הדף היומי מסכת קידושין דף כב הרב בניהו שמואלי שליט"א יח אלול תשפג

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת [מוזיקה] קודש חי יח באלול תשפ ג הנה אנחנו בפרשה מתקדמים נקראת יום הדין הגדול והנורא בעזרת השם עושים מאמצים להכין פרקליטים ליום הדין משתדלים בעזרת השם בלימוד התורה בקיום המצוות ובנחת בעזרת השם צריך לראות את כל הסדר של הימים הקדושים הללו ננצל אותם ככל האפשר העיקר להתחזק בתשובה כמו שאמרו רבותינו על הפסוק אומר רבי חי מוולוזין מה שכתוב בפרשה לא בשמיים היא ולא מעבר לים היא לא בשמיים היא לומר מ מ מי יעלה לנו השמיים בקח לנו נעשה

ולא מעבר לים היא אלא בפיך ו בדך לעשותו אז הוא אומר רבי חי מלוין זה ה כתוב לו בשמיים אדם בחטאו אומר רבי חיים לוגין פוגם בשמיים הורס מחריב עולמות ואם כן מן הדין שלא תועיל תשובה אלא אם כן יעלה למעלה לתקן את מה שפגם אז לכן אומר לו הפסוק לא בשמיים הי לא צריך לעלות לשמיים די בעולם הזה תעש תשובה אתה מתקן למעלה לא מעבר דמי אדם בחיו יכול חס ושלום להכריע כל העולם לכו חובה לא אמרו רבותינו לעולם יראה האדם חציות חייו כל העולם

כולו חיצו חייו חיציו זכי עשה מצווה אחת הכריע כל העולם לכו זכות ואם הפוך הפוך לכן אומר לא מעבר לים גם אם עשית לא צריך ללכת מעבר לים איפה שאתה אתה יכול לסדר ולתקן זה חסד איזה חסד עשה ימ השם יתברך שאומר התשובה על פגמי החטא הנוראים בעולמות העליונים גם את העונש ל העוונות לא נותן כפי הפגם אתה יודע איזה פגם זה בעולמות העליונים אדם פוגם הוא אומר לו גם את העונש לא יתן לך לפי זה בשיל זה אומר הולך השם חסד כי אתה תשלם לאיש

כמעשהו החסד הגדול דן את האדם כפי המעשה כפי השגתו הוא לא כפי הפגם באמת נמשך הוא אין לו שכל להבין מה הוא עשה הוא עשה פגם אדיר כיוון שהוא לא יודע בדיוק מה עשה גם הוא חשב רק ככה גם הקבל כמו שהסביר מורנו ורבנו ראש הישיבה רבי זרעתי אמר רבי יזרע תיא אומר היה משל ליהודי אחד שהיה עובר אורח היה הולך לאיזה מקומות ו טעה ביער כמה ימים היה לו צער גדול טעה ביער כמה ימים לא אכל לא שתה אומר בסוף הגיע היה לא יודע מה

לעשות עלה על איזה עץ גבוה ראה בלילה באיזה בית אור אמר אין נלך לבית הזה בסוף הגיע לאיזה וילה מה זה הכל מסביב איזה חומות בפנים איזה מצעות איזה עצים איזה איזה יש שמה בחור חוץ בריכות דופ רואה מזוזה אומר אוו זה והוא רעב לא אכל לא שתה דופק בדלת פותח לו איזה יהודי עשיר אומר לו מה אתה עושה פה אומר טעיתי כמה ימים לא אכלתי וזה ל בוא בוא הכניס אותו נתן לו לאכול לשתות להתרחץ אומר אני עייף אומר בוא תעלה למעלה תישן הוא היה

עשיר גדול אותו יום המלך עם כל הפרלמנט באו אצלו יש לו למטה איפה הוא נמצא היה לו אולם גדול אבל מה זה יפה עם לוסו עם היה לו לוסטר גדולה גדולה של איזה 180 נר אז לא היה כמו היום היה קריסטלים לא היה חשמל היה הכל שמן היה הכל צל חות של שמן שם שמה ויורד שפע גדול איזה אור הוא היה יושן ישן נגיד מהצהריים עד 10 בלילה ב10 בלילה חלה מצין משה התעורר קם עכשיו הוא מחפש איזה משהו לקשור המכנסיים שלו מה רואה היה חבל

תופס לוסטרה למעלה והוא אמר טוב מה עשה יקח את החבל הזה מה יכול להיות הוציא את הסכין שלו ואש עשה עשה לפתוח פתאום הוא שומע בום כזה והמלך יושב בכל הפרלמנט השרים וכל השמן על הבג כל אחד קיבל מכה בראש שלו בעל הבית אומר לו מה עשית לא ידעתי התחיל לבקו וחשבתי עד כדי כך טוב נעשה לך משפט ככה עשית המלך התלכלך השמן הכל בסוף מה אמרו לו מה מה הפסק דין אומר הפסק דין לשלם כמה עולה החבל איך זה אזה זה קסה אומר שלם כמה

עולה החבל אומר אתה מה התכוונת התכוונת לגנוב את החבל לקחת החבל בלי רשות אבל לא ידעת כמה זה גורים ה הת יודע לא היית עושה לכן אומר זה אותו דבר הקדוש ברוך הוא אומר הולך השם חסד למה אתה תשלם לאיש כמעשהו אפילו שהגם היה הבעייה הייתה גדולה כמה שאתם לא יודעים באמת כמה גורמים על ידי עוונות שחיים כמה עולמות מחריבים א לכן תקבלו עונש על מה שידעתם שאסור לעשות זה שאומר אולך השם חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הקדוש ברוך הוא ולכן איזה חסד גדול זה

באמת יצא איתנו הקדוש ברוך הוא לשלם לאיש כמעשהו בטח אדם צריך ממש ככה איך לעשות תשובה הימים הללו זה הזדמנות שאין כמותה אין כמותה אין ימים כאלה צריך כל יום לרקוד שיש לנו ימים כאלה לא לאבד אותם לרקוד לדעת ימים ש של תשובה במעשים טובים אדם מאוד מאוד צריך לשמוח בזה יש זה מה שאני אומר לכם עכשיו זה מעשה שהיה מעשה מדהים מזעזע היייתה אישה אחת חרי שהיא חזרה מהשואה השתגעה כל תיק שהייתה מוצאת היייתה פותחת עכשיו רואה אבא מאיר עם תיק פותחת רואה תיק פה

פותחת מחטטת לא לוקחת רואה מה יש הכל וזה סוגרת ואה ציון משה כל יום בא עם ש מה יש בזה פותחת למצוא מה אבל לא לוקחת היה למשפחה שלה עגמת נפש גדולה יום אחד הלכו היו מוזמנים לחתונה של בן דוד הלכו לשם בחתונה אנשים שמים את התיק שלהם וזה תכף יבואו פותחת את התיקים אנשים צועקים עלי הגנבת וסוגרת היא לא לוקחת היה בעיה גדולה הילדים שלה קראו לה לסדר אמרו לה תראי אמא יותר דבר כזה אנחנו לא באים אנחנו לאלא את לא אמא שלנו את חטטנית

את לוקחת את עושה לנו ביזיונות איך את יכולה לעשות דבר כזה אומרם תבו אני אדבר לכם הפעם שאתם מדברים איתי חריף אני אגיד לכם אומרת תשמעו אומר אני היא נצרת שואה והיא אומרת להם שהם לא תנסו במה שהיא עברה אבל תשמעו אומר שנה שנה אחרי שהתחתנתי התחילה ש שואה בעלה היא מספרת להם שבעלה נרצח באכזריות שאין כמותה על ידי הנאצים נשארה לבדה בחודש יש להא בהריון חודש מתקדם זה הוא הריון ראשון שלה אומר ילדתי בן אחרי חודשיים יום אחד שלחו אותנו ברכבת מחנות עבודה השטנים הגרמנים

האלה ולא ידעתי מה לעשות עליתי לרכבת בידי שני תיקים תיק אחד סמרטוטים תיק שני הבן הבכור שלי מחמד עני רגע לפני שאני עולה לרכבת המפקד צועק היי רק תיק אחד תזרקי אחד אומר מערתי לזרוק את התיק של הסמרטוטים עליתי לרכבת פתחתי את התיק להוציא את התינוק ש שלי והיא רואה שהיא זרקה את התינוק במקום את השמטות הביאה את התינוק זרקה מאותו יום איפה שהיא הולכת היא מחפשת את התינוק היא לא יכולה להתאפק אומרת אולי תמצא את התינוק בתיק הזה ככה זה הולך אומר זה מעשה מרתית

ממש מזעזע אומר זה מוסר גדול גדול בשבילנו דבר ראשון כמה צריך לדון לקם סכות ולא לא להקפיד על השני אתה לא יודע מה השני עבר תמיד לדון לקו זכות דבר שני תאסוף צריך לאסוף הרבה זכויות שלהגיע ליום הדין הגדול והנורא לא עם סמרטוטים עם התינוק האמיתי עם הזכויות בעוונות הרבים לפעמים אדם את הדבר הכי יקר שזה ה נפש זורק מה הוא לוקח איתו סמרט לכן זה צריך אין דבר כזה צריך להשתדל בכל כוחנו ובכל מרצנו לעובדו נראה אותו זה עכשיו הזדמנות הנה כבר כמו היום שבוע

עוד עוד שבועיים גמר ראש השנה הכל רץ במהירות אדירה לכן צריך להשים לב להכין את עצמנו שבעזרת השם גזרו עלינו גזרות טובות היום זה פטירת מהרן מפרג ורבי וגם פטירת רבי עבדל סומך כן זה פלא פלאות אתם יודעים המהרל מפראג הציד את הקהילה הרבה פעמים מעלילת דם הוא ברא את הגולם פלא פלאות זכה המרן מפרג איך הוא ידע לברוא את הגולם הזה והציל את עם ישראל אז היום זה גם טירת כפי שאמרתי לכם רבי עבדללה סומך היה מהגדול הפוסקים כן חיבר ספר זבחי צדק וזכה הקים

בית מדרש לרבנים ולקח מטובי הבריחים והוא היה הוא חב רבי שלמה והוא היה מלמד חזק אז לא היה שמה מי שילמד הוא למעשה היה סוחר אבל היה גאון אמיתי אבל הלך היה סוחר ראה שאיין תורה ואיין מי שילמד ומה יהיה עם בגדד עזב את הכל הלך לפתח בית מדרש היה גביר אחד גדול אמר לו אמר לו אני אשלם לך כל מה שצריך קראו לו הגביר יחזקאל בן ראובן מנשה הוא סייע לרבו חזק חזק והוא בנה את בית מדרש בית זרחה הגדול והביא לי שם ספרים וכל

בחירי הגאונים הגדולים של בגדד היו אצל רבי עבדל סומך גם הבן איש חי היה דורש שם היה תלמידו היה תלמידו לא הה דורש שם בשבת זה לא זה זה לא זה זה היה בית מדרש היה בית כנסת גדולה מחילה מחילה 5 אל איש כולם היו מכבדים אותו כבוד גדול אפילו הערבים המוסלמים היו עושים לו כבוד פלא פלאות הבן איש חי כתב גלגול של מי הוא ל סומך וכשכבר אותו היו צריכים אחר כך להוציא אותו אחרי כמה חודשים להוציא אותו מהקבר ככה הממשלה שם להעביר אותו ל

למקום אחר למה היה באותו זמן זה היה יח אלול תרמט תרמת אומר היה היה בבגדד היה מאורות האישו בזמנו יהדות העולם למה קושטה לונדון אומר פרצה מגפת החולירע בבגדד גם מזה הוא נפטר הרב עבדללה סומך ואז לא קברו את ה טרה בבית החיים הרגיל אלא בחצר רבי יהושע הכהן גדול זה היה מקום קדוש גם למוסלמים והיה היה בעיות גדולות כמה עצרו שמה יהודים והכל עד ש ממשלת בריטניה האנגלים הם ביב כסלו אמרו להעביר אותו 84 ימים אחרי פטירתו עכשיו מה קורה הוציאו אותו מהקבר הם הביאו

איתם הם הביאו איתם אתה יודע כל מיני מכשירים כל מיני פליטים ש שלא יהיה בעיות אבל כשהוציאו אותו כמו עכשיו קברו אותו ממש טואר פניו כמלאך השם צבעות לא לא לאקור ב פלאות 84 ככה היו מספרים כמו הוא ישן ממש כמו ישן שראה את זה המושל של של בגדד אומר הרבה גויים התגיירו שראו את הדבר הזה ירד מעל הסוס שלו אמר לכולם כולכם לרדת אף אחד שלא ישב פה על סוס תראה איזה איזה אנשים גדולים הו קודשים כן לא היו קשורים אבלי העולם לא היו קשורים

כן אז אנחנו נלך עכשיו לק שמ אבא שלו קרא לו עובדיה הבדלה עובדה יפה כן אז לפתוח אנחנו בשופטים פרק יט אנחנו פסוק יג אתה שומ השם ישמרך אמת ויאמר אלי יאמר אליו אדוניו לא נסור עיר כי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עדד גבעה ויאמר לנערו לך כב חת המקומות ולנו בגבעה או ברמה ויעברו וילכו ותבוא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימין וישור שם לבוא ללון בגבעה ויבוא וישב ברחוב עיר בין איש מאסף אותם הביתה לנון והנה זקן בא מן מעשה ומן השדה בערב והאיש

רפר והוא גר בגבעה ואנ שה מקום בני ימין וישע עינ ינה האיש האורח ברחוב העיר ויאמר האיש הזקן אנ תלך ומאין תבוא ויאמר אליו עוברים אנחנו מבית לחם יהודה עד כת הר אפרים משם אנוכי משם אנוכי ואלך ד בית לחם יהודה ואת בית אדוני אני הולך בן אש פ אותי הביתה וגם דבן גם מסבו יש למורנו ורם לחם ויין יש לי לאמתך ולנער עם עבדך אין מחסור כל דבר יש לנו אוכל רק אין לנו איפה להיות ומר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסך עלי רק

ברחוב אל תלן ויבאו לביתו ויב לחמורים וחצו רגליהם ויאכלו וישתו הם ה מטיבים את ליבם והנה אנשי העיר אנשי בני בלין נסא בו את הבית מדבקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן אמור הוצא את האיש אשר בא אל ביתך בני ענו אוי ואבוי ויצא עליהם האיש בעל הבית וימר עליהם אל אחית אל תר עונה אחרי אשר באיש הזה אין ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת והנה הנה בתי הבתולה אפל כשהוא הוציא נה אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר

הנבלה הנבלה הזאת ולא אבו אנשים ישמו עלו ויחזק האיש בפי דרשו ויוצא עליהם החוץ וידעו אותה והתעללו בה כל הלילה עד הבוקר וישלחו בעלות השחת כעלות השחר ותבוא האישה לפנות בוקר ותיפול פתח בית האיש אשר אדוני השם ע עד האור ויקום אדוניה בבוקר ויפתח דתות הבית וצ נכת את דרכו ונ הישה פשו נופל את פתח הבית ד על סו ויאמר אליקו מלך ואין עוה ויקח לחמו ויקום האיש וילך למקומו ויבוא אל ביתו ויקח מאכלת ויחזק בפי גשו נתח עד צמ 12 נתחים בשלח בכל גבול ישראל

והיה כל הרואה ואמר לא ניתה נראתה כזאת למום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עוצו ודברו איזה בעיה זאת י השם יחזיר אותנו בתשובה שלמה שנלך בדרך השם י רצון כן אנחנו עכשיו ב משנה אבל קודם המשנה נעשה את הצדקה פרק מסכת תענית פרק שלישי משנה א זה בגלל הפרחים הפרחים יום שישי סדר תעניות אלו האמור שאמרנו בתחילה מטענים יחידים ואחר כך ציבור 13 תעניות ברביעיה ראשונה משנה' משנה א' זה ברבייה השנה לא התחילו גשם מרדת בעו נתן אבל צמחים ששנו

שירדו אומנם גשמים וצמחו הזרעים מתריעין עליהם מיד בתעניות ראשונות מתפללים וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם 40 יום מטרין עליהם מיד כל הציבור מפני שהיא מכת בצורת משנה ב ירדו לצמחים אבל לא ירדו לאילן לאילן ולא לצמחים לזה ולזה אבל לא לבורות שחינו מערות מתריעין עליהם מיד מתענים מיד בשופרות מיד כמו בצורת הגענו משנה ג כן יש לנו את ההגרלה איפה ההגרלה אה פה כמה יש לנו ה ה אני חושב כולם זוכים היום מי יסחב את זה ח מי זה יצחק צ יצחק בוא צחב אחד

הרב לא מכיר אותי מי זה יצחק לא חשבתי יש עוד יצחק זה מה זה זוכה ביין ירון טובול ירון טובול זכה ביין רבי חדד לבי חדד זכה בפרחים הרב עופר אפלבוים הרב עופר אפלבוים זכה בפירות אברהם צורי אברהם צורי זכה בפיתות דורי דורי דורי עכשיו רגע כן עכשיו ספרים עכשיו שבע תוציא שבע לבי חדד יוסף חיים רום רום מה יוסף חיים מי זה יוסף חיים הזה תוצי שבע שבע עופר מזרחי עופר מזרחי זכה בספר תן לו כך מורנו המקובל הגדול הרב בן איהו יסכר הרב בן

היאו תן את זה ליצחק מה הוא עוד לא קיבל א זה זה לא קיבלתי הרב זה אין לי ש שלבת רור שריר אני יודע לא ברור ש שריר שריר זה זה ספרים כן כמה הגענו שם ארבע זה ארבע הנה משה סיוון משה סיוון אלי משה דיין לא לא לא משה דיין משה דיין זה כתוב כמו ציון אה בגלל שצריך זה הרב יצחק פויזן הרב יצחק פויזן פוזן בלי ותקר הכונה זה פוזן אורל אב מה זה בברדה בובר אוראל אבו ברדה השם שלו זה אוראל קיבל הנה

אחרון רגע אליעזר חזיז הנה עוד א שאני לא יודע לכתוב הרב דן גבי זה רציתי הרב דן גבי רגע לא גמרנו כמה נשאר שמונה כבר עשיתי עוד שמונה וד אח הר הרב זכה לא לא תפתח לי תפתח לי כמה יש פה אני שואל אותך א ש ש ש א ש ש שמונה אמרתי לך הרב שמונה עוד שמונה נו עוד שמונה גי חיים גי חיים קח בלי לרות שמנ יאללה פתח יש לי כזה צור סלמי צור סלמי דור סולמי אני לא יודע הד נראה כמו צ כן

יש לי בעיה עם הד' ק לא הלהה משה עטרי משה עטרי מרצדס כהן מרדכי מרדכי כהן מרדכי זה לא יאללה מהר מהר הרב חיים סלמן הרב חיים סלמן יצחק בן טוב זכיתי כבר של הרב נתת לי קח קח כן אפשר זה אין לי וא נו תמשיך ישראל זבולון נזון זהו שמעון נחמניה אמרת שמונה חיני זה שמעון נחמני מלוין משה סיון מש אחד כזה רגע אני אקח עוד אחדר תעשה מבחן תקבל מאיר כהן תביא ם שומע פסוק כנו רגע רגע רגע מני 90 בסדר תמיד ככה כן

תפילת בית המדרש מה מכל חיה בת רחל מכל חיה בתח שלוש ל ב מי זה השלישי ןזה זקן שלום עליך לא מרגיש טוב כזה לא מר שת אד תמני בשם ח קשו שכנ אנחנו באים נקים מצות עש כמו ש כתוב ביומ בלילה תור לשמה קן שדנו עלינו רצ בהם זרקת רתי כים על יד חךך קודש ברכו את אדוני ברכ אדוני מסיון ש שמיים וארץ היום הלימוד להצלחת אביו בת לאה רן חיים בן אביבה ליאור בן רן חיים נשמת מאיר בן מרים אסתר נשמת מזל בת עישה

נשמת יהודית בת רחן פרחה בת אסתר אלברט בן יקו יעקב בן אניס יעקב בן אניס ואביגדור בן בתיה מעל בן מועל בן הזימה אביבה כהן בת איך שרה טובה כן מי שבך אבותנו ברך את ראובן בן רבקה השם ישמרהו ויחיהו נשמת אביו א שמואל בן גוהר ורפואה שלמה ברק דוד בן דבורה ברק דוד בן דבורה דן בכה במשהו הוא קיבל ו היום הרבה זכו פה כן ום מקוש זכר ציון משה זכ ש מושה אתה זכית היום או היום אנחנו דף מסכת קידושים דף כב כב אותיות

התורה שת א חמש שורות מלמעלה תנו רבנן בות כן נו אני לא צריך ש אני ישלי פרות אתזה למה זכית מה תזכה למצוות אתה רוצה שאני אשלח לך את זה לבית קשה לךא צריך להביא ברוך השם יש לי פירות ברוך השם הכל מהכל אחד מה שזכה איפה זה פ אחר כך תשאל יגידו לך את הכל לא עכשיו צריך זכית ברוך השם תשאל יגידו לך יש ממונים יגידו לך איפה זה עוד רבנן אם אמור יאמר עד שיאמר בישנה עד שיאמר בישנה אמר בתחילה ולא אמר בסוף אמר

בתחילת שש ולא אמר בסוף שש איןו נרצע שנאמר לו יצא חופשי עד שיאמר בשעת יציאה אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת השש אין נרצע שנאמר אם אמור יומר העבד עד שיאמר כשהוא עבד יפה תנו רבנן כתוב בעבד נרצע אם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בניי לא אצה חופשי אני רוצה להישאר פה זה בית טוב כל ארוחת בוקר יש כל החלבי שבעולם אתה מקבל גם גלידה מה שאתה רוצה אתה מקבל פה לא כדאי לעזוב את הבית אז אומר תנו רבנן אם אמור יאמר

בלשון כפילות עד שיאמר וישנה כלומר לא רק שיאמר רק אם אמר פעמיים אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא יצא חופשי אז הוא צע צריך לומר ולשנות למה מה פירוש צריך שיאמר מתור ישוב הדעת יאמר בשנה עוד הפעם אמר בשנה פעמיים אבל אמר בתחילת שש שנים ולא אמר בסוף שש שנים איןו נרצע שנאמר לא אצה חופשי עד שיאמר בשעת יציאה דורשים את את ה דורשים את הפסוק אמירה זאת פעם אחת בשעת יציאה בסוף השש שנים שהוא עומד לצאת אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש

אמר את שתי האמירות אהבתי את אדוני בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אינו נרצע שנאמר אם אמור יאמר העבד עד שאמר את האמירה הזאת בתחילת שש כהוא עדיין עבד לא ב שש בסוף שש שהוא כבר לא עבד עכשיו הגמרא תפרש אז פעם אחת בתחילת ש פעם נוספת בסוף ש אז למה צריך את הדרשה אם אמור יאמר העבד עד שיאמר וישנה כוונה יש שתי המירות העבד צריך לומר אחת אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בניי והשנייה צריך לומר לא אצה חופשי ב שני האמירות האלה צריך לומר

בפעם אחת בתחילת שש ופעם אחת בסוף שש כלומר אהבתי הוא צריך להגיד שתי אמירות אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בני וגם צריך לומר לא יצא לא יצא זה שתי אמירות אחד בתחילת שש ואחד בסוף שש ב יותר שנה שישית עכשיו הגמרא תפרש עכשיו הגמרא תפרש אמר מור הנה שים לב ציון משה אמר מור אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אין נרצה שנאמר לא יצא חופשי מה עריה מי לא יצא חופשי טיפו דבעינן אהבתי את אדוני ואת אשתי את בני בלקה למה בגלל שכתוב בתורה

לא אצה חופשי למה למה הוא צרכנו ללמוד בתחילת שש ולא אמר בסוף שש שלא נרצע בגלל שכתוב לא אצא חופשי בסוף טיפו שצריך שיומר גם בסוף שש למה צריך שיגיד הרי הדינו הוא ש אם מורצה צריך להגיד ה צריך לומר אם את אם הוא רוצה להירצח שירצו את אזנו שלעבוד לעולם צריך לומר אבתי את אדוני את אשתי ואת בני לקע איך עדיין אין לו בתחילת שאש אין לו בכלל אין לו אישה אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בניי אין לו כלום הרי הכוונה לא לשטו ולילדים

שלו שבאו איתו זה הכוונה מה שאדוני נתן לו אישה בבנים שמה שהוא לקח אישה הביא ממנה ילדים שפחה ומזה הביא ילדים ואומר אהבתי את אדוני זה מה שהביא איתו מהבית כן שבחה אל ודאי זה בסוף מה צריך לא יצא חופשי לא לא צריך לאצ חופשי ת לדבר לא שייך להגיד בטח בטח שהוא לא יכול לצאת בטח שהוא לא יכול למה כי למה אתה צריך להגיד בגלל לא יצא חופשי תלמד ממה שכתוב בתורה א צריך לומר אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בניי ואיין לו אין לו

אשתי ובני אין לו עדין זה התחלה רק אז אין אתה אומר צי שאחד יגיד בתחילה אחד בסוף איזה תחילה יש אין פה תחילה אולי זה אמצע טו עדייין אנחנו לא יודעים על מתי הוא מדבר בטור אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש איןו נרצע שנאמר העבד עד שאמר כשהוא עבד למה כבר הוא לא עבד סוף שש יצא מהעבדות הגמרא שואלת אתו סוף שש לב עבד הו אל הוא מחוייב לעבוד עד סוף היום האחרון של השנה השישית אז למה למה אתה אומר הוא עד שאמר העבד בטור

עבד הוא כן עבד למה אתה אומר הוא לא עבד אמר רבה אתה יודע מה זה בתחילה ובסוף זה הכל ממש ברגע האחרון של השנה השישית בפרוטה אחרונה בתחילת פרוטה אחרונה בסוף פרוטה אחרונה כלומר צריך שיאמר שתי אמירות פעם אחת שעדיין נשאר לו זמן לעבוד שוב בפרוטה אז צריך לומר אה את אדוני ואת אשתי ושמה יש לו אישה בנים למה עד זמן זה נחשב עבד פעם שנייה מי שכבר לא נשאר לו זמן לעבוד אפילו שווה פרוטה שזה נחשב זמן יציאה אז כלומר הגמרא מסיקה מה זה עד

שאמר בתחילת שש ובסוף שש זה הכוונה תחילת פרוטה אחרונה סוף פרוטה אחרונה אז עוד הפעם אמר מור אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אין נכצ שנאמר ו יצא חופשי מהה מלא צ חשי פוק דבעינן אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני בנקע בתחילת שש עדיין אין ו בחלת אישה ובנים וטו אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש איןו נרצע שנאמר העבד תו סוף שש לו עבדו עדיין הוא עבד אלא תרצת הגמרא אמר רבה בתחילת פרוטה אחרונה בסוף פרוטה אחרונה שמגיע להתחיל לסוף פרוטה אחרונה צריך

לומר שהגיע להתחיל פרוטה אחרונה להגיד אהבתי את אדוני ובסוף פטה אחרונה אז למעשה כבר באמת הוא לא עבד בסוף פרוטה האחרונה לא לא עבד אין פרוטה אבל אין פרוטה אז זה נחשב שאין א לא נחשב פחות מפרוטה זה לא נחשב ן אבל זה לא בפדיון זה לא בשיל פדיון זה בשיל זמן הזמן ד נשאר לו תנו רבנן זה בשביל להשתחרר מה חייב שלא יהיה פטה לכ לא אישה ובנים ה רשי סדר רשי צודקים רגע אני מחפש את זה הראשונה של הקצר כן אחי גר סיני להי

ברתה בספרי פרשת ראה אנוכי ואם אמור יאמר העבד עד שיאמר בשנה אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצה שנאמר לא יוצא חופשי עד שיאמר בשעת יציאה אמר בסוף ש ולא אמר בתחילת ש א נרצה שנאמר אםמ ימר ה עבד עד שמר כשהוא עבד ואחי פירושה אמר בשנה שתי האמירות בתחילת לא אמר בסוף שש א נרצע שנאמר לא יצא לא צא משמע סמוך ליציאה אמר שתי פעמים בסוף שש עד שמר כשהוא עבד המרמור אמר בתחילת שש מהר מלא יצ חופשי פ בעינין דבין אישה ובנים

ואין לו טו אמר בסוף ולא אמר בתחילת שש אין צ שנאמר העבד עו סוף ששו עבד הוא ואכ פירושה אמ בתחילת ש חת ש ממש פון אהבתי את אשתי ואת בני ועדיין בתחילת שש אין לו אישה או בנים שלא מסרו לו עדיין שבח כנענית וס שש ל עבדו יום האחרון נקרא סוף שש בכל היום הוא עבד אמר בתחילת פרוטה אחרונה בסוף פרוטה אחרונה גרסינן קש גרסינן כאן כי פירושו כל תחילת שש לקטן שמגיע להתחיל לסוף פרוטה האחרונה לפי חשבון גרונו שעדיין עליו ש פרוטה עבד דבד

מעבד ולא סוף שש וכל וכל סוף שש מאחר שהתחיל ב נקרא סוף דליו עבדו דין עליו שווה פרוטה חיכ אממה בתחילת שש קודם פרוטה אחרונה כבר יש לו אישה ובנים ולא בסוף שש לאחר שהתחיל פרוטה אחרונה אין ו נרצע אפילו אמר בשנה כתיב לא יצא חופשי סמוך ליציאה כל זמן שיש עלי פרוטה שלמה לב סמוך צ תראה מה הוא אומר הי אמר בשנה בסוף פרוטה האחרונה ולא אמר בתחילת פרוטה האחרונה אינו נרצע שנאמר אם אמור יאמר העבד עד שאומר כשהוא עבד ולשון אחרת גרסה זו בפי

כל ואיני יכול לעמידה יש הרבה תשובות בה וזה הלשון וזה הלשון אמ אמור יאמר עד שיאמר וישנה עד שיאמר וישנה העבד עד שיאמר כשהוא עבד אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצה שנאמר אם אמור יאמר אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אין נרצה שנאמר לא יצא חופשי ואחי פירושו אמר בתחילת שש פעם אחת לא חזר בסוף שש איןו נרצח נן אמור יאמר שתי אמירות אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אין רצה שנאמר לו צה חופשי וזה כבר יצא אשת קשה לטובה הנמה

טיפו למה אמור יאמר דה לא אמר בשנה ואם באת לפרש אמר בסוף שש שתי פעמים אם כן וד יל רשע ד אומר בתחילת ש שתי פעמים מנ דנו נרצע ועוד מלי ד שבקל דרשה כמה היתה דדריש העבד עד שומר כשהוא עבד נקיית לקריאה חרנה מלא איצא והרי כבר יצא תי פוקלי מהעבד יפה ה צריר אמור יאמר זה העיקר עד שאמר וישנה התחל בתחילת פרוטה ובסוף פרוטה יפה בסוף העבדות לפני שיש פרוטה זה תחילה עוד בסוף אבל לפני אמרנו יש מדרש אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא

כתוב בתורה ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני ואבני לא יצא חופשי אומר ריבונו של עולם אומר משה הקדוש ברוך הוא אני אהבתי אותך ואת בניך אוהב אוהב ואת מעשה ידיך אני אוהב אותך ריבונו של עולם לא יצה חופשי אמר לו הקדוש ברוך הוא רב לך הל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה מה התשובה ישיב הקדוש ברוך הוא אומר מה שאמרנו עכשיו פה אם אמר יאמר העבד עד שיאמר וישנה עכשיו כיוון שמשה רבנו אומר פעמיים הקדוש ברוך הוא חייב חייב לקיים מה שכתוב בתורה לכן אמר

לו א תוסף מדבר אליי בצורה כזאת בדבר הזה אמור יומר שתי המילות למה זה כמו שבועה אמר יומר כן לכן אומר לו א תוסף דבר עוד בדבר הזה דבר הזה הוא אמר שאני תלמידך לא שב הורג את תלמידו למה הוא רצה להיכנס ארץ ישראל אומר לו ריבונו של עולם מעבר נה אהבתי אהבתי את אדוני זה הקדוש ברוך הוא אהבתי את אשתי זה התורה האוהב את בניי זה ישראל לא יצא חופשי לא יצא מהעולם אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תוס לדבר אליוד בדבר הזה אומר משה

היה בקיא בכל התורה ידע בבירור בטענה זאת הוא יזכה בדין בעל כוחות של הקדוש ברוך הוא אז לכן אמר ל הקדוש ברוך הוא על תוסף דבר אליי ביקש ממנו מספיק עוד תנו רבנן לא אישה ובנים ו לרבו אין אישה ובנים העבד יש לו אישה או בנים והדם רבו מסר לו שפחה לענית אבל לרבו אין אישה או בנים אין לו אין לאדון בנים יש לו אישה אין לו בנים לא משנה מה העיקר צריך שיהיה לו אישה ובנים אין לרבו אין אישה ובנים אין לו נרצע למה שנאמר

כיה בך כי אהבך ואת ביתך העבד לא רוצה לצאת לחובשי למה לא יצא חופשי כי אהבך ואת ביתך מה זה ביתך אשתך עכשיו לרבו אישה ובנים ולא אין אישה או בנים גם לא נרצע שנאמר העב צריך לומר אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בני הוא אוהב את עכשיו עוד דין הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך כיוון שהרב לא אוהב אותו זה לא טוב לו עמך רבו אוהבו והוא אינו אוהב את רבו אינו נרצע שנאמר כי אהב מכיוון שהוא

לא אוהב אותך אין לו נרצע הוא חולה למה הוא לא אומר מהפסוק אהבתי את אהבתי את הדוני למה הוא חולה העבד חולה ורבו אינו חולה אינו נרצה שנאמר כיטוב ו ך רבו חולה והוא אינו חולה אינו נרצה שנאמר עמך צריך שגם לרב יהיה טוב איתך שוו לך בעה רביבייה שניהם חולן מ האבן נרצע או לא מה צדדי הספק עמך בענן וקה סוף סוף זה עמך אותו מצב הם אודין מה כי טוב לא עמך בעינן לקע כיטוב לא אמך בעינן והלק שרק אם טוב לא איתך אמרה

התורה שרצה שרצה את הזו במרצע כיוון שלא טוב לו הוא חולה לא נרצע מה הדין זה השאלה שניהם חולים עכשיו שניהם חולין מ האם םך בעיני יקה ודמה כי טוב לא עמך בעינין ולקה לא טוב טקו זה ספק תנו רבנן כי טוב לו אמך אמך במאכל אמך במשתה אתה יודע אמרנו ש המאכלות של העבד כמו המאכל והמשתה של האדון אדם ונה לו הוא שותה יין קו דיטון יתן לו גם כן הוא חד פרנה יתן לו גם פרנה לא יכול לתת לו פיתה רגילה שלא תהיה אתה

אוכל פת נקיה ואוכל פת קבר בת סובין יעני אתה שותה יין ישר משובח והוא שותה יין חדש עדיין לא השתבח אתה ישן על גבי מוכין אוהו והוא ישן על גבי טב מכאן אמ כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו למה צריך לדאוג לו לכל מה שצריך לאיזה מיטה לאיזה מאכלים לתת לו פרחים לא לא לא לא רק עבד ברי רק עבד דברי נכון תנו ויצא מעמך ובניו עמו אמר רבי שמעון מה פירוש הפסוק אם הוא נמכר בניו ובנותיו מ נמכרים מה זה ויצא ממך הוא ובניו

עמו ממתי הם היו עמו מה בכים נמכרו הבנים שלו היהודים הכוונה מי נמכרים למה מה זה כשההוא יוצא לחירות גם הם יוצאים לחירות ממתי נמכרו פתאום הם לא הם לא חייבים כלום לאדון הם לא נמכרו דים מכאן אלא מכאן לומדים שרבו חייב במזונות בניו של העבד כלומר הוא אתה לקחת אותו לעבד יש לו אישה ובנים חייב לקחת אותם לפנק אותם לזון אותם הכל עכשיו כשהוא יוצא לחירות הם יוצאים האדום כבר פטור מלדאוג להם למזונות כיוצא בדבר אתה אומר אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו אמו זה

דרשה דומה אמר רבי שמעון מה כוונת הפסוק אם בעל אישה הוא ויצא אשתו עמו אם הוא נמכר אשתו מ נמכרה אשתו היהודיה וכי נמכרה מכאן שרבו חיה במזונות אשתו היהודיה אז העבד וצא גם האדון פטור מלדאוג לה למזונותיה לא שהבעל בעצמו הוא האישה וא אומר לי חושב שזה עם בעל אישה הוא לא לא בעל כן לא יש יש בבית הבעה נהפך להיות אישה הוא עושה שפונה והיא עובדת לא טובה בעל בית כן כן כן זה הפשט י אחד מדבר הרבה כמוש עוד הרב פם פ יבוא

פ הוא היה אדנ יפה 91 אם הוא בא עם אישה אז הוא צ כן אבל זה הפשט של הפסוק כן הגמר חפ צ 91 אה ד בחר במ הגמרא מ שואלת עכשיו הגמא מבארת למה צריך את שניה וצריכה למה צריך להש לי גם בנים וגם אישה צריכ דיש מענן בניו רק הדין שאדון חי במזונות בנ משום דלא בני עבדו מכנו הם לא יכולים קטנים אבל אשתו דבת מכל ומעבדי אמ תעביד ותכול אמא הייתי אומר שהי תלך תעבוד ותאכל משלה ושמן אשתו למה דווקא אשתו הייתי אומר

שחי במזונותיה ליו דרכה להדור אין דרכה לחזר על הפתחים בושה אבל בניו דרכינו להדור יכולים לחזר על הפתחים אמה לא צריכה לכן צריך להשמיע לי שני הפסוקים שוא חיב לשגם רבנן אמ שהי עובדת זה נשר צ בדרך כלל ש בעלה האשך נר לבעלה ר רשי כתוב רבנן בעולם בסדר זה שתי שורות קוראים את זה כבר אוטומט אני לא צריך לקרוא לך את זה אילו נאמר אוזנו בדלת הייתי אומר שיכור כנגד הדלת כנגד אוזנו בדלת דלת אן אוזנו לא אז הגמרא שואלת הגמרא אומרת קודם ותנו רבנן

כתוב בתורה ולקחת את המרצע ונטת באוזנו וגשו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצה אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם אחר כך כתוב ולקחת את המרצע ונתת זה את הפסוק הזה אנחנו צריכים ולקחת את המרצע ונטת באוזנו ובדלת ויה לך עבד עולם ואף נעמת אך תעשה כן עכשיו מדייקת הבריתה אילו נאמ אוזנו בדלת כתוב בקת נתתה באוזנו ובדלת אם אם היה כתוב נתתה אוזנו בדלת הייתי אומר שיכור כנגד אוזנו בדלת כלומר לאחר שצמיג את האוזן לדלת חורר בדלת כנגד מקום שהאוזן הוא צמדה

אז יוצא מזה יוצא מזה אוזן אין דלת דל דלת אין אוזנו נו דווקא דלת מחוררת אבל לא את האוזן לא רוצעים מה שואלת אבל זה מובן לא כתוב כתוב בתורה ונתתה באוזנו ובדלת והיה לך עבד עולם אילו היה כתוב ונתתה אוזנו בדלת הייתי אומר שידור כנגד אוזנו בדלת לאחר שהצמיד אם אם אם היה כתוב ונתתה אוזנו דלת אז הייתי אומר שיכור כנגד אוזנו בדלת אחר שהצמיד את האוזן הדלת חורר בדלת כנגד האוזן אבל כתוב יוצא מזה שדלת אין אוזנו לא אבל מה כתוב ונתתה באוזנו ובדלת

לא כתוב הוא בדלת באוזנו כן לא כתוב נתתה באוזנו ובדלת כן לא כתוב אוזנו בדלת כן לא כתוב נתתה אוזנו בדלת כתוב באוזנו ובדלת בפני לא אם הייתי אם היה כתוב נתתה אוזנו בדלת הייתי מפרש כך את האוזן מול הדלת הייתי מפש שישמיד את האוזן לדלת אוזנו בדלת ויתן בדלת וייתן בדלת חורר בדלת ח בדלת אבל עכשיו אז ככה הייתי אומר אומר למה היית אומר ככה אם האוזן נשענת על הדלת יותר קל לעשות בחור אי אפשר לעשות חור ב עלי נכון נכון ואוזן לא איך אפשר

לפרש את הבריתה שלא רוצעים את האוזן אם היה כתוב אוזנו בדלת היית רוצה לפרש לי שלא הוצאים את האוזן בכל כך היית רוצה לפרש איך אפשר כתוב בפירוש והכתיב ורצה עד אוזניו את אוזנו במרצע זה בפרשת משפטים ך חייב להיות את את האוזן שלו במרצע אז הפסוק הראשון זה שאומר באוזנו זה לא מספיק אלא לא לא אם היה כתוב חכה הסבלנות אלא אם היה כתוב אוזנו בדלת אם הייתי מפרש את הבריתה אם היה כתוב אוזנו בדלת הייתי אומר שרצ אנה לאוזן מהבר וחנה על הדלת וידקור

כנגד אוזנו בדלת מצידה השני הבנת כלומר אם היה כתוב אז לא כמו שאמרתי לך כן את האוזן צריך לרצוע ורצה אדוני ודו מרצע א מהבר אלא הייתי אומר ינינה רענה לאוזנו מהבר תן לי תן לי לדבר מחילה כבוד הרב כן הייתי אומר שירצה לאוזנו מאברי כלומר שירצה את האוזן לא במקום הדלת ואחר כך יניח את האוזן בדלת על הדלת וידקור כנגד אוזנו בדלת מצד השני מצד השני שם פה מצד השני ידקור למה צריך לקיים ולקחת את המרצע ונתת אוזנו בדלת קודם תיקח את המרצע ותרצה לו

שלא במקום הדלת אחר כך תיתן את האוזן בדלת ותק כנגד אוזנו בדלת מצידה השני ככה ראשי אומר תראה ראשי לאוזן מאברי כלומר חו מן הדלת כדכתיב את אוזנו והדר יתן אוזנו בדלת ויקח המרצע וידקור בדלת מעבר השני כנגד אוזנו לקיים ולקחת המרצע ונטת באוזנו בדלת כך הייתי אומר אם היה כתוב תעמוד לומר באוזנו ובדלת זה התורה אומרת ולקחת את המרצע ונתת באוזנו ובדלת ה כיצד איך מקיימים את הרציה מניח את האוזן דוקר והולך עד שמגיע עצל הדלת מניח את האוזן את אוזן של העבד על הדלת

ודוקר לו את האוזן במרצע עד שמגיע המרצה לצד השני של האוזן אצל הדלת ממשיכה הבריתה ולא מהבר תראה אתה לא חייב לדבר רבין כן השם ישמרך ו שאתה אומר דבר נכון אבל זה מיותר ומה זה עושה זה מפריע לשומעים בסדר אבל אתה מתוק קודם באמת מפריע כל הדיבור אניה להבין את הרב ואני שומע מות דברים והראש שלי הו עוד פעם מה עוד פעם לא הבנת לא הבנתי אני אגיד לך אני אגיד לך קודם כל הגמרא כתוב בתורה ולקחת את המרצח ונתתה באוזנו בדלת ויה לך עבד

עולם אילו אילו היה כתוב אם אם אם היה כתוב ונתתה אוזנו בדלת הייתי אומר שיכור כנגד אוזנו בדלת כלומר אחר שהצמיד את האוזן בדלת תקור בדלת כנגד האוזן נו איך היית אומר דבר כזה הרי כתוב לקח אדוני את אוזו במרצע את אוזנו ורצע אדוני את אוזנו במרצע חו לא אם היה כתוב אוזנו בדלת אלא הייתי אומר צאנה לאוזן בחוץ רחוק מהדלת ואז יקח לו את האוזן הצמיד אותה בדלת ומצד שני יעשה כנגד האוזן לכן התורה אמרה ק ולקחת את המרצח ונתתה באוזנו ובדלת כלומר תשים את

האוזן שלו בדלת תיקח את המרצע תכניס אותו בדלת באוזן עד שיגיע לצד בצד השני מחוץ לאוזן מצד השני ויגיע בדלת בסדר עכשיו זה יפה יפה טוב הלאה עכשיו ממשיך הפסוק עבד נרצע כתוב והגישו ממשיכה הבריתה כתוב בפסוק כתוב פסוק אחר לגבי עבד נרצע והגישו אדוני אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה עכשיו גם את זה נדרוש אילו אם אם דלת אם אם היה כתוב נאמר פסוק רק דלת למה פה כתוב ויגשו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה אם היה כתוב בפסוק רק

דלת שומע עני בן עקורה בין שאינה עקורה הייתי יכול לפרש שהוא יכול לרצוע את הדלת את את הדלת בין שהדלת עקורה ממקומה מותרת לארץ בין שאינה עקורה אלא עומדת במקומה תעמוד לומר מזוזה נתתה או בגישה אדוני אל הדלת או אלה מזוזה מזוזה מה מזוזה מעומד דווקא שהמזוזה במקומה זה נקרא מזוזה אם היא לא במקומה מטוטלת זה עץ בעלמה זה לא מזוזה תשים אזה סתם קורה אף דלת נמה מעומד גם הדלת שהיא קבועה במקומה אז היא קשרה לרצוע עליה את האוזן אם לא כן לא עקורה מן

המזוזה מותרת לארץ מה מזוזה מעומד בליו אחי לא מקרה מזוזה בסדר זה מובן זה בסדר כן אבל אי אפשר שהדלת רק עומדת בצד לא לא מחובר ומדת במקומה כמו המזוזה עומדת במקומה רבן יוחנן בן זכא דורש את המקרא הזה כמין חומר כמין חומר אנחנו אומרים לו מה זה חומר זה צרור של מרגליות ו מה הם עושים כן עושים תכשיט במקום פרחים היו עושים מרגליות צרוך של מרגליות וגם או בשמים סמים עם המרגליות איזה בוסם טוב א כמין חומר מה נשתנה אוזן מכל איברים שבגוף למה אמרה

התורה לרצוע דווקא את האוזן ולא איברים אחרים אמר הקדוש ברוך הוא אולי תרסה לו את האף אי איי איי אמר הקדוש ברוך הוא אוזן ששמעה כולי על הר סיני בשעה שאמרתי כילי בני ישראל עבדים בני ישראל עבדים שני ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצ עצמו הי רצע איפה באוזן באוזן ששמעה שאמרתי ניא עכשיו מה וכי הפסוק אוזן שמעה על הר סיני כילי בני ישראל עבדים מתי זה נאמר בהר סיני זה לא נאמר בהר סיני בהר סיני נאמר עשרת הדיברות זה שואל הבן איש חי

הוא שואל את זה אומר בהר סיני נאמר סכת הדיברות אז הוא מתרץ הבן איש חי כתוב בסכת הדיברות אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים המילים מבית עבדים מיותר אלא שהוצאתי מבית עבדים שתהיו עבדים לי ולכן היא שמעה את זה על הר סיני ככה אומר הבן איש חי אי למה לא רוצעים את אוזנו של האדון הקדוש ברוך הוא אמר אתם תהיו לי עבדים אתה הולך קונה עבד אתה צריך להיות עבד לקדוש ברוך הוא ורבי ורבי בית דין מוכרים לו מה קרה לך ורבי שמעון

בן רבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר שתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית למה דווקא שם אמר הקדוש ברוך הוא דלת ומזוזה שעדים במצרים בשעה שפסח דילגתי על המשקוף ועל שתי המזוזות במסכת בכורות במכת בכורות ואמרתי כלי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והוצאתי מעבדות לחירות והלך זה וקנה אד עצמו היא רצה בפנה א יש הרב רבים א משה חגיז רבי רבי יעקב ישראל חגיז יש לו שוט הלכות קטנות שמה הוא כותב הוא מביא ראשי וכל העם רואים את הקולות צריך להגיד שומעים שומעים אומר

שבמעמד הר סיני השם יתברך עשה נס ונתן לאוזן לראות כוח ראייה זה חידוש האוזן ר רואה לא שומעת גם שומעת אבל כנראה רואה על העיניים אומר זה שאומר רשי כן כן היא רואה אומר זה מה ראה אוזן ירצה מכל שאר איברים שבגוף מה ראה אוזן אוזן זאת ששמעה למה למה ראה זה זה כתוב בזר אומר ומי שאומר לעין לראות אומר גם לאוזן לשמוע ואל תתפל על זה אומר גם לאוזן לראות כן הרב זה מוב בז על הפסוק הזה כן גם עם ישראל ראו את הקולות כן

זה פלא קולות שומעים לא רואים העיניים שלהם ראו את הקולות בשם מי הוא הביא את זה הרב קב בשם מי כי זה מוזכר בזוהר לא סתם אני אומרך אני ראיתי את זה טוב תביא קודם אני אראה לך את זה טוב יאללה בכל זאת זה פירוש שלו הלאה כ אולי לא ראה והוא פירץ או שאתה חושב שראית הלאה גוי נמכר לעבד אתה יודע כל גוי שנמכר בתור עבד נקרא עבד כנעני למה על שם כנען בן חם קילל אותו נח עבד עבדים יהיה לאחו כשנמות לעבד חייב האדון

שלו למול אותו ולטבול אותו לשם עבדות ואז הוא חייב במצוות שאנשים חייבות בהם עכשיו במשנה פה דנה בדרך איך קונים איך קניינו של העבד ואיך שחרורו של העבד אז כל עבד נקרא כנעני למה אשם ארו כנען עבד עבדים יי אחר היום בעוונותינו הרבים העולם הלך נכון הגויים הם עבדים והם עובדים אבל את הכל העבודה הם ללוקחים תראה עכשיו מתקשר אליי אחי אמר לי רצליה רוב המורים בכל הבתי ספר כולם ערבים ערבים וערביות מורים של יהודים של ילדים של ילדים יהודים מורים של ילדים יהודים היא תלמד

אותו ערבייה או ערבי איזה עבד זה לכבוד זה זה צריך לבכות חזק להתפלל חזק מאיפה הגיעו עם ישראל זה הממשלה השמה שפק להם הלאה משה אצלכם גם יש כזה לא אין נכוןן ם הורים משנה עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים ובשטר על ידי עצמו דברי רבי מאיר חכמים אומרים בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים בלבד ש הכסף משל אחרים עבת כנעני גוי נקנה שלוש דרכים איך או בכסף נתינת כסף ושבה כסף למוכר מי שמוכר אותו את העבד

הזה או בשטר כותב המוכר לקונה שטר הקנאה על העבד המוכר קונה בא אדם יש לו גוי עבד רוצה למכור לך כותב לך שטר שהוא מקנה לך את העבד ובחזקה כלומר עושים בו איזה שימוש איזה עבודה בעבד וככה הוא משעבד אותו לקונה מי עושה שימוש הקונה עושה בו שימוש כן וקונה את עצמו העבד להיות ברשות עצמו תראה אבל רשי בכסף לא אין קונה את עצמו רק יש רשי וקונה את עצמו מיד אדונו להיות בן חורין בכסף כלומר או בכסף שניתן לאדון על ידי אחרים דווקא העבד לא

יכול לקבל מהם את הכסף לעירו לאדון למה אומר רבי מאי אין קניין לעבד בלא רבו אפילו שנותן ל על מנת שאיין לרבו רשות כלומר כל דבר שעושה העבד מיד זה זוכה בזה האדון הנה רשי אומר בכסף על ידי אחרים שייתנו לרבו או בכסף שניתן לאדון קונה את עצמו מיד אדונו או בכסף שניתן לאדון על ידי אחרים שיתנו לרבו על מנת שיהי בן חורין אבל הוא עצמו לא יקבל מהם אפילו על מנת שאין לרבו רשות בו כסבר אין קנין עבת ולא רבו אין הוא בשטר על ידי

עצמו או שכותב לא אדון שתר שחרור ונותן לו דברי רבי מאיר חכמים אומרים בכסף על ידי עצמו רשי בעצמו לתן לתת לאדון כסף עבור שחורו בשטר על ידי אחרים או שיכתוב טוב האדון שטר סרנו לאדם אחר בלבד שיהיה הכסף משל אחרים שמשתחרר בו לא על ידי עצמו אלא נתן לו אחרים את הכסף ויתנו איתו על מנת שאיין לאדון רשות בכסף זה דעת חכמים רבי מאיר אומר אין דבר כזה יכולים לתנות עד מחר זה זכה בזה האדון אבל דעת חכמים לא יכולים לתת לו כסף על מנת

שאר בה רשות בזה הנה ורבנן הוא בשטר על ידי עצמו ראשי שקבלנו הוא בגמרא מפרש לכולה דרבי מאיר ורבנן ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים דעבד אין לו כלום ואם מצא מציאה או קיבל מתנה הכל רבו ואם בא לפדות על ידי עצמו צריך להיות משל אחרים ותנו לו עלמנת שאיין רבו רשות בו מחלוקת בין רבי מאיר אמרנו שהוא קונה את עצמו בכסף ובשתן בכסף אמרנו ניתן לאדון על ידי אחרים לאדון לא לא יתנו לו על מנת שן רבו רשות בזה והוא יתן דעת רבי מאיר למה אין

דבר כזה אין קניין לעבד בלי הבו אין כל כסף אפילו שייתנו אותו עד מחר זכה בזה האדון אז לכן מה הוא יתן לו כסף ובשטר על ידי עצמו כותב לו לאדון שטר האדון כותב לו שטר נותן לו למר דעת רב זה דעת רבי מר חכמים אומרים לא יש קניין אם אחרים נתנו לו ויתנו על מנת שאין רבו שוט בו זה מועיל אז לכן בכסף על ידי עצמו אבל בשטר חכמים אומרים על ידי אחרים יכתוב האדון שטר ויימסר אותו לאדם אחר בגמרא תבאר את זה למה דווקא

בן ידי אחר עכשיו נראה בגמרא גמרא מנלן מאיפה נודים שעבד עבד כנעני נקנה בכסף שטר וחזקה מאיפה לומדים לכתיב התחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה קישן ה כתוב לשדה אחוזה הקיש את העבד את העבדים הכנעניים לשדה אחוזה מה זה שדה החוזה אדם שירש מאבותיו שייקו את הארץ למדנו השווה לדין שדה אחוזה מה שדה אחוזה נקנה בכסף בשטר חזקה גם עבד נקנה בכסף בשטר חזקה הי סדי אחוזה חוזרת לבעלים ביובל אפד חוזר אבד כני חוזר לבעלים ביובל מה אם ככה אם אתה לומד משה אחוזה הוקש לקרקע

אז נקיש לגמרי מה שדה האחוזה נמכרת וחוזרת ל ים הראשונים ביובל גם אבד נעני נמכר חוזר לבעלים הראשונים ביובל תמוד לומר לעולם בהם תעבודו לא על העבד לעבוד את אדונו לעולם לא יוצא ביובל תנא מביאה הגמרא בריתה בעניין קנן עבד בוא נראה תנה אף בחליפין עבד קנני נקנ גם בחליפין כלומר איך נותן הקונה למקנה חפץ מסוים אפילו שהוא לא שווה פרוטה וכך הוא קונה ממנו את החפץ שצונו לקנות זה נקרא חליפין נותן לו איזה דבר ובמה שהוא נותן לו הוא קונה את העבד שכנגדו הוא נותן

לזה שמוכר לו את העבד איזה חפץ ובזה הוא קונה אותו את העבד זה נקרא קניין חליפין ותנ דידן למה מה למה לא שנה חליפין מלתה דלתה במטלטלין קטנה מלתה דתה במטלטלין לא קטנה במשנה שלנו נשנו רק סוגי קניינים שלא מועילים במטלטלין אבל מועילים בעבד אבל דבר מלתה דעת במטלטלין קניינים שייכים גם משאר מטלטלים לא שנה אותה מתנה לכן קנין חליפין נכון שזה מועיל באבת כנעני אבל מכל מקום לא אמר אותו התנה למה למה לא אמר אותו התנאה בגלל שזה מועיל בכל המטלטלים מה זה ה זה

לא מטלטלים זה הוקש לקרקעות זה מחלוקת שדה נקנית בכל הנה קמן יליף פרקין רשי וכל עובדי כוכבים כנעניים שנמכר לאבן אלא שכל עבדים נקראים אשם כנען שום כתיב בעבד עבדים מתת בעבד ת בשאר מטט קטנ אבל חפן נ בשאר מטלטלין שתלטנים הם נקנים בחליפין לא צריך למתנה אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה יש עוד דרך נוספת לקנות עבד כנעני במשיכה משך מושך הקונה את העבד מקרב אותו אליו גמרנו נק קמו בהמה בהמה נקנה במשיכה גם זה נקנה במשיכה נו למה אומר משום שגופו קנוי לאדונו כחמור

כמו חמור שבו לכם פה עם החמור כיצד תקפו הוא בא אצלו קנאו תפס אותו בחוזקה את העבד הוא בא את קפס אותו בחוזק ובא עבד אצלו נעו כרעו הוא בא אצלו לא כנע אבל אמנם אם הוא קרא לו לעבד ואמר לו בוא והוא בא למה משיכה מועילה שנעשתה מכוח הקונה כיוון שיש פה דעת בעבד זה לא כמו בהמה שאיין לה דעת ואתה קורא לה והיא באה והיא נקנית הוא יש לו שכל אז זה בא מדעתו אז לכן זה לא נקרא משיכה לא נקרא קנין אז אם

תקפו בחוקה נ למה וא אומר לו תבוא אליי אז זה קנה אותו עכשיו בוא נראה משמה דן למה מטט לא קט טט קט שתנה של המשנה למה לא שנה קניין משיכה למה זה יש במטלטלין זה מועיל גם במטלטלין לכן לא קט ד מטלטלי לא מעיל במטלטלין קטנה ש לנו שתר חזקה אלא לטנה ברא נתנה משיכה זה ששנה לנו התנה קניין חליפין למה לא קשה על שמואל למה עבד קנני נקרא במשיכה אומר כי קטנ מלת ד איתא ב ממקרקעי בן מטלטלי סוגי קניינים שמועילים גם בקרקעות גם

במטלטלין כמו חליפין הבריתה צריפה קניין זה לקניינים שבמשנה שמועילים בקרקעות אבל משיכה ד מטלטלי איתה בקרקע לא קטנה משיכה רק מועיל במלט ולא מועיל בקרקע אפשר למשוך קרקע לא דומה בכלל לקניינים שמשנה לכן אין להקשות שמואל אפילו שלא הזכיר התנאה מודה שזה נקנה בככ אבל לא הזכיר בגלל שדבר דית קטנה כיצד אמר שמואל איך מועיל המשיכה קפו הוא בא אצלו קנאו תפס אותו בחוזקה ועבד בא אצלו קנא אותו אתה מבין איך תופס לו את היד והוא בא אצלו אם לא בא אצלו לא קנה הוא בא

אצלו קנאו צריך שיבוא אצלו כרעו לא קנאו קראו לא עכשיו שואלת וקראו לא ואתני קצ ב איך בהמה נקת במסירה אחזה בטלפה בשערה א אח טלפה זה רגלה ברגלה בשערה השער שבראש הסוס יש לו אתה יודע הרבה שערות עושים לו כן עושים לו פוני כן סוס יש לו הרבה שערות בראש שליק ש מה זה שליק ואת קצת במסירה אחזה בטלפה זה ברגלה או בשערה בעוקף שעליה או בשלי שעליה שליף שעליה זה מסע או בפוריה שבפיה ורביה זה רסן ו בזוג שבצורה אתה יודע יש לו פעמון

ודע שוא הרי זה כנאה כל הזמן שני ש כן כן כצת ממשיכה י שמח חבב הוא התורה מרתיחה אותו מה יעשה זה קופץ לו לא אבל שים לב הוא מתגבר משהו אדיר לא זה ככה ימשיך כי אנחנו לא נשתף איתו פעולה קצב ממשיכה הנה תראה עכשיו קורא לה והיא באה הקונה קורא לה והיא באה לכלתו או היא קישה במקל ורצתה לפניו כיוון שעקרה יד ברגל יד הקדמית ורגלה החורנית כנאה רבסה ואמר לה רבי רבי אחה אומר עד שתלך לפניו מלא קומתה תעקור את ארבע רגליה העיקר

אתה רואה קורא לה והיא באה אז משיכה מועילה גם אם לא תפס אותה בחוזקה אלוקים ה אמר שמואל תכיר תוקפו אמר בהמה דעתה דמרה אזלה עבד העד נפש כזי יפה יש לחלק בי בין עבד בין עבד לבהמה הבהמה הולכת לבעליה על דעת הבעלים לא אין לה דעת לכן כשקרא לה והיא באה מספיק אבל עבד הדעת דשק הזיד הוא הולך מדעת עצמו אפילו שיבוא למי שקורא לו אם רוצה ילך לא רוצה לא ילך בכל זאת אמר רב אשה עבת קטן כבהמה דמה כן קונה אותו כך קרה

לו קונה אותו כן רבנן אמרנו עבד כנעני נקנה בחזקה כצד בחזקה התיר לו מעלו העבד הכיר לקונה ללוקח את הנעליים פתח לו את השרוך הוליך כלו אחריו לבית המרחץ או הפשיטו חיצו כו גרדו הלבישו נעלו הגביהו העבד הגבי אתה לוקח א עשה לו הב יויו כלומר הגביע אותו העלה אותו למיטה קנאו זה נקרא חזקה החזיק בעבד אמר רבי שמעון יה חזקה גדולה גבהה כשם מ שמועיל באבת קניין חזקה כ יהיה ב הגבהה שהגבה קונה בכל מקום מה האדון עשה לו הגבהה לעבד מה סביר מה כן

בסדר העבד את הלוקח מה אמר מה עניין הגבהה שהזכיר רבי שמעון להגבהה שהזכיר תנ קמה הלו דין הגבהה שמביא הקונה את החפץ וילו כאן הגבעה שהעבד הגב את אדונו וקונה בחזקה ששמשו ככה דיברנו למעלה אמר אבשה גבעו הוא לרבו כנא הגביע עבד את רבו בחזקה קנאו הגביהו רבו לא לא קנאו לא מעיד קניין הגבהה בעבדים ואמר רבן שמעון לא תהיה חזקה גדולה מהגבעה כמו שמעיד באבת קניין חזקה כך י קניין הגבעה שהוא קנין חזק יותר שר בהה קונה בכל מקום אזת שאמרת הגביהו הוא לרבו קנאו

אלא מעט השבחה כנענית תקנה תקנה בביאה שהרי במעשה הביאה את במעשה המגביהה היא מגביה את האדון בגופה ואנחנו יודעים שהדין הוא ששפרה כנענית לא קונה בהגבהה אומר כי אמרינן זה נהנה בזה מצטער אח זה נהנה וזה נהנה שהעבד מצטער אז אני אומר הוא עובד לרבו אז הוא אבל פה שניהם נהנים טוב שלא כדרכה מה יקרה ממה אמר אמר החי בר אדה דמנחה נמלן ד דלו הנאה אטרו ועוד משכבי אישה כתיב כשה כתוב כדרכה שלו כדרכה לכן לא נקנ את בבי כן רבי יהודה דואה היה מארץ

כוש הוא אומר גר שאילו יורשים אבה היה גר שאיין לו יורשים חלש זה רבי יהודה הדואה הזה חלש על מורז שלב נכנס לבקר אותו חז תקיף לעל מטוב גוסס אמר לה לעבדי שלוף לי מסני ומתנו לביתה אח את הנעליים תביא לי אותם לבית למה מיד כשימות רבי יהודה יזכה בעבד איק דאמרי גדול הבה העבד היה גדול מה זה קושייה הרב לא הבנתי לא לא לא מעשה איך קניין של העבד עכשיו אתה לא רואה את זה העבד רבי דד היה לו עבד עכשיו בא משם ממור זות

רה הוא רוצה לקנות את העבד הזה הוא רואה תכף זה מת אמר לו לה בטח לאצ את ה נעליים קח לי אותם אכד אמר למה מזוה מיד ם מיתה אמר את זה גדול הבה ה הוא קניין הוא יכול לעשות קניין אי לא היה נשאר אפילו רגע אחד לאחר המיתה בלי רבי יהודה בעלים היה זוכה בעצמו מן ההפקר אבל עכשיו זה פרש למיתה וזה פרש לחיים רבי יהודה ונדעה הלך נפטר זוטרה נכנס תחתיו להיות אדונו של זה העבד רגע אחד גמרנו וקד אמר קטן הב הוא צרך

מזרה בכל זאת שלא יהיה רגע אחת בלי אדון הדלוק למה הוא סובר שגם אבת קטן זוכה בעצמו מההפקר ולא כאבא שאול נתניה גר שמת וב בזבזו ישראל נכסיו זה הפקר והיו בהם עבדים בין גדולים בין קטנים קנו עצמם בן חורין אבא שאול אומר הגדולים קנו עצמם בחורין והקטנים כל המחזיק בהן זכה בהן אמז סבר כמו נקמה לכן נזהר שלא יהיה רגע אחת שלא יזכה בעצמו בין גדולים בין קטנים זה דעת הקמה ובר קט הלכות אתמה הבנת כן אנחנו סימן תצ א זכ למצוות השם ישמרך הם

ישמרכם מקובל ברצון כן סדר הבדלה במוצאי יום טוב במוצאי יום טוב בין מוצאי יום טוב לחול בין מוצאי יום טוב לחוו של מועד היום זה יש לנו במוצאי שבת יש לנו יום טוב ממוצאי שבת ליום טוב זה יק נהז יהיה לנו בראש השנה יהיה יק נהז ין קידוש נר הבדלה זמן במוצאי יום טוב במוצאי יום טוב לחול במצא יום טוב לחלו של מועד מבדיל בתפילה כמו מוצאי שבת מבדיל על הכוס אל הש מברך לו על הנר ולא על בסמים למה בסמים זה להשיב את הנשמה פה

לא צריך יום טוב שחל להיות במצאי שבת אומר באתה בחרתנו ותודיענו כ זה עכשיו השנה אומר מה ואתה תענו הודענו זה כמו אתה בחל נתנו תענית שני וחמישי אחר המועדים יש נוהגים להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות למה אולי מתוך השמחה נהיה בלאגן מתן ד שעבור כל חודש ניסן ותשרי ואז מטענים מיד שני וחמישי ושניים אפשר להתענות באשכנז צרפת נהגו להתענות אותו כמו תענית ציבור רדן זה גמר כמעט אפשר ליעוד כמה סעיפים אני גומר צ ד תצד הרמבם היום זה ש20 אוהו

מה זה טוב מה זה טוב דף קכט לומדים לחשו גם יכול להות שנעשה את זהבב לא בבוקר יותר מוקדם כן צריך לדעת הסתדר היוצא החוצה לחום המדינה בשבת לוקה שנאמר צ אני יצא איש ממקומו ביום השביעי מקום הוא תחום העיר ולא נתנה התורה שיעור לתחום זה לתחום זה אבל חכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ ל1 מיל כנגד השיעור הזה כנגד מחנה ישראל וכך אמר להם משה רבנו לא תצאו חוץ למחנה אז זה חוץ 12 מין בסורים של יצא אדם חוץ לעיר אלא עד 2000 ממה אבל

חוץ 2000 ממה אסור ש 2000 ממה מגרש העיר אזה מלכ ו לא יצא איש ממקומו נמצאת הלמד שמותר לאדם בשבת להלך את כל העיר כולה אפילו הייתה כנה בן שהייתה מוקפת חומה בן שלא הייתה מוקפת חומה וכן מותר להלך חוץ לעיר 2000 ממה לחור רוח שמות ניתנו מרובעות בטבלה מרובעת כדי שיהיה נזכר את הזוויות ואם יצא חוץ 2000 מכין אותו מכת מרדות מרבנן עד 12 מין אבל יצא והרחיק את העיר יותר עש מסר מין אפילו עמה אחת לוקה התורה המלה חוץ תחום למעלה מעשרה טפחים כגון

שקפץ על גבי עמודים שגבוה ערה והם בכל אחד מהן ארבעה על ארבעה הרי זה ספק אם יש תחומים למעלה מערה אבל אם הלך על מקום שיש בו ארבעה על ארבעה הרי זה כ מליך לארץ ויש איסור תחומין שם ד' מי ששבט בדיר שבמדבר או בסהר או במערה וכיוצא בהן מרשות היחיד מהלכת כולה וחוץ על 2פ עמה לכל רוח ברבוע לכן ה שובט בבקעה אפילו היה ישן בשעה שנכנס השבת שלא קנה שביטה איפשר להלך 2000 אמה לכל רוח בריבוע ממקומו בריבוע היה מהלך ואינו יודע תחום שבת

מהלך 2000 פסיעות בינוניות זה תחום שבת ה המהלך 2פ אמ שיש לו להלך ושלמה מידתו בתוך דיר או סהר או מערה או בתוך המדינה אי ו מהלך אלא עד סוף מידתו ואין אומרים הויל וקלטה מידתו בתוך רשות היחיד מהלכת כולה לא או זה חידוש ומ דברים אמורים שקלת מידתו ב קצת העיר או במקצת המערה אבל אם היייתה אותה רשות היחיד מבעת בתוך 2000 אמה שלא תשב לו שלו תחשב לו כל אותה הרשות כארבע עמות ומשלימים לו את השאר כצד אריש היה אל מה ממקום שבתה או

מחוץ לעיר או מדינה עד מדינה או מערה שיש באורקה אל אמה או פחות מ1000 נך את כל המדינה או המער שפגע בה ומהלך וצלה אלף עמה פחות ארבע עמות יפה אבל אם היה במדינה ומעלה שפגע בה בתוך מידתו אלף אמה ואמה תראה ואמה אלף אמה ואמה אינו מהלך פמה בלבד שהוא תשלום 2פ שיש לו זה מה שיש לו מי שקדה מדתו בחצי העיר אף עלפי שלא מלך א צוף מידתו מותר לטות בכל העיר על ידי זריקה לו לזרוק נעליך אסור אבל מותר וכן מי ששבת בבקעה

והקיפו גויים מחיצה בשבת אינו מהלך אל 2 ממה לכל רוח אף על פי שהוא בתוך המחיצה מותר לו לטל בכל המחיצה ליידי זרקה אם תקפו אם הקפו לשם דירה ט מי שהיה בא בדרך להיכנס למדינה בין שהיה בין שהיה בא בים בין שהיה בא בחרבה ביבשה ה נכנס בתוך א אמ קרוב לעיר קודם שיכנס השבת אף על פי שלא הגיע למדינה אלא בשבת הרי זה יכנס וילך כולה א אפי שלא הגיע למדינה עצמה קודם כניסת שבת אלא נכנס למדינה בשבת אר זה יכנס וילך את כולה

מחוץ על 2000 ממה לכל רוח למה היה בדעתו לשבות באותו מקום היה בא בערב שבת למדינה ישן בדרך ולא נעור אלא בשבת נעור מצא עצמו בתוך התחום הרי זה יכנס לה לעיר ו ילכ את כולה מחוצה לפ מה לכל רוח מפני שדעתו הייתה להלך ל בני מדינה זו כח כנש תה עם בני המדינה כמותן שהרי נכנסים המהם בתחום אז זה בסדר יא מי שיצא חוצה תחום אפילו אמה אחת לא יכנס אסור להכנס לתוך התחום שארבע עמות שיש לו לאדם תחילה במקום הוא הוא עומד בו לפי

כך כיוון שיצא חוץ מחמ אמה או יתר ישב במקומו ואין לו להלך אלא ארבע עמות אוי ואבוי מעמידת מעמידת רגליו וכן מי שהחשיך חוצ תחום המדינה אפילו אמה אחת הרי זה לא יכנס לה אלא ילך במקום שנכנס עליו השבת והוא עומד בו 2000 אמה בלבד ואם קלתה מידתו מקצת עיר מעליך סוף מידתו כמו שאמרו היייתה רגלו אחת בתוך התחום גו אחת חוצה תחום אר זה יכנס זה רבי ירמיה כנראה כולם הלאה מי שיצא יב מי שיצא החוץ לתחום שלו לדעתו כגון שהציעו גויים או רוח רעה

כלומר נטרפה דעתו או ש שגג ויצא אין לו אלא ארבע עמות חזר לדעת אין לו אלא ארבע עמות החזירו כאילו לא יצא ואם נתנו ברש ש היחיד כגון שנתנו גויים בדיר בסהר ומערה ובעיר אחרת יש לו להלך את כולה כן ם יצא לאחד מאלו בשגגה ונזכר והוא בתוכן מהלכת כולה יג יצא חוץ לתחום אעל פי שחזר שלא לדעת כגון שחזרו גויים או רוח רעה איןו אילה ארבע עמות לכן אם יצא החוצה תחום לדעת אעל פי שהוא בתוך רשות היחיד כגון דיר בשר אין לו אין להר

עמות לא יכול ללכת המפרש כלומר מפליק בים הגדול אף על פי שהוא חוץ תחום ששוות בו מהמהלך את כל הספינה כלם מטט בכולה יד מי שיצא החוצה תחום שלו לדעת ווקף במחיצה בשבת יש לו לך כל אותה המחיצה וא שלא תהיה יותר על 2פ אמה ואם היה תחום שיצא ממנו מובלע מקצתו בתוך המחיצה שנעשה לו לדעתו התרחק מהתחום חמ שמות וכולי הו ויש לו להלך את כל המחיצה הרי זה נכנס לתחומו וכיוון שיכנס הרי הוא כאילו לא יצא טב כל מי שאין לו לזוז ממקומו אלא

בתוך ארבע עמות אם נצרך לקבב הרי זה יוצא ומרחיק ונפנה וחוזר למקומו נכנס מקצת תחום שיצא ממנו בת שחיק להפנות או ונכנס יכנס כאילו לא יצא והוא שלא יצא בתחילה לדעת אנסה לדעת אף על פי שנכנס אין לו אלא ארבע עמותות כל מי שיצא ברשות בית דין כגון עדים שבאו להעיד על ריית הלבנה כיוצא בהן ממי שמותר לו לצאת דבר מצווה יש לו 2000 אמה לכל רוח כאותו מקום שהגיע לו ואם הגיע למדינה הרי הוא כאנשי העיר ויש לו 2000 אמה לכל רוח חוץ למדינה יז

היה יוצא ברשות ואמרו לו והוא הולך בדרך כבר נעשה המצווה שצה לעשותה ויש לו ממקום ממקומו 2000 אמה לכל רוח אם היה מקצת חום שיצא ממנו ברשות מובל בתוך 2000 שיש לו ממקומו הרי זה חוזר למקומו כאילו לא יצא בכל היוצאין להציל נפשות ישראל או מן מיד גויים או מן הנהר או מן המפולת יש להם הם יוצאים להציל יש להם 2פ ממה לכל רוח במקום שיצילו בו ואתה יד גוים תקיפה והיו מפחדים לשבות במקום שיצילו הרי נו חוזרים בשבת למקומן ובקרי זינן גם כן כנת נפשות

זה גמרנו נכון שבירך רבותינו מברך אסתר בת ורד השם יתן רפואה שלמה משעה גדולה תצליח בטיפול אמן אסתר בת ורת תצליח בטיפול רפואה שלמה אמן כן זוהר הקדוש מזל טוב למשפחת דדשי כב ולד שבת בשבת תמי תתפלל על אד ן כ קבוצות לת לך בזלת ניין רבי יהודה ר ז על זאת עץ מצו הקנ מה זה עץ מצו ז אישה צריך להתפלל אבל עת מצו כמה דכתיב הנה הנה הנה דרשו אדוני במאו כאו ביות קרוב דרשו השם במו תשובה כאו יותו קרוב חודש אלול ת א

זהב לא למה למדנו אתמול ו אדוני אלו שכו אבותנו לפניך את כתור הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סכמים נמים ר משה כח לך שמים ת בה בז הי הו ד דזו דז אשר שמ קודש קדשים כם עליון ורצ רבנן נו רבנן קצ 368 ב ום בערב יום הכיפורים כדי לקיים צור ציפור ניה ש גזרתם את הדבר ה את העבודה הז שהיה כ בעבוד הפ צרים ור ור שלושה ני שלש ג משים אשג מ פ כןש תקנים היוצאים מ המנורה ומנורה בגבים משוחדים וח ח ש

זה שלך שלך בשבילך בשבילך ור ממ היו כולה שבעה מהמ זהב ור יק זהב ור עשה אותה ואת כל כניה א אדני ושני משכ עשה את המ ויאמר משה גפה פהה יאמר ו עשיר ועני לנסח ויעמוד פח פלי מני רק בעיניך תב אשת חיים נמצא ור חכמה ור סד צ רבות בנ עשו חיים יופי אדוני צב עמנו חסי קדוש ז צנו יודע נו דושה גרים מתים פניך גועלי מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה ויברך ישמו צור כל הקהל הקדוש עלמה

ברך יתכון זכה יתכון תמיד תהיו בריים ושמחים עם הצלחות עם ישועות עם נחת עם שלו עם שמחה כל וסלה חיים טובים וכן יהי רצון ונאמר אמן אמן אז כן בעזרת השם ביום חמישי הזה יש תיקון חזק בישיבה צריך לקבל צום ביום רביעי לצום ביום חמישי מהבוקר על צת הכוכבים נבוא לפה בשעה 12 זה זכות גדול גדול וגם להשתדל לעשות פדיון נפש בערב ראש השנה כל אחד שיקח מעטפות ויזכה את החברים שלו