הדף היומי מסכת קידושין דף לב-לג הרב בניהו שמואלי שליט"א כח אלול תשפג

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כוח באלול תש פג ערב דער ראש השנה שנת תשפד הנה בעזרת האל ובשעתו מחר זה ערב ראש השנה העניין הגדול היום אנחנו ביום הרביעי של בריאת העולם עוד מעט נגיד את התפילה את היום בעזרת השם ש ישועה בכל בתי ישראל ולכן אנחנו נמצאים ממש ביומיים האחרונים של חודש אלול אפשר לנצל לפני יום הדין הגדול והנורא שמלך במשפט יעמיד ארץ הקדוש ברוך הוא מעמיד את העולם במשפט ואתם יודעים אם עכשיו עדיין אפשר לכוון לנו שהשנה בעזרת השם

תהיה שנה טובה שנת בריאה שנה הבאה עלינו לטובה אממן אם אנחנו נדע לנצל את הזמן שיש לנו לקחת כל רגע עכשיו זה זמן הזריעה עכשיו אנחנו מצליחים לכוון מה זה איך מכוונים צריך האדם יעשה התבוננות האדם מה עושה יצר הרע הוא נותן לבן אדם להיות טעות בכל מיני עניינים במקום שיהיה בתורה הוא טעות בכל מיני דברים אחרים אסור להיות טרוד כלומר צריך האדם יקח לו זמן להתבונן במעשיו במרוצת החיים כמו שכותב רבי חיים פלצ'י נקרא לכם את הלשון שלו אומר מהראוי שכל אחד מישראל שנגע יראת

אלוהים נגד עיניו בראות שיום השם הגדול והנורה ממש משובה יפשפש מעשיו לעלות זכרונו נגד פניו ממעשיו בתחבולות שפעל ועשה כל השנה ככ הוא כותב אומר עוד בידע נאמנה כי צעדיו ומעלליו אם צעדו ומעלליו נשכחים ממנו ולא עלו להם לזיכרון יכול אז מה אצל הקדוש ברוך הוא מפורט שיכול להוציא דיבור לפני המלך המשפט והתשובה ירבה אומר ללא על כל אלה צריך לעשות תשובה ובעזרת השם להתחזק איך הוא אומר לקיים שלושה אלה כל השנה השתדל על כל פנים עכשיו בימים האחרונים לקיים אפילו קצת בתשובה תפילה וצדקה ותפילה

ו ותשובה ותפילה וצדקה ידע שמעבירים את רוע הגזרה לכן הכלי נשק היסודי של היצר הרע עכשיו מה הכלי נשק שלו חוסר התבוננות היא שימת לב זה זה הנשק שלו החזק אנחנו צריכים להשים לב לא לקחת את הכל כך אתה יודע חודש אלול לשון יאלון י תרעה זה בא שאדם יחפש במעשים שלו בעזרת השם צריך לחפש במעשים להתבונן מה לעשות לכן עכשיו זה הזמן זה דקות האחרונות כלומר זה יומיים אחרונים כל אדם צריך להכיר את עצמו כמו שאומרים חודש אלול זה הראי של הבן אדם להכיר להתבונן

לראות את עצמו כמו אדם רואה את עצמו בראי להכיר לדעת איך איך הוא היה נראה ואייך הוא נראה עכשיו מה המצב להתבונן ממש זה צריך חזק שהאדם מה הוא עושה האדם מה נעשה אנחנו הגוף שלנו זה זה חומר יש לנו נשמה קדושה ויש חומר הגוף עטוף בחומר החומר עודף אחרי התאבות האלה אדם רוצה שיהיה לו שיהיה לו טקסי טוב רוצה שיהיה לו מלבושים יפים אוכל ככה אדם זה זה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו אבל מה צריך לדעת כל זה ביטויי היצר הרע להעביר אותו מהעיקר היצר

הרע רוצה לקחת אותו מהעיקר זה צריך לנו לדעת לא לתת לו את התענוג הזה ועכשיו זה הזמן לא להשקיע בגוף להשקיע בנשמה אתה רואה ראית אדם למשל הוא קונה לו מכונית במה צריך העיקר להשקיע במכונית או בבן אדם בן אדם קונה לו מכונית חדשה הו כל הזמן אני אתה רואה אותו איך שהוא רוחץ אותה מסדר אותה נהייה עבת של המכונית זה ככה אותו דבר אדם נהייה עבת של הגוף שלו אדם צריך צריך גוף בריא צריך הכל בשביל שיוכל ללמוד אבל לא העיקר זה העיקר זה הנשמה

ועכשיו זה הזמן אם אנחנו לא ננצל עכשיו את הזמן אחר כך יבוא יום הדין הגדול והנורא קובעים לבן אדם מה יהיה איתו ואחר כך זה בעיה גדולה מה קורה עם האדם לכן עכשיו אדם יקבע לעצמו מה לעשות איך הוא מסתדר את מעשיו לפני שחס ושלום קבאו לו ביום הדין צריך שיהיה גזרות טובות ביום הדין הגדול והנורא זה העניין אז בעזרת השם נשתדל אתם יודעים זה כמו שאדם עכשיו בונה בניין צריך בא האוטו של ה של המלת הוא צריך לשים קורות לאיפה שהוא רוצה שימלאו מלת אם

הוא שם בצד השני לא בצד הראשון ומילאו לו מלת עכשיו הוא יכול אחר כך לשנות את זה זה כבר נקבע אין מה עשות אחר כך אבל עכשיו לפני ששמים את זה לפני הוא מכוון את את המנוף של המשאית של המלת את ה איפה השפיכה הוא מכוון את זה למקום הנכון אז הכל השפך טוב אבל אין מה לעשות אחר כך אחר כך צריך איפה לעקור את הכל זה צריך להביא מסור של יהלום לחתוך את ה את ה את הדבר הזה עכשיו הזמן שאדם לפני כן הוא ישים

לב ואז הוא יכוון את הכל למקום הנכון אם לא כן מה יעשה הבן אדם אחר כך כמו שאמרתי לכם אומר הרב פינקוס אחד הביא הביאו קרבן בנתיבות שרוצים לעשות להם שם בית הכנסת אז הביאו להם קרבן הם היו מחכים הרבה שיבנו להם לא בנו אבל יש הקצעה מה הם עשו אמר קודם כל נתפוס את המקום הם אמרו נעשים קרוון אז עשו תשתית של בטון ואיפה יך איפה הניקוזים ואיפה למטה גם כן כל צנרת החשמל מתחת לבטון ואז עכשיו יבואו החשמלאים יבואו האינסטלציה סדרו את זה חברו

ואז הגיע הזה הזה איך זה נקרא הקרבן הגדול הביא אותו מנוף ומנוף בא רים אותו ואז מכוונים אותו כמה אנשים ונחת במקום הנכון וככ עשו כולם החו כפיים היו שמחים אחרי יומיים באים העובדים טלצ אוי ואבוי הניחו את זה הפוך אתה מבין אומרים טוב בואו נזיז את זה אי זה להזיז את זה מי יכול להזיז את זה כל זמן שזה באוויר אפשר להזיז אפשר לסדר עכשיו אי אפשר זה אמת עכשיו עדיין הגזרות עדיין באוויר אפשר לתקן עכשיו אחר כך מה יהיה לפני גזר הדין זה לא

פשוט עכשיו זה הזמן עכשיו זה הזמן בן אדם צריך להתפלל על נשמה אתם יודעים העיקר הגדול זכנו לחיים חפץ בחיים זה שנזכור לנו את הנשמה שהקדוש ברוך הוא הטיב עם נשמותינו אתה יודע שרבנו הארי כותב בשער ות שיום הראשון ראש השנה הראשון מתקנים פנימיות העולמות ביום השני זה חיצוניות העולמות ביום הראשון מתפללים חזק חזק על הנשמה קפת השנה יוצא בשבת זה לא דבר פשוט צריך הרבה הרבה לעשות תשובה למה אם אין שופר זה בעיה זה בעיה למה השופר הוא מוציא את כל הדינים ממתק אותם את

כל הגזרות ברגע שאין שופר א צריך לכות עד יום השני קצת זה בעיה הגמרא אומרת כל שנה שלא מתברכת בתחילתה בעיה גדולה הם לא חוזרים בתשובה בתחילתה רבותינו אמרו שזה חל בשבת למה אין שופר אבל מה מה צריך לעשות אני עשיתי להם חוברת בישיבה שאומרים לשם איחוד של רבי יוסף חיים ויש שמה גם את הזוהר של התקיעות פה מכוונים את התקיעות ג שאנחנו נכוון אם ילמדו את הזוהר עם כל הביאור משהוא יפה יפה ואז ואז זה נחשב כמו שופר ממש כי עושים את כל התקיעה עושים

את כל הכוונות של זה זה וזה הולך וזה עובד העיקר השופר זה הכוונה כן זה ממש חזק אבל מה מי שעכשיו לא ישי מליבו מה קורה איו מה נהייה איתו זה בעיה גדולה אחר כך אחר כך מה נעשה יעבור הזמן אתה יודע עכשיו אדם זה השבט מוסר רבי אליהו הכהן מזמיר הוא הביא דבר יפה אני פעם אמרתי את זה אבל זה מאוד יפה אני אחזור על זה זה מוסר גדול אומר אחד היה הולך ביער והוא שומע שאגות אריה מעניין אותו מאיפה הוא אוי ואבוי מה זה

מחפש מאיפה הוא באש האלה בסוף הוא מגלה שיש איזה בור ואריה נפל בתוך הבור עבר פה וירד בתוך הבור אז הוא המ מענין אותו לראות בא רואה הוא מתקרב מתבונן איך האריה פותח את הפה והוא רעב והוא שואג והוא מחכה לטרף לא יודע מה לעשות הריה הזה בבעייה בינתיים הוא מסתכל מתבונן אוהב חיות מתבונן אבל אוי ואבוי הוא מעד והתחיל להדרדר למטה והאריה מתחיל לרכות תראו לכם הנה התפילות שלו התקבלו שוג לטרף אבל השם זימן לו במה במה נתפוס מה זה היה איזה איזה שורשים שנשארו

באדמה ככה הוא תופס בהם אבל והנה לד עוונו רואה אוי ואבוי מה שקורה רואה דבר פלה פלאות מה הוא רואה הוא רואה בה איזה חיה מכר סמנה איזה חיה אחת מתחילה לכרסם את זה את איפה שהוא אוחז איפה הוא ילך מה הוא יעשה עכשיו מתחילה לכרסם א זה ל שישי הוא תזכה למצוות ה מתחילה לכרסם איפה הוא שהשם יתן שפע מתחילה לכרסם עכשיו איפה הוא תלוי עכשיו אם היא תקר שם לו את זה נפל למטה ואין לא ישאר ממנו כלום אומר האריה זה ראש השנה הרי

ישאג מילא ירה זה הימים האלה הוא נמצא עכשיו מה נהיה האדם איפה הוא מתחיל הוא דרדר המרוץ הולך למטה אבל מה יש לו איזה כרש הצלה תפס באיזה אחיזה בשיו ליפול שלא יפול ליום הדין הגדול והנורא מי יודע מה פסקו עליו בינתיים האדישות עיש ימת לב זה המכרסם מעביר לו את הימים לא נותן לו להתבונן לא נותן לו לתפוס את עצמו לידיים אז איפה יהי לך הבן אדם חס ושלום שלא ילך לאיבוד זה העניין צריך מאוד מאוד זהירות זה הזמן עכשיו אדם לא יהיה לא לא

יעזוב את הדברים צריך חזק בכל אב לעשות כל מה שאדם יכול שיהיה לכולנו שנה טובה לכן זה עכשיו תלוי בנו מה נשאר לנו יומיים הנה ברוך השם אתמול היה פה תהילים היה ציון משה היה כל התהילים ברוך השם שבע כורתי ברית ברצינות רציני גם א היה תיקון עוונות הוא גם היה חכל רגע אני בא תן למ טוב בעזרת השם נתחזק מחר השיעור ב8 ע 8 ו30 בעזרת השם ואנחנו היום רוצים רוצים משתדלים אולי נספיק ללמוד צבוי דופים שיהיה ללנו יש לנו אחר כך פעמיים גם יום

שבת ראש השנה גם יום ראשון אז איך אנחנו נספיק ללמוד אז צריך ביום שני ללמד את של יום ראשון בלי נדר והיום נלמד את של יום שבת אז ככה של מחר במחר נלמד ש של יום שבת ככה אני שיהיה ברגע כן כן נשתדל בוא נשתדל נראה אנחנו רוצים וחפצים לעבוד את בוראנו עכשיו אנחנו נמצאים ביום הרביעי נכון לפתוח בעזרת השם ביום הרביעי היום זה כוח כוח באלול איזה דף זה אצלי זה ת ק כד בחדש צלך תן לי אני אפתח נראה יש לך איך ת ד

תיד השענה אתם יודעים מה זה הושענה להושע את יום נא יום נא זה יום הח זה יום הושענה רבא אנה למען שמך הגדול שבא אותיות ארבעה ומתמלא במילואים ארבע שנו בקרש בקריאת פרשת יום רביעי וצ נמען היהודים שבשב הגדול מו אשר אמה ארבע ש בקריאת פרשת יום רביעי וצ בקריאת פרשת שם הקדוש אקה שבו אותיות ארבעה ושנו בקריאת פרשת יום רביעי צלחנו בקריאת פרשת יום רבין שם הקדוש דנו שב אותיות ארבעה מושיענו והצליח בקריאת פרשת רימן א טעמים נקודות תגיד אותיות שה בחינת ארב בקריאת פרשת

יום רביעי למען אור ראיה שמי רח וכלה שבחנות ארבעה הושיענו והצליח בקריאת פרשת יום רביעי אנ למען הציד בש עולמות ארב בקריאת פרשת יום רביעי על הנמן רוח אדוני רוח חוכמה ובנ רוח עצה וגבור רוח דעת ויראת אדוני שב רוחות ארבעה הושיענו והצליח בקרת פרשת ל מחנות שכינה ש מחנות ארבעה ושנו צנו בקריאת פרשמל חיות הקודש שהם חיות ארבעה ויש לכל אחת פנים ארבעה וכנפיים ארבעה שנו צנו בקריאת פרשתי למען סוד הנהר היוצא מעדן הזכות דגן בי ראשים ארבעה הושיענו צכ ת ונמען קדושת אהרון אשר

בו טבעות ארבעה פעמות ארבעה ושנו צכ קרת פרשת יום רביי אנ למען חלקי התורה פשט רמז דרס שם ארבה שצ בגרת פרשתי אות ד ר מספר משנה למ כב שמודים אר מנחושת עות אר ארה פש מצוות הציצי א מצח ש כמלכה ש אן מצוות שית הכוסות של יין בלילה הראשון של חג המצות שהם כוסות ארבעה שחית מצ הראשון שלח המצות שהם כזית ארבעה שהנו מצות התפי שב פרשות ארבה תים ארבעה מצ תעניות שהם ארדו בת אשר ח אשר אותיות זכות אליהו היופ בארבה משה רבנו קבל

אותיות מסכין שם כינו חכמה לד סוד שעולים מספר צליח במען אותיות אליהו הנבי זכ וב שעולים מספר א הושיענו צ שנ עשר מילוים שלג שעונים מספר מות ארבה ועשרות ארבה ואחדים ארבעה אוש צח בקת פרשת למען מקד מספרו מות ארבעה ערות ארבה חדים ארנ צלי נ אבינו אתה אנ אנ שענ צלי נרב חנה אבינו אתה ויאמר אלוהים יהי מאורות קי השמיים להבדיל בין היום ובין הלילה ויו ות מועדים ו ימים ושנים והיו למורות כיע שמיים להעיר על הארץ ויכן ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים את

המאור הגדול ממשלת היום את המאור הטול משלת הל ואת הכוכבים ויתן אותם אלוהים כשמים י על הארץ וש ביום ובלילה להבי ביי החוש ו אלוהים כי טוב רב וקר יום רביעי יי רצון מפניך אבותנו ש פש בראשי יבות ותען פתח פתח מען שם הקדוש אור הנצח היום הזה גנו אח הנצ של ךג ג פרת נצ נו א הנצ לנו עדי מש עבדך ור דברם בראשיתו הצדי שמספר בדר קריאת פרשת פניך זכות משה נצ רינו בתורתך כ צ עלינו צדק לפניו ךד במ ח אד כיך ק

כל הם פניך אדוני צורי וגולי שמואל גמטריה שנה טובה שמואל אנחנו עכשיו נמצאים בשמואל א' פרק ב' פסוק יא ויילך אל קנ רמתה על ביתו והנער היה משרט את אדוני את פני עלי הכהן כמ הוא השרת לפניו ובני עלי בני בלין לא ידעו את אדוני בגדל ש לחוסר הידיעה הרשיעו לא שהם מטבעם כאלה הם טובים אבל היא ידיעה היא הידיעה ומשפחת הכהנים את העם כל אי זוב אחזו אחוב נער הכהן כושל הבשר והמזלג שלוש השיניים בידו הם עשו להם כינו בני לי עשו מנהג לעצמם כל

כל מי שבא לזבוח שלמים יש להם מסדה כזה מיוחד עם שלוש שיניים והם אוהבים לקחת מזה קצת וק בקיור או בדוד בלדו בפרור כל אשר יעלי המז כח הכהן בו כך עשה לכל ישראל הבאים שם בשילו תוחב בבשר גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הובע תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי לא יקח בכ אל תדאג תביא לי עכשיו לכהן יאמר אליו יש קטר קטרון כיום אחלה קח לך כאשר תאבה נפשך ואמר לא כי אתה תתן ואם

לא לקחתי בחוזקה מחכה נקטר את החלב על המזבח תן לך לא ראית איזה זה חוצפה ותהי חתת נערים גדולה מאוד את פני אדוני כי כיני אצו נשים את מנחת אדוני זה בזיוון ותהי חטאת הנערים גדולה ושמואל משרט את פני אדוני נער רור אפות בד זכה שמואל ומעיל כטון תעשה לו אמו ב עלת לו מימים יממה בעלותה את אישה לזבוח את זבח הימים מה שרגיל לזבוח בכל שנה אמא הביאה לו אתה יודע יש בזה סודות גדולים מה שכתוב מעיד קטון תעשה לו אמו אצל רבנו הארי בכול

הכוונות של השתטחות על קברי הצדיקים וברך אלי את קנה ואת אשתו ואמר ישם אדוני לך זרע מן האישה הזאת תחת השאלה אשר שאל אדוני ולכו למקומו ברך אלי באותות שמואל הולך וגדל בעבודת השם ברך את אכנה אבי ואת אשתו ששים לו עוד זרע ממנה אומר כיה כשמואל עוד ילדים בזכות העבודה הגדולה זכות כי פקד אדוני את חנ טהר בתן את שלושה בנים ושתי בנות גדל הנער שמועל עם אדוני עד כאן תראה כמה אדם צריך להיזהר לא להיות רעבתן ולא כי זה מחלה אחר כך מה קורה

עם הבן אדם הוא לא יכול להפסיד יק זה אוכל רבתן רבתן אוכל כן כן לא יותר מדי כל דבר אה כל דבר זהו לא יותר מדי כל דבר כן תגבר עליה 2 מי ש במחר שיתן בש שלושה ימים עוד אתזה לגניזה לפתוח המשניות אנחנו משניות מרגילה מה ראשי תיבות מגילה אמרנו להעביר גילונים מן הארץ נכון משנה ד פרק א' משנה ד' קראו את המחילה באדר הראשון התעברה השנה השנה זה שנה מעוברת קוראן אותה באדר השני אין בן אדם ראשון דר שני אלא קריאת המגינה ומתנות לאביונים

משנה ה אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בדי אדם וזה זדונו בכרת עוד משנה אין בן כמה אין בן יש 13 אין בין המודר הנאה מחברות מודר ממנו מאכל אדם מודר הנאה שהדירו מינות משלו מדר רק חברו לא יהנה הנאת מאכל אלא דריסת הרגל מותר לדרוך בחצר חברו וכלים שהן עושים בהם אוכל נפש אבל אם מודר המאכל אסור לקחת כלים כאלה אין בנדרים נדבות אלא שנדר חייבים באחריות ד אין ו חיה בחרות א נאבד נאבד

הוא אמר זה נדבה אמר הרי עליי לא נדבה זה רי זו אבל נדרים זה רי עליי כן כ טעיתי ב ברוך השם שיש לנו רב עוד עוד משנה אין בן זב רואה שתי ראיות א רואה שלוש אלא קורבן אתם יודעים זיוה יום אחד או שני ימים רצופים לרואה שלוש אלא קורבן זב רואה שתי ימים מונה שבעה אבל אם רואה שלו צריך גם קורבן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה איין בן טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וציפורים עד כאן כן אנחנו

הולכים ללמוד את הדף בעזרת השם מסכת קידושין דף אנחנו דף היום לב לב לב נתיבות חוכמה ברוך השם פילת בית המדרש שת אדני די תני בשכנות כל ישראל אנחנו באים נקיים מצוה עש ש לימוד התורה כמו שכתוב גית ביומ ולילה והרי אנחנו לומדים תורה נשמע נו א רץ היום הלימוד לו נשמת חנניה בן סעדה ו נשמת שמואל בן גוהר לצלחת בנו ראובן בן רבקה שיהיה לכולם שנה טובה וישועה גדולה אמן כן אנחנו מתחילים את הדף לפתוח דף לב אי א אנחנו הגענו לאמצע העמוד בנקודות אמצע

העמוד בנקודות נכון מאיר אתמול שמה הגענו זה מסומן לך כן הגמרא עכשיו רוצה לבאר אנחנו לומדים כיבוד אום אם אבא טעה מותר לבן להעיר לו מותר אבל צריך לדעת איך עכשיו בוא נראה מתנה לרב יחזקאל רמה בר היה לומד אותו היה משנה לו את המשנה מלמד אותו רבי חזקל לרמה היה לו בן קראים לו רמה היה מתנה לרמה ברה אומר לו אתה יודע תשמע הנשרפים בנסקלים רבי שמעון אומר דונו בסקילה שהשריפה חמורה אמר לו אתה יודע יש לנו דין יש מחלוקת מה יש ארבע מיתות בית

דין קילה שרפה הרג וחנק הלכה סקילה יותר חמור מ שריפה אבל דעת רבי שמעון שריפה יותר חמור שריפה יותר חמור עכשיו אם אם תערבבו אנשים שהם חייבים שרפה תערבו בנסקלים מעט מעט חייבי שריפה כשאומר נתערבו בנסקלים זה כוונה כמה אחדים שחייבים שריפה תערבבו בתוך הנסכים שהסכים זה מיטה קלה לדעת רבי שמעון רבי שמעון אומר דונו בסקילה זה מיטה קלה אפילו ששרפה יותר חמורה דו בכלה למה לא תחמיר עליו למה הגמרא אומרת שריפה חמורה רבי שמעון אומר אתה יודע למה דונו בסקילה כי השריפה חמורה וכללו שיש

לדון אותם במיטה שיותר קלה למה אי אפשר לחייב את החייבים מיטה קלה במיטה חמורה לכן אותם נשרפים שזה אצל רבי שמעון החמור תערבבו בנסקלים שזה יותר קל דולו בסקילה אמרה עכשיו זה לימד אותו יחזקאל רבי יחזקאל לרמה בנו אמר לו הבן לאבא אמר לה רבי יחזקאל אמר לה רבי יהודה ברה הזין הלימודים שלהם רבי יהודה הבן גם הוא הזין הלימודים רמה הוא לימד את רמה כנראה היה צעיר ויהודה הבן גם הזיין הלימודים אמר לה רבי יהודה ברא של רב שלרב של רבי חזקל אבא לא תתנה

אחי אבא לא תקרוס במשנה הנשרפים בנסקלים למה אומרים הנשרפים נשכנים משמע היותר היו נשכנים כמה אחדים זה רק היו נשרפים אומר מה אז למה אם אתה תקרוס כך מה עריה שריפה חמורה תיפוק דרוב סכלים לינו למה אתה צריך לתת טעם שריפה חמורה לכן ידונו בסקילה למה עלא הרוב נשכנים זיל בת רובה נכון תלך בתר הרוב ו בשלמה אם נאמר שה אם אנחנו נאמר שה באמת הסקילה היא החמורה ואז תערבבו בכמה אחדים של השכילה שהי חמורה בתוך הנספים יש חידוש או חידוש גדול למה זה מעט שנתערבו

בהרבה מעט שנתערבו בהרבה בכל זאת דנו בשריפה שזה קל אז זהו מהרי שאם כן מה יריה שרפה חמורה למה אתה אומר נידונים בשכלה בגלל שרפה חמורה תיפוק דרובא נסכים נו לך לפי הרוב אלא אחית נ אבא כך תקרוס הנסכים ב נשרפים משמע היו הרוב נשרפים הנזכרים מעט שזה מיטה קלה בנשרים הרבה אז חידש רבי שמעון אפילו אפילו שכך שהנשקים זה רק כמה אחדים ונשרפים זה הרוב בכל זאת אדנו בסקילה למה השריפה זה חמורה אתה לא יכול לתת על אלה שהם כמה אחדים שחפים ממיטה כזאת קשה

שתתן עליהם את הקשה אמר לה אחי אם השפה אם ככה אומר לו אבא רבי חזקל י אחי וחכמים אומרים אדונו בשרפה הסקילה חמורה חכמים אומרים שידונו בשריפה למה השקילה חמורה אז מדובר שרוב נשרפים מרי סכילה חמורה טיפו דרוב נשרפים נו למה צריך אמר לה הטעם הוא דקמ לרבי שמעון דכ אמרת שריפה חמורה לא סקילה חמורה אומר לו באמת מדובר כשרוב נשרפים מטעם זה לפי ש חכמים ולכן כמן שהרוב נשרפים צריך לשרוף אותם ומה שהוסיפו חכמים שהשכילה חמורה זה לא לתת טעם אלא אם באים לומר הטעם

רבנן תק לרבי שמעון אם באים רבנן לומר לרבי שמעון מה דאמרת שריפה חמורה יש לקד בסולם למרות שהרוב בשריפה לא השקילה חמורה ולכן איין אתה מקל עליהם אלא אתה מחמיר עליהם כי השקילה יותר חמורה לכן צריך לגרוס כך אז זה השיב לו גם הבן שלו מה שהוא רוצה לפרש השיב לו אתה איתי מאיר משה אמר ל שמואל לרב יהודה רב יהודה היה בנו של רבי יחזק כן וגם רמה היה בנו של רב זקן אומר לו יא אבני איך אתה מדבר לאביך שנהנה אתה בחור משונן חריף

וגם יש אומרים שהיה לו שיניים גדולות לא תמלה לאבו אחי א תאמר לאביך דבר כזה לא תתני אבא לא תתני אסור לומר לאבא בצורה ישירה שהוא טועה טועה תניה הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אני אומר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתוב בתורה ככה יגיד לו אז הגמרה מקשה גם על זה וכי כך כתוב בתורה צור כ מצער ל באופן שהוא שואל הבן אומר אבא וכי כך כתוב בתורה אלא אבא אז מה שהוא אמר עוד הפעם אמר לו אבא

עברת על דברי תורה לא יגיד לו אבא עבר אלא יגיד לו אבא וכי כך כתוב בתורה ככה ידבר איתו אומר לו אה כך כתוב בתורה צור ם מצער לה אומר לו אבא אתה עברת על דברי תורה כך כתוב בתורה גם מצער את אבא זה עדיין לא טוב אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך יש פסוק אבא בוא נקרא אותו הוא עצמו יבין לעצמו וזה הכל לא צריך להגיד לו וכי כך כתוב בתורה יראה לו את הפסוק הזה ואבא הבין לבד זה מאוד מאוד צריך להיזהר

גם הדיבור איך הואו איך שהוא מגיש דברי אי א א אלעזר בן מתיה אומר אבא זה ממשיך את הבריתה אלעזר בן בתיה אומר אם אבא אומר השקני מים ויש לו גם כן מצווה לעשות יש לו שני דברים אבא אומר תשקן מים מצד שני יש לו איזה מצווה שהוא צריך לעשות כמו לקבור מת או ללוות מת זה מצווה שעוברת אם לא יעסוק עכשיו יש לו גם כיבוד אבאים וגם זה מה יעשה אז הוא אמר אמר אלעזר בית מתיה אומר אם אבא אומר לו השקני מים מצווה לעשות

יש לו מצווה לעשות מניח אני כבוד אבא ועושה מצווה האחרת שאני למה אבל זה גם מצווה שאני ואבא חייבים במצווה השנייה לכן היא קודמת לכיבוד אב איסי בן יהודה אומר אם אם אפשר למצווה לעשות על ידי אחרים תעשה על ידי אחרים וילך הוא ילך הבן בכבוד אביו הבן ילך לעסוק בכבוד אביו אמר הרב מתנה הנחה כ איסי בן יהודה אם אפשר לעשות ד אחרים שמצווה תעשה די אחרים והוא יעשה כיבוד אב ואם לאו ילך יעשה המצווה אחרת אמר רב יצחק שלה אמר מתנה אמר רב חסדה

האב שמחל ל כבודו כבודו מחול אז האבא הבן לא חיה בכבודו אבא אומר אני מוחל על כבודי תעשה כך וכך כבודו מחול אל הרב שמחל את כבודו אין כבודו מחול בכל זאת אפילו שאבא שמחל על כבודו אדם צריך להשתדל הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול הרב יוסף אמר אפילו הרב שמעל את כבודו כבדו מחול מאיפה לומדים גם הרב שנאמר והשם הולך לפניהם יומיו הנה אתה רואה הקדוש ברוך הוא הוא הרב הוא הרבי והוא מחל על כבודו והוא הלך לפני בני ישראל שיצאו ממצרים נבא אותם

אמר רבה אחי אשתה הטם הקדוש ברוך הוא על מדיו תור דיהי מחילה ליקרא אומר מה זה לא קשור זה לא דומה לאבא לרב שמחל על כבודו משנה מה אצל מה הדמיון הקדוש ברוך הוא העולם שלו התורה שלו לכן הוא מוחל על כבודו יכול למחול התורה שייכת לו יכול למחול אבל אכה תורה דיו הרב זה התורה שלו לא שיכת לרב ה לא יכול למחול על כבוד התורה התורה שייכת להשם לא שלא הדר אמר רב אן אין אן תורה דיהי חזר בו רבה ואמר באמת התורה של הרב

למה נכתב ובתורתו יהג יומם ולילה לא כתוב ובתורה ובתורתו שלו כתוב בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה למם ולילה התורה שנקראת תורת השם קודם כל היא תורת השם אחרי שאדם לומד אותה שינן אותה היא נקראת תורתו ולכן הר ש מחל כבודו כבודו מחו בהתחלה זה לא שלו אפילו שהוא לומד עד שיבין ויקנה אותה ממש ביד הנה ראשי אומר אח תורה דילה הי בתמיה הכבוד תלוי בתורה ואי יכול למחול על כבוד התורה הש של הקדוש ברוך הוא תורתו יהגה כי אם בתורת השם חמצו תורתו יהגה בתחילה היא

תורת השם כשלמדה תורתו כו כן הני וערבה משכה בהילולה דברי ודל לקסה לרב פפ ולרב הונה ברד רב יהושע וקם מקמה אתה אומר עכשיו הרב שמחל על כבודו כבודו מחול רבה אני זה מסקנה רבה בוא אני אקשה עליו הנה בערבה בעצמו שהוא דיבר עכשיו משקה בילו חיתן את הבן שלו היו באים אורחים והכל הוא היה משקה את כל האורחים ודלק עשה מזג הרים כוס מזג כוס לרב פפה ולרב הונה רב יהושע וקמה הוא מקמה עמדו לפניו שהוא מזג להם את הכוס כבוד לרב לרב מרי ולרב

פנחס ברד רב חסדה ולא קמו מקמה לא עמדו לפניו אכפת רבה הקפיד מה זה לא כמו ואמר אנו רבנ אנו רבנן ואנו אנו רבנן רבנן אלה החכמים הם חכמים ואנו רבנן לו רבנן וכלו החכמים הם לא חכמים אלו חכמים הם חכמים ואלו חכמים הם למה לא חכמים למה לא עמדו למה אתם מחשיבים את עצמכם כחכמים חשובים לא צריכים לקום מפני חברכם ראייתם שקמו למה הוא סובר רבה שרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול הרי מחל על כבודו ושימש אותם ממזג להם יין למרות זאת הקפיד אז

איך את סותר את מה שהוא סיכם הוא אמר שרב שמחל על כבודו כבודו מחול ופה הוא מחל על כבודו כי הוא מזג להם כוסות יין ואומר מה זה לא קמו לפני אז אין כבודו מחו אז הוא סותר דבריו טו רב פפה הבא משכה בהילולה דאבא ברברה גם רב פפה היה משכה בחתונת בנו דלל קסה לרבי יצחק ברה לרב יהודה ולא קמ מקמה וקפד גם רפפה אז אתה רואה שרב שמרה לכבודו אין כבודו מחו רה מתרצת אפילו אחי דור מבד מבד להוא בעו אומר נכון שברב שמ

מחל על כבודו צריך לעמוד אבל לעשות טיפה עידור אתה ראה שאתה אוהב את החכם אתה את תמיד צריך לעשות עידור זה סוף סוף רבך אז מה שהם הקפידו עליהם שהם לא עשו הידור מה זה דו לנוע מעט כ צן כן לנוע מעט אוי אוי אוי אוי אוי אמר רבשי אפילו למדם הרב שמחל את כבודו כבודו מחול נשיא שמחל כבודו אין כבודו מחול נשיא לא אה נשיא לא מטבי מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובים בבית המשתה בחתונת בבית המשתה בנו של רבן גמליאל היה

חתונה של בנו של רבן גמליאל והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם נתן הכוס לרבי ליעזר בנו נטלו לא רצה לקבל מפני כבודו של הרב הנשיא נתנו לרבי יהושע קיבלו אמר לו רבי אלי מה זה יהושע שנו יושבים רבן גמליאל ברבי עומד ומשקיע עלינו אדם גדול מה אתה עושה איך קיבלת אני לא קיבלתי נשיא ישראל א אמר להם מצינו גדול ממנו ששימש אמר לו רבי יהושע למה לא מצינו זה אברהם אבינו שהרי אברהם גדול הדור היה והיה נשיא וכתוב בו והוא עומד עליהם על המלאכים ותחת העץ

ויאכלו בשמת אומרו מלאכי השרת נדמו לו לא הלו לא דמו לא אלא לערביים חצו רגליהם משתחוים לאבק ש ברגליהם ואנו לא יהיה רבא גמליאל נבי עומד ומשכה עלינו אפילו שהוא נשיא אם אברהם אבינו את הערבים משקע לנו לא ישכה אמר להם רבי צדוק על מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד בריות עד מתי אתם מדברים על כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות הקדוש ברוך הוא מוחל על כבודו הוא בעצמו פלא פלאות בוא תראה משיב רוחות ומעלה נשיאים מביא רוח מעלה נסיים זה עננים

למעלה ומוריד מטר מצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד תראה איזה יופי איזה שולחן ואנו לא יה רבם גמליאל ברבי עומד ומשקיע עלינו אוי אוי אוי אוי אווי אלא קושיה אלא יתמה זה לא קושיה כלומר הוא אומר כן מה למה שלא אומר לו איך אתה נותן לרבן גמני לשרת אומר לא מותר ראינו אברהם אבינו הנו הקדוש ברוך הוא אלא תמר מבת הגמרא אלא התמר כלומר איך רבש שהכל מודעים שאין ו מח אין כבודו מחול אומר לא מחל אלא תמר אחי תמר אמר שאפילו למן דמר

נשיא שמחל כבודו כבודו מחול זה קושייה על רב השה למה רב הש אמר שהל יודעים שאין כבודו מחול נשיא ופה אתה רואה שכבודו מחול כן אלא תמר אחי תמר אמר אפילו ר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר שו תשים עליך מלך מלך סימה מה זה סימה שתה אמתו עליך הים כו רמתו צריכה להיות מותרת על הבריות תנו רבנן תנו רבנן מפני שבה תקום והדרתה פני זקן יכול אפילו מפני זקן השמי רשע עם הארץ תעמוד לומר כוונה מפני זקן

השם שהוא עאר א הוא רשע את לומר זקן ואיין זקן אלא חכם פני סבה קום והדרתה פני זקן זקן זה חכם שנאמר פי 70 איש מזקני ישראל לומדים גזרה שווה זקן מזקני צריך שיהיה חכם ה70 איש היו גדולים וחכמים אשר ידעת כי הם זקני העם בוטרו רבי יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא למי שקנ מה מה זה זקן ראשי תיבות זה קנה למה החוכמה נקראת קניין שנאמר השם קנהני ראשית דרכו קנה חוכמה א מפני שבת הקו אז מה זה מחלוקת אין פה מחלוקת נקמה אומר זה

שקנה חוכמה וגם הוא אומר שזה גם חכם יכול אפילו זקן אשמ לא חכם אז מה המחלוקת ספלי 70 איש לא צריך זה לא בגלל שלומדים ספלי 7 איש מזקני ישראל זקן אותיות זה קנה זה קנה חוכמה אבל בן כמה הוא צריך להיות אז פי מרן זה 70 אבל לפי רבנו הארי מקובלים זה גיל 60 גם הרשש מביא גיל 60 גם תכוני הזוהר כתוב אמרו שאין סבה פחותה מ-60 והגר כותב הזוהר חולק על המשנה דקנה ש כן עדיין מזה קנה זה לא ברור מה קנה אולי קנה

כוח אולי קנה גבורה אבל אבל אצל כתוב אצל יוסף הצדיק בין זיונים הוא לא בחים הוא התרגום מתרגם בחים יכול לעמוד יכול לעמוד מפניו ממקום רחוק בפני הזקן את רק רואה אותו מרחוק את תקום ב לא אמרת כמה אלא במקום שיש שידור איפה שהזקן מתכבד אתה יודע אבל יש בזוהר מפני שבה תקום הוא אומר לפני שתהיה זקן תקום תעשה תשובה מפני שבה תקום לפני שתהייה זקן תקום תעשה תשובה לפני גיל ש לפני לפני אז צריך אז הוא אומר לו יכול יעמוד מפניו ממקום רחוק ומר תקום

ועד הרתה לא אמרתי כמע במקום שיש שידור איפה שהזקן מתכבד בארבע עמות שהוא רואה שאתה עומד לכבודו יכול יהדר בממון אולי יהדר אותו בממון יכבד אותו יתן נו כסף יינו הידור בכסף מה זה כן ותן כסף כן האם זה ככה הפירוש כי יש הדר של כסף שואל בטח למ אומר תקום והדרתה ההידור זה קמ מה קמא שאין בה חסון כיס ה פידור שאין בו חסרון כיס אין חסרון כיס שקם אומר יכול יעמוד מפני מבית הכיסא ובית המרחץ תקום והדרתה ואמרתי כמה אין המקום שיש שידור יכול

יעצים עיניו כמי שלא ראה הוא את הזקן וידינו אתו הבריות לקם זכות יגידו לו הוא לא קם בגלל שהוא לא ראה תמיד אומר תקום ויראת ויראת מאלוהי דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלוהי רבי ש רבי שמעון בן אלעזר אומר בזקן שרי לא ריח את הציבור לעבור כל הזמן כל רגע ללכת או יכול ללכת בדרך בדלת אחורית לא יכנס פסע ראשי עם קודש שלא יטריח את הציבור אמר זקן רת גם זקן צריך לרא סי בן יהודה אומר פני שב תקום אפילו כב במשמע אפילו קן השמ

בתלמיד חכם שהוא חכם אז זה אפילו פחות מגיל 60 לא השמ של קוב כ זה נקרא זקן אפילו בגיל 20 הוא תלמיד חכם זה זקן זקן זה זה שקנה חכמה לא בגיל 60 זה עוד דין גיל 60 אפילו שהוא לא יהה חכם הנה עכשיו הגמרא תגיד את זה אלם באמת הוא לא יודע ראשי תיבות זה ראשי תיבות משט עכשיו לא שואלים שאלות בפני סבה תקום ראשי תיבות משט מה זה משט ראשי תיבות מדבר שקר תרחק גם מוצא שפתיך תשמור משט בפני שבה תקום עשית הלאה רבי

יוסה הגילי אומר אין זקן אלא שקנה חוכמה היתן הקמה גם תנ הקמה אמר אין זקן אלא חכם מה חולקים ביניהם אק בניק חקים ילד הנה זה מה שרצית הרב ברניק חקים לו אומר לא חיייב לקום לו הי עד ש כמו ה70 זקנים היו זקנים גם כן זקנים חכמים היה שניים רבי יוסי הגלי סבר אפילו יניק וחכים חשבתי זה כולם סוברים ככ כן יוצא שתנה קמה אומר כן ההלכה זה יני חקים קמים תנ קמה אומר לא מה שכתוב שמה אם הוא לומד מ0ה ל70 איש מזקני ישראל

באמת הם היו גם ים וגם חכמים אבל דעת אבל דעת רבי יוסי הגלילי אפילו יניק וחכים זה הלכה ם לכבוד התורה לא לכבוד ה מושבע מינה אפילו יניק מחקים בנקמה משום בנקמה אומר מה יענה על הטענה הזאת אומר התורה חילקה לשניים משום דבעל מסמך זקן וירת למה חילקה את זה זקן עצמו שלא יטריח פני שבה תקום והדרתה וירת הזקן צריך להיזהר לא להטריח על הציבור ותנ קמה מהי טעמה למה למה לא נוקט גם צעיר מה יש תלמיד חכם צעיר בגיל 20 תעמוד לו סק דעתר קתק

אמר רבי יוסה הגלילי כן כתוב רחמנא קימה והידור בפירוש פני שבה תקום והדרתה תקום והדרתה פני זקן לא כתיב אכי שממנה חד הוא היה צריך להגיד מפני סב תקום והדרתה עוד פעם תקום והדרתה פני זקן למה שמע מינה החיוב זה אחד צריך לקום בפני חכם וזקן שהוא זקן ככה הוא מפרש את הקמה מור ממשיכים לבאר את הבריתה יכול דרנו בממון כבד את הזקן בממון תמיד אומר תקום והדרתה מקישים הידור לקימה מה קימה אין ב חיסון כיס אף הידור אין בו חיסון כיס מה אומרת לד בחזון

כיס למה קמה לד בחזון כיס מן נק מרגנית ד אחי ואחי כא מקמה הוא בטל ממלאכתו זה מדובר פועל הוא יש לו נוקב מרגליות מנקב ומקבל הרבה כסף הוא מן במרגליות עכשיו כשבא החכם הד אחי ואחי קאים מקמה הוא בטי ממלכתו מפסיד הרבה כסף כל רגע זה כסף כאלה שעוסקים בהייטק לוחץ כפתור חביבי אלא איזה עם הארץ זקן ר כן כן להדר להדר אלא אכיש קמה להידור מה הידור שאיין בו ביטול מלאכה אקמה שאין ב ביטול מלאכה קדור לקמה מקמ שאין בחו כיס אף הדור שאין

בו חיסון כיס אז הידור זה למעד את המידה מרחוק ולמעט את המידה בבית המרחץ ולא לרבות את ההידור לרבות ממון זה העניין אתה תמעד בבית המרחץ לא שמה לא מהדרין הכאן אמרו אין בעלי אומנויות רשעים לעמוד בפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם אלה בעלי אומנויות שהם עוסקים באומנות של איזה מישהו אחר לא שלהם זה עסק שלהם הם עובדים אצל מישהו בעל אומנות הן בעלי אומנויות שעוסקים במלאכת אחרים רשעים לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם למה גורם הפסד לבעל הבית ולא ואתן כל בעלי אומנויות עומדים

מפניהם מי זה פניהם אלה שמביאים ביכורים ושואלים בשלומם ואומרים להם אנחנו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום אמר רבי יוחנן מפ ם עומדים בני תלמידי החכמים אין עומדים אלה שמביאים ביקורים כן לעמוד תלמידי חכמים לא למה אמר רבי יוסי בר אבין בקמה חביבה מצווה בשעתה הם עוסקים עכשיו במצווה של ביכורים שרי מפניהם מבני מאלה שמביאים ביכורים עומדים עוסקים במצווה בני תלמידי חכמים אין עומדים לא עוסקים עכשיו במצוה אומ דין משנתם אם כן אתה מכשי לעתיד לבוא אתה יודע למה שמה קמים בפני אלה מביאי ביקורים לא בגלל

כבוד המצווה אלא אם לא יקומו בפניהם הם חשבו שהם לא כל כך חצויים ואז הם פעם הבאה לא יביאו ביקורים לכן מה עושים עושים להם שמח מקבלים אותם פנים יפות שתמיד יעסקו במצוות אמר מו יכול לעמוד מפני מפנה בבית הכיסא בית המרחץ רואה בבית המרחץ תלמיד חכם בא יעמוד ולא עכשיו אין חיוב לקום ורבי חיה ית מחוה רבי חיה היה ושב בבית המרחץ רחץ סחה והחליף וזין רבי שמעון ברבי היה עובר רבי שמעון אדם גדול ולא קם קם רבי חיא וקפד רבי שמעון הקפיד עליו אומר

לו למה לא קמת לפני ואתה אמר ליבו שנה ובא רבי שמעון אמר לאבא שלו רבי שמעון בן רבי ב של רבנו הקדוש אומר אתה יודע אבא שני חומשים שניו בספר תהילים למדת את רבי חיה מדרש הגדה של שני חמישיות מספר תהילים ולא עמד מפני אז הוא טוען למה לא עמד הוא היה בבית המרחץ ידק אבל לא משמע שחובה גם לעמוד בבית המרחץ ו בר כפרה מעשה היה דומה עם בר כפרה רבי של בן רבי יוסי הב יתי במ מזכותה על וזין רבי שמעון בן רבי ולא

קם מקמה בר כפרה וקפד ואתה אמר לי להבו שני שלישי של איש שנתי לו בתורת כהנים למדתי אותו שני חלקים משני של הבריתה ולא עמד מפני איך זה אבא אמר לו שמה בהן יושב ומערער אולי במה שלימדת אותו הוא לא שם לב שעברת הוא לא קם מפניך למה ה אומר ר בדברי תורה אסור אבל הוא לא יכל להפסיק הבנת הום מערים בתפילה גם בל הליו אחי לא משמע למה הזיק אותו רבי היה בגלל שהוא לא לא שמו לב היה לו לקום מפנה באמת ישקו בפני חכם

גם בבית המרחץ למה לא אמר לא צריך לקום בבית מרחץ ר קשה א בבתי גבי א בבתי ברא חדר הפנימים ש בתי מרחץ אנשים שם ערומים ומלוכלך לא קמים אבל ה בבתי ברי בבית החיצון כבר אנשים לבושים יפה הכל מסודר אי א א החינ מם הסתברה ואמר רבא בחנה אמר רבי יוחנן כל מקום מותר להרר חוץ מבית המחץ ובבית הכיסא אסור שמה להרר הרבה גדולי עולם היו מחכים מ שנסים לחיות למה הראש שלהם עובד הגמרא אומרת אז אתה רואה באכר שמדובר בבית החיצון שמותר להרר בו

דברי תורה אומר לא הגמרא דוחה את הראיה הזאת באמת יתכן שמדובר בת הפנימי שאסור להרר דין מה לאונס שנה פעמים אדם מעיין בלימודו קודם שנכנס למרחץ וזה בראש שלו כל הזמן ההלכה הזאת והוא לא יכול זה הרבה פעמים קורה גם אדם הוא מתפלל לפני שהוא מתפלל הוא למד תורה וכל הזמן בתפילה בא לו הלימוד לפעמים לא להתפלל אבל לאלה שנכנסים נחיות יש תפילה תכבדו מכובדים קדושי עליון שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני עד שאכנס ויצא כי כן דרכן של בני אדם כתוב מהרן פפיש כותב שזה סגולה לאדם

שלא יהרהר בדברי תורה ב בזה בבית הכיסא יש הרבה הם א לומדים נגיד חשבון שהראש שלהם לא יכול לשבת בשקל אז מה יעשו אז הוא לומד שם חשבון יש לו ספריה לומדים רפואה יפה יכול לשמוע ברדיו חדשות לא אס למה יש להם בקיר שמה חדשות אבל לא אסור לדבר ב לא לא לדבר לשמוע לשמוע מדבר ש מדבר ונו אומרים איזה הוא העשיר שבית כיסא קרוב בשולחנו יכול עצים עיניו גם יהיה מותר בשבת ילמד גם חשבון של אני שומע את השאלה שלך ברוך השם שאתה כל כך

לומד שבשבת אתה גם צריך למוד ספ חשבון בנוחיות ריך ימך בתו חשבונות ש בלימוד בזמן תפילה יכול יעצים לא נדבר לא נדבר אני רוצה ללמוד זה מפריע לנו יכול יעצים עיניו כ מי שלא ראה הוא יעשה ככ אמרנו בבריתה אז הגמרא שואלת וירת נכון הגמרא שואלת אתו ברש שקינן מה עוסקים באנשים רשעים שהוא רוצה לא להסתכל מה מה קרה בא החכם תעמוד זה זכות יש בזה סוד גדול אדם שעומד לפני חכמים או זוכה לבנים תלמידי חכמים אלא יכול עצ מקמת זמן חיובי לפני שהגיע זמן חיוב

כימת זמן חיובי הללא חז דק מקמה את לומה תקום ויראת לא יעשה גם זה תנה מה מה התירוץ עליו לפני כן לא יעשה לפני שהגיע זמן החיוב שלו לעמוד גם לא יעש מני תנה איזו קימה שיש בהידור לא יעמוד ממקום רחוק א אומר ארבע עמות שלו זה תוך ארבע אמות של החכם אמר הב אמרו שנו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו כמו חוב נגיד הוא נקרא הרב של כל עם ישראל מלא עיניו כמו הרב זה מוב לא הביה לא לא לא הביה מכבה חז ודני חמרי

דרב יוסף דעתה אב קאים תשמע מה אומר אומר הביה רק היה רואה את האוזן של החמור של רב יוסף היה רבו מובהק בר היה עומד הביה עבר אחיו חמרה ומסג גודה דנהר גיה היה רוכב על חמור והיה עובר על שפת הנהר שמו שגי יתי ר משרשי ורבנן בדך גיס בעבר השני ולא קמ הו מקמה אמר להו ולר מובהק הנעה אין לכם בושת פנים לעמוד אמרו לל בדעתי היינו רודין שכחנו לקום לא שמנו לב אבל מה אתה רואה הוא היה רוכב על החמור רכוב כמהלך דמה אתה

רואה היה רוכב הב רבי שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ללכת בדרך אחרת את מבין תמר זקן וירת אמר נתנן רכיב חי זקן שהולך בדרך ארוכה שלא יצטרכו לעמוד בפניו חיה הביה מקיף היה הולך דרך ארוכה שלא יקומו רבי זר מקיף רבי כמה דרבי ירמיה מדפתי חלף ההוא גברה כמה ולא מכסה רשע היה עבר על ידו איזה אדם ולא לבש קיפה כובע לא מכוסה ראשו אמר כמה חשיף הגברה הך עובר על ידינו בילי כיסוי ראש אמרלי דימה ממת מחסיה גיס רבנן אולי האדם הזה

מ מתה מחסיה תושבי המצוים מצם הרבה חכמים הם מרגישים שהם אין בעיה סי ב יהודה אומר בפני שבה תקום אפילו כל שבה במשמע אפילו צעיר אמר אפילו כל זה סבה לא כמו שאני אומר אפילו כל סבה ומשמע כלומר גם זקן שהוא לא תלמיד חכם עבר לו גיל 60 70 תעמוד לו אמר רבי יוחנן הלך כסי בן יהודה רבי יוחנן הבאם מקמ סבע רמאה גם אצלהם היה זקנים גויים גם היה עומד אמר כמה ארפי עדו עלי ודנה כמה מאורעות כמה צרות עברו על הזקנים האלה כמה ניסים

ראו לכן נעמוד לפניהם רבה מקם לא קאים הדורי הבד להו לא קם מפני זקנים גויים אבל היה מהדר אותם אבל הביה יהיב ידה לסבה ה נותן יד לזקנים שעוברים לידו למה מה פירוש ששעה עליו רבה משדר שלוחי לא בעצמו אבל נותן לצך את השליח שלו אומר לך שהשעה עליך רב רחמן משדר גוזאן שהשעה עליהם הזקנים אבל הוא עצמו לא היה מושיט להם יד אמר אליו תורה כמה נחמן בר אבא איקה בשוקה אם לא שלמדתי לא היו מכבדים אותי הראיה כמה כמה כמה נחמן יש בשוק ולא

מכבדים אותם כלומר אסור לי לבזות את עצמי אמר רב איבו לא לא שאנשים ילמדו אמר אבו אמר רבי איבו אמר רבי יני אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא בשחרית וערבית לא כל רגע שלא כבוד שמיים כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמיים יותר מכבוד יוצאו כבוד יוצאו בוקר וערב הנה רשי אומר שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית כלומר מה זה שמע ישראל כך מי שעומד בפני רבו שחרית אין לו רשה לעמוד בפניו אלא ערבית בטבעי רבי שמעון בן אליעזר אומר מנין לזקן

שלא יטריח ללכת בדרך אחרת את הציבור לקו מפני אתמר זקן ויראת וה אמרת ש י רבית בלבד המ לא נטר חיובה הוא למה שלא יטריח חיובה שיקימו פעמיים אלא ליו כול יומה אלא בהכרח צריך להגיד פ לא כל פעם שורים אותו צריך לעמוד אז לא כמו שאתה אומר מה אומרת לא דוחה את זה לעולם שכית וערבית בלבד ואפילו אחי כמ אפשר לא נטרח כמה פעם גם גם זה שחרית וערבית כמה שיכול שלא יקום בפניו יותר טוב הכי טוב למה הכבוד שאדם לוקח בעולם הזה מנקים לו

הרבה מהעולם הבא לא צריך כמה פחות יותר טוב עלות פני זכן ויראת משם אלוקיך כל מי שמדר תלמיד חכם קבל יראת שמיים מסכת ברכות עם רבי זר הר נכון לפני חכמים אמר רבי אלעזר כל תלמיד חכם שעומד בפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך אלהלה גם לא לא יקומו כי הוא לא יעריך משתק בתלמודו משתקע אוי אוי אוי אז זה גם זה בשביל שלא יקומו לו תלמודו משתכח הוא שכח את תלמודו הוא לא יודע ללמוד גמרנו שנאמר בטוב לא יהיה לרשע תורה לא יהיה לו טוב נקראת

תורה תורה תשתכח ממנו ולא יעריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלוהים כמו עונשו של האיש שלא ירא מפני האלוהים כלומר לא יעריך ימים כצל אלא קצל שעובר אמי אלזר כל תמיד חכם איפה אנחנו זוזו או מורה זו איני יודע מהוא מה זה יראת על איזה חיוב מורה מדובר שהוא אומר ויראת מלוך הרי מורה זו קמה זה מצווה לקום הפסוק מדבר על מי שאינו מקימה לקום ואמה למורת ריבית ומורת משקלות כוונה גם זה נקרא מורא רבי אלעזר פני פני גמר אומר כתוב בלפני האלוקים ופה כתוב

בפני שב תקום זה זה המורא נקום בעיה להוא בנו והוא רבו מה הוא תקשו בני הישיבה זה הבן שלו והוא רבו האם הבן שהוא רבו של אביו מה הוא לעמוד מפני אביו הוא גם בנו בצד זה הוא צריך לקום אבל הוא רב של אבא שלו את שמה ד אמר לשמואל לרבי יהודה שננ קום מקמה אבוך תקום לפני אביך רבי יחזקאל אפילו שרבי יהודה היה רבו של רבי יחזקאל אביב תקום מה אומרת לא שן רבי חזקאל דבעל מעשים הבה אפילו שרבי יהודה היה רבו אבל היה בעל

מעשים טובים מאוד ולא משום שהוא אביו זה שמואל פילו מור שמואל נמה כאין מקמה היה קם לפני רבי חזקל היה לו מעשים טובים מה מעשים טובים היה מביא פרחים אלא מיקה אמר מה החידוש אלא אם כן מה הוא צריך שמואל היה עושה מעשים טובים אז מה למה הביא אדמור שמואל נ מקק הוא הי אדם גדול גדול הדור א ש זה לא רבו זה לא בן שלו וקם אלא מה ק אמר אז למה הוא צריך שמואל לומר לרבי יהודה לקום מפניו פשוט אם הוא עצמו קם ודאי

שרבי יהודה תלמידו צריך לקום אחי כ אמר זמנין דתם מאחורי לפעמים אני לא רואה אותו הוא בא הוא לא בא מפניי הוא בא מאחוריי למרות זאת קום מקמה ולא תחוש ליקר דידי אה אני אני על ידך והוא בא מאחורי ואם אתה תעמוד אז אני רואה שאתה עומד אל תקום למישהו אחר אל תחוש לי תקום לכבוד רבי זכל לא לא תחשוש לזלזל בכבודי אתה מכבדו בפני אני שמח בכל זאת לא נפשה הבעיה הזאת עוד היא בעיה להו בנו והוא רבו מה שיעמוד אבי מפניו כאשר הבן רבו

של אביו עכשיו אבא שלו חייב לעמוד לו אז עכשיו זה לא היה השאלה הזאת עכשיו האבא צריך לעמוד לבן אתה יודע אצלנו הינו רואים את זה הי בציון גדול הדור בשאול בשבת היה בעל בית הכנסת של אבא שלו ואבא שלו היה יושב עם כל הקהל והרב נכנס חמצון נכנס כל הקהל עומד גם אבא שלו היה עומד כן עומד עד שהרב ישב הוא ישב אבל גם אם פעמים אבא שלו יחר ואביו נכנס שלח בציון היה עומד לו זה עומד בפני זה זה עומד בפני זה בנו והוא

רבו שםד רבי יהושע בן נביא אני אומר רבבי יהושע בן י אומר אני רבו של הבן שלי ככה כאילו הגמרא מבינה עכשיו אין לי כדאי לעמוד מפני בני לא ראוי לעמוד מפני בני אלא מפני כבוד בית הנשיא למה אני כם בפניו בני הוא חתן של הנשיא טעמה דענה רבה לכן לא ר למ מפניו ה הוא רבי כאים ל מקמה אם הוא היה רב שלי ודאי הייתי אומן חיקה אמר אני איני כדאי לעמוד מפני בני בכל מקרה אפילו אם הוא רביי אפילו אפילו אם היה הוא רביי

דה אנה אבוה אני אבא שלו ולא אין לה אבא לקום מפני בנו אלא מפני כבוד בית הנשיא אני עומד לו מש משמע כאילו האבא לא צריך לעמוד בפני בנו אם הבן אתת חכם יותר מהבר הב יכול לעמוד לפניו כן בעיה להוא רכוב כי מהלך דמה או לא אה זה זה שאלת הגמרא היהה קשה להם לבני הישיבה האם כאשר הרב רחוב הרב פש שזה רחוב כמעל למה ראינו שהוא עמד הבהמה הולכת למשל הוא היה יושב ציון משה ראית הוא היה יושב על פיל אחריו שמו אותו על

פיל יפה ועכשיו צריך לעמוד לפניו או לא ראית פעם רב על פיל זה בחלום נהייה לו פילאי פלאות פ פ או לא אבאב מה תשמע טמא יושב תחת האילן זה מצורע טמא יושב תחת האילן וטהור עומד תחת האילן טמא הטהור הזה שעומד שם טמא למה יש שמה טמא יושב טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור אוו טהור ואם ישב הטמא הטהור טמא למה התחדש מחוץ למחנה מושבו רק כאשר הטמא יושב אז נטמע הטהור בטומאת אוהל בין אם הטור עומד בין אם הוא יושב אבל אם הטמא

עומד לא מטמא בטומאת אוהל זה כלל אם הוא יושב הטמ אתמ טומאתו לא משנה איך האדם השני אבל אם הוא עומד רק אם הטהור יושב הוא מטמא לא אם הטמא יושב אז נעשה הטהור טמא זה תלוי בטמא אתה רואה טמא עומד תחת האילן בטהור יושב טהור אין בעיה ואם ישב הטמא הטהור טמא וכן באבן המנוגע וכן אבן הנוגעת אבן שבא מבית שמנוגד בצרעת מנוגדת בצרעת אם האדם הנושא יושב תחת האילן אז נטמאו כל מי שתחתיו ואם הוא עומד תחת האילן האבן לא מתמת אפילו שהאבן יושבת

בחיקו למה דינה כמו דין של האדם הנוסעה זה נחשב כמו עומד לא יושב חבוד בוא לפה בוא בוא יש מקום אז אתה רואה אז דינה כדין האדם שנושא ואמר רב נחמן בר כהן ואמר רב נחמן בר כהן זאת אומרת הרחוב כי מהלך דמה מדין זאת שלב מגעת אתה רואה אתה לומד שרחוב כמהלך דמה אפילו שהוא יושב הוא כמו מהלך למה כמו דין של בהמה שנושאת אותו כמו שהאב נחשבת עומדת כאשר אדם נושא אותה אפילו שהיא יושבת בחיקו אז גם אז גם שהרחוב ה אפילו שהוא יושב

אבל כון שזה לא כון שזה הבהמה עומדת אז זה כמלך דמה זה חייב לעמוד בפניו שמאמינה הנה כמו כשהרב רוכב דינו כמהלך וצריך התלמיד לעמוד לקום מפניו בעיה להו מה הוא לעמוד מפני ספר תורה יש חיוב הכוונה רבי חלקיה ורבי שמעון ורבי אלעזר אמרה קל וחומר מה אתה שואל בפני ד עומדים בפני לא כל שכן רבי אלעי ורבי יעקב הזבדי אבו יתוו עוסקים בתורה חלי רבי שמעון ברא בא וקם הוא מקמה אמר להוא חדה דתו חקמ ואנה חבר אתם חכמים ממני אני סך הכל עדיין קטן

ועוד כלום תורה עומדת בפני לומדיה עוד אתם עוסקים בתורה דינכם כתורה עצמה לא עומדת לפני לומדיה סב כרבי אלעזר מה רבי אלעזר אין תלמיד חכם רשי לעמוד בפני רבו בשעה שעוסק בתורה אומר לא לעת עלה הביה הביה קילל את הנו כך למה גם מי שעוסק בתורה צריך לעמוד בפני רבו עוד כתוב הגמרא אומרת כמה שיעור חיוב קמה לפני חכם אבדי נשיא כתוב אצל משה רבנו והיה כצד משה את האוהל יקומו כל העו נצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד בואו האהלה רבי אעמ ורבי יצחק

נפחה אחד אמר לגנאי הכתוב מדבר הביטו עליו אחד אמר מה שהיו מסתכלים עליו לגנאי לא לטוב אחד אמר לשבח מה ד אמר לגנאי כי דאיתא כמו שמצינו במדרש בני ישראל לביתו אמרו על אדוני ג תראה איזה שמן תראה מה נהיה איתו כל זה משלנו איי איי איי א א ככה היה אנשים אה איך כתוב מדרש כ ראו כמה עבים שוכב כמה צברא שמן הכל משלנו שלו מה זה אמר לשבע ה קמו לכבוד משה אמר חזקיה אמר לי רבי חנינא די רבי אבאו אמר רבי אבו אמר

רבי אביד מיד מחפה כמה שיעור כמה חכם עומד מלפניו עובר לפני אדם שיתחיל החכם להיכנס ארבע עמות שלו עובר מלפניו ארבע עמות וכיוון שעבר 400 יושב אבידין עובר עומד מלפניו מלא עיניו וכן שעבר 400 יושב נשיא עובר עומ מלפניו עומד מלפני מנוני ישב עד שישב במקומו הנשיא שנאמר וביתו אחרי משה עד בואו האהלה עד כאן בסדר מי הנה זכינו ללמוד צו דופים היום אבל הרב הגמרא אומרת אני בלי טפשאי שהם קמים לפני ספר תורה ולא קרים תלמיד בסדר זה לכן צריך לקום גם זה גם זה

הלאה כן חומר פ מסת הלכות מה קרה שולחן אנחנו גמרנו סימן תצ זן מה הבדל ב רגע לא אין לי רגע יש לי כזה לא אז זה חסר לנו אחד אנחנו סימן תצז אתמול למדנו שש נכון הלכה יז יש למדתי את זה גם אני זוכר אתמול גמרתי אנחנו היום אתמול איפה הגענו מר אתה זוכר תצ ח טוב נחזור אם נצא רפה אסור לטלטלה אבל מותר למוחה לגוי כדי שיתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכיר שסכום דמים ואמנו מאמין קח ממנו משכון קח לגוי דיני שחיטה ביום

טוב 20 סעיפים א' אין מראין סכין חכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו שמי תהיה פגומה כמר לה אסור לשחוט בה בפני בקמת ולך דדנה במשחזת וחכם שראה סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים ועכשיו בזמן הזה שכל שוחט רואה סכין בעצמו כל הרוצה לשחוט ביום טוב אבדוק סכינו ערב יום טוב ולא ביום טוב שמה יש חיז מי הוא אם לא בדקו מערב יום טוב והושעת הדחק יכול לבדקו ביום טוב ב יכול להוליך סכין והבהמה יצא טבח לשחוט אפילו גידי קטן שצריך להוליכו על כתפו ואף

על פי שהיה אפשר להוליכו מאתמול מותר לקחת הדין שהטבע יכול ללך עם הסכין יצא לבהמה ג' בהמות ש יוצאות ורעות חוצ תחום ובאות ונות בתוך התחום הרי לא מוכנות ולוקחים מהם ושוחטים אותם ביום טוב בפרט אם יש להם נייה טוב אפרים אבל לפעמים אתה יודע אתה יכול לשחוט את התרנגולת ויש לה מחרוזת של ביצים זה לא דוזר דה זה הרבה אבל הרועות והל הנות חוץ התחום אם באו ביום טוב אין שוחטי ותים ביום טוב פני שהן מוקצן ואן דעת אנשי העיר עליהן לה בבהמות ישראל אבל

שגוי לבו משום מוקצה ן הגוי צריך אכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור אסור פכח גוי שהביא בהמה במקולין אם ידוע שנות חוץ לתחום אסורות ם ספק מותרות ואפילו באו לצורך ישראל שמוקצה הולך הולכים שמוקצה הולכים בספק להקל ואם הביאו לצורך גויים או אפילו סתם בעיר ש רובה גויים מותר שכל ה מביא לצורך הרוב שכל המביא לצורך הרוב הוא מביא ד' בהמות הידועות לנון חוץ לתחום ונמצאות בעיר ביום שני אני אומר שמ בערב כ ניסן חוץ לחום לנו מותרות כל שכן יש שחוטות בבוקר

חזקה מבערב כנסו לתוך התחום ה עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה והוא דקמ בגבי שקלו לו חודשו ובענן גם כן שפריס על גבי קרקע שותה באיברים הפנימיים ונמצא שחת ביום טוב שלא ל צורך ואם היו ואם היו שבת ויום טוב סמוכין זה לזה נולד בזה מותר בזה זהו עד כאן למדנו שש זה כבר ש ראשון כן אפשר להתקשר לרבי דוד שיביא לנו את ההלכות אפר אחר כך נשכח את זה הלכות זה תכף הרמבם רק נראה משהו מראש השנה הרב יש מקור לזה

שונים סכין כן אפשר לקנות יש נוהגים לקנות סכין חדש לחתוך פרנסה שיהיה פרנסה שלותי מישהו מאפה המק מסיפרי חסידות תראה בטעמי המנהגים מסיפרי חסידות יש עכשיו מחבסים ומספרים ערב ראש השנה זה תו מחר להסתפר אבל לפני חצות כש מסתפר הב ע י כוחות הדינים שמעת א זה ציו משה מחר צריך לספר ום נוהגים ללבוש בגדים לבנים בראש השנה קודם ראש השנה ישבו בנ וילמדו אמרנו עכשיו צריך להכין שימו לב את הנרות מה עכשיו יש לנו יומיים נרות יש ערב שבת ישים לו רגיל לעשות שבע יעשה

שבע ישים לו ביום טוב חמש מי שתמיד רגיל לעשות שניים שניים מה לעשות להכין יש הום שמים אותם בתוך כוסיות כאלה נכון ושמים את הכוסית במות מה יעשה היום יכין לו כבר כל מה שהוא צריך כלומר מחר יום שישי יכין פעמיים שני לילות בשביל שבת אנחנו מכינים שבע בשביל יום טוב חמש אז אנחנו לוקחים עוד חמש כוסות מכינים בהם את הנרות ואז ביום במוצאי שבת אחרי שיצא שבת אחרי שיצא שבת גם אז לחמם את האוכל יצא שבת האישה תשים את הנרות בקן שלהם והיא תברך להדליק

נר של יום טוב וגם שחיינו אם לא יברכו בקידוש שחיינו תברך גם בקידוש יש נק נהז יין קידוש נר הבדלה זמן שחיינו לכן איך נעשה נר בשביל שנוכל לעשות נר צריך מה לעשות להכין לקחת נר של הבדלה לחתוך אותו לעשות כזה קטן אתה רואה איפה אבא שלך אמר יביא לנו נרות איזה סמן תצ ח והלאה צח אין גמר אתה רואה יעשה לו קטן ישים אותם בתוך בתוך ה בתוך איזה נר כזה שזה יש למטה ברזל פח כזה או פמות או פח כזה נרון נרון נשים אותו

בפנים וככה שלא יישרף אחר כך ואז הוא מברך על זה גם כן א בור בור מעור האש ואז הכל טוב לו יעשה את הסדר בתוך הקידוש כן אמרנו יין קידוש נר הבדלה זמן אומר גם בקידוש אומר הבדי בקודש כן אומר היזהר מאוד מאוד בתפילות ראש השנה להמליך עלינו את הקדוש ברוך הוא ועל כל יושב אבן ותמלוך עלינו לכוון בתפילות לפדות את השכינה ניצוצי הקדושה מתוך הקליפות וכבן להשלים תיקון נפשו רוחו ונשמתו ולא יעשה צער לקדוש ברוך הוא אומר השתדל לבוא לבית הכנסת בעוד היום גדול מה

פירוש לגמור מהר את הפרחים ולבוא ללכת להתכונן הבית איך הוא מסדר איך הוא עושה להתפלל מנחה בכוונה למה היום בלילה זה ערבית זה ערבית אחרונה של השנה מחר שחרית העיקר זה המנחה האחרונה של כל היא מעלה את כל התפילות יש תוכל לתקן לעלות כל התפילות לכן כך כתוב במתה אפריים גם הביא את זה הרב אור רחמה מה זה התפילה הראשונה שהתפלל אדם הראשון מלחה כן מנחה זה היה ביום שהוא שנברא מתפלל מנחה ערב שבת למה אומרים תיקון תפילתי כתורת לפניך זה ראשי תיבות תתקל כמניין ה-9

ו30 שנה של אדם הראשון הוא אמר תיקון תפילתי קור כמו קטורת אה ביום הראשון בשעה טובה שעה ביום הראשון פותחים בפיוט אחות קטנה עכשיו אנחנו יש לנו לעשות קודם קבלת שבת לכן מה יעשו הכי טוב זה לבוא לבית הכנסת צריך להגיד שיר השירים שיר השירים יגידו לפני מנחה אני ככה סידרתי פה באים מוקדם שיר השירים לפני מנחה הפעם נעשה לפני מנחה כמו החסידים נעשה שיר העשירים לפני מנחה אחר כך נעשה מנחה נעשה קבלת שבת ואז נתחיל סדר של ראש השנה כתוב בח מנחה חמש מנחה פה

בחמש כן אני אגיד לך אתה רוצה שאני אתן לכן לא כתבתי שיר השירים כתוב שיר השירים ערב ראש השנה 445 מנחה חמש קבלת שבת 545 פיוט אחות קטנה 6 ועה הכל פה מהר ראית איך אנחנו זריזים קח לך שלא אחר כך תגיד כן ידעתי יש יבת אך עושים איך עושים בערב שבת קידוש אין בעיה עושים רגיל של ראש השנה כן אבל לא מוסיפים יש מה שיש בסידור כתוב להזכיר משהו לא לא צריך לא צריך שלום עליכם לא צריך היום יש יש שאומרים אנחנו לא אומרים למה

אנחנו עושים הפגנה היום זה ראש השנה זהו לא צריך למה ה אבירה של ראש השנה אלא אנחנו יושבים ועושים את הסדר את הסדר סימנה טבה פתח אליהו ואמ תעשה הוא את הדלת של המלאכים לא לא זוכר בסדר אתה יודע שיש תלוי כל אדם מה הוא יכול יש בלאגן בלאגן אן לא יכול החי לא גם כן זה טוב להגיד שהאישה תהיה שמחה תגיד שלום עליכם תגיד אשת חי זה טוב זה לא בעיה אם האישה תהיה שמחה תגיד ישת עיל אבל פעם באה פה אישה היא אומרת בעלה

לא אמר לה אשת ית בלי היה ליל חג פסח אומרת לא בא לבית לא אמר רשת הים ערירים עררים כן כן אפש אבל לא להשמיע אמרתי לכם לא לאכול חמוץ בראש השנה חריף מי שאוהב חריף יכול לאכול חריף למה זה פותח לו את התאבון אבל יגיד יהי רצון לפניך השם שנהיה חריפים בתורה אבל שלא יקבלו עלשון חריף אבל לא חמוץ חמוץ התוניסאים אוכלים קוסקוס להגיד שתחסכו אוייבנו ושננו אל תשכח את זה בסדר עכשיו הרמבם בוא בוא בוא לא לא לדבר מה אתה צריך בסדר בדר חוץ

פיניון בסדר נטפל בזה זכה למצוות אנחנו בעמוד כעט פרק שמיני היום מסיימים את את החלק את ההלכות עירובים אחר כך זה הלכות יום פ ראית אח הביכורים יםים אה יכון חזק אין מניחין שני עירובין אחד במזרח ואחד במערב כדי ש שהלך בקצת היום על אחד משני העירובין בשאר היום על העירוב השני שאין מהע שני עירובין יום אחד טעה ירה בשתי רוחות כמדומה הוא שמערבים לי שתי רוחות או שאמר לי שניים צאו וערבו עליי אחד ירב עליו לצפון אחד ירב עליו לדרום מהלך כרגלי שניהם מה זה

כרגלי שניהם אחד לדרום ואחד לצפון שניהם הולך כרגלי שניהם בגלל שאחד ירב לו לדרום ואחד ירב לו לצפון ילה מה עושים לא נותנים לו נותנים לו את החומרה של שני העירוב בוא נראה עכשיו הוא אומר כיצד הוא מפרש הרמבם כיצד מהלך כרגלי שניהן שאינו יכול להלך אלא במקום שיש ל שניהן להלך בו נתן האחד ערבו ברחוק אלף אמה לרוח מזרח והשני והניח השני מהן ערבו ברחוק 500 אמה לרוח מערב אין זה שירבו עליו מהלך במערב אלא 1000 אמה כרגלי משרב עלי במזרח ולא ילך במזרח אלא

1500 כרגלי משרב עלי במערב לפיכך אם ערב או ערבו עליו שני עירובים אלו אחד ברחוק 2פ למזרח ואחד ברחוק 2פ אמ למערב הרי זה לא יזוז ממקומו זהו סגר עליו ג' מערב אדם שני עירובים משתי רוחות ומתנה עליהם ואומר אם הרע לי דבר מצווה א או נלחצתי למחר צרכתי לרוח זו זה העירוב הוא שאני סומך עליו ועירוב ש ברוח השני איןו כלום ואם צרכתי לרוח זו השנית זה העירוב ההוא שאני סומך עליו ו שברוח הראשונה אין ו כלום ואם צלחתי שתי הרוחות יש לסמוך על איזה

עירוב שרצה יזה שרצה אלך אם לא הרע לי דבר ולא הצטרכתי לרוח משתיהן אין שני עירובים ו עירוב ואין הוא סומך על אחד מהם אלא הריני כבני ערי שיש לי 2000 אמה לכל רוח חוץ לחומה זה מתנה מתנה לא מתנה מתנה כן אם יש לו פרחים ביד והוא מתנה כשם שאסור לצאת חוץ תחום בשבת כך אסור ביום טוב ביום הכיפורים כשם שמוציאים רשות רשות בשבת חייב ככה מוציא ביום הכיפורים חייב אבל ביום טוב מותר להוציא מרשות רשות פיכ מערוד ום הכיפורים כשבת רבנו חומים ליום הכיפורים

ולימים טובים כדרך שמערבים לשבת ה יום טוב שח להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מאחריה הנה עכשיו עוד שני ימים טובים של גלויות יש לו לערב שני עירובים שתי רוחות סומך על איזה מ שרצה ליום ראשון ול הערוב שבח השני ליום שני או מערב עירוב אחד לרוח אחת סומך עליו לאחד משני הימים וביום השני יהיה כבני העיר וכאילו לא עשה עירוב וש לו 2 ממה לכל רוח פמ דברים אמורים בשני ימים טובים של גלויות או בשני ימים טובים של ראש השנה הרי הן אבל אבל בשני

ימים טובים שלוש שנה הרי הן כיום אחד ואן הו מערב ב שני הימים אלא לרוח אחת יפה זה כומה עריכתה לכן מתנה אדם על רובו ואומר רובי לשבת זו אבל לשבת אחרת לשבת אחרת אבל לא לזו לשבתות אבל לא לימים טובים לימים טובים לא לשבתות אמר לחמישה הני מערב ל איזה מקים שירצה רצה ילך לא רצה לא ילך אבל אעל פי שרצה אח שך ילך אף על פי שרצה משח שך ילך דבר שהוא מדברי סופרים יש בו ר לכן המערב לשבתות של כל השנה ואמר רציתי

אלך לא רציתי לא אלך אלא יהיה כבני ערי כל שבת שירצה ילך אפי שרצה משתחשך יכול לערב לשנה כן המערב לשני ימים טובים של גלויות או לשבת ויום טוב אף על פי שהוא ערוב אחד לרוח אחד לשני ימים צריך שיערוב במקומו מצוי ב ראשון בל שני כל בין השמשות כיצד הוא עושה בערב יום טוב או בערב שבת מחשיך עלי ונותן בידו הוא בא לו ואם הילד יום טובח לאותו מקום מה אניו שם עד שכש ו אם היהל שבת או מבי או מביאו אם היה ליל יום

טוב בפני שן שתי קדושות ואינו כיום אחד כדי שנאמר מליל ראשון קנרו או הנה ראית תן ם תן ם תן לאנשים בוא תחלק לי תחלק שיהיה לכולם זה הנר הנה זה כך נראה אתם רואים אבל צריך להעמיד אותו באיזה מקום קח מאיר אתה כהן קודם הנה אתה גם רוצה הנה אתה רוצה מי עוד בבקשה זה כהן אבי כהן הנה הוא מחלק למגש כ ות אם לא תיקח מפתח מהמשרד ממישהו מהבן שלי למעלה נמשיך ללמוד רגע אחר כך צאל עוד קצת אין בעיה אל תדאג אני תמיד

בשביל זה הלאה איפה הגעתי נהיה בלאגן אתה בחט בח גתח לא מה פתאום נאכל עירוב בראשון ט נאכל עירוב בראשון קנה עירוב בראשון ואין לו עירוב לשני ערב ברגליו בראשון צריך לערב ברגליו בשני והוא שילך ויעמוד באותו מקום ויחשוב ליבו שיקנה שם שבטה הרי בפת בראשון רצה להרב ברגליו בשני הרי זה עירוב אם רצה לערב בפת צריך לערב באותה הפת עצמה שערב בה בראשון י יום הכיפורים שחל להיות בערב שבת או לאחר שבת בזן ש קדשים ריה הראה לי שהן שהן כיום אחד קדושה אחת הן

יא זה שאמרו שיש לו אדם ערב שני עירובין בשתי רוחות בשני ימים הוא ש אפשר לא להגיע לכל אחד משני עירובים ביום הראשון אבל אם אי אפשר לו להגיע לעירוב של יום השני ביום הראשון אין עירוב השני עירוב שירוב מצוותו שיהיה בסעודה ראוייה מבעוד יום וזה הועיל ואינו הוא יכול להגיע לעירוב ביום הראשון הרי זה אין הראויה מבעוד יום כיצד הרי שהניח עירובו ברחוק 2000 אמה מבתו לרוח מזרח סמח עליו ליום ראשון והניח עירוב שני ברחוק מה אחת או 100א או אל ברוח מער משמח עליו

ליום שני אין זה עירוב שהרי ביום ראשון אין זה עירוב הש ראוי בעוד יום פי שאין יכול להגיע אליו שהרי לא נשאר ברוח מעליו כלום אבל אם הנהי רובו ברחוק אל 500 אמה מביתו ברוח מזרח שמך ליום ראשון והניח עירוב שני רחוק מביתו לרוח מערב תוך 500 אמה שמח עליו ליום שני הרי זה עירוב שהרי אפשר שיגיע לו ביום הראשון יד יום טוב שח ות בערב שבת אינו עושה עירוב ביום טוב לא עירובי חצרות ולא עירובי תחומין אלא מערו ביום חמישי שהוא ערב יום טוב ום

חלו שני ימים טובים של גלויות בחמישי בערב שבת מער מיום רביעי ערובי תחומים ועובי חצרות שכח ולא זה מערב ופח צרוד בחמישי בערב שבת ומתנה אבל לא עירובי תחומין כיצד מתנה תו כיצד מת אומר חמיש ה אם היום יום טוב הם דבר קלו ואם לא זה ערוב ול מחר חוזר מער ואומר אם היוםם טוב כבר רבתי מאמש ם ואין מדברי כלום וממש הי יום טוב הרי זה ן דבר אמורים בשני ימים טובים של גלויות אבל בשני ימים טובים של ראש השנה הרי אין כיום אחד ואין

הוא מערב אלא מערב יום טוב עכשיו הגענו הלכות שביתת עשור שביתת עשור זה הלכות יום כיפורים יפה אז הנה אתם רואים יום הכיפורים זה גם קצר מאוד אז מחר אנחנו נלמד את זה והכל יהיה יפה זוהר אל תגיד אנחנו הגענו דף לז לאד יותר טוב דלח ח מה ז גופ בשבת עלד חד בגופה שת קדשה שב ת שבתבת וד שבמ דישראל שמור את יום השבת ה במ שבמ שבי אומר זה מידת טובו של הקדוש ברוך הוא מהת אמר שבתות ולא אמר שבטי משל למה דבר דומה

למלך שהיה לו אישה נאה כל שבוע שבוע מזמינה יום אחד להיות עמו ומלך יש לו בנים נאים ואוהב ואמר להם הוכנו שמחו גם אתם ביום שמחתי כני בשלכם אני משתדל גם אתם הדרו אותי תעמ זכור ושמור זכור לזכר שמור לכלה מהת מקדשי תרו שמו עצמכם מרו מקדשי קדושו למה כי אני אדוני בכל בכל צד דבר אחבת אבתר ישמרו את שב ד נפשה כל הדבק דבדה זכה ולה כוד ישראל אתה הוא אדוני אלוהינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם נו

ש נביאך וכתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף סמים זקה בד בבד יה יאמר אדוני משה קלך סמים נטף ושחלת ח בנה סמים ונה זקה בד בבד ויאמר אדוני אל משה קע לך שמים סמים במר ז ועשית אודש מועד אשרך שמה קודש קדשים ויר עלי אהרון כור צמו קצד 398 35 בכל יום אח שמהם כ גדרב יום הכיפורים כדי לקיים מצו דה מדה חדמ ן הצור והציפור הכוס ת מרג ני רבי שנה של דש אין אדם יכול לעמו בולמה אין מ מן הדם אשר

בם לא ומזוזות פס תשחי גמרתם את הדבר הזה את הבו הז כבו הז היע את המנורה זהב עשה את המורה וצא מ שלש אח שלש משור זהב טהור כיכר זהב ט עושה אותה ואת כל כה אדני ושע לנגן חיינו על בית אדוני אדוני ושעות לנגן בית אדוני זה מעשה המנורה זרך חמרא א מש כ עשה אתור ויאמר משה ת ויאמר משה ן עלי האש מעל המזבח קחן ויאמר משמד ויאמר משהם תדליק יש שמה יש שמה אתה רואה ואני אשי גצר עשיר ואני ואני עשיר עוזך וק

כיח ך כי הית מסג בום צצ בוגת כיר ואני ל נסח בן ג ל נסח בן ג צ ואני אשיר עוזך בסדר ה ועמוד פנחס פפה ענו בניך אך רה צלך בכל דך הפ סופי ן חסי קדש פח רואה בהם חמלת צרת גופנו מוקים ים רפואה שלמה לכל חולי עמך ישראל אמן שנה טובה לכולם ישועה גדולה וחיים טובים כולם יהיו בריאים ושמחים סורות טובות ישועות גדולות נעד גדול שמחה גדולה כל בית כל הקהל יהיה שמח בעזרת השם וכל טוב לכולם שנה טובה שנה טובה לכולם ישועה

גדולה לא יודע עכשיו חכה לא רה אנשים מחכים