הדף היומי מסכת קידושין דף לד הרב בניהו שמואלי שליט"א כט אלול תשפג ערב ראש השנה תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כט באלול תשפ ג ערב ראש השנה בעזרת האלו בשעתו תשפד כולנו מכינים את עצמנו לקראת השנה הבאה עלינו ועליכם ועל כל עמו ישראל לטובה ולברכה שיהיה שנת גאולה שנת ישועה בכל בית יהיה שמחה יהיה ישועה יהיה כתיבה וחתימה טובה בעזרת השם אז הנה יש לנו בעזרת האן השנה זה ראש השנה זה ערב שבת זה ראש השנה שחל בשבת אתם יודעים הגמרא אומרת בסוכה לא תוקעים בשופר תראו מה זה גזרה השם הטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד יעבירנו

ארבע עמות ברשות הרבים חזל ביטלו למיליונים יהודים משך אלפי שנה מצוות תקיעה בשופר בשבת למה גזרה שמה ית לנו בידו איזה אחד שלא ידע ן וילך ללמוד אצל בקי פעם אחת יקרא חלילה שיהודי טלטל שופר בשוגג זה כבר סיבה מספקת לבטל את המצווה היקרה החשובה הזאת מצווה המזכירה לפני השם את עקדת יצחק מצוות שופר עד כדי כך הגמרא אומרת כל שנה שלא תוקעים בה בתחילתה בסופה מריעים בה מפני מלחמות ואיך ש לא תוקעים בה בתחילתה כי חלה בשבת תרא כל זה לא אכפת אלא בשביל שאדם

אחד שיטען יעבור בשוגג יטלטל שופר עדיף שמיליוני יהודים לא יקיימו את המצווה בלבד שיהודי אחד לא יעשה חטא בשוגג אתם מבינים מה שהולך פה חזל הראו לנו חד משמעי לא משתלם לא כדאי עבירה אחת ב של יהודי חמורה במצוות שופר לדורות זה לא פשוט הדבר עכשיו איך אבל מה רבותינו אמרו אם לא מרעים בתחילתה אז מריעים בסופה אל לא כותב הרב יערות דבש רבי נתן איבשיץ הוא אומר אם אדם היה רואה מה הולך לפני תקיעת שופר כל כלכל הדרכים כל כ כל השבילים כל הרחובות מלאים

מלהבות של אש ויש תמרות עשן וכשבא השופר הוא מפזר אותם עכשיו אם זה בשבת אין שופר שיפזר איך אפשר כל זה בגלל שאיזה אחד לא יטעה לטלטל בשבת כל זה בשביל שאחד לא יטעה לטלטל בשבת אלא איך זה באמת מתכפר לעם ישראל רואים מפה מסירות נפש של עם ישראל עם ישראל מוכן הכל לעשות ולמסור את עצמם אפילו שבסוף מריעים תרועת מלחמה מוכנים לעזוב את הכל בשביל בשביל לא לטלטל שאחד יהודי אחד לא יטעה והוא יטלטל אם ככה אמרו לא צריך אז תראה זה עקדה גדולה זה

עקדה אז העקדה הזאת היא נזכרת לפני השם יתברך אומר אומרים לפני השם יתברך תסתכל ריבונו של עולם איך הבנים שלך איך הם מקיימים את המצוות בסירות נפש הלו הלו יכולים אחר כך להתריע מפני מלחמות תסתכל איך הם תסתכל ריבונו של עולם תראה אז זה עושה רושם גדול בשמיים פלא פלאות אם תארו לכם שלא יהיה ולא יבוא פרצת דליקה בשבת באח בתי המגורים מותר להזמין מכ באש קיים חשש פיקוח נפש מה הדין עם עם הדקה פרצה באזור תעשייה אין בתי מגורים בעל הבית עומד ליד המפעל שלו

רואה עולה בלהבות מיליון דולר מפעל שלם ההלכה אומרת אם אומד גוי מותר לבעל הבית לרמוז לו שכל המחבל לא יפסיד אם הגוי ייבין לבד טוב אם לא לא עד כדי כך אסור להגיד בפירוש לכבות כל האיסור לכבות זה רק מדרבנן גם האמירה לגוי לא אסורה אלא מדרבנן מה יש בזה מתרי רבנן לא עושים מה יהיה אם המיליון דולר ישרפו העיקר לא לעבור על איסור דרבנן איסור שהוא דבר מבהיל פחד פחדים ו עוד דוגמה כל אה סוף כל סוף אדם אחד מצא עבודה חיפש לא מצא ברוך

השם יש לו מקור עבודה יש לו 15 נפשות בבית רווח והצלה יום אחד אומר לו הבוס שלו ספר לי בבקשה על פלוני מה הוא עשה אומר לא אשור זה לשון הרע אומר לו תשמע אם אתה לא תספר לי אני מפטר אותך מהעבודה מה הדין יוותר על מקור העבודה ולא יספר טוב יותר להישאר בלי עבודה בלי פרנסה ל15 נפשות ולא לעבור עבירה אז זה החטא זה השורף זה האש השורפת איזה פלאות איזה פלאות תראה מה הקדוש ברוך הוא איך איך רבותינו איך עם ישראל מוסרים נפש תראה

בלילה הזה כמה היו רבבות רבבות רבבות על הכותל המערבי אנשים נשים בת כולם בוכים כולם עושים שיחות איזה איזה דבר גדול זה מה אנחנו צריכים עכשיו זה הזמן היום הזה לקבל עלינו איזה קבלה טובה להתבונן על המעשים שלנו שנלך תמיד בדרך השם עוד דבר אחד קטן אני יודע שהזמן קצר אבל אגיד לכם עוד איזה דבר אחד כן אתה יודע שהיה בת חרושת באנגליה היה בתחרו ששומע הרב גוהן היה בבית חרושת נטלן שומע היה בית חרושת ב באנגליה לאחד מייצר בקבוקים ושה בקבוקים ועושה כל מיני צורות

משהו באופן העיקר היהודי הזה לקח איזה מכונה הזמין מגרמניה איזה מכונה שמייצרת בקבוקים כל שעה 3000 בקבוק וזה אפקט טוב והוא מייצר להרבה חברות והוא מוציא כל יום תערו לכם כל שעה אל בקבוק 3 אל בקבוק תערו לכם הוא מוציא יפה אבל יום אחד הוא רואה המכונה מתחילה לזייף במקום להוציא 3000 מוציא 2500 אחרי חודש מוציאה לו 2000 אחרי זה 1800 אומר מה קורה פה אומר כדאי כדאי כדאי ללכת ל יופי יופי כדאי ללכת צריך את הכל הכל יש הרבה ספרי תורה היום סים כדא ללכד

אז זה אז הוא לא יודע מה לעשות הזמין את התכנים את התכנים הזמין אותם כן בודקים בודקים בודקים בודקים מוצאים כלום אומרים לו תשמע הכל פרפקט היה שמה איזה יהודי חבר שלו גם הוא יש לו מבקבוקים אבל רק 500 בקבוקים בשעה אומר תכבה את המכונות את המנועים תן לי דיקני אני אסדר לך את זה אומר הם לא הצליחו אתה רוצה אומר כן נכנס היה לו לקח איתו מברגה חיזק את הברגים שם יצא נותן 3000 אומר לו איך אתה ידעת לסדר אומר תשמע אין כלום הם אמרו

שאין כלום אמרתי מה יכול להיות הברגים השתחררו קצת אז זה נהיה יותר חלש אז אני חיזקתי את הברגים זה המוסר לנו אנחנו צריכים לחזק את הברגים אנחנו באים כל יום ללמוד אנחנו רוצים אנחנו משתדלים להתפלל משתדלים לעשות רצון השם שהאפקט יהיה הכי טוב צריך מדי פעם לחזק את הברגים למה אדם משתחרר קצת צריך לחזק להדק את הקשרים עם הקדוש ברוך הוא יותר להשים לב על כל תפילה להשים לב על הלימון להשים לב על עצמנו ואז כשרואים את זה ככה בשמיים אוו איזה שמח יהיה איזה יופי

יהיה בעזרת השם השם יזכה אותנו שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה אמ ב שהשנה הזאת יה שנה שזכרנו לחיים חיים של תורה חיים של יראת שמיים חיים של מידות טובות ו שבשביל שנוכל לעשות את זה טוב שיהיה לכולם פרנסה טובה מידור חבה והמנה וכן יהי רצון ונמר אמן אמן טוב אז עכשיו נתחיל את השמואל למה אתם יודעים שמואל זה גמטריה שנה טובה אז אנחנו אצל שמואל הנה ועלי זקן מאוד פרק ב' שמואל א' פרק ב' זה דולק לא תכווה את זה לא צריך אתזה לא שמתי לב

בבקשה טוב שאתה אומר לי לא לא לא צריך שמואל א' פרק ב' פסוק כב ועלי זקן מאוד ושמע את אשר יעשו בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד ויאמר להם למה תעשו כדברים האלה אשר אנוכי שומע ע דבריכם רעים מאת כל העם האלה על אלה על בני כי לא טובה שמועה אשר אנוכי שומע מעבירים עם אדוני אם יחתה איש אם יחתה איש לאיש אופי ללא אלוהים ואם לאדוני יחט ה איש מתפלל לו ולא ישמעו לקו ולא ישמעו לכל אביהם כי חפץ

אדוני להמיתם ונער שמואל הולך ורדן בטוב גם עם אדוני וגם עם אנשים אוהו איך הוא עבד את השם ויבוא איש אלוהים אל עלי ויאמר אליו כ אמר אדוני הנרו נרתי בית אביך ביותם במצרים לבית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראלי לכוהן לעלות על מזבחי להקטיר קטורת לצאת אפוד לפני תנ לבית אביך את כל אישי בני ישראל עד כאן נסיים בטוב תודה שים את זה בחוץ למה אתה צריך להביא אתזה אה אה לא ידעתי שיש בפנים דברים זה נופל לי בזה א אני שמתי ככה קצת כיפ

[מוזיקה] ממש לא לא מה כל אחד את שלו כן אנחנו במשנה לפני כן צדקה יש לנו לתת היום היום כן תשע 10 יאללה אני אתן 11 שתיים חמש אחד אחד הנה שתיים הנה חורש נותן 10 יהיה לך 10 אמן אמן כ לפתוח משניות אנחנו משניות מרינה ראית איך הוא שמח ציון משה כבוד ישיבה הוא שמח שם את הע מה בין ספרים לתפילין אנחנו פרק א' משנה ח מה בין ספרים לתפילין ומזוזות שהספרים נכתבים בכל לשון תפלים מזוזות א נכתבים אלא אשורית רת זה ההבדל רבן שמעון

גמליאל אומר ה בספרים לא התירו שיכתבו אלה יוונית זה היה ה שפה המדוברת עד אז ט אין בן כהן משוח בשמן המשחן מרובה דים אלא פרבה על המצוות על כל המצוות אין בן כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכיפורים בעשירית היפה הגענו משנה י עכשיו יש לנו כבר ספר בסדר אלנו איפה כולם כל העולם כן אנחנו היום דף היומי דף לד אתמול למדנו כבר שני דפים של היום גם היום זה דף לג בכל העולם אבל אנחנו אתמול למדנו גם לב גם לג אז היום אנחנו

לומדים לד ביום שבת נחזור בחזרה וביום יום ראשון נלמד דף לה ונחזור על זה פה ביום ראשון ביום שני כן בלי נדר הלכל כן ג היום גד מחר היום הרב זה לג היום זה דף לג אנחנו לומדים לד אתמול למדנו לג גם עמדנו את זה עושים כן ימי הרחמים טוב שאמרת לי ימי הרחמים לא שמנו לב לפתוח ימי הרחמים שיה שועה אמן היום אנחנו בד ביום כט אצלי זה דף תקל איזה דף אצלך רבי חיים כ איך כ כ מה בכ לימוד ליום כט אלול ה

שענה ה שענ ש ב אשר אותיות חמישה ושנו והצליח בקריאת פרשת יום חמישי הנה למען אות ראשונה שש גדול שמספרה חמישה שם אות אחרונה ש גדול מספר חמישה ראש ששם הדוש ששם הדוש חמישה וחמישי צח פרשת חורשים חיש חסדים ש חשמן שם אלוהים הקדוש חצ ש חיש הנ למען שם הקדוש הדת שיות חמישה ען זכות יוסף הצדיק ש בשמו חמישה אשר רב מאות ידות חש נפש חק חן זכ דוד אבך אשר בחר לו מננ חמישה נו זכות מרדכי הצדיק ען מוצאות הפ ש מצות חמישה ען

קדושת הבים אם כנפיים כל כ חען מצוות קורבנות הנשיאים אשר קרבו זבח השמים אים חמישה עתודים חמישה ן מצצ חמישה כל שו כל שמחה כל חתן וכל ק אומרים כי טוב א חש הברכ של פסו פני אליך הקדוש צמר אשר אותיות אותות ש אותיות כל שהו כינוי סו מספר חשד ען קדושת נמען שלוש פעמים אין אד השנה אבינו אתה רק עוד מעט רגע ויאמר אלוהים ישרצו המים שרת נפש חיה וופ ער פני רקי שמיים וברה אלוהים את התנינים הגדולים נפש החיה הרומז את אשר שרצו המים

למניהם כל אוב כנ ו אלו כט ך אותם אלוהים לאמור ו את המים בימים ועו ערבי בוקר יום חמישי יהי רצון אה יהי רצון מלפניך אד אלוהינו לאבותינו אה או יהי רצון פניך אנו רחמים בזכות כת פרשת של ימי בראשית ש פ בז שקדוש רמוזים בהם בראשי תיבות ות תיבות במצאי תיבות חילופי תיבות הוד הנתן ביום הזה תכל פגם אשר גנו אנחנו ובאים שורשי נפשנו חנול בחינ זהרן פין שנב ב פטות אנה למען כל מגיע ליך מגיע ליך אתה אתה העיקר אנ אדוני מלךך אדני גדו

וגבור פרת ונצ וד חוננו אדוני חוננו כפר לנו אשר פגענו לשלוח על אשר חטאנו לא כיבדנו התורה ולאד ולא החזקנו ולא ברכ ברכי רבנן דשל ה ל אשר אנחנו בעצת רשעים צ ל כבר הקודש בדוש ות תלמידים של ח הרבי הפך והמלך והמשיח יו ס וגבה השם יגם נפשנו בחיים תרא יש עכשיו כתוב אצל ספר סוכת דוד פלצ'י שבערב ראש השנה בעוד השמש על הארץ נקרא פרשת והיה כתבו מתחילה עד ויגר וכולי לקרוז יוצא שהקדוש ברוך הוא מוכל כל העוונות והיה כי תבוא זה אחרי זה

זה בא לכם אחרי זה והיה כי תבוא אל הארץ אשר אד אלוהיך נותן לך נחלה רשתה וש לקחת לך ושמת ב שם ובת הכן אכתי הרץ שנשבע א נוכ פני מב אך וענית ואמרת לפני א ובי גדול עצו צאנו נולום הזה תן דש לפנית אשר בקך בפ בתוכים תכניס נשי נשי מזרים ודך נפשי ר יחידתי עכשיו הדבק יחידתי בי יחידה הח בפרת חי עלמ שת בגת הידיים של דם הטורים רו לגופי בי שעתה שכד מוכ של עמן ע נפשי ממ הו כל הדינים של על צדך

אני יושב שם תהיה ישבתי לפני המקום של יחידו של על שמח נפשי חתך כן עכשיו אנחנו מתחילים את התפילה של בית המדרש שבת כני ור שמת ואל תצל מפי דבר אמת כי אדוני יתן חכמה מפי דעת פונה חוקיך חוקיך אשש ךי מעלות הנה ברכו את אדוני כל עבדי אדוני די בית אדוני בכם חודש ברכו א א מסיון צא שמיים וארץ כן נפתוח היום דף היום לומדים דף לג אנחנו אבל למדנו את זה אתמול אז היום נלמד דף לד להצלחת ראובן בן רבקה ל נשמת אביו שמואל

בן גוהל ל נשמת אביגדור בן בתיה ש ישועה בכל בית ושמחה אמ צרחת מרדכי פרץ בן דינה אמ אמן אמן אלו נשמה שיס לשר אמרנו אמרנו אנחנו בדף לג עמוד ב שתי שורות מלמטה כל מצוות השה שהזמן גרמה אמרנו במשנה כל מצוות עשה שהזמן גרמה הנשים חייבים הזכרים חייבים ונשים פתורות בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמה אחד האנשים ואחד אנשים חייבות תנו רבנן איזו הי מצוות הש שמן גרמה רוצים לדעת מצוות הש שזמן גרמה נשים פתולות ם סוכה מצוות סוכה זה רק בסוכות כל השנה אין

סוכה אתה יכול לשבת בסוכה ו לא עשית כלום לולב גם כן זה רק בסוכות זה נקרא אזמה גורם שיבוא הלולב שופר הנה היום אתה רואה חייב אדם לתקוע תקיעת שופר בראש השנה אז אישה פטורה אבל רוב אנשים קיבלו עליהם לשמוע תקיעת שופר בציצית ציצית גם כן זה מצוות הש שזמן גרמה זה רק ביום זה לא בלילה ותפילין גם תפילין באיזו מצוות עשה שלא הזמן גרמה שכולם חיייבים גם נשים חייבות מזוזה מצוות מזוזה נוהג ביום ובלילה כל הזמן מעכה ועשית מעכה לגגך כל אדם חייב קודם כל

לקבוע בפתח בתום מזוזה וגם כן לעשות מעכה ועשית מעכה לגגך עבדה השבת עבדה בשילוח הכן תראה גם אישה צריכה בשיל הוא חקן בוא נראה וקללה הוא מה זה כלל קבוע שנשים פטורות מכל מצוות הש ש זמן גרמה בוא אני אראה לך יש מצוות הש שהזמן גרמה ונשים חייבות והרי מצא מצא זה מצוות השם ש גרמה ואישה חייבת בלילה הראשון זה מצווה חיובית שנאמר בערב תאכלו מצות אישה חייבת הנה תראה ליל ראשון ראשי אומר שהיא חובה כדכתיב בערב חלו מצות זמן גרם לה בטו בניסן בנשים חייבות

כד בפסחים נשים ד ואכילת מצה דבר תורה שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת מ תאכל עליו מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בל בקום אכול מצה נשם איתנו בבל תאכל חמץ ומצוות לא תעשה הי אז ישלם גם כן בקום אכול מצה שמחה ברגלים יש מצווה לשמוח כדכתיב ושמחת בחגיך תדעו לכם שלהלכה גם ראש השנה נקרא חג שצריך לשמוח בו ראש השנה זה גם חג צריך לשמוח בו כמו שכתוב באצל נחמייה לכ אכול בשמחה לחמך ושתה בטוב לעיניך ויש היום מצווה גם שאדם ישלו ישלח מנות

לחברו משמנים ממתקים הקהל גם זה מצוות הש של זמן גרמה נשים באות זה מצוות הש שזמן גרמה י בנשים חייבות בטו עוד קשה וכי נשים חייבות בכל מצת השה ש זמן גרמה אתה אמרת לי כל מצת הש שאיין זמן גרמה אישה חייבת והרי תלמוד תורה זה אין זמן גרמה היא פתורה מפריה ורביה אישה פטורה למה דרכו של איש לעשות מלחמה לא דרכה של אישה כבשוה ופדיון הבן ל מצוות הש שזמן גר מהוא ונשים פתורות אז זה לא כללה הוא אמר רבי יוחנן אין למדים מן הקללות

גם במקומות שנאמר כלל לא למוד שככה דין בכל מקום יתכן יש יוצא מן הכלל ואפילו במקום שנאמר בו חוץ אתה רואה פה חוץ מפרט פלוני תגיד לי אתה יודע הנה כבר אמר חוץ אזזז יש דברים אז זה רק זה לא יש תנן איפה ראינו בכל מערבין ומשתתפים חוץ מן המים והמלח אתה יודע בכל דבר כל אוכל כל עניין עושים עירובי חצרות ועושים תחומים ומשתתפים שיתופי מבואות חוץ מן המים ומלח לא משתתפים בהם זה לא מזין את האדם ואינם משבים כדירת טולקה וק קמינו פטריות גם זה

לא לא מתערבים לא משתתפים אפילו ששם אתה שם את הכמין בכבש ש מבשל כבש לראש השנה שמים בפנים קצת כמהין איך זה נקרא במרוקאית טרפש אלא אין למיד מן הקללות אפילו מקום שנאמר בחוץ לכן לא למדים מזה אפילו שנאמר זה אין לא יש מצוות השם שאישה באמת שזמן גרמה אישה חייבת ויש מצוות שלא הזמן גרמה שאישה פתולה הגמרא אומרת ומצוות השש זמן גרמה נשים פתולות מנלן אמרת לי נשים פטורות מצוות עשה מאיפה לומדים מאיפה נלמד את זה הגמרא אומרת גמר מתפילין לומדים את זה מה מצינו

בתפילין מה תפילין נשים פטורות אף כל מצוות השם שהזמן גרמה נשים פתורות לקיים אותם מה אומרת מה תפילין מאיפה יודעות שנשים פטורות גמר לה מתלמוד תורה מצוות תפילין נ שמכה בתורה למצוות תלמוד תורה מה תלמוד תורה נשים פטורות מתלמוד תורה ומתם אותם את בניכם בניכם ולא בנותיכם ושננתם לבניך ולא לבנותי אז אישה פתורה מתלמוד תורה אז גם אותו דבר מתפילין א מתפילין אשים פטורות מה אומרת מנקיש תפילין ע מזוזה למה אתה מקיש תפילין תורה תקיש אותה למזוזה מה מזוזה אישה חייבת למה זה מצת השם שלא

הזמן גרמה אז גם התפילין ההיו חייבות אומר לא תפילין לתלמוד תורה התקש בן פרשה ראשונ בפרשה שנייה והיה עם שמוע קשרתם להות על ידיך ולמדתם אותם את בניכם אבל תפילין ה מזוזה דווקא בפרשה ראשונה התקש בפרשה שנייה לא התקש ולכן כמן שזה לא בשני הפרשיות מקישים את זה לתלמוד תורה שזה בשני הפרשיות הגמרא שואלת ב איש מזוזה לתלמוד תורה ושיהיה אישה פטורה ממזוזה לא ק דעתך נכתב למען רבו ימיכם מי ששם מזוזה ערבו ימיו גברי בעי חיין ש לא בעי חי מה רק גברים רוצים חיים

נשים לא צריכות זוכ לחיים גם הם רוצים חיים והרי סוכה במצוות השם שזמן גרמה נכתב בסוכות ישבו שבעת ימים טמה דכ רחמנא כל הזר בישראל ישבו בסוכות האזרח להוציא את הנשים כך למדנו אם היה כתוב זרח אז זה כל תולדות ישראל אנשים ונשים האזרח דווקא האזרח ש באזרחים זה איש לא אישה האזרח הייתי אומר ה מרמז לנשים האזרח זה הפוך זה האזרח העיקרי להוציא את הנשים הליו אחי משמע שנשים חייבות בסוכה אתה רואה לא למדים מתפילין של נשים פטורות אמר הביצ תריך למעט נשים מסוכה מהאזרח

למה סגמ כתיב בסוכות תשבו תשבו כאין תדורו מדירה איש ואשתו הפסוקה איש ואשתו לכן היה צריך להגיד זרח שנשים פתולות כלומר כל עיקר השאלה שלו היייתה למה אתה צריך פסוק במיוחד בשביל סוכה תקיש אותה לתפילין כבו תפילין מצוות הש שזמן גרמה נשים פטורות גם סוכה מצוות הש שזמן גרמה נשים יהיו פטורות למה צריכה אזרח אומר למה כתוב תשבו כען תדורו הייתי אומר כמו איש ואישה בייחד רבה אמר הצטרך סוכה ה מצוות הש הזמן גרמה צריך למעד בכל זאת מהאזרח נשים טעם אחר סג מנלי 15 15

מחג המצות למה גם בחג המוצאות ביום 15 אישה חייבת במצה אומר גם תהיה חייבת בסוכה מה להנ נשים חייבות באכילת מצא בליל הראשון אף כאן נשים חייבות בסוכה עזר כן כמה שמעלה למעט מהאזרח שנשים טולו והרי ראיה חייבות להראות פני השם שלוש רגלים בשנה להקריב עולת ראיה במצוות הש של זמן גרמה נשים עמה דכתב רחמנא רא כ זכורך זכורך להוציא נשים שפטור מראיה עליכי נשים חייבות למה התקש תפילין למה צריך מ ריה מקד כמו בקן נשים חייבות גם בעולת ראיה לבוא ר עוד שלוש רגלים גם

היו חייבות לכן צריך פסוק כל זכרו לך רק זכרים חייבים נשים פתולות מה שואלת ד פינן מתפילין פטורה ל בשמחה לחיובה עד שאנחנו לומדים מתפילין לפתור נשים ממצת הש שזמן גרמה אדרבה ל משמחה לחיובה נלמד חב בכל מצוות הזמן גרמה מצוות שמחה בשלוש רגלים שהיא מצוות הש הזמן ג ונשים חייבות בה בשמחה שמחת בחגך אתה וביתך אמר הביה אישה לא חייבת מצת שמחה בעלה משמחה חובה על בעלה לשמח אותה אלמנה מהקל ממה אז מה תעשה אלמנה כתוב ושמחתה הגר יתו באלמנה בשוה אצלו זה דווקא מדובר

באלמנה שהיא עניה גרה אצל איזה אדם אחר מצבה עליו לשמחה במאכל ומשתה טוב הגמרא שואלת עדיין למה למדנו מתפילין לפתור נשים ניל מהכהן לחייב אותם במצוות עשה שזמן גרמה כמו באקה נשים חייבות גם בזה יהיו חייבות משום דאבה מצא וכהן שני כתובים במים כ אחד שני כתובים במים כ אחד אין מלמדין למה התורה כתבה במצה אישה חייבת בקל אישה חייבת להגיד לך אתה לא יכול להקיש לזה אחרים דווקא הם שני כתובים ים כאחד דווקא הם ולא אחרים חי תפילין י מ שני כתוב כ אחד בן

מלמדים למה אתה לומד מתפילין שהיא פטורה תפילין רה שני כתובים בקה אחד ולא ממדים אתה לא יכול ללמוד מתפילין שאישה תהיה פטורה מצוות הש שזמן גרמה למה זה פעמיים כתב כתב תפילין כתב בראיה ת רצת צריכ תפילין בראייה זה לא נחשב שני כתובים בק אחד למה אנחנו צריכים בכל מקום יש לו חידוש שאין בשני תורה הייתה צריכה להשמיע לנו את הדין בשניהם ת רחמנה תפילין רק שפטור נשים מצות תורות מתפילין ולא כתב בראיה ואמן אני לראיה ראיה כן שה חייבת בראיה והי כתב רחמנא ראיה לא

קתה בתפילין אבנה הכיש תפילין היא מזוזה שאישה חייבת לכן צריך פסוק מיוחד נשמע לי שאישה פתולה חי מצא קנ מצריכה עדיין אפשר ללמוד במצה והכהן למה הוא צריכה לכתוב בשניהם שנשים חייבות נמצא שאינם נחשבים כשני כתובים ים כאחד אומר מצ וקן צריכה למה הי צריכה איך משנ מה היא כתב רחמנה הכן ולא כתב במצה נ חמיש חמי בחג המצות כמו בחג המצות פטורה גם במצה תהיה פתורה א אז לכן כתב רחמנה במצה אלא אם כתוב רחמנה מצה ולא בע הכן פנ מנה הי כתוב התורה מצא

ולא צריך לכתוב כן נמנ טפלים חיייבים נשים לא כל שכן אם הת חייבים להראות בקל חייבים לבוא להקל נשים לא כ שכן קח אב שני כים אחד ין מלמדים אני אחה למן דמר אין מלמדין יבוא טוב אי אפשר ללמוד ממצב וקן למה לחייב נשים ממשת הש זמן גרמה למה זה שני כתובים כאחד כל שני כתובים כ אחד לא מלמדין יבוא תמן דמר אין מלמדין דמר מלמדין מה ק ממר גם הם באים כאחד למה לא ללמד ממצב קח נשים מצוות הש שהזמן גרמה טו מצוות הש שלא

הזמן גרמה נשים חייבות מלן מאיפה לומדים שאישה חייבת מצוות הש שלו זמן גרמה זה עוד לא למדת לי אומר אתה יודע מאיפה לומדים לייף ממורה במצוות מורה אבם מה מורה אנשים חייבות במורה אבם זה מצוות הש שלא הזמן גרם אנשים חייבות אף כל מצוות עשה שלא הזמן גרמה נשים חייבות מהמה שואלת למה לומדים מעמ הוראה נילף מתלמוד תורה למה נלמד פטרן בבניין א בתלמוד תורה כמו מצוות הש שלו אזמה גרם אנשים פתורות גם בזה נשים יהיו פתורות משום דונ תורה למוד תורה פריה ורביה שני סליחה

מי שיב תלמוד תורה פרי שני כתובים כאחד שת מצוות הש ש זמן גר אנשים פטורות ל שני כתובים הבים כאחד הם מלמדים אומרת רבי יחן בק אמר על שנהם אומר ויברך אותם אלוהים מה יקל ורבו מהקל ממ גם על איש וגם על אישה כתוב בברך אותם אלוהים פבו שגם נשים חייבות במצוות פרו ורבו מה יקר ממ לדבריו אי אפשר לתרץ תמות תורה פרבו זה שני כתובים הם כ אחד ולכן הם לא מלמדים לא למדים מהם לפתור נשים במצת הששת הזמן גרמה הרי פירוב חייבות ם כן

קשה נלמד מתלמוד תורה לפוטר משום דאבה תלמוד תורה פדיון הבן שני כתובים הם כאחד ושני כתובים ים כאחד אין מלמדין שתיהם מצד הש שלא הזמן גרמה נשים פטורות נצרף אותו פדיון הבן רבי יוחנן בדקה נמני פ רביה ומורה שני כתובים כאחד ואין מלמדין שאין מצוות עושה שלא הזמן רמבם ונשים חייבות בהם צריכה גברה מתרצת פריה ורבייה ומורה הם לא נחשבים כשני כתובים ים כאחד למה כל אחד יש לו צריכות שלו בכל אחד מהם יש חידוש שאין בשני התורה צריכה להשמיע עלנו את שניהם די כתב רחמנא

מורה אם התה התורה משמ נשים חייבות מורה ולא כתב פריה ורביה אמנה שמפרה ורביה נשים פטורות למה פורבו ומלאו את הארץ וכבשוה כתוב כבשוה אמר רחמנא ו הינו אומר איש דרכו לכבוש אין אישה דין דרכו לכבוש לא ארביה י כתב בפ ורביה ולא כתב במורה מן איש סיפק ביידו לעשות יכול לכבד את ההורים שלו אן חיה בבם אישה ד אין סיפק בידה לעשות כי משובטת לבעלה לא כיוון ין סיפק בידה לעשות אב כלל לכן צריכה צריכה התורה להשמיע לנו חיוב נשים גם בפריה ורביה וגם במורה

ום לומדים שחייבים בכל מצוות עשה שלא הזמן גרמה מפה נלמד מה אומרת אני אחד שני כתובים מכ אחד הן למדים למ דמר מלמדין מה יקל מאמר אמ אמר רבה פפו יד אלה לטעמה דנת תלמידים שקרים בעיר פפונה הם יודעים טעם הדבר הזה למה אנשים פטורות מצוות הש שהזמן גרמה חייבים ממצוות הש שן הזמן גרמה אומנו מי הם החכמים פפונה רבח בר יעקב אתה יודע למה נשים פטורות מצת הש זמן גרמה חייבים מצוות עשה שלא זמן גרמה הנה אמר כ ביה לך ות עד ידך וזיכרון בין

עיניך למען תהיה תורת אדוני בפיך וכש כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות הש שזמן גרמה נשים פטורות למה אמרנו למעלה הוקש תפילין תלמו תורה לכן פטורות אף כל מצוות אש שזמן גרמה נשים פטורות אמד מצוות הש של הזמן גרמה אנשים פטורות כת הש של הזמן גרמה נשים חייבות עכשיו מתורת כל השאלות לא דים מבנ וממצה וכן לא צריך הג אומרת טוב אנימ תפילין מצוות הזמן גמה תפין מ הזמן גמה מהקבר הוקש כל התורה לתפילין ישמ להפך שבתות מצת ה הזמן גרמה וכמו שבטור בתפילין מה

שמעת אמר תפילין מצות הש של הזמן ג רבי מאיר ש גם בלילה צריך להניח תפילין וסבר לה שני כתובים הבאים כאחד אומר שהוא סבר מדבריו לא קשה שנלמד לחייב ממצת הש שזמן גרמה ממצב עקל לפותר ממצוות השה שאין ה זמן גרמה מתלמוד תורה פריה ורביה למה שני כתובים הבאים כאחד כל שני כתוב הבאים כ אחד הן למדין למה אצלו זה שני כתובים כחד רבי יהודה דמר שני כתובים כאחד מלמדין פילין צת הש שלו הזמן ג מהקל ממ הרי לדבר אי אפשר למוד מקש של כל התורה

לתפילין אומר משום דבי מצא שמחה והכל מצוות הש שמה גמה אנשים חייבות שלושה כתובים כ אחד אבל שלושה כתובים אחד נקו עלמה לא מלמדים שלוש אבל שלוש קו עלמה הנה כאן להיום למדנו כמעט דף וחצי אז הנה בעזרת השם רגע נקרא גם זוהר קצת יש לנו גם הרמבם אז קודם הלכות הלכות יש לנו הלכות שולחן ערוך שמנו לב הלכות שולחן ערוך אנחנו הלכה וואו תצ ח כן איפה אנחנו הגענו אתמול הלכה ו כן את הספר שלי כן ותגיד וואו בסדר בהמה מסוכנת שהר שמת תמות והוא

אכל כבר ואין צריך לו ואין צריך לה אסור לשעתה אלא אם כן י שיו ביום כדי לאכול ממנה כזי צלי ובעוד יום ואפילו אין שיהו לנתח ולבדוק תחילה וכשיש שיהו ביום וש שחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שיר ממנה אבר אחד הביאו עמו הגהה ושומרים דינ הפשיטה כלל אלא אם כן שחטה לצורך יום טוב כן ראוי להורות ז שחת בהמה בשדה לא יבנה במות או במותה כדך שעושה בחול אלא הבאנה בידו איברים איברים זה חטא עוב שנדרס ברגליים ויש לחו שהתרסקו איבריו לכן צריך שיהיה

שיהיה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה מותר לשחטו ביום טוב ולא חש שמצפה אף עגב טלית ברעותה כלומר לפני יומיים דרסו אותו ברגליים מי יודע מה קורה מותה הגענו ט הרמבם אנחנו פרק שמיני היום כל העולם פרק שביעי אנחנו פרק שמיני דף כעט לא גמרנו את זה אתמול אנחנו אתמול למדתי את זה כבר אנחנו הלכות יום כיפור היום אתה רואה אזה עשרת ימי תשובה לומדים הלכות כיפור הלכות שביתת עשור יש כנן ארבע מצוות שתי מצוות עשה שתי מצוות לא תעשה וזהו פרתה נשבות בו ממלאכה שלא לעשות

בו מלאכה להתענות בו שלא לאכול לשתות בו ובור כל המצות הללו בפרקים אלו א' מצוות עשה לשבות ממלך בעשור לחודש השביעי שנאמר שבת בתו נלחם כל העושה בו מלאכה בטל מצוות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר ובעשור החודש השביעי הזה כל מלאכה לא תעשו ומה הוא חייב על עשיית מלאכה ביום זה אם עשה ברצונו ובזדון חייב כרת ואם עשה בשגרה חייב קורבן חטאת קבועה ב כל מלאכה שחייבים זדונה בשבת סקיה חייבים אתזה דונה עשור כרת כל שחייבים עליה קורבן חטאת בשבת חיייבים עליה קורבן חטאת ביום

הכיפורים כל דבר שאסור לעשות או בשבת אפי שנו מנחה אסור לעשות אותו ביום הכיפורים ואם עשה מכין אותו מרכת מרדות כדרך שמכין אותו על השבת חול שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכיפורים כול שאסור לאמרו לעשות לכתחילה בשבת כ אסור ביום הכיפורים כו של דבר אין בין שבת ליום הכיפורים בעניינים אלו אלא שזה דון מלאכה בשבת בסקילה וביום הכיפורים בכרת ג מותר לנקב לקנב את הירק ביום הכיפורים מן המנחה ולמעלה ומה הוא הנוב שאסיר את העלים ה מעופשות וקסס השאר ויתקן אותו לאכילה וכן מפשעים ואגוזים

מפרים ברימונים מן המנחה למעלה פני הגבת נפש ביום הכיפורים שח להיות בשבת הכיפורים שחל להיות בשבת עשור בכני בת ירק ופציעת אגוזים ברירת רימונים כל היום כבר נהגו העם בש ר ובמערב שלא יעשו אחד מכל אלו ביום הצום אלא הרי הוא כשבת לכל ד' מצוות עשה אחרת יש ביום הכיפורים ולא לשבט בו מאכילה והיא לשבט בו מאכילה ושתיה שנאמר תענו את נפשותיכם פי השמע למדנו ענו יו לנפש זה הצום כל הצם בו קיים מצוות עשה כל האוכל ו שטה בו בטל מצוות עשה בעבר לא תעשה

שנאמר כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מאחר שנש כתוב כרת למי שלא נטענה למדנו שמוזר אנו בו על אכילה בשתייה כל האוכל ו שותה בו בשוגג חייב קורבן חטאת קבועה ה וכן למדנו מפי השמו ששור לרחוץ בו או לסוך בו או לנעול בו את הסנדל או לבעול ומצווה לשבט בכל מכל אלו כדרך ששובת מכילה ושתיה שנאמר שבת שבתון שבת לעניין מלאכה שבתו נינים אנו ואין חיים קרתו קורבן אכילה ושתיה אבל רחץ או סך ונעל ובעל מכין אותו מרכז מרדות כשם ששבו מנחה

בו בין ביום בין בלילה כך שבות של עינוי בין ביום בין בלילה צריך להוסיף מחון הקודש בכניסתו ביציאתו שנאמר עתם נפשותיכם ת חודש בערב כלומר אתחל לצום ולטענות מערב תשעה סמוך לעשירי וכן ביציאה שוה עינוי מעט מלי 11 סמוך לעשירי שנאמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם וואו נשים שאוכלות ושוות עד שחשה ואין הנ ידעות שמצוה להוציא מחול על הקודש אין ממחין באדם שלא יבוא לעשות בזדון שהרי אי אפשר שיהיה שוטר בבית כל אחד ואחד להזהיר נשו ונח להן שיו שוגגים ו מזדים לכן כל הדומה לזה

זוהר הקדוש הרה נה ד מג אנחנו קוראים שזה שבת היום א שמו ואבי ת כבו ר כב צ בחב אשי חכמים ון סין כת וסין לא יבין את זאת ואין זאת א התור כתב זאת התורה אשר שם משה עד כאן אמרת זהו זהו שברך לאבותינו הקדושים ם יצחק ויעקב משה ואהרון ברך בשמו צור כל הקהל הקדוש ע יברך יכון זכה כון בבריאות ובשמחה תזכו לשנה טובה כתיבה וחתימה טובה בשורות טובות תקבלו כל התפילות באהבה ורצון הקדוש ברוך הוא געל אות גאולת עולם אמלח לנו משיח צדקנו

כו לשנים רבות נעימות טובות ובריאות בשמחות לכן יהי רצון בנאמר אמן