב דבר איתה תשאל אותה גם אדם העיקר הגדול
ידבר עם התורה צריך מה זה שווה אתה שם אתה שם את התורה בארגז מפואר מכסף שומרים עליה יפה יפה ביתד ובריח אבל אבל לא מקיימים את המרה לא מבקשים את בקשותיה לא ממנים את בקשותיה היא אומרת לך כל יום תניח תפילין איך תשמור שבת איך תעשה את המצוות ואדם לא ממלא זה פלא איך לא היה שאלו פעם את בעל התניה איך עושים שמחת תורה מה זה השמחת תורה אמר להם תשמעו שמחת תורה זה כמו שיש תרכיז שאדם יכול להמנות מזה מאוד בקבוקים של מץ זה כמו
פטל כזה מיוחד שאדם עם טעם מיוחד אדם יכול למלות מזה עוד בקבוקים אומר שמחת תורה אפשר בשמחה הגדולה הזאת למלות לעשות תרכיז לכל השנה לא צריך שום דבר אחר זה מגיע עד מעלה אדומים מגיע רחוק רחוק לא צריך שום דבר הלא כל העולם עומד על התורה אם לא בריתי לילה חוקות שמיים וארץ שמתי לכן השמחה זה הכנה לכל השנה לזכות לתורה ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך כל מאודך והיו הדברים האלה על לבבך ששיננתם לבניך צריך ממש בכל כוחנו לעבוד את השם דברים של
התורה צריך קקים על ליבנו כל הזמן זה זכות היום זה טירת הגרה וגם בטירה הגאון מוינה רבי אליהו בן רבי שלמה זלמן זכותו ייגן עלינו גם רבי יוסף עדס כן ה הגאון מבינה יש היה יושן ביום שעתיים ורגע מחלק אותם וחשק גדול על לימוד התורה לא רגיל היה פעמים שהוא היה לומד הגיע יום רביעי עוד לא אכל לא לא רוצה להפסיק לאכול לא יכול לאכול צי ללמוד תורה כן אז יום אחד בא לא אכל והגיע בדיוק המגיל מדובנה והרב היה אוהב אותו משנים אז הרבנית אומרת
לו תשמע אתה יודע הרב לא אכל כבר כמה ימים תו לתורה תעשה טובה בוא תגיד לו איזה משל רק רואה אותך אז הוא בא אליו אומר לו הגון מבינ תגיד איזה משל אומר לה אני ריב כבוד הרב לא אכלתי כבודו יוכל תן אגיד לו משל נאכל אולי נעשה סעודה אמר ותי אומר לה אישה תכיני אוכל נאכל עם המגיד מדובנה הוא לא אכל ואז ואז הוא אכל תראה איזה זה חשק היה להם ללמוד תורה אומר במוצאי יום כיפור היה ממשיך לצו שעות למה שלא להפסיק מהתורה וערב
ובוקר יום השישי יתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה שמיים וארץ אם ישראל מקיימים את התורה מקיימים אותה טובם לא מחזיר את העולם לטוב ובו אומר עכשיו מה יעשו כל העולם כולם הולכים לאכול אני אשב ללמוד איך יעמוד העולם היה גם מקובל אלקי שאין כמותו חיבר ספרים על ספרי צניעותה על דברים נפלאים ונוראים אתם יודעים שהסבא שלו הוריש הרבה כסף אמר כל זה תפרנס את ה את הגאון בכסף הזה אז כל חודש הקהל היה נותן לו את ה אבל הגאון לא תמיד היה אוכל הוא היה שוכח
הי מחנכים לו אוכל וזה היה אחד משרט בקודש הוא היה רגיל בזה לסדר ו היה לו פתאום בא לו יצר הרע הוא לא היה קשה לו מצב אומ בן כו הרב לא אוכל לא לא נתן לו בכלל את הכסף גם לא הביא כסף לבית את הכסף הוא של של כיסאו ו אומר הרב לא יגער בו מהצקות שלו וזה לא יספר לאמינים הוא לא נרטה לעשות ביודע שאגרה כן בבית בבית של הגרה היו רעבים אשתו הרבנית אתה בא להגיד לה תשמע תשמע כבוד הרב יש צער גדול
לילדים אמר לה תשלחי את הילדים לבתים של השכנים שמה יכלו איתם לא יקבעו ברעב אומר ככה הדבר נמשך כל ימי חייה השמש שחי השמש לא דיבר איתו אומר כשהוא חלה את חוליו האחרון אז השמש התוודה ולפני במשך שנים עשק את חמם של הגרה בבני ביתו באותה שעה כולם ידעו מה זה צדקתו של הגרה אף פעם לא דיבר מילה ר גם אשתו איזה כוח אה כן אתה יודע שפעם גאון מבינה היה לו היה לו איזה כאב גרון אדיר והיה לו איזה מוגלה בגרון מה שעשו לרפות אותו
לא הצליחו אמרו לו יש איזה אישה אחת שהיא לוחשת לחש והיא יכולה לרפות את הגאון אתה מסכים אמר כן תקראו לה קראו לה אמר לה תגידי לי אני מוכן שתרפא אותי אבל אני לא יודע מה מה הלחש שאת לא אומרת איזה שם של עבודה זרה תגידי לי מה הלחש האישה הסכימה בתנאי שהוא לא יגלה את זה לאף אחד להוציא את כל האנשים היא לא רוצה שאף אחד ידע אומר היא אומרת לו שבצר אתה היא תעלמנה והשאירה אחריו ילדים יתומים רכים הכסף הלך לא ידעה איפה מה
היא תעשה שהגיעו מהם מתנב שהלכה בחצות לילה לבית המדרש פתחה את הרוד הקודש והתחילה לבכות על המזל שלה שאין לה אוכל אחר שבכתה אומרת שמעתי בדקו מן השמיים שהתחיל להיות לוחשת לחשים ועל ידי כן אני התפרנס מכמה מטבעות אמרתי לה טוב איזה לחש אמרו לי שלכל חולה שהזמין אותו אליי לשתות תחילה כוס מים ואברך בלחש על החולה בורא נפשות אני ך בזה יהיה הלחץ שיעזור לאנשים חזרתי לביתי ופרסמתי בן שכנות שאני יודעת ללחוש מאז הפרנסה מצוייה לי שמע את זה אח גאון מה זה צחק ואז
יצא המוגלה אמרו לו מה זה למה אתה צוחק אומר זה אני הייתי שם בית הכנסת האו ראתה אותי והייתה בוכה אז אמרתי לה תראי תקבלי מהיום אנשים ו ברכיה זה בורא נפשות והינם בריאות זה לא בתקון מהשמיים זה בתקון של הגרע גאון מבינה ראית מה זה הגאון מבינה גם היום זה פטירת מורנו ורבנו חכם סבס אנחנו למדנו אצלו שיעור ג' שיעור ג בישיבה השיעור ראשון היה חמז רשיו שיעור שני היה רביד מעלם שיעור שלישי היה חמ שפעת הסד ושלום מה למדתי אצלו כל מסכת גיטין כל
כל ה מתחילתה ועד סופה איפה עשינו את הסיום במרון במרון הה מתחילתה ועד סופה ו היה עם חכם יוסף עליו השלם בעיון בעיון היינו אצלו למדנו אצלו שנתיים לא עולים כיתות לפי ה לפי כן אם הכיתה שלך בציון מוכנה עולים כיתה אם לא לא עולים כיתה אין כל שנה לעלות כיתה זה הולך לפי העניינים שנתיים הנו אצלו היה היה היה רב שמח מאוד כל היום מצחיק כל היום כן כן כן היה הרבה שמח גם לפני שהוא באותו הוא היה בבית חולים ואז הוא היה לו איזה
חיידק מתקשר אליי הייתי פה בישיבה ב שומע חספס אומר לי בו אמרתי לו מה כבוד עליו אומר מה עם האתרוגים שלי שיהיה לי לסוכות אמרתי לו בני דר אני החנתי אני אביא לך את זה לאיפה אתה רוצא לבית חולים או לבית אומר ללא תיקח לבית שאני אבוא לבית אתו טוב כמה הרוגים הכנת לי אמרת לו צמי שניים כי כל שנה עד היום הבן שלו בא אני נותן לו אותם לא לא לא לא זה לא אהרון יעקב עד היום כן זה הזכות היה לנו זכות הה צדיק
גדול חכם יוסף עלי השלום טוב אנחנו הולכים רבותיי לכוהנת עכשיו שלומדים כהנת יש לכם את הדפים איפה הדפים של כהנת כן כן כן הנה תן להם כהן זה אתה יכול גם לתת תן את זה לאפל ב אתמול הגענו לפסוק עכשיו אנחנו פסוק ז דף שלוש למטה כתוב לכם שלוש כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא במקום שהנחלים הולכים שם הם שווים ללכת זה הניגון של זה זה של כתובים של של מגילה דברי כהנת בן דוד מלך בירושלים כל הנחלים הולכים אל הים וים איננו מלא
אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שווים ללכת זה אומר כל הנחלים הולכים אל הים וחושבים למלות אתה שומע הנחלים הולכים לים חושבים למלות את הים והים איננו מלא למה מפני כין מקום שהנחלים הולכים שם שם הוא הים הם שמים ללכת תחת הארץ אל מקום מוצא המים גם הרשעים כל כל כך אמינים אבל הכל לטוב אלה הולכים חושבים הולכים לים למלות את הים הכל הוה גם הרשעים עמלים עמלים חושבים אתה מבין אבל הם עמידים נטוו כן הם על מילים לטו טעות יש ל בסדר למטה אומר כל
הנחלים וחושבים מ למלות את הים על גדותיו ואנחנו רואים שהים איננו מתמלא והם לא מסיגים את בקשתם והסיבה היא אל מקום שהם נמשכים לשם שהיא הים הנחלים חוזרים ללכת תחת למקום מוצא המים המים מחלחלים וורדים בחזרה למי התאום ואחר כך מ התאור מתמלאים את המעיינות יפה ו משל שהרשעים גם הם כך אם הם לא מסגרים תורה מצוות הולכים מן העולם כלעומת שבאו הרב מה זה הים הענן ומלא הרב הים ומלא כ כל הדברים ירעים כל הדברים כל הדברים ירעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין
לראות ולא תמלא אוזן משמוע אומר כל הדברים הבטים מייגעים אם בדיבור יגעים לא יוכל איש לדבר אומר ות צבע עין לראות מייגעים אם בציבור לא יוכל איש לדבר אם במראה לא תצבעי נראות ואם לשמוע לא תמלא אוזן משמוע כלומר אם אדם עוזב את התורה מתבר דברים בטלים לא יוכל להשיג כלום לא מסיק את רצונו בבקשו לא יוכל איש לדבר כי רבים מה והם מגעים אותו מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיהיה עשה ואין כל חדש תחת השמש זהו זה מה שהיה הוא שיהיה אוי אוי
אתה רואה מה שהוא אומר ככה אמר שלמה דע לך העולם כמנהגו נוהג ומה שהיה מלפני שנים רבות ומה שעתיד להיות ומה שהיה בששת ימי בראשית השם יש רח גלגלים לא משתנה אין לו מתחדש מה שנעשה הוא שייעשה אין כל חדש תחת השמש עד כאן הגענו פסוק י משניות ולפני המשנה הצדקה אחר כך זה עשיתי כבר שפתוח משניות מאיר מאיר בא עוד חבר שגי עושין מעכה לגג ולמרפסת מעשה אדיוט אבל לא מעשה אומן בכל המועד מעשה מגג למרפסת זוסרין עליה אבל אבנים בלוטית אבל לא מעשה אומן
מעכה גמור שפין את הסדקים ומעגלים אותה במעגל ביד וברגל אבל לא במלחציים בכלי שבונים בו הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתכנן במועד בלוד שלא כבן מנחתו במועד מותר חל כבשן דברים שנוהגים לכבוש בחומץ ובמלח מכל לעני שהוא יכול לאכול מהן במועד כבשן במועד אם זה הספיק לו למועד אם לא כן לא יעשה כבשים למהט עשה כבשים לאכול אחר כך פרק שני מי שהפך את זיתו היה דרכם לעשות זתים במתן כלי חד לזיתים תחממו תבשלו ועבד בר מינן לא יכול לעצרם או אונס או שטעו פעלים
טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד דברי רבי יהודה רבי יוסף אומר זולף שופך את הזיתים וגומר בגף מותר לו הכל לעשות כדרכו במועד מה פתאום ביום טוב כל המועד אסור לעבוד רק דבר שאיין אחר כך אין אדם צריך לאכול צריך פרחים בשבת מותר למכור אבל סתם ככה לא אסור לעבוד לשל אדם רוצה לבנות כותל לבנות סתם דברים לא לא לעשות במועד מה שאדם עושה במועד עובד אין בזה ברכה נכון אסור לבזות את המועדות סליחה הגענו משנה ב' כן קח גם את הוא היה פה יכול להתקשר
אליו בסדר שם אחו קודש בריך הוא שכינת למו שאתה איתנו יצחק מחפש אותך אנחנו באים ללמוד תורה נשמע נו לתקן שקום עליון ר ולא קלנו ין ב ברוך אתה אדני חוך את קך חוך למני אברוך ברוך א שיר המעלות לא עכשיו לא עכשיו נשמת דוד בן רחל בסדר דוד בן שמחה נוי נשמת הלימוד נו נשמת גם שמואל בן גוהר להצלחת ראובן בן רבקה השם ישמרו ויחייב נו נשמת אביגדור בן בתה פתוח היום אנחנו דף בן דף נב אנחנו נתחיל אבל בדף נ א עמוד ב למטה
ש ארב חמש שורות מלמטה ת שמה אתם יודעים אנחנו למדנו מחלוקת בין רבא להבה בידין קידושין שאינן מיסורים לביאה עבור קידושין או לא איתמר קידושין שאיין מיסורים לביאה כמו אדם קידש שתי אחיות אין אי אפשר למה מישהו הלך הוא פוגע באחות באחות אשתו אולי זאת אשתו אולי זאת אשתו קידושין שאין מיסורי לביה הביה אמר אבו קידושין צריך תת להם גט אסור להיות איתם אבל אבו קידושין צריך לתת להם גט רבא אמר לאבו קידושין למה כתוב כיכ רבא מסביר את טעמו בר הינה הסבירה לי כי כח
איש אישה ובעלה סור קידושין הם סוריאה וא קידושין אם לא מיסורי נביאה לא אבו קידושין זה דעת רבה הביה לא גם קידושין שלא מיסורי נביאה הדין הוא שאבו קידושין אבל לא יכול לחיות איתה גרש אבל גט צריך אבוא קידושין הא אשת איש צריך גט מספק צריך גט והלכה כאביה בכל המקומות הלכה כרבה חוץ מיעל ק גם היום נלמד את זה עכשיו בוא נראה לפתוח דף אמרנו ם דף נ עמוד ב חמש שורות מלמטה כן הגיע אפרים נכון שמתחשק הוא בא הלאה תשמע שניים שקטו שתי אחיות
זה אינו אינו יודע איזה קידש וזה אין יודע איזה קידש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין היו שני אנשים לא אחים אחד ראובן אחד שמרל לא אחים בכלל קיצו שתי אחיות עכשיו זה אומר אני קידשתי על שתי אחיות אבל לא יודע איזה מהן אני קידשתי לא לא שתי החיות קידשו אחת משתי החיות לא לא כתוב אחת שניים שקצו שתי אחיות זה כנראה אחת מהם כן זה אנו יודע איזה קידש מהאחיות וזה אני יודע איזהו קידש לא יודע זה נותן שני גטין גט לכל אחת
וזה נותן שני גיטן גט לחול אחת אתה רואה אבל זה למה זה כי קידושין שאינם ייסורים ביאה כיוון שזה קידושין שם מיסור ביאה דעת רבה לא עבור קידושין אבל פה אתה רואה עבור קידושין למה אתה אומר זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין רצ את הגמרא קשה עד רבה ב' ב' אצלך כתוב לך לא לא תלוי על מה זה נאמר לא לא זה הכשלה על רבה ראה בדף נא באמצע העמוד איתמר קידושין שאן מיסורים נביאה הביה אמר עבור קידושין רבה אמר להבו קידושין בסדר מותה
כן בסדר יפה אז זה שאומר ת שמע שניים שקדוש שתי אחיות זה אומר אין יודע איזה קידש וזה אומר קדש זה ן שני קידים אז קשה על רבה כי רבה אמר קדושי וא קידושין אין כלום תה רואה זה צריך לתת שתי גיטין זה שתי גיטין אח נמה שוקרו לבסוף נתערבו לא הם באמת ידעו חלו הקידושין בסדר זה לא קידושין ש של מסורים נביאה זה היה מסור לביאה הוא ידע את מי הוא קידש וזה ידע אבל אחר כך היה בומבה פגז זה נהיה להם וין בראש שכחו
מהפ פחד דרכ קתנה אין יודע וקטני אין ידוע הגמא הגמרא מסיימת י אחי מהיד ממרה מה החידוש במשנה זה דאי אם וקרו לבסוף התערבו ודאי שזה קידושין שכן היו מסורים לביאה לכן צריך לתת גיטין בוודאי אומר ספא הצטרך לי מה מת ולזה אח ולזה אח זה חולץ שתיהם וזה חול שניהם ראית יפה מת זה שעשה את הקידושים מת ולזה אח ולזה אח אז לא צריך להגיד צריך להגיד מתו לא מת מתו הבעלים הרשע שמגיע מתו כשמה במשנה באמות כתוב מתו מתו אלה שקידשו עכשיו בל הזה
אח ולזה אח זה חולץ שתיהן וזה חולד שתיהן אבל אף אחד לא יכול לייבם למה שלא יפגע בחות זקוק אתו עכשיו לזה אחד ולזה שניים לאחד מהנפטר יש לו רק אח אחד לשני יש לו שניים אז ככה עושים תחילה ה אחד חולת שתיהם לא יכול לק אף אחד שמי אחו זכו כתו אחרי שחל צה אחד לשתיהן אין חשש עכשיו שמי במות של אחר של אדם אחר השניים אחד חולץ לאחת מהן ואחת מייבם השנייה אחר כך אז קודם כל אנחנו יודעים שאין אחד משני האחים יכול לייבן
לפני שאחיו חולץ לשנייה למה שלא יפגע בחו זה קוקטו עכשיו במקרה כזה גם אסור לו ליבם עד שיחיד שלא אחיהם יחלץ ש שתיהם בוא נראה ואם קדמו וכנסו אם אחר חליצת היחיד קדמו השניים אתה מבין מה נהיה הוא חלץ האחד חלץ לשתיהם ובאו השניים וכנסו את שתיהן קודם שנ נחו בבית דין זה לקח את את זאת זה לקח את זאת אן מוציאין אותם מידם יפה אבל דווקא מחלץ והדרי בומה ואז למה צריכה משנה לחדש שסדר הדברים צריך להיות דווקא אומר דווקא מחלץ דר בומה קודם צריך
שיחיד לחלוץ לשתי ורק אחר כך יכולים השניים שאחד חלוץ ואחד ייבם את השנייה אבל י בומה ודר מחלט שיבה מאחד מהשניים לפני שחלוץ לין היחיד לא למה יש לחשוש לכפ גע ביבמה לשוק שמ יבמתו של היחיד נמצא אותו מן השניים אותו מן השניים ככונס נושא במה שלא הותרה בכלל עדיין השוק על ידי חליצה זה בעיה מצי אז לכן קודם כל צריך לחלוט דווקא כך קודם כל היחיד חולט לשתיהם ואחר כך יכולים לייבם בוא נראה מה הדן מה אתה שמע אני שמעתי אותך לא צריך 10 פעמים
לדבר איתי אתה מותר לך לבייש אותי לא צריך אז לא פעם אחת שואלים עוד לא ככה חכה תכף זה יבוא עוד תה שמע אין כמוך אני רק צוחק איתך אתה שמע כי אמרנו לא לדבר לא לדבר אפילו שאלות חשובות אני אני מה שאתה שואל גם לי יש בבטן סב תשמע תנ טביומי זה שם חכם לזה חמישה בנים ולזה חמישה בנות ואמר האב של הבנים אומר לאבא של הבנות אחת מבנותיה מקודשת לאחד מבני עכשיו לא פירש מ מ מי זה מהבנים מי זה מהבנות אחד מבנותיה אשלון
מי לאל אפרט מי אחד מבנותיה מקודש לאחד ביניים מ איזה בניך לא פירש כל אחת ואחת צריכה חמישה גטן גט מכל אחד מהבנים שמן הקדשה לו עכשיו מת אחד מהן עכשיו בוא תראה את הסיפור כל אחת ואחת צריכה ארבעה נותרים וחליצה מאחד מהן למה כל אחת בספק שמה ארוסת המת הי וצריכה חליצה מאחד מהאחים כדי להיות מותרת להנס לשוק אז גם הקידושין שלא נמסרו לביאה הם קידושין למה ברתה מצריכה לתת להם גת אז אתה רואה שמיסן שלא קידושין שלא מיסורים לביאה שמע קידושין ואתה קשה על
רבה וכי תמה החנמ כ שוקרו ולבשו תערבו אם תתרץ ותאמר לי שמדובר שהוא קרו בשעת קדושין בסו נתערבו אפשר לומר כך למה אחד מבנותיה לאחד מבני קטנה אחד מבנותיה מקודשת לאחד מבני אפילו שמשת קדושים לא פירש מי ה מתקדשת לא כתוב לא פירש בפורש לאחד מבני אתה לא יכול להגיד אם וקו אז תיובת דרבה תיובת כלומר איך הוא היה עושה החכם שוא את החכמים תיובת דרבה קושיה קושייה על רבה קושיה עושה לו הפגנה גדולה לרבה שואל את כולם אתה יש לך תירוץ תבט דרבה יש לך
תירוץ תיובת ולכן נדחה אחר שאמרנו הא דעת רבה תחתה דעתו וחתה כבט דבה ביעל קגם המשנה רק בשישה מקומות יש בשישה מחלוקות אלו כל ה מחלוקות שנחלקו הבה ורבה הלכה כרבה אבל באלה שישה מקומות הלכה כאביה מה סימם יער כגם אצלנו פה זה הקוף זה קידוש שלא מסורן לביאה עבו קידושין ולכן צריך גט קידושין שאינן מיסורי נביאה עבור קידושי וצריכים גת אז בוא נראה מה מה זה יעל קגם תראה ראשי אומר מאיר תראה ראשי סימני הלכות הן שנחלקו בהן אבה ברבה כל מקום הלחה כרבה חוץ
מאלו יאוש לא מדעת באלו מציאות דין יאוש שלא מדעת לא לא היה בדעתו בכלל כלומר הוא התייאש אבל לא מה זה יאוש שלו מדעת כן היה לו בכיס כסף ונאבד אבל לא ידוע לו שנאבד אז בזה מה אמר הביה הב יאוש יאוש שלא מדעת הב יאוש עולה יאוש עוד בעת זומם הביה אמר למפריע הוא נפסל ק זה בורר עכשיו יעל העין זה עץ זומם ול זה לחי העומד מאליו פרק מה עירובין אם הבה לכי או לא הבה לחי קוף זה קידושין שלא נסרו לביאה פה אצלנו
שאבו קידושין בגילוי דעתה בגיטה בשוח אתה יודע מה הוא עושה הוא מכריחים אותו לתת גט הוא נותן גט אבל הוא הולך לשני עדים אומר תשמע אני מגלה דעתי הגט לא לא נותן מבטל את הגט כאילו היא דעתה בגיטה לא תופס ומומר אוכל נבלות את תיאבון זה המם כגם כן בסדר נמשיך אתה יכול להביא מלמעלה מבה מציעה ו הלך הבן שלך להביא כנראה את זה מה זה הראשון כן מעשה אמרנו במשנה מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות אמרנו ליקט אדם אחד כלכלה של תאנים בשלהן הייתה בשל
שביעיית היייתה ואמר הרי כולכם מקודשות בכלכלה זו וקיבלה אחת מהן ד כולם חכמים אין אחיות מקדשות אבל בפעם אחת הוא זכה אבל ב דרו נושים שלוש חמש היה שתי אחיות היו היו שתיים מהם היו אחיות לא תופס קידושין שלוש כבר מקודש אמ רב עכשיו תראה כמה הלכות לומד מזה אמ רב שמאמינה מתין ארבע נקיית רבי די תלת אומר משמע ארבע הלכות שלושה מוכיחות במשנתנו החזן רב בידו והיה מסדר פס החז בידו והיה מסדר בסדר גרסתו נו מה איפה צאת הביה אמר לה ויאוש יאוש שלו מדעת
הביה אמר לה ויאוש לא לא צדקתי אומר דבר ש סתמו יאוש לכ שיודע שנפל ממנו אבל כ שנמצאו עדיין לא ידעו בעלים שנפל מהמהם זה נקרא יוד שלו מדעת דבר שסתרו אומר רשי יאוש שידע שנפל ממנו התייאש למשל היה לו 100 דולר בכיס ונפל ודם מצא את זה זה שלו למה כ שהוא ידע מזה עכשיו הוא לא יודע אבל כשהוא ידע הוא תאש מזה למה גיד י אין בזה סימן מי שמצא לקח אף אחד לא יחזיר לי את זה אם היה איזה פרח זה סימן אין
הביה אמר לה בייאוש נכון כן כן הבה אמר לביוש הבא אמר הבוש חת הבה לביוש כן הגמרה תסביר את זה למה אבל זה העניין אז עוד פעם מעשה בחמש נשים אמר רב שממנה ממתן ארבע נקת בידי תלת היה מסדר לו את גרסתו ההלכה הרביעית לא הייתה מוחזקת בידו בגרסתו אבל בוא נראה שמאמינה דבר ראשון מקדש בפירות שביעיית מקודשת אתה רואה דבר ראשון מי שמקדש אישה בפיות שביעית ראינו פה דפס קלקלה בידו ש תאנים ופירות של שבעית הייתה מקודשת לא אומרים זה לא ממונו וזוכה בינינו אלא
כמן וזכה בהן ממונו הוא לכל דבר כך אומר רשי זה נקרא ממונו לא תגיד כמן זה אבקר וזה לא ממונה הוא לא לא זוכה בהן לא זכה בהן נכון לא ממונו אבל מצא את זה זכה בזה לקח את זה זחה זה הבקר איזה אז מה לאוכלה ולא לדבר אחר לא לסחורה אבל מה זה שלי אני רוצה לתת לך לאכול אסור לי זה נהפך להיות כסף שלו יכול לקדש בזה אישה זוכה הוא לא עושה סחורה קנה בזה אישה וש או זה מסחר הכי טוב לקנות אישה כלומר
החידוש לא אומרים שפירות שביעית אינם ממונו של הזוכה כמה זכה בהם ממונו הנ זה אומר הפני יהוושע אומר מה החידוש בזה פשיטה אומר הייתי אומר מדוע היה מקום לחשוב שאינם ממונו אומר החידוש הוא שאף על פי שפירות שביעיית מיועדים רק לאכילה ולא לדבר אחר כסחורה וכצה בזה והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה ואסור לך תחילה לקדש בהם אלא כמו בדיעבד השחר בהם המקח קיים כך הם קידש מקודשת אז יש במה שאתה אומר כן עוד שביעיית מותר לאכול רק אסור להסתחרר למה לא אתה יכול לקחת מהפירות לאכול
הכל רק להיזהר בקדושה אז מה אבל צריך בטח מה יעשו בזה יזרקו את זה יעזבו את זה מה פתאום לאכול לברך טוב זה קדושה הושמע מינה לא צריך בדינה תיקח ב שלך תאכל ושמע מנ קדשה בגזל אינה מקודשת הלכה שנייה אדם שלקח דבר שגזל בשביל לתת לכסף קדושה בזה ק אינה מקודשת אפילו בגזל דידה אפילו אם נתנ דבר שגזל ממנה וקיבלה אותו הוא יודע שזה גזל ממנה גזל לה מהידיים שלה ואומר לה תתקדש לי בזה וקיבלה את זה אינה מקודשת לא אומרים הסכימה לקבל להתקדש שהיא
מראה שמחלה לו על החפץ לא ממה הי מאיפה לומדים את זה מהמשנה מד קטני שלהם היייתה ושל שביעית היייתה אז תע מה לשביעית שלהם אבל שביעיית הפקירו הד נשאר שניה שבוע אבל אם נתן נתן להם תאנים של לקח מהמהם בשאר לא בשביעית בשאר שנים לא הבו מקודשות אפילו שהסכימו לקבלן לא הבו קדושים מפה אתה לומד מזה אתה מדייק שמי שגזל גזל וקדש אפילו שהגזר שלהם גזל מהם לא מקודשת זה שנית שמע מינה אה שמאמינה אישה נעשת שליח לחברתה אפילו במקום שנעשית לצרה אישה יכולה לעשות שליח
לחברתה לקדש אותה אפילו במקום שנ נעשת צרה וכך היא עושה את השליחות ה מתקדשת צרתה נשואה עמה לאותו בעל נהיה לו עוד אישה אז זה לומדים מעשה במשנה אחת אנשים היא קיבלה על ידי כולן כלומר בשליחות כולן את הקידושים אז הנוכריות מקודשות אפילו שהם נעשות צרות זו לזו מקודשות ודך מה היא מה היא הלכה אחרת עד עכשו אמרנו שלוש הלכות אמרת שיש ל את הרביעית המר שיש ללמוד עוד עוד הלכה מהמשנה קידושין שאין מיסורי לביאה ונחשבה למה לא רב לא החשיב אותה כור סורין שאין עבור
קידושין ניתן להוכיח מהמשנה אה מהמשנה אפשר להוכיח שאינם קידושין אה מהמשנה הוכחנו לא נתקדשו מסור שאינן מסורים אינן קידושין תוכיח מפה אומר שום זה מספק הי כאביה אי כרבה לרב היה ספק איך ההלכה המשנה אומרת שמקדש החיות כ אחת אינ מקודשות כדי לקיץ שאחת משני החיות חלי בקידושין קידושין לא מסים נבי אהם היא קרבה אדרבה המשנה באה ללמד שקדוש שן מיסורי יה לא קדושין ורב אמר אמנם ודאי ש להוכיח מהמשנה שגם הנחה רביעיית אבל לא היה בידו לפרש אם חלים קידושין שאן מיסורים לביאה או לא
חלים כי אמרנו שהחיות לא מקודשות מה יש ר זה לא הכל מובא פה כי סדיק רבי זרה אמרה לה שמעתה קמ ד רבי יוחנן שלה רבי זרא מבבל אמר את את מה שאמר שקידש בגזל נה מקודשת לפני רבי יוחנן ואמר לה אמר רבי יוחנן לרבי זרמי אמר רב אחי האם באמת ככ אמר רב שהגמרא מניחה כע שרבי יוחנן לא סבר כדברי רב זה תמ והוא והוא לא אמר מה וכי רבי יוחנן עצמו לא אמר שהלכה כרב שגזל בידו זה לא ממונו ואמר רבי יוחנן גזל ולא
נתנ שוה בעלים שניהם ה יכולים להקדיש אומר אדם שגזל ולא נתייאשו הבעלים אם הגזלן וגם הבעלים לא נתייאשו אינם יכולים להקדיש את החפץ לא הגזלן ולא הבעלים זה לפי שנ שלו הגזלן זה לא שלו גזלן בזה לפי שאנה ברשותו הבעלים זה לא ברשותו הכסף לא ברשותו למה כתוב ואיש כי יקדיש את ביתו קודש להשם מה ביתו ברשותו כל דבר ברשותו זה לא ברשותו זה לא ברשות הבעלים גזלו לקחו להם את זה אז גם רבי יוחנן סובר שגזל שבידו זה לא שלו אז למה הוא טמא על
רב אחיק אמר לה מאמה רב כבתי אומר רבי יוחנן אומר לרבי זרה מה אומנם רב רב אמר כמוני שמח רבי יוחנן שרב אמר כדבריו היה שמח מטבי קדשה בגזל בחמס ו בגניבה או שחטו סלה מידו קדשה מקודשת אתה רואה גזל מקודשת רב אמר קדשה בגזל לה מקודשת בריתה מפורשת קדשה בגזל בחמס דשת אתם בגזל דידה הבריתה לא סותרת דברי רב מדובר שקידש על ידי שגזל מהאישה עצמה בכמה שקיבלה או הסכימה מחנ לא עדיין דקת נספה או שחס משלה מקלה דרשה בגזל בעל מקינן מח שרזה עוסק
בגזל סתם לא ב דבר אתה אומר לי גזל ממנה והיא קיבלה אז היא מחלה לא גזל סתם הוא גזל מעלמה גזל בכלל מאדם מישהו אחר אומר פירושי כמפרש השפע מפרשת את הרשע גם הרשע מדברת קידש בדבר שגזל ממנה וכך תפרש את הבריתה קדישה בגזל בחמס וכיצד כגון שחטף סלע מידי קדשה בו אבל הבריתה לא סותרת דברי רב שמקדש בגזל של אחרים אינ זה כן בקשה הגמרא ג כמר אינה מקודשת הרי במשנה מדובר שקדש בגזל שלהן קדש בתאנים לא אמרנו בתאנים שלה ההן וכם הרב אינה מקודשת
אז אפילו אם ברתה מדברת בגזל דידה עדיין הסותרת דברי רב לכ שעד שדיך דלא שדיך הבריתה הא לא סותרת דברי רב למה מדובר במקרים שונים הביתה שאומרת שמקדש בגזל שנה מקודשת במקרה ששד אמה מתרצת התקדש לו לכן אם קיבלה את הגזלה בקידושין מחנ לו כי היא רוצה להתחתן איתו אבל המשנה שרב דיק לא ה לא היה ביניהם שום דיבור לא היה שידוכים לא תרצת לא היה כלום לכן לא מקודשת האי תתה דבה כמה דבה כמה שקרעה במשקלה דמיה אותה אישה אחת שטפה את רגליה בספל מים
אתה וגברה חטף זוזה מחברי בשד לה אמרלה מקדש לי בא אדם אחד חטף מטבע כסף מחברו השליך אליה אמרלה מקושת לי אתה הוא גברה לקמן דרבה המקדש בא לפני רבה המקדש שאל חלו הקידושים כבוד הרב אמר לו רבה לך לך מפה לא חלו הקידושים אומר למה לת נחש ליד רבי שמעון דמר סתם גזלה יוש בעלים הבה אין מי שחושב שדעת רבי שמעון שרבי שמעון סובר כל גזלה שיודע מי שגזל ממנו אבל לא יכול לעמוד כנגדו להשיב את הגזלה אז מן הסתם מתייאש כנעה הגזלן אפי רבי
שמעון יכול הגזלן לקדש בחפץ הגזול אבל בגלל שאין מי שחושש דעת רבי שמעון פסק רבה שאיין האישה מקודשת זהלא פשוט זה כמו אישת איש לא אין מי שחושש לרבי שמעון רבי שמעון אומר אדם ש חטף גנב מחברו והוא לא יכול עכשיו לקטת איתו לקחת את זה חזר זה גיבור לא יכול והלך קידש בזה אישה מקודשת כן למה אומר כמה שהוא לא יכול להתייאש מהכסף הוא קטש אישה זה בסדר אבל רבותינו לא הסכימו איתו ההוא הריסה קדיש במוז ד שמכה הריס אחד קידש אישה ב בחבילה של
בצלים נתן מן היבול הוא היה אריס לקח מן היבול מלו ופנו איך במוז ד שמכה כלומר ופנו בצלים ו הוא לא לפני שהוא חילק עם בעל הבית לקח אתה לקמה דרבה לשאול אם ח לו הקידושין אמר לה מה חלך מם מחל לך את חלקו של בעל הבית בחופש בצנים מעורב גם חלקו של בעל הבית ואני מלא במוזה מה שאמרו זה רק עם מדד לו חופש אבל קישה אגודה הרבה מצא המר אנה שקי קיישה שקי את קיישה קישה בקי קישה אומר אני לקחתי אגודה תקח גם אתה
אגודה כן למה אני לקחתי אגודה גם הוא יקח אגודה ככה דרך ה הוא רסיה כן הוא רסיה בעשה באדם עסקו היה מה זה רסיה היה עושה זה של ה שכר שכר שכר תמרים שעושים שכר מן התמרים כן היה עושה לו ערק תמרים והיה מתחלקים הוא היה מביא בעל הבית את התמרים ע זה יודע לעשות טוב טוב את הערק היה מבשל אותם עושה את הערק בוחה זה נקרא בוחה בוחה זה מתאנים זה אז הוא קידש בפורמה לשכרה קידש בשיירות התמרים נשאר מהתמרורים בזה אישה אתה מרה ד
שכרה השכחה אמרלי המ לא תטיב חריפה ב בעל השכר צאו מקדש בתמרים אמר לו למה לא תיתן מאלו החריפים כלומר היותר טובים עדיין לא נתנו בהם מים הרבה ועדיין יש בהם לחלוחית לתת עוד טעם במים אחרים למה לא תיתן אתה לקמ דרבה לשאול אותו האם חלו הקידושין בעל השכר אומר שהסכים שיקח אפילו פורמה אמ אמר לא אמרו כח אצל יפות איןן תרומה בלבד אומר סתם למה זה לא שלו של בעל השכר של כן הם הם מתחלקים חצי חצי בשכר אבל התמרים בכל השאריות של בעל הבית
אנחנו מחלקים בשכר אז בא בעל הבית ראה שהוא קידש בשאריות התמרים אמר לו למה לא תיתן משהו טוב מה אתה נותן את זה אמר לו מה הדין אומר לו אין דבר כזה מראה מקום הוא לא זה רק בתרומה אמר לו היית יכול כלח אצל יפות היית צריך לתת יותר יפות אבל פה הוא מצחק אליו אומר לו אין לך בושה אתה גונב היית ות יותר יפה הנו מלעיג עליו לא כן נתניה איפה ראינו בנינה תרומה כיצד אמרו תורם שלו מדעת תרומתו תרומה יתכן שאדם תורם לא מדעת
הבעל הבית תרומתו תומה איך הרי שרס חברו ק שלו ברשות אם הוא חושש שום גזל שמקפיד מה שעושה מה שעשה התורם נחשב בעינם שגזל ממנו אין תרומתו תרומה ואמו תרומתו תרומה מני ה יודע אם חושש בשום גזל ליו ארי שבא בעל הבית ומצאו אמר לו כח צ יפות למה לא הלכת היית תורם יותר יפות מה רו להשם תן יותר אן מצו יפות מהם תרומתו תרומ כ לא צחק איתו ואם ליו אין תרומתו תרומה אי אפשר לומר בעל הבית מתכוון ברצינות אתה מבין למה אין יותר יפות
אז מה מה לו היו הבעלים מלכים מוסיפים בין כך ובין כך תרומתו תרומה יום בעלים עוד מלכים ועוד מוסיפים לתרומה ודאי תרומתו תרומה אתה רוא שהם שמחו אבל אחה שהוא לקח מהמקדש מרים לצורך עצמו משום כסופה הו דעבד ואינה מקודשת משום בושה בעל השכם אמר לו היית מקדש ידרך ב חריפים לא שיה נוח לו בכך מהתחלה לא היה לו נוח לו רק בגלל בושה אמרנו עצמה הייתה לוקח יותר יפה משנה המקדש בחלקו בן קודשי קדשים בין קדשים קלים אינה מקודשת אתה רואה זה הכהן קיבל בשר
קורבנות חלק עם אחב הכהנים ו וקידש בזה את האישה בהן קודשי קדשים חטאות אשמות בהן בקדשים קלים כגון שלמים אינה מקודשת אבל מקדש אישה במעשר שני בין שוגג שלא ידע אם זה מעשר שני בין במזיד שידע לא קידש לא מקודשת דברי רבי מאיר למה מעשר שני ממון גבוה הוא רבי יהודה אומר בשוגג לא קידש אבל במזיד קידש סוב מעשר מעשר שני ממון אדיוט ולכן קידש ו בהקדש אבל המקדש אישה בדבר הקדוש לבדק הבית במזיד קידש בשוגג לא קידש למה הוציא את זה לחולין ד רבי מרביד
אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש נראה בגמרא גמר תפרש בוא נראה עכשיו עכשיו הגמרא דנה אם משנתנו שמקדש בחלקו אפילו בקדשים קנים לא מקודשת זה לכול עלמה בוא נראה נאמ מתין דלוק רבי יוסה הגלילי האם נאמר משנתנו רק בשיטת חכמים לא כמו רבי וס ג תניה מעלה מעל בהשם וכחש בעמיתו לרבות קדשים קלים שאין ממונו אתה רואה מי שמועל קדשים קלים זה ממונו של של של הכהן וכי חש בעמיתו כתוב דווקא בעמיתו לא בהקדש לרבות קדשים קלים חיוב קורבן שבועה על קדשים קלים שאין ממונו דבר
רבי יוסי הגלילי אז אתה רואה ייתכן שיכול לקדש בהן אישה שהרי הם לא ממון גבוה כחש בעמיתו הגמרא מתרצת דוכה את זה לא דוכה אפילו תמה רבי יושה הגלילי למר שהמשנה שנו גם לא יקשה בעניין שבועה למה כי א רבי יוסה הגלילי מחיים אבל לאחר שחיטה לא מתי אמר רבי וס קדשים קדים זה ממונו זה רק עדיין קודם שחיטת הבהמה אבל לאחר שחיטת הבהמה מקדש אותה בחלקו שחלקו עם הכהנים זה לאחר שחיטת הבהמה לא מודה ש ממון גבוה מה הטעמה כי זכו בשח שבוע זכו הבעלים
הכהנים שזוכים בחזה ושוק והבעלים בבשר זה הקרבת האימורים זרקת הדם על המזבח זה מתירה את הבשר באכילה זה ממון גבוה כן דקט מקדש בחלקו בין קודשי קדשים בין קדשים קנים לא קידש מה זה חלקו שמאמינה שמדובר ח חלוקה אבל אם היה מדובר במשנה מחיים לא היה מחלקו קדשים קלים לא שייך תנו רבנן לאחר פטירתו של רבי מאיר אמר להם רבי יהודה לתלמידיו איי איי א א א א א או א אוי או אוי אוי אוי אוי אוי אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן אצלי ללמוד למה
בפני שקנ טירנים הם ולמוד תורה הם באים א לקפח בהלכות באים אתה רואה הם שואלים אותי שאלות ועושים לי בעיות הם לא באים ברצינות ללמוד הם מקפחים ב בהלכות הם באים יודיע ש הם רוצים רק להראות שהם חריפים בהלכות ואני לא יכול לעמוד כנגדם דחק סום כוס נכנס דחק להיכנס אמר להם כר שנה לרבי מאיר מקדש בחלקו הנה עכשיו הוא מתחיל לדבר כבר סו כוס אומר כך שנה לרבי מאיר המקדש בחלקו בן מקודש קדשים בן מקדשים קנים לא קידש וואו כעס רבי יהודה עליהם אמר להם
לא ככה אמרתי לכם אל כסו תלמידי רבי מר לכאן פני שקטנים הם ולא ללמוד תורה הם באים א קחני והלכות הם באים אומר למה איך מדובר שמקדש אישה בקודשי קדשים וכי אישה בעזרה מנין אלא אסור להוציא את זה מחוץ לעזרה אישה תבוא בעזרה אתה יכול להוציא את הקדשים חוצי חזרה יפסלו אמר רבי יוסי אם אני לא אענה לו עכשיו יאמרו מעיר שכב נפטר רבי יהודה כעס על תלמידים יוסה שתק לא השיב דברי תורה תהה עליהן מי תרץ את דברי רבי בכלל אין מקום לשאלה למה ואכ
הי אדם עשוי לקבל קדושים לבתו וכי אין אדם עשוי לקבל קדושין לבתו בעזרה מה יש זה הוא אמר לו לקדש את בתו של פלונים מה מה יכול להיות של הכהן אדם יכול לקבל מה זה אישה בעזרה מניים בכי היא צריכה לקבל את הקידושין ביד שלה ואיין אישה עשוייה לעשות לה שליח לקבל קידושין חזרה ועוד דחקה ונכנסה מה מה יהיה הדין טוב נגיד היא לא יכולה להיכנס מה יהיה באה אישה אחת חשופה עזת פנים היא נכנסה ובא אדם קידש אותה אז מה קידושין או לא הייתה סבונית
מחקה מה תניה רבי יהודה אומר בזי לא א זהו אולב אה בזיר תניה רבי יהודה אומר מקודשת הבריתה שחלקו בתנאים מתקדשים בקדשים רבי יהודה אומר מקודשת תן רבי יהודה אומר איזה איזה ויכוחים היה ביניהם א תן רבי יהודה אומר לא לא יש בזה פירושים זה לא ת רבי יהודה אומר אישה שהתקדם בקדשים מקודשת רבי יוסה אומר אינה מקודשת אמר רבי יוחנן שניהם מקרה אחד דרשו בזה ייה לך מקודש הקודשים מן האש רבי יהודה סבר לך יהיה לך אחו צרכיך אפילו לקדש בו אישה ר יוסף סבר
כאש חלקו של אהרון חלקו של מזבח מה אש לאכילה אף הוא נמה לאכילה לא יכול לשות כו צרכיך אמר רבי יוחנן ג קדש בקודש קדשים קדשים קים לו קדש ורב אמר עדייין ה מחלוקת טוב נעזוב את זה לערב הושענה רבה אתה יודע כן מחר זה ערב השענה רבה שע הא זה ביום שישי בסדר הצדיק מסכים ט אבל זה לא ב איפה שיש כזה שה בעזרה מנין אני לא יודע טוב לקבוע לימוד בליל השענה רבה בתוך הסוכה כי שרפים עומדים ממלו שבעה אושפזין אן קדישין י דוד
מלכה משחה כד ללמוד בסוכה כי מידתו בשביעי משם יכלו לחם נחמה של תורה והם המדו שעל ביניהם שבינו שבשמיים להיות נחתמים לחיים טובים ושלום ושועה נחמה שמעת מחר בערב טוב ללמוד בסוכן וגם כ נודה בבחינת הסוכה אשר אי האמ מרחבת על הבנים והלימוד שמעוררת רחמים דילה לכפר על כל פשע ולבטל כל הגזרות יום שענה רבה כיום דין זהרו מאוד שלא יסיחו בדברים בטלים בלילה שאין תוענת בדדו שנה מעינה בטל מן התורה כל שכן שלא יסו בדברים בטלים בבית הכנסת או בסוכה עוסק בתורה כל הלילה כל
הלילה הרי תכן תכון כרת אחד ושנה התפללו שחית מוסב בכוונה בהתלהבות גדולה בלבד החיוב שיש בזה מח קדושת היום הוא צריך להתפלל בהתלהבות כדי שתגבר עליו בשינה מנהג בית אל שאין מוסיפים שום דבר בסדר התפילה משאר ימות החול המועד רק בהושענות אחר תפילת שחרית נותנים לולב כשאר ימות החג ואומרים הלה סדר אחר כך עושים שבע הקפות סביב לתיבה סבתו עליה מנהג חסידי ביתלה לעשות חבטת ערבה אחר שבעה הקפות לאחר קדיש תתקבל קודם ספר קודם קריאת ספר תורה וקודם מוסף ככה אנחנו עושים סדר חבטת ערביק חמישה
בדי ערבות כשרות ויעבוד בהן על הקרקע בתולה לא תהיה מרוצפת באבנים ולא בעצים ויעבוד ב בכוח על הקרקע חמש שעמים כל פעם אמר חבית חביט ולא בריך כווה למתק חמש גבורות מן צפר וחמש חבטות אלו ומ נוש פילה קודם החבות כ מסודר במחזורים אותיות סופיות מ סופית ס חמש גבורות אמר לך הרב אנג'ל לא קשור מצפ ח זה ארב אותיות וזה חמש אותיות א מילים זה חמש אותיות לא לא כל פעם שאתה מכה תגיד תכוון אות אחת לא כל פעם אתה עושה חמש הקאות על הרצפה
נכון תק תכוון אות אחת של מצך למתק את הגבורה הזאת ותגיד גם בפה חבית חבית ולא בריך הלכות יש לו עניבה אתה לא יכול עליו סעיף ת אפילו נשחטה הבהמה מערב יום טוב הנה הנה מותר להפריש המתנות ביום טוב זרוע לחיים בקבה מותר לכהן לתת ביום טוב למה איך יוכל הו בשר אופין פוריני נו דיינו תנורים שלנו הגדולים מפיהם בצידם פורן פורן התנור בפה בצד והוא מדביק ולבד שלא תהיה חדשה והפסד חיישין שמ תפחד ויפס לחם ימנה משמעת יום טוב א מחמין חמין בן טיכי ורה
גדולה מותר ב אף על פי שהעצים שנשרו מן הדקל ביום טוב או בשבת שלפניו אסורים סקם שו מוקצה הם נשרו ביום טוב בתוך התנור מרבה עליהם צים מוכנים ו בטלן בלבד שלא יגע בהן עד שיבטל ברוב אבל הם נפלו נו בשבת אסור לשכן ביום טוב של אחרו אפילו עידי ביטול ברוב הגענו סעיף ג הרמבם אין לכולם הרמבם פה למה אין להם כי זה קשה להוריד את זה נכון אתה לא שרת שלי מה שנפל בשבת זה לא בטל פרק שמיני אנחנו דף כה סידור עשיית מצוות אלו
בליל 15 ככ איך הסדר של ליל הסדר בתחילה מביאים כוס לכל אחד חד מברך עליו בור פ הגפה ואומר עליו קידוש היום וזמן זמן הכוונה שחיינו ושותה אחר כך מברך על נטילת ידיים ונותן ידיים מביאים שולחן ערוך מברך על נטילת ידיים אתראה אנחנו לא מברכים מביאין שולחן ערוך מביאין שולחן ערוך הוא אומר כל אחד היה שולחן אתה יודע תימנים באמת ככה הם אומרים היה אחד אמר לבן שלו זה אני אומר לך מעשה שהיה בראש העין אומר לו לך תביא לי את השולחן מהבית הם לומדים שולחן
ערוך על הסדר אומר לו לך תביא לי את השולחן הוא הלך הביא אתכל מה אבא מה השולחן תביא את השולחן הלך הביא ו את כל השולחן של הבית י י כן מסכן הילד הזה כן שולחן ערוך ככה הם מדברים אז פה הוא אומר אתה רואה אחרי שעשית את הקידוש נטלת ידיים מביאים שולחן ערוך עם כל מה שצריך בלילה הזה מונח מרור הנה מה ערוך ועליו הנה מה ערוך ועליו מרור ח מצה בחרוסת בגופו של כבס הפסח ס חרירה של יום 14 בזמן הזה מבין על השולחן
שני מיני בשר אחד זכר לפסח אחד זכר לחגיגה זה ערוך אז זה לא היה כמו עכשיו שולחן ערוך ארוך כמו זה ארוך כל אחד יש לו שולחן כמו סטנדר ככה כל אחד ישו לבד עם מדפים וזה כן כל אחד מכבל כמו היום הבי לך מגש במסעדה מגש עם כל מה שאתה צריך אתה מבין שמים לך מגש לא לא לא היום התמנים בליל הסדר עושים ערימה של של חסות ועלים וזהו עד שהאיש לא רואה האישה צוחק איתכם לא זה אמר לנו הרב שרעבי שזה עושים האלה ה
פה היו גרים הדרדעים היוום אין דרדעים נגמר הם לא מאמינים בזוהר כן מתחיל מברך ן הרב הייתי רואה שמה אחד מהם היה בזן הרב שורים ו על החלונות ש אוהו מתחיל מברך בורא פרי האדמה ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת ואוכל כזית הוא וכל המסובין כל אחד ואחד זה מרור אין לו אין פחות מכזית ואחר כך עוקרים את השולחן בפני מלפני קורא האגדה לבדו מוזגין הכוס השני וכאן הבן שואל אומר הקורא מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנחנו מים אפילו פעם אחת לילה הזה
שתי פעמים כל הלילות אנחנו אוכלים ח ו מסוע הלילה הזה כולו מצה בכל הלילות אנחנו אוכלים בשר שרי של מבושל לילה הזה כולו שרי שכל הלילות אנחנו אלים שאר רכות הלילה זה מרורים כלות אחנו מסובין הלילה זה כולנו מסובין אתה יודע הלילה זה הגלות כולנו מסובין עשויים מסובין אתה יודע סובין אי אפשר להדביק אותם אחד בשני פרר אומר זה הכוונה סובין אין אחדות בזמן הזה אינו אומר בהלי הזה כולו שרי שאיין לנו קורבן הוא מתחיל בגנות ואומר עד עד שגומר דרש פרשת ארמי עובד אבי כולה
מחזיר השולחן לפניו ואומר פסח זה שאנחנו כנים נשומה על שם שפסח המקום על בתי אבותנו במצרים שנאמר ואמרתם זה פסח הו לשם מגבי אמרו בידו ואומר אתה יודע מה זה פסח פסח זה דילג אבל התרגום מתרגם אחרת פסח חמל חמל חמל עלינו חם הקדוש ברוך הוא עלינו פסח מרור זה שאנחנו הולכים לנשמה אש מררו המצרים את חיי אבותנו במצרים שלים ו מררו את חייהם מגביע המצע בידו ואומר מצה זו שאנחנו ים שמה שלא הספיק בצקם ש חמץ עד שנג עליהם הקדוש ברוך הוא גלה מד הוגלה
מיד שנאמר ויפו את הבצק שרצו ממצרים בזמן הזה אומר פסח ש אבותינו אכים בזמן שבית המקדש קיים השם שפסח הקדוש ברוך הוא ע בתי אבותינו תראה איך הרמבם ברור על כל דבר ודבר הוא לא מדלג ואומר לפי ככ אנחנו חייבים ודות להלל לשבע לפאר לרומם נגדל ולהדר ונסע למי שעשו לונו את כל הנשיים האלו והוצאנו מעבדות לחרות ונמר לפניו הללויה הללויה הללו עובדי אדוני שם אדוני עד חלמי ח ברוך השם וגנו ובזמן הזה מוסיף כן השם אשלום ש לפד נשנו ברוך אתה השם ג ישראל הגפן
משה הכוש השני למה האשכנזי התימנים מברכים כמו קנז אחר כך מברך על נטילת ידיים ונותן עוד פעם שנייה שרי הסיח דעתו משעת קריאת האגדה ולוקח שני רקין חולק אחד מהן הוא מניח פרוס לתוך שלם ברך המסח מן אורס מפני מה אנו מברך על שתי כיכרות בשאר ימים טובים משום כשאר ימים טובים משום שנאמר לחם עוני מה דרכו של אני בפרוסה אכן בפרוסה אחר כך כורך מסא ומחד טבל בחר וש בר ברך על אכילת משה ומרורים וכלן אנחנו לא ככה ואם אכל משה בפני עצמה בפני עצמה
הנה א זה בפני עצמו זה הפני עצמו ככה אנחנו עושים מצא אכילת מצה אוכלים לבד אכילת מר אוכלים לבד ואחר כך קחן אחר כך מברך ברוך אתה השם דשנו במצות צנו על חילת הז ואוכל מבס חגיגת 14 תחילה וךה השם מצת הפסח ואוכל מגופו של פסח ולא ברכת הפסח פוטרת של זבח ולא של זבח פוטרת של פסח בזמן הזה שן שם קורבן אחר שמברך המוציא חוזר ומברך על אכילת מסוע ומטבל מצה בחרוסת ואוכל חוזר וברך אכילת מ מטבל בח ותו בחוס שבטל עמו וזה מצוה חוז
קור מצ מטבל בחון בלא בנכה זה חר למקדש בימינו יחודש אחר כך נמשך בסעודה ואוכל כל שהוא רוצה לאכול ושותה כל שהוא רוצה לשתות באחרונה אוכל בבשר הפסח ואפילו כזית ן טועים אחר מאכן אחר כלל זמן הזה בזמ זמן הזה אוכל כזית מסח כלום הנה אתה רואה למה שלא הפסק בסעודתו טעם בשר פסח מס בפ שכלה הה מסה י אחר כך נותן דם מברך ברכת המזון על כ שלישי וש חר כך מזו רבי ואומר עלי ען ואומר עלי ברכת השיר לךש כל מעשיך ואנו טועם אחר
כך כלו כל הלילה חוץ מן המים ויש ו למזו כוס חמישי ולמר עלי בליל הגדול ודו עד כטוב עד על נרות בבל כל זה אינו חובה כמו ארב ויש לו לגמור אתעלל בכל מקום שיירצה י שו מקום סעודה יא מקום שנהגו לאכל ר בלי פסחים אונים מם שנהגו ש לאכול א אכלים גזר השם יאמרו בשר פסח הוא בכל מקום אסור לאכול שה צלוי כאחד בליל זה בפני שנראה כוכל קדשים בחוץ מחו חוש ממ אבר או שלח בו אבר כ מחובר הרי זה מותר במקום שנהגו מי
שאינו יין בלילי פסח מחדש על הפת כד שעושה בשבת ו דברים על הסדר הזה מי שאנו מרון בלבד בתחי מברך על המלון שתי ברכות בורא פרי אדמה ועל אכילת מרון אתה יודע גם הקורדים הם אוכלים בלילה צלי המנהג שלהם לאכול קצת צלי נכון כן כן וגם יש לכם ראים מסביב ה כן צצים יש להם אזה איזה עניין לאכול חתחת בשר צ ב לא מותר עוש כל דברים סדר זה מ שנו יר בלבד בתך על המר שתי ברכות בור פרי אדמה כת מר ואכל ואכ חזר ואכל
מ ב ברכה מי שאינו מצה משומרת אלא כזית שגומר סעודתו במצ ש משו מברך על אכלת מסו ואכל אותו כזית ואנו טועים אחריו כלום יד א זה יפה כל זה מי שישן בתוך הסעודה קצנו חוזר ואוכל ואוכל בחבור שצ בסעודה חוזרים ואכים תמו כולם ו לא יאכלו כולם יכלו יפה עכשיו הוא אומר את כל נוסח האגדה תראה ני עכשיו זה מתחיל לכות שופר בסוכה בלולה מחר גומרים את זה טוב נעשה נראות מה איך עשינו איך עשינו שופר איך ראיתי שחכם דוד הבן שלי הוא הקדים את
זה הוא עשה את זה לפני אומר כן כן הקדים כן רגע נעביר את הסימן זוהר ככן מאוחר כן צריך ללכת שתה יום את הכדורים הוא לא שתה את הכדורים רגיל לא הלימוד של הלילה בלילה אני חושב בתשע פה אף פעם לא היית עכשיו אתה באת בבוקר השנה בסוכה היית פה מה אתה אומר תבוא השם יברך אותך בכל הברכות בוא נראה אם תבוא או בסדר לא תשנא את אחייך בלבבך קיא הוכיח תכי את מתך קו נ להרות לו אהבה ח אותו באהבה קדשך ה כתב כ אשר
יב השם יוכיח את אשר יב השם יוכיח ק אי וכח לחברי לבר בסטרה הוכח אותו באהבה בסתר שאנשים בלה הוכח לבן רחמו קבל ותלה הוכח ל ש בנוי ברמן חש ע לגב ש כג צ לחשב ככח תוכיח את אמיתך בסדרה ברנש תוכיח בן חבר חמ את עמיתך בתג לא כ כ ברסוף לא ימלא ולא הכח לי אפילו בסה אחח כך וכך גבק בחובה וכח תוכיח רמתך בתג לא ת עלי ח דבר אחר לא ת עלי ח ר לד אם הסתם לא דח ב אפיו הוא על
כבודו של אדם אפ רשעים הולך רבי אב ורבי יהוד עמך ח אזר ר עד כאן זה מה זה זה כמו איזה שבח לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך וישמו ונצור כל הקהל הקדוש כדל יברך ידכן זכן בבריאות בשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים מצלחות עם ישועות עם נחת עם שלווה וישועות גדולות בכל וסלה זכו לשנים רבות נעימות וטובות כן י רצון ולומר



