הדף היומי מסכת קידושין דף נא הרב בניהו שמואלי שליט"א ג דחול המועד סוכות יח תשרי תשפד

חי בתשרי תשפד ג דכל המועד סוכות תזכו לשנים רבות נעימות וטובות ומועדים לשמחה בכל בית ישראל הנה זכינו לנענע בלולב עם ארבעת המינים איזה זכות גדולה אתם יודעים השמחה הגדולה זה לקרב את ישראל עם ישראל שמחים הלבבות פתוחים יש אחדות גדולה בעם ישראל בשביל זה אנחנו רואים ארבע מינים הם רומזים לארבע סוגים שבבני אדם האתרוג זה תלמידי חכמים שיש להם גם כן הדר וגם טעם יש לו גם ריח וגם טעם תרוג הלולב אלה תלמידי חכמים שיש להם טעם אבל לא מספיק במצוות והדסים זה אנשים שעוסקים

במצוות אבל לא מספיק לומדים תורה והערבה לא מהתורה ולא מהמצוות הם כנראה יש להם איזה עניינים מיוחדים אז זה ארבעה סוגים אבל מה אנחנו עושים בסוכות עושים את מצווה אחת במצוות סוכה ידוע שמצוות סוכה גם העשיר שבישראל משך כל השנה גר בארמון הכי מבואר אבל בחת סוכות הוא יושב בסוכה שעשויה מחומרים פשוטים כמו כן העני בישראל נמצא באותו מצווה כל עם ישראל ביחד באחדות אחת גם עשיר גם עני לכן כל עם ישראל ראויים נשב בסוכה אחת סוכה שמקיפה וכוללת את כל בני ישראל יחד מהזמן הזה

מסוגל לאחדות לכן צריכים לשאוף כוח לכל השנה כולה למה במשך כל השנה לפעמים יש איזה התנהגות אחרת עכשיו זה נותן את אהבה ואחווה ולכן היום אנחנו בדף נא במסכת קידושין הושענה הושענה רבה לוקחים את ה הושענה את הערבה לא את האתרוג אפילו לא לולב אפילו לא הדס מה אנחנו לוקחים את ההושענות מה זה ההושענות זה ערבה ערבה דווקא אין בה לא טעם ולא ריח עושים ממנה את הושענה הרבה ממה מה ערבה לכן אומר בסוכות ישבו כל האזרח בישראל דע לו מה זה כל האזרח זה לשון

זריחה כל מי ש מזרע משורש ישראל זה הזמן זריח בו את האמונה את הכוח לכן זה פלא פלאות איך האחדות ככה היא גדולה עכשיו בעם ישראל שכל הכל הכל כל המצוות ביחד ביחד זה נהייה אחדות אחת זה פלא פלאות שהם רומזים לכל לכן אמר לנו בגמרא הרב אח בר יעקב היה מגיע למקום הזה היה אומר גירה בנ סתנא זה לחץ בעיניו של השטן זה חץ למה למה זה חץ עכשיו רואים לפי המצווה הזאת שזה אחדות של עם ישראל הוא מה הוא רוצה השטן הוא נקרא זבוב

זבוב זה ראשי תיבות זה בכו וזה בכו הוא רוצה להפריד זה לבד וזה לבד הפריד ומשול ואז הוא יכול אבל עכשיו מה עשה הקדוש ברוך הוא אמר כל נטילת א מינים ביחד גוד אותם זה כוונת רבח ב יעקב נקיים מצוות ארבעת מינים זה גירה באנ סתנא כבר עם ישראל שבו בתשובה מעבירות עכשיו אין עבירות השטן בא לקטרג אין לו בא לקטרג הי הכי חזק זה לעשות שלום בעם ישראל ואז זה גיירה בעני דסנה שזה כתוב בגמרא אמר רבי עקיבא צויתי ברב ג ברבי יהושע שכל העם

היו מנענעים את לולב הם והם לא נענע אלא באנה השם הושיענה כל אחד על ידי הלולב והאחדות הוא מוריד שפע למה שהוא רוצה לעצמו למשפחתו אבל הם רבן גמליאל ורבי יהושע היו מנענעים לא לא להמשיך את השפע לעצמם הם היו באנה השם הושיענה מה ש נוגע לכבוד השם הם רצו הושיענה שבזה יהיה הושענה גדולה הושיענה גדולה גם אנחנו רואים עכשיו ברוך השם את הקורבנות שאנחנו מקריבים עכשיו אתם יודעים יש לנו פרים 70 פרים ויש לנו 98 כבשים מה עניינם ה70 פרים זה כ גד 70 אומות

אתם יודעים שהזוהר הקדוש אומר השורש שכל 70 אומות העולם השורש שלהם זה עשו וישמעאל משם הם יונקים את השפעתם 35 לוקחים מישמעאל יונקים 3ח מעשו מה מכניע אותם קדושת השבת גם יום טוב נקרא שבת זה מכניע אותם למה יש 35 שומות מצד ישמעאל 35 שומות מצד עשו זה נקרא זרזיר זה נקרא עורב זרזיר ועורב זה כתריה שבת מי מכניע את הזרזיר ואת העורב זה השבת מלכתה היא מכניעה אותם כך אומר המגלה עמוקות וזה הכוח הגדול להכניע את ה3 לכן אנחנו עם ישראל זה בחינת שבת בקידוש

זה הגפן אתם יודעים מתי עושים ישמעאל מתי הוא עושה את ה את הכאילו את השבת שלו ביום שישי יום הג'מעה שמה זה השבת שלו עשו מתי עושה יום ראשון זה היום המנוחה שלהם זה ביום שישי זה ביום ראשון אבל ישראל באמצע לכן מה עושים עם ישראל הם מוסיפים על השבת למה למשול על ה להכניע את היום שישי והם מוסיפים והם במוצאי שבת מחרים עוד יכנס לשבת ובזה הם מכניעים את הקליפות האלה עכשיו מה ה5 שומות אתם יודעים שיש בזו ש סתם עשו שעיר נקרא עשו אבל

אם אומרים שעיר עזים זה ישמעאל עכשיו אנחנו רואים בפרים ב70 פרים כל יום הפרים ביום הראשון יש 13 פרים ביום השני 12 זה הולך ויורד למה הם הולכים פוחתים הולכים ויורדים אבל בוא נעשה חשבון ביום הראשון כתוב 13 פרים זה האומות היונקים את השפעתם מישמעאל לכן שמה כתוב שעיר עזים זה כנגד ישמעאל לא כל פעם בפרשה איך זה איך זה מתחיל שמה א איך מתחיל הפרשה ביום הרביעי פרים איך איך פרים עשרה הנה לא משנה העיקר ביום השני כתוב ביום ה הנה הביא לי את זה

הבה או הנה ביום הרביעי פרים עשרה כמו אמרנו אלים שניים כבשים בני שנה ארבע עשר תמימים מנחתם נסכיהם לפרים לעלים כמשפטם השאיר עזים אחד חטאת זה ביום הרביעי ביום הראשון תראה מה כתוב הנה בום ביום האש ביום השני כתוב גם שירזים גם ביום הראשון כתוב שעיר עזים ביום השלישי כתוב שעיר חטאת אחד ביום הרביעי שעיר עזים מכאן ך כתוב שעיר חטאת שעיר חטאת מנ אומר הגאון מבינה דבר פ פלאות הוא אומר לפי הקדמה שנתנו שאומר ישמעל זה שעיר עזים ועשו זה שעיר לבד יבוא עכשיו הכל

יפה אנחנו יש לנו 70 פרים רוצים 35 פרים בשביל ישמעאל 35 פרים בשביל עשו בוא נראה ביום הראשון היה 13 פרים נכון זה כתוב שמה שעיר עזים מה זה של ישמעל ביום השני היה 12 פרים ירד כמה נהיה 25 כמה חסר עוד 10 ביום השלישי 11 פלים זה לא יכול להיות שזה יהיה בשביל ישמעאל אז לכן זה הולך תראה שמה כתוב שעיר ביום השלישי זה זה עכשיו מתחילים למנות אצל עשו של עשו עד עכשיו היה ישמעל יומיים יום הרביעי היום 10 לכן כתוב שירי עזים אז

כבר השלמנו לו 35 עכשיו בשבילהם היה 11 נכון עכשיו נתחיל להשלים לו מחר תשעה 120 ואחר ואז זה כתוב שעיר שעיר חטאת אחר כך זה מחר יום חמישי שישי שמונה 28 כתוב גם שעיר אחר כך שבעה 35 הנה גמר 35 זה עניין הפרים ככה זה אומר הגאון מונה אבל יש לנו היום בלילה של הגאון מבינה היום של רבי נחמן אחר כך משה לכ יצא לוגם ככ נחמן הל בס בסדר שאנחנו ים אזו גם במ אז אומר רבי שמשון חזק אומר רבי שמשון סטרופולי כבסים צדק ח

כבסים אלוהים באים להגן על עם ישראל מצח כללות אתה יודע שאומר רב שמשון סטרופה יש בפרשת כתבות צח כללות על זה איך כתוב על זה רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו השם רעות זה תרעו תיבות רעות זה רעות תיבות שיש בצח כללות אבל מכולם יצילנו השם יש שמה 26 שם הוייה וכל שם הביה עולה גימטריה 26 נעשה 26 כפול 26 יהיה גם כן גימטרית רעות תרעו כלומר זה אמר דוד המלך רבות רעות צדיק לעם ישראל אבל מכולם הצילנו השם שם הב ברוך הוא ממה באה הכלות עוונות

לכן הוא אומר הרב קדושת ציון אם תמלא עוונות במילוי ע ע ינ וו ת תיו וכולי תמלא את זה עוונות יצא גמטה רעות שכל ה זה באים מגלל הרעות עכשיו מי מבטל אותן גם כן הצח כבשים שמביאים עכשיו מבטלים את כל הרעות ואת כל הבעיות הללו אז בעזרת השם עם ישראל לשכו נבטח בלי קללות בלי בעיות בלי עוונות בלי צרות אמן בעזרת השם יהיה ישועות וברכות כן אנחנו עכשיו אתם יודעים בקהלת נתחיל את הקהל כן תחלק לאנשים אני כ כן כן מי שרוצה לצאת בה ברוך

אתה אדך הול אמן אנחנו נחזור על זה על דברי כהנת הבאתי לך את הענין שם כוהל בן דוד מלך בירושלים איך אומר המפרש דברי תוכחתו של שלמה המלך שנקרא כהנת בן דוד על שם שקיל החוכמה מד בקהל גדול שקיבל מדוד המלך שהיה מלך בירושלים שהיא עיר החוכמה הבל הבנים אמר כהנת הבל הבלים הכל הבל אז אומר הבל הבלים אמר כהנת החכם מכל האדם אשר בחן ענייני העולם הזה התענג בכל התענוגים אומר הבל פירוש דבר שאין בו ממש הכל זה כל אבלי העולם הזה אין בו שום

דבר לא שווה כלום הבל הבלים הכל הבל ואמר שבע פעמים הבל על כל יצירת שבעה ימי בראשית שהכל הבל כי המטרה זה עולם הבא העולם הזה הבל הבבלים הבל הבבלים אמר כהנת ג' פסוק ג מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש צל משה יש לך כהנת תפתח יש לך בבית תנך כהנת עכשיו אנחנו פרק א' פסוק ג מה יתרון שכר ומותר לאדם בכל עמלו בכל קנייני העולם הזה שיעמול תחת השמש תמורת ובמקום התורה שנקראת אור כומר יותר טוב במקום התורה ה צריך תמורת מה מה

יצא לו מכל ההבלים אין יותר גדול מהלימוד התורה לכן אומר לך למטה שלמה המלך ממן לנו שאם אדם לא עוסק בתורה בעולם הזה מה רווח יש לו בכל מה שעמד תחת השמש בקני העולם הזה נקראת אור הרי למחורת ימות ולא יקח אותו מאומה מה שה כן אם זכר לשב ללמוד תורה אוו יש לה לוקח אותו זה נצח נצחים פסוק ד' דור הולך דור בא וארץ לעולם עומדת כל מה שמכינים והגיע לבלי העולם הזה אין ו מבלה מעשה ממה שעשה אלא דור שאסף והולך נאסף והולך ודור

בא דור אחר בא והוא וגם הוא הולך וכן די ה דרך אז מה מה עשינו וכי תחשוב וארץ לעולם עומדת א הי גם כן כנגד גם כן כבגד תכנה כאין זה מתקיים לנצח גם הארץ כב שמיים כעשן נמלחו ה וזרח השמש ובא השמש ין מקומו שואף זורח הו שם וזרח השמש הובא השמש ושקעה השמש הוא בא מה זה זרח השמש אבל הוא בא הובא הובא שוקעת השמש ואין מקומו שואף רוצה ומתאוה לשוב זרוח מאותו מקום שזרח אתמול כאשר השם תזרח שחרית ה בצד מזרח משם הולכת

דרך הדרום עד שתשקע בערב מתאוה לזרוח באותו מקום שזרחה עניין זה רומז על הנשמה של האדם כאשר בא לעולם הזה זרח השמש כאשר עניין הסתלקותו בא השמש אתה סגדה מצוות ומעשים טובים בין מקומו שאוב זורח הוא שם שם אוהו הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ואל סביב אותו שם הרוח הולך כמו השמש יותו זורח במזרח הולך אל דרום לעולם ביום וסובב שוקעת השמש במערב אל צפון כ בעולם בלילה הי בצפון סובב סובב והולך אז זה אמרו רבותינו אדם מה עושה קם בבוקר

אומר לאיפה אני אלך אומר לך למוד תורה איפה יצחק אומר בבוקר הוא ילך אומר אני רוצה ללכת לראות את את כן את ציון משה וזה לא בא אבל הוא אומר אני אלך לראות ללמוד תורה אני רוצה ללכת ללמוד תורה הולכת דרום אומר מה אבל לפני שהוא מגיע אומר סובב אתעד צפון דרום שמה זה התורה מנורה בדלם עו סובב בצפון אומר צפון זה השולחן בצפון אומר צריך קצת פלוס נעשה איזה סיבוב קטן בצפון ואם הוא חושב כך סובב סובב סובב סובב אף פעם הוא לא גומר אוהב

כסף לא יצבע כסף עוד כסף עוד כסף עוד כסף סובב ל צפון סובב סובב הולך הרוח לרוחו הולך לא לא מדבר עליך רק אתה הולך לתורה אבל אני מי ש אתר תריך ימים טובים ברים ושמחים לא עליך דיבר אמן זהו עכשיו אנחנו במשנה קודם המשנה צדקה קח קח אבל תביא את הכל לציון משה איפה הוא ציון משה אל תפחד אוסף לך את זה מ הנה פה פה אנג' משניות אנחנו במשנה מועד קטן חורש כל הכבוד כן חיכיתי לך ביום ראשון הוא אמר לי שיבוא יצחק מי

יש יש מדבר עם יצחק ין לך דבר עם יצחק מה זה בטח מי יביא לנו בורקס עוד עוד משנה ה רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחילה להקל את זה למדתי אתמול נכון זה אתמול למדנו אתמול למדתי גם משנה ז כן נוצ למה רציתי לסיים בדבר טוב אני משנה ח סליחה האידיוט תופר כדרכו בכל המועד אידיוט שהוא לא מומחה במלאכה תופר בחל המועד כדרכו והאומן מכליב מכליב תופר בדילוג כמו שיני כלבתה הכלב השיניים שלו הם לא צמודות הם רחוקות אחת למעלה ואחת למטה לא בשורה אחת

ראית פעם עופר ראית פעם השיניים הזה לא אתה לא רופה שיניים איך תראה גם הם יש להם רופא שיניים הו מסרג את המיתות צריך ל שלמו שלמה הרופא שיניים לא אם יש רופא שיניים של הבהמות נכון לא אבל שואל אות אם יש למה הוא יודע להגיד כואב לו השיניים של מי שלם רבי יוסה אומר אף אף אף ממתחים גם את החבלים ה תרפו של המיטה מותחים אותם מותר מעמידים תנו בכיריים וחיים במועד חול המועד בונים משבים אותו על קנו כמו שצריך יהודע אומר אין מכבשן את

הרחיים בתחילה לא מנקרים במועד את הבני הרחיים כשהם חלקות רוצים טוחות יפה צריך קצת לתת להם לח דדן זה הרבה טורח הוא רוצה שעשות פרנות איך הוא יעשה חייב שיהיה הכל מסודר במועד יש פרנות אין למה הפוך צריך לעבוד כפו עכשיו בסדר טוב לא לא אני רוצה שתהיה בריא מה אני רוצה רוצה ללמוד תורה תבי הוא משלם ן לו מזמין זכות לכבוד התורה תפילת בית המדרש שת אא אנחנו כ חך אלא ברכך אדוני מסיון עושה שמיים רץ כן אנחנו היום בדף נ אמרנו לכם ש הושיעה

נה אז הנה בעזרת השם לפתוח דף נא ציון משה אתה בבית תפתח נא מאיר או ברוך הבא השם ישמרך חייך כן ציון משה שאל עליך אתה רק מה אתה רחוק ואני לא בסדר אתה רואה אותי אבל בסדר טוב אנחנו בדף נ עמוד ב במשנה נתחיל אותה בחזרה שימו לב איתנו נלמד בעזרת השם לכבוד קדשיך הוא שכנ אנחנו בסוכה זה זכות גדולה יש הרבה נושאים היום חשובים שנלמד אותם בעזרת השם נקני טובות המקדש אישה ובביתה או אישה ואחותה כאחת אינן מקודשות אדם שאמר תפס אישה או ביתה

או אישה ואחותה אמר להם הרי הרי שתיכן מקודשות בכסף זה כת נתן כסף מספיק כדת משה וישראל נתן גם כסף הקידושין כאחת לא תופס קידושין אומרת אינן מקודשות אין הקידושין תופסים גבה אחת מהן כמו שהגמרא תבאר לנו למה מה זה שייך הלא אסור אדם יקח אישה ואחותה ואישה אל אחותה לא תיקח לצרור ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות נקת אדם אחד כלכלה של תאנים בשלהן הייתה ושל שביעית הייתה ואמר הרי כולכן מקודשות מכלכלה זו וקיבלה אחת מהן על ידי כולה ואמרו חכמים ואמרו חכמים אין אחיות

מקודשות יפה היה מעשה חמש נשים היו יושבות היה להם א אילנות והוא בא לשדה שלהם אבל הייתה שנת ה שביעיית לכן זה הפקר זה היה שלהן אבל ש שביעית הייתה הפקר ולכן כשהוא ליקט מהשדה שלהן זה הפקר זה נהפך להיות שלו לקח את ה כלכלה אחת אמר להם כל חמשתם מקודשות לי בכלכלה זו איזה תנות איזה יופי של תנות ואתם יקדשו לי בכלכלה הזו חמש נשים בפעם אחת מקודשות אומר היו שמה שתי אחיות בפנים הם מקודש השלושה מקודשות ח ואחיות לא אבל אחת קיבלה בשביל כולם

אחת אמרה אני שליחה של כולם לקבל את הקידושים של כולם קיבלה בשביל כולם אבל האחיות לא מקודשות הנה התאנים שהוא ליקט בכלכלה היו שייכות ותם נשים היו פירות של שביעית זה הפקר ואמר הרי ככות מקודשות בכלכלה זו וקיבלה אחד מהן ע ידי כולם עבור כולם בשלח אותן ואמרו חכמים אים אין האחיות מקודשות אין אתה רואה מפה אין קידושים תופסים אפילו באחת מן האחיות אין דבר כזה אי אפשר שתי אחיות לא מקודשות עכשיו נראה את כל הפרטים של המשנה בגמרא נמשיך מננ מילה קודם כל מאיפה לומדים

דבר כזה שאין אחת מהן אפילו מקודשת כדי שתיהן כאחת אין אחת מהן מקודשת מאיפה לומדים אמר רבי ברחמה דמר אישה אחותה לא תקח לצלול התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהיה לו קוחן אפילו באחת מהמהם כשהוא קיד ק אחת התורה אומרת ואישה אל אחותה לא תיקח לצרוך זה ש כלומר מה זה לצור לעשות כשאתה לוקח אישה שנעשו צרו זו לזו ביחד קידש כאחת שתי נשים וכתוב בתורה לא תיקח אין לך בהם ניכוח נעשות צרות זו לזו שלקחת אותם כאחת אין לך בהם וחן התורה

אמרה בשעה שנסו צרות ז זו החיות צרות ז זו כמו במקרה זה קשו שתיהן לאחד כאחת שניהם לאדם אחד כאחת לא יהיה לו קוחן אפילו באחת מהן לא יחולו קידושין אפילו על אחת מהן אז הפסוק מדבר על קידושין של אחיות כאחת והם לא חלין ככה הוא עכשיו סרקה דעתך כך לפרש אמר לרבה הי אחי אם אתה קח מפרש את הפסוק אז שזה מדובר על חיות שנתקדש כאחת היינו דכתיב זה מה שכתוב בפרשת בנכו הנפשות ה ות מקרב עמם שמחייב הכתוב כרת עם בעליהן זה לא מובן

אי קידושין לא תפס בה כרת ממחי לא כתוב ואישה ל אחותה לאק מי שעושה את זה ונכרתה איזה נכרתה בכלל לא תפס לין קידושין זה רווקות זה לא אשת איש זה לא איזה נשואות שאסור ו לקחת את אחותה כל אחתי אחת בפני עצמה זה עוון אחר זה לא כרת אתה אומר לי מה אפשר חייב אותם קרד הם כאן איסור אחות אישה בכלל אף אחד מהם לא אשתו מתי זה יש איסור אחות אישה שהיא אחות אשתו שנסעה אחת ואחת היא אחות אשתו פה אין איסור בכלל לא

קיבלה לא היה קידושין אמת לא תפס קידושין אלא אמ רבה קרה בזה אחר זה ומתניתין כ דרבה דמר רב כל שהנו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אנו אלא הגמרא חוזרת אמר רבה קרא בזה אחר זה הפסוק לא כתוב ואישה אלח אותה ק צרות שקידש אחת אחר כך רוצה גם את השנייה את האחות השנייה אסור ואישה אל אחותה לא תיקח הראשונה היא זאת אשתו אין קידושים תופסים בא אחותה ואם בא לחות אשתו זו זה ענוש כרת אז זה נחתו ומתניתין שאמרה שאם קדש כ אחד וחלים

קידושים בחד מהן היא לא למדה את זה מהפסוק היא למדה את זה מכוח סברה כי כל שאינו עד דמ רבה מה הסברה אמר רבה כל שאינו בזה זה לא רבה ב' זה רבה אמר רבה כל שאנו בזה אחר זה כ ש לא יכול לכול בזה אם קידש אחת לא יכול לקדש את השנייה ואכל אפילו בבת אחת אינו על פי הסברה הזאת גם כשקידמה חלים למדנו מהפסוק כיון שאינו בזה אחר זה לא תופסין קידושין עליהן כאחת לא אם אם אדם קידש רק אישה א מה זה פה

לא להפריע פה חביבי אם אדם קידש אישה אחת אחר כך רוצה לקחת את אחותה זה איסור דור אסור זה כרת עכשיו הוא מחדש לך גם אם אם איןו בזו אחר זו אם לא יכול לקדש קידש אישה כן לא יכול קדש אחריה את אחותה כשבא וקידש את שניהם ביחד לא חל לא תופס קידושין כמו שלא יכול קידושין על השנייה שיקח אותם ביחד לא יכול קידושין גופה לא אין כלום לא חל קידושין גופה אמר רבא כ שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו כלומר לא חלתי [מוזיקה]

המרבה במעשר פירותיו מתוכנים ומעשרות מקלקלין ואמ הנמה כו שנו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו אתה יודע הוא חסידה קדישה נעשה הוא מרבה במעשר צריך לתת עשיריית הוא נותן חמישית מרבה מפריש אחד מחמישה מנה אר אה אומר זה החמישי מעשר מנה עוד ארבעה חמיש מעשר במקום שימנה 10 זה העשירי זה מעשר לא הוא רוצה לתת אחד מחמש כן מעשרותיו פירותים מתוכנים יפה מאוד כל השאר הפירות זה בסדר זה מוסר אבל המעשרות שלו מקולקלים זה טבל למעשר ורבין זה בזה כי זה לא יכול מעשר התורה

אמרה מעשר זה אחת מעשית זהו לא שייך לתת אחד מחמש אז יצא לו שיש לו פה המעשה ה כל החמישית שהפריש במעשר מקולקל למה זה תבר במעשר מעורבין לא חל שם מעשר רק על עשירית אז יותר סירית שהפריש זה עדיין תבל לכן כל הכמות שהפריש אסורה ב חילה לכל אדם עד שתכננה כלומר מה שהפריש רק מה שהפריש אז בקשב ומי למה פירותיו מתוקנים מדוע בכלל אתה אומר פירותיו בסדר למה חל על זה מעשר ע על כמות של עשירית מתוך חמישיית נמה כל שאינו בזה אחר זה

אפילו בבת אחת אינו הלו זה כלל אילו היה מפריש ארבע חמישיות עשירית דינם והיה חוזר מפריש שוב עשירית אחרת לא היה ש מעשה חלל לעשירית השנייה נכון אם היה מושה מעשר אחר כך עוד פעם בא לעשות מעשר לאחד שם מעשר אז כשפי שתי עשיריות כאחת שהפריש חמישית על ארבע ועוד חמישית ועוד חמישיית אז יוצא שחל שתי עשריות כאחת היה צריך שלא יחו שעשר אפילו לא על עשירית אחת למה אתה אומר פירות מתוכנים צריך לראות גם הפירות מקולקלים למה אם אינו בזה אחר זה גם בבת אחת

אינו שהוא עשה חמישיית וחמישית כלומר פעמיים עשירית אז זה בבת אחת איו אם זה לא בזה אחר זה כמו שאם יעשה מעשר ואחר כך עוד פעם מעשר זה לא חל גם כשעשה את שניהם ביחד לא יחול בסדר מיר בסדר טוב אז לא רק מ ואמ גם פירותיו הוא מקשה גם פירותיו ואמה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו אמר לי אתה יודע מה התירוץ ש מעשר חצין ר קדש פלג קשה יפה צ את הגמרא אמר לו רבא שונה הדבר במעשר נכון כל שנו בחר

זה בבת אחת אינו אבל המעשר שונה למה שישנו לחצאין אם אמר תתקדש לו פלגה חיתתה אם אמר חצי מכל חיטה שהפרש תי תהיה מעשר קדשה חציה של כל חיטה ככה הדין לפי כך כשמרבית מפריש בבת אחת יותר מכשיעור אפשר לומר שתפסה קדושת מעשר על כל כמות החיטים שהפריש לפי החשבון הנכון כל חיטה חלק ממנה יהיה מעשר באופן שסך הכל קדשה רק עשירית כ דינה רק זה הכל אבל לגבי קידושי החיות או הם ובתה אי אפשר לומר שיתפסו בבת אחת קצת קידושין בכל אחת ואחת לכן הקידושין

לא חלין כ אחת כלה כלומר ככה בשלמה באחיות אי אפשר תתפסו טיפה טיפה חצי לכן לא אי אפשר כל שנו בזה אחר זה גם בבת אחת אינו לא תופס כלום אבל בחיטים שכן תופסים חיטה אני יכול להגיד לך סך הכל הפרש לי פה פעמיים אני רוצה כל חיטה תתקדש טיפה ממנה וכל הפירות כל אחד ממם טיפה וזה רבע חצי חיטה וזה יהיה עלכל על הכל מעשה באמת זה תופס אז אכן כשהוא נתן חמישי ו חמישי אפילו שהוא עשה פעמיים כיוון זה כן תופס כיוון ש שיש

על כל חצי חצי חצי באמת עשה חמש וחמש כמו שאמרנו המרבה במעשר פירות מתוקנים עשרתם מקולקלים הפירות בסדר למה למה הפירות בסדר בגלל התירוץ הוא בגלל שאם אמר חצי מכו חיטה שפה שתהייה מעשר כש חציה של כל חיטה לכן כשבה במעשר מפריש בבת אחת יותר מכשיעור אפשר לומר שנתפסת קדושת מעשר על כל כמות החיטים שהפריש לפי אבל לפי חשבון הנכון כל חיטה וחיטה חלק ממנה יהיה מעוס באופן שסך הכל קדשה עשירית כדנה זה הכל זה מובן נכון בגלל לא מעשות עד היום מקולקלים מעשות מקולקל למה

המעות גם ככה איך הוא יטפל בהם איך הוא טפל שמע אתה גם התחלת לדבר פה אני לא מרשה לדבר הלאה מחילה מכבוד תורתו אני יודע שזה לא אתה מדבר זה האש מדברת כן ממשיך הגמרא שואלת והרי מעשר בהמה דלק לחצאין ונקע בזה אחר זה ואמר הצו שניים בעשיר קן עשירי עשר מעורבין זה בזה זה שאלה חזקה מקשה עכשיו את תירוצו של רבא אתה אומר בכל חיטה יש חצי כן תופס מעשר בהמה דלקה לחצאין אי אפשר חצי מנה תשע לא יכול להוציא שניים ולומר חצי מכל אחד

יהיה מעשר הבנת אין דבר כזה להקריב שניים נינו קדושה בכל אחד בחציו אי אפשר תפסה תפס הקדושה תפסה בכל הבהמה אי אפשר להגיד אני מניתי תשע נגיד זה מעשר גם עשרי יהיה מעשר וכל אחד יקח חצי ואחד זה אחד שלם אין דבר כזה בבהמה אין בחיטה אפשר לחתוך חצי בהמה אתה יכול לחתוך אותה חצי אי אפשר גם שיהיה קוסם הכי גדול אי אפשר לקע בזה אחר זה אילא נקדש לאחר קרע עשירי עשירי חזר וקרע על 11 עשירי זה לא קדוש ואמר רבא בכל זאת אתה רואה

שמה אין בזה אחר זה אתה רואה מעשר בהמה לקע לחצאין ולקה גם אם לא קדוש בזה אחר זה אז אם ככה ואמר רבה אדם שמנה תשע יצאו שניים בעשירי מנה תשע בא לעשות עשירי באו שניים ביחד יצאו וקרן עשירי אומר הלכה עשירי ו1 מעורבים זה בזה אלא הוא לא יודע איזה הוא והוא נחשב למעשר לפתור את התשעה אז זה לא כמו רב שאמר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו אלוהים היה עושה עשירי ואחר כך עוד פעם עשירי לא היה תופס למה פה שיצו

שניים ביחד אתה אומר תשיעי ועשירי מעורבים זה בזה שניה שני מעשר למה ג אומרת שנ מעשר בהמה דית בטעות אומר שונה הדבר במעשר בהמה שגם העשירי אם טעה ולא קרה לו עשיר תופס אית בטעות דתנן טעה קרא לתשיעי עשירי ול עשירי קרא תשיעי ו1 עשירי שלושת מקודשים אתה רואה מפורש קדושה כל אחת שונה התשיעי נאחד במומו אמנם הקדושה שונה המשנה אמרה התשעי נאחד במומו העשירי מעשר ו כ שלמים ככה הגמרא תדרוש העיקר שאתה רואה שלוש מקודשים אז כמו שחל שם מעשר על העשירי כש בטעות לא

קרה לו עשירי כך יחול שם מעשר על העשירי כשיוצא 11 עמו לא הפסיד אסיר את שמו בכך אבל קידושין לא חלים במקרה של טעות לא חלים בבת אחת שאינם יכולים לחו בזה אחר זה זה תשנה זה לא דומה שמה כמן ש ת שיש טעות חל ויש לי כל אחד את הדין שלו אז יחול גם כשיצא ביחד יחול אבל כיוון שבטעות חל גם כשיצא ביחד יחול אבל בקידושין כיוון שאינו בזה אחר זה גם בבת אחת אינו אין דבר כזה הגמרא שואלת הרי לחמה תודה דלת בטעות ולת

נמה בזה אחר זה והתמר אתה לא יכול להגיד לי עכשיו הת בטעות בוא נראה לך לחמי תודה שאתה יודע אדם צריך להביא עם הקורבן שהוא מביא 4 חלות תודה לחמי תודה בטעות הם לא באים בטעות אם שחט קורבן תודה והביא 40 חלות התכוון להביא חלות שחורות הביא בטעות לבנות לא קדשו החלות בזה אחר זה גם אם לא באות בזה אחר זה אם אחד שחד קורבן תודה על 40 חלות חזר ואמר 40 ל חלות אחרות קדשו אלו בנוסף ל הראשונות אין 40 השניות לא הנוספות הם לא

קדשות אין דבר כזה ואיתמר תודה על זה שנינו תודה שנשחטה על 80 חלות מביא לזרה 80 חלות במקום 40 חזקיה אמר כת שלה 40 חזקיה אמר כת שלה 40 מתוך 80 ורבי יוחנן אמר לא קדשה לא קדשה ל 40 מתוך 80 אז הנה אתה רואה שלך הור זה נחלק ובזה חזקיה ורבי יוחנן לביא חזקיה באמת גם שהדבר לא יכול לחול בזה אחר זה אבל בבת אחת חל לכן קשו 40 חלות מתוך ה-80 שהביא וילו רבי יוחנן סובר שכל שאינו חל בזה אחר זה אפילו בבת אחת

לא חל כמו שאמר רבא לכן לא קדשו אפילו 40 חלות אבל אתה רואה חזקיה רבות של רבי יוחנן אמר שכן קדשו 40 חלות מתוך ה-80 ואין הנחה כתלמיד אצל רבו אז למה סובר רבה כדעת רבי יוחנן א חזקיה היה רבו של רבי יוחנן איך הוא הולך רבה הלכה איך הוא פוסק כמו רבי יוחנן הגמר מתרצת לתמר עלה אמר רבי יהושע בן נבי הכל מודים כל אחד דמר קשלה 40 מתוך 80 קדשה לא לא יקדשו 40 אלא אם כן קצ 80 לא קשה לא נחלקו אלא בסתם

מור סב חרות כמכוון אסבר לקורבן גדול כ מכוון אומר לא נאמר על זה מה שאמר רבי יושעה בן נבי גם חזקיה גם רבי יוחנן כל הם מודים כולם מודים כל אחד המ קד של 40 מתוך 80 ק שאם אמר כונתו שיקדש רק 40 מתוך ה-0 מה שהביא 80 השאר בד או תמו 40 אחרים אין רק אז קדושים 40 מתוך ה80 ואם שאלנו אותו ואמר שלא לא יקדשו 40 אלא אם כן קדש 80 לא קדשה אפילו 40 שניהם מודים לסברה הזאת אינו בזה כל שאינו בזה אחר

זה אפילו בבת אחת אינו לא נחלקו אלא בסתם שחת תודע על 80 חלות בלי שפירש כונתו מור סבר לאחרות מכן חזקיה אומר מרק 40 למה אומר מה שב אם יאבדו לו אם יהיה בעיה השאר עוד 40 זה אחריות אומר סבר מה שלא אמר קדשו אפילו 40 למה לא אפילו 40 לא קדשו אמר רבי יוחנן אם אמר בסתם יוצא אפילו 40 לא לקורבן גדול כ מכבן כמה שהוא אומר לא אני לכבוד השם לא הביא 40 הביא 80 זה לא תופס זה לא תופס ר שואלת ורבה למה

שאני אהייה כרבה למה רבה צריך להגיד כל שאין למה אתה אמרת לי אתה יודע מה העניין כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו למה צריך בגלל שרבה אמר כל שאנו בזה אחר זה אתה באת להגיד לנו שקידש שתי נשים בבת אחת לא תופס בגלל ש אם כל שאנו בזה אחר זה אפילו בטחת אנו כמו רבה למה אתה צריך להגיד את זה טיפ וקלה אתה יודע למה למה כשאדם קידש שתי נשים בבת אחת למה לא קדשה טיפו קידושין שהם יסור נינו למה צריך להגיד כסברת

רבה שכל שאינו בזה אחר זה אפילו בד אחת אינו רבא סובר שקדוש לא רואים נביאה לו בעצמו סובר קידושין שאינם ראו נביאה אם לא קידושין וכיון שכאן זה קידושין שאינם ראו נביאה קדש שתי אחיות בבת אחת זה לא ראוי נביאה לא הם לא רואים לביה קידש שתיים אפילו קידש אחת משתי אחיות רק שלא ביאר איזו מהן אפילו אחת לא מקודשת אז גם אחת לא ראוייה לביאה מחמת ספק שמה אחות אשתו אז ה פשוט שמקדש שתי אחיות כ אחת לא יכלו קידושין בכלל שהרי אין ידוע איזה

מן מקודשת למה לא ביאר את המשנה מטעם זה אז אומר אכן רבא באמת אני מסכים נכון בגלל קידושין שנ מסורים ביאה אבל אני לדברו דרמי ברחמה כמר אומר מה שלא באר כך הוא אמר לרמ ברחמה א דברך שלומדים דין המשנה מהפסוק אל תבאר את הפסוק עצמו שמדבר על קידושי החיות בבת אחת בגלל הקושיה שהגשתי יש לך לומר שהפסוק על קידושי החיות זה בזו אחר זו ואיך תלמד שבי לא תופס מסברה של רבה שכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו אבל לא לעצמו הוא לעצמו

יודע טעם שם קידושין שאינן מיסורי מביאה הנה עכשיו הגמרא תדבר על זה אמורים אפיו בת אח לא לא קשור לא לא לא לא לא למה אמת לא לדבריו של רמי ברחמה כן אני בשבילי צר איתמר קידושין שאן מיסור יאם אי א א א א אי א קידושי שאינן יסורין קידש למשל הביה אמר קידש למשל אחד משתי אחיות לא אמר איזה אומר אחת מכן מקודשת לי אין זה קידושים שלא מסורים לביאה לא ביאר איזה מהן אפילו אחת מהן לא מקודשת כ אף אחד לא יכול ות לביאה

חמת ספק אולי זאת אחות אשתו אין אולי את זו י יש לו את זאת אולי את זאת קדש ל את זא כל אחת ספק אחות אשתו הביה אמר אב הוא קידושין רבה אמר לא אבו קידושין לא חלם הקידושין כאשר הקידושין עצמם גורמים לאיסור את הביאה הם לא חלים קדש אחד משתי החיות בלי לפרש איזה אין אין מה לעשות אמר רב בר אינה הסברה לי חכם שמו בר אינה הסביר לי שיש ראיה לדברים שאני אומר מן התורה מה כי יקח איש אישה ובעלה הפסוק מדבר על קדושי

כסף כי יקח איש אישה בכסף ומסיים ובעלה שצריך יקח איש אישה קדש אותה אבל צריך שתהיה ראוייה לבעלה לביאה מכח כדברי רבא קידושין הסורים לביאה עבור קדושין קדושין שאיין מסורי נביאה לא אבו קדושין הנה תנן המקדש אישה וביתה ו אישה ואחותה כאחת אינן מקודשות משמע דווקא אם קידש את שתיהן כאחת לא מקודשות א אחת ה קידש רק אחת מאישה ובתה או מאישה ואחותה אחת מאישה ואחותה שאמר לשתין אחת מכן מקודשת לי רק לא פירש איזה מהן תתקדש משמ מקודשת ואמ קידושין ש מסורי באני הוא למה

מקודשת תה רואה שכן מקודשת אז כושיה על רבה תובת דרבה כושיה גדולה על רבה שבמקרר לא חלים קידושין הוא אמר הוא סובר שלא חלים קידושין פ אתה רואה מדייק לך מהברית השקר אמר לך רבו עמיך לפי שיטתך שאתה אומר שמשמע המשנה ש בקדושין של ארים נביאה מקודשת אם השפה תלך לשפה של המשנה מה מעשה בחמש נשין ובאן שתי אחיות קת אחד כלכלה של תאנים בשלן היית בשל שבעית היייתה ואמר ה כם הקדשות כלכל הזו ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות משמע מדברי הספר של המשנה אחיות הו

דינן מקודשות הנוכריות מקודשות יש לברר איך דמה איך מדובר באיזה הופ מדובר אמה דמר כולכם מקודשות לי כפי שכתוב בפשוט המשנה קשה כני עט וחמור הוא דומה ואת וחמור לא קנה כמו למקרה שאדם מותן מקנה מתנה דם ולעובר שבמעי אמו כמו נמשל לחמור אתה רואה לא קונה כלום כלומר מקנה לו לאדם מתנה וגם לעובר שבמעי אמו מקנה מתנה זה זה נמשל לחמור בגלל שזה כמו חמור קנה עט וחמור כן גם העובר לא קונה אין בו כוח לקנות אתה מבין כמו חמור אין לו כוח לקנות למה

אדם לא יכול לזכות לעובר אדם עדיין לא בא לעולם אז כמו כנ את וחמור הוא אדם מקנה מתנה לאדם ולעובר במע אמו לא קנה למה זה כמו קנ עט חמור לא יקנה נותן המתנה לזה בלא זה לכן לא זכה גם האחד אתה מבין אומר אני מקנה לך לעובר וזה ביחד אם אפשר כן אז למה כמו אותו דבר אם נאמר שכוונת המשנה שקידש כל החמש נשים הרי כמן שאחת מן האחיות היא לא ראוייה לו עם אחותה ממילא לא קידש גם את האחרות זה כמו כני עץ וחמור

אז לא ייתכן לומר שהמשנה כפשוטה כולכן מקודשות כפשוטה למה זה כנת וחמור שלא תופס בכלל באף אחד בסדר אתה אייתי מאיר הלך הלהה לא אבל זה מובן גון אל ליו אל ליב דאמר להוא ואחת מכן אלא לה מדובר בהכח ש הנכויות מקודשות למה דמר כל הנכריות ואחת מן האחיות ככה הוא אמר לא דומה לכניעת וחמור לא קלל לקידושין של האחיות יחד אז במקרה כזה קדוש של האחות ש נתקדשה הם לא מסורים נביאה למה אחת מהאחיות ספק אחות אשתו וקטנה אין אחיות מקודשות כמו דעת רבא אז

הספא קשה על הביה מסימת הגמרא לרב קשה רשע להבה קש שפה אומר צריך לתרץ את המשנה שלא תהיה סתירה בין הרשע לשפע אז לרב קש הרשע של המשנה לפי לפי הביה כן קשה השפע הביה מתרץ את העמה רבה מתרץ את העמה כל אחד לפי שיטתו הנה אבה מתרץ את העמה קדש אישה ו ביתה או אישה ואחותה כאחת אינן מקודשות א משמע אם קדש אחת מאישה ובתה רק אחת לא תגיד אקדש שתיהם הם קידש אחת מאישה ובתה או אחת מאישה ואחותה מקודשת אפילו שהקדוש ר נביה למה

כמו שסובר הביה והספר של למה הביה אמר קידושין שאינם יסורי נביאה ו קדושין רב אמר לא אבו קדושין אז הספר של המשנה מלמד על מקרה אחר ואם אמר ראוייה לבי תתקדש לי אינה מקודשת אמר לי שתי החיות הרוה מכם לביאה תתקדש אף אחד מהם לא מקודשת התנה בפירוש רק מ שראיה לביאה תתקדש לי וכאן אפילו אחת מהן ראוייה לביאה למה כל אחת מהן אסורה לא מספק שמה אחות אשתו ומעשה נמה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וקת אחד כלכלה של תנין ואמר והראויה לי מכן תתקדש לי

לאמרו חכמים אין החיות מקודשות יפה ורבה רבה מתרץ את עמ כך נאמר במשה מקדש אחת אחת מאישה ובתה או אחת מאישה ואחותה נעשה כמי שקידש אישה ובתה או אישה ואחותה כאחת ביני מקודשות מעשה ששתי אחיות ק אחת כלכלה של תכם ואחת משתי אחיות מקודשות בכלכלה זו ואמו חכמים אין אחיות מקודשות אפילו אחד מהן אין לא קידושין אוי אוי אוי או אוי אוי אוי תשמע המקדש את בתו סתם המקדש אמר לאב אחד מבנותיה מקודשת לי לא פירש איזה מהן והיו לו בנות בוגרות ובנות קטנות אדם בא

לאבא אחד יש לו סריה של בנות מהם גדולות בגיל 15 מהם קטנות בגיל ת 10 אין הבוגרות בכלל על הבננות אין צפק קידושים אפילו אחת מהן לא צריכה גת למה הבוגרות לא ברשותו של האבא הקטנות בכלל משמע ספק מהקטנות יש אפילו אם יש הרבה קטנות שלוש ארב חמש קטנות בעמי קידושי ש מסורי בענינו ובת דרבה יפה קושיה חזקה הנה פה אתה רואה שצריך מספק לתת גט לכולן למה קדושי שדם יסור נביאה לא יהי קדושין אמר לך רבה אח במס קנן כשאין שם אלא גדולה וקטנה אין

רק אחת הגדולה לא בכלל הספק לא קידש ולכן הקידושין של הקטנה קידושי דאי רואים נביעה אז לכן אין הבוגרת בכלל רק הקטנה היא מקודשת הבוגרות קטנה מה היא בוגרות בוגרות ד עלמה אם היו בוגרות בעלמה כלומר כל בני אדם ואדם שיש לו בת בוגרת מי שקידש את בנותיהן על הבוגרות בעלמה לא תופס קידושין י אחי מה יד ממרה מה החידוש בטח מוגרת לו קטנה כן נש רק אחת חמ קידן לשתי שליח אה גדולה הבוגרת מנתה את אבא של השליח מה ודמה כי מקבל קדושה דעת דידק

המקבל גם דעת בתו הגדולה כמה שענן דלא שו כני מדית להנאה מנה כמה שענן דלא שו קניש מדית להנאה מנה מהבת שלו הקטנה יש לו הנאה למה הכסף שלו אבל הבת הגדולה אין לו הנאה הוא סל שליח ש את הכסף צריך לתת לה אז הוא לא התכוון על הבת הגדולה הכל ביזנס גם עם הילדים אני רואה הגמרה מתמיהה שואלת מי לא עסקינן דמר לך קדושה לדידך אומר מה למה הבת של אמרה אבא לך לך אני רוצה תעשה לי שליח תקדש לי אישה תביא לי בעל והכל

והכל תיקח את הקידוש ס לך שליח בטח שהיא אומרת לו גם הכסף יהה בשלך אבא תן לך את הכסף שלך תעשה לי את העבודה הזאת כן והכסף יש לך אז מה אתה אומר לאביק אניש את העניין שלו גם היא נותת לו הגדולה תתן לו את הכסף אומר בכל זאת לא שי כש מצווה דרע י מצוה לא רמי עלי בת הקטנה מצווה עליו מותנת גדולה לא עליו תשמע מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים יש לו כת בנות מאשתו הראשונה כת בנות אבול בנת זה נקרא

לקח עוד אישה לאבי בנים לא בא בנות ועוד בנות ואמר קידשתי את בתי הגדולה אבא אומר קידשתי ואין יודע איזה גדולה אם גדולה ש בגדולות מכת הגדולות שמ אשתו הראשונה ואם גדולה ש בקטנות אם קטנה ש בגדולות שהיא גדולה מן הגדולה ש בקטנות כולן אסורות חוץ מקטנטנות דברי רבי מאיר על פה שאלה אתה מבין מה היה לו שתי כ בנות משו הראשונ אשתו ומר כד שבתי הגדולה הגדולה שבגדול או הגדולה ש בקטנות מאשתו השנייה ממי אם קטנה שבגדול אם הייתה זו הקטנה ש בגדולות של כת

הגדולות שהיא גדולה מן הגדולה ש בקטנות כולן אסורות נסה לאחרים עד שהמקדש יתן להם גט חוץ מקטה ש בקטנות היא אין בעיה זאת דאי לא גדולה דברי רבי מאיר אתה רואה שמקדש אחד משתי החיות בסתם ולא פירש איזה שתי צריכות גט אף על פי שזה קדושין שהם ייסורים לביאה אם ככה קשה על רבה זה כמו הביה ח במס קינן כשהו קרו ובסוף נתערבו טוב בשעת קידושין פירש המקדש לאב איזה גדולה הוא מקדש אבל אחר כך שכח האבא היה היה זקן היה לו עצ שוכח בהתחלה קידושי

שמסור נביא זה היום דמה קטנה אינו יודע ולא קטנה אין ידוע ש מאמינ כתוב הוא לא יודע עכשיו הוא לא יודע לא ידוע מקרה כי בהתחלה היה ידוע החימה פשיטה פוק את רבי יוסי דמר לא מחש פש לספה אדם זהר מלומר דבר שעלול לבוא על יד על ידו לספק אם משתכח העניין ברור שלא קרה גדולה אלא לגדולה לגדולה לגדולה שבגדול הוא לא הכניס את עצמו לבעיה כמה שדם כן אדם יש מקרם הוא רוצה לעשות טובה לבת הזאת שהיא שבורה וזה רוצה לקדש לה וכן קורה אתה

שמע כן כן אתה שמה משקי תש אחד בשתי אחיות ונו יודע איזה קידש אמרנו אסור בשתי כי כל אחד צפק אחות אשתו נותן גט לזו וגט לזו עוד פעם סתירה לדברי רבה אפילו הקידושים המסורים למה צריכות גט אח זקנן שוקרו בסוף תערבו עוד הפעם ד דיקן המדר קטני אני יודע ולא קטנין ידוע אחי מלה ממרה זהב רחלה ולא אח אחד חולץ ששתי אה מת בלא בנים מת לא כתוב בשפה מת בלי בנים ולא אח אחד האח הזה חולט ששתיהן לא יכול לייבם אפילו אחד מהם כי

לא יודע מי יבמתו הייו לו שיניים שני אחים אחד חולץ ואחד מייבם את האחרת הם קדמו וכנסו שתי אחים כל אחת את אישה אחת אין מוציאין אותה מידם אז זה צריכה משנה לחדש שסדר הדברים צריך להיות דווקא מחלץ ודר י בומה אבל י בומה ואדם מחלץ לא למה דכ פגע באחות זקוק אתו אבל אם לקח כבר לקח תשמע טוב אי אפשר בפעם אחת הכל לאט לאט למה מאוחר לא אבל זה ייה מובן הגמרא קצת קצת צריך לשים לב אבל זה בסדר הלכות כן היה לו קמח

ועיסה בשותפות ם עם אינו יהודי שים לב היה לו קמח או עיסה בשותפות עעם גוי אסור להפ אותה ביום טוב אלא חלקה ויפה שלו לא יכול אם יש לאדם הרבה פת נקיה מספיק ל כל היום יש לו פת טובה הכל אין לו הופה פת אחרת אלא אם כן יש לו בני בית שרגילים לאכול פת דראה נקייה יני משובחת פרנות אבל אם יש לו פת דראה הרבה יכול לאפות פת נקיה כן אסור לעשות שעור ביום טוב רוצה שמרים להחמיץ את ה אלא על ידי שינוי בפני שהיה

אפשר לעשות בעוד יום מה צריך היום לעשות שמרים גם אתה שם בפיתות שמרים לא לבד זה לא נעשה כן הגענו ט משה ההלכות של בוא נראה שלו שענה רבה עכשיו למה זה צריך להתקדם פה כן עכשיו עוד יומיים יום שישי זה הושענה רבה ביום הושענה רבה מרבים מתפילות תחנונים כיו סיום 51 יום שניתנו שניתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה תתקבל תשובתם ום 30 יום דאלול 21 יום תשרה ויום הושענה רבה הוא סיום נא יום לכן נקרא הושענה רבה כלומר הושע את יומנ שהוא רבה והכל

הולך אחר החתום מנהג חסידים אנשם מעשה ללכת קודם ערבית תפילת ערבית לטבול במחווה בליל השענה רבה כי השנה זה יוצא ביום חמישי בערב מכווה כדי לעסוק בתורה כשהוא נקי בטהור יש ו נוהגים להרבות בליל הושענה רבה נרות בבית הכנסת כך כתב בספר לכת יושר בלילו שענה רבה בחצות הלה נגמר בני עשה בחינת חותם החיצון למעלה ואז נמסרים הפתקים לכן אומרים עכשיו פתק תבה אגת קיטל אגית קפיטל הטוב פתק הם ככה יודעים להגיד הם לא יגעים פתק טוב באנגלית הגית קפיט אני לא יודע לדבר ככה ועל

כן וב בוקר טוב בוקר בעברית הפו הפו הפוך פ אנחנו הם הפו ם ישראל זה הישר הם גם כותבים אפה הלאה לכן נוהגים להיות ערים כל הלילה בשות בתחילת הלילה ספר מש ש תורה עד חצות לילה זה עיקר התיקון וקודם חצות מעט יאמר קריאת שמע פסוקים ולאחר חצות לילה יאמר ברכות השחר בתיקון לאה אבל לא יאמר תיקון רחל כל הימים האלה אחר שסיימנו המשנה תורה יאמר קדיש תחלונים ואם סיבו משני תורה קודם חצות יעסקו בסתרי תורה ולא בדבר אחר מנהג קדמונים ללמוד בלילה הזאת בדר זותה

ב בפטירת כן וראוי ללמוד בעשרה אף ת משה רבנו ומדרש זאת ה בנכה ח חצות קוראים כו ספר תהילים שבעה קרותי ברית החכם עני בראשו שיניח ביום הערב בשנה הרבה ולא ימלא כרסו בסעודת הערב יכול לעמוד על המשמר לעסוק בתורה בתפילה כל הלילה בסדר הרמבם כן כן מיד אני גומר חלו פצקה מצוות עשה אנחנו בדף כב הרמבם פרק שביעי מהלכות חמץ ומצה סבח נור מצוות עשה של תורה לספר בניסים נפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל 15 בניסן שנאמר זכור את יום את היום הזה כמו שנאמר זכור

את יום השבת מנן שבליל 15 תלמוד אמר והגדת לבנך ביום הוא בעבור זה בשעה שיש מצב ומרו מונחים לפניך ואף על פי שאיין לו בן אפילו אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים כל המאריך בדברים שראו שהיו הרי זה משובח משובח מצווה להודיע על הבנים אפילו לא שאלו שנאמר גדת לבנך לפי דעתו של בן אבי מלמדו כצד י קטנו טפש אומר לו בני כלום היינו עבדים כמו שפחה זו אתה רואה כמו עבד זה במצרים בלילה הזה פדע אותנו הקדוש ברוך הוא ויצאנו חירות ואם היה הבן

תרא ך רבם ואם היה הבן חכם גדול מודעו מה שרו לנו במצרים בניסים שנסו על ידי משה לפי דעתו של בן גיד לו היה רב אחד במוסיוף היה מברך ברכות השחר היה שמה המנקה הרחובות גוי אומר שלא עשה ני גוי תראה את הגוי הזה וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים ישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד ששב להם הם ומר להם כך וכך הר כך וכך היה וכד משנה איך הוא ישנה להם מחלק להם כליות ואגוזים תן להם אפלי להב הזה חמסן

לא מחלק כליות ואגוזים מה קרה הלילה נותן לנו קליות נותן לנו כל לילה אומר מהר לישון מהר לישון הלילה אומר ללא תשרו עירים נותן מתנות נותן כליות אגוז מה קרה עוקרן השולחן מלפני קודם שיאכלו לפני שבאים לאכול אומר טוב גמרנו לאכול סלקו את השולחן אבא וחוטפי מסר זה מזה זה מיד זה מה אזה חוטפים כיוצא בדברים האלו אין לו אין לו בן אין לו בן אשתו שאלתו אין לו אישה שואלים זה את זה מה נשתנה ליז אפילו היו כולם חכמים לבדו אפילו ה היה לבדו שואל

לעצמו תשמע אדוני מה נשתנה ע הזה מכל ואי וואי ואי י וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח כיצד מתחיל מספר שבתחילה היו אבותינו ב מטרח מלפניו כופרין וטוען אחרי האבן ווים אחרי עבודה זרה מסיים בדת האמת קרבנו קוש ברוך הוא לה והבדילנו מן התועים קרבנו לייחודו כן מתחיל מודיע שעבדים הינו לפרעו במסרים כל ה הרעה שג לנו מסיים בנשים ונפלאות שנעשו לנו בחירותינו והוא שידרוש ארמי עובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כל המוסיף ומרי בדרש פרשה זו הרי זה משובח ה כל מי שלא אמר שלושה דברים

אלו בל 15 לא יצא חובתו ואלו הן פסח מש מרורים פסח ע ש פסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבו מצרים שנאמר ואמרת פסח הוא להשם מרורים השם שמצרים בחי אבות במצרים מצא השם שנגלו ב דברים אלו כולנו הן נקראים הגדה אנחנו כבר עכשיו טאבים שעבד לנו חג הפסח לומדים את ההלכות כן אמת בכל דור ודור חיב אדם להראות את עצמו כאילו בעצמו יצא אתה משעבוד מצרים שנאמר ב ותנו הוצא משם ועל דבר זה צוותה התורה וזכרת כי עבד הית כלומר אתה בעצמך היית עבד ויצאת

עלי חירות נפדית לפי כך שסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מסב דרך חרות לא ישב ככה אלא כמו חורש ככה פנדי ככה בכל וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה הזה ארבע כוסות של יין לא היום בלילה בליל פסח אין פחות מהן פילו אני מתפרנס מדכ לא פחדו לו מארבע כוסות שיעור כל כוס מהן רביעית של מ שא אתה תשרה עכשיו באיזה כוס אחד אפילו אניש בישראל לא יאכל עד שסב אישה אינה צריכה אסבה ואם אישה חשובה היא צריכה אסבה ובין

אצל אביו והשמש בפני רבו צריכי סבה אבל תמיד בפני רבו אי מסב אלא אם כן נתן לו רבו רשות והסבת ימין אינה סבה לכן המסב עלפה ככה שבה או על פניו אין זו אסבה ם מתכן ואם מתי צריכים סבה בשעת אחית כזית מסר בשת ארבע כוסות הלו שר אכילתו שתייתו אם ס אי זה משובח אם אילא צריך אבל אוכלים מרקיט אי אפשר לסף זה קשה כן אבל א מאוחד דברים קצת יבשים כמו קצת כבש קצת זה אין בעיה ארבעה כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שיהיה

שתייה ערבה הכל לפי היין לפי הדעת דעת השותה לא יפחות מארבעת מרביעית יין חי שתה ארבעה כוסות אילו מיין שאילו מזוג יצא ע ידי ארבעה כוסות ולא יצא ידי חירות זה לא חירות שתה ארבעה כוסות מזוגי בבת אחת ידי חירות יצא ולא יצא ידי ארבעה כוסות מהזה בפת אחת שותה יש לו שם שיעור בכוס גדול יש לו ככה כמו ש נבי שתה לא ואם שתה מכל כוס מאין רובו יצא י כל כוס וכוס מארבע כוסות האלו מברך עלי ברכה בפני עצמו הרמבם אנחנו לא מברכים על

כל כוס כוס ראשון אומר עליו קידוש היום כוס שני קורא עליו את האגדה כו שלישי מברך עליו ברכת המזון כוס רביעי גומר עליו תעלי מברך עליו ברכת השיר וביין הכוסות האלו אם רצה לשתות שותה בין שלישי לרביעי אינו שותה ברכת השיר זה יהללוך השם כל מעשיך אחרי הלן החרוש מצווה מדברי סופרים זכר טית שהיו עובדים בו במצרים כצ דשי ותן לוקחים תמרים או גורגור או צמוקים כיוצא בהם דורשים אותן לאכן חומץ תבי בבנין כמו תבן מבי אותן על השולחן בלילי הפסח מה צריך מעכשיו להכין שיהיה

לו מריצה איך יש יש אצל הנטפל אצל הזה יש להם יפה צ צופים כן אכילת מרור אינ מצווה ן התורה בפני עצמה אינ תלויה היא באכילת הפסח ש מצוות עשה אחת נכל בשר הפסח על מצה ומרורים סוף כו לבדו ב זה אפילו אין שם קורבן פסח היום כ מה נעשה מאורים אמורים בתורה הן חזרת חסה ועושין תמך חרבנה והמרור כל אחד מחמש מני רנו נקרא מרור אם אחר אחד חמשת כזית יצא והוא שו לחין יוצא בקח שלהן אפילו יבשם שלק כבשן בשלן אין יוצא בהן בסדר

זוהר אנ נהנה ש משה תפתח עוברת זוהר דף כה למטה ודו מלכה אמר הורני אדני דרכך אלך בך תורת אמת הכל אחד אפילו מי שלא בקי עלזה התעורר לך למוד מי יודע ש נשמע נשמ פמר לא תעשו ע במשפט לא תעו במשפט כמשמעו אב דקפ משפם ד ג לא ד פני דן א במ כל כך כונן למשפט כסמן ישט מהמר יאמר אדוני ע קדושה אמר ומ על השמיים אלוהים שברך לאבותינו הקדושים עם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה הוא יברך וישמור מן צור כל הקהל

הקדוש קדמה יברך יתכון זכה יתכון אמן מלא משאלות בכם לטובה ולברכה בריאות ושמחה גם אלה ששומעים בבית השם יברך אותם כל הברכות בעזרת השם בנחת בשמחה בישועה גדולה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות בריות בשמחות וכן י רצון ונאמר אמן בי חנניה בן הקשה אומר צוש