הדף היומי מסכת קידושין דף כה הרב בניהו שמואלי שליט"א כא אלול תשפג

[מוזיקה] ‏ai בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כא באלול תש פג הנה ברוך הוא ברוך שמו היום איזה ימים יפים ימים של תשובה מעשים טובים מכינים את עצמנו לקראת השנה החדשה יום הדין הגדול והנורא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו איזה חסד גדול לכפר על עוונותינו בעזרת השם שתקבל ברצון היום עושים תיקון גדול בעזרת השם לעוונות תיקון הכללי זה נקרא בעזרת השם ונזכיר בעזרת השם את כל עם ישראל בכללות שהשם רחם על אמו ישראל ויאמר די לצרותינו אז הנה עכשיו כולנו בהכנה הגדולה בעזרת

השם וצריך העיקר לדאוג על צער השכינה איזה צער גדול יש לה כל צער שיש ליהודי זה קוץ מכאיב לשכינה הבנים שלה עם ישראל זה חלק חלק אלו מעל זה חלק מהשכינה אז לכן צריך להתפלל בראש השנה לדאוג ולהתחנן לקדוש ברוך הוא על צער השכינה כי השכינה נמצאת בבית האסורים עוונותינו גרמו לה שהיא לא בבית היא בגלות נודדת ממקום למקום ולכן צריך להתחנן על החיים הרוחניים שנזכה ללמוד תורה להעלות את השכינה לרומם את השכינה זה העיקר הגדול העיקר הגדול כמו שכתוב מביא הרשש שלא יהיו אחם יום

או ימיים יעמוד לא יוקם כי כספו אומר אומר הרשש במוסר שלו לא יהיו כי כלבים צחן הב הב הבלן מזונה הבל בני הבלן חיה ולת מן גח לה פוקה מבית איסורים אסורים דילה אומר לא יהיה אדם מבקש אדם מה מבקש ריבונו של עולם תן לנו מזונות תן לנו פרנסה תן לנו חיים זה עיקר הבקשות עיקר הבקשות אומר הרשש זה על צער השכינה מי דואג להוציא אותה מבית האסורים שלה השכינה צועקת ואין מי שישגיח עליה אז לכן ככה הגלות היא לא פשוטה ולכן צריך אם אנחנו משגיחים

על השכינה והיא מקבלת שפע משפיעה אותו לכל עם ישראל ככה זה הולך העיקר הגדול זה השכינה אגיד לכם איזה פעם שמעתי לא מזמן נפטרה המלכה של אנגליה אליזה אליזה קראו לה אליזבת היא היייתה מלכה 70 שנה הרבה שנים לא היה כזה דבר היא זכתה כשא הייתה צעירה היא מספרת שהיא היייתה הול לפעמים היייתה לובשת פושטת בגידי המלכות והולכת לבוש רגיל והייתה נכנסת בכפרים נכנסת לראות מהם מה המצב של הקהל כן ואז יום אחד הא נכנסה לאיזה כפר והייתה באיזה מסעדה קטנה היה שמה זוג זקנים ישבה

שם אז הזוג לא היה להם מה לעשות הם שואלים אותה רואים אישה ועוד מישהו איתה היה איתה איזה שומר ראש לא יודעים מה הוא אבל רואים פלא פלאות שואלים אותה הא שואלת אותם מאיפה אתם אתם גרים כאן בכפ כן טוב לנו פה יושבים בנחת כשרעבים נכנסים קצת למסעדה לפעמים ואת איפה גרה אומר אני גרה בעיר הבירה או אז את רואה את המלכה כן וכל יום את רואה היא שואלת אותה הזקנה כל יום אז היא אומרת לו הוא רואה אותה כל יום אז היא בא אלי ומרת

אתה רואה כל יום את המלכה כן בבוקר ובערב בבוקר ובערב הוא אומר לה ה אם ככה אני רוצה תמונה איתך אם אתה רואה כל יום את המלכה אז אז אתה חשוב כל יום לקבל פני המלכה אעל זה יש לך זכות זה חשוב אני רוצה תמונה היא אומרת ואז היא הצטלמה איתו אבל בעולם זה התפרסם ורואים שהמלכה בצד והי ו והיא אומרת והיא אומרת איזה זכות איזה דבר איזה כל יום אתה רואה את המלכה כן ובסוף אמרו לה ל האישה הזאת אחרי כמה זמן איך לא הצטלמת

מם המלכה הצטלמת עם ה אומר זה אותו דבר אנחנו צריכים לדעת יום כל יום עםםם עם השכינה כל יום כן לא לתת לאחרים להיות עם השכינה אנחנו צריכים להיות עם השכינה אנחנו בכל עם ישראל לדאוג לצער השכינה לעזור לסדר מה שאפשר לא ראית משה רבנו השבוע זה פרשת ניצבים וילך כתוב אצל משה רבנו הוא רצה משה אומר הקלי יקר ויילך משה וידבר כל הדברים האלה אל כל ישראל אומר הכלי יקר תשמע רצה משה לזרז את עם ישראל לתשובה למה אדם לא רואה חובה לעצמו לכן מה

עשה משה היה הולך מאוהל לאוהל לכל אחד מעם ישראל היה מדבר לו את הדברים האלה היה מוכיח אותו מדבר איתם ענייני תשובה קחו עמכם דברים ושובו אל השם היה עושה משה הולך ממקום למקום ר זה מנהיג גדול שהוא יודע לא לעזוב את העם מה חם עובדה תמיד היה צועק זה לא לשבת לבד צריך ללכת ממקום למקום אותו דבר שמואל שמואל הנביא מה כתוב ליו היה הולך מדי שנה סובב בתל והגלגל והמצפה ו את עם ישראל תראה מה שעכשיו ראינו על פי לגש בגבעה עכשיו היום ראינו

בשופטים נכון כתוב בתנ דבי אליהו הוא אומר אותן 70 אל שנהרגו בגבעת בנימין למה אומר מפני מה נהרגו לפי שהיה להם סנדר גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר עמהם ללך ולקשור חבלים של ברזל במותניה להביע בגדיהם למעלה רכביהם לסובב בכל עיירות ישראל יום אחד ללכיש יום אחד לביתן יום אחד לחברון יום אחד לירושלים זה לשון התנ דליהו וכן בכל המקומות וילמדו את עם ישראל תורה דרך ארץ מידות טובות כדי שתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולמות אומר למה שלא עשו את זה מתו בגבעת

בנימין מעם ישראל עזוב בנימין שבת בנימין בגבעת בנימין מתו מעם ישראל 70 אל איש א הקדוש ברוך הוא אמר להם תעלו והם עלו ונגפו סך הכל 70 אל למה כי היו צריכים ללכת החכמים והסנהדרין שבאותו זמן ללכת ממקום למקום וללמד את עם ישראל תורה ואת זה הם לא עשו כלומר צריך חזק חזק אותו דבר משה רבנו היה מלך שמואל היה מלך שופט של עם ישראל יש כזה דבר הוא אומר מילה זה נשמע אותו דבר אדם בבית שלו הוא מלך כל אחד בבית שלו הוא צריך איך

כתוב לא כתוב במגילת אסתר להיות כל איש צורר בביתו ומדבר כיסון עמו צריך להטבות את הילדים ואת הנכדים בדרך טובים להדריך לכן לא סתם עושים סעודות שבת ביחד לשבת כל הזדמנות שיש לו יעמוד או ישב זה משנה לפי איך שהוא צריך להדריך אותם הדריך אותם כלומר לפעמים צריך לדבר קצת קשה לפעמים צריך בנחת הכל מעשיות במשלים להדריך הוא חייב לד וג לזה שהילדים שלו ילכו בדרך השם והנכדים וכל המשפחה לפקח מקרוב לקדש שמו להעיר להם פנים מיוחדת כל אחד שבא הערת פנים ככה זה צריך אם

לא אדם מפסיד את הכל וגם טבעו אותו על זה בשמיים טובעים אותו לכן חייב חייב חייבים אנחנו לדאוג על זה ת ממקום למקום אחר כך מה יהיה עם הילדים עכשיו זה הזמן עכשיו זה אחד הדברים הגדולים זה זכות מי שמשתדל על זה עכשיו אז עכשיו בראש השנה זה העבודה שלנו להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו זה תיקון של השכינה כל יום כל יום מחדש להמליך עלינו להוציא אותה מגלות היה אומר לנו מורנו חכם מסס ושלום פסוק אך אם יום או יומיים יעמוד לא יוקם כי כספו

לפעמים אתה רואה בן אדם או כל יום ראש השנה יום זה יום כיפור יומיים זה ראש השנה איך הוא מתפלל איך הוא משתדל אומר אבל כל השנה הוא לא בעניינים אומר ללא יו קם למה כי כספו הוא בא לדאוג לכסף לפרנסה לא לשכינה לכן גם כתוב מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אלא לחם זה הפשט זה אמר להם שאול למה לא בא דוד גם תמול גם היום גם חודש הזה גם חודש שעבר הסעודה שעושים בראש חודש אבל רבותינו אמרו מדוע לא בא בן

ישעי פסיק למה לא בא המשיח גם טמון גם היום אן לחם אומר כל אנשים רק מה מבקשים הקדוש ברוך הוא לא מבקשים שכינה לא מבקשים מבקשים לחם פרנסה כל עיקר זכרנו לחיים כבנו בספר חיים כל זה למענך אלוהים חיים להמשיך חיים נצחיים לנשמה לא כסף וזהב לכן אמרו רבותינו מלך הציבור באים לדין מלך קודם מה זה מלך קודם קודם כל תבקש עעל על המלכות על השכינה אז ממניה יבוא לך השפע לכן אומר ובחרת בחיים למען תחייה אתה בזרעך לבחור בחיים לא אומרים זכנו לחיים אן חפץ

בחיים כל כוונתנו תהיה לא למענינו אלא למענך אלוקים חיים להישאר פה בחיים אבל בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא לא המתים י הללויה אז לכן עכשיו זה היום מרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם כמה צריך להשתדל על זה בעזרת השם אז השם מזכה אותנו שנדאג לזה היום זה גם כן פטירת ה רבי יונתן איבשיץ וגם רבי נסי מכדורי אז דבר ראשון צריך לדאוג על זה שאדם לפני שא אספר לכם על רבי יונתן איבשיץ עכשיו היה דבר בזמננו משהו אומר ש יהודי אחד חזר מן

השואה אבל לא רצה לשמור מצוות השם לא ראש השנה לא כיפור עזב כל המצוות אבל מצווה אחת היה מחזיק בה מה היא תקיעת שופר היה הולך ממקום למקום לתקוע לאנשים בשופר הוא קיבוץ הוא בקיבוץ לא שומר תורה לא כלום שופר היה אוהב ללכת לתקוע עליהם בשופר ככה זה היה אפילו הם היו עובדים בפרות הם עובדים אומר להם נתקה לכם בשופר תמשיכו לעבוד אבל שתשמעו תקיעת שופר ככה היה היה לו משהו כזה הבת שלו חזרה בתשובה היה ראש השנה היה חל בשבת כמו השנה הוא הלך לתקוע

גם כן אז היא אומרת לו אסור לתקוע בשבת אומר אל תבלבלי במוח אז היא הלכה על הרב קניבסקי לשאל אותו מה לתת לו להמשיך לתקוע גם בשבת כבן כ לא שומר שום תורה אמר לה הרב תעזבי אותו כל מה שאת חזרת בכלל בתשובה זה בזכות שהוא הולך ממקום למקום ותוקע את מאיפה תחזיר בתשובה נכנס בך הזכות הזאת של התקיעות האלה לכן תעזבי אותו אבל רואים עכשיו אתם יודעים רבי נתן איבשיץ איזה מקובל גדול היה אומר אומר יש היה אומר רבי יונתן ה יש דבר אחד שהתורה

דומה לכסף מה כמו שמי שאוהב כסף לא יצבע כסף אותו דבר מי שאוהב תורה לא ישבע תורה אביו של רבי נתן שהזכר לו רבי נתן נטע מקרקא הוא כיאן רב רבי נתן איבשיץ איבשיץ באושי באיפה במרן וה והוא ילד קטן אומרים רבי נתנים שזה כולם יודעים היה פיקח גדול והיה בעל שכל חריף ו עצום בזיכרון כבר בגיל שלוש לקח אותו אבא שלו לחיידר המורה אמר להם את כל האב הוא על המקום כל א' ב למחר לא היה מה לעשות איתו הם צריכים שנה ללמוד העלו אותו

לכיתה שמה לומדים נקודות לקרוא באותו יום למד הכל גם שם לא היה מה לעשות איתו היה לו תפיסה מאירה משהו לא רגיל אז הוא אמר ל רב איך שהוא בא ביום הראשון נראה לו עוד פה אומר לו למה נקודות הצרת תחת ותד פה אלו גם בלי נקודה זה נקרא פה גם בלי להיות נקודה זה נקרא פה אז אומר להם הרבי הוא בא היום והוא כבר הוא כבר יש לו שאלות יפות וכבר קנט את הכל אתם מה אבל מה אמר לו הרבי אומר לו למה לא שאלת

את זה לפני כן ות ה גם זה כך פעם מספרים ל רבי נתני אשית שהיה איזה גוי אחד נתן נו איזה כמה סטירות ה ילד קטן תפס אותו התעלל בו נתן לו כמה סתירות זה מה יעשה הוא ילד קטן הוא יכול עליו זה משהו גדול מה עשה הוציא כמה פולטות נתן לנו אומר מה זה אומר אצלנו מי שמקבל מכות נותן כסף למה לקבל מכות מגוי זה טוב זה המנהג של היהודים מי שמקבל גוי מגוי סתירה חייב לתת לו כסף טוב זה חושב על זה אומר מה

זה מה זה חבל זה ילד קטן נתן לי כמה גרושים אני אמצא איזה אחד יהודי גדול אני אתן כן אז בדיוק עבר ראש הקהל של היהודים הוא קפץ נתן לו איזה סתירה מחכה עכשיו למתן יד ישר באו השוטרים לקחו אותו שטרו את הספר אומר לו מה עשית למה תה לו כזה סתירה אומר לו מה שאמר לו הילד אומר יש היום זה יום מיוחד בשנה שיהודי שמקבל סתירה נותנים לו כסף אז נתתי לו ד מחסות אז לקחו אותו אחר כך לבית המשפט לשאול אותו ככה אמרת לו

אומר כן למה אמרת לו אומר אני ילד קטן אין לי כוח להרביץ לו אמרתי אבוא אחד גדול יעשו לו משפט הי היה דבר גדול רבי נתן א פה פלאות לא כן היה היה מקובל גדול היה כותב קמיעים אומרים הקמיע שלו מספר אחד בש כן היה כולו שקוע בתורה לפעמים משהו לא רגיל פעם אחד משרי המלוכה פגש אותו בדרך הוא היה למר הראש שלו היה שקוע בת אומר לו לאיפה אתה הולך ינתן אומר אני לא יודע לאיפה אני הולך אמר מה אתה כזה שמ אותו בבית האסורים

אמרו לו איך אתה אומר ככה נסה אתה לא יודע איפה אתה אתה ראית שאני לא יודע איפה אני הולך תראה לקחו אותו לבית האסורים הגעתי לכאן איפה אדם יודע איפה הוא הולך הוא היה כל הזמן דבוק בעולמות ה אומרים שהיה לו גילויים לא רגילים גם היום זה בטירת חכם נסים חדורי גם הי אחד הרבנים הגדולים היה פה באול רחל אנחנו הכרנו כן אנחנו בשופטים פרק כ א' ואיש ישראל נשבע במספר לאמור איש ממנו לא יתן בתו לבנימין לאישה ויבוא העם בתל ושהו שמד הערב לפני האלוהים

ויסו כולם ובקו בכי גדול ויאמרו למה אדוני אלוהי ישראל הית זאת בישראל להיפקד היום מישראל שבט אחד איך זה פקד הכוונה היא גרוע כי גרע חסר ויהי מחור קמוע נו שם מזבח ויל עולות ושלמים ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל אדוני כי השבועה הגדולה התה לה אשר לא עלה אל אדוני הצפה ומת וינ חמו בני ישראל את בנימין אחיו ויאמרו נרדע יום שבת אחד מישראל מה נעשה להם לותרים לנשים ואנחנו נשבענו באדוני לתתת להם מ בנותינו לנשים ויאמרו מי אחד

משבטי ישראל אשר לא עלי אדוני מצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיבש גלעד אל הקהל ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושב יבש גלעד וישלחו שם העדה 12 אל איש מבני חי וצוו אותם למור לכו וכתם את יושב יבש גלעד לפי חרב נשים והטף וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אישה יודעת משכב זכר תחרימו וימצאו מיושב יבש גל עד 400 נער בתולה אשר לא ידע איש למשכב זכר ויביאו אותם אל מחני שלו אשר בארץ כנען וישלחו כל העדה ודברו את בני בנימין אשר בסל

רימון ויקראו להם שלום וישו בנימין בעת הי וייתנו להם אנשים אשר חיו משבש גלעד ולא מציו להם כן והעם נחם מבנימין כי עשה אדוני פרץ בשבטי ישראל ויאמרו זקני עדה מה נעשה לנו ותרים לנשים כי נשבה מבנימין אישה ויאמרו ירושת פנת בנימין ולא ימח שבת מישראל ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מ בנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמור ארור נותן אישה לבנימן ויאמרו הנה חג אדוני בשלו ימים ימימה אשר מצפונה לבת מזרחה השמש מזרחה השמש למסילה עולם בתן שכר לבונ ויצו את בני בנימין אמור לכו

ובתם בקרמים מחר הו הכל מסתדר אמון 194 אה פסו מה אתה צריך לקנות לי בסדר ‏s מח חי בן טוב משניות רמים בן טוב רפואה שלמה לרחמים בן טובה ציפורה חיה בת גלסטון בת שושנה לא בת שושנה ט לאט להצלחת בר בן גלית נשמת גבריאל בן פרחה רפואת מורנו רבי משה צדקה בן פהימה כן כן כן אולי בדיקות ברק דוד בן דבורה עדיין מחום שם משנה ח פרק ג' משנה ח הסקרה של אמא היום מה לעש ישים הסרה שלי אם רצו לעשות את זה ב1 בחד

שיעור מה נשמ הבאתי לך את הבלוקים רגע על כל צרה שלא תבוא על הציבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים שורדים גשמים יותר מן הצורך לא מתריעים מעשה תשמעו תשמעו מעשה שאמרו לו לחוני המעגל להתפלל שרדו גשמים אמר להם ציאו ויכניסו תנורי פסחים בשיל שלא ימקו התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה עג עוגה עמד בתוכה ואמר לפניו ריבונו של עולם בניך שמו פניהם עליי שאני כבן בית לפני נשבע אני בשמך הגדול שאני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי

בורות שחינו מערות התחילו לרד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו תכנן עד שיצאו ישראל מירושלים נר הבית מפני הגשמים באו ואמרו לו כשם שהתפללתי שירדו כך התפלל שילכו להם אמר להם צום נמח את אבן הטועים שלח לו שמעון שט מחני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה עשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כון שההוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר שמח אביך בעמך תגן יולדתך הסתדר העניין של הרב אתמול בך אותי של חמש לא ש אח

ותר וד עוד משנה בסדר היו מתענים וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו רבי אליעזר אומר קודם חצות לא ישלמו לאחר חצות השלימו מעשה שגז ן בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות מה רבי טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב וצו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בן הרבים וקראו הליל הגדול כן אנחנו פרק רביעי היום אנחנו לומדים בגמרא דף כה כן חים יפים חים יפים לבית כנסת מה נעשה אני אוהב את המכות אוהב את הרב שביתי אדוני לנגדי תמיד כי

ממיני בלמות שם יחוד קדש שחד שם שם כל ישראל ה אנחנו באים מצוה עשה שלימוד תורה כמו שכתוב וגת בו יומם בלילה תורה נשמ כד ש ו בח מר נו תורתך תצ בינות אין בור בלימוד ש חכמה מפי דעת י זמרתי כי שעירים עלדים עלי סב צ ברוך אתה אדוני למדני חוך חוקיך למדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוקיך חוקיך למדני אדני אתה ברוך ברוך אתה אדך ך למד ברוך בלות כם קודש ברכו בר אדוני מסיון עושה שמיים והארץ לפתוח דף כפ מסכת קידושין

דף כה לנין ש שורה שנייה בנקודתיים סבה א א הגמרא מספרת סבה סבה דינוזין לא אטו לפרקי דרב חסדה זכני זיניה השם מקום לא הגיעו לשיעורו של רב חסדה אמר לי לרבם נונה זי צנען הוא לך תצע אותם מה פירוש שיסגרו ויישבו בביתם זה לשון יפה במקום להגיד מנדים אותם כיוון שהם תלמידי חכמים סבה סבה נזו כל סבא שאומרים סבא זה תלמיד חכם זה לא סתם שבה אז אמר לו צניע אותם לשון כבוד שאי אפשר לנדות אותו בפירוש אומרים לו שיסגר ישה בביתו כך אומר רשי

אז מה מי שלא בא לשיעור חייב נידוי מצאת הרב אליסין איפה אני אוחז בשורה שנייה מלמעלה כן אז הצניע אותו ברצון צניעות כנראה הוא כאב לו שהם לא באו לכן אמר לו זל כן זל אמר ל מה הית ומר לוטו רבנן לפרקה הלך רב מלונה אמר להם למה לא באו חכמים לפרקה למה לא באתם לדרשה לשיעור אמרו לה אמרו לו הזקנים המ ניתה למה נבוא ענ מנ מלתה ולא פשט שאלנו אותו שאלה לא לא פשט לנו מה אתה רוצה אמר להם אמ אמר להו מבע מניד

פשטו וכי אני רב המנונה וכי שאלתם אותי איזה שאלה ולא פשטתי לכם אז אם אני אומר רבן יש חי אני שמה למה תשאלו אותי אם אני יודע לענות בטח שרב חסדה יענה מה אמרו לו טוב באו מנה עבד שסיר אסו רבו בפסים כ מום שבגלוי דמה מה הוא כמו שבגלוי דוה או לא שאלו אותו הזקנים עבד ש סירסו רבו בבצים הבצים עדיין תלויות ב שלהם רואים אותם הכל בסדר זה אם לא רואים אם אין בצים קרת אותם לגמרי ודאי שזה מום שבגלוי אלא לא הוא יש

להם גיד חוט שתופס אותם ומה הוא עשה את החוט שתופס מבפנים קרט אבל לא שהוא חתך הכל זה וודאי שזה הם עדיין תלויים בכי שלהם יצא לחירות מה הוא יוצא בככ בחרות או לא כלומר למה הבצים תלויים בכיס ונכרים מבחוץ אז לכן כ מום שבגלוי דמה ויוצא בסירות זה או למה אמרנו מומים שבגלוי יוצא לחירות כמו 24 ראשי איברים ושן ועין או או לא כיוון שסוף סוף הם תמונות בכיס זה לא נחשב הסירוס ל למום גלוי ולא צאך אחרות לאב בידה לא ידע רב מנונה מה

להשיב להם אמרו לו מה שמך אמרו לו אתה בא אלינו אה מה קוראים אותך אמר לה הוא המנונה אמרו לה לב המנונה אלא קרנונה אמרו לו לא ראיו לקרות לך אמנונה אלא קרנונה שיושב קרנות הו לא בעל תורה אם היית בעל תורה היית יודע להשיב מה זה אבל יש אומרים המנונה זה דג יש דג כ גם הנה גם נ נ נונה כן זה נקרא זה נקרא כך אז הם היו היו פרסים הםם היו על יד פרס לא ידעו להגיד חנונה היו אומרים המנונה כן אמ אתה

לא אתה לא אתה לא אתה לא דג אתה לא קוראים לך חם נונה אבל רק הוא לא יודע להגיד את זה חם נונה זה פלפל חם יודע טוב את התורה חמ נונה אלא אתה קרנונה אתה קר אתה נותן אתה יודע בקנז מביאים דג קר לא מביאים דג חם גיד פיש אומר אתה קרנו אתה לא הם נונה הם זה לא מה לא חם בתורה זה התוספות כן בסדר תוספות ח פירש את המנונה היינו חם נונה דג חם ואין כאן אלא קר נונה דק שהוא קר לא אבל

אני אמרתי שזה למה אז לא כתוב המנונה אלא זה פרס הוא לא יודע הוא לא יודע להגיד ובני המן אפו הוא לא יודע כן היה פה אחד היה קורא בזה בסידור אשת העין מימצא ככן אשת עין כן כ גם זה ה עושה ככה רש כן בזה רק היה צריך להגיד רב חמ נונה אמרו לו המנון פרסים יודעים לבות החט כן לימד אותם אפל הלאה תראה ראשי דזנה שם מקום זי צינו אמ עליהם להסגר ושב בבית זה לשון נידוי לתלמיד חכם לאמור לו דרך כבוד סגר ושב

בביתך כ אומים שבגלוי דמה שהרי תלויים בכיס ונכרים מבחוץ או לא או ומונים בתוך הכיס קרנונה יושב קרנות אתה ולא בעל תורה טוב אתה לקמ דרב חסדה בא סיפר לו תראה הלכתי להגן עליך ולקחת אותם ולעשות בהם שפטים תראה מה עשו לי אמר להם מתנית באו מינך מה אתה שאלו אותך שאלה בריתה מפורשת דתנן עכשיו זה כתוב לעניין נגעים כתוב שמה לשון משנה ואחר כך יביא את הבריתה זה המשנה עכשיו 24 ראשי איברים שבאדם כולם אין מטמאין משום מחייה אחד מסימני הצרעת הא מופיע מראה צרעת

באחד המקומות שמחייה שער מחייה ככה היא נקראת המראה הזאת אז אז אחד מסימני מראות הצרעת הם הופיע באחד המקומות אלו בחד מ-24 ראשי איברים אינם מתמת למה כתוב מחיית בשר חי כן כל המראות נחשבים לנגד צרעת יש סאת צפחת ובערת להחשיב את המנוגד למ צורה צריך להחליט כמו שיער לבן או מקום בריא בתוך הנגע אם יש מקום בריא בתוך הנגע זה נקרא מחיה אז עכשיו יש כתוב 24 מקומות כמו פה אתה רואה פה פה כל אלה 24 ראשי איברים בשביל כתוב בתורה לכל מראה עיני הכהן

הכהן הוא רואה צריך לכל מראה עיני הכ פעם אחת הוא רואה רואה אבל אם זה פה אז הוא רואה הוא רואה פה אבל לא רואה מה הולך פה ולא רואה ב שיפוע זה בשיפוע הנגע מטמה רק כדי אם הוא קובע הכהן הראייה שלו היא קובעת בראשי איברים זה משופעים אז הכהן לא יכול לראות בשלמות כל הנגע מה צריך שכל האצבע תהיה לא לא צריך שהכל יהיה צריך שיהיה הנגע במקום שאפשר לראות אותו על אבל אם זה פה משופע בשיפוע אז הוא לא רואה את הכל למקום

אז זה לא נגע אז אז הוא לא יכול לתמות אותו הנה ראשי אומר א אין מטמאין משום מחייה א שם אחד שם אחד מן הנגעים מחיה זה שם אחד מן הנגעים ומחית בשר חי בשאת כתיב לכל מראה עיני הכהן שתהיה כולה נראה כאחת אתה רואה פרט למחייה שאינה מקום המשופע אם היא שאם היא במקום המשופע ויורד לכל צד שא יכול לראות ראש הנגע ורגליו כאחת אז זהו אז הוא אומר לו אלו הן ראשי מה הם 24 ראשי איברים שבאדם כולם אין מטמאים משום מחיה ואלו הן

ראשי אצבעות ידיים ורגליים זה כבר 20 וראשי אוזניים זה עודו נהיה 22 וראש החותם בראש הגביה זה הגיד של הזכר וראשי דדים ש באישה לא באיש למה באיש הם לא בולטים מעט טיפה בולת לכן זה לא נחשב משופע הוא יכול לראות רבי יהודה אומר אף שבייש פעם ש באיש הם בולטים כצת גם לא מטמא עכשיו ות נעלה כל אלה הראשי איברים האלה בכולם עבד יוצא בהן חירות כל מה ששנינו בבריתה פה עבד יוצא והנ חירות אם אם בא ה הרב שלו וקסס לו את זה מאחד

מהמקומות האלה זה מומ שבגלוי וזה לא חוזר ולכן יוצא בזה לל חירות רבי אומר אף הסירוס גם מום שיוצא בע חרות זה סירוס סירס אותו רבו בום כן בן עזי אומר אף הלשון גם הלשון זה אבר שיוצא בעבד אם השחית לו אדון את הלשון למה הלשון היא נראית בזמן הדיבור רואים אותה לכן זה נקרא דבר שרואים אותו נחשבת השחתה למום שבגלוי אז אתה רואה ה ש מה שאמרו סבה אמר לו רב חסדה ההוכחה בריתה לשאלה של סבה דינוז איך קראו להם דינוז למה לגבי סירוס ביצים

שאלו אותך הנה אתה רואה זה מחלוקת אמר מורבי אומר אפ סירוס זה מומ שוצ בעבד לחירות סירוס דמי לאיזה סוג סירוס א למה לסירוס דגיל חתך לו את כל הגיד זה לא קשה זה היינו גבייה כבר כתוב במשנה שזה שחתך לו את הגביה צ לחירות אל ליו לסירוס בביצים אתה רואה ש סירוס עבד בביצים שניים מחלוקת רבי וחכמים לשתת חכמים זה לא נחשב למום גלוי ולכן לא יוצא בכח לחירות אבל לפי רבי נחשב למום שבגלוי יוצא בזה לחירות עכשיו הגמרא חוזרת רבי אומר ב עוד צורה

למה לאבי לשון רבי אומר אפ הסירוס ורבי ורבה לא ורבי ורבי לשון לא בן הזה אמר דווקא נכון ד בצים ולא לשון נכון ורבי לשון לא אומר וכי הוא סובר רבי שרק סירוס זה מוציא אותו את העבד חירות ואם נחתך לו הלשון זה לא נקרא מום שבגלוי לא יוצא בזה לחירות אני אראה לך שגם לשון לדעת רביי הורינו הרי מי שהיה מזה ונזה אזה על פיו מי שהיה מזה מחטאת על תמ מת בזה מטהרים מזה עליו שלישי ושביעי ונהיה טהור ונית הז על פישל הטמא רבי

אומר הז כלומר זה הזהה כבר זה מקום גלוי בפה של הטמ וזה נקרא הזעה חכמים אומרים לא הז זה לא הזעה כשרה למה זה לא מקום גלוי צריך לעזות עליו במקום גלוי מה אליו על לשונו לא מדובר בבריתה באופן שניתז הזעה לשונו אם כן אתה רואה שלשיטת רבי הלשון זה עבר גלוי למה זה בזה הוא נהיה טהור שהזה נתזה עליו הזעה בלשונו נטהר למה לשיטתו לא יוצא עבת בהשחתת הלשון אם השחית לו האדון חתך לו את הלשון למה לא יוצא אומר לא על שפתיו לא מדובר

שטז על לשונו אלא על שפתיו על שפתיו פשוטה ודאי זה הזהה כשרה זה מקום גלוי מהו דמה זמנ חלים ספתה כמה שמען פעמים סוגר את הפה בחוזקה אז זה לא גלוי לא אומר בכל זאת זה נקרא גלוי מתי אדם סוגר את הפה שלו חזק רק ציו מש רוצה לתת לו בכוח לאכול הוא סוגר חזק ככה הוא לא סוגר חזק לא לאמ מה המקשה והתניה אז לרבי גם לשון נכון לא רק בצים גם לשון הוא שואל אותו נה לו אז אמרנו לא רק השפתיים זה אין פה

רעיה לש תניה על לשונו אומר בפורש שכתוב בבריטה אחרת שחלקו רבי חכמים אם נתז הזהה ממש על לשונו לא כמו שאתה אומר על שפתיים ועוד תניה ושנטל רוב לשון גם במומים שבגלוי פוסלים את הבכור להקריב אותו זה בהמה בכור בכור בהמה צריך להקריב אותה על גבי המזבח אם נטל לרוב הלשון זה מומש פוסל רבי אומר רוב המדבר שלשונו רוב החלק מהלשון שאינו דבוק לפה איפה הוא מדבר אז מה אתה רואה משתי הברייתות מוכח שלשיטת רבי נחשבת הלשון דבר גלוי אז למה לא יצא בזה העבד בהשחתת

הלשון לחירות אלא ביאור הביתה רבי אומר סירוס ולא מבעיה לשון אתה רואה רבי אומר מלבד 24 איברים שזכר התנא גם כן סירוס ביצים גם יוצא לחיר ולא מבעייה לשון פעמים שגם הלשון מגולה לכן גם בלשון שחתך לו את הלשון למה אתה יודע יכרת השם כל שפתי החלקות לשון מדברת גדולות לפעמים אוי ואבוי כשהלשון מדברת לשון הרע לעתיד לבוא חותך לו את הלשון עכשיו פה האדון חתך לו את הלשון זה יוצא בזה לחירות בן עזאי אומר רק בלשון אבל סירוס לא בן אז אומר לשון כן למה

זה מגולה אבל סירוס לא התמונים בכיס זה לא נחשב לגלוי מה הי אף אמר בן עזי אף משמע מדבריו שבא להוסיף הקמ היתה זה על הדברים שהם לפני כן ש מנה 24 ראשי איברים אז הוא אומר על זה גם הלשון אבל זה לא חוזר על על יחי אבל לרבי גם וגם יחי נגד מבן עזי ברשה אם אתה אומר למה נשנו דברי רבי קודם דברי בן עזאי היה צריך קודם לשנות את דבריו מתחילה אחר דברי תנת קמה שהוא מוסיף על דבריו את הלשון ואילו רבי מוסיף על

דבריהם גם את ה מדבד הלשון אומר הגמרא אומרת אתה יודע למה לא שנה אותו קודם את דברי בן עזי אומר התנא שמע לדרבי קבעה שמע לדד בן עזי בתנ ומשנה לא זזה ממקומה אומר זה לפי השמיעה שלו איך שהוא למד קודם כל שמע את רבי וקבע אותם בבתה ושמע את דברי בן נז אחר ששמע את רבי שאמר גם הלשון טנה שנה אותם בבריתה ומשנה לא זז במקומה אח אתה לא יכול להגיד לו עכשיו טוב תקדים א אני כך שמעתי כך שניתי כך למדתי כן הצלחת ראובן

בן גוהר לא אמרנו בן רבקה בנשמת אבי שמואל בן גוהר אמר עולה בן עז בן עזור כי הוא חולק על רבי אמרולה כן אמרולה הכל מודים בלשון לעניין טומאה דגלו אצל השרץ גם רבי גם חכמים שנחלקו לעניין הזהה מודים בלשון עניין ו לגלוי יוצא לשרץ במגע נחשבת כגלויה אם נגע בשרץ שהוא מטמא נטמא אדם זה נקרא מקום לא נקרא בית הסתרים נקרא מקום גילוי ושרץ מטמא אותה מה הטעמה אשר יגע בו אמר רחמנא אשר יגע בו הזו והי נמה בר נגיעה גם הלשון זה בר נגיעה

למה מוציא את הלשון אפשר לנגוע בו לכן אם נגע בו השרת צמ אדם אבל זה לא יפה להוציא לשון כן לפעמים צריך כנראה איזה עניין או סורף א מד כ יכול להיות שהוא דיבר ערב הפה פתוח ושרץ נכנס לו ונגע בלשון הוא לא צריך להוציא את הלשון בשביל שיגע השרץ פעמים זבוב גם ב לא זה נקרא גלוי כן גלוי לא הרב אומר אסור לא יפה להוציא לשן כן כן אבל אני ראיתי פעם מאחד החכמים הוא אני לא לא הוא הוציא לשון כן היה הספידו את רבי

מר אבו חצילה שני מדבר איתכם לפני 40 שנה יותר נפתר רבי מאיר בא אחד הרבנים הגדולים קראו לו הרב שלום שבדרון הוא הספיד אותו בדברים הוא ש חצי קהל בכו חצי קהל צחקו אז אמרו לו איך זה יכול להיות אומר אני אראה לכם הוא עשה ככה ראית הוא הוציא פה בצד הזה את הלשון כל אלה שפה הם לא ראו אבל אלה שפה הם ראו כולם צחקו כן אני הייתי שמה אני ראיתי את זה כן אני לא סתם אומר לך למה הוא עשה את זה אומר להם

תן לכם דוגמה חצי קהל צוחקים חצי לא אז הם לא ראו הוא היה מצחיק הוא היה משמח את ה כן עוד לא בגלל הלשון אני אמרתי לך את זה לא אבל הפרסים הם אוכלים לשון אבל לא בזה לא כן לא בגלל עכשיו בראש השנה אוכלים ראש שנהיה לראש אבל לא גול הלאה וכן אותו דבר לעניין טבילה כמון דמה אותו דבר רבי וחכמים מודים שהלשון עניין טבילה כתון דמה לא צריך שיבואו המים אתה יודע אדם טובל לא צריך לפתוח את הפה שלו שיכנס המים בלשון טעמה ורחץ

בשרו במים אמר רחמנא מה בשרו בראי אכל בראי הבשר שלו בחוץ גם אותו דבר אבל לא צריך להוציא את הלשון שיכנס המים לא לא נחלקו אלא לעניין הזהה של מחטאת אם הזאה על הלשון נחשבת להזעה או לא רבי מדמה לה לטומאה רבנן מדמה לה לטבילה רבי מדמה את ההזעה לטומאה כמו ש שנחשבת לגויה אז אותו דבר בהזעה רבנן מדמו לה לטבילה כשם שלא נחשבת לגלויה בטבילה למה לא צריך ביאת מים אותו דבר בהזעה ותרו בהי קר כמפלגה שניהם נחלקו בדרשת הפסוק כתוב בפסוק וז הטהור על

הטמא ביום השלי שו ביום השביעי וחטאו ביום השביעי חיפש בגדי ורחץ במים בערב אז מה זה וחטאו זה משמעות טיהרו אז זה חוזר למדים שלפניה או שלאחריה רבי סבר ויז טהור הטמה ביום השלישי וביום השביעי וחטאו חוזרת המילה חיטאו על שלפניה זע הטהור על הטמא לראות שהחיו זה הזאה על מקום הראוי לטומאה נחשב לחיטוי לכן מכשיר הזעה שנצ על הלשון שרי היב טומאה הלשון רבנ סברה וחטאו ביום השביעי חיבס ברכה ורחץ במים להראות שצריך החיטוי ליפול על מקום הראוי לרחיצה בטבילה הכוונה לכן פוסל הזעה שזה

על הלשון ורבנן מדה לטומאה למה חכ לא מדמים את הזהה לטומאה כפי שדרש רבי אומר טהרה מטהרה למנף אומר יותר טוב הטבילה הזהה מטבילה היהה לו ללמוד לכן הוא אומר באופן שתלמד הזהה מטבילה ולא ממגע טומאה זה זה טהרה וזה טהרה ורבי נדמה טבילה למה טהרה מטהרה אומר וכבש בגדיו הפסיק העניין אומר עדיף לא לא עדיף ללמוד מטומאה למה בגלל כיבס בגדיו וחי טאו אחר כך כתוב כיבס בגדיו זה הפסיק את העניין של הזאה בטבילה הלה לכן הוא מדמה טהרה לתומה הרבי ושבר עכשיו הגמרא שואלת

ושבבי עניין טבילה כמון דמה ואמר אמר רבי יצחק אוי אוי אנחנו אמרנו שהלשון לעניין טומאת עכשיו זה כמון דמה טבילה שאדם טובל לא צריך שיכנס מים בפה זה מועיל וצוה רבי לעניין טבילה כמון דמה ואמר ולכן לא צריך מים ואמר אמר אמר רב יצחק מעשה בשבחה שבית רבי שטבלה ועלתה מהמים ונמצא עצם בן שניה וצריכה ר בטבילה אחרת למה העצם חוצץ בטבילת אז אתה רואה מצריך בי שיבואו מהטבילה לתוך הפה למה אמר לה זה חוצץ אומר לא ני דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לבוא בו

מים בעינן לא צריך שיבוא מים אבל צריך שיהיה ראוי צריך שיהיה מקום הראוי לבוא במים ציצת העצם בין שניה זה לא ראוי לבוא המים אז לכן הוא עלת לטבילה אבל בפועל ממש לא צריך שיקנה שמיים הלא מים זה תורה מים זה תורה רק שראו לא צריך להיכנס א א כדר בזרה היום גם יש דברים כאלה מה הדברים זה אישה שעושה רפואת שיניים למשל סתימה כל מיני דברים כאלה זה קבוע כן כד רבי זרע למה רבי זרע כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו שאין רוא לבילה

בילה מעכבת בו אוי אוי אוי אווו אני לערבב יש צריך מי שמביא קורבן שהורו שישה עלונים סולת בכלי אחד מביא קורבן מנחה צריך להביא שישה עשרונים סולד בכלי אחד למה עד שיעור זה בכלי הזה אפשר לבלול עם השמן לבלול לערבב בלולה בשמן בלו ב שמן אבל מי שמביא שיעור של 61 עשרונים בשני כ שהם בכלי אחד 60 ובשני אחד אז הגמרא אומרת גם אם לא בלל כשר פה אם לא בכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו אז הפירוש הוא כך כל הראוי לבילה כל קורבן מנחה

שיש אפשרות לבלול אותו לערבב אותו שהשיעור שלו קטן זה לא יותר מ-60 זה 60 ומטה שאפשר לבלול אותו יפה יפה גם אם לא אם לא בלל אין בילה מעכבת בו לא צריך בפועל אבל שאינו ראוי לבילה שהוא שהוא הרבה יותר אז בילה מעכבת לו האי אפשרות לבילה היא מעכבת את הקשות אז אתה רואה גם שאיין הקורבן זכוי א וקק בלילה להכשירו מכל מקום צריך שיהיה ראוי לבילה אותו דבר לעניין טבילה לא צריך שיכנס המים בפנים אבל צריך שיהיה ראוי שיכנס בו המים למה 61 אפשר לבלו

יא זה חכמים אמרו זה לא יעזור לא יעזור לא חול אני שואל כתנאי עכשיו אנחנו חוזרים לעניין שירו של הביצים אם זה מום גלוי או לא אז לכן אומר לך כתנאי ויש בזה מחלוקת תנאים אם סירוס ביציים נקרא סירוס או לא הכוונה מום שפוסל כן בגלוי כתוב בתורה ומעוך וכתות נתו וחרות כולן בביצים דברי רבי יהודה אם נמעכו ביד או נכדתו באבנים ונמו ומעוך קטות או נכרתו הן בסכין ועדיין תלויים בכיס או נתקו ביד לגמרי עדיין תלויים בכיס אתה רואה הו מעוך וכתות ונתוודע רבי יהודה

כלומר אם הפקיעה היייתה בביצים אז הבהמה סלת זה מדובר על בהמה מעוך וחת ונתק וקרות לא תקריבו להשם אבל אסור גם לעשות את זה או בארצכם לא תעשו ך הפסוק אז הגמרא שואלת בבצים ולא בגיד מכי מה רק הפגיעה היא נפסלת הבהמה בבצים ולא בגיד גיד אם תהיה בגיד לא תיפסל אלו גיד גלוי יותר מהביצים אלא כולם אף בבצים שתמונות בכיס למה הואי ונקרות מבחוץ דברי רבי יהודה רבי אליעזר בן יעקב אומר כולם בגיד מה ש מעוך כתות נתו קרות זה בגיד לא בבצים רבי יוסה

אומר מעוך חתו אף בבצים המעוך ניכר נתו בחרות בגיד אין בבצים לא זה לא פוסה למה ניתוק חוטי הביצים לא ניכר מבחוץ אז דעת רבי אז לכן אתה רואה שגם ביציאת עבת בסירוס בבצים לשיטת רבי יהודה נחשב סירוס הבצים כמו מום שבגלוי והעבד יוצא בזה לאחרות לשיטת רבי אליעזר בן יעקב הסירוס ביסים נחשב זה לא נחשב לימום גלוי רק בגית כולם בגית אז זה המחלוקת שלהם צדק דול ם זה אבד שלוש הלאה אז דעת רביעי כדעת משנה בהמה גסה נקנית במסירה והתקה בהגבהה דברי רבי מאיר

רבי אליעזר דברי רבי מאיר ורבי אליעזר חכמים אומרים בהמה דקה נקנית במשיכה גסה במסירה זה לא חלק בהמה גסה מה זה בהמה גסה כמו פרה בהמה דקה זה זה צאן זה כבשים במה בהמה גסה נקנית במסירה שהבעלים שלה מוסרין ללוקח באסר או בסערה אבל היא לא נקראת במשיכה או הגבהה למה יש בזה תוח גדול אין הדרך למשוך אותה וגביע אותה אי אפשר ולכן במי ס קנת במסירה שמוסרים הבעלים מוסרים ללוקח לקונה את האפשר או נותנים ל בשערות להחזיק וזה נקרא מסירה המוכר מוסר אותה ליד הלוקח

עוד אז עוד הפעם בהמה גסה נקנ במסירה והדקה כמו כבס ועז בהגבהה לא במשיכה או במסירה אלא בהגבהה אדם קונה כבש הוא לוקח אותו מרים אותו דברי רבי מאיר ורבי אליעזר חכמים אומרים בהמה דקה נקנית גם ממשיכה למה היא נועצת הציפורניים שלה בקרקע וקשה להגביה אותה לכן כנו חכמים לקנות אותה במשיכה אז איך הם היו קונים אותה במשיכה היו מלכים אותה לאיזה שמטה או או לאיזה או לצידי רשות הרבים וככה היו קורנים אותה תראה רשי נקנית במסירה בעליה מוסרין אותה ללוקח באפשר או בסערה כת לעי

כצ במסירה אבל ממשיכה לא מקניה ין דרך בכך להליכה לפניו אבל בהמה דכה בהגבהה ולא במשיכה אז על הגסה לא נחלק הוא רק על הדקה המחלוקת עוד דרש רב קמחונית בהמה גסה נקנית במשיכה ככה היה שם מקום כמ חוניה היה ודרש ש בהמה גסה נקנית במשיכה וכל שכן במסירה השכח שמואל תלמידי דרב אמר להוא מאמה רב בהמה גסה נקת ממשיכה ונן במסירה תנן במשנה כתוב ורב במסירה אמר אל הוא תמיד רגיל לומר בהמה גסה נקנית במסירה מה הדר במאי רב חזר בו אז הגמרא אומרת הוא

דאמר כ היתנה מבארת הגמרא את שיטת רב בתחילה סב רב שנק במסירה אחר כך חזר בו כשיטת חכמים יש ה ראה חכמים בבריתה שאומרים במשיכה דתני חכמים אומרים זו וזו במשיכה בהמה גסה גם בהמה גסה זו וזו זה בהמה גסה בהמה דקה נקת במשיכה רבי שמעון אומר בהגבהה זו זו בהגבהה גסה איך אפשר להרים א לא מה הם עושים הם לא מרימים אותה לא עושים לה ביויו לא זה מושך הוא אומר איך אפשר גביע שמים לה שמים לה איזה במה כזאת זמורות והכל שהיא תעלה ותהיה

למעלה וזה נקרא בהגבהה גם פיל איך הייתם קונים באספן יורות ה אז מה תמורות הם אוהבים לא פלים רשום ככה כביכול עולה על הד על התמורות וכאילו זה נחשב שכאילו הרימו אותו כן נכון את שם אותו על הבמה ולא נוגע בה שמת לא צריך הוא לא שם נותן לה לעלות בזה קנה אותה לא צריך בהגבהה לא לא כתוב את זה פה חכה נה הוא דמר כי הית תחכם הם אומרים זו וזו נקנ במשיכה רבי שמעון אומר זו וזו בהגבהה אומר לא לא במשיכה ולא במסירה אם

ם אוז מה מי שחס למה לא זה פלא זה הטבע שלהם לא איך יקנו ספינה איך יקנו יש לפעמים כלים גדולים הוא לא יכול ללכת הפיל עוד הולך אז הוא יכול לעלות מקום גבוה בא המאמן שלו והוא לוקח אותו אתה ראית פעם ממן של פיל ציון משה אה איפה אני פעם לקחתי אותו לא תגיד בכול מוסים ד יפה מתקיף לרב יוסף רגע הקונה יכול להגיד למוח תעלה לי את הספינה על המזח מקום גבוה במזח וא יקנה אותה הגבה בסדר בוא נלמד מתקיף לרב יוסף א מעטה

פיל הנה פיל לרבי שמעון במה יקנה א לא יכול גביאו מי יכול להרים את זה אפילו משה לא יכול להביע אמרלה הביה בחליפין הדרך לנות פיל בחליפין נותן לו את העת קונה את הפיל נותן הכונן המקנה חפץ מסוים אפילו שהוא לא שווה פרוטה וכך הוא קונה ממנו את החפץ שברצונו לקנות אנמה בסוכר את מקומו הבנת הוא הוא הוא על ידי שהוא יזכור הלוקח את המקום שאיפה שיושב הפין חשב לו הקרקע שתחתיו כמו שלו חצרו קונה לו רבי זרה אמר מביא ארבעה כילים ומניחה תחת רגליו והנה

ראית מביא ארבעה כלים ואז הפיל עולה עעל רגל אחת על זה רגל אחת על זה רגל אחת על זה ואז זה זה אה זה בגדים הכונה לא מביא קופסאות זה גורם ללא לעלות על הקופסאות ד שית פק לש לא ר כן רבי זרא אמר מביא ארבעה כלים ומניחן תרת רגליו שמעת מינה כלו שלוקח בשוט מוכר קנה לוקח מה אם ככה אתה רואה שזה נמצא ברשות המוכר יש כלב נכנס לתוך הכלים כן קונה מה הבעיה לא זה לא לא הוכרע בגמרא אם קונה או לא אז מפה

תדייק שרבי זרע פוסק שקונה קנה הגמרה אומרת לו אכה במס קינן בסמטה מקום צדדי ברשות הרבים אז אין כמן שלא עוברים ב רבים זה לא כרישות הרבים ולא כרישות היחיד ושמה אדם מניע חפציו לכן קודים לו כליו אבל ברשות המוכר ייתכן שלא יקנה הלוקח הנמה בחבילה זמורות הנה איך קוראים פיל כמו בפרס חבילי זמורות יעמדו יעשו ענפים גבוהים שלושה טפחים לוקח את הפיל מעלה אותו עליהם ונחשב שקנה אותו מהלכם פיל הולך באמצע רכו הלפים הלכות ורת לו לשון רשי לא כי זה לא אם זה פחות

משלושה אז זה לבוד עכשיו אם זה למעלה אה זה לא לבוד ותופס הלכות היה מועד הלכה ג סימן תצד סדר תפילת חג השבועות הלכה ג אסור להתענות במוצאי חג השבועות ואן אומרים תחנו מתחילת ראש חודש סיוון עד שמיני בו דהיינו אחר א חג ונוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה ונוהגים בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות ויראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילים שלוקחים בליד פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה כן אוכלים מאכלי חלב אחר כך מאכלי בשר צריך להביא

מהם בית לחם על השולחן שהוא מקום המזבח יש בזה זיכרון שתי הלחם שהיו מקריבים ביום הביכורים הלכות יום טוב איזה מלאכות אסורים ביום טוב א' כל מלאכה אסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ ממלאכת אוכל נפש זה מותר ביום טוב וחוץ מהוצאה והבהרה לכן מכשירי אוכל נפש שלא ה אפשר לעשותה מאתמול ויש מחמירים אפילו באורכי נפש עצמו כל שנו מפיק טעם כלל אם עשהו מערב יום טוב מי הוא אם לא עשה מערב יום טוב יש בו צורך יום טוב מותר לעשותו על ידי שינוי ‏het ב כציר

וחינה וצירה בסחיטה בצדה אלפי שה מלכת אוכ נפש אסרום חכמים זה למדנו ג הלכות של היום עוד ג הלכות בלי נדר אין מוציאין מסע על הבהמה ביום טוב זה ג' ד' מוקצה אף על פי שמותר בשבת החמירו בו ביום טוב וסרו תראה יותר משל שבת ויש מתיירים מוקצה אפילו ביום טוב אבל נולד אסור דבריהם אפילו בשבת ל מוקצה ש שאינו בעלי חיים כגון אוצח של פירות ועצים גק שיאמר מכאן אני נותן לא צריך שירשום מותר להכין מיום טוב ראשון לשני בשני ימים של גלויות ון ל

סימן שי כו דיני מוקצה אה צו סימנת דיני יום טוב שני של גלויות ובו שלושה סעיפים בגלויות שעושים שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני והיו מנדין למי שמזלזל בו ואם הצורב דרבנן לא היו מחמירים לנדותו אלא היו מלכין אותו בבקשה הרמבם יפ כנס יהייה לי זכות בשמיים ראש השנ א כן נעשה קצת לחוד ראש השנה אתמול למדנו שמנהג טוב לשלוח מנות חשובות כלו משמנים צריך כל אדם להקפיד בערב ראש השנה שיטה עצמו יטבול גם מי שאין דרכו כל השנה כול פחות ערב

ראש השנה לכבוד הרגל נוהגים עוד דבר ללך בערב ראש השנה אמרנו כבר גם את זה אתמול שילכו על על הקברות ילכו על קבר שמואל הנביא עכשיו מחבסים מסתפרים על ראש השנה וטוב להיזהר להסתפר קודם חצות ובעת שמסתפר חבן נעביר כוחות הדינין ולקיים מצוות הפאות ומצוות לגלח לכבוד יום טוב לכן לקיים מצוות ביומו תתן שכרו וגם כן מחתכים הציפורניים נוהגים ללבוש בגדי לבנים בראש השנה להראות אומנות בטחוננו בחסדי השם יתברך שוצי צדק משפטנו כל פ על כל פנים לא לש בגדרי קמה משי מ כא קודם ראש

השנה ישב הוא בניו וילמדו כו סדר התפילה ו פירושה שמעת את ציון משה כ ומצווה תקיעת שופר ומעלתה וכל סדר תפילת מוסף מלכויות זכרונות שופרות בסדר התקיעות במוסף לכן השבת הזאת שהילדים בבית אולי וזה אז ביחד למה צריך להבין את הפירוש של המילים טוב ונכון האישה כדם שתדליק הנראות תכין את עצמה לקבל קדושת היום תתפלל מנחה תיזהר כי תפילה אחרונה של מנחה ותלבש בגדים חשובים לכבוד היום הקדוש ואז תיגש להדליק את הנרות כבר אמרנו לפני כן שזה טוב לעשות בערב ראש השנה שאישה תלוש בשביל לעשות

הפרשת חלה כי הא איבדה חלתו של עולם זה היה ב ערב שבת של ראש השנה האיש יטיב את הנרות וייערכו והאישה מצווה על הדלקתם אז אדם מה יעשה לו אני מסדר שני מערכות של נרות השניים כוסות כמה נרות אני מדליק מסדר פעמיים ש בעזרת השם ביום טוב תוציא את אלו תשים את אלו תדליק מה זה לא מה זה זה זה כוסות כן גם אמרתי לכם נר הבדלה להכין קטן אני מכין שבע לשבת זה ערב שבת עושה שבע ואחר כך חמש ליום טוב בטח אז מה חוץ

מהשב של שבת זה לא להיום לא למחר למחר מחר אני שם בצד למה אתה לא כולם כן מה לעשות הרב לכן שבע נרות לרש ששנה להדליק לא כמה נר אתה מדליק עוד שבת שתיים אז בסדר מספיק אנחנו מדליקים שבע אחד נגד זכור אחד כנגד מספיק אוקיי לא אז תכין לך ב בשיל שבת תכין גם בשביל לשבת הבאה לא לשבת הבאה לילה השנייה של ראש השנה מתי אני אכים מחר לא לא השבת לא שבת הבאה אתה מכין לך בשניים של ערב שבת כמו כל שבת תשים בצד

עוד שניים שיהיו מוכנים שבמוצאי היום טוב הראשון מוצאי שבת הא צריכה להדליק עוד פעם נרות בשיל יום השני מעבירים מאש לאש בסדר לא אני רק אומר האיש הטיב את הנרות וערכם והאישה מצובה על הדלקתם ותברך להדליק נר של יום טוב וברכת שחיינו חכם עובדיה אומר שחיינו תצא בקידוש כמה נרות אתה מדליק ביום טוב מה כל חג לא מ לא קמי ביום טוב חמש בן איש חי יזהר בתפילותיו בראש השנה שעיקר התפילה תהיה להמליך את השם יתברך עלינו על כל ישבן כוון להתפלל לבדו את השכינה ניצוצי

הקדושה מתוך הקליפות שיזכה להשלים תכון נפשו ורוחו שלא יגרום צער להשם יתברך בעבורו השתדל לבוא לבית הכנסת בעוד היום גדול להתפלל מ בכוונה גדולה ומתון למה כי היא תפילה אחרונה של השנה ויש בכוחה לתקן לעלות כל תפילות השנה והיא תפילה ראשונה שהתפלל והיא תפילת מנחה היא תפילה ראשונה שהתפלל אדם הראשון בעולם אחר תפילת המנחה קודם השקיעה יאמר נוסח קבלת יום הזיכרון השנה לא צריך למה זה קבלת שבת עושים ביום שבת אנחנו עושים את השליך ביום שבת לא אם יחו ביום שישי שי אבל עכשיו אף פם

לא עדו ראש ולא בדו פסח רק מה עוד דבר מר אתה זוכר שאתה צריך להכין את כל הסימנים אהלא לשים אותם אנחנו מכסים את זה אז אפה אתה עשים לא תכין תכסה תשים את זה אם יש מקום למה לא למה בגלל אחר כך עד שיעשו ועד שיביאו לך ויסדרו יקח זה ככה אנחנו מה עושים עושים המוציא לחם מן הארץ אוכלים השנה נאכל דג תמיד אני לא אוכל דג השנה נאכל דג ונגיד שהקדוש ברוך הוא יסיר כל דאגה ונפה ונבר הדגים ולכן אוכל דג ב שבת בגלל

שבת ואז אחר כך נשיר כצת של הפט של שעושים בתפילה של ראש השנה להיכנס ולהגיד קצת דברים טובים ואז מתחילים להביא בשרי ולכן אנחנו מתחילים קודם כל לפני ש אה הסימנים לפני שנאכל את הבשר אנחנו נביא את לברך על התמר נברך העץ כוון לפתור אתכל העץ שיש ואז אתה יודע למה בתוך הסימנים יש גם כן יש לנו בשר איתם בגלל שלמשל אנחנו נאכל את הרובה מבשלים אותו הרבה פעמים עם בשר וגם על הבשר אנחנו אומרים שנתבשר בסודות טובות רק מה צריך להשיג אתרוג לבשל אותו לעשות

אותו מרקחה מתוקה שנהיה הדורים במצוות גם לא תזכירו לי יש לי פה מצות אני אתן לכם כל אחד מצה כמו אתה יודע למה עושים מצות בליל ראש השנה למה בגדן שכתוב בזוהר הקדוש שהקדוש ברוך הוא אמר מי שיאכל מצות בליל הסדר מבטיח לו שבליל ראש השנה שביום ראש השנה יכטה וחתם לחיים טובים אז אומרים ל הקדוש ברוך הוא אתה רואה זה המצות המהודרות שאכלנו אותם בליל הסדר ולכן הנה מה ראש שנה לא יכול אף פעם ביום ו לא לא עדו ראש אף פעם לא יכול לא

ביום ראשון לא לא רביעי ולא שישי ולא בדו פסח שני ד שש טוב עכשיו נלמד הרמבם זה בסדר ר מ טוב כן זה טוב למה שניכנס גם לעסק יש גם ללמוד הלכות שופר בכל הסימנים להביא אותם במקומם למה יש צריך להכין עכשיו את כל הקרת ואת כל הסלקה לעשות אותם ממולאים את הסירקולציה ש עוד פרק 30 כן דף כמב פרק 30 כן בזה מסיימים הלכות שבת ארבעה דברים נאמרו בשבת שניים בתורה ושניים בדברי סופרים והם מפורשים על ידי הנביאים שבתורה זכור ושמור ונתפש על ידי הנביאים

כבוד ועונג שנאמר וקראת ל השבת עונג לקדוש השם מכובד אתה רואה צריך לענג את השבת אתה רואה זה בדיוק בא לך השבוע למה זה שבת אחרונה של השנה צריך שמור וזכור צריך לעשות עונג למה למה כל זה בשביל שאדם יהיה לו כבוד ויעשה שבת מכובדת איזהו כבוד זה שאמרו חכמים שמצווה על אדם לנחוץ פניו ד חמים ערב שבת בפני כבוד השבת הנה מתרחץ מתעטף בסיסית יושב בכבוד ראש בכובד ראש מייחל קבלת פני שבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך אתה רואה איך אדם יוצא מתי יבוא מתי

יבוא השבת ככה וחכמים הראשונים היו מכבסים תלמידיהם בערב שבת ו מתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך שבת המלכה ו מכבוד השבת של בת כסות נקיה ולא יהיה מלבוש השבת כמל בושה חול יותר יפה חדש יפה רק של שבת ואם אינו להחליף משרשר טריטו כדי שלא יהיה מלבושו כמל בוש החול ועזרתי כן שיוע מכבשים בחמישי בפני כבוד השבת ד' אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת פני כבוד השבת שיכנס וטאב לאכול מותר לאכול ולשתות עד שתחשך מותר כל היום אף על פי כן מכבוד השבת שמנ אדם

מן המנחה ומעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת שהוא מתאווה לאכול מסדר אדם שולחנו בערב שבת כבוד שהדת הלילה ואף על פי ש צריך אלא לכזית אומר מה אני עכשיו אתפוס מפה על כל השולחן ואשים צלחות ואני אסדר את זה כל כך יפה וישים סלטים וישים אני רוצה רק לאכול מעט כול אחד וכן מסדר שולחנו במוצא שבת אף על פי לכבות סודה רביעית אף על פי ש צריך א לכזית כדי לכבו בכניסתו ובצאתו וצריך לתקן מבעוד יום לכבוד שבת ושיהיה נר דולוק בשולחן ערוך ומיתה מוצעת שכל

אלו לכבוד שבת הן אף על פי שאדם חשוב ביותר בין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במנחות שבבית חייב לעשות דברים שהם לצורך שבת בגופו שזהו כבודו חכמים הראשונים היה מי שהיה מפסל העצים לבשל בהן בוקע אומ מי שהיה מבשל או מולח בשר או גודל פתילות או מדליק נרות ם אישיה יוצא לשוק וקונה דברים שהוא צריך לשבת ממני מאכל ומשכה אף על פי שאיין דרכו בכך כל המרבה בדבר זה הרי זה משובח היית להרבות לא עשה סעודה ש בשבת מתי שהוא רוצה ראש השנה בגלל

בלילה לא נורא אנחנו עושים פה מאוחר בשבתו שלישי גוים מוח תפילה אז שיגמרו יותר מוקדם קצת מה זה גומרים מאוחר אנחנו פה גומרים ועושים פה את הסעודה השלישית סעודה השניה אתה רוצה אהמה אתה עוה מה זה מת בבית בבוקר אחרי שגמרתי תפילה ום שבת אני אומר ר אה שבת רגילה כן שבת השבת כן כן נו מה אתה צריך כן תגיד לי גיד ג ב1 את התפילה שבת תלך לבית תעשה סעודה יופי מתי תפל מחה מתי תפד פלל מנחה בבע נו ותעשה סעודה שלישית בחמש עוד פםל

שני מה עושים קרוב אתה שואל אותי השבת אתה לא שואל אותי שבת הבאה אתה עכשיו הוא שואל אותי רש שנה נוכ ב ב נו מת תעשה תסדר לך שיה לך נוח זה הכל סדר שיהיה לך נוח בסדר בסדר הלאה איזהו עונג זה שאמרו חכמים צריך לתקן תשי שמן ביותר וא משקי מבוסם הכל לשבת אתה רואה אתה רואה איזהו עינוג נכון זה שאמרו חכמים צריך לתקן את הבשיל שמן ויותר גם בשביל ראש השנה הכלו משמנים הוא משכה מבוסם הכל לשבת הכל לפי ממונו של אדם כל רה

בהוצאות שבת ו בתיקון מאכלים רבים רבים וטובים הרי זה משובח לא נחשב בהוצאות ואם אין ידו משגת אפילו עשה שלק כלומר תבשיל של טרד וכיוצא בו משום כבות שבת הרי זה עונג שבת ואינו חייב להצר לעצמו ולשאול מאחרים כדי להרבות במאכל שבת ללכת לבקש נדבות לא כדי להרבות מאכל שבת אמרו חכמים הראשונים עשה שבתך כחול ואל תצטרך לבריות מי שהיה ענוג ועשיר והרי כל ימיו כשבת כל יום הוא עושה כמו שבת צריך לשנות מאכל שבת ממאכל החול ואם אי אפשר לשנות משנה זמן האכילה אם ה

אם הי אם היה רגיל אם היה רגיל להקדים מאחר אם היה רגיל לאחר מקדים חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת מנחה צריך להיזהר בשלוש סעודות אלו שלא יפחות מהם כלל ואפילו אני מתפרנס ב צדקה סועד שלוש סעודות ם היה חולה מרוב האכילה או שהיה מתענה תמין פטור משלוש סעודות צריך לקבוע כל סעודה משלושתם על היין ולפצוע על שתי כיכרות וכן וכן ימים טובים גם צריך לחם משנה זה לא חוזר על שלוש סודות שחוזר גם עלזה על מה לא ש ביום טוב

לא כן לא לא אכילת בשר ושתית יין בשבת עינוג הולה והוא שתהיה ידו משגת ואסור לקבוע סעודת עלי יין בשבת בימים טובים בשעת בית המדרש שלומדים תורה אלא כך הוא מנהג הצדיקים מתפלל אדם בשבת שחרית ומסב בבית הכנסת יבוא לביתו ויסעו סעודה שנייה ילך לבית המדרש ויקרא וישמע עד המנחה ויתפלל מנחה ואחר כך כב סעודה שלישית על היין ויאכל וישתה עד מוצאי שבת אין בעיה חרי מנחה היין כן שלא י אסור לו לאדם שיילך בערבי שבתות יותר משלוש פרסות מתחילת היום למה כדי שיגיע לביתו ועוד

היום רב ויכין סעודה לשבת שהרי אין אנשי ביתו יודעים שהיום יבוא כדי להכין לו ואין צריך לומר אם היה מתארח אצל אחרים שאם הוא מביישן מני שהוא מביישן מפני שלא הכינו להם דבר ראוי לאורחים כן צריך להודיע היום ברוך השם זה מסודר דברים גם אנשים מכינים הרבה יש שלו אה אפילו שש לא מקילה לא היום לא אסור לאדם ללכת יותר משלוש סאות הרב יש רכב כן אז זה גם יש שיעור כמה מותר צריך לצאת בצורה כזאת שהוא יודע שהוא יגיע שעתיים לפני שבת למקום הוא רוצה

לנסוע לאיזה עיר רחוקה תכנן כלכל צעד כן אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן לבקש רחמים בשבת אפילו בצרה מן הצרות הציבור אבל ואפילו בצרה מן הצרות שהציבור מתענים ו מטרין עליהן הן מתענים לא מטרילים בשבת לא בימים טובים חוץ מעיר שכפו הגויים או נהר או ספינה מטרפת בים שמתריע עליהם בשבת לעזור אותן מתחננים ובקשיים עליהם רחמים אבל לא מטעמים אין צרן על הריות על העיירות של גויים פחות משלושה ימים קודם השבת כדי שתה שכדי שתתייעץ אנשי המלחמה עליהם ולא יהיו מבוהלים טרודים בשבת פני זה אין מפליגים בספינה

פחות משלושה ימים קודם השבת כדי שתיישם דעתו עליו קודם השבת ולא תצטער יותר מדי ונדבר מצווה מפליק בים אפילו בערף שבת פוסק עמו לשבת ואינו שובט ח חייב ומצור לצידון כיוצא בהן אפילו לדברי הרשות מותר להפליק בערב שבת מפני שנהגו שלא יפליגו מער שבת כלל אין מפליגים תשמי שמתה מעונג שבתו לפיכך עונה תלמידי חכמים הבריאים מלילי שבת ללילי שבת מותר לבעול בתולה לכתחילה בשבת ואין בזה משום חוה לא משום צער לה טו השבת ועבודה זרה אחת הן שכולה כנגד שאר כל המצוות והשבת היא האות שבין

הקדוש ברך הוא בינינו לעולם כח כל העובר על אחד משאר המצוות הרי הוא בכלל רשעי ישראל אבל המחר שבת פרסיה הרו כעובד עבודה זרה שניהם כגויים לכל דבריהם פי כך משבח הנבי ואומר אשרי אינו שעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו כלל משמר את השבת כלכתה מכבדה וגע כפי כחו כבר מפורש בקבל שכר בעולם הזה יתר על השכר צפו לעולם הבא שנאמר אז תתנהג על אדוני והרכבתיך על במותי ארץ כלומר תזכה להיות ברום המעלה ברום הממשל ואכלתי נחלת יעקב אביך תן לך ארץ ישראל

כיפי השם דיבר הקדוש ברוך הוא אומר ומקיים נכון ששומר שבת אפילו עבד עבודה זרה כדור אנו איזה שבת עכשיו יהיה טהו אדוני אלוהינו שקור לפניך הזוהר קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים סויד אותם זקין דף ז זקן בדוש ני מכ ב קדיש זה נפש ום הרעים ידעו אבן כלומר הו מזדמנים קר עזה נפש תמ דלא ידעו אבן ום הרעים הרועים מדבר הוגש בגינם ולא ידעו סוב כמהמ לחלוקה שתי בנות הב הב ב ה ה לא ידוב כולם לדם פריך הנ ד כי קדוש אני השם לא

ראיתי לדבקה בי אלא ישראל נכת תם הדבקים באדוני אטום ולא שר עמין בכך אתם תהיו דבוקים בי קדושים תהיו קדושים תהיו כי קדוש אני אד רבי ק ב הוי אר כנפיים כ ארס אס ו צ הרח אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה דן עלמ ו כ אפילו חכ כי כאשר משפטיך לשון פנימ זמן שבית המקדש קיים כאשר סבית אותך שמים נמים ףש ח לך סמים יה ב ב הה הוא הה הואה ד ד אזו זו בןכ ס 38 הורום הכיפורים סיפורם ת למה הי באא אין

אדם יכול לעמוד מפני רח מערבי בדבש זח מע סורי ע דבש לי מוחו לכם קחם ם בדם אשר ב ד ש ולא יתן השבו הזב רם זב פסחים יוצאים מצ שלושה ומור ח שמ כתורם ור זה ור אדני להשען ת אדו אד ן במת ויאמר משה וית אתמר מש ך וקר ויעמוד פיח פ יושב בסתר עליון ב לא תר מפחד לילה אליך אדוני ל ס בסגת צ פכל דבר רעם דשים שכתוב שלם ח ר מי שבך אבדש כל הקהל הקדוש בריאות בשמחה אורך ימים דשנים רעננים

בריים שים בשורות טובות בשעות גדולות להכין את עצמנו לקראת השבת האחרונה של השנה לעשות חזק ישם תיקום בעזרת השם שיהיה בכל בית שמחה 12 מתי כתוב ש 12 12 ח ד ח בסדר ערבית