הדף היומי מסכת קידושין דף לה-לו הרב בניהו שמואלי שליט"א צום גדליה ג תשרי תשפד

[מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏s בוקר טוב מכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש צום גדליה ג בתשרי תשפד הנה זכינו לעבור את השבת ואת יום הדין הגדול נורה של יומיים יומ עריכת של ראש השנה וידוע כשזה חל בשבת יש מי שאומר שזה לא דבר פשוט אבל הערוך לנר כותב כשראש השנה אחד בשבת השבת מגינה בפרט אם אדם מקבל עליו לשמור את השבת המלכה מקבל עליו תוספת השבת המלכה איזה כלומר להתחזק בשבת לעשות כמה שהוא יכול לכבוד שבת זה השבת תגן עליו שיהיה לו שנה טובה מבורכת אז

כך יהיה לכולנו אבל הביאו על זה הרוך לנר הביא על זה משל הוא אמר מה זה למה כל כך השבת יקבל עליו ככה שמירת שבת וגן עליו אז אומר הארוך נר משל יפה מאוד משל לאיזה שער חשוב מאוד שהייתה לו שהיה לו איזה איזה אחד מהעובדים מה עוזרים שלו היה שר חשוב חשוב מאוד והיה לו אחד העוזרים שלו שחטא אבל חטא חד חמור לשר בזה צריך השר להעניש אותו חזק ועד כדי כך אפילו יכול להיות מיתה היה בעיה גדולה הוא היה עצוב אשתו ראה אותו אומרת

לו מה יש לך בעלי מה קרה סיפר לה שהוא באמת חטא על אסר ויכול להיות שזה דין אפילו עד כדי כך של מוות הוא לא יודע מה לעשות ה אומר אתה דואג אני יש לי ידידות גדולה עם השר אני יכולה ללכת להמליץ עליך אמרלה ברצינות אומר כן אני עובדת שמה לא והשר אוהב אותי ואני מכירה אני אלך לדבר בשבילך ובאמת היא הלכה פסה את השר והסבירה לו שבעלה באמת בן אדם טוב יצר הרע פיטה אותו אנחנו מבקשים סליחה נשיח שזה לא יהיה יותר וזה הס אמר

טוב מחול בסדר אם את ממליצה עליו אין בעיה וכך היה ראה את זה חבר שלו שגם היה עובד והוא היה שר האוצר היה יכול לגנוב לו הרבה כסף הוא אמר בוא גם אשתי עובדת שם ואני ניקח כסף ואחר כך נשלח את האישה היא תטפל טוב גם הוא היה עשה עשה לקח חבילות גדולות טפס אותו עשה אחר כך הוא אומר יעשה כבר שמו אותו במעשר עכשיו תכף יהיה לו משפט חריף אמר לאשתו תרי תלכי תדברי בשבילי וזה וזה אז היא אמרה לו טוב אני אלך הלכה המלך

הוא שומע אותה סר אומר לי אבל מה זה אני רואה לך שריטות בפנים אני רואה לך פה עים בידיים אז אחד העוזרים אומר בענה אתה לא יודע אכזרי כזה מכה אותה מה שה הוא מושל עליה מה ואת באת לגן עליו אומרת אני חייבת מה אני אעשה אם לא תקבל עוד מכות אמר ככה עכשיו נכבד עליו מעשר ולא רק זה גם תליה צריך לו אז אומר אז כשבאו ההוא לדון אותו אז הוא אומר אבל למה אשתו של ההוא דיברה ניצל למה אשתי דיברה ללא ניצל אומר הו

אשתו צדקן הוא מכבד אותה הוא עושה לה הכל אבל אתה מכה אותה אומר זה השבת אומר גדולה השבת שתגן מי שמכבד את השבת והכל הילכת לם ניצל ושה לותו אבל מי שמחלל שבת בא הקדוש ברוך הוא רואה השבת פגועה ממנו מה זה כירות האלה אומרים זה עשה לה מה מה הקדוש ברוך הוא ימליץ עליו לכן עכשיו לכן כשחל ראש השנה בשבת שאין שופר מה ירחם מה יעזור לעם ישראל מה יעזור להם לעם ישראל אומר מה יעזור להם יעזור להם זה השבת שיקבלו עליהם שמירת שבת בכלל

החתם סופ בכלל אחתם סוף נו בכלל החתם סופר הוא אומר שזה השבת היא מעלה גדולה כשחל בשבת יש מיתוק הדינים גדולים חתם סופר אומר צריך מיתוק הדין מה העניין ש מיתוק הדין אומר ש הקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל ממתק להם את הדין כלומר בדרך כלל שנגזר לאיזה מישהו מיטה אז יוצא בבדי של מעלה הקדוש ברוך הוא אמר ימות אוא יהיה חולה אבל כשזה בשבת הוא לא אומר ימות אומר יחיה עד יום פלוני אבל לא אין לא יצא למה ברגע שאומר ימות נוצר מזה מלאך

שעושה בעיות גדולות עכשיו אין את המלאך הזה הקדוש ברוך הוא אמר חי עת יום פנוני עכשיו אפשר לבטל לסדר טוב השם יזכנו לעובדו לראה אותו כן אנחנו בדף היומי היום למדנו ביום שבת למדנו דף לה ויום שישי כבר הגענו לל ה בנקודתיים אז כמה שהזמן קצר אנו נתחיל ישר נקודותיים בדף ל שנצליח להגיד את הדף של היום בזמן אז אנחנו למטה יש בכל מצוות לא תעשה שם הגענו ביום שישי בדף לה למטה נקודותיים מש אתה למדת בשבת קצת טוב זכית נקודותיים בסדר אז בעזרת השם השם

יזכה אותנו לעשות רצונו ולנצל את הימים האלה כמה שאפשר כל רגע ורגע כן בכל אמרנו במשנה בכל מצוות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה אחד האנשים ואחד האנשים חייבין כל מצוות לא תעשה מצוות עשה אמרנו במשנה שהזמן גרמה אנשים פטורות לומדים את זה מתפילין מצוות עשה שלא הע זמן גרמה נשים חייבות בין האנשים ב בין הנשים בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה מצוות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה כשהזמן גורם או לא הזמן גורם נשים חייבות גם האנשים גם

הנשים מנן מילה מאיפה לומדים שנשים חייבות בכל מצוות לא תעשה לא תעשה נשים חייבות אמר רב יהודה אמר כתנ דבר רבי ישמעאל אמר קרא איש או אישה אמר נקרא איש או אישה כי יעשו מכל חטאות האדם ששבע הקדוש הכתוב אישה לאיש לכל עונשים שבתורה כתוב בפורש בתורה איש וישה כי יעשו מכל חטאות האדם למעול מעל באדוני והשמה הנפש ההי אתה רואה אשבה כדוב הקדוש ברוך הוא אמר לא תעשה לא לעשות לעבור על טות חטאות לשם הוא עשה ששב קדוש אישה לאיש לכל חטאות בין בין לו

שעונשו מלכות בן ל שעונשו כרת שבה הקדוש הכתוב לכל אנשים שבתורה גם להבין שעו שם מיתה זה תנ זה מי אמר לנו תנא דו רבי ישמעאל תנא דבר רבי אליעזר תנא מוסיפה הגמרא שתי הדרשות אינן קשורות לעצם הסוגיה שנשים במצוות חייבות במצוות לא תעשה למדנו עונשים וכול לבין לה בוא נראה עכשיו אז אומר דרב חזקיה תנ אמר קרא והמית איש או אישה אשבה כתוב אישה לאיש לכל מיתות שבתורה כתוב הגב שור ואם שור נגע הוא מתמו ששו והוא עד בבעלי ולא ישמרנו והשור זה המית איש

או אישה השור יסכל וגם בעליו לומת אתה רואה שישבה הכתוב ישה לאיש לכל מתות שבתורה שווה עונש ההורג אישה לעונש ההורג איש אותו דבר פה לומדים במית איש או אישה שבע כדו בשישה לאיש לכל מיתות שבתורה שעונש שלור אישה כמו ונש של הורג איש אז מפה לומדים שהכל שווה בדין לא תעשה הכל שווה בצריכה למה צריך להשמיע לנו פעמיים שישבו נשים לאנשים בשלושת דברים גם כתוב איש וישה כעסו מכל חטאות האדם למעון מן בהשם וגם וגם דבר רבי אליעזר תנא אמר כרא אשר תשים לפניהם א

זה דילגתי על זה דבר רבי אליעזר תנא אמר כרא אשר תשים לפניהם בלשון רבים משבע כדוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה ואחר כך ראינו דנדו חזקיה תנא אמקר ומית אשו אישה שב כדוב אישה לאיש לכו מדות שבתורה למה צריך לשלוש לימודים גם מה שאמר תנ ד רבי ישמעאל איש אישה כי יעשו מכל חטאות האדם וגם תנד ברבי אליעזר אמר כרא אשר תשים לפניהם בלשון רבים וגם דבר חזקיה תנא והמית איש ואישה ששבה כדוב אישה לאיש לכל מיטות שבתורה וצריכה תורה היא צריכה להשמיע לנו שישבו נשים

לאנשים בשלושת הדברים למה דש נחמת אם היה משביע לי רק מה שאמר ד רבי ישמעאל שאישה לאיש גב עונשים שרק בזה הייתי אומר רק בזה שב משום כפרה חס רחמנה עלה כן איש וישה כישו מכל חתור האדם ב בהשם והשמה הנפש האי והתודו את חטאתם אשר עשו וכולי למה גבי כפרה התורה חסה על הישה שיהיה לה כפרה תביא קורבן על שבועת שקר שכריש פיקדון שהופקד אצלה וכולי אבל דינין לגבי חיוב המונות אמא איש דבר משא ומתן הייתי אומר רק איש דבר משא ומתן אן אישה לא

אז הוא יהיה חיה בדיני ממונות אישה היא לא רגילה במסע ומתן אז היא לא נסתה על דיני ממונות לכן צריך גם להגיד לי במדיני ממונות אשב כתוב אישה לאיש ויש מנן ה הה הי משמיע תורה אישה לאיש גבי דיני ממונות משום דיותה היא זה מקור החיים שלה חייה שהרי אם לא תהיה שווה בדיני ממונות איין לה חיים אנשים יגזלו ממנה היא תגזול את אחרים כולם יתרחקו ממנה תהיה בבעייה גדולה אבל כופר כשהרגש הרג אישה הייתי אומר שישלם כופר הייתי אומר איש דבר מצוות אין כלומר איש

שחיה במצוות אז חיבת בעל השור לשלם כופר ורשי המת כיוון שבטו לאטו מן המצוות אישה לא אבל אם הרג אשור אישה שהיא לא חייבת במצוות הייתי אומר בעל אשור לא היא חיייב לשלם כופר להושע לכן אמר לי גם את זה ויש מינן ה רק היה משמיע מ שאישה גבל את השלום כופר הייתי אומר רק בזה אישה שווה לאיש בשום איבוד נשמה מה הבת לה את הנשמה שלה הרג הרג אז לכן חס רחמנא עלה תורה חסה על התורה הא וני שתה הורג אותה אבל הנח תר תה

משני הדברים הראשונים שזה גבי עונשים וגבי דיני ממונות אם לא הייתי אומר שלא ישבע אישה לאיש צריכה לכן צריך לשבע לי גם בדיני עונשים גם בדיני ממונות וגם לעניין הריגה שלושה מר עד פה בסדר נמשיך אמרנו במשנה שכל מצוות לא תעשה אחד האנשים ואחד הנשים חייבות חוץ בכל מצוות לא תעשה חוץ מבל תקיף ובל תשחית גם אמרנו ובל תטמא למתים כומר בל תקיפו פאת ראשכם אישה אישה פטורה מזה כל מצ צות לא תעשה לא תקיפו פאת ראשכם זה לא זה רק איש אישה מותר לה להקיף

פאת הראש היא רוצה פה לעשות עגול פה לגלח את השערות שלה קצת פה שלא יראו לה את השערות מותר ובר תשחית לא תשחית פאת זקניך אסור לאדם לגלח שיער ראשו בטעם את זקנו אבל א יש חמש פאות ככה אנחנו יודעים תער לא יעבור על ראשו יש חמש פאות בזקן צריך לא להשחית אותם אישה מותר לה אם גדל לזקן אתה שומע ובל תטמא למתים הגמ אומרת גם מותר לה טמות למתים מה אומרת בשת מהבר לטמ למתים למה אישה פטורה כת אמור לכהנים בני אהרון לנפש לא טמ

בעמיו בני אהרון ולא בנות אהרון בני אהרון אסורים נתמה למתים ולא בנות אהרון לא נצטוו על זה אלא בת תקיף ובת תשחית מנלן מאיפה אנחנו יודעים שאישה סולה להקיף את הראש בבלת שית פת זקניך נכתב תאצ את הגמרא התורה הסמיכה את הייסורים האלה אד לשני לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקניך כל ככה כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה כל מי שמצווה באיסור השחתת פאת הזקן אז הוא מצווה לא להקיף פאת הראש ואנ שי ולא איתנו בהשחתה נשים הם לא מצוות באיסור השחתת פאת הזקן לכן

אין אותם במצוות לא תקיפו פאת ראשכם מותר לה להקיף כיוון שאינה בהשחתה אז גם אינה בהקפה כי זה נאמר ביחד עכשיו מאיפה אנחנו יודעים שאישה היא לא בהשחתת פאת הזקן מותר לה להשחית פאת זקנה קשם הגמרא תגיד אומן דלא איתנו בהשחתה מאיפה לומדים שאישה אישה לא מצוב נשים לא מצוות בהשחתת הזקן פאות הזקן אבת אמה צברה אבת לת לאו קודם אם מתרס לך תשמע פשוט אישה מטבעה אין הזקן זה הכל מחר את השם את השם ברך אותנו ברך אותנו מצוה אז זה אישה כיוון ש ין

י בהשחתת זקן אתה מבין אז זה אז לכן לא שייך בה אז אין הגם בפל תקיף ו פעת ראשכם פנ אבל מה יהיה הדין מאיר אם עכשיו אישה היא לא רוצה שיהיה בעל הזקן אז הוא אז הוא הולך לנוח היא לוקחת סכין והיא מורידה לו היא משחיטה לו את הזקן נראה כמו שהיא פטורה בזה למה אינלה בהשחתת זקן שלה אז אין לה השחתת כיוון שאין לה בהשחתת זקן אז גם אין לה בפאת הראש ז זה המפרשים שואלים למה מה זה קשור אם היא אינה בהשחתת זקן

למה אם היא תשחית פעת זקן של בעלה של אחרים היא תהיה ספרית ויבוא צ לספר אוי ואבוי על הדם או האיסור זה השחתה עצמה כין שאין לה זקן אז אינה אינה אסורה גם בהשחתת זכן האיש אומר מדבר על זה הרטבה לעצרות יוסף ועוד הוא גם אין לו איסוף הוא יש לו והיא באת אמא קרה ויש פסוק מה הפסוק תוספות אומר למה צריך פסוק אם יש רבם תומר למה נגזרה שבעה מוכח לי שפיר טוב ואי בת אמה קרא דמר קרא לא תקיפו פאת ראשכם לא תשחית פאת

זקניך דשנה קר בדיבורי למה התורה שינתה לא תקיפו פאת ראשכם אמר של שניכם ראשכם וולא תשחית פאת זקניך למה התורה שינתה זקניך היה אומר ז כנכן ו זה חוזר על כל עם ישראל לא תקיפו פעת ר שכם אישה מותר לה להקיף עת הראש חוזר על עם ישראל בכללות למה אבל למה שינתה ואם כן נכתוב רחמנה פעד זקכם מ זקנך שמת גם גדה וגם מי פרים כהן שיור ואם כן שנשים מצוות ביש שתת זכן כתוב רחמנא פאת זקנ כם כמו שאמר פאת ר שכם יגיד פעת זקכם

מהי זקניך בלשון יחיד זקניך ולא זקן אשתך ב ללמד דווקא לא תשחי פעת זקניך איש אסור להשחית אבל אישה אם צמח לזקן מותרת בהשחתה יפה ולא ואישה לא מצווה שלא להשחית את זקנה והתניה הגמרה שואלת והתניה זכן איי איי איי והתניה באמצע השיעור אבל הכל טוב הכל טו לזור בצ עוד אחר כך אני אסביר לך תן ולא אישה לא מצובה לשחת זקן והתניה זקן אישה ושרי שעלו שיער כמר הפנים של האישה וסרי זכן האישה וסרי כלומר בגיל 60 70 הוא סריס אבל גדל לו פתאום זקן

למה אחד מסימני סריס שאין לו זכן אבל אם גדל לו כשהיה בגיל 70 חתיר ואישה שאלה שיער הרי אין כזקן לכל דבריהם הנה מהיב להשחתה שאסור להשחית כזקן האיש אז קשה אתה אמרת לי שאישה ר את השחי את הזקן אמר הבילה השחתה לא מצית אמרת אי אפשר לומר שכוונת הבריתה שאסור לאישה ול השריש להשחית זקנם למה דליף פעת פעת מבני אהרון למה לומדים איסור השחתת זקן שנאמר לישראל בגזירה שווה מפעת פעד כל ישראל מאיפה יודעים שאסור להשכיב מפעת בני אהרון מסו השחתת הזקן שנאמר לכהנים מה

לאלן נשים פטורות למה בני אהרון דברת בני אהרון ולא בנות אהרון רק בני אהרון הזכרים אף כאן נשים פטורות איסור השחתת זקן כי לומדים את זה השחתה מבני אהרון למה שמה כתוב לגבי ישראל כתוב ולא תשחית פאת זקניך גבי כהנים כתוב פאת זקנם לא יגלחו אז אומר וי סביר לן איזה גמרא שואלת אז זה אז לכן לא שייך הגמרא שואלת וי סביר לן דכי כתב בני אהרון הכול ענין כתיב אם היינו סוברים שהמיעוט בני אהרון נאמר בתחילת ציווי הכהנים נאמר על כל הציוויים שבפרשה שבכולם בנות

אהרון לא מצוות למה הייתה צריכה לכתוב לי בנות שבנות ישראל לא מצוות באיסור השחתת הזקן מגזרה שבה של פאה פאה אשתו קר מינה בתתי בקל וחומר תשתוק התורה מזה ותלמד מה בקל וחומר מכהנות מה ונמנה ומה כהנים שריב בהם הכתוב מצוות יתרות איסור טומאה למת עבודה בית המקדש בני אהרון ולא בנות אהרון דווקא בני אהרון הבנות שלהם לא מצוות בסור השחתת זקן ישראל וכ שכן שיהיה מותרות בהשחתת זקן למה צריך פסוק תרצת הגמרא אלי גזרה שבה כיפור תוציא את סדר העבודה שלי קצת איזה חמש שש

לא זה סדר העבודה זה חמש הגמרה מתרצת איליו גזרה שווה לא הייתה התורה מלמדת את זה מגזרה שבה הייתי לומד הפסק העניין הייתי אומר שמעו ש בני אהרון ולא בנות אהרון זה נאמר רק על מצוות סמוכות לפסוק אבל אשתה לכן ולא על איסור השחתת הזקן ככ הייתי לומד לכן צריך לי את הגזרה שווה אמ שואלת אשת מ הפסיק העניין עדיין עדיין מה מועיל של למדנו גזירה שווה הרי עדיין אפשר לומר שהמיעוט נאמר רק ל איסור טומאה שכתוב בסמוך אליו אבל לא באיסור השחתת זקן שבזה גם

גם בנות אהרון מצוות אין מקור לומר שבנות ישראל פתולות מסור השחתת הזקן ואם משום גזר השבה אם תאמר שבהכרח נאמר המאות על יסור השחתת הזקן יש לנו גזירה שבת יסור השחתה כמו לישראל ולא בא ללמד אותנו שנ ישראל מותרות בדת זקן אז אם ככה מלך ד תניה שלומר אני אגיד לך אתה יודע למה הוא צריך גזירה שבה ללמד את הדין ששנינו בבריתה לא לא יגלחו כתוב אצל הכוהנים פעת זקנם לא יגלחו אם היה כתוב רק פסוק רק לא יגלחו פעת זקנם לא יגלחו יכול גידו במספר

יה חייו גם כן סתם אדם כהן ג במספריים יהיה חייב לא הדין הוא שלא חייב אתמיד לומר לא תשחית פעת זקניך לכן כתוב מפורש בישראל כתוב לא תשחית וגילוח במספריים זה לא נקרא השחתה ונלמד שהאיסור שנאמר לכהנים מאיפה אני לומד אותו מאיסור שנאמר לישראל בגזירה שבה שגם כהנים לא אסורים אלא רק בדרך השחתה לא תשחית אבל במספריים מותר אז אם ככה הה פסוק נאמר ישראל יכול לקטו במלכת ובני יהיה חייב זה סוג מן מקצוע כזה שלגל בהם יהיה חייו תעמיד ומר לא יגלחו האיסור שנאמר לישראל

מאיסור שנאמר לכוהנים מזרה שבה שזה אין שגם ישראל לא אסורים אלא בדרך גילוח ה כיצד גילוח שיש בהשחתה ואומר זה טעה כ אין צריך גילוח שיש בהשחתה שנאמר שזה נאשר אומר זה טעה רק בזה יש איסור לגלה פעת הזקן אז כיון שצריך גזר שבה ללמד אותי באיזה כלי אסור להשחית את הזקן אז מאיפה נלמד שנפתור את בנות אהרון מאיסור של השחתת הזקן וללמוד מהגזרה שבע שגם בנות ישראל פטורות אתה רוצה ללמוד על איסור שבנות הערות מצוות שאסור להם מאיפה תלמד שבנות ישראל מותרות בהשחתת הזקן שמזה

תלמד את בני ישראל מאיפה תלמד למה אני צריך את זה לגזירה שבה של כלי שאסור להשיר את הזקן הגמרא אומרת אם כן נכתוב כרא אתעד שבזק מהי פעת זקניך שמה מנתרת אם זהר שב בא ללמוד רק באיזה כלי אסור השחית למה התורה כתבה את פעת זקניך היה צריך להגיד לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את שבזק זה מתייחס פאת הזקן ולמה כתוב פאת זקניך מהתור הזה לומד שני דברים לומדים מגזרה שווה גם באיזה קרי וגם אני לומד מהגזרה שווה שנשים פטורות הגמרא שואלת אלא הד תניה

לכאן האיש והשרייה הו שיער רהן כי זכן לכו דברי למה יחתה כ לאיזה הלכה זה נאמר הוכחנו ש מותרות בהשחתה אמר מזוה לטומאת נגעים ן טומאת נגעים ש דיני נגע צרעת יש יש בשיער הם חלוקים מדיני נגע של בשר אז לכן נשמע אתת רואה שיש לזקן האישה והסר דין כמו זכן האיש כמו שיער זה כן האיש למה יש הבדל בין נגע שבשער לנגע שבבשר ואם צמח לה שיער בזקן אז הנגע צרעת יש לודין כמו כמו שאנחנו ודים בשיער האיש א הגמרה דוכה לא תומת נגעים ביד

כתיבה באיש או אישה כיה בונרה בראש או בזקן זה כתוב מפורש בתורה אני לא צריך את זה ללמוד לי את זה אלא אמר זותה לטהרת נגעים הבריתה באה להשמיע לנו שז כן האישה וכזה כן האיש ניין טהרת נגעים כשבאה להטהר מנגע שהיה להם בזקן אז דין טהרתה כאיש שמגלח את כל שערו מביא שתני ציפורים גם היא געים לפשוטה כיוון ד בטומאה היא בטהרה היא אלו אם אתה למד שיש דין טומאה שכתוב בתורה ואיש או אישה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן אז אותו דבר לטהרה

אומרת לא נכון לגבי טומאת נגעים מה ששנו נצטרך בכל זאת צדקה תח צדדים כתיב הייתי אומר חושב לבאר שאין כוונת הפסוק שאישה כאיש לעניין נגעי זקן אלא לצדדים כתיב איש או אישה כיה בונה רע בראש שהאישה כ איש נגה הראש אבל או בזקן הדר עתן לאיש הייתי אומר זה רק חוזר לאיש יש לו זקן לא לאישה גם משמע עלי שזה גם הולך ניגי זקן גם של אישה אם אישה צמח לה גם כן אין לטו ואין לטהרה כן כן אנחנו נעצור פה נחזור אליכם נלמד דף לו

מכאן שהיה לכולם נחת בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש ג לחודש תשרי תשפד הנה בעזרת האל ושועתי היום זה יום השלישי לעשרת ימי תשובה כבר עברנו יום ומים שלמים של עשרת תשובה שזה המוח של כל השנה אתם יודעים ביומיים האלה זה כנגד שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו כל עשרת מתשובה זה עשרת הדיברות יוצא שני הדיברות הראשונות זה כנגד זכור ושמור שבדיבור אחד נאמרו ולכן הם כומר רכת דמיה יום היומיים היה לנו יום שבת ויום ראשון איזה ימים איזה מתנה מהקדוש ברוך הוא שהקדוש

ברוך הוא אומר לנו אני דן את העולם אבל מבקש מכם תחזרו בתשובה שאני רוצה שיצא משפטם לשנה טובה מבורכת לכן מה אומר הקדוש ברוך הוא תשמעו תקחו את עצמכם לידיים איך כתוב דרשו השם ימצאו קראו יותו קרוב דרשו השם בהמצאו אוו ימים אלו השכינה יורדת לתוך עם ישראל ל זה עשרת ימי תשובה ועם ישראל יכול לשוב אפילו מעבירות חמורות איך כתוב שובה ישראל דשם אלוהיך כי כשלת בעוון עוון זה מזיד שובה ישראל עשרת ימי תשובה זה שורש של כל השנה צריך להתרחק מכל נדנד עבירה למה

שלא יכלו למצוא אצלו שום חסרון עכשיו ביום כיפור וצריך אדם לנצל אותם במלואם לא אפילו רגע למה לא לאבד את המתנות היקרות שנתנו ל השם דברך איך אדם יאבד דברים כאלה אורות כאלה גדולים נתן הקדוש ברוך הוא מתנות כאלה יום כזה קדוש כלומר ימים האלה ערה ימים אתה יודע תראה מה שכותב הפלא יועץ פלא יועץ אומר דבר הוא הוא ימי עשרת תשובה יש להם אור גדול וקדושה מיוחדת וההבדל בין ימי התשוב שוה בין ימים רגילים לעשות ם תשובה כ הבדל האור מהחושך תראה מה הוא אומר

זה לא דבר פשוט כ הבדל האור מן החושך אתה יודע מה זה הבדל בין שמש לירח זה הבדל של עשרת ימי תשובה ואם ביום שבת של עשרת ימי תשובה אוך אוך אוך ביום הכיפורים זה שיא שבשיא לכן פיתחו לי פתח כפתחו של מחת ואני אפתח לכם פתח כפתחו של עולם זה בשאר ימים מה נענה עכשיו זה אור גדול כזה הקדוש ברוך הוא מאיר עלינו כמו כמה זה דבר גדול כמה כמה לכן הימים האלה ימים חשובים לנצל אותם כמה שאפשר לא לאבד אדם ותים לנו לאסוף מרגר

יגיד אני לא יכול עכשיו איך חביבי אתה עכשיו תעבוד יום אחד תאסוף לכל החיים עכשיו ת ימים האלה זה לכל החיים של הבן אדם בפרט לשנה אבל שיהיה לבן אדם חיים טובים שיהיה לו נחת שיהיה לו נחת מהילדים מה שצריך לעבוד כל השנה ומי יודע אם דפקו הם פתחו לו פה ברגע אחת כ הבדל האור מן החושך ממש דבר גדול לפעמים אדם רוצה למשל צריך לחפור באיזה מקום לבניין עכשיו יש שמה הכוס סל אם תיתן לו פטיש והזמין הוא יכול לחפור את זה אכלי הזמן ין

מה לא אכלו מה הוא צריך אז היו עושים ברוד י יש שיטות בשביל ברגע אחת להוציא את הכל זה לא שאדם יכול בזה בפטיש והזמין אומר כל השנה זה כמו פטיש וזמי אבל הימים הללו זה בולדוזרים עובדים זה כוח אדיר שאפשר בטח שאפשר ברגע אתה מרים עשי נגיד אתה רוצה להרים בניין אדיר זה יכול לקחת לך כמה שנים אבל כשיהיה זמן טוב שבוע ימים אתה יכול להח תלוי מה הכוח של הזמן יש כלים טובים יש עובדים טובים מהר בפות אספר לכם משל על זה שכתוב בספרים

הוא אומר היה יהודי אחד מסכן עני מרוד יש לו 10 ילדים אין מה לאכול היה גר באיזה חורבה בקושי היה לו תקע אחד בבית תקע תקע שקע שקע ששם הוא יכול לשים לפעמים את התנור אפיה לאפות לו לחם אבל אבל באותו רגע א אפשר גם לכבש בגדים ואז כשהוא צריך לכבש בגדים מוציא את התנור אפיה אי אפשר לאפות צריך לשים אה בחמש בגדים וכן הלאה ככה זה הולך איפה שהוא היה גר היה יום הולדת גדולה למלך היה לו שמחה גדולה אמר תן מתנה מה המתנה מכונה

יעשו כן יעשו הגרלה בכל העיר איזה יהודי יזכה למכונה שמדפיסה את השטרות של המדינה אצלהם שמה מדפיסים יש להם מכונות של 500 יורו בפעם אחת צבע סגול 500 יורו בפעם אחת מכונות מדפיסות אתה יודע מה זה יצא המזל שלו של העני הזה הביא את זה לבית הוא שם את זה בשקע מתחיל לראות טוק טוק טוק השטרות יוצאות אוו איזה שמחה זה בא הבן שלו מוציא את התקע אומר לו אני רוצה עכשיו לעשות לחם מה אתה לחם עכשיו תראה יש לנו פה אני אקנה לך הרבה לחם

עזוב אותך אשתו מוציאה אומרת לו אני רוצה לעשות כביסה עכשיו הם לא מבינים זה עכשיו אוצרות שעתיים יש לנו אוצר מאבד אותו מי שעכשיו לא מנצל את הימים זה כמו המסכן הזה שלא ידע לנצל לכן צריך עכשיו לקחת את עצמנו לידיים הימים האלה ימים הכי חשובים שיש הקדוש ברוך הוא נתן לנו כאלה סות מתנה צריך ממש אותם זה והפוך מי שגם חוטא זה החומ החומר שלו הכי קשה מאבד את הזמן חום מה חביבי נתנו לך מכות זהב אתה עושה במכות זהב ואתה הולך לשטויות ולכן צריך

לשים לב חזק האדם על לא לוותר על זה ובה כל אחד יחשוב כמה פעמים הולך אז לכן היום זה יום צום צר צום גדליה גדליה בן אחיקם אתם יודעים כשחיים נבוכדנצר מלך בבל את בית המקדש הגלה את העם לבבל השאיר בארץ כתוב דלת העם והפקיד עליהם את גדליה חיקם היהודים שישבו במואב בעמון באדום בשאר הארצות שמע שנתן מלך בכל שארית ליהודה לשארית יהודה הפקיד להם את גדליהו וישובו אל ארץ יהודה ויעבדו את הקרמים אשר נתן להם המלך בבן וגם אלה שהלכו לממון ומואב לכל מיני מקומות

חזרו למה יש פה את גדרה בן אחיקם ויש פה הרבה מה לעשות אבל בני עמון מלך בני עמון היייתה עינות צרה במה שיש פה בשארית יהודה שלח את ישמעאל בן נתניה להכות את נפש גדליהו בחודש השביעי בא ישמעאל בן גדליהו למצפה ואמרו לו לגדליה לגדליה בן אחיקם שמע ישמעאל רוצה להרוג אותך לרצוח אותך הוא לא האמין לא קיבל לשון הרע שלא רצה לקבל לשון הרע והוא קיבל את ישמעאל בכבוד גדול וישמעאל הרג את ליהו ואת רוב היהודים אשר היו שם ישמעאל הזה ואת הכשדים היהודים שנשארו

פה חששו מנקמת מלך בבל ברחו למצרים ככה התפזרו שרית פלטה והארץ נשארה שממה לכן צורך כל ה בגלל זה קבעו צום השביעי ביום הריגת גדליה בחודש השביעי וכתוב ב ברמה בטור והוא נפסק ברמה שבש וכתב גם רבנו ירוחם בראש השנה נהרג ד בן חקם לכן לא מטענים בחג נדחה להיום ליום השלישי וכך כותב גם רב הארי בשאר הכוונות הוא אומר ביום השלישי מתקבצים כל הגבורות והדינים בבינה שלה ואיין תקיעת שופר למתק את הדינים לכן ביום הזה נהרג גדליה בן אחיקם אז לכן שכולם מיתתן של צדיקים

כשריפת בית אלוהינו כמו שכתבו קבעו צום על חורבן בית המקדש גם קבעו צום על מות גדריה היום זה גם פטירת רבי רבי אפריים הכהן המעורבים של רבי שלום הכהן עליו השלום סכן המקובלים כן עוד רבי יוסף חיים טע על קלקל בבגדד אמרו לו שהוא בגיל 20 אני אמר לכם יצחק דורי שתפסו אותו כשהוא היה בחור רווק אומר אני הייתי רווק בחור קצת מבוגר בבגדד והייתי לומד קבלה אז הוא אומר תפסו אותו שהוא לומד קבלה והוא רוק אמרו לו הרבנים טוב תלך לחם אפרים והוא יגיד אם

אתה יכול להמשיך או לא אז הוא הלך לחם אפרים למד איתו קצת אמר כן אתה יכול ללמוד קבלה אז הוא אומר לי הרב אתה יודע אגיד לך גם חכם אפרים היה רווק עדיין כן הוא אומר לי גם ת הוא מספר לי הוא אומר גם עדיין חכם אפרים לא התחתן הוא התחתן מאוחר היה מקובל גדול והוא רווק עדיין הוא אומר ליך יצחק דורי היה חסידה קדישה התחתן משפחת רבי עזה היה אישה צדיקה גדולה גדולה הביאה לו שתי בנים ובת הבת היא אשתו של רבי אליהו חמת שהיה

כאן עליו השלום הא נפטרה ולא ושתי בנים זה חכם שלום הכהן ורבי רפין כהן פען השם ירי חמ בטוב השם יתן לו בריאות כן אבל ה היה חסידה קדישה פעם באו אליו בחלום בליל שבת ואמרו לו שהבשר שיש לו בחמין לא כשר אומר איך זה יכול להיות אני קניתי את זה ב אדם ירא שמיים אני בעצמי קניתי שכולם סומכים עליו בא לבית בירר היייתה שמה איזה אחת שעובדת אצלהם מקום אחר והיא לא היא רצתה שהחמין יהיה טעים לרב הלכה קנתה שומן כבש לשינו בפנים שזה יהיה

טעים אבל היא לא ידעת שזה לא קשר אז תראה איך הציד אותו מן השמיים ו כל הזמן עומד עם חכם שלמן אליהו כל הזמן שניהם היו מקובלים דולים הוא היה ראש המקובלים של פלת יוסף אחרי שהוא נפטר חם סמן אליהו היה הוא נפטר כמו היום חם סמן אליהו נפטר בראש השנה אבל רבי אפרים כהן נפטר ביום כמו היום בצום גדליה ואז מורנו ראש הישיבה רבי יודה צדקה הספיד אותו כולם היו מהזה שהיה זוכה לכול חות אחרי כיפור ש למה הרב נפטר ככה אמר להם הרבי יז

צדקא איך הוא פתח את הדרשה שלו להספיד אותו ככה שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מביתו לשכת פרדין ראש השיבה היה יודע תעבודה ככה הוא דרש עליו עכשיו נפתר שבוע שעבר שרב ס שבוע שעב כן נכון 104 כן הוא לא היה כדו כן אמא אחרת לא או אמ ו זה הבן הגדול מהאמא הזאת זה הבן הגדול לא לא לא צריך אותו שלא יגדל אותו כן אולי נגיד איזה תפילה פה למה אתם יודעים עכשיו בימים האלה רבי יוסף חיים סידר לנו תפילות מיוחדות יש לכם

ימי הרחמים נעשה גם היום סדר תשליך זה טוב איפה כולם יש לכם את זה אתם יודעים איזה דף זה כן גם אנחנו פה עושים ככה ככה היה מנהג ביתן כן מה זה לא הולכים אף מקום פה בישיבה שמים דלי ועושים אבל מחר למשל אני הולך לבת ים לוקח את כל הקהל איתי ואנחנו עושים עושים בים עוד הפעם רבי יוסף ח אומר כל יום תעשה אתה רואה הנה אז עכשיו נעשה פה תביא רגע את ספר כזה אני אפתח לך ואני אגיד לך איזה דף זה שכולם ידעו

סרים אח למה לקחו את זה זה לא הפקר אות בסדר אני כבר מבין לך הנה זה דף ת קסט ת קסט פה זה תסג תן לו תן לו ש עשינו בבית כנסת ו כמו נהר מתחת לבית כנסת שמה עשינו ו גם פה עשינו אבל לעשות פעמיים ט אצלך פה מה זה לא זה א לא הבתי את שמתי את זה בצד לא וד בוא נעשה ביחד חובה פ נ כז שכי בתים ונאמר מ אין כמוך נושא עון פ כחפץ חש נותנו ותשר במצות ים כל חת תתן

אמת ליעקב ו תגלים ומפעים בעולם העצלות בחודש השביעי הזה נפתחים שרי רחמים כדי לקבל הש בתשובה כובו ח עלינו ועל כל בני בתנו כ ל אחנו כל הקהל הקדוש ק את תנוכי אתה אד וצא בתשובה יםה צית אותנו על ידי משה דך נאמר ד עיה י רשו א קו יותם הבים כפי ממנו ד כתוב לאמ ש ך א ששאל צדות הוא ימ עלינו ם ג הדינו כתום עכ בו ש ככתוב שום גיד פי ד פסיק ו רצון מלפניך ששך שפע וברכ מעמק הב שהוא הנתיב שנקרא

הבינה הנתיב הזה שבתוך הבינה תעורר הנתיב העליון שבוע כלו מים זכרים להמשיך כות כנגד מן שעלים מנתיב התחתון שבבינה מד אלוהים זה נאמר עומ כ צחים ממנו דברך הכל נו תפילת משה ח שאמר ואת הדג מזל השמיני הנקרא צא חסד מזל הנקרא נש משם פרצוף לפרצוף קדוש קדישים ישראל שלום טובה וברכה בחיים חן חמים רב צלה כוזה תפילה לפרנסה כל יום הוא עושה רתמ תשובה כל יום נתפלל על פרנסה כל יום טוב שיהיה ישועות אנחנו הולכים לשופטים איך היה הפטרה של חנה שמואל סליחה שמואל איך

היה ההפטרה של חנה או אנחנו שמואל א' פרק ב' פסוק כ כח נתחיל ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכוהן לעלות על מזבחי להקטיר קטורת לשפות לפני תנה לבית אביך את כל אישי בני ישראל זה בני עלי שהם לא הלכו יפה פרק ב פרק ב פסוק עכשיו כט למה תבעטו בזבח ומנחת אשר צתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריחם מראשית כל מנחת ישראל עמי לכן נאום אדוני אלו ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך התהלכו לפני עד עולם ואתני אום אדוני חלילה לי כי מכבדי אכבד ובוזי

יקלו אויבו איזה בעיה אומר אני אמרתי תלכו לפניי שמשו בכהונה גדולה אבל לא מי שמכבד אותי אני אכבד אותו אחזיר לו שימוש הכהונה לבני פנחס בן אלעזר הם כיבדו אותי מכנו את קנתי ובוזי אלה בני עלי שביזו את המקום יקל כבודם לכן בני שלמה גירש את אבייתר מכהן להשם היה מזרע עלי וכי אין צדוק תחתיו הנה ימים באים נודעתי ורע דעתי את זרועך ואת זרוע בית אביך מהיות זקן בביתך אוי ואבוי הוא הכרית את ממשלתו לא יהיה מושל בשר זקן נקראים זקני העם והיא בדתה צור

צר מעון בכל אשר יטיב את ישראל ולא י זקן בבתך כל הימים כמר לא יהיה מהם כהן גדול או כלום ואיש לא הכית לך מעי מזבחי לכלות את עיניך ודיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים וואי וואי וואי אומר לא מכל מקום אני אאבד אותם אבל ישמשו במזבח יראו עתם אבל כל גדלי ביתו ימותו אנשים וזך עוד אשר יבוא אן שני בניך אל חופני ופנחס ביום אחד ימותו שניהם וק וקים אותי לי כהן נאמן כאשר בדבי ובנפשי יעשה ניתי לו בית נאמן תלך לפני משיחי

כל הימים והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאורת כסף כיקר לחים ווא וואו ווא ואמר ספה חנינה אל אחת הכהונות לאכול פת לחם אסוף אותי תרם כבה ושמואל שוכב בך כן עכשיו פרק ג נקרא מזה קצת שלא יהיה בעיות ונער שמו משרת את אדוני לפני עלי ודבר אדוני הה יקר בימים ההם אין חזו נפרד אין נבואה ממש והי ביום ההוא ואלי שוכב בחומו נו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות נר אלוהים תרם יכבו שוכב בכל אדו ש ארון אלוהים ויקרא אדוני שמואל ויאמר אנני ויה

וצלי ויאמר ניני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב ויוסף אדוני כרעות שמואל ויקום שמואל וילך אלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכו שמואל תרם ידע את אדוני רם רלה אליו ד הגלה אליו דבר אדוני זה הגענו פסוק ח שניות פני המשנה תן צדקה מי שלא נתן ע שלושה ימים יתן היום ן 10 מכה אח זה כן הכי טוב את הסיפור שיהיה 10 צ חילה תופסים חזק בבקשה וא שלמה מורד בן בטיה מורד בן בטיה ישן שלוש ימים

זה ישן שלוש ימים נבדה זה אין בן אנחנו מגילה פרק א' משנה י אין בן במה גדולה לבמה קטנה כבמה ציבור זה נקרא במה גדולה היה במשכן היה בגלגל בנוב בגבעון דבב קטנה זה בבת יחיד שאז היה עושה כל אחד ליד הבית שלו אלא פסחים כל יחיד היה מקריב פסחו בבמה קטנה לא בבמה קטנה סליחה אלא בבמה גדולה טעיתי זה הכלל כל שהוא נדר ונדר קרב בבמה קטנה יכול שאין ו לא נידר ולא נידב אין איןו קרב בבמה הקטנה אין לה דווקא בממה גדולה כמו זבחים

יא אין בין שינו לירושלים בזמן שעמד שם המשכן לירושלים בזמן בית המקדש אלא שבשלו אוכלים קדשים קלים בכל הרואה כל מקום שרואים משם את שילו היה אפשר לאכול קדשים קלים ובירושלים דווקא לפני מן החומה כאן וכאן בין בשילו בן בירושלים קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הכלים דווקא קדושת שילו יש אחרי התר חרבה שילו ותרו הבמות יש אחרי ההיתר קדושת ירושלים אין אחרי התר אפילו אח שאחר בית המקדש אין התר לבמות לעולם עוד משנה פרק שני משנה א' הקורא את המגילה למפריע לא יצא הקרה מהסוף להתחלה

לא יצא מה מסוף המגילה הוא קרא כן הוא מתחכם כן אשתי אמרה לי שפה בראש השנה הייתה אישה אחת שהייתה הופכת הדפים מהסוף להתחלה אמרתי לה אולי זה אנגלית אולי הה כתוב לו באנגלית קורא את המגילה למפריע לא יצא אתה יודע מה אמרו על זה רבותינו מי שקורא את המגילה ואומר המעשה הזה של המגילה זה היה פעם וזה לא כל שנה ושנה לא יצא ידי חובתו קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא אבל אותה לעזות בלעז והלוע ש שמה אשורית יצא בכל זאת אפילו

שהוא לא מבין יצא אתה יודע מה זה לועז הוא רק מדבר ספרנית או יידיש אתה מדבר ספונית לא אני רק עירקית וערבית טוב יופי בשפת הגמרא לא בדיוק קורסטן זה יותר שפת הגמרא שת הגמר מה מה פירוש עז לועז זה אחד שמדבר כמו הוא רק יודע לדבר פרסית לועז כל לועזית פה שרה לא יודע לדבר עברית יש אשכנזים בבר קודמים לדבר יידיש למה התכוון דוד המלך לעם וד מצרים מדברים עברית א לא הי מצרים כן פי בית המדרש נגיד קודם להצלחת ראובן בן רבקה וו נשמת

אביו שמואל בן גוהל בת משיח דבורה בת משיח וגם ציפורה בת גוסטון שתי אדוני רדי תמיד כ ממני בלימות משה איך היה אתה היית החזן זכו זכו אני הייתי חזן במוסף בבוקר ש שח קדשך שכים כל ישראל זכו הקהל הם בקשו שאני נפשנו יעק גורש כ למעלה עלינו אחוך ברוך א קודש ברכו את אדני מיון שמיים וא היום אנחנו דף לו לו צדיקים לא לכוח שעכשיו אנחנו כבר ביום השלישי של עש ימי תשובה נזכה ככה באמת להיות צדיקים הגענו לאיסי זה רפואה אתם יודעים איסי תנה

איציק יצחק זה איסי איסי ראייתם את איסיס זה פה זה בתחילת השורות הרחבות שורה שנייה אסי תנ אף ב קרחו נשים פטורות ראיתם את זה למטה שורות רחבות שורה שנייה דף ל ה עמוד הומ אמרנו במשנה שנשים חייבות בכל מצוות לא תעשה כל מצוות לא תעשה נשים חייבות חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תתמ למתים כלומר מותר לה להקיף את הראש אם יש לה פה קצת צערות מותר לה ליישר ובל תשחית בעד זקן גדל הזקן מותר לעשות בתער ומותר לה לתמות למתים בני אהרון ולא בינות

אהרון איסי מוסיף עוד דבר שמותר לה איסי תנה אף בא קרחו מה היו עושים מ היה צער הלמד גדול אז היו תולשים את השערות מצער שהל מת בזה גם אישה פטורה היא תורשת את השערות מצער אז אדם עובר עליו לא יקראו כוחה בראשם אבל אישה כתוב בתורה כך לא תשימו כוחה בין עיניך ם למת דרך הגויים היה לקרח קרחת בראשם בגלל אבל על המת זה השרה התורה ושיעור כוחה כמו שראו בראש כגריס פנוי בלא שערות ככה הגמרא אומרת במסכת מכות אז אי אפשר לתלוש צרר לאיש

אסור לעשות כוחה כזאת אשה פטורה נשים פטורות מה היתה מדיסי למה אומר שבזה גם אישה פטורה דדריש אחי בנים אתם לאדוני אלוהיכם לא תתגודדו ולא תשימו כוחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה לאדוני אלוהיך מדייקת גרה מלשון הפסוק בנים ולא בנות לכורח הנה בנים אתם לא לא תתגודדו ולא תשמו כורחה בין עיניכם למת דווקא בנים איסור כורחה אבל נשים פטורות הגמרא שואלת אתה אומר לכחה או א לגדידה מי אמר שזה ממעט לפתור נשים לכחה לאיסור השני איסור כורחה למה כתוב שמה לא תתגודדו ולא תשימו

כורחה אונ אנ לגדידה אולי זה נאמר על איסור הראשון שדינו איסור לא תתגודדו בזה אין אישה אבל בכוך יש אישה חייבת מה זה גדידה להתגודד להתגודד מה הפשט לעשות אגודות אגודות בר מתרצת כשהוא אומר כי עם קדוש אתה לאדוני אלוהיך א אפשר ומר כך כשהוא אומר כעם קדוש אתה לאדוני אלוהיך ר גדידה אמור איסור גדידה לגבי נשים כבר כעם קדוש אתה גם אין בכלל עם המה אני מקיים בנים המה אני מקיים בנים ולא בנות כורחה שכתוב בנים הלא אישה היא בכלל גדידה כי עם קדוש אתה

בנים בלא בנות לכורח ומה ראית לרבות את הגדיד או להוציא את ה כורחה למה ראית לרבות גדידה לאסור על אנשים כיוון שנקראים עם ולהוציא את הכרחה לפטרל מאיסור כורחה מאיסור בנים תאמר להפך מסור עם אני ארבה את הכרחה שהיא בכלל עם ואסורה קדוש גדידה אני אגיד לך שהי בנים הפוך כן מרבה אני אז הגמרה מתרצת אומר יש ריבוי ומעות מרבה אני את גדידה שישנה במקום שיער ושלא במקום שיער גדידה זה לא משנה מה במקום שיער לא תתגודדו במקום שער ולא בקם סליחה לא תתגודדו אני טעיתי

יש לא תתגודדו לעשו אגודות אגודות פה לא לא תתגודדו זה להרביץ בסכין כמו ראית ערבים יש להם הם הם פוצעים את הראש שלהם וזה נותנים מכות בסכין להוריד דם להוריד דם סליחה זה תתגודדו אה זה תתגודדו זה לא תתגודדו לא אני אמרתי לו אגודות טעיתי יש כזה אגודות זה לא פה מרבה נית ה גדידה שישנה במקום שער שלא במקום שער גם במצח לא יכול להכות יש את זה ערבים לפעמים הם רוצים להראות ככה הם עושים זה שמה אצל זה אצל פרס שמה באס בהן מרביצים אכזרים

אכזרים יותר גרועים מבהמות הוא מוצא אני את הכוח שאין אלה במקום שיער אז לכן מסבר שפות מיסור כוחה שיש רק במקום שגדל בו שיער ולחייב אותם באיסור גדידה שזה בין במקום שיער בין שלא במקום שיער בסדר נתראה ראשי מרבינו גדידה שישנה במקום שיער שלא במקום שער הוא מוציא גדידה הנה ראית יש רבשי אומר וחוקי האמורי היו על מתיהם זה גם נקרא שריטה גדידה למעשה זה אותו דבר רק רק גדידה זה בכלי בכלי ואילו שריטה זה ביד אז גם כברים גם נשים אני גכן והם הבנים ולא

בנות בין קורחה בן לגדידה אולי שניהם ע שניהם דיבר למעט וכי כתב כי עם קדוש אתה לאדוני אלוהייך בשריטה הוא דכתיב הנהה הולך אחר איסור שריטה כתוב בתורה בשרת הנפש לא תתנו בבשרכם לא תשרטו שגם זה דומה לגדידה אלא זה ביד וזה בכלי כמו שאמרנו והגדירה תהיה מותרת האישה והשריטה תהיה אסורה אומר לו כסבר איסי שריטה גדידה אחתי איסור אחד אסור לשרוד בין ביד בין בכלי אין חילוק ביניהם לדעתו זה איסי בן יהודה הביה אמר אתה יודע מה הטעם של איסי הנו תעמיסי למה הוא פותר

את אנשים מברק רחו קרחה בראשם בזה אישה לא חייבת רק איש חייב על המת היו כורכים כורחה דגמר כורחה כורחה מבני אהרון כ שמה כתוב מהלא עלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות כמו בבני אהרון נשים פטורות מה שהם כתוב להם לא יקרחו כוכב בראשם אצל הכהנים נשים פטורות למה בני אהרון ולא בנות אהרון למה כל שישנו בבל תקיף ישנו בבל תשחית פטורות דורשים ככה לגבי כל ייסורי כהנים בני אהרון ולא בנות ההרות אף כאן באיסור כוח שנאמר לישראל נשים פטורות סי רן הגמר שואלת אז

זה הביה אומר גמר כוחה כוחה מבני אהרון אז לכן נשים פטורות אני לומד את זה מבני אהרון רק בני אהרון ולא בנות אהרון נשים פטור ת בחומר שכוב מצות רות בני אהרון ולא בנות אהרון ישראל וכל שכן שואלת כש למה צריך בכלל פסוק למה צריך גזירה שווה כן למה צריך אתכן למה צריך לי את זה למה דכתיב מה שכתוב בני אהרון ולא בנות אהרון זהו זה עלכל ציוויי הכהנים שבפרשה כולם בנות אהרון לא מצוות למה התורה צריכה ללמד אותנו שבנות ישראל לא מצוות באיסור כוחם מגזירה

שבה כוחה כוחה לא צריך ללמד אותי את זה מגזרה שבה נשתוק מנה מהגזרה שבה בתתי בכל וחומר ונמנה ומה כהנים שבא בהן כתוב מצוות יתרות איסור טומאה טומאה למת עבודה בבית המקדש בני בזה אני אומר דווקא בני אהרון ולא בנות אהרון אפילו שכונות לא מצוות באיסור כוחה ישראל לא כל שכן שאיין להם מצוות יתרות לא כל שכן שנשים לא מצוות על איסור כוחה אז למה צריך גזרה שווה כוחה כוחה אומר אליו גזרה שווה צריך אם לא היייתה התורה מלמדת אותי את כורחה כרחה גזרה שבה אמנה

הפסיק העניין הייתי אומר שהמיעוט של בני אהרון ולא בנות אהרון זה רק על מצוות הסמוכות לפסוק הזה לא ל איסור קרחו כורחה בראשם לכן צריך לקורח כורחה ללמד אותי שעל זה פתולות אז הגמרה אומרת עדיין אשתנה מנמה הפסיק העניין מה מועיל הגזירה שווה כוחה כוחה אני יכול להגיד לך המיעוט נאמר רק על איסורי טומאה שכתובים בסמוך אליו אבל באיסור כוחה גם בנות אהרון מצוות אז אין מקור מאיפה לדמות ש בנות ישראל פטורות במצווה הזאת ואם תגיד לי ום משום גזירה שווה אם תאמר בהכרח נאמר המעות

גם על איסור כוחה למה יש סגירה שבה על איסור כוחה שנאמר לישראל וזה לא בא ללמד אותנו שבנות ישראל לא מצוות באיסור כוחה אז הגמרא שואלת עדיין מבע ללך ד תניה עדיין נשמה ב הגזירה שווה כלומר עדיין אני אגיד לך אם יישום גזירה שווה אני צריך את הגזירה שווה כוחה לא נכון זה לא כמו שאני אומר כלומר אם אם אתה תרצה לומר שבכה המיעוט על גבי איסור כוחך זה המיעוט זה נאמר גם על איסור כוחה בני אהרון ולא בין אותנו והרי יש גזירה שבה הגזירה ש

זה לאזה לא ב ללמד אות שבנות ישראל לא מצוות באיסור כה אח אז אם כן למה היא באה אני אגיד לך למה היא בא הנה מבעלה לכדי תניה ללמד הדין ששנינו בבריתה לא יקרחו אומרת הבריתה אם היה כתוב רק בפסוק לא יקרחו יכול אפילו קרח ארבע וחמש כוחות לא יהיה חייב אלא אחת אם היה כתוב לא יקרחו ההיה חייב רק אחת מה על כורחה על כל כורחה כורחה אדם עשה על המת א שתיים שלוש ארבע קרחות הייתי אומר תחייב על זה רק אחת לא לא קרחו

כורחה הכרחה זה יתור לחייב כל אחת ואחת בראשם מה תמיד לומר אחר כך כתוב לאקרו כוח בראשם לפי שנאמר לא תתגודדו לא תשימו כורך בין עיניכם למת י לא יהיה חייב אלא בין העיניים השיער שמקביל העיניים לא כל הראש מנין לרבות כל הראש תם לומר בראשם אז עיטור הזה לחייב על הראש כבין העיניים ראשם עדיין ואין לי אל כהנים לימוד שחייב על כל מקום בראש אל כהנים אפשר לומר רק עליהם החמירה התורה לחייב על כל הראש שריבה בהם מצוות יתרות ישראל מן שחיב ל כל מקום

בראש נאמר כאן כורחה בכהנים ונאמר להלן בישראל כורחה מה כאן חייב על כל כורחה וכורח בכהנים מלכות חייב על כל כורחה כורחה ככתוב לא יקרחו כורחה וחייב על הראש כבין העיניים אף לאלן חייב כל כוכה וכוחה חייב על הראש כבין העיניים זה לומדים ועוד לומדים ומה להלן על מת בישראל שאיסור ר שעושה כחה על מת למה הוא עצוב עליו ועל זה נאמר לא תשימו כוחה בין עיניכם אף כאן על מת גם כאן מה שנאמר כהנים גם כאן לגבי כהנים האיסור כוחה זה רק על מת אז

לכן כמה שצריך את הגזירה שבה ללמד אותי מה זה איסור כוחה אז מאנין לנו לפתור בנות אהרון מאיסור הזה וללמד מהגזרה שבה שגם בנות ישראל פטורות מי אמר אני עדיין צריך את זה בשביל ללמד לאיסור כוחה שהגזרה שבה ללמד אותי איסור כוחה ש לא רק עשה לא התחייב רק אחת החייב כמה אם עשה חמש קרחות חייב על כל אחד כל אחד צריך לדול בשבילו אז הגמרא אומרת אם כן יכתוב קרח מהי כוחה שמת מינה תרת אם הגזרה שבה לא בא ללמד לגבי פטור נשים תכתוב בלי

קור ח בראשם למה כתוב קורחה לומדים מגזרה שבה שגם נשים פתולות גם חייב על כל קרחת וקורח את וגם שנשים פתולות מאיר אתה איתי רבה אמר היינו תעמדי סי אומר אני אגיד לך למה אסי פותר נשים מאיסור כוחה עדיף בין עיניכם מתפילין מה להנה נשים פתורות אף כאן נשים פתורות דומ גזרה שבה כתוב פה לא יקרחו כוך בין עיני בין עיניהם למת וכתוב שמה וו טוטפות בין עיניך בתפילין בין עיניכם אז מה להלן ויו טוטפות בין עיניכם כוחה כתוב לא תשימו כוחך בין עיניכם למת מה

להלן מתפילין נשים פטורות כמו שדרש קש לתלמוד תורה פרשה הראשונה למדנו נשים פטורות מתפילין אף כאן נשים בתורות גם לאיסור כוחה נשים ייו פטורות מפה לומדים אלי בגלל הן פטורות בגלל זה רבא אומר זה טעמו של איסי לא כמו אביה ורבא מה הטעמה לא אמר כאביה למה הוא אמר היה צריך להגיד קורח אמר קורחה טרטה גם אמרנו גם שבנות ישראל גם גזירה שבה וגם שבנות תשאל פתולות למה לא למד כמו הביה אומר קרח כורחה לא משמע לי אומר לא משמן טרש הזה קרח זה כמו כורחה

אי אפשר ליתר מזה שני דברים אפשר כן הוא לא משמע הוא לא משמע עליו עליו אני וביה מה הטעמה לא אמר כרבה למה באמת הוא לא אמר כרבה זה יפה הגזירה שווה הזאת מתפילין כן אבל תפילין זה יעשה ש אמ מה אומר אי אפשר אמר לך תפילין גופו מהחג אמר לה מה להלן מקום עושים כורחה בגובה של ראש אף כאן מקום הנחה בגובה של ראש התפילין עצמ ומד כורחה אומר למה אי אפשר ללמוד לפתור נשים מקורך בגזירה שבה של בין עיניכם בין עיניכם מתפילין אני יודע

אני אגיד לך תפילין גופו הטעם כי תפילין גופו מהחג אמר מאיפה לומד זירה שבה זו לומדים מצוות תפילין צמה מה להלן באיסור כוכה כתוב בין עיניכם זה לא על המצח אלא זה בין העיניים למעלה בראש מקום שעושים כורחה בגובה של ראש אף כאן לגבי תפילין בין עיניכם זה מקום כורחה זה מקום הנחה גובה הראש לא בין העיניים כמו הקראים האלה אלא פה איפה שעכשיו עומד התפילין עכשיו הגמרא אומרת בן לאבה בן לרבה הי בנים אתם מ דרשה ב בןב בן רבים לא בהרו את טעמו של

איסי כמו שאמרה הגמרא בתחילה שלומד מבנים אתם להשם אלוהיכם בדף לה למעלה הם לא למדו מבנים שנשים פטורות הם למדו מקרא חרנה אז בןב בן לרבה הי בנים אתם מה ידרש ב זה מיותר להם ה מבע תני בנים אתם לאדוני אלוהיכם בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרואים בנים אם אתם נוהגים מנהג בנים לקיים מצוות ללמוד תורה ללכת בדרכי השם אתם נקראים בנים של הקדוש ברוך הוא אם אין אתם נוהגים מנהג בנים אן אתם קרועים בנים בנים אתם להשם אלוהיכם מתי אתם קראים בנים להשם אלוהיכם

כשאתם משמרים מצוותיו אם אתם שומרים מצוותיו אתם נקראים בנים להשם זה הבן איש חי שואל מ מי הביא את הדרשה סתם התורה היא באה להגיד ל לא בנהג שנוהגים בנהג בנים סתם התורה באה להגיד כל עם יש נקראים בנים להשם כל גבנה אתם בנים ש שואל את זה הבן איש חי תמיד מה למה נדרוש את הדרשה הזאת אומר ללא אומר למה לא כתוב אתם בנים להשם אלוהיכם ה צריך להגיד אתם בנים להשם אלוהיכם אלא אמר בנים אתם להגיד כאשר בנים כאשר אתם להשם בנים אתם להשם

אלוהיכם כשאתם להשם אלוהיכם אתם נקראים בנים יפה יפה מאוד זה רבי יוסף חיים אבל עכשיו היה למדנו את זה בזה עכשיו במוסף של ראש השנה היום הרת עולם היום היום הרת ול היום יעמיד במשפט כל צור עול אם כבני אם כבדים יש בנים יש עבדים יש בן יש עבת הרת עולם זה ממילה הריון באותו יום הוא נולד או נכנס לליון גם הרת זה לשון נולד כמו שכתוב לילה אמר הורה גבר ילד הגבר כן גם נקרא נולד הלאה אז רבי מאיר אומר אתם בזמן שאתם עושים מי

זה אומר זה רבי יהודה זה רבי יהודה דברי רבי יהו דברי רבי יהודה או רבי מאיר אומר בן כ בן כך אתם קרואים בנים אם נוהגים מנהג בנים לא נוהגים מנהג בנים בנים זה בנים שנאמר בנים שכלים המה נכון הם בנים אבל טיפשים שכלים לא הוציא בדרך מצוות ואומר בנים לא אמון בם אי אין אמון בם נקראים גם בנים ואומר זרע מרעים בנים משחיתים ומר והיה במקום אשר ימר להם לא עמי אתם ימר להם בני חי אז גם שנאמר עליהם לא עמי אתם נאמר להם בני

אל חי אתם בנים של אל חי מוא אומר למה צריך ואומר ואומר ואומר ארבעה פסוקים א וכי תמה כלוד מקרא בניה אולי טיפשים החוטאים מחמת שיש בהם רוח שטות נקראים בנים כילת ב הם נוטו למה מקרא בנים אם אין להם אמונה בקדוש ברוך הוא אמון לא נקראים בנים את שמה ואומר ב א לו אמון בא פסוק השני וכי תמה אפילו שהם אין להם אמון נקראים בנים וכי תמה טוב כלת בהם ותה וד מקור בנים אבל כי פלחו לעבודת כוכבים לא מקור בנים אתה שמה ואומר זרע

מרעים בנים משחיתים משחיתים זה פן תשחטו ועשיתם זה עבודה זרה חייתם הבנים משחיתים הוד קרו בני מעליה לא מקרו לא יחזרו לעולם להיקרות בנים טובים תשמה ואומר והיה במקום אשר אומר להם לא עמי אתם ומר להם בני אל חי תשובו בתשובה חוזרים להיקרא בני הזיקו ענייננו והלכה כרבי מאיר תמיד נקראים בנים לכן כתוב שהמשיח יבוא מטבריה למה כי להראות שלמה בנים רבי מאיר אומר אפילו חוטאים מה לא יהיה נקראים בנים פנ פלאות רבי מיר כן הוא אומר ככה ההלכה ככה כותב האמת ליעקב ניניו בדרך כלל

אומר הרשבא אפילו שקי מלן רבי יהודה ורבי מאיל חיתה כרבי יהודה פה זה כמו רבי מאיר מה זה גם אדם שעובד עבודה זרה נקרא בנו של הקדוש ברוך הוא עובד עבודה זרה לכן אתם יודעים רבי מאיר נקבר מעומד אסור לקבור בן אדם מעומד הוא נקבר בעומד למה בגלל שבתו נעשה עמידה לעם ישראל עם ישראל יכול לעמוד על רוד הזה כן ככה אומר הבן איש חי בגלל לא נעשה עמידה לעם ישראל יש ומרים בגלל שהמשיח יבוא משם אז הוא ראשון שיבוא לקבל פני משיח לא צריך לשכב

עומד שכם שמו היה רבי מאיר אוורי עכשיו מה זה משנה מה קראו לו מיר שהיה מאיר ני יפה אז מה אתה רושה עכשיו להגיד את כל הדרשות בסדר נכון כ שרב מאיר הע לא לאלא אבל זה מפריע לאנשים שמדברים הלאה מחילה מחילה משנה אתה יודע עכשיו בערב ראש השנה הבן איש חי יש לו הרבה את זה את ה והיה במקום אשר ה אומר להם לא עמי אתם אמר להם בנין חי אה קפה וגם של ערב ראש השנה זה אותו דבר משנה עכשיו זה יבאר לנו נשים

הם פסולות בקורבנות להקריב בעצמם להיות כהנת להקריב קורבנות הם לא יכולות יש מעשים שנעשים בקורבן שהאישה פסולה לעשות אותם בוא נראה שתהייה גם כהנת שתהיה מה שתהייה חוץ מסוה ונזירה השמחות והתנופה והגש והקמות וההכרות והמלכות והקבלות והזעה נוהגים באנשים ולא בנשים חוץ ממנחת צותה ונזירה שאיין מניפות אתה יודע לפני שמקריבים קורבן צריך לסמוך עליו השמיכות זה פסולות בנשים אישה לא יכולה לסמוך התפ הנפת המנחה לפני שמגישים אותה למזבח ההגשות הגשת המנחה למזבח המצות קמיצה סולת המנחה לפני הגשתה בקמץ הקטר הקטרת הקטורת המליות מליקת עוף בציפורן

הקבלות קבלת הדם והקורבן במזרק הזות הזאת דם הקורבן על גבי המזבח נוהגים רק באנשים ולא בנשים אפילו שהם כנות כוהנות הם פסולות העבודת האלו חוץ ממנחת צוטה מנחת ר ונזירה שהם מניפות בעצמם בין כוהנות בין ישראליות תראה רשי אומר אינן סומכות ואינן מניפות ואינן מגשת מנחה ואפילו היא כהנת אין עבודה כשרה בה להגיש מנחה בקרן מערבית דרומית כמשפט לתנין אנה פרק ב דסטה ואינה ומצת ומקטרת ינה מולכת עוף ואינה מקבלת דם ואינה מזה דם חטאת העוף חוץ מסוטה נזירה שהם מנפות מחתן בעצמן בין כוהנות בין

ישראל היות שמחתן תעונה תנופה בבעלים נראה עכשיו שמיכות נכתב שהם לא ות על הקורבן נכתב דבר את בני ישראל ושמח בני ישראל סומכים ן בנות ישראל סומכות אתה יודע מה זה לסמוך זה ממש נטלים על על ה שם את הידיים והוא נטלה על זה באוויר הרגליים עולות למעלה זה חזק צריך להיות הרגלי של סומך כן כי אה שען על הפר כן ואז הוא נטלה למעלה הרגליים תנופות דבר בני ישראל והניף בני ישראל מניפים ובנות ישראל מניפות יש כל מיני מניפות שמים את הידיים הבעלים מרימים והכהן

שם מתחת וכך מניפים הגשות נכתב בזאת תורת המנח כותם בני אהרון בני אהרון ולא בנות ארות כמצות והביאה בני אהרון וקמץ בני אהרון ולא בנות אהרון הכתרות כתיב והתירו אותו בני אהרון בני אהרון ולא בנות אהרון המל כתיב ומלק והקטיר מלק את ראשו ממול עורפו וי והקטיר התקש מדקה קטרה כמו הקטרה נשים לא גם מדיק הקבלות כתיב והקריבו בני אהרון ואמר מור והקריבו זו קבלת אז אישה לא בנער זאות שאישה פסולה זאת הזעה דך איפה נעשה הזהה הזאת שפוסלים שצריך לפסול אותם איפה א דפרה תלוי

איך איזה הזה אז הה דך אי ד פרה אם אם זה פרה אדומה שמזה ממנה שבע פעמים כנגד פתח אוהל מועד לא צריך להגיד לי את זה למעט נשים כתוב אלעזר כתוב בה אלעזר הכהן הגבית התורה שתעשה הזה דווקא על ידי כהן גדול אבל שאר הכהנים אפילו שאר הכהנים פסולים לעשות אותה כל שכן נשים והי דפנים אם בהזעות שבפנים כגון הפרוכת ומזבח הזהב ודמו הזהה של פר כהן משוח כתוב גם על זה לא צריך למעט נשים כתוב הכהן המשיח כתוב בה קפידה התורה כהל משוח כל

שכן אשים לא אלא להז דבן עוף להזות דם של חטאת העוף ש להזעת דמה של הכהנים כשרים וחישה המשנה שנשים כוהנות פסולות מאיפה אנחנו יודעים שהיא פסולה להזעת חטאת העו ח דת מק חומר מבן צון מעולת צון ומה בןצ שלא קבע לו כהן ל שחיטתו גם ישראל קשר לשחות קדשים מהזה במ הזהה של קורבן הו איפה זה זה מידה מחת בן עוף דתיה מקל החומר מבין צון מעולת צון מקריב כסף ועז הכהן זורק מדמו על המזבח מהבן צאן שלו קבע לו כהן ל שחיטתו שגם ישר

קשר לשחות קדשים קבע לו כהן עתו כנות פסולות וזרקו בני אהרון הכהנים מדברו על מזבח סביב בני אהרון ולא בנות אהרון בן עוב שקבע לו כהן עם לכתו איין ו דין שיקבע לו כהן זאת ולכן לא צריך נשים פסולות עוד חוץ ממנחת סותה ונזירה שהם מותר להם הם מניפות אמר לרבי אליעזר לרבי אושיה דר רבי ר ושיה בן דורו כה רבי ושיה לא לא תתי בקרך עד אמרת לי לה שמעתה לא תשב על ברכך אז היו ככה יושבים עד שתבא לי את הדין הזה מה מנינ

מנח צותה שתאונה נפה מנלן מה אתה שואל מנלן בגופה כתיב כתוב בגוף המצווה עצמה מה כתוב והניף את המנחה ולקח הכהה מיד האישה את מנחת הקנאות והניף את המנחה לפני השם אין התרופה בבעלים אנלן כמו תופת מנחת סוטה חייבת לעשות על ידי הסוטה עצמה אציה יד יד משלמים כתיב ך ולקח הכול מיד האישה דנה מה כאן כהן אף להלן כהן בסוטה כהן מניפ שר כתוב ולקח כהן אף כן כהן מה לן בעלים מניפים ידיו טב אף כן בעלים א קצד איך זהיה בעלים או כהן הכיצד

כהן מכניס ידו תחת יד בעלים ומניף אז באישה איך הוא יעשה הנ בירושלמי הקשה מדוע לא נחשוש לאירו הכהן בנגיעה באיישה הוא מתרץ שיהיו שמים שהיו שמים הפסק מפה או שהיו מביאים כוהן זקן שאיין לו יצר הרע לשעה אם זה כל הזמן עם הכהן הזקן יש צל הר אסור אל חד פעמי אין כל כך אזה לא חציצה לא עכשיו עוד דבר שואלת תוספות יד הבעלים זה חציצה לידיים של הכהן מטעם זה אנחנו אומרים ששותפים לא יכולים לעשות ביחד אומר לו זה ככה ור ציוותה שיהיה צורת

התקופה שלו ביחד התורה ציוותה כך אק הבד יהיה חציצה מה יהיה אבל עם הבד כן יש חציצה כן נו אז איך עושים כנראה זה מותר בשיני מגישה מותר מר אתה תעשה את ה לאישה מטחת לא לא צריך לא צריך שו כמת הכהן מניח ותה את היד אתה וזה ומשה צעירים אבל אם תשים את היד פה הוא מתחת וך שלושה פחים בלי לנגוע זה כלבו מה הבעיה אי תש מלמעלה ידיים או מלמטה לאחל מלמטה להרים אי מלמטה לא הוא צריך לעזור לה להרים מה קרה לך יעזור

לה אבל לא הגע להן המצוות הרב הי מלמטה הוא מלמעלה בתוך שלושה טפחים ביחד זה כלבו לא איך הוא יעזור לה אם הוא לא נוגע ב איך הוא יעזור איך הוא יניף מה באוויר הוא אומר שמות הקודש הופה רציתי לעשות איזה שיטה שלא יגע כן עד כאן מאיך זה מובן הגמרא בסדר לאט לאט עכשיו אנחנו בהלכות מל טוב לא להביא היום ממתקים בערב כיפור בני נדר יה הברית זה זכות גדול להיכנס לכיפור עם דם המילה הסף את הלכ כן זה הרעיון הוא לעשות את זה בבוקר

אחרי התפילה וישר פה כולם יכלו את הסרדינים זהיה סעודת המילה וגמרנו אבל קשה להם בבוקר מוקדם כנ הם יכולים בת אחרי הדף יומי צי עוד סודה ב צריך עוד סעודה אבל צריך ארבע סודות ב אנחנו ב תצ ח הלכה ט שמה סימנת ציון משה כן וד פעם צ תצ ח הלכה ט צח ט מתחתם אנחות יום טוב בכור בזמן הזה שאין יכול לשחטו בלא מום אין חכם יכול לותו ביום טוב אם יש בו מום ואפילו אם עבר וראה הוא הוא מצא שיש בו מום אין יכול

לשוח אותו אבל אם נולד במומו אבל אם נולד במומו ועבר וראה הוא עכשיו נשחט על פיו אם ראה מו מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לשחט עליו יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו אמום אלית כוון שהתחיל בהתר הגה ם נפל בכור לבור אסור לעלותו ין לא ראוי לשעתו אלא עושה לו פרנסה במקומו יביא לו שם אוכל קצת קובה קצת משהו תוך הבור י אותו ואת בנו שנפלו לבור מעלה את הראשון על מנד לשחטו ואין ה שחטו אומר לא זה לא כדאי אולי ההוא

יותר טוב וחוזר הוא מערים הוא מעלה את השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט גיל בן אדם הוא שואל מה זה מגידים ששים רגילה לא לא מרשון רגילות רגילות גי הוא המורה הוא יודע הכל כן כן יודע יודעו יא בהמה חציה של גול וחצייה של ישראל יכולים לשוחה ביום טוב אפילו יש לה שתיים אפילו יש להם שתיים יכול לשחות שתיהן למה כזה הת בשר אפשר בלא שחיטה ז אז היא ראוייה לזה הרמבם סליחה כבוד הרב תודה אתה יודע עכשיו אנחנו בהרמה מלכות יום כיפור או ממה

זה בעניינים למדנו את הפרק הראשון נכון אה כ שסוף סוף עכשיו אנחנו פרק שני היום צריך ללמוד שלישי נכון יש לך את הלוח בתחילת החוברת פרק ג' זה בג תשרי איזה דף דף כפד אין פה כפד תסתכל לאט לאט מתקי איזה חלק זה ספר זמנים ג א זהזה האוכ תפתח לו לא יודע האוכל ביום הכיפורים מאכלין ראוין דם ככותבת הגסה שפחות מבצה במעט הרי זה חייב חייב כרת מלכות אם אחל במזיד ואם בשוגג חטאת כל אוכלים מצטרפים לשיעור זה כמה מיני אוכלים לא חייב להיות מאותו

אוכל וכן השטה משכין רן שתיית אדם כמלא לוגמיו של השותה כל אחד ואחד לפי לוגמיו שלו חייב וכמה מלא לוגמיו כדי שיסכם לצד אחד של חייו פה יהיה בולט לצד אחד ויראה מלא ושעור זה באדם בינוני פחות מרביעית אל משכים מצטרפין לשעור זה ואכילה ושתיה הם מצטרפין לשיעור אחד לא אוכל לבד זה שני מינים אחד האוכל אוכלין מותרים אחד או שאחד דברים אסורים כגון פיגול נותר בטבל ונבלות טרפות וחלב או דם אועיל ואכל אוכלים רוים לאדם הרי זה חייב כרת משום אוכל ביום הכיפורים לבד מה

שאכל עזוב נבלות טרפות לבד זה בהמה כל אדם אוכל בהמה מה נכון זה נבלה אסור לאכול אבל חייב בשום פורים ג אח ו שתה פחות משיעור זה אינו חייב כרת ואל פי שהוא אסור באכילה ושתיה מן התורה בחצי שיעור אין חייבים כרת אלא עד כשיעור ואוכל ו שותה חצי שיעור מכין אותו מכת מרדות מדרבנן אכל מעט חזר וחזר ואכל וחזר ואכל אם יש מתחילת האכילה הראשונה עד סוף האכילה האחרונה כדי אכילת שלוש ביצים הרי מצרבות כשיעור ואם ל אין מצרבות כשיעור תראה כמה צריך שיהיה ביניהם

שלוש ביצים שתה מעט וחזר ושתה וחזר ושתה וחזר ושתה אם יש מתחילת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ישים אין מצטרפין ה אכל אוכלין שאינן ראוין ממאכל אדם כגון עשבים המרים או רפים הבאושים שרף שיורד מהעידן או ש שתה משקין שאינן ראוין כגון ציר מדגים שנכבש או מורייס וחומץ חי אפילו אחל ושתה מהן הרבה הרי זה פטור מן הכרת אבל מכין אותו מרכת מרדות שתה חומץ מזוג במים חייב הכוסס פלפלין וזנגביל יבש וכיוצא בהם פטור אכל ז גביל רטוב חייב אכל עלי

גפנים פטור לאורים לחה לולבי גפנים ללובים חייב ואלו ואלו הן לולבי גפנים כגון שבלבו התחילו לצמוח בארץ ישראל מראש השנה ועד יום הכיפורים יותר על זה הרי הן כעצים ופטור וכן כל כיוצא באלו אכל צרי במלח בשר מלוח מצרף המלח לבשר ציר שעל גבי ירק מצטרף בפני שמכשירה אוכל המעורבים האוכל כאוכל הן חשובים זה לא שני סוגים היה שבע מאכילה גסה שאכל עד שקץ במזונו ואכל יותר השב הוא פטור כמי שאכל אוכלין שאינה ראוי לאכילה אף עלפי שזה התר ראוי לרעב לרעב מה שאכל אין ראוי

למי ששבע כזה חטא חולה שיש בו סכנה ש לאכול ביום הכיפורים פי שים אומרים לא צריך מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די אמר החולה איני צריך רופא אומר צריך מכין אותו על פיו והוא שיהיה רופא אומן רופא אחד אומר צריך רופא אחד אומר א צריך מכין אותו מקצת מכין אותו מקצת הרופ אומרים צריך מקצת אומ צריך הולכין אחר או אחר הבן לבד שלא אמר החולה צריך אני אבל אם אמר צריך אני מכין אותו לא אמר החולה שהוא צריך קו הרופאים והיו כולם בן ואלו

אומרים צריך כמניין ושאין ו ואל אמרו שצריך כמניין שאמרו אין ו צריך מאכילין אותו מה זה צריך לא צריך כמה הוא צריך להגיד הו ברא שריחה מה זה כמה שהוא אמר צריך מאכילים אותו אפילו ה כל קילו כן הוא צריך הוא ברא שהריח לו חשין באוזנה של יום הכיפורים הוא הריחה מאכל למשל בשר צלי עברה בשוק של הערבים הריחה אם נתקררה דעתה בזיכרון זה מוטב אם לה מאכילין אותה עד שתיישם נמשה בכן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותה עד שיורו עיניו אפילו נבלות שקצים ומאכילים אותו מיד

ואיין משין אותו עד שימצא דברים המותנים אתה יודע אבל הגמרא אומרת שהיה אחד וברא שריחה לחשו לה ולחשה הועילה יצא ממנה רבי יוחנן אחרת החשו יצא ממנה שבתה יצר פרה רשע עשתה לאכול גם אשתו גם אמא שלחם עובדיה היייתה מעוברת עליו היה יום כיפור הוא הוא נולד בין כסה לאסור הריחה ולא הכלה רצה שהביאו לה לאכול נחשו לה בין החייה הנאכלת בין החיה אשר להות כל אישה כי תזריע קטן בתשע שנים וכן הוא בן 10 שנים מחלקן אותו שעות כיצד היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום

מכינים אותו בשלוש היה רגיל בשלוש מכנים אותו בבע לפי כוח הבן מוסיפים ענותו בשעתו בן 11 שנה בן זכר בן נקבה מתענים ומשלים בדברי סופים כדי ‏z איפה אנחנו בת 12 שנה ויום אחד ובן 13 שנה ויום אחד שהביאו שתי סערות הרי הן כגדולים לכל המצוות משלימים התורה אבל אם לא הביאו שתי סערות עדיין קטנים הן ואינם משלימים אליהם דברי סופרים כתן שהוא פחות מבן תשע אין מענין אותו ביום הכיפורים כדי שלא יבואו יד סכנה פרק שלישי זה של היום בזה גומרים הלכות יום הכיפורים אסור

לרחוץ ביום הכיפורים בין חמין ב מצונן בין כל גופו בין אבר אחד אפילו אצבע קטנה אסורה לו שיטה במים והמלך והכלה רוחצים מפניהם כלה כדי שלא תתגנה על בעלה והמלך כדי שייראה ביופיו שנאמר מלך ביופיו חזנ עיניך ועד כמה נקראת כלה עד 30 יום ב מי שהיה מלוכלך בצואה אותית וחץ מקום תנופת כדרכו נו חושש ו מדיחה עוד זה אחד עכשיו עוד דבר מדח אישה ידה אחד במים וצאת תבנה חול רוחץ כדרכו אפי שאינו מסוכן כל חיב טבילות טובן כדרכן בין תשע באב בין יום הכיפורים

היום לא עושים כך אלה זבים בזמנם בטלה התקנה הזאת זה אבל אם יוצא מבית הכיסא שוטף ידיים כן אבל עד כישה צבעות מי שרע קריב בזמן הזה בליל יום הכיפורים אם לח הוא מקנח במפה ודיו אם יבש הוא או שנלך אחץ במקומות המלוכלכים בלבד ומתפלל ואסור לחוץ כל גופו או לטבול שאין הטובל בזמן הזה טהור פני תבואת טומאת מת ואין הרחיצה מקר לתפילה בזמן הזה אלא מנהג ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר ולא אמרו שרואה קרי בליל הכיפורים טובן אלא שתקנו תבלה לבעלי

קריין וכבר בארנו שבת להתקנה זו ד ת שהו לח ביותר כדי שיניח אדם ידו עליו ותעלה בו לח לחות שאם הדביק אותה לידו אחרת תדבק בלחות אסור לשב עליו לא י מלא אדם כלי חרז מים יצטנן בו שמים נוזלים מדפ אפילו כלי מתכות אסור שנטו מים על בשרו מותר להצטנן בפלות כלומר יש לך כלי מים אסור להצטנן בו אתה לא שם עליך אבל הכלי המים בפנים הכלי אסור שלא נטז עליו עד כדי כך אבל יש פירות קררים מותר חם אז מה היו עושים חם נשענים על

דברים קרים היום יש מזגן ברוך השם עוד לקח אדם לוקח אדם מפחד בערב יום הכיפורים ושורה אותה במים ונגבה מעט מניח תחת הבגדים מח מעבירה על פניו ואינו חושש אפי שיש בכור הרבה ו ה הולך להגיד בפני פני אביו או פני מי שהוא גדול ממנו בחוכמה או לקרות בבית המדרש עובר במים על צברו ואינו חושש ועושה מצווה שהלך לעשותה חוזר במים למקומו מותר שאם לא תתיר לו לחזור אינו הולך נמצא נכשל מן המצווה וכן ההולך לשמור פירותיו עובר במים על צב לו ואינו חושש בלבד שלא

יוציא ידיהם מתחת שולי בגדיהם כדרך שעושים בחול ז סו עון מנען בסנדל אפילו ברגלו אחת מותר לצאת בסנדל בסנדל של שעם של גומה וכיוצא בהן קור ך אדם בגד על רגליו כ יצא שרי כושי הארץ מגיע לרגליו מרגיש שהוא יחף תינוקות אף עלפי שהם מותרים באחי שתיה חצה ושיחה מנעין אותה ממעל וסנדל ח מותר לכל אדם נעול את הסנדל מחמת הקרב כיצה שלא תכנו והחיה מותרת לנעול את הסנדל משום צינה מה זה חיה יולדת לא הבנתי בהתחלה חיה חשבתי זה כל 30 יום והחולה כ צא

ב פפי שאין שום סכנה ט אסור לסוך מקצת גופו ככול גופו בין שיחה של תענוג בין שיכה שאינה של תענוג ואם הוא היה חולה א על פי שאיין בו סכנה או שיש לו חטטים בראשו סך כדרכו ון חושש י יש מקומות שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים כדי שיהי לו בושת פנ מתו לא יב ד תשמיש ויש מומ שנהג ש דו ן בעיניו וב די תמיש חל יום הכיפורים ות בשבת חייבים הכל להדליק בכל מקום שדלקת שבת כן הגענו ללחות שביתת יום טוב הנה למדנו

גם עכשיו את הכל עכשיו רגע אבל לא למדנו כמה הלכות על יום כיפור זה למדנו מהרמבם למעלה מנחה בערבית כן באיזה שעה זה טובה ש זה ש זה טוב כן היום יהיה רביית ב מנחה בש ציש מנחה למעלה ש אבל בדיוק שלא לאחר לא לא לפני כן בשיל זה אני אומר לא אחרי הצום כרגיל בשעה הרגילה נעשה מחה נעשה רית נבי איזה ברכה ככ אתה ראית טב בערב יום הכיפורים בש בבוקר צריך לעשות מנהג כפרות אז זה רק העיקר זה בערב כיפור בבוקר זה אז אפשר

למתק את הדינים זה לא עכשיו תלך תעשה על תרנגולת זה כמו שאתה עושה סתם כפלה זה לא המעלה של ערב כיפור ערב כיפור הזמן זה כמו היום ב יום ראשון זה ערב כיפור אחרי תצה צרחות עדיין לא עלה השחר תעשה כפרות בשחיטה זה הזמן מצא לכן אחיטוב זה לבוא לנהר שלום כסף גם ג ואז אחרי שאתה עושה את הכפרות האלה אפשר לעשות ברית מידה מצוין כיס אבל פה עושים שניים בערב כיפור במעטפה פ נגול במטפה שם כסף של תרנגול במרוקו אין רב עושה פה תרנגולים שוחטים

פה לפני על הש לא לא לכל אחד אני מביא תרנגול אני עושה קבוצה נגיד 10 תרגלים 15 ואני עושה בסיבוב הכפרות זהר שלא יאמר לזה ג ילך לשחיטה ועני יעשה הנחת יפסיק מעט תגיד ויכנס אני כ לא כ נכון שסבב תחילה לעצמו לפני שמסובב לאחרים נהגו שבעל הבית מברך על כיסוי הדם אחר כך השני השלישי זה זוכים רח גילוי אליהו סעודה כן גם בפי אומר סוד כיסוי אדם לחלוק לו כבוד למידת הדין שהרי אין דמן של אלו נזרק על המזבח וגם כדי שלא תשלט הפך ארץ

ויש עוד לפרש שלא יתקבצו שם כוחות הטומאה והשדים שאדם הוא מזונם תעשה כיסוי תעשי כיסוי דך אתה לא מצווה לאכול בערב יום הכיפורים להרבות בסעודה ועיקר המצווה ביום לא בלילה מכל מקום טוב לעשות סעודה עם פת גם בלילה והטוב ביותר שאם יש סעודה של ברית מילה שייעשו את הברית בבוקר השקם ואחריה יעשו את הזה את הסעודה אבל זה ברית גדולה ש כל המשרה צך איזה אל מקומ לא הכי טוב שהוא יעשה פה את הברית וקח את המשפחה לאיזה מקום אחר כך איפה מה יהיו עשו נשים

כן בערב כיפור זה מפריע לא מה יעשו נשים הן גם צריכות לאכול משהו אבל בערב כיפור בבוקר מצווה לאכול דג יש בזה מצווה מיוחדת אפשר לאכול גוזו לוס כל הרב כדור היה אוכל אגוזים שקדים צימוקים לא יודע אם היה אוכל אגוזים צימוקים היה ומרבה באכילה בשתייה ביום תשי על ידי כוונות שלו והברכות והמצוות באכילה בשתיית הגופני תקן בכנת יום תשעי ועשירי פיכח הרבה באכילה בשתיה גופנית כנגד שני ימים לפחות יעשה שתי סעודות על הפת כדי שיצטרך לברך הוציא ברכת המזון תקן בבחינת החיצוניות של האכילה ושתיה

והברכה מסעדת הבוקר תקן בבחינת חיצוניות של היום מסעדת מסקת של מחר גם נשים חייבות במצוות אחילה בשתייה את לא יכול לחסוך את חייבות בצו מצווה לאכול דגים בערב יום הכיפורים בשחרית דווקא ויש נוהגים לאכול דגי סרדינים לרמוז לשר הדינים אבל יכול יכול מאוד דג למשל אם ירצו להביא לו דג סלמון או משהו למה לאוניה בבוקר רדים שניה ס לא אבל זה מוצי דג פ מנהג חסידי ביתל בכל ערב יום הכיפורים אחר תפילת שחרית מלכין לכל אחד ארבע פעמים מלכות גם בפרס היה הד היה לכם אב

רצועה של שור בחמור פ בח גם הייתי מקבל מה קיבלת של חזק אבל חזקל מכל מ ידע שונ חמור זוה זהו זה צריך להביא כזה חדש נו הנחות כן מיד לאחר יום כיפור צריך להחליף אל הרמבם צריך להגיע זה מגיע מגיע בחו אפשר להתקשר ש מ לתי ע סת להש רוסה לבנה שופר כתב קפה גדולה שופר יש תוקע שם יש אתה גם היית חזק וד לא תת קצת רש מה עשית עם הזה שמת בפנים לא זה היה בפנים בתוך הכיפה לא ר כיפה מרובה לבן כך

שנלמד תורה טוב כון כן לפתוח דף מד לת פת פ זרך גו ב יד ליך מלך ל ק מלך ב כמלכה רמר ך מע לעו מכל עלו חח גוזל אבי ואמו ואמר פשי אקש ואין אמו חכמה מכב לגדול הב חכמה אחד לכולנו משמש ותך כתר עליון ר כתר לך חר כסר בכל מאמר ד ממר מד ב עקובה כלל בשי כבוד אומר כבוד כבוד מום כו רגום ככבוד דור כבוד וש ובד אח מיד קוב ת עלכל תק מדב מה בזכ תסדר לי מהפסל ג תע איך זה

ר דאבא ופרצוף דאמא לא יודעים איך זה נראה ו לך תגיד אל תגיד סתם עזוב אותך תד חשו קטורת רואה פרצוף דב פרצוף דמה אסור לדבר על זה בהו אדוני אלוהינו שיטור אבותנו לפניך כורת הסמים בזמן שבית המקדש קים כשרותם מש כתוב בתורות אומר אדוני משה קח לך סמים נמים זב ויאמר אדוני קח שמים נמים ז בתמים נ יה בת ה ה נ פתום הקת כצת 368 3ח מה נהה בכל יום גדול ום הכיפור ער יום הכיפורים כ מסבנים היו ב ואלו הן הצורי והציפורן ים

מצורי דבש נחות לות בים ושקדים ויאמר עליהם ירכז ז לאש מנחה מעד צורי ם משקוף זוז מ את הבו הז את פור ממ הוה צא מצ שלושה צ אחד שלושה ני שלשה ים אתור י וזך חסדך ניצ אלו הארץ ויעמוד פנחס פנו אמנו חמ דתך תד הדשה שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דד ש יברך ושמו מצו כל הקהל הקדוש מקל ברך אתכן זכו בריאות ושמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים שמחים ישועות ויהיה כתיבה וחתימה טובה אמ יהיה ישועות גדולות בעזרת השם לנצל

לנצל את הזמן בעזרת השם כל רגע ורגע ימים קדושים זמן קדוש ננצל את הכל אולי בעזרת השם מחר אחרי השיעור נמשיך את השיעור ללמוד סדר העבודה כן עוד פעם אני יכול לחלק מי שצריך יש