הדף היומי מסכת קידושין דף כג הרב בניהו שמואלי שליט"א יט אלול תשפג

איך אני אבוד לפ זה רחוק אני גומר לעבוד אני ישר הולך ערב חג אני יום שישי יוצא ואז אני הולך בשעה 4 ח לב ובש כבר בתפילה איך למדנו פעם בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש יט באלול תשפ ג יום שנכפה בו פעמיים כיטוב יום של אתם ניצבים היום כולכם כמו שאומר הזוהר היום זה ראש השנה כדי לזכות בדין בראש השנה בהיום צריך להיות כולכם באחדות באהבה אחד לשני המברך את עמו ישראל אהבה בית אהבה אהבה זה עולה 13 ואהבה עוד פעם אהבה

13 ביחד זה 26 לכן צריך להיזהר מחמת זה לא להבדיל בין גדול לקטן תמיד כולנו בעזרת השם איך כתוב ראשיכם שבטיכם שטרכר ככה נוכל לזכות בדין אין הפרש אתם יודעים כשיש מתי יש הפרשים בדרך כלל מתי יש הפרשים כשיש הכל בנחת אז יש הפרש זה גדול זה נשיא זה מלך זה זה ילד זה קטן אבל כשיש צרה גדולה נמצאים בים בשערה שמה כולם נעשים אותו דבר אין הפרש עכשיו זה יום הדין הגדול והנורא לכן כולכם אתם נצבים כולכם אין הבדל בין גדול לקטן אתם יודעים שלא

דומה יחיד שעושה תשובה לציבור שעושים תשובה ככ זה כיחיד אין מואסים בתפילת ציבור אין מסים בתשובה של ציבור יחיד בודקים עליו כמו שמסופר יושבי עיר אחת השר הל בא להם ממון הרבה לאיזה עיר וקרא להם איזה דרכה ונשרף להם גם הממון לא היה להם להשיב עכשיו מה יעשו אמרו לכו לפייס את השר במתנות אמר להם יותר טוב תקנו כולכם ביחד מתנה אחת גדולה תלכו אליו הוא יתכבד בזה וירצה לכם אז לכן זה תשובת רבים אל לסמוך אדם על זה על חברו אולי הוא יעזור לי אין

דבר כזה אדם צריך כל אחד הוא יסמוך על עצמו שהוא יעשה תשובה והכל וביחד נצליח אבל אם אחד יגיד לו טוב זה יציל אותי זה יתפלל עליי זה יגיד עליי לא זה לא טוב כמו שאמרו רבותינו שהלכו איזה קבוצת סוחרים נסעו לקנות למכור סחורה ביחד שמחו ביניהם שבדרך מתחלקים בהוצאות הדרכים נוסעים ביחד מטוס ביחד חזרה ביחד משלמים כל אחד כל אחד יש לו את הסכום שלו לתת במלון ביחד אוכל ביחד אותו דבר ביחד ככה היו מתחלקים היה ביניהם סוכר אחד היה עני מסכן לא הצליח וכשהם

לקחו איתו איתם בתי מלון בית קפה הכל היה אוכל שותה איתם בלי לשלם חבר אין לו מה יעשה היה מבסוט אומר תראו הנה תפס אותו חבר שלו אמר לו נכון אתה שמח אבל אתה על שטויות שמח אלה כל הסוחרים כל אחד הבי במטען כל אחד יביא סחורה מחר ילך למכור יעשה רווחים אבל אתה כל כך שמח על מה אתה שמח אתה תלך מחר בבית מה תעשה מה תעשה יש לך סחורה קנית עשית הצלחת לא אז אכלת בחינם אבל מה הלא גם זה אותו דבר אפילו עכשיו

יש לשמוח במשהו אבל כל אחד אחר כך לוקח את שלו וההולך מה יעשה הבן אדם אם הוא סומך על חברו מה הוא יעשה כל הסומך על שולחן אחרים עולם חושך בעדו מה יעשה לכן הרחמים שזוכים בהם מכוח הציבור יכולים לעזור לו רק בעולם הזה אבל בעולם הבא כל אחד לוקח את שלו והולך מה יעשה הבן אדם פה אדם יכול לקבל רחמים בגלל הציבור מרחמים עליו אז נהיה לו איזה איזה ישועה מהציבור אבל אחר כך בעולם הבא מה יעשה הבן אדם מה יעשה כל אחד לקח את

החלק שלו ויש לו חלק של עולם הבא שלו בסדר מה הוא יעשה הוא יהיה בבעיה אז לכן צריך כל אחד מאיתנו שיכין שלא יהיה לו בעיה אחר כך לכן כל אחד בעד חברו אומר החיים הקדוש אם כתוב אתם נצבים היום כולכם כולכם למה צריך להגיד ראשיכם שבטיכם זקניכם אלא אומר כוונת משה רבנו היה להכניס את כולם לערבות וחדות שכל אחד ישתדל בעל חברו למה אם לא אם לא הוא יתפס בעוון חברו כל אחד מתחייב לפי היכולת שבידו כל אחד צריך למחות מה שיכול למחות מי שבידו

למחות באנשי עירו נדפס על אנשי עירו בישיבה נדפס על אנשי הישיבה בבית צריך אבל רק הכל בנחת הכל באהבה שדבריו יתקבלו והכל צריך אדם יראה איך לתקן כל דבר אבל הכל בנחת למה שלא גם הבית אם הוא יגיד להם בחוזקה אז לא לא יהבו את זה הוא צריך כמו שהוא מוכיח את עצמו יוכיח את אחרים איך הוא רוצה רוצה שאותו לא יביישו ושלא יהיה לו בעיה ככה גם דבר עם אחרים אדם כשאדם בפחד הוא רוצה להתאחד עם כולם לאזור כוח שיש למשל לא ענינו ולא עליכם

שלא יבוא ולא יהיה מלחמה כולם מתארגנים ביחד נגד האויב לכן עכשיו נצבים ליום הדין הגדול והנורא אז כולם מתבטלים כל ההבדל הדרגות ראשיכם שבתכם כולם שווים כולכם לכן אומר צריך להתייצב כולם באחדות שלא יהיה כל אחד דבדו ברגע שכולם באחדות המקטרג לא שולט אין לו כוח איך כתוב כולך יפה רעייתי ומום אין בך כלל ישראל כולו צדיק כולך יפה רעייתי כולם כולו קדוש כולו גאון אם אדם נכלל בו ולא מוציא את עצמו מן הכלל אז הוא מוגן ללכן אומר השך הקדוש הקפידו רבותינו על תפילת הימים

הנוראים שתהיה באהבה בשלום בין איש לרעהו למה תקוב תפילתם אז השטן אומר מי כעמך כישראל שאיין בהם קנאה שנאה הם כמו מלאכים לכן זה הדבר הגדול ולא להמתין אדר ביום כיפור מעכשיו אדם התפייס עם חברו סלח לו ואיזה מעלה גדולה זאת אין כמו זה בעולם יש עשרה דרגות בעם ישראל ראשיכם שבטיכם זקניכם שוטר טפכם נשיכם גרך כמה זה זה 10 דרגין זה 10 ספירות מאדם המרומה ביותר הכתר עד השפל זה מתחיל מחוטב עצך עד שואב ממך אתם יודעים שבדרך רמז אמרו רבותינו מחוטב עזך זהו באב

שאז הפסיקו לחות עצים למערכה עד שואב ממך זה ניסוך המים זה הושענה רבה סך הכל כמה ימים זה 68 ימים כמניין חיים בהם ככה אומר המגיד מקוזניץ בהם גוזרים על האדם חיים לכן יש מסורה פעמיים כתוב כולו איך כתוב צ עם אפס קצה הוא תראה וכולו לא תראה וכתוב וקוב לוני משם ואחר כך כתוב וכולו בשיר על שירים וכולו מחמדים אומר אם יביט האדם על כללות עם ישראל אמצא כ כולו יפה ומום אין בו לא אם צא בות אז אין מי שיכול עליו כללה למה כולם

מתוקים כולך יפה רעייתי אבל כל אחד בפרטות יש בו חסרונות יש אחד הוא לא בעל צדקה השני לא תלמיד חכם השלישי לא ירא שמיים אחד לא עניו אחד לא עוסק בצורכי ציבור אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחתה אבל בכללות כל עם ישראל אין בהם אומים כולך יפה רעייתי לכן אמר אפס קצה הוא תראה אם תראה רק קצה הוא חלק עב אז תמצא בו חסרונות אבל כולו לא תרה לא תראה שום חיסרון שום דופי לכן אתם ניצבים היום כולכם איך תוכלו להתייצב כולם ליום הדין כולכם

אם כולנו באחדות אחת אז נוכל להתייצב בעזרת השם חזק עכשיו צריך להכין את עצמנו חזק חזק כבר הלכה שנה שלמה היה לא פשוט עכשיו צריך להכין להוריד את המחיצות יש לכל אחד אחריות איך פלא פלאות איך הקדוש ברוך הוא קבא לנו יום ראש השנה יום סליחה ומחילה צריך באמת ראש השנה זה לא בדיוק ככה היה צריך להיות ראש השנה יום מחילה וסליחה אפילו שלא מזכירים בו חטאים אבל הציר המרכזי של ראש השנה זה מלכויות להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו ך כתוב שמה מלכותו בכל משלה

איך אנחנו חותמים מלך על כל הארץ מקדש ישראל בויום הזיכרון זה תוקף קדושת יום הראש השנה אבל יום הכיפורים זה נקבע כיום חשבון נפש כי ביום הזה כפר עליכם לטאר אתכם מכל חיכם חורה היה צריך להיות הסדר הפוך תחילה צריך לטאר את עצמנו אחר כך לשוב בתשובה ואחר כך להמליך עלינו את הקדוש ברוך הוא שאנחנו טהורים נקיים למה הקדימו את ראש השנה ליום הכיפורים אלא אתם יודעים כתוב בזוהר הקדוש אתם נצבים היום כולכם ראשיכם שבתכם אומר הזוהר אתם ניצבים היום זה יום הדין של ראש השנה

משל למה דבר דומה אומר הזוהר לבני אדם שנוסעים באוניה ויש שמה כל סוגי האנשים מלכים שרים עשירים פשוטי עם כל אחד זה ערך לעצמו זה לא אותו ערך של זולתו איש איש כבי מדרגתו כל זה כשהים רגוע הוא לא סוער אומר זה זוהר אומר אבל ברגע שקמה רוח שערה האוניה עומדת להישבר כולם בסכנת נפשות כלם שוים כולם נעשים שווים כתון גדול איש לרעהו יעזורו אין הבדל במעמד כמו אחים לצרה אחת אז אותו דבר בשעה שמתייצב לדין לפני מנך כי המלכים לעשות הכל כדי לבטל את כל

המחיצות בין קטן לגדול אין להגיד אני גדול אתה קטן אין מחיצות פה אין עד שימחקו כל ההבדלים אין שר שכם שבתכם כולכם לכן פותחים את הימים הנוראים דווקא מה שמוטיבציה קדוש ברוך הוא להתאחד להתלכד הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים עלינו את השם יתברך השם אחד ושמו אחד לכן אחר כך כשאנחנו מלודים בראש השנה התקדמות עכשיו אתה יכול לבקש מחילה אחר כך אפשר לבוא ליום הכיפורים כי אמלח נו עלינו את השם יתברך עשינו תשובה העיקר הגדול שנהייה תמיד ככה באהבה באחדות ועכשיו צריך בעזרת השם שאדם יחשוב

על המעשים שלו באמת אדם לא שווה כלום יצר הרע מפטה אותנו לכל מיני שטויות והבנים לא הולכים מספיק לפעמים בדרך השם עכשיו זה הזמן שאדם ש איך אדם מתנהג איך אדם ילך ראש השנה יום הדין הגדול והנורא כנ בו לפני מלך מלכי מלכים הקדוש ברוך הוא לכן צריך חזק חזק להכין את עצמנו עכשיו שאדם ינקה את עצמו מכל עוון מכל דבר אז בעזרת השם כך נעשה עכשיו איך לעשות את זה אמרנו שכל יום נעשה חשבון נפש עוד דבר יש לנו עכשיו בעזרת השם ביום חמישי הזה

אנחנו עושים יום של ישיבה עשינו על זה מודעות עושים כל שנה זה עושים יום של תיקון עוונות כללי זה לא מועיל לאדם שלא יזכירו לו את העוונות שלו בעולם הבא אחרי 120 אבל זה יכפר על האדם שלא יהיה לו ייסורים בעולם הזה האדם באים לו ייסורים מ עוונות שלו גם בעולם הזה גם בעולם הבא בשביל לפתוח את הדרך לתשובה בשלא יהיה לו איסורים בעולם הזה שיכול באמת לעבוד את הקדוש ברוך הוא צריך לעשות את התיקון הזה זה דבר גדול מאוד זה עושים את זה ביום חמישי

ממש תיקון עוונות בחיות עם צוב צריך כל אחד מי שיש לו שכל בקודקודו יעשה את זה לא חייב פה אבל בכל מקום אבל צריך האדם יעשה תשובה אז אנחנו עשינו את זה ביום חמישי הזה בעזרת השם כא' באלול ביום מחר זה יום רביעי יקבל עליו תענית בשביל יום חמישי מעלות השחר עד צת הכוכבים ויבוא לפה בשעה 12 ונעשה ביחד את התיקון הזה בזכות גדול גדול בעזרת השם השם יזכה אותנו אמן בסדר נלך לשופטים אנחנו עם המעשה של פילגש בגבעה גמרנו עכשיו פרק כ כ א פסוק

א' שופטים כ וייצאו כל בני ישראל בתקן העדה כי שחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל אדוני המספר אומר יצאו עריהם כולם בהסכמה אחת כאיש אחד בשביל נראה מה לעשות ל מידן עד באר שבע זה בדן היא הייתה במקצוע מזרחית צפונית באר שבע מערבית דרומית אל המצפה אומר המצודות השראת השכינה היתה שם ויתיצבו פינות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלוהים 400 אל איש רגלי שולף חרב כל זה לעשות מלחמה על בנימין אוי ואבוי וישמעו בני בנימין כלו בני ישראל ה מוספה ויאמרו בני

ישראל דברו איךת הרעה הזאת אמרו להם עם יש דברו איכן הייתה הרעה הזאת איך אפשר כך לעשות ויען האיש הלבי איש האישה נרצחה ויאמר הגבעת אשר לבנימין באתי אני ופלר שי ללון ויקומו עלי בעלי הגבעה וישובו עלי את הבית לילה אותי דימו להרוג ואת דרשי ענו ותמות ואוח בפיש נתח לח בכס החלת ישראל כעו זמה ונבלה בישראל הנכ לכם בני ישראל הבו לכם דבר עצה הלום ויקום כל העם כיש אחד לאמור לא נלך איש לאוו ולא נסור איש לביתו ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה

בורל ולקחנו רה אנשים למ שבתי ישראל ומעל הל לף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות ם רבע בנימין ככל הנבלה אשר עשה בישראל ויסו ויאסף כל איש ישראל אל העיר כיש אחד חברים עד כאן איך עם ישראל נלחם אחד בשני שיהיה בשורות טובות אממן אנחנו מסכת תענית פרק ג' משנה [מוזיקה] ג' צדקה ו היה מעשה הצדקה שלום משים כן כוון וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים ובסביבותיה ירדו גשמים זה מראה שזה גזירה מהשמיים הכל ירד גשם רק פה לא מה קרה ככתוב ואמ תרתי על עיר אחת

ועל אעיר אחת לא המטיר חלקה אחת תמט חלקה לא אותה העיר מטענה ומטרת וכל סביבותיה מטענות ולא מתריעות גם מטענות למה זה שכנים רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות רק מתפללות תוקעות מתריעות לא צריך להתענות רי עקיבא אומר ללא מה צריך לאכול מה יהיה איתו צריך לאכול פת שחרית וכן עיר שיש בה דבר או מפולת שבתיה נופלים אוי עד אתה יודע מה זה שם שלא נדע מצרות זה רעידת אדמה אותה העיר מטענה ומטרת אומרת המשנה וכל סביבותיה מטענות ולא מתריעות רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות

הנה איזה הו דבר יר מוציאה 500 רגלי ויצו ממנה שלושה מתים בשלושה ימים זה אחר זה הרי זה דבר פחות מכאן אין זה דבר אוי ואבוי מה זה דבר יש בה 500 גברים חוץ מנשים וייצאו ממנה שלושה מתים בכל יום מת אחד בם שלושה ימים אחד אחרי השני כל יום מת זה דבר מכמה 500 פחות מכאן אין זה דבר פחות משלושה מתים לא פחות כן או או לא שלושה ימים רצוף גנו משנה ה כן אנחנו תפילת בית המדרש בעזרת השם היום אנחנו תכג כן גדול כן

מה קוראים לך ירון כהן אה המזמר הגדול תי בחתונה לא הייתי מוזמן שבית אדוני נ תמיד כמני במות בוקר קוטום קבר שם כל ישראל ב קים מצ שמו תורה כמו ש כתוב גת בו יומם ולילה דים תורש כדי לקשר שורש נפשנו חד עלינו לינו רצו מפני דנו שלא ר נפלאות מתורתך אג כתוכן אשרך טוב לך יש מסיון שמים וארץ היום אנחנו נפתוח דף כג של משה פתחת מסכת קידושים כן חתנים בשנה אמן תהילה אנחנו 2 א 6 היום הלימוד להצלחת ראובן בן רבקה לו נשמת מור

אביב שמואל בן שרה רוח השם תח גן עדן גם רפואה שלמה של הנפש וגוף במרה פנינה חיה בטות בהצלחת הרב משה עטרי הלאה אתה מכיר את הרב יערון כהן משה כן יופי כן מה שחשוב ש קונה קונ את עצמו בכסף ו במיטת האדון אנחנו למדנו במשנה עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה שלושה דברים אבל איך הוא קונה את עצמו ל ברשות עצמו לצאת מרשות האדון וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים ובשטר על ידי עצמו דיבר רבי מאיר כלומר אם אחרים נתנו עבורו כסף שיצא לחירות

לאדון ו שטר יכול גם על ידי עצמו למה מה שקנה עבת קנה רבו לכן ה לא יכול כסף על ידי עצמו ברגע שיהיה לו כסף ביד אפילו שאמרו לו על מנת שאין לר בך רשות בזה זכה בזה רבו לכן צריך דווקא שאחרים יתנו לאדון את הכסף עבורו בכסף על ידי ככה זה דעת רבי מאיר כמול למדנו בשטר על ידי עצמו דברי רבי מאיר שהוא מקבל את השטר ליד אפשר חכמים אומרים בכסף על ידי עצמו הפוך בשטר על ידי אחרים בלבד שיהיה הכסף משל אחרים לא שלו

עכשיו נבוא לגמרא איזה אט אה איזה אינטרס יש להם לשחרר אות לאחרים משפחה שלהם אבל זה נוכרי נוכרי גוי באים האחים שלו גויים באים משמה מובן פחם הם רוצים לשחרר את האח שלהם מוכנים לתת כסף הוא רוצה כך וכח כסף יתנו לו ויילך וקונה העבד את עצמו כלומר להיות בין חורין בכסף איך אמרנו על ידי אחרים הוא בשת על ידי עצמו דברי רבי מאיר חכמים אומרים הפוך בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים עכשיו נראה את הגמרא עכשיו נדבר על שיטת רבי מאיר בכסף על

ידי אחרים אבל לא על ידי עצמו ככה אמרנו משמע רק על ידי אחרים אז הוא נפדה על ידי אחרים אין כלומר כן יכול להיפדות נפע בכסף אבל לא נפדה בכסף שהוא יתן דון על ידי עצמו ומה עסקינן במה במה אתה קונה את עצמו על ידי אחרים יתנו כסף עבורו אנמה שלו מדעתו אם נמר שמדובר שאחרים פודים את העבד בכסף ולא מדעתו לא יודע מזה לא יכול להיות שרבי מאי יגיד דבר כזה שהעבד ישתחרר בכך למה מכדי תחליף את זה לפה מכדי הר מכדי שמה מחילה מה

נעשה יש לו את העניינים עכשיו הוא צריך להגיד לי מכדי שמע נלה לרבי מאיר דמר חוב הוא לעבת שיצא מיד רבו לחירות הרי אנחנו יודעים שחוב הוא לעבת שיצא מיד רבו לחרות ככה שמענו מרבי מאיר למה זה לא לטובתו כי מה קורה ברגע שהעבד יוצא לחירות הוא לא יכול לאכול בתרומה אם הוא עבד של כהן הוא לא יכול לאכול בתרומה וגם הוא לא יכול לקחת סתם הוא נהיה יהודי לא יכול לקחת סתם שפחה שיהיה לו הוא יהודי גמור ברגע שיוצא לחירום נפך להיות יהודי למה כשהוא

הלך להיות עבד גוי אצל יהודי אז הטבילו אותו לשם עבדות חיה במצוות כמו אישה ברגע שהוא משתחרר אז עכשיו הוא חייב במצוות וזה קשה לו זה רבי מאיר אומר זה חוב הוו זה לא עבדה עבדה בהפקר ניח פריץ זילה שכיח לה הוא לא רוצה את זה תראה רשי אומר ותנינן אין חון לאדם אין אדם יכול לעשות שלוחו שלא מדעתו לדבר שהוא חובה או הפסד ואיך מתנית נבד על ידי אחרים שלא מדעתו זה רשי קודם פר כמה דקיין חובו לעבד שיוצא שאם היה עבד כהן פוסלו מן

התרומה והי עבד ישראל וסרו בשבחה בשבחה שכיח לי פריץ לה הוא לא רוצה אז אתה לא יכול להגיד שלא מדעתו אתה אומר רבי מאיר אומר כסף על ידי אחרים המה של מדעתו מכדי שמ רבי מאיר דמר חובו שיצא מיד רבו לחירות זה לא טוב ננ זכי אדם שלו בפניו ואין חמים דם ואין חמי לא אלא בפניו דבר שזה זכות טוב לאדם אפשר לעשות עבורו גם ללא ידיעתו אבל לא חבים יכול להיות שליח ללא ידיעתו לדבר שזה חובה זה הפסד עבורו אז איך אתה אומר שמה רבי

מאיר שנפדה בכסף על ידי אחרים שלא מד תו אפש תמיד טוב זה לא דבר דחוף אז מה אז לא צריך להשים לי את זה על עכשיו זה מפריע לי גם זה לא דחוף אתה יכול עוד מעד לתת לי זה הבנת אותי פעם הבאה בסדר שתהייה ברי בתן אלא פשטה מדעתו אלא ודאי צריך להגיד שוודאי זה מה שאנחנו אחרים נותנים עבורו את הכסף לפדות אותו מהאדון זה מדעתו ודאי שהוא יודע אז אם פשתה מדעתו אז אין לשו כ דבר פשוטו והכ משמען אל תגיד אזמה חידוש שחידש

רבי מאיר לא הכמה שועלן על ידי אחרים אין על ידי עצמו לא דווקא על ידי אחרים יכולים לבדות אותו אבל הוא עצמו לא יכול להיפדות בעצמו על מה אין לעבד בלא רבו מפה תדע שדעת רבי מאיר אין קניין לעבד לא יכולים אחרים לתת לו אחרים לתת לו בידו ולהגיד לו על מנת שא א רא בך זכות בזה ותתן לא אין העבד לא זוכה בשום אובל לעצמו כל מה שקנה עבד קנה לעצמו ולכן אחרים יכו ולכן אין לו במה לפדות את עצמו נתת לו כסף שילך דת

עצמו אין זה לא שלו זה קרי כשנתת לו את הכסף זה של רבו אז מה תיתן לו אגיד מה אתה נותן את הכסף ששני אז לכן רק אחרים זה דעת רבי מאיר יחי אם השפה בשטר על ידי עצמו אמרנו אתה אומר לי כאשר נשא שחור מדעתו של העבד נכון אז אם השפה בשטר על ידי עצמו על ידי עצמו אין יכול להשתחרר בכונת השטר אבל ידי אחרים שקבלו עבורו את השטר לא והיא מדעתו על ידי אחרים המלו אם זה מדעתו והוא מסכים והוא שמח האבן הוא אומר

להם תשמעו קבלו עבורי את השטר השחרור למה לא למה יכול להיפדות בכך מה שליח שליחים שלו וכי תמה מה ה על ידי עצמו אף על ידי עצמו אם תגיד לי אתה יודע מה שכתוב מה שאמר רבי מאיר על ידי עצמו זה גם על ידי ד עצמו וגם על ידי אחרים כל שכן על ידי אחרים וה ואם כן מה בא להשמע לי וה כשמן דגו וידו באים כאחד אז תגיד לי איך זה גם על ידי עצמו הרי איך הוא יכול על ידי עצמו אבל זה כל מה

שקנה עבד קנה רבו ברגע שיבוא הגט ליד שלו זה לא שלו זה של רבו גיטו וידו באים כאחת ברגע שהוא מקבל את הגד ביד זה כאילו מחכה ואז הוא אז הוא אז הוא יוצא לחירות כי כל עיקר מטרת השטר הזה זה בשביל רבו נותנו את זה בשביל להפריד אותו ממנו ואז בזה ברגע זה נעשה הגט והיד באים כאחת ולכן אז הוא זכה בידו כבר זכה בעצמו אז הוא זוכה בגט זה הכל נעשה בפעם אחת לא אומרים שלא מועי שתח שחו היות בידו של עבת כיד רבו

אז אז אלא אנחנו אומרים בזמן קבלת השטר באותו רגע יש לו כבר יד ויכול לקבל אותה ו לונ אחי הרי לא כתוב אז הגמרא שואלת לא כתוב בבריתה כך נתניה בשטר על ידי עצמו ולא על ידי אחרים דבר רבי מאיר אתה לא יכול להגיד גם על ידי אחרים כתוב בשטר על ידי עצמו ולא על ידי אחרים אתה רואה שבאור דברי רבי מאיר שלא מועי שור עבד משטר בקבלת אחרים איך נפרש דברב אם ככה אמר הביל עולם שלא מדעתו לעולם רבי מאיר אמר גם שחרור הבת נסה

שלא מדעתו כלומר לכן מועיל שחרור בשטר על ידי אחרים ושנ כסף לבעל כוחה מקנה בעל כוחה גם כסף שלא מדעתו גם כסף גם שלו מדעתו וגם השטר שלו מדעתו כן הכל שלו מדעתו לא דיברנו שלא מדעתו אמר אז ואם תגיד לי לעולם רבי מ אומר בור גם שלא מדעתו ולכן לא מי ש בשטר על ידי אחרים למה אין חבן האדם אלא בפניו זה מויד בכסף על ידי אחרים שנה כסף הועיד בקנ לבעל כוחה שונה שיור של כסף מועיל על כוחו של העבד כיוון שהוא קונה העבד

האדון קיבל כסף עבורו קנה אותו בעל כוחו הוא לא רוצה שימכרו אותו וא אין דבר כזה רוצה לא רוצה מי שמכר אותו בעל כוחו מוכר אותו לא שאלים אותו למי ואייך זה בעל כוחו אז כשהוא נתן כסף קנו אותו בעל כוחו גם עכשיו שהוא יוצא החוצה זה בעל כוחו מועיל לשחרר אותו מאדון בעל כוחו למרות שזה ח בעל כוחו של העבד כמובן אז כיוון שאותם האחרים הם רצו היו יכולים לקנות מאדון לעצמם לא היו צריכים את הדעת של העבד אז הם מקנים לו את עצמו בעל

כוחו אם הם היו עכשיו הולכים לאדון לקנות את העבד לעצמם לא הו יכולים בעל כוחו אז יכולים לקנות את העבד לעצמו בעל כוחו ככה אומר הרשש אפילו שזה לרעתו של העב את התרומה אעם עבד כהן ועובר לישראל מפסיד את התרומה כשך הוא לא מפסיד ליה הגמרה שואלת הי אחי שטר נמה אומר אם אתה אומר שמועיל השיטה זו לרבי מאיר שחור בכסף שלא מדעת העבד אז כמן שעל ידי כסף אפשר לקנות אותו מהאדון בעל כוחו אז גם בשטר הרי גם בשטר אפשר לקנות מהאדון בעל כוחו ולמה

אומר רבי מאיר שאנו נבדה בשטר על ידי אחרים שלא מדעתו מה אומרת אי אפשר ללמוד משטח קניין של עבד לשטח שחרור לשטח שחרור למה א שטר לחוד ו שטר לחוד שטר זה לעצמו ושטר זה לעצמו כלומר הם שרות שונים זה כתוב בלשון קניין וזה כתוב בלשון שחרור אז הגמרא שואלת הכנה י כספה לחוד והי כספה לחוד גם זה כסף ע עבור שחורו וזה כסף עבור קנייתו אומר טבעה מה חד הו אותו מטבע זה אותו מטבע אתה אומר זה בשביל לשחר זה בשביל לקנות אבל כולו אחד

המטבע אותו דבר אבל זה שטר לכל אחד כתוב בו משהו אחר זה שטר אחר זה שטר אחר זה שטר שחור זה שטר קנייה רבה אמר עוד חילוק בין כסף לשטר כסף קבלת רבו גרמה לו שטר אחר קבלת אחרים גרמה לו יפה כסף אומר מדובר בשיעור שלא מדעת העבד המ חילו בין כסף לשטר כסף ניתן על ידי אחרים אבל זה קבלת רבו גרמה לו שהוא קיבל כסף מאחרים בשביל לקנות אותו עכשיו קבלת רבו על ידי אחרים גרמה לו שישתחרר לא הנתינה של האחרים כלומר הרב הוא לא

שליח ש לא לקבל הכסף הוא לא שלח שלו הרב הוא מקבל את הכסף אחרים נתנו לו את הכסף ונגמר זה לא שליח שלא לקבל את הכסף של העבד מה שאין כן כלומר האבן משתחרר אוטומט לכן יכולים לתת לאדון כן שלא מדעת העבד אבל שתר שחרור ניתן לאחרים עצם קבלת השטר זה גרמה נו להשתחרר למה כלומר האדון מקבל את זה בשליחות העבד אבל זה שלא מדעתו אתה אומר איך בשליחות העבד כן לא האחרים מקבלים את זה בשליחות של העבד הם לא כן לא יכולים לקבל לכן לא

יעיד לשחרר שלא מדעתו למה אין חבי נו לאדם שלא בפניו תראה רשי אומר כסף קבלת רבו שמקבל רבו הכסף גרמה לו להשתחרר מאליו הנה ואין האחרים הללו חון אלא קבלת הרב והרב אין לא נעשה שלוחו אין לו צך עצמה מקנהו מאליו אבל חירות אשתר קבלת אחרים גרמה לו כיוון דחו הוא לא אין חבין אדם שלא מדעתו ימר שאתה איתי בסדר כן אני ראיתי גמר שם לב איתי מילה במילה כל הכבוד הוא לא שמור עליו שלא כן כן שיכול לקחת כל דבר שהוא רוצה בסדר כן החכמים

אומרים הרב השטר הוא לא שווה כסף ושווה כסף הרי הואצי כסף השטר הוא לא כמו כסף זה לא מה שכתוב בזה לא זה לא השטר עצמו זה מה שכתוב בשטר מה כתוב בשטר משוחרר זה לא זה לא שווה זה לא ביטור כסף השטר מה עושים את השטר לאדון קבלת אחרים ח מקבלת אחרים זה לא כמו כסף כס לא החכמים אומרים אמרנו במשנה חכמים אומרים לא כמו רבי מאיר חולקים עליו ו העבד קונה את עצמו בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים משמע בכסף על ידי

עצמו אין על ידי אחרים לא אמ דווקא משמעות מש דווקא בכסף ניתן עידי עצמו אז הוא נפדה אבל כסף שניתן על ידי אחרים לא נפדה שואלת למה לא פדא אמ ל מנ זכותו שיצא מתחת ידי בו לחרות תננה זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו למה לא הרי דעת חכמים זכיין האדם שלו בפניו ולכן למה הנדה אחרים לא נינ מ שלא מדעתו אפילו אם נאמר שמשנת עוסקת בדיעה שלא מדעת העבד עדיין מכדי שמעו לרבנן דמרי זכותו לעבת שיצא מדע לחרות זה טובה עבורו למה

עכשיו הוא נהפך להיות יהודי חולקים על רבי מאיר אומרים זה חוב הוו עצם השחרור זה זכות יותר גדולה עד עכשיו למשל היה אסור בבית ישראל עכשיו הוא ולה מדרגה מותר לו בבת ישראל תחייב במצוות מניח תפילין יש לו זכויות ריק בטח כל יהודי כל דבר כן יהודי כל דבר הוא יהודי יהודי אין חט שמענו לרבנן ד זכותו לא שיצא תחת יד רבו לחירות הנה ננה זכין אדם שלו בפניו ואין חבין אלא בפניו הכן ששת חכמים זה זכות ו לעבן אז יכלו אחרים לבדו ולזכות לו גם

דעתו אז מה למה אומר שקונה את עצמו בכסף על ידי עצמו אבל על ידי אחרים לא גם על ידי אחרים יכול זכין אדם בכי תמה מה על ידי עצמו אף על ידי עצמו אם תגיד חכמים ארו בכסף על ידי עצמו גם על ידי עצמו אחרים גם כן כל שכן ע יד החידוש כאילו שנדע על ידי עצמו וכמה שמלן יש קניין לעבד בלא רבו זה הם רוצים להגיד לך לא כמו רבי מאיר יש קניין לעבד בלא רבו יכול העבד לזכות במה שנותנים לו על מנת שלא יזכה

בו רבו ואפשר שיהיה לעבד כסף משלו ויכול לשחרר את עצמו יחיחי אם השפה בש ידי אחרים ולא על ידי עצמו משמע בשפע תמשיך לשפע בשטר על ידי אחרים בהכרח צריך להגיד שנפדה רק על ידי אחרים לא על ידי עצמו וק מלן למה כיתו וידו באן כ אחת מעשים בכל יום שעבד מקבל שתח שכור וגם ביתו עבד אין לו יד אפילו שבות והבת אינו יד לזכות כאן כן למה גיתו ד קבלת השטר יש לו כאילו יד נהייה לו יד שה יכולה לזכות חכמים אז אתה רואה שכן

יכול לזכות הם חולקים את זה על רבי מאיר לא לא אז אז זה לא כמו רבי מאיר למה א אפשר להגיד בשפע בשר על ידי אחרים אף על ידי בשפע בש על ידי אחרים לא לא גמה אף על ידי אחרים מה תגיד וכימה מ על ידי אחרים אף על ידי אחרים לא ראיתי משבע לך אני יודע שלא ראית רק אתה צריך לחכות ת ברוך השם לך פר זכית ותזכה לאמ כתמה על ידי אחרים אף ל ידי אחרים כשהם אמרו על ידי אחרים אומרו על ידי אחרים

זה הכוונה ש העבד גם שלא מדעתו על ידי אחרים וומה בא להשמיע וכמה שמלן זכותו לעבת שיצא מיד רבו לחרות לכן יכולים לבדו גם שהוא לא יודע י אחי נערנו ונתנו בכסף ובשטר בין על ידי אחרים בין על ידי עצמו תערבב אותם ביחד מה אתה עושה לי זה לבד וזה לבד אם זה גם על ידי אחרים אז הכל אפשר ביחד אלא בכסף בין על ידי האחרים בין ל ידי עצמו בשטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו ולמה סליחה אני טעיתי אלא מה שאמרנו בכסף על

ידי עצמו ובשר עלידי אחרים זה לא כזה דברי חכמים רק מה שנאמר ששנה בכסף על ידי עצמו בין בין על ידי האחרים בין על ידי עצמו אבל המשך הדברים בשטר על ידי אחרים שנפדה בשטר רק על ידי אחרים ולא על ידי עצמו זה לא דברי החכמים זה דברי אלי ורבי שמעון בן אלעזר זה לא זה לא דברי חכמים רבי שמעון בן אלעזר נתניה רבי שמעון בן אלעזר אומר משטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו רבי שמעון בן זהש בריתה שרבי שמעון מופיע שם והוא אומר

כמו שנפדה בכסף רק על ידי אחרים ולא על ידי עצמו למה אין קנין לעבד בלא רבו בשביל שלא יוכל לתת מעצמו את כסף שחרורו לא יכול הוא לא יכול לתת העבד לא עכשיו אני אמרתי לך כן רבי שמעון בן אעזר אומר כמו שנפדה בכסף על ידי אחרים לא על ידי עצמו למה הוא סובר שאיין קניין לעבד ולא רבו דעתו אז לכן לא יכול לבדות עצמו בכסף שחרורו דעתו א בשטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו גם משטר נפטר רק על ידי אחרים לא על ידי

עצמו למה הוא אין לו את הסברה הזאת שגית וידו באים כאחת ולכן לא תועי קבלת העבד את השטר לא יכול לקבל את השטר כי אין לו את הדין הזה גיטו וידו באן כ אחד אי אפשר אז יוצא ככה שסיום דברי המשנה ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כלומר אפילו ש אמרנו לאחר דברי רבי שמעון בן אלעזר זה לא זה לא זה לא לא מדבר אלא חוזרים לשיטת חכמים בכסף על ידי עצמו כל זה זה רק בתנא שיקנו את אחרים את הכסף על מנת שזק ברובו זהו זה

לדעת רבנ עכשיו שלוש חלו מחלוקות בדבר הרב בשטר גם על ידי אחרים וגם על ידי עצמו בשטר גם גם לא רק בכסף אלא מה שאמרנו למטה זה לא דעתם של רבנן אלאל של רבי שמעון בן אלעזר בשלוש עכשיו תשמע סבלנות בשלוש מחלוקות בדבר לפי ההבנה הזו עכשיו יש לנו שלוש שיטות בדין שחרור העבד שיטת רבי מאיר שאומר שבכסף על ידי אחרים גם שלא מדעתו על ידי אחרים גם שלא מדעתו אבל על ידי עצמו אבל לא על ידי עצמו נכון כסף לא על ידי עצמו ובשטר גם

על ידי עצמו שיטת חכמים הם סוברים בכסף ובשטר בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים בשיטת רבי שמעון בן אלעזר אומר בכסף בשטר איןו נפדה אלא גם בכסף גם בשטר אלא על ידי יפה אז אמרנו שלפי רבי מאיר אין קניין לעבד בלא רבו לכן לא יועיל שחרור העבד בכסף על ידי עצמו אבל אחרים יכולים לבדות אותו כמו שתירצו למעלה או שכמו שכסף קונה בעל כוחו גם מקניק בעל כוחו או שקבלת רבו גרמה לו בשטר שיטת רבי מאיר נפדה על ידי עצמו למה הוא אומר גיטו

וידו באן קע אחת אבל לא על ידי אחרים למה זה חובה חוב הוא לעבד שיצא מד ידי רבו זה עד פה רבי מאיר חכמים אמרו בכסף על ידי עצמו גם על ידי עצמו נכון אז זה מוסב כאילו על דברי רבי מאיר הוא אומר בכסף רק על ידי אחרים הוא אומר גם על ידי עצמו אמרו לו אפילו רד עצמו נפדה בכסף וגם בשטר למה אין קניין לעבד אפילו נפדה על ידי עצמו בכסף שייש יש קניין לעבד בלא רבו יש קניין על ידי שיקבל בן העבד את הכסף

על מנת שאין רבו זכות בזה כל שכן בשטר שלבד על ידי אחרים בין על ידי עצמו למה גיטו בידו באק אחת אחר כך עד פה זה חכמים זכות עד פה זה דברי חכמים רבי שמעון בן אלעזר מה שאמרנו במשנה בשטר על ידי אחרים זה שיטת רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר סובר שבכסף בשטר לא נפדה רק על ידי אחרים על ידי עצמו לא יכול שגם משטר הדינו הוא כמו בכסף שמועיל רק על ידי אחרים למה אין כנן לעבד לא רבו אבל סובר שגם לא

אומרים גיתו וידו באים כ אחת ולכן רק על ידי אחרים סיכמנו את זה בסדר רבי מ יפה מאוד אמר רבא מה היתה מה דרבי שמעון בן אלעזר שהוא אומר אין עבד יכול להשתחרר על ידי שיקבל את השטר בעצמו למה העבד רבי שמעון בן אלעזר אומר העבד לא יכול יקבל את השטר בעצמו למה לא אומר גמר להלה מאישה לומד רבי שמעון תפתח את החלון לכל הפחות בסדר יותר טוב לך חשבתי על הר גמר להלה מאישה כתוב שמה בשפחה כנענית או חופשה לא ניתן לה לגבי גט כתוב

לך טבלה ספר כריתות מה אישה עד שהוציא גט לרשות שאינה שלו לא מתגרשת עד שהוציא גט מרשותו לרשות נתן בידה כתוב גוף האישה זה לא קנוי לבעלה עד שהוציא גת לרשות שאינה שלו כמן שגוף העבד קנוי לאדון לא תועי המסירה ד לידיים של האדון לא משתחרר בצורה כזאת רק על ידי אמת בער רבה ר מה בסדר נהפוך בער רבה לרבי שמעון בן אלעזר עבד כנעני מה הוא שייעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו מה סדי השפה כון דגמר לה מישה כאישה אודיל מה אישה ד מקבלה גה

שליח נמ מצא משהד לא מכבד גטה שליח נמ לא מצא משווה בטר דעיה דר פשטה להלה מאישה עכשיו לרבי שמעון עכשיו בן אלעזר שהוא סובר שאבד כנעני לא נפדה בשטר בקבלת עצמו אלא דווקא בקבלת אחרים מה הוא שייעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו יכול להיפדות על ידי הים יכול להיפדות עעל ידי שיעשה שליח לגב את גיתו מיד רבו מה צדדי השפה כיון יהיה השליח שהוא יעשה שלי לא יעשה כתוב הוא לא הוא לא מועל הוא צריך לעשות שליח יעשה או יעשה יעשה הוא אמרנו כבר שלא

מועיל הוא יעשה מישהו אחר שליח כן א הבנתי שהוא יעשה מישהו אחר שליח אז זה בדאי יכול לא אמרנו שרק על ידי אחרים אולי על ידי שהאדון נותן בעל כוחו זה מדעתו צריך זה עכשיו רבי שמעון בן אלעזר לא מתי מועיל אחרים א אמרנו רק בקבלת אחרים כן שאחרים באלי זה יעשה מה הוא אם יכול להיפדות על ידי שיעשה אולי שליח לקבל גיטו מיד רבו תראה מה אומר רשיו בהתחלה כן כן אני כל הזמן בהתחלה שהוא עושה שליח אחר אז מה צדדי הספק בוא נראה שהוא

יעשה שליח לקבל את הגט כיון דגמר להלה מאישה כי אישה דמה כיוון שלא רבי שמעון בן אלעזר דיני עבד בגזירה שבה להלה מאישה ככ אמרנו אז איפה מה כתוב או חופשה לא ניתן לה וח טבלה אמרנו שלמד לה מאישה אז כאישה כאישה כאישה דמה כמו שהיא יכולה למנות שליח גם הוא יכול למנות שליח אז לא הוא יעשה שליח הוא יעשה שליח מ יעשה מישהו כן כמו באישה ממנה שליח כן לא כי הרב רוצה להגיד שהוא יעשה לא רציתי ל שאלתי עוד דין מה ת ב עוד

דילמה אישה די מצא מקבלה מקבלת גיטה שליח נ מצה משה או נגיד יש לה חלק אישה שהיא עצמה יכולה לקבל את גיתה אז היא יכולה למנות שלך שקבל עבורה אבל עבדי הוא לא מצ לא מקבל גיטה הוא עצמו לא יכול לקבל את השטר השחור הוא לא נבד רק בקבלת אחרים אז לכן שליח נמה לא מצא משווה גם לא יכול לות שליח לקבל ע אז מה שאמר רבי שמעון בשטר על ידי אחרים סך הכל זכה לו רבו את השטר על ידי אחרים או שיזכו לו שלא מדעתו

זה כן אבל שהוא ימנה לא יכול לא יכול הייתי אומר לא יכול בטרי תוספות בטר ד בעיה אדר פשטה להלה מאישה אחרי שרבה הסתפק אז פשט לו את זה את הספק של מה שהיה ברבי שמעון באמת ממש הוא יכול כמו שאישה ממנה שליח גם הוא יכול למנות שליח אבל הוא בעצמו לא יכול ל לא אלא המ רבונה ד רבי יהושע מה שעכשיו רבה אמר שיכול למנות שליח לגבי את השטר שחורו נכון זה מסקנה של רבה עכשיו יש לנו בעיה מהכהנים בוא נראה דמר רב רבי יהושע

הני כהני שלוח ד רחמנה נו דעת רבונה רב יהושע אלה הכוהנים הם מקריבים לנו את הקורבנות אומר הכהנים שמקריבים לנו את הקורבנות הם שלוחי דרחמנא הם כל מה שהם עושים הפעולות שלהם הם שלוחים של הקדוש ברוך הוא לא בשליחות שלנו אלא בשליחות השם יתברך מה נפק מינה אדם שנדר הנאה מכהן נדר הנמשל נדר הנ אמר לא רוצה להנות מיזה כהן שהוא עכשו אם אם הוא שליח שלו שלנו אז הוא לא יכול להקב לו את הקורבן אבל אם הוא שליח של הקדוש ברוך הוא אז מה יש

יכול להקריב את הקורבן יכול הכהן להקריב לו את הקורבן אז הכיח רבונה שבאמת כמו דברו שכי רחמנו ת שלנו מד ד מצנן עבדינן והנו מצ עבד וכי יש דבר ש בעצמנו אנחנו לא יכולים לא יכולים להקריב קורבנות ליח ואיך והשליח שלנו יכול להקריב קורבנות אי אפשר ולא והעבד ד הוא לא מוצא מקבל גיטה ושליח מצא משווה מה אתה אומר לו הנה אתה רבה רבה אמרת שהעבד לא יכול לקבל גטו בכל זאת יכול להמנות שליח עבור שחרורו אז איך אתה רב הונן אמד שכהנא חדר רחמנא תרץ

את הגמר אין בעיה אין בעיה פו תשים אותו ל שקט לא הי הוא לא יודע סור את הבוי ו ש את לא יודע אך צדיק מהל אסור זה שולט עליו זה לא לא תוציא את זה מפ זה לא יעזור זה סטרה אחרה לא בגלל שהוא לא יודע זה שולט על הבן אדם תיקח רק קטן עזוב את זה זה לא שווה הטלפון זה בחול לא תפס לי שנסע טוב עכשיו לא עכשיו לא הלאה לא הי לא הי ר לא הי ש דקות ש דקות לא הי ישראל

לא שייכה בתורת קורבנות כלל העבד שייך בגיטין אומר א אפשר להכשות מדין שחרור העבד על ההוכחה מקורבנות ישראל הם לא כהנים הם לא שייכים בתורת קורבנות לכן אין להם שום עבודה במקדש אז הם שליחים דרחמנא לא שלנו אבל עבד שייך בגיטין תניה נראין הדברים שהעבד מקבל גטו של חברו מיד רבו של חברו נכון שעבדים את הגט של עצמו לא יכול לקבל אבל הם לא הם לא עבדים של אותו אדון אז הם יכולים סוף סוף יצא עבד מרשות האדון של חברו לרשות שאינה שלו אבל לא מיד

רבו שלו אבל לא יכול לבל גיטו של חברו מיד רבו שלו איןן שני עבדים לרב אחד הוא לא יכול לקבל מיד רבו שלו בשביל חברו למה שניהם של אותו דון למה כיד עבד כיד רבו לא יצה השטר מרשות רבו לרשות אחרת אבל מצינו בכל אופן שעבד יכול לקבל גט עבור חברו לכן גם על ידי שהעבד כיוון ש לא יכול לקבל את הגט עבור עצמו אבל כיון שהוא יש לו בזה שייכות אז יכול למנות שליח לקבל רגט עבור עצמו שמישהו אחר קבל לא בשביל עצמו כן אבל

שליח שהוא יקבל כן למה שישנו בתורת גטי הוא יכול לקבל בשביל חברו מיד האדון בשביל חבר אחר לא מיד האדון שלו עוד עוד אמרנו במשנה ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים אמרנו חכמים חולקים עעל רבי מאיר אומר נבדה בכסף על ידי אחרים והם סוברים שנבדל בכסף על ידי עצמו יכול הוא לתת את הכסף אבל בלבד שיהיה הכסף על ידי אחרים רבי מאיר אומר בכלל עצמו לא יכול לא צריך רק גם אחרים יתנו את הכסף וגם הם יתנו לא הוא יתנו לו והוא יתן למה מה שקנה עבד

קנה רבו חכם אומרים לא אם זה של אחרים יכולים לתת או על מנת שאין רבו זכות בזה ויכול לתת זה דעת חכמים מה זה בלבד שיש אפשרות אחרת שהיה כסף משל אחרים יש אפשרות אחרת לא ה אומרים יכול על ידי עצמה שיהיה כסף של אחר שייה כסף שלו איךה כסף ש קיבל כסף ממישהו קונה את זה מיד נכון אז לכן ה לא יכול בכסף שלב כסף שלח נמה בהכ מפיגי רבי מאיר סבר אין כנן לעבת ו רבו לכן אם ניתן לו הכסף על ידי החלים לא

יכול לא יכול להיפדות מה קנה עבד קנה רבו ין קניין ישה ולא בעלה מה שקנתה אישה קנה בע רבנן סבר יש קניין עבת בלא רבו ויש קנין ישה בלא בעלה האם זה טע מחלוקתם אמר הרבא כנראה זה היה באותו בריתה כזאת הגמ דוכה אמר אמר רב שש ועלמה אין כבת בלא רבו קנן הישה בלא בעלה בין רבי מאיר בין החכמים ואכה במס קינן קנה לאחר ע אחר מנה ואמר לה על מנת שאין לרבו רשות בו כנ לו רבי מאיר סבר כי אמר לכנ כנ עבד בכנה

רבו וכי אמר ל על מנת לקנו כמר לה רסר קבן דמר לעל מנת אנה תנאה כול על מה אז מה ככה גם מקודם היה מקודם מה שהיה די אחרים זה לא ככה אני יודע ם זה היה בשתם דיקו לעלמה אין קינן לעבד בלא רבו ואין כינה לאישה בלא בעלה כלומר רוצים לחדד לך את זה תדע לך אין דבר כזה מה שקנה עבד קנה רבו מה שקנתה אישה קנה בעלה ככה הלכה אבל יש דבר כזה המחלוקת של שלהם אם יכול לתת על מנת שאין לו זכות בזה

יכול לתת האם דעת רבי מאיר לא דעת חכמים כן ואכ במס קינן קנה ל מנה ואמר לה הקנ אדם אחר לעבד כסף אמר לו אני מקנה לך את זה על מנת שרך רשות רי מאיר סבר כי אמר לקנה קנה עבד וקנה רבה כי אמר לו על מנת שאין רבך רשות אין בדברים האלה שום דבר ורבנן סברה כן דמר לעל מנת ההנה לתנאי מועיל התנא כ הא זה לאא לא משנה מתי בא התנאי ואם הוא אמר על מנת שאיין רבך רשות לך כסף גם לא שזה מועד

גם לרבי מאיר זה לא קשור העיקר שתנאים רבנו גם שיהיה בוחרי זה לא מ ש עוד תראה את הצדיק הזה הוא אומר לי אני שקט לוי לא דיברתי איתך ורבי אלעזר אמר כל כיה גונה כולם רבה גם באופן זה שפירש על מנת שאן רמך רשות בו גם דעת רבי מאיר גם דעת חכמים קנ עבד קנ רבה זה לא יעזור גם שאמר לו על מנת שאין רבך רשות בזה כעבד כרבה כ במסקנה כגון קנלה אחד מנה ואמ על מנת שתצא בו לחירות תן אותו לרך בפדיון במי

סבר כמר לקנ קנב וקנ רבה שייך וכי אמר לעל מנת שצ לחרות לא כלו כמר רבנ ס לא מקנמר לה דה לא אמר לה אלא על מנת שתצא בו לחרות גם אפילו לעבד הוא לא מקנה את זה אלא נתן לו את המנה לעבד שיתן את זה לאדון על מנת שיצא לחירות זהת רבי מאיר לא יוצא עכשיו מה ההלכה מחלוקת תראה תוספות שיטת רבנו תם כמו רבי שאין אין קניין העבד בלא רבו ואין קניין האישה בלא בעלה ואיך שהמי דבר רב ששת שקנה לו אחר ואמר לו

על מנת שאין רמך רשות זה גם רב אז לפי רשת אם אמר לו על מנת שתצא לחירות גם רבי מאיר מודה שלא מועיל התנאי לא מועיל התנא כן פי רב ששת וד דנה בת א שצ לחרות בחינה צ חרות רי אומר שיש לחלק בין אישה לעבד והראשונים הבינו מדברי הריף שההלכה כמו רבי אלעזר ורמ ד רבי מאיר עד רבי מאיר ורמה דרבנן דרבנן נתניה אין אישה פודה מעשר שני בלא חומש רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר אישה פוד מעשר שני בל חומש איך ידע

ה בזוזה דבעל ומעשר דבעל ש דבעל עבדה וא בזו דידה ומעשר דידה אשמה רחמנה ולא אישה אל עליו כ הגבנה לקנה לאחר מנה ואמר להל מנ שתפ ב תפד בו את המעשר ח שמו עכשיו צריך לעזוב את זה למחר נכון ש רבי מ אז גם פה עכשיו שלישי אסתר בת פריד כן אנחנו בהלכה הביאו לי הלכות שמה שלא יש יום יש גם למחר ש דינים הנוהגים בימי העומר ונות רב נוהגים שלא ליסא אישה בין פסח לעצרת דלג לעומר מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא אבל

רס קדש פיר דמה בנישואין דמה מי שחפץ וכנס אנשין אותו אבל מילה גבה אומר אומר מי הוא מילג בעומר בהלך הכל שווה נוהגים שלא להסתפר עד לג לעומר שאומרים שאז פסקו מלמות ואין הסתפר ע עד יום לד בבוקר אלא אם כן חם יום ג ערב שבת שאז מסתפרים בפני כבוד שבת בינות אלו אין נוהגים רב אלא מסתפרים בלוג לג ומרבים בו כצד שמחה ואין אומרים בו תחנון ואין הסתפר הלג בעצמו לא בערב מי הוא חן ביום ראשון נוהגים להסתפר ביום ו' לכבות שבת מישהוא בעל ברית

או מל בנו מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה שמעת מותר זה מצווה הקבלה לא לא לא אפילו חתן לא מסתפר עד שבועות לפי המקובלים ות אני רואה שתה עדד העיקר זה הרוב זה לא זה צריך לגדל זה צריך להוריד לד של שנת תש שקדש לא לא צדיק יש נוהגים יש להסתפר בראש חודש אייר בטעות בידם מי הוא בהרבה מקומות נוהגים ספר חודשי ואותנו מלג בעומר ואלך אף על פי שמותר להסבר בלג בעומר בעצמו באותם מקומות שנוהגים להסבר מלג בעומר ולך לא יסתפקו כלל אחר פסח עד לג

בעומר ולא ינהגו בעיר אחת מקצ מנהג זה ומקצת מנהג זה שלא תתגודדו כל שכן שנהוג יתר בשתיהן כדורים הרמבם כבודו יפי שמח שמורו לו את כן אנחנו פרק דף קלג פרק ש20 למה זה קר היתי בח לא קולט כלת כלת אמרו 8 תעשה שקט בשקט ששם שט שת בט חלשה שעות כל בית כל בית דירה יוצא מן המדינה כל בית שעשוי למגורים יוצא כלומר הוא מחוץ לעיר אם היה בינו ובין המדינה 70 אמה ושני שליש אמה שהוא בת צתים צלע בצעתי המרובעת או פחות מזה הרי

זה מצטרף למדינה ונחשב ממנה כשמודדים לה 2000 אמה לכל רוח מודדים מבית דירה זה שמה אתה מודד 2000 אמה אז עוד הפעם אם הוא יוצא אם היה בינו לבין המדינה 70 אמה ושני שליש אמה שזה שיעור של מידת אורכו של צלע צד אחד הכוונה בת צתי המרובעת 5000 אמות רבועות כאשר זה בשטח מרובע או פחות מזה או המרחק פחות מכך הרי זה מצטרף למדינה העיקר זה 70 אמה בש3 בשני שלי אמה שכל אמה זה חצי מטר נגיד אז זה 70 אמה זה 35 מטר הרי זה

מצרף למדינה ונחשב ממנה כשמודדים 2000 אמה לכל רוח מודדים חוץ מבית דירה זה ב היה בית זה קרוב למדינה ב70 אמה בית שני קרו לבית ראשון ב70 אמה וכן עד מהמהלך כמה ימים הרי הכל מדינה אחת תראה איזה יופי כ זה בתוך 70 אמה זה בתוך של זה וזה בתוך של זה וזה בתוך של זה כשמודדים מודדין מחוץ לבית האחרון ככה זה בסדרת הבתים והוא שיהיה בדירה זה ארבע עמות על ארבע עמות או יותר לא קטן ביתש בית ארבע אמות תראה מה זה בית ארבע אמות

על ארבע אמות אם זה שתי קומות זה עוד יותר טוב קט וכן בית הכנסת כן בליע וכן בית הכנסת שיש בו בדירה לחזנים אתה שומע יש בו בית דירה לחזנים ובת כן זה לא דירה שלהם אבל נותנים לו דירה שהוא חזן יש ו הולך הביתה יש היום כזה גם לרבנים הוא הולך ר אורח לאיזה מקום יש להם שמה דירה יפה נותנים לו כן וכרים לו המועל ובית עבודה זרה שיש בו דירה לכומר השם יצילנו והאוצרות שיש בהם דירה ויש בהם בדירה בשביל מגורי השומרים יש להם

אוצרות וה גשר למה יש עלם מוחסין והקבר שיש בהם בית דירה בית כברות הכוונה ושלוש מחיצות שאין בטח אנשים שלא יבוא להוציא מהקבר ושלוש מחיצות שאיין עליהן תקרה ויש בהן אר ות על ארמות והבור גנין והבית הבנוי בים ושתי מחיצות שיש עליהם תקרע והמערה שיש בניין על פיה ויש בה בדירה כל אנו מצטרפין עמה חשב כחלק מהעיר אם היו בתוך 70 ממה בשרים מאותו בית היוצא רואים כאילו חוט מטוח על פני כל המדינה מודדין חוץ אותו החות 2000 ממה זה בשביל לעשות גם כן בשביל המגילה

איך לעשות לקרוא את המגילה היה מחלוקת בין החכמים שתשים להם באמצע בית כזה קרבן כן וככה תעשה רמות למה כולם רצו שמו שה יקרא בטו בסוף הוא נכנע הוא קורא בטו אבל באמת 7 בית כ אבל באדם לא נכון זה זה כלל הרף בתוך 70 ממה כן ואלו שהם מצטרפים עמה שתי מחיצות שאין עליהם תכה אף על פי שדירה ביניהם והגשר והקבר ובית הכנסת ובית עבודה זרה וצרות שאין בהם בית דירה והבור והשיח והמערה והשבח ובית שבפינה כל אלו כצא בהן אין מצטרפין אמה היו שתי

עיירות זו סמוכה לזו אם יש ביניהם מא 41 ושליש כדי שיעור 70 מב בשרים לזו ו0 בשרים לזו חושבין ששתיהן כעיר אחת נמצאת כל עיר מהן מהלכת את כל העיר השנייה וחוצה ל2000 אמה ראית איזה יופי נותנים לשניהם ש0 אמה בשניים לזה ולזה מחשבים מהעיר האחרונה מהעיירה האחרונה יפה היו שלושה כפרים משולשים שני כפים זה מול זה וכפר נוסף כמו סגולתה כנראה מהזה סגולתה אם יש בין האמצעי ובין כל אחד ואחד מן החיצונים 2פ אמה או פחות מכן ובין השניים החיצוניים 200 ש80 פחות שליש כדי

שיהיה בין כל אחד ואחד ובין האמצעי שתראה אותו כאילו הוא ביניהם 141 מה ושליש הרי שלושתן כמדינה אחת מדין אין 2000 אמה לאכול רוח לשלושתן עיר שהו קפה חומה ובסוף ישבה ומודד מישיבה כלומר תחילת בני העיר לא מחמתה כ ההיקף נעשה לשי מגורים זה לא נחשב הקף זה לא היה לשי מגורים כל כל היה היה שבע בסוף מוקף מודינה מחמותה איר שהייתה ארוכה או מרובעת אוי ויש לה ארבע זוויות שוות מניחין אותה כמות שהיא מודדין אפ אמה כול רוח רוחיה הייתה עגולה עושי זוויות מרוויח את

הזוויות וואין אותה כאילו היא בתוך מרובע המדדי חוץ מצלעותיו אותו מרובע 2 אמה לכל רוח שנמצא מסתקל הזוויות ז לכן אם היייתה משולשת מי מי מה זה משולשת או שיש צלעות רבות העיר משולשת מרעין אותה ואחר כך מודדין למרובע 2פ ממה לכל רוח שהוא מרבעה מרבעה בריבוע העולם בכיוון רוחות העולם כדי שתהייה כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם מכוונת כנגדה היייתה זה עושים כמו אוזן המן אתה יודע זה עיר כמו אוזן המן מהזה וזמן משולש אה משולש הרב מה זה משולש שמרבים אותו מודדים

כנגד רוח העולם יש בפנים משולש אתה עושה לו ריבוע אבל מה זה כנגד ברוחות שיהיה שווה הייתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחד רואין אותה כאילו היא כולה רחבה הייתה עשוייה כמין גם או שהייתה עשוייה כקשת יש לכם ציור למטה אם יש בין שני ראשיה פחות מ4 אל מה מודדין מן היתר וואן כל הרוחב שבין היתר והקשת כאילו הוא מלא בתים ואם היה בין שני ראשי 4ב אל אין מודדין אלא מן הקשת עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה רקע אצטבה מבני גבוה רוחב ארבע

עמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל נמצא הנחל בכלל העיר ו מודדין 2פ אמה משפת הנחל השנייה ויעשה הנחל כולו בכלל המדינה או תראה איזה יופי יעני אתה שם שמה איזה משהו רקע בשביל שתוכל להשתמש בנחל הנחל נחשב כמו חלק מהעיר כמו חידקל בבגדד מצד השני של דקת תתחיל לספור 2000 אמה מהנחל האחרון מהצד השני בפני הרקה בנוייה בצידו ואם אין שם רקה מה זה רקה הזאת כמו במה מה זה אני לא מבין את הציור מבני גב מערק בור כזה אין מדידים אלה מפתח

בתיהן נמצא הנחל נמדד מן ה2 שלהם יושבי צריפין אין מודדין ם אלא מפתח בתיהן אם יש שם שלוש חצרות של שני בתים כולם הובעו מרעין אותה ונותנים להן 2פ ממה לכל רוח כשאר העיירות כשאתם עליתם מבגדד ישבתם בצריפין לא במעברות אז אם היה שלוש צריפין זה נחשב כמו השריף של חכם שלמן חובי עבודי עליו השלום היה לפנינו א היה יוצא לבית כנסה יודעים מ יוצא לא היה לנו שעה אין מודדין אלא בחבל של 50 אמה לא פחות ולא יותר בחבל של פשתן כדי שלו ימשך יותר

הגיע לגי אם ה אם היה ברכבו 50 אמה שכל להבליע בחבל המידה מבליע והוא שיהיה בעומקו פחות מ-4000 רמ דברים אומרים כשהיה חוט המשקולת יורד כנגדו או שאי אפשר להשתמש בו אבל אם אין חוט המשקולת ור כנגדו איין מבלי עו אלא אם כן היה עמוק 2פ אמה פחות מכן אתם יודעים מה זה משקולת היו שמים לחוט שיילך ישר שמים לו איזה אבן משקולת היה גי מעוקם נו ג בסוף יהייה ישוקם אומר מקדר ועולה מקדר ויורד כ הוא מודד את הירידה לעומק ואת העליה ממנה על ידי

קדור אתה יודע זה כידור מניח אחד בחבל פה ואחד על הרגל וככה הם הולכים כמו כאילו הם חותכים את ההר היה גי רחב מ50 שאינו יכול להבליע הולך למקום שהוא יכול להבליע ו מבליע וצופה כנגד מידתו גי רחב וחוזר אז זה לא אתה למה אין אתה לא רחב הגיע לכותל אין אומרים קוב את הכותל אלא אומר רוחבו והולך לו מחשב ואם יש ואם אפשר להשתמש בו מודד מדידה יפה ם היה חוט המשכורת רואה כנגדו מודד רוכבו מדידה יפה הגיע להר אם היה הר מתקטב עשרה טפחים

באורך חמש אמות מבניו וחוזר למידתו ואם היה גבוע הרבה עד שתקת ממנו עשרה טפחים מתוך משך ארבע עמות עומדו והולך לוון הוא יכול להבליע כגון שהיה רכבו יותר מ-50 מדרו מעט מעט הוא שאמרו מקדרים בהרים כצד מקדרים בהרים או בגאיות שאי יכול להבלי ען אוחזים הנה עכשיו הוא אומר לך זים שיניים חבל של ארבע מות העליון אוחז קצתו כנגד מרגלותיו והתחתון אוחז בצ בקצה השני כנגד ליבו חוזר העליון לעמוד במקום התחתון והתחתון יורד ומרחיק ממנו מידת החבל וכן מתגלגלים והולכים עד שמודדים את כולו שלא פול

מהר הנה יש לך ציור כשלך המודד להבליע את ההר או הגי לא יצא חוץ לתחום שלא יראו אותו העוברים ואומרים מידת תחומין בא לכאן בא לכאן ולכאן בע לכן אין סומכים אלא על מדידת אדם מומחה שהוא יודע מידת הקרקעות היו היו לנו תחומי שבת מחזקים ובא מומחי ומדד רבה בתחו מהן ומעד בתיחום שומעין לו ושומעים לו בתחום שריבה לכן אם באו מומחים ומדדו התיחום אחד רבה ואחד מעת שומעים לם רבה בלבד שלא ירבה יותר מדת האלכסון של העיר כיצד בעת שרבה ירבה זה ומר ש שירבה

זה נומר שמה הראשון מקרן אלכסון של יר מדד אפים ולפי כך מעת מידתו ונמצא צלע תחום בנו ובן המדינה פחות מ-2000 וזה האחרון מדד 2000 צלע המדינה ואן מחזיק ואין מחזיקין על הראשון שטעה כיתר על זה לפי כך אם ריבה זה האחרון יתר על הראשון אפילו ב80 בקרור שומעים לא ביתר על זה אבל ביתר על זה 580 אין שומעים לו יט אפילו עבד ואפילו שמחן ימניים ומר עד כאן תחום שבת בנימן הגדול אומר זוכר אני שעד כאן היינו באים בשבת כשהייתי קטון וסו כן אניו בדבר

זה שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל מפני ששיעור 2פ מדבריהם כשיש לך ספק ספק ספקה לכולם זוה הקדוש תגיד למשרד שהיום גמרנו תגיד להם תגיד להם משה גמרנו פה רבי יוס א רבי עבד כתב השלך אדוני אהבך והוא יכך והוא יחל כלך יכלכלך דק דה מזונה במזל רצו של האדם הכל מזלו שו רבי יהודה קר הזאת התפו עזא ת מים מו כדרת דרשו אדוני במאו כרו ו דבר אח רק ררד רק מים ר ביצחק אמר כב אח שאת אקש זכינו צדי על ק א יעשה

תעשה יעשה ד ימיך 15 שנה ונו אשך על השם יהבך תי ותתפלל ל אדוני בכל אחת זכ חוכן דצדיק בעל מדן בעל מדקים וישמחו כל חובך לעולם ירננו ך ע עצו בך אוהב שמך אכתב צדיים ידעו לשמך ישבו ישרים את פניך כב ויבטחו בך כי יודע שמך כי לא עזבת דורך אדוני ברוך אדוני לעולם אמן ואמן אמלוך אדוני לעולם אמן ואמן ו אדוני אלוהנו שקטו אבותנו לפניך את כורת הסים זמן שבית המקדש קיים כאשר סוי אותם עליד משה נבי אר ככתוב בתורתך ויאמר אדוני מש ך

סמים נטף ו שכנת חין בנ שמים ובונה זכה ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושחת חן בסמים נ ז בסמים נטף מחנת בחן בסמים ונה זקה בת בבד ב ה הזו ה עשית אותה בעח שמה קודש קדשים לכם יר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר בבו פני כצד 398 395 כנין בכל ום חצי שלושה מנים רים שמהם מכניס כהן גדול כיפורים חזיר למרת ב יום הכיפורים קיים מס דקה מן הדקה סמנים היוור ספורן חן ב ס בר עתיק רבי נתן אומג א למה הי באה

רגים שן מכניסים קדש ניתן אומר שהוא שחו של יפ ח שמנו אמר י ו נו דש אין אדם יכול למ ולמה אן בד יאמר לי ישראל ו מזמרת הארץ בכח מד צר דבש עוז מחה מעור שניות ותנ משקדים ויאמר עליהם י מעצורי דשם לא תצאו בגו ת ב תמת את הדבר הזה חניך הר אשר יתן ד את העבודה הזאת ויה כאמרם בכמה העבודה הזאת לכם ואמרתם זה על בת בני ישאל בים פ ורג פור פ שישה קנים יוצאים מדה שלושה ו אחד שלושה ני שלושה משדים

כ כ שצ מן המורה ור גבעים משוקדים כפור כ שני ממכור ורם כולם אח זהב ור עש זהב ור יקר זהב טהור עשה אותה ת כל כ אדן חי בית אדוני להושיעני נגן כל ייח א עד ויאמר משה אהרון ה ןי וק חסדך יר ני נישיר ז השיר לח ב מזמור שיר אלוהים עמוד פנחס עון עניך ת כי אתה אד מי עליון שמת מך ר ג קך כיור חיים ח ן עמה כיטוב שלא לג ככלים ד בשרים בעשו ארץ לוש פ בחכמה בנות עשו חחב היופי

עלומ רצ גן מספר למתוק כוח שם כחו השמות צוו למך הקדושים שישמרו שנו כוח שם שהוא שם ת שם שהוא שם תכי ותמי ה צ קדושה אין מקום קדוש שכתוב תי שלום בארץ שו לאבות רגע הודע בעזרת השם ביום חמישי יש פ תיקון של עוונות חשוב מאוד להשתתף בזה צריך לצום ביום חמישי למה לקראת יום הדין הגדול והנורא עושים תיקון של עוונות כללי זה יחול ביום חמישי בעזרת השם כא באלול אז בעזרת השם מי שרוצה להשתתף צריך לקבל על ה תענית ביום רביעי כדי ממתי פצם

מעמוד השחר של יום חמישי עד צת הכוכבים ח ני אם רוצה לאכול אז בעזרו השם בסדר אז זה זכות גדול מי שרוצה להשתתף זה טוב ן יזכה לעשות תשובה שלמה וישועה גדולה רח רבותינו הקדושים בברך כל הקהל הקדוש ד מברך אתכ זכ בבריאות בשמחה ישועה שיהיה בעזרת השם שנה טובה כתיבה וחתימה טובה השם יהיה בעזרתכם עזרנו