הדף היומי מסכת קידושין דף יח הרב בניהו שמואלי שליטא יד אלול תשפג

17 אתזה זהו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יד באלול ת שפג הנה עוד שבועיים יום הדין הגדול והנורא מלך במשפט יעמיד ארץ כולנו עוברים לפניו כבני מרון ידוע שלאחר שאכל אדם הראשון מעץ הדעת אמר לו הקדוש ברוך הוא כי עפר אתה ואן עפרת שוב צבו לאדם הראשון אל שנים לחיות בעולם הזה מתוכם הוא נתן 70 לדוד המלך נשאר לו 930 חטא האכילה היה בשעותיו הראשונות של אדם הראשון בשביעית נפח בו נשמה בשמינית הכניסו לגן עדן בתשיעי נצבה בעשירית עבר ב1 כבר נידון

דנו אותו אומר החפץ חיים אדם הראשון היה עומד בפתח ירוקים כבר מעכשיו הוא חי בידיעה ששעון חייו הולך ואוזל השעון רץ וכך זה כל אדם מרגע שנולד יודע סופו למ אם האדם אומר החפץ חיים יחיה עם הידיעה הזאת ויפנים אותה וירגיש את משמעותה יש לו סיכוי שיצליח במסע בעולם הזה אבל אם בדמינו אומר חפץ חיים יש לו חשבונות יש לו חשבון בנק של החיים שהוא לא נגמר הוא חושב שהוא בבנק הזה שאין בנק זה אז בוודאי שיקשה בתפקידו אומר שמה בבתי כנסיות היה חברת משניות חברת

תהילים חברת אין יעקב גמרא כל מי שבא מוצא את המקום שלו יש חברה שכתבו עליהם שמה אלה מתקדמים החיים הארוכים שם אומר שמה אף אחד לא רוצה להיכנס לחברה הזאת איך כתוב ו ויקרבו ימי ד דוד למות ויצב את שלמה בנו לאמור אנוכי הולך בדרך כל הארץ וחזקת אומר לו והיית לאיש ושמרת את משמרת השם אלוהיך ושמרת לעשות לשמור חוקותי מצוותיו משפטיו ותראה מה שכתוב בתורה עד תסכין את כל אשר תעשה למה אמר לו אנוכי הולך בדרך כל הארץ בדרך הארץ אלא ויצב את שלוםו בנו

ללמד אותו רוחות חיים אומר לו תשמע דבר זה יהיה כל הזמן איתך מה שעכשיו אני אומר לך זה לא מדבר על עצמי כל הזמן שיהיה איתך אנוכי הולך בדרך כל הארץ כל איפ שתתקדם תדע איפה אתה הולך בדרך כל הארץ מתקדם לזה מתקדם לכן צריך וחזקת והיית לאיש צריך האדם התחזק ככה זה איך היה אומר המשגיח ירוחם הלוי ליבוביץ' היה אומר פעם הוא היה בזמנו ראה איזה תאונה ברכבת עשרות נוסעים נספו נ גו ברכבת רחמנה נצלן כן בתאונה אמר רבי רוחם שהמלך מלך בשר ודם למשל

אם הוא דן את כל אלה נמשל שחטאו כל אדם שחטא מי שחוטא מפחד שיברח לו מה הוא עושה שם אותו בבית האסורים שלא יברחו יכלו לשפוט אותו ולקיים גזר דין אם זה קבוצה אם זה אחד אבל הקדוש ברוך הוא ל קך אומר בראש השנה שופט אותנו ואת כל הרשעים בדין בספרי מתים כל אחד מתחיל ממשיך להסתובב חופשי הוא לא צריך לשים אותו בבית האסורים שיברח ביום המיועד הפורענות למשל אפילו צריכים צריכים באותו מקום למות 20 איש כולם מזמין אותם למקום הזה שישאו ברכבת הזאת או מזמין

אותם לאלה הבניינים שמה של בלדן באמריקה הגורדי שחקים הומים וכן התאומים כך מגיעים כולם למיטה על ידי בר מינן תאונה מחרידה ככה זה הולך הקדוש ברוך הוא לא צריך ליסו אותם אומר היה חכמי חכמי המוסר המשילו את זה במשל חזק מאוד אומר צייד דגים הניח בלילה רשת גדולה עם איזה מזון שם להם שמה זה מה שהם אוהבים הדגים הגדולים מה הם אוהבים אה כן הם אוהבים חורשי שמסית שם להם שמה איזה דגים איזה פיתויים רק ש סו בתוך המצודה באמת רואים אוכל הם רעבים איזה אוכל

איזה מטעמים כל אחד נכנס והוא עדיין שט בים שמח וכן בבוקר בא הצייד הדייג מרים את המצודה וואי וואי ווואי הדגים בוכים א מה קרה אוי למה לא ברחנו מיד אחרי שאכלנו היינו צריכים לברוח אבל האמת אין שום דבר בדבריהם למה כבר בתחילת הלילה הם ניצודו איך שהם נכנסו לאכול איך שהם הלכו יצל הפיתוי רק הם לא הבחינו כבר שנהנו מנ סעודה לא יכלו לברוח עכשיו רק הם מבחינים אבל בתחילה לא ידעו אומר ממש כל יצורי עולמים בראש השנה פסק הדין נקבע אז בעיני כל הוא

רואה את התוצאה באמצע השנה אבל הוא מתאונן הוא בנהה זה נהייה כך נהיה כך מתחיל לבכות הולך לרופאים הולך לפה אבל זה כל זה כבר הוחלט בראש השנה אומר חבן אם הייתי עושה כך אם זה כנראה זה אכלתי זה נהיה איך נפל איך זה לא אם היית לפני ראש השנה חוזר בתשובה בחודש אלול שכבר עבר שבועיים היית אז חוזר היית מרבה תפילות משנה את ה את הכל לטובה זה הישועה ככה זה הולך זה אמת וזה עכשיו צריך לדעת יום הדין הגדול והנורא אי אפשר לברוח וזה

קובעים לבן אדם מה יהיה איתו זה לא דבר פשוט זה לא דבר פשוט אדם לא יקח את זה מה בכך חושב ש כל שנה זה אותו דבר שיהיה תמיד כולנו נכתב ונחתם לחיים טובים בלי בלי מחלות בלי בעיות בלי צרות אבל צריך לדעת היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם ככה הקדוש ברוך הוא דן את העולם זה אומר מה זה הרת עולם בזוהר בסידור הרשא שכתוב התקבצות כל הדינים וגבורות הקשות באים באים ביום הזה כל ספרים מכל צבי השמיים כולם באים השטן בא מה

זה חבלו באתו חיילים לרוב וכל אחד מראה סרט על הבן אדם מראה סרט איזה איזה מה יעשה הבן אדם מה יעשה מראה לו את הסרט שלו לא יכול להגיד ב ב ב בה זה בעיה מה יעשה בן אדם שיצר הרע שולט עליו אתה מבין זה נכנס ביד היצר הרע מכף רגל ועד ראש אין בו מתום פצע בחבורה סובבים אותו מלאכי חבלה סמ כל גולד דילה מסתנים מקטרגים עליו מה יעשה עכשיו אתה מבין כל בני אדם איך איך יוציא את המקטרגים האלה השכינה בצער גדול גם כתוב

בכסל ליום חכינו באים כל המשתינים וכל העננים האלה מכסים היא לא יכולה לא נותנים לה בכלל לראות את בניה זה צריך חסד גדול להסיר את כל הבעיות האלה ואם אדם עכשיו הוא חוזר בתשובה הקדוש ברוך הוא מ רחים עליו מוציא רק באמת צריך לחזור בתשובה תראה לך מה זה אנחנו הולכים עכשיו לדבר עם הקדוש ברוך הוא שימחל לנו אתה יודע ה אומר רבי חיים ן מי שמדבר עם המלך פה למטה איך הוא מפחד חיל ורעדה כל שכן הוא רוצה גם עוד לבקש ממנו איזה משהו כל

שכן אם הוא חטא למלך והמלך יודע זה דיבר עליו זה אמר עליו זה זה הרביץ לילדים זה עשה ככה אתה מבין כל שכן שהוא גנב מאיפה מהאוצרות של המלך הזיק כל שכן אם המלך אותותו על האוצרות שלו מעל באימון עוד תאר לך מה זה אם הוא לקח מאוצר המלך נתן לשונאי המלך נתן להם נשק והגביר כוח השונאים רק אדם יחשוב על הדבר הזה אין לנושי ולא מצח להרים ראש איזה חרדת הדין זה לא פשוט זה דבר קשה שעכשיו זה הזמן אבל גם הקדוש ברוך הוא עשה

איתנו חסד מגלה לנו את הדבר שיש שום הדין הגדול והנורא ואדם צריך רק פשוט לחזור בתשובה א חפץ חיים מה זה היה חפץ חיים לא דיבר לשון הרע לא כלום איך הוא היה מכין את עצמו היה אומר רב מרדכי היה אחד מרדכי טוב אומרים שהוא עמד מאחורי הדלת בימים הללו היה עומד מאחורי הדלת של החפץ חיים כל יום היה לומד מוסר מוריד דמעות אחר כך הוא היה מצייר לפניו שמזמינים אותו הוא עומד לפני בית דין של מעלה מכריזים קרוז סל מאיר וא ווא וואו יש א

זכויות בא המלאך מתחיל להגיד את הזכויות שלו כל מה שלמד באים מלאכים נברו מהתורה מן המצוות מן הזכויות זיקה את הר אוהו אחר כך הוא מצייר לעצמו קוראים את ה במלאכים אומרים רגע יש לו גם חבילות מצד שני סטנים לא דקדק פה לא אמר פה לא הלך פה חס ושלום החבר ציים ה הוא ע עו כן עד שיכריע בדין הוא פנוני הוא ככה מצייר את הכל אומ ואז הוא חושב הוא אומר טוב אני אלך רב חסד מתה כלפי חסד ו אומרים בב דין אומר טוב מה

דינו חי או נפטר אומר לו חי אומרים לו מיה תעשה תשובה אתה עדיין בחיים תעשה תשובה ואז מתחיל לחפץ חיים רבקות כל יום המצריך לעצמו את זה זה ממש ככה ואז זה ראש השנה זה לא צחוק שמה עכשיו תחילת השנה זה הראש בלא מובן המילה אין בשנה כולה מה שנגזר רק ביום הדין הגדול והנו ואם ובריות בו יפקדו להזכיר חיים ל המוות ככ אנחנו אומרים מי לא נפקד כ היום הזה אומר לאושר יהיה לו אושר יהיה חס ושלום שלא יהיה איזה אסון לרווחה לצרה לפרנסה לעוני

מחסור הוא קובע הוא מכריע את כל הימים אז איפה הראש צריך האדם יכין את עצמו בלא מובן המילה על הדבר הזה זה ממש צריך חזק ואדם לא יסמוך על אף אחד כל הסומך על שולחן חברו עולם חושך בעדו זה לא דבר פשוט צריך להוריד דמעות הדמעות מוחקות צריך שאדם יחשוב טוב טוב מה עם ה איך הוא מה הוא מדבר איך הוא חושב מה עם החברים שלו איך הוא מתייחס אליהם מה בנו לבין המקום לבינו לבין החברו איך הוא מתפלל איך הוא מברך ברכת המזון ברכות הנהנים

הוא לא שוכח הוא מברך ובאמת הוא יראה שמיים צריך הרבה הרבה זהירות ולהכין פרקליטים צדקות דברים טוב נשתדל על זה נשתדל בוא נראה אנחנו בשופטים ש אנחנו פרק י יח בימים ההם אן מלך בישראל בימים ההם שבת [מוזיקה] הדני מבקש לו נחלה לשבט כי לא נפלה לו עד היום ההו בתוך שבטי ישראל בנחלה וישלחו בני דן ממשפחתם חמישה אנשים מקצ מקצות אנשים בני חיים צש טול לרגן את הארץ לחוקר ויאמרו עליהם חקו את הארץ ויבוא הר אפרים עד בת מיכה וילינו שם המה עם בת מיך

והמה הכירו את כל הנער הלבי ויורו שם ויאמרו לו מי כלום מה אתה עושה בזה מהלך אפו איןן תמיהות א אתה מצל משה רבנו אתה לוי ויאמר עליהם כזו וכזה עשה לי מיך ויזכר והי לו לכוהן ויאמרו לו שאנ באלוהים בנדע תצע דרכנו אשר אנחנו הולכים עליה ויאמר להם הכהן כול שלום נוכח אדוני דרככם אשר תלכו בה אומר נוכח הקדוש ברוך הוא גלוי כי אין בזה מה אתם אין לום במה שאתם שואלים אותי הכל אפס זה הכל שקר מה אתם מדברים וילכו חמשת אנשים ויבו לישה

ויראו את העם אשר בקרבם יושבת לבת כמשפט צידונים שוקט ובוטח ואין מכלים דבר בארץ יורש יורש עצר וחוקים המה מציונים ודבר אין להם עם אדם ויבוא אל אחם צורעה ואש טול ויאמרו להם אחם מה אתם ומרו קומה בנעלי עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאוד ואתם מחשים אל תעצרו ללכת לבוא לרשת את הארץ כבוא הכם תבוא אל עם בוטח בהארץ רחבת ידיים כי נתנ אלוהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ וייסעו משם ממשפחת הדנים מצורן 600 איש חרו כדי מלחמה ויעלו

ויחלו בקריאת יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנ דן עד היום הזה הנה אחרי קריית יערים ויבוא משם הר אפרים ויבוא עד בת מיכה ויענו חמשת הנשים הולכים לרגל את האץ לאיש ויאמרו אלחם הידעתם כי יש בבתים האלה אפודו טרפים ופס מסכה תדעו מה תעשו ויסו שמה ויבוא אל בית הנער הלוי בתמיכה וישאלו לו לשלום ו 600 איש חורים כ מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן ויעלו חמשת אנשים הולכים ג את הרו שמה לקחו את הפה הפות פ המסכה והכהן נס פתח השער 600

האיש חגור כ מלחמה ואלו בתמ ופס אפוד ואת הפ מסך ו ויאמר עליהם הכהן מה אתם עושים ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך במנו ולנו לאב כהן הטוב הותך הכהן אחד וידך כהן שבת ומשפחה בישראל ויב לכהן ויקח את האפ רפים ת הפסל ויבואו בקרב עם ופ וילכו וישימו את הטף ואת המק ואת הכבודה לפניהם הם חוך ואנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכ נזעקו והדביקו את בני דן ויקראו את בניד סבו פניהם וו למך מלך כי נזעקת ויאמר את אלוהי אשר עשיתי לקחתם ואת

הכהן ותלכו מה לי עוד מה אזה תאמרו אלי מלאך מה אתם אומרים מלך ויאמרו אלי בן דן אל תשמע כלך עמנו פ נפגעו בכם אנשים הרי נפש ואספת נפשך בנפש ביתך כדאי לך מיד תברח מפה ולכו ב לדרכם ויר מך חזקים המה ממנו ויפן וישוב את ביתו עד כאן השם יצילנו עבודה זרה טלל בן יף הקפי לא ישועות אמן כל הישועות זה שו יותר מהוא כן חל ם גו ת חל ם ג'וה זכה למצוות יצחק בן שמחה משניות אנחנו משניות מסכת תענית תעני פרק ב משנה

ב סעיד ארמונה בתח תהיה בריאה ב שלמה בן שלום שלום יהיה בריא שלום בן שלום אתה משנה ב עמדו בתפילה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל לאחר דברי כיבושין ה אומר להם מוסרים לא יורד גשמים אומר להם מוסרים ואז מורידים לפני התיבה שליח ציפור זקן ורגיל ויש לו בנים ובתור קם אתה מבין קשה עליו הפרנסה כדי שיהיה לי בו שלם בתפילה ואומר לפניהם 24 ברכות 18 בכל יום ומוסיף עליהן עוד שש ואלו הן ואלו הן שש הברכות הנוספות זכרונות ושופרות שתי הברכות זכרונות שכמו בראש השנה אין

השם בצרת לי קראתי ויענני אשה עיני להרים ם מעמקים קראתיך השם תפילה לני יעטוף ומידה אומר לא היה צריך לומר זכרונו לשופרות אלא אומר תתן רעב כיה בארץ דבר כיה אשר היה דבר השם ירמיהו על דברי הבצורת ואומר חותמין על הראשונה אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה יענה אתכם וישמע בכל צעק אתכם היום הזה ברוך אתה השם גוין ישראל על השניה וא אומר מ שענה את אבותינו על ים סוף ויענה אתכם ישמע כל צעקתם היום הזה ברוך אתה השם זוכר הנשכחות על השלישית הוא אומר

מ שענה את יהושע בגד גל יענה אתכם וישמע כ צעקתם היום הזה ברוך אתה השם שומע תרועה על הרביעית הוא אומר מ שענה את שמואל במפה ויענה אתכם שמע תכם היום הזה ברוך אתה השם שומע צעקה לחמישית וא אומר מ שענה את אליהו בקרמל יענה אתכם ישמע בחו צעקתם היום הזה ברוך אתה השם שומע תפילה על השישית הוא אומר מ שענה נה במי הדרה ויענה אתכם ישמע ב צעקתם היום הזה ברוך התה השם העונה בעת שרה על השביעית הוא אומר מ שענה את דוד ואת שנו

בו בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע בקו צעקתם היום הזה ברוך אתה השם המרחם על הארץ השם ירחם על אמו ישראל כן אנחנו הולכים לדף היומי רבותיי אנחנו מסכת קידושין בעזרת הם נגיד תפילת בית המדרש שיהיה ישועה בכל בית שנזכה ללמוד תורה להבין את התורה לקיים אותה שמות שורה כמו שאמר הכתוב גת ביו לילה תורכ לעלה ןוןו עלינו מעשה ידנו כניהו יהי רצון לפניך דברך ימחו בנו חבר שח בהם נוור עיני י נות מתורתך כרים על יד ש שות ברכ מסיון עושה שמיים וארץ הלימוד היום

זה להצלחת ראובן בן רבקה שם יש חיו נשמת אביו שמואל בן גוהר נשמת גילה בת תאוס הרחמים בן שרה וקטוריה בת נעימה נשמ אביגדור בן בתיה יוסף בן שמחה כן אנחנו היום בדף יח אמון היה יז כמניין טוב נכון היום חי יוד חורש חורש יהודה 18 וגם מוציות יצחק חורש אתה יודע איי אי א א א צב משה פתחת את הדעת מיר לדך פתח תפתח לו תפתח למאיר פתח לו אנחנו בנקודתיים 2 4 6 8 10 שורות מלמעלה תנו רבנן יש בעברי שאין בעבריה ויש בעבריה

שאין בעברי יש דינים חלוקים מעבד עברי להמ עבריה כלומר יש דינים שנוהגים בעברי שהם לא בעבריה באמה עבריה יש באמה עבריה שאינם בעברי עכשיו מה הם יש בעברי שהוא יוצא בשנים כלומר בשש שנים הגיע שש שנים יוצא ויוצא ביובל הגיע שנת היובל יוצא לחירות במיטת האדון מת האדון גם יוצא כלומר מה זה מת האדון יוצא מה פירוש מת האדון יוצא א אנחנו יודעים שאם יש לו בן הוא ממשיך עד שש שנים לעבוד את הבן שלו אם אין לו בן אתמול למדנו אם יש לו בת ללא

אם אין לו בן זה הכוונה מה שאיין כן בעבריה ויש בעבריה שאין מה ויש מה שאין כן בעבריה דרך הגמרא תשאל מה זה אין בעבריה מה העבריה לא יוצאת בשש בוא נראה ויש בעבריה שהרי עבריה יוצאה בסימנים ואינה נמכרת ונשנית ממה עברייה יוצאה בסימנים הגיעה יש לה סימני בגרות הביאה שתי שערות יוצאת ואינה נמכרת ונשנית אם אחרי שנשתחרר הביה לא השתחררה צעיר מחר אותה כשהיא בגיל חמש אחרי שנת ים הגיע הגיע שמיטה הגיע יובן יצאה יכול עוד פעם למכור אותה אז ה אומר לא ואינה נמכרת

אביה לא יכל למכור אותו פעם נוסף אפילו ידין קטנה עוד דין ו מפדן אותה בעל כוחו מה שאין כן בעברי גם פודין אותה יכולים לה אותה מיד האדון בעל כוחו או של האדון או של האבא הגמרא תגיד מי עכשיו הכל יפורש יפרש תראה רשי אומר מה שאין כן בעמה עבריה לקמן לקמה בעלה מה זה מה שאין כן בעמה הבריה מה היא לא יוצאת ביובל היא לא מה וינה נמכרת נשנת קמפלה בעל כוחו לכמן מפרנס לה בעל כוחו של מי המרמור יש בעברי שאיין בעבריה אמרנו שהוא

העברי יוצא בשנים ויובל ומן הי ייתרה עליו העבריה שקונה עצמה בסימנים עב דברי קונה עצמו בשנים ויובל אחר כך אומרת המשנה יתרה עלימה בריה קונה עצמה בסימנים משמע לא רק ש יוצאת בישנים ביובל יש לה תוספת מה שאיין בעבד ש יוצאת בסימנים איך אתה אומר לי מה שאיין בעבד הנה יתרה עליו המע בריה על מכן אנכי תנו בה אמר רב ששת כגון שיעדה אומר האדון לקח אותה לאישה ולכן יצת בשני ויובל יש מצווה לאדון לא לקחת אותה לאישה או לא או לבנו בכסף מה ששילם אביה

זה גם מועיל לקדושה אז אז כמה שידע אומר רשי בתו לא ווקא בענה אלא דווקא בגט אז מה זה בשנים מה זה בסימנים מה זה בסימנים אה תודה וא לא שומע את הכל אז כגון שיעדה ולכן היא לא יוצאת בשנים ויובל ייעדה פשטה גיתה הבעייה אומר מה זה בטח שהיא לא תצא בשנים ביובל הרי אשתו לכל דבר אם רוצה לצאת צריך חייב גט אין דרך אחרת לצאת גטה בעיה אומר אומר מה הו תמה לא לבטלה הלכתה מנה כמה שמלן הייתי אומר שלא יתבלבלו ממנה הלכות המה

העבריה ה נכון הוא מייחד אותה לאישה אשתו אבל לא התבטלו ממנה הלכות המה העברייה תאוכל אם תרצה תוכל לצאת בשנים או ביובל גם ליקט כמה שמעל לו ברגע שיעדה זה נקרא אשתו לכל דבר נתבטלו ממנה כל דיני אמה היא אכי אמה יוצאה בסימנים הנה זה השאלה של רבי יצחק איך יוצא בסימנים הרי התבטלו ממנה כותה עבריה היא נשואה כיכ אמר אם לא יעדה יוצא אף בסימנים זה רק אם לא יעד אותה אז יוצא גם בסימנים מה שאין כן א בדברי הוא לא יוצא בסימנים ואינה עוד

ואינה נמכרת ונשנית גם זה יש בעברי מה שאיין בעברי לא נמכרת ונשנית מכלל דעבד דברים נמכר ונשנה מביך הי משמע היא לא נמכרת ונשנית משמע העבד עצמו נמכר ונשנה ככה והתניה בגניבתו ולא בכפו בגניבתו ולא בזמו בגניבתו כבן שנמכר פעם אחת שוב אין אתה רשי למכרו אין אתה רשע למכרו אז זה שאומר תניה איך אתה אומר שדווקא היא יוצאת ב בדברים שכן לא נמכרת דווקא היא לא נמכרת ונשנית אבל הוא כן מה איך זה תניה ל זה נאמר על מי שגנב שלם ישלם גניבתו גנב ש

שלם אם אין לו לשלם ונמכר בגניבתו המילה בגניבתו מיותרת למה כתוב ם אין לו ונמכר למה זה בגניבתו אלא דרשו רבותינו בגניבתו עלמנת לשלם את הקרן שגנב ולא בכפו לא נמכר לשלם את הכפל אם זה דבר שחייב עליו כפל יש לו את הקרן לשלם אין את הכפל לא תמכור אותו את הכפל לא צריך לא רק בשביל הקר הם מוכרים לא בשביל הכפל עוד דורשים בגניבתו ולא בזמו הוא נמכר רק על מנת לצלם מה שנתחייב כשעידן ו שגנב זהו נמכר אבל לא על זממו לא נמכר על

מנת לשלם מה שתחייב כשעד על חברו שגנב והוא זם הזמו אותו זה על זה לא נמכר כלומר באו עדים העידו שזה גנב ובאו שני עדים אחרים ואמרו שבאותו שעה שהם העידו היה איתנו אזל שקרנים כתוב בתורה ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו אז זה לא נמכר בשביל זה ממו בגניבתו עוד דין כיוון שנמכר פעם אחת שוב אין אתר רש למה צריך לכתו בגניבתו למה אמר עוד הפעם והנה הגמרא בשביל נמכר בגניבתו רק נמכר פעם אחת ולא יותר זה שאומר תראה רשי הלכתה הלכות בריה ולא רצתה

לצאת באחת מאלו בלוג צא בלוג תצא הייתי אומר תצא כמה שענן ולא בכפו אם יש לו לשלם את הכרן ואיין לו ממה לשלם הכפל א נמכר מזה ממו אם מעיד בחברו שגנב הוזם ואין ו במה לשלם איו נמכר בגניבתו כיוון שנמכר פעם אחת שו איו נמכר סקה דעתך נמכר בגניבתו משמע ונמכר פעם אחת ולא בשתי פ כירות אמר רבה לא קשיה כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות מה ברת שאומרת ש שמכור פעם מים על גניבה אחת אם זה לא שווה כנגד כל הגנבה מכרו אותו אבל

הוא היה גנב מקצועי הוא גנב הרבה בפעם אחת אז לא נמכר פעמיים בשביל לשלם את זה אבל כאן בשתי גנבות גנב לזה פעמיים גנב אז צריך גניבה אחת משלם עוד פעם מוכרים אותו בשביל גניבה השנייה ונכר מגתו של גניבה אחת נמכר פעם אחת אבל שתי גניבות חוזרים נקח לגניבה שנייה הלו אז לא קשה גם בגניבה אחת גם בשתי גניבות אמר ליביה בגניבתו טובה משמע תורה מה שכתוב בגניבתו אפילו הרבה גניבות נקראת גניבה אחת בלשון יחיד משמע מהפסוק אפילו שתי גניבות לא ימכר אלא פעם אחת ונמכר

בגניבתו שאומרים גניבתו זה לא גניבה אחת זה כמה גניבות ככה דרך התורה לדבר לא כתוב בהמה רבה מה וכי זה בהמה בהמה רבה כוונה לבהמות הרבה כמו והדגה אשר ביאור הדגה זה דגים הרבה בגניבתו זה גניבות הרבה אמר לאביה בגניבתו טובה משמע אלא אמר אביה לא קשה כאן באדם אחד כן בשני בני אדם ברתה אומרת שא אפשר למכור פע באדם אחד גנב באדם אחד גנבות הרבה אז ם כר בגנבתו לשון יחי אבל כן מה שמשמע שנמכר ונשנה משני בני אדם כל אחד מעמיד אותו בדין נפרד

בכלל אז זה המסקנה כזה שני בני אדם אז באמת מאדם אחד גנבות הרבה נמכר פעם אחת אבל משני בני אדם נמכר תנו רבנן גנבו 1ל בשווה 500 כגנב אותו היה בסכום של 1000 עכשיו אתה אומר לא לא ירד הגנב הוא רק שווה 500 איזה מחרבת זה גנב כל כך הרבה 1000 אתה רוצה למכור אותו שווה 500 נמכר וחוזר ונמכר אבל אם גנבו 500 ושווה 1000 איןו נמכר כלל זה דעת חכמים רבי אליעזר אומר אם היה גנבו כנגד ממכרו כר אמנם אין נמכר ז אומר לא לא

לא בכלל לא רק מתי נמכר בדיוק אותו סכום גנבו הוא שווה כנגד הגנבה שהוא לקח ואם ל אין לו נמכר אמר אמר רבה בה זכינו רבי אליעזר לרבנן מנצח אותם ממטען כנגדם דמה שנה בגנב חמ משווה אין הבדל נמכר למה ונמכר בגנבתו זה נמכר כולו אמר רחמנה ולא חציו של גנב כולו שימכר אז אכי נמה נמכר בגניבתו אמר רחמנה ולא נמכר בחצי גניבתו תדעו לי לגבי גנבו 1000 ושווה 500 נמכר בגניבתו אמר רחמנה ולא נמכר בחצי גניבתו ולכן אין בגב לא חצי גניבתו בדיוק גניבתו אז

מה לפי חכמים זה סותר את הדרשה הקודמת שאינו חוזר ונמכר ר ראשי רגע כן בגניבה אחת כ בשני גניבות בגניבה אחת פעם אחת ממנו שה כל גניבתו אין נקר בשביל חציה הוציא שיוצא המחר משום חציה וי ד קטנה ונמכר ונשנה ונמכר ונשנה ב בשתי גנבות אפילו לא עמד בדין עד שגם שתיהם ואין לא שווה אלא דמה אחת נמכר חוזר ונמכר כל חדה חד כר זה על שתי גניבות מאדם אחד טובה משמע בגניבתו שתיהם בדין אחד נוכל קר בגניבתו ככתבו בהמה רבה והדגה אשר ביאור אלא כאן

באדם אחד שמד בית דין בבת אחת וא נכר נשנה אפילו בגניבות הרבה ו דד אחת הכתוב הוציא בלשון יחיד אבל בשני בני אדם שמעמידים אותו שתי פעמים בדין נמכר בשביל כל אחת ואחת הוא הדין גנב ועמד בדין ונמכר וחזר וגנב שיצא חופשי חוזר ונמכר א אז תראה הוא הדין שגנב כאלו מאדם אחד הלך כנראה שלע זה בפעם אחת דנו אותו על כל הגניבות תנו רבנן גנבו אל אז אני קורא ברשי הפך את זה לגמרי שדם אחד נמכ כמה פעמ אחד נמכר כ פעמים תוספות ת רב

ג אשווה 500 נמכר חוז נמכר גו 500 שוו 1000 א נמכר כנגד ממכרו לא פחות ולא יותר בהו כן בה זכינו הוא רבי אליעזר רבנן יש לו פתחון פה וניצחון במחלוקת למה בגניבתו ולא חציו כ ש שווה שכר עבודת שש שנים פי שיניים בגניבתו ואין עליו לעבוד אלא חציין מה ענינו יחידה מבעל כוחות לא אמרנו נכון אז עוד הפעם תנו רבנן גנבו 1000 ושווה 500 נמכר וחוזר נמכר אבל אם גנבו 500 ושווה הגנב אל אנו נמכר כלל זה דעת חכמים רבי אליעזר אומר אם היה גנבו

בדיוק מדויק כנגד מכרו נמכר ם לנו נמכר אמר רבה בהא זכינו רבי אליעזר לרבנן שאם הוא טען כנגדם דמה שנ למה הוא יכול לטעון אומר דווקא יהיה בדיוק אם רכר אם לא יהיה בדיוק לא ים אחר דמה שנה בגנב 500 בשווה אל דאין נמכר למה לא בגניבתו זה נמכר כולו אמר רחמנא ולא חציו אכי נמה תדו לי גם לגבי הוא גנב 1000 והוא שווה 500 נמכר בגניבתו אמר רחמנה ולא נמכר בחצי גניבתו כלומר אותו דרשה נדרוש לכם כמו דרש תלי שהוא שווה 1ל גנ 00 אז

כתוב בגניבתו גם גנב 1000 והוא שווה 500 אותו דבר ומתי כמו שאני אומר כמו שאני אומר מתי נמכר דווקא שזה בדיוק בדיוק אותו כן ו מפדן אותה בכוחה אמרנו בבריתה בדברים שיש ב בעבריה מה שאין בעברי דברים שיש בעבריה מה שאיין בעברי הוא מבדיל אותה בעל כורחה בעל כורחו אזמה שואלת בעל כוחות של מי צב רבה לממר בעל כורחו דדון אמר בח של אדון לא רוצה תתן לו פדיון הביתה אמר ני הוא איזה אופן מבדי אותו בעל כוחו של אדון אם אין כסף דות עצמה בגירעון

כסף כד נכתוב לאדון שתר על הכסף שלו שתר התחייבות שתפר עלו צים בפדיון אחרי שתשחרר ותשיג כסף אנחנו ים לו שתם זה רק אבלב דברי לא יכול לא מה הנהו באיזה אופן פודים את המה עבריה בע כוחו של האדון אתה אומר לי זה פירושו בע כוחו של האדון אם כשאין לה כסף לבדות את עצמה בגירעון כסף אין לה כסף לתת אם יש לה כסף מדוע רקמה עבריה אפילו עבד עברי גם יצא בעל כוחו מגרע מ פדיונו זה אותו דבר אלא ודאי באתנה לומר שאפילו אין לה

כסף כותבים לאדון שתר על דמיה בעל כוחו והפדה שאדון מסייע בפדיון ציע לנו אנקי מרגנית בידי לך ספה בקשה איך תוכל להכריח אותו לקבל שטר כזה הוא יש לו מרגלית ביד מחזיק מרגלית מחזיק את גוף האמה משעבדת לו אתה יודע מה היא עושה לו בבית את הבית עושה לו כמו מרגלית אתה תיתן לו תמורתו שטר כמו חרס השטר הוא לא שווה כלום חס עצמו הוא לא שווה שום דבר ספה בעלמה אלא אמר רביה ב קוח דב פודים אותה בע כוכו אם יש לו כסף מה פירוש

בע כוכ של אב תופסים את האבא תופסים לו את האוזן ישל יש לך כסף חביבי אתה כנכון לא היה לך כסף מכרת אותה נגיד מכרת עכשיו הרווחת בפייס עכשיו שמענו עשית עסק עך מסר קטיר ב בוא בח דב אם יש לו כסף מכריחים אותו לבדות אותה מהאדון גרע מפדיון תן לו את הכסף מה נשאר בשלום למה כל זה משום פגע משפחה יש כל המשפחה היא מבזה מה זה הבת של האדון אכביר מכרו אהמה איך אפשר י אחי עב דברי כפינו לבני המשפחה משום גם משפחה גם

בדברי נכפה את בני המשפחה לבדות אותו זה תנאי שקרובה הם מחור לעבד מדו דבריס אבל הם מה אכפת להם הם לא מוכנים לתת הם מוכנים להתבזות למה בבן כן למה בבן לא אז למה יתרה עליו רק מה עבריה גם בעברי נפדה אותו בעל כוחו המשפחה תפדה אותו מי זה כן זה השאלה זה השאלה שמה זה אבא משלם את הכסף כן האבא משלם כן פה נכפה את בני המשפחה לבדות אותו בטח אז מי למה בגלל אפילו שהם לא אומרים לא אכפת לנו מהבזק יש אחרים שאכפת להם

הדר זיל אומר לו אם אתה בעבד לא תועיל הכפייה למה הדר זיל הוא מסבין נפשה יחזר יחזור וימכור את עצמו בשל מהמה העבריה היא לא יכולה למכור את עצמה רק אבא יכול היא קטנה אין לה יד אבל העבד יכול אבל מתי פודים אותה ש החנמ אדר הזי אז הגמרא אומרת פודים אותה שהיא גדולה אז היא גם תמכור הרי מתי הוא פוד אה לא לא יכולה מה אין אמה עבריה גדולה ס בסימנים אין היא לא תחזור לעולם למכור עצמה אין הכנה מדר מסבין מה מה את אתה

קופה את האבא גם האבא ילך יחזור למכור את האמה הקטנה אינה נמכרת נשנ אי אפשר ומני רבי שמעוני מי זה בריתה שאומרת שלא נמכרת ונשנית רבי שמעון נתניה מוכר אדמת בתו לאישות ושונה אחר שקידש אותה תעלמנה או נתגרשה מן אירוסין ועדיין לא בגרה יכול לקדש אותה פעם נוספת זה מהש זה לא אמה זה מוכרת בתו לאישות היא קידש אותה קידש אותה זה רק אירוסין לא הייתה נשואה אם היייתה נשואה יוצאת מרצות האבא לגמרי אבל היא פה מכר אותה לקידושין קידש אותה התקדש לא הגיעה לנישואין מת

עדיין עכשיו יכול או נתגרשה זה לא משנה מה היה לא הסתדרו עדיין יכול לקדש אותה פעם נוספת והכסף קידושין יהיה שלו וכן מוכר אותה לשפחות ושונה מחר אותה לאמה ויצאה בש או ביובל או במיטת האדום והיא קטנה יכול למכור אותה פעם שנית רק אם יצא בסימנים הוא לא יכול למכור אותה למה אפילו אם לא מכר אותו מעולם הביאה סימנים לא יכול למכל אותה ומני רבי שמעוני ניתן למוכר אדם ביטול ישוד בשונה לשפחות בשונה לכן לאישות אחר שבחות מוכר אותה אם מכר אותה לשפחות ויצאה הזכות בידו

לקדשה אבל לא לשמחות אחר מכד שמנה לא יכול למכור אותה לאמה הגמרה תגיד תכף למה זה דעת תנ כמה אבל רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר את ביתו לשפחות אחר רשות כך אין אדם אוכר את ביתו לשפחות אחר שפחות אין ח איך זהרה שלא חוזר ופק תנא נקמה ורבי שמעון קו במחלוקת של א תנאים תניה כתוב בתורה לעם נוחי לא יכל למוכה בבגדו בה בבגדו בה בכיוון שפרש פרס ליתו עליה שוב אין ו רשאי למוכרה אתה רואה מה זה בבגדו בבגדו הכוונה לשון בגד כיוון

שפרס האדון טליתו עליה האדון קידש אותה אמר לה הרי את מיועדת לי בכסף שנתתי לאבא לאפ פוך שוב אינו רשי למוכרה פעם נוספת למה דברי רבי עקיבא למה הוא מסביר בגד זה בבגדו בא שזה בגד למה יש אם למקרא לא קי מה שהבטיח אז הוא בוגד ב שפגשו זהו דבח שמד זה בגידה גדה לא הוא אומר פה הברת שלו הייתה ע עליה לא זה גם נכון גם זה נכון גם זה נכון זה מחלוקת בבגדו בה כיוון שפרס ליתו עליה שוב אי ו רשי למוכרה את תורה

מה זה זה פרסת לטו עליה זה בנישואין זה לא קידושין זה כמו שעושים בחתונה זה כן זה חופה כזאת דברי רבי עקיבה יש למקרא יש אם למקרא רשי אומר כרבי עקיבא ויש אם למסורת כרבי אליעזר כד מבכורות רבי אליזר סורת סביר עלי בפרק רגע רגע פרק כל פיסולי המוקדשין מחטין שפרס ליתו עליה בדברי רבי עקבה רבי אליעזר וכולי אז בוא נראה דברי רבי עקיבא רבי אליעזר אומר בבגדו בה לשון בגידה לא לשון בגד רבי אליעזר אומר לשון בגידה כיוון שבגד ב האבה שוב אין יכול למוכרה

רבי עקיבא אמר אם האדון יעד אותה האב לא יכול למכור אותה פעם נוספת ואם האדון לא יעד אותה יכול האב למוכרה זה כמו דעת הנקמה שאמר שאיני הו יכול למכור את בתו לשפחות החרשות אבל יכול למכור אותה לשפחות אחר שבחות ולפי רבי אלעזר אליעזר שמכר אותה אב לאמן לא יכול למכור אותה שוב אבל אם קידש האבא קידש אותה קידשה האבא תאלמנה או נתגרשה יכול מוכה למה רבי שמעון בבריטה אומר שני הפשט במילים בבגדו בה לכן איין לפי דעתו אין אדם מוכר את בתו לא לשפחות אחר

ישות ולא לשפחות אחר שבחות זה ככה דעתו במק מפיגי רבי אליעזר סבר יש אם למסורת אם רבי עקיבא סבר יש אם למקרא רבי שמעון סבר רבי שמעון סבר הישאם למקרא ולמסורת יפה מה מה מה טעם מחלוקתם אם נפרש בלשון בגד זה לשון בגידה רבי אליעזר שבר יש אם למסורת מפרשים את המילה של הפסוק לפי כתיבתה לא לפי קריאתה יש אם למסורת לפי הכתיבה לא לפי הקריאה עיקר הדרש הוא המסורת ומי שאומר שיש אם למכרה העיקר לעניין הדרש זה המכר איך שקוראים אבל ודאי כשקיבלנו מסיני גם

את הכתיבה וגם את הקריאה שאלה מה יש אם למה במה כ מפלגי רבי אליעזר סבר יש אם למסורת מפרשים את המילה בפסוק לפי כתיבתה זה לא לפי הקריאה לכן דורשים כאילו הניקוד של הבת הוא בקמץ בוגדו בה לשון בגידה הוא אומר אין יד אז אתה יכול לעשות דו ככה תקרא יש אם למסורת איך שלפי כתיבה ולא לפי הקריאה בוגדו בה דינו לשון בגידה כמו שקוראים את דברי הברית הזאת למה אם זה בגדו היה צריך בי לכתוב אבל כיון שכתוב בלי י אז אתה יכול להגיד זה

בוגדו אבל זה חלק חשר איך אני אכתוב י ורבי עקיבא סבר יש אם למקרא מפרשים את המילה בפסוק לפי איך שקיבלנו את מבטת הקריאה הניקוד של הבת במילה או בחיריק בבגדו דהיינו לשון בגד רבי שמעון יפה זה דעת רבי עקיבא בגדו זה בגד דעת רבי אליעזר יש אם למסורת אז לכן אתה דורש את זה כמה שחסר יות בוגדו בה אתה יכול להגיד רבי עקיבא סבר יש אמק איך שקיבלנו לקרוא וקיבלנו לקרוא בחיריק בבגדו בגד ורבי שמעון סבר יש אם למקרא ן למסורת דורשים את המילה בפסוק

לפי כתיבה ולפי הקריאה שניים או שמה למדנו בסכת בסוכות צריך ארב דפנות אז אם אני אומר יש יש אם למסורת צריך רק שלוש דפנות כן למה כתוב בסקט בסקט בסוכות מפה אתה לומד דעת רבי שמעון ישם למקרא ולמסורת צריך לי ארבעת פנות בסקט בסקד זה שתיים בסוכות שתיים זה ארבעת פנות חולק על מי שאומר שיש אם למסורת ומצריך רק שלוש דפנות דווקא שיש סתירה בין דרשת המקרא ודרשת המסורת אבל כאן אפשר לקיים את שניהם אצלנו אפשר לקיים את שניהם אפשר לשון בגד אפשר לשון בוגד בגידה

שגם לא מוכה לשפחות אחר רשות וגם לא מוכה לשפחות אחר שבחות המשנה שלנו ולכן בגידה בגד וגם לא לשפות אחר שפוד כן ומבדיל אותה בל כוח זה ת נכון והמשנה שלנו זה רבי שמעון הרי כל זה הנ אתה רואה המסורת רשי אומר בבגדו כתיב ולא בבגדו אין עברת חי לא י בנקודה שתחת הב במקום י משתמשת אבל לפי מה שנכתב היה לקרו חתף חתף קמץ בבוק דובה לשון בגידה כמו שאתה קורא בשמעו את דברי העלה בשמעון כן ישם למקרא בבגדו כרנ כמו ותתפשהו בבגדו בתורה זה

כדו י לא לא אם היהה יו אז אין אין מחלוקת בגלל שאיין וד זה כתוב וד זה בגדו אז או בבגדו אתה יכול להגיד כך כן השאלה אם יש אם למסורת או יש אם למקרא ניקרא לפי כתיבתה לפי קריאתה אז לכן דורשים כאילו הניקוד של הבת הוא בקמץ לפי כתיבתה אני יכול בוגדה בגידה ואז יוצא בב בבורדו בה בעקבה אומר ם למרכ אדוני אנחנו כי בלנו לקרוא בבגדו בבגדו זה בגד ורבי שמעון אומר שניים גם לזה גם לכן לא יכול למכור אותה לא לשות החיש בב

אם יכול למכור אותה לשוחות אחר אישות לאישות שבחות אחר שבחות או לא רבי שמעון לא וזה המשנה שלנו רבי שמעון וד מה יהיה פה הלא זה קשור למבין אותח תשים לב לאט לאט ד בער הבא ברבוע זה בעיה שלך עכשיו מה אתה רוצה שנעשה כל העולם נעזור בשבילך השם ישמרך וחייך אתה לא צריך להפריע כל העולם בסדר שתחייה ותהיה בריא תר עוד בער הבא ברבו עפר לרגלי הרב לא תגיד כ בער הבא ברבוע יעוד נישואין עושה או אירוסין עושה מה שהדוד מיעד את האמה לאישה יש

איזה תוקף של נישואין או של קידוש או רק של קידושין אירוסין בלשון רבותינו זה קידושין בוא נראה ונפקא מנה להורשה טמלה להפר נדריה יש דברים שרק הבעל לאחר הנישואין הוא זוכה יורש אותה אחר נישואין כהן אם הוא כהן תמלה במוטה אחר נישואין ואם הוא ואם הוא ניסת ל רק הוא לבדו מפר נדריה אז מה היא זה אירוסי נוסה או נישואי נושה מה הדין הנה אתה הגמרא מסבירה ממש מתי עושים וזב לא מתי שהוא רוצה חי כן לא פעם ראשונה אתה שמע אב בשנייה בשל איך עושים

יעוד תכף נראה תשמע ה אומר לה הרי את מיועדת לי בכסף שנתן אבא שלך שנתתי לאבא של שנתתי לאבא שלך וחלשה זהו שניים להי תשמע בדו ב כיוון שפרס עכשיו הגמרא מה הדין בוא נראה הייתה יש ראיה האם האם נישואין עושה או אירוסין עושה תשמה בורדו בה כיוון שפרס טליתו עליה שוב אינו רשי למוכרה אז זה בונה הו דלא מסבין לה היעודה מייעד לה דווקא למוכה אביה לא יכול למכור אחר שאדון יעד אותה לאישה נתגרש את אלמנה היעודה מיעד אבל לקדש אותה יכול להביע לאחר שהאדון

יעד אותה והי אמרת אב את שמע בדובה כיוון שפרס ליתו עליה שובנו יכול למוכרה מ מי אבא שלה אם האדון פרס טליתו עליה גמרנו אב לא כומ ד האדון מעד האדון מייעד אותה בשבילו אבל האבא מחר אותה ליעוד הוא יעד אותה ז בונה הוד לא מזב לה דווקא למוכרה אבא לא יכול אחרי שאדון יעד אותה לאישה אם האדון יעד אותה והיא נתגרשה או שמת האדון עכשיו היא היא ילדה קטנה עדיין היא ביד אבא אז אמרנו כ כיוון שפרס ליתו עליה שוב אינו רשי למוכרה משמע למוכרה

הוא לא יכול יעודי מייעד לה כלומר לא לא לא לקדש אותה א לקדש אותה יכול אב לאחר שאדון יעד אותה זה הכוונה לשון קידושין אפילו שכתוב בצורה כזאת זה לשון קידושין היעוד מעד ו אמרת נישואי נוסה כוד סאוב א הרשות בה הנישואין מפקיעין את הבת גם רשות האבא אן הבדאי זה לא עושה לא עושה נישואין אלא עושה אירוסין פרסת ליתו עליה זה אירוסין זה רק אירוסין זה לא עושה נישואין אם זה היה עושה נישואין אז אבא לא יכול אחר כך לקדש אותה למישהו אחר למה יש

לנו כלל אחרי שהיא ניסת היא לא ברשות אבא שלה גמרנו לא יכול אז עד מתי ה אין להביע רשות בה עד מתי היא נקראת רק מקודשת לה גם אם הוא בא עליה והכל עדיין רק מקודשת לה בוא נראה כך משמע נו יכול להיות עד אותה במת כו אמר לה ועדיין לא בא כן י אמרת נישוי נוסע כיוון דני הרשות בה הנישואין הם מפקיעין אותה לגמרי אל ליו שמע מינה אירוסין עוסה אומרת לא אמר חמה יצחק אכ בקדושין דעל מ מה ש רבי עקיבא אמר פרסת לטות

עליה לא הכוונה ליעוד אלא בקידושין בעל מ רבי עקיבא מדבר בקידוש רגילים שאבא קידש אותה ואחיקם כמן שמשרה אביה למי שנחיה בשארה כסותה ועונתה כלומר הארוס את חייב לה שוב אינו יכול למוכרה מדובר בקידושין רגילים ואז היא תאלמנה או נתגרשה קודם הנישואים אם זה קודם הנישואים אז יכול לקדש אותה בשנית אבל אחר יעוד מה יתכן שכבר לא יכול לקדשה כלומר מה שאבא יכול אכה בקידושי דען מקא שאבא קידש אותה רק ואחי ק אמר כן שמסר הבי למי שתח בשרה כסותה ועונתה הרוס בדברים האלה לאחר הנישואין

שוב אין יכול למ אבל אבל אבל אם זה רק קידושין לא לא נישואין העוד זה נישואי לא בסדר א תן מנ נתגרש שם בקידושין רגילים יכון אבל ביעוד שאולי זה נישואים גמורים זה לא יכול אז אין רעיה אז כאן מדובר במה בקידוש רגילים ולכן האבא יכול לחזור וליעד אותה לא אם זה רק היה קידושין רק היה אירוסין ונפטר הבעל בעלמה בעלמה הבעל יכול לחזור אלי האבא אבא יכול לחזור ו יכול למכור אותה ליעד אותה שוב אין יכול למוכר למוכרה לא כיוון שמשרה אביה זה למי שנתחייב

בשרה כסותה ועונתה אז שזה קידוש זהלא מי שנתחייב בשארה כסותה זה מתי זה הדברים א בקדוש דל הארוס מתחייב לה בדברים אלה רק לאחר הנישואין בשאר כסותה ועונתה לא עכשיו אז שוב אין יכול למוכר מה זה אין יכול מוכר מתי קידושין מדבר זה קידושין דלמה כן קידושין לא ס קידושין רגילים והיא נתארמלה או נתגרשה לא יכול לקדש אותה בשנית יכול למוכר זהו ודלה מסבי היהודי הב יכול להעיד אותה משמע שזה עושה מה עשה פה אבא אבא קידש אותה למי שהיא קטנה לא מכר אותה קידש אותה

ואז מה ג שלמ לא יכול למכור את הלמה לא יכול למכור את הלמה כמו שראינו חרישות אין שפחות חרישות בסדר אבל זה זה לא נקרא אישות עדיין זה רק קידושין לא אני רוצה לחלק בין קידושין לנישואין אם זה נישואין אין לה רשות ב בכלל לאלא כוב אין רשות ב כתוב לאמו שהוא יכול לקדש אותה למישהו אחר זה שאני אומר לך אבל לא ליעד א לא ליעד אותה יכול לקדש אותה למישהו אחר זה אני מדבר איתך לא לא לא יכול לקדש אותה למישהו אחר קידש אותה מסר

אותה אבל שאחר כך יתחייב עכשיו עדיין לא תחייב היא לא נשואה האבא יכול עוד פעם לשור אותה לקידושין כי היא לא נשואה זה שאמרתי אבל משמע אחרי יעוד האדון יתכן שלא יכול כן זה נישואי זה זה הדיוק אז עוד הפעם אל אמר ר נחמן יצחק לא אח בקידוש אבא קידש אותה למישהו כן ואז מסר אותה לאו וקידש אותה ומת או גירש אותה מני אירוסין והיא קטנה עדיין אבא יכול לקדש אותה למישהו אחר אבל ליעוד לא אחרי יעוד הכוונה אחרי יעוד יכול לעשות את כל הקידושים בסדר

זה כ לא ככה ככה חשבתי שהסברתי ירוץ ת שמע רגע אן בה ע עכשו אם יעוד נישואין עושה ארוסי נושה אין לנו רעיה אתה שמע אין מוכרע לקרובים האבא למי יכול למכור את הבת שלו לאמה דע לך א לא יכול למכור אותו לקרובים זה דעת הנקמה משום רבי אליעזר אמרו מוכה לכלובים אז איך יהיה יעוד איפה שיש יש אפשר לייעד אם אין פה ייעוד אין פה ייעוד לא כלומר מצוות יעוד תתקיים דווקא אם אם אפשר לא אפשר לא אפשר אז זה רק חמים עלי הכרת זה

כרובים שחייבים עליה כרת שלא תופס קידוש לא תופס קידושים את שמה אין מוכה לקרובים זה דעת נקמה הרבי אליעזר אומר מוכ לכלובים ושבין שמכרה אלמנה לכהן גדול גרושה לוצה לכהן ידיות כיון שהם עוברים עליה רק בלו הקידושים תופסים בלבין יכול יתנו לו הרבה כסף אתה מבין אומרים לו מה אכפת לך אתה מאיתנו קידושים תופסים תביא אותה יאללה הי אלמנה לכהן גדול איך דמה ה אלמנה איך דמה שאמרנו שיכול להביע למוכרה לו לאמה איך היד ממי תעלמנה אילמה קדיש נפשה אלמנה כרית לה אם היא קצה את

עצמה כשהיא קטנה בת אלמנה זה קורא לה אלמנה הלו אין מעשה קטנה כאילו בכלל לאחו קידושין ואלא דקדשה אביה נצא מ מן האירוסין ממצה מסבין לה וכי כול האבא למכור אותה לאמה וה אין אדם מוכרת בתו שחות אחר רשות חזק חזק ואמר רב אברם אמר רבי יצחק אכ בקידושי יעוד ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה דמר מאות הראשונות לו לקידושין ניתנו אמר רמן אתה יודע מה מישב אח בקידוש יעוד אביה מחר אותה לאמה ואדוני עד אותה לאישה ואז נה אבא שלה וזה הולך ואליבא ד דרבי יוסי

ברבי יהודה דמר מעות הראשונות לב לקידושין איתנו כש שאדון מייעד אותה לא אומרים שהכסף ששלם להביעה נחשב לכסף קידושין אלא אדון מקדש אותה בזמן שנותן לה במתנה את העבדות שהייתה חייבת לו לעבוד לו כיון שהקדוש ה לא נעשו על ידי האבא כ אין בעין הדין מה שיכול למוכה לשפות אחר ש אחר שכד שותה לאישות והיא אמרת נישואין עושה מה זה עוזר שמעות האלוול קידושים לא זה יכול למכור אותה חז עוד הפעם לא האבא אם היה נותן את זה לקידושין אז הוא כבר קידש אותה לא יכול

למכור אותה אבל אם הוא סתם מכר אותה לאמה ואז בא האדון מעצמו והוא קידש אותה בכסף או או אמר לה בעבודה מה אכפת לנו קידש אותה זה האבא יכול למכור אותה אחר כך רק לשחות ו אמרת נישואין עושה מה מועיל שלא נעשו על ידי האבא כיון שנישא שוב אין י הרשות בא אז אתה רואה מפה ראיה שאיירו שין עושה לא עושה נישואין רק אירוסין ואל מ אירוסין עושה השבין שמוכר האין אדם מוכר את ביתו לשחות אחר ישות אלא מה תצבור הבריתה שיהודי רוסי נוסע עדיין לא

מובן מה שאמרה ברתה ושון שמוכר לאמה האין אדם מוכר בתו לשפחות אחר רשות אלא מה תלכ נאמר שרוסי דידה מרוסן דביה הנה אתה רואה שרוסי דידה יעוד לשתת רבי יוסף רבי יהודה לא נס דביה אז אין בהם דין שאין כול למכור אותה לשמחות אחר שקידש מרוסן דביה אז לכן יכול למכור אותה לשחות אחות אז אז הוא לא אז הוא לא יכול למכור אותה לשפחות אחר שקידש ות אדין שהוא לא יכול למכור אותה נכון אז אפילו תמה נישואין עושה שני נישואין דידה מנישואין דביה ס י ולכן

יכול למכור לשחות אחריש ככה גם ניסוים ככ שלו מה מה יהיה איתי תגיד לי אתה גם כן נהית לי אחד שאני צריך להגיד לך סבין אחרת תחכה זהלא פעם ולא פעמיים ולא שלוש השם יריח מך בטוב אמן עוד בסדר לאט לאט האורייתא כ המרתך זה לא הוא צודק הוא צודק כן ואין המים לא אני גם בעצמי לא יודע אני מחפס הגמרא דוכה כלומר אני מה רציתי להגיד לך אני מביא לך קידושין עושה זה לא נישואין כי אם נישואין אבא לא יכול כבר אי אפשר מה זה

יעזו תגידי שקידש אותה כמו רבי יוס ברבי יהודה שזה היא קידשה את עצמה נכון עכשיו עוד פעם ואלמה מה מה ומרת הגמרא דוחה רוס אלא מה סומרת הבריתה ש רוסין עוס לפי דבריך אז זה לא מובן הבריתה למה כתוב שמה בשן שמוכר בשו שני ש מוכה לאמה שיכול למכור אותה לאמה גדול לכהן גדול כן יכול למכור אותה לאמה האין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר רשות איך לא יכול למכור אותה לשפחות אחר אישות אחרי שכבר היה אישות לא יכול למכו אותה אלא אלא מה אני אומר

למה כן יכול למכל אותה א מה ית ממר שני אירוסין דידה מאירוסין דביה ככה דיברנו שהיא תרסה זה לא אבא שלה לכן יכול לזה היא תרסה לכן יכול למכור אז אפילו תמה אני יכול להגיד לך עכשיו אפילו תמה יעוד נישואין נושה שני נישואין דידה מנישואין דביה לכן יכול אז כמה שהיא נכון היא נישאת אז זה היה הנישואין שלה מנישואין דביה נישואין כאילו לא נעשו על ידי אביה לא מוציאין אותם מרשותו ככן זה לא נעשה וממילא אחרי שתמנה מהייעוד יכול להביע למוכה אז הגמרא אומרת היי מיי

בסדר עד פה מובן אתה איתי לא זה כמו שאמרת נכון לא לא לא אמרתי כלום לא לא זוכר מה אמרתי אה טוב היי מי זה כמו שאמרת הוא עדן בטראומה הוא בטאו לא לא ר היי מי אני צריך צעקות הי היי מי מה הדמיון בשלמה אירוסין מאירוסין שנה שונים התורה הקפידה שלא ימכר נאו אחר קידושין שהוא קידש אותה אלא נישואין מניש מה אכפת לי עם האבה או היא משנה יש הבדל כיוון שנישואין אן של ייעוד הם חלים מדאורייתא מה מה לכול ה מוציא אותה מרשות האב

הנישואים תמיד מוציאים אותם מרשות העב אז למה נתחדש לך מקריטה מכירתה לאמה לאחר שתמנה לא יצא מרשותו אז כין שבביתה מבואר שאבי יכול למכור אותה לאמה זה רק עושה ירושי מה שואלת פשט לא שזה ירושי ארוסי ו רב נחמן בר יצחק חכה חכה תכף אני אפט בך אחר כך נראה מה יהיה איתך ולרב ולרב נחמן בר יצחק דמר אפילו מחי רב נחמן בר יצחק דמר אפילו לרבי יוסי ברבי יהודה מעות ראשונות לקידושין איתנו במ מוקים לה נכון קיבל ה בבחירתה זה לקידושין איתנו זה רבי מזה

חמן בר יצחק דמר אפילו רבי יוסף בבי יהודה שקיבל אבא בבחירתה לאמה בריה זה לקידושין אז קידושי יעוד נחשבים קידושין שנעשו על ידי האבא במי מוקים לה אתה לא יכול להגיד משמים שבוכה לאלמנה כהן גדול וכולי למה אין אביה לא יכול למכור אותה לשפחות אחר רשות מוקים לה כרבי אליעזר מה לשפחות אחר שבחות הו דלא מצה מזינה אז זה אבא לא יכול למכור אבה לשחות החרשות מזב מצא מסבי נין יכול למכור אותה אז הברת מדובר שאביה קידש אותה קידושים רגילים והיא תעלמנה ולפי רב נחמן ב

יצחק אין ראיה מהברית שעוד עושה רק אירוסים יפ השאר בעזרת השם יש לנו יום שישי בעזרת השם הלכות כ אז יעוד וסינו אה א מצנו אה שכח שכח היום צריך כמה אנח סימן ת מה זה תפט הלכה ז משה אני לא יודע אם אתה למדת איתי או היית יושן למשל את מאיר ראיתי שבא באמצע אבל הוא למד איתי לא מאיר משה עתרי כן בסוף יהוד רוסי נוסה או סי נוסה שכח ולא ברח כל הלילה ספור ביום בלא ברכה ספירת העומר כן ואז הוא יכול לברך בשאר

הימים חט אם שכח לברר באחד מהימים בין יום ראשון בן בשאר ימים סופר בשאר הימים בלא ברכה ביום הראשון כ שם מה זה כל כבר ביום הראשון ש יש גם כאלה יש יש חבר שקרה לו בחוץ לארץ יש יומיים שלח הוא תמיד זוכר שמוצא החג עם הברכים ה ידע שמצא אחד ראשון קום השני הוא לא היה במניין לא אין מניין שם או למה הרב הוא איבד את כל 49 הוא שכח למה זה הכל מצווה אחת זה מחלוקת אם כל ום מצווה בפני עצמה או כל זה

זה מצווה אחת אז אם זה אחת אז לא יכול לברך אבל אם הוא מסופק עם דילג יום אחד ולא שפה יספור בשאר הימים בברכה ספק למה ספק ספקה שמה ספר אם תמצא לומר שלא ספר שמה הנחה כמי שאומר כלום מס פני עצמה ויכול לברך ככה פוסקים להלכה אם הוא מסופק אם יום אחד ברך או לא מסופק את שר ימים בברכה סופר ספק ספקה אה אומר שמשנה ברורה פוסק כך טוב קקה דאורייתא כן אפשר ל תן לי מנוחה תעשה לי טובה לא לישאול ט ליל שבת תראה

עוד פעם אני אגיד לך ועוד פעם נראה עד שאני אנצח אותך ליל ליל שבת בליל יום טוב מברכים וסופרים אחר קידוש בבית הכנסת קידוש כל מה שאפשר להקדים קידוש היום מקדימים ואם סופר בביתו אז יספור קודם קידוש מוצאי שבת ויום טוב קודם הבדלה אחר כדי שתקבל למה חר להוציא את היום מאחרים לקדש היום כמה שאפשר מקדימים א מה זה לקדש בתפילה לקדש או לקדש בקידוש אז היו עושים קידוש בבית הכנסת היו מביאים לקהל פרנות ועושים קידוש לא לא כל אחד מקבל כוס יין והכוס עשוי מבפה

מזה ו אז הוא גם שותה את היין וגם אוכל אותו נכון ככה אצלכם היה אה אני לא מכיר לא לא לינ קוד מאיפה כבודו מגבת שמואל אה בסדר כן יש כשחל יום טוב האחרון של פסח במוצאי שבת ואז אומר קידוש והבדלה בפעם אחת סיפור קודם שמברכים על הכוס בבית הכנסת למה הפוקי אומ מחרנן ואם אין לו יין וצריך לקדש יק נהז עייה נקמן בסדר י כמה עכשיו למדנו הלכות שלוש של עכשיו עוד שלוש בסדר בלי נדר אסור לאכול חדש אף בזמן הזה כלומר תבואה חדשה אחרי

טז בניסן צריך להקריב מביאים עומר ואז מותר היום מחכים כל היום הזה של טז בניסן בזמן שאותו יום שתלו את המן א בזמן הזה בין לחם בין קלי בין קרמן עד תחילת אתה יודע מה קלי זה זה באש אבל קרמל זה מנמל אותו ביד לא הביו אותו באש היבו ביד ככה ככה הוא אוכל עד תחילה יח בניסן למה ספיקה יומה ובארץ ישראל עד תחילת יז בניסן אה זה בחוץ לארץ אז יומיים מחכים צחם לא חדש מי שם לב לחדש אה זה משהו חדש מחכים לתאריך מי

יודע חדש ו כנוח בציון אמר שמה יש בעיות שהוא נסע לחוץ לצפע ראשונה אז זה היה בזמני שאני הייתי בישיבה אז הוא לקח איתו מצות והוא לא הסתפר גם בחוץ לארץ כן לא הוא בא הכל מלא הזקן ווא הוא הוא אמר לנו מה שהיה איתו כל הוא עשפ את כל האורחים דרש אמר לו לקחתי איתי לקחתי איתי מצות ועל זה בירכתי המוציא וגם בשבת אכלתי את זה והכל הכין את התלמידים מה לעשות זה לא ככה דרך ארץ כזה אתה יודע הרב כל ה כולנו היה מעניין

מה הרב עשה מה היה איך היה אז פעם אחת נגמור מהכל אתה מבין וגם כאילו זה מסיבה שהרב חזר כן לא אבל הם נסו לפני כן אני חושב לפרס זה לא היה בזמני בזמן השה הם היה ראש הישיבה ביהודה צדקה וא נס הוא נסע לפרס הרב עובדיה הגיע פ מזמן ראש הישיבה הוא הלך בשביל להביא אותם לטפל א אה זה אני לא יודע פרסים אפשר להתרים מה יש להבי א בזמן הש כולם הלכו לשלא בשביל להחזיר אותם בתשובה יש משפחות התלמידים שלו כולם פרסים היו משפחות

השרים שם ביום שני קוראים פרשת אמו שימו לב שור חסב ועז למה מדובר בענייני המועדים עד סוף העניין הוא מפטיר וקורא ביום הראשון מפטיר במלכים ופסח ישיה וישלח המלך עד אחריו לא קם כמוהו ב יום ג שור חולו של מועד ערבית ושחרית ומנח מתפלל כדרכו ואומר יעלה תראה זה ילו יום שני זה יום טוב פה צנו זה חול המועד פה הוא עושה יום שלישי חול המועד זה היה מרן ככה רגיל אה יום שלישי שוא חולו של מועד ערבית וש מלל כדרכו ואומר יעלי ויבוא בעבודה ואם

לא אמרו מחזירין אותו כן מזכירו בברכת המזון ולא אמרו אין מחזירין אותו והחילוק בכן מה הוא היה עושה מרן בארץ שני ימים טובים לא בחוץ לארץ הי שמה ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של יום טוב אלא שמגיע עלידי משה עבדך פיקודך כאמור אומר קרבתם עולה ע עד ושני תמידיים כחתם אנחנו אין לנו ג נוהגים שביום טוב אומרת יום טוב מקר קודש הזה חו של מועד אומר את יום הקודש הזה ואן אנחנו נוהגים למ נו ואנו אין אנחנו נוהגים לומר מקודש ק לא ביום טוב ולא בחולו

של מועד מי לארים אנחנו אומרים הוא אומר עכשיו בנ עכשיו אומרים כבר אשכנז מקה קוד ביום טוב אומרים את יום ובצלחת הלדים יונתן בן חיה בשרית אי בן חיה שרית אייר חיים בן חיה שרית נועם יוסף בן חיה סרית ובן שלום בן חיה סרית נפתלי חיים בן חיה שרית עכשיו יומיים שבשנה זה נקרא יום אחד רבת השנה לא יעזור נה אפשר ל עכשיו ביום ראשון ליום ש זה שבת לא אבל יום ראשון שבת שם כן אנחנו פרק 330 דף כט תזוז לשם תזוז לשם תכניס את

הכיסא נחת רוח עם הסטנדר מחילה כן לא שם לב בחינה אני פסתי לא עוד העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שלול התרנגולים תשאל כבר אמרנו דף כט פרק ש0 עוד העושה לא יכולת גם העושה העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שלו לתרנגולים שהוא עשוי להכניס אורה ולהוציא ההבל ראית מה זה הרי זה חיה משום מכה בפטיש לפי כך גזרו על כל נקב האורה ולהוציא ההבל אני אומר טובל נ אני דילגתי אני דילגתי על כל נקב אפילו ה היה עשוי להוציא בלבד או

להכניס בלבד אפילו שהאיסור מן התורה זה בנקב שעשוי גם להכניס גם להוציא חכמים הוסיפו כש הנקב עשוי לאחד מהם למה שיבוא לעשות נכב שחייבים עליו למה שלא י בשביל להוציא להכניס ולהוציא להוציא להכניס פני זה כיוון שאסרו חכמים אין נוקבים בחבית נקב חדש רוצה להוציא יין אסור להוציא לשות נגב חדש שיכול להוציא מה שיש בפנים ואין מוסיפים בו לא מרחיב כלומר את הנקב עצמו שישנו לא יפה לא מוסיפים בו להרכיב אותו אבל פותחים נקב ישן מותר לחזור לפתוח נקב שנסתם ישן והוא שלא יהיה הנקב למטה

מן השמרים משולי החבית שאם היה למטה מן השמרים אז הרי זה אסוי לחזק הנקב בשולי החבית הוא כבד על היין עליו יש צורך לעשות סתימה חזקה לחזק את החבית שלא יצא ממנה היין אסור פותחו למה הוא עושה כמו נקב חדש כי זה סתמו אותו חזק שמה בשביל שהשמרים ברגע שהוא עושה דווקא מתי מותר נקב שכבר סתום לפתוח אם זה למעלה מן השמרים אבל אם זה למטה מן השמרים זה כמו עכשיו אם אתה עושה זה כמו נוקב מחדש ב נוקבים מגופה של חבית זה הכ סוי של

דבוק להוציא ממנה יין בלבד שכוונה למעלה תן את הנקב בחלק העליון של ה מגופה שלא דרך לעשות שמה נקב אבל מצידה אסור מפני שהוא כמתקן כלי עושה כלי בנקבה שובר אדם חביל לאכול ממנה גור גרות למה הוא רעב רוצה קצת גרות זה תאנים מיובשות ובלבד שלא התכוון ות כלי הוא מביא אדם חבית של יין ומתיז את ראשה בסיף לפי לפני האורכים ואיו חושש שאיין כוונתו אלא להראות נדיבות ליבו איזה בן אדם טוב כשם שמשה מביא אבל לא עושה רוח ורך וכשם שאסור לפתח לפתוח כל נקב

כך אסור לסתום כל נקב לפי כך אסור לסתום נקב החבית ואפילו דבר ש מתמרח ואם בא ואינו בא לידי שחיטה גם אסור כגון שסו בקסם או בצרור או קטן אבל אם הני שם אוכל כדי להצניע נמצא נק נסתם מותר מותר להרים בדבר הזה כן ישים שמה איזה גזר אני אגיד לך אתה שומע ישים גזר ויגיד זה אני רוצה להצניע את זה שעופר לא ימצא לי את שלא יאכל לי את זה כל דבר שהוא גמר מלאכה נגמרה הושלמה המלאכה חייב עלי משו מכה בפטיש פני זה הגורר

כלשהו גורר את הכלי על הרצפה או המתקן כלי באיזה דבר שיתכן חייב לפי כך אסור להשמיע כל של שייר בשבת בין בכלי שיר כגון כינורות ודברים בין בשאר דברים אפילו להכות באצבעו על הקרקע או על הלוח אחת כנגד אחת הקר אחר הקרה אבל הוא עושה את זה בתה יודע תיק טק טק כזה כן כגון המשוררים כדרך המשוררים או לקשקש את האגוז לתינוק זה בתוך הכלי או לשחק בו בזוג כדי שישתוק כל כיוצא בזה כיוצא בו אסור גזר ה שמתקן כלי שיר אין מספקים אתה יודע מה

זה מספקים עושים מוחים כפיים לא מספקים ני מכה על כלי ולא מרקדין ולא מטפחים זה לא מוכים כף אל כף מטפחי זה מוכים עם כפיים ככה מותר שלא כד אז אבל מה שאמרנו מספקים זה לוקח איזה זה שמ יתקן כלי שיר הוא ספק לאחר ידו מותר בשינוי אין שטין על פני המים גזרה שמתקן חבית של שייטין עכשיו עוד דין בריכה שבחצר מותר לשות בה שא שאינו ו בא לעשות בחבית של שייטין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקור מים ממנה המים כדי שיהיה היקר והפרש בינה

ובין הים כמה גבוהה מעל המים שלא יצא המים הוא יכנס תלוי כל אחד עם השמי א אין חותכים שפופרת קנה של קנה פני שהי מתקן כלי מכשיר להיות ראוייה לשימוש זה נהייה לו קש כזה הייתה חתוכה אף על פי שאינה מתוכנת מותר להכניסה בנקב החבית בשבת להוציא ממנה יין ואן חוששים שמתקן ואסור להניח ע עליה עלה של עדס להניח עלה של עדס כיוצא בו בתוך הנקב של חבית כדי שיקח יין פני שהוא כ עושה מרזב בשבת והן שוברים את החדש את החרס והן קורעים את הניר

אסו לתכן פני שהוא מתקן כלי ז זה מורה שהי קשורה בתפי מבעוד יום שאוהבים בו את המים מהבור ממנים בה בשבת ואם אינה קשורה הם ממנים בה גזרה שמה אחתום אותה ת הקנה אסור לחוף כלי כסף בגר תיכון זה זה מין עפר שנוצר בחביות של יין בפני שהוא מרבנן כדרך שאומן עושין ונמצא כמתקן כלי וגו מלאכתו בשבת אבל חופין אותו בחול ו בנתר לכן כל הכלים חופין אותן בכל דבר וא אסור להריח להדיח קערות פסין יוצא בני שהוא מתכן מכין אותו לשימוש למה היום מה יעשה

בזה אלא אם כן ד לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת רוצה לאכול אבל כרי שתיה כגוון כוסות קיטניות מותר להדיח בכל עת שאין כו לשתיה והם מציאים את המיטות בשבת כדי להשר אליהם מוצאי שבת אבל ציען מד שבת לשבת מותר אסור להדביר כלים טמאים בשבת ני שהוא מתקן כלי אבל אדם טמא מותר לטבול פני שנראה כ מקר מותר ואין מזין עלי בשבת מה על אדם טמא המטביל כן עוד דין המטביל כלים בשבת בשוגג השתמש בהן ומזיד לא ישתמש בהן מצא שבת ים הטמאים בשבת כאת יעשה

נתן בכלי ש אינו מקבל תומא כגו מקרי אבנים הק במכה עד שמכה עליהם טהרו רוצה לטהר את המים אתם מבין ואן מקבין תרומות מעשות בשבת ש כתקן דבר שלא היה מתוכה מעבד שמעבד עור מאבות מלאכות הוא ומרכך את העור בשמן כדרך עבדן שעושין הרי זה מעבד וחייב לפי כך לא סוך אדם את רגלו בשמן והיא בתוך המנעל או בתוך הסנדל החדשים אבל שחו רגלו בשמן ולובש מנעל נדלו פי שהן חדשים כשהרגל שלו בתוך המנעל אתה מבין אסור למה זה בתוך המנעל אז הוא משך את הנעל

הכניס את ידו לתוך הנעל ומשך את הרגל לא הוא מושך ביחד גם אבל אם בחוץ שך את הרגל שלו מכניס אחר כך בנעל אפילו שכל הכל כן אין דבר אבל חור רגו בשמן ולא בשמנה לא סנדל א עלפי שהם חדשים בסך את גופו בשמן מתעגל על גבי טבלה החדשה ואינו חושש ומ דברים אמורים שהיה שמן מועט כדי שצר צך העור בלבד אבל אם היה בבשרו שמן הרבה כדי שיכך העור הרי זה אסור מפני שהוא כמעבד והכל בחדשים אבל בישנים מותר הממרח תיה חיה משום וחק את

העור עברת שער לפי כך אין סותמים נקב בשעב צבא שמ מרע אפילו בשומן אין ס מתנ אפילו אפילו בשמן כתו לך בשומן לא בשמן אז תגיד ככה זה הכוונה בשומן זה שמן שמן איך תסתום מעין זה חתחת בשר שומן אפילו בשומן סבים את הנקב בשום גזר משום שעוה כותב בפירוש כתוב בשומן אי כותב מאבות מלאכות לפי כך אסור לכחול בפוך לצבוע בשבת סבים עין כ יוצא בו בשבת מ שהוא כותב ואסור ללוות וללוות גזר השמה יכתוב לכן אסור לכנות ולמכור ולהזכיר גזר השמה יכתוב לא יזכור

אדם פועלים בשבת וומר לחברו לזכור לו פועלים אבל לשאול ולהשאיל מותר שואל אדם חברו קדי יין וקד שמן שלא אמר לו עלוני יג אחד המוכר בפה ואחד במסירה אסור בן במאזניים בין שלו במאזניים כשם שאסור כך אסור למדוד כשם שאסור לכל כך אסור למדוד בין בקרי בין במידה בין ביד בין בחבל אין דנים בשבת ולא חולצים ולא מ במין ולא מקדשין גם אי אפשר לקדש אישה בשבת שמעת גזרה שכתוב ואין מקדשין ולא מעריכיים ואין ואין מקדשין ואין ולא מעריכיים ולא מחרמין מפני שהוא ככח ממכר ואין

מגביעים תרומות ומעשרות שזה דומה למקדש אותן פירות שהפריש כ שזה דומה למקדימים אותן ל מקדיש אותם פירות שהפרש ועוד פני שהוא כמתקן אותם בשבת ואין מעשרים ב בהמה גזר השם רשון בסקר מקדיש אדם פסחו בשבת חקיקתו ביום טוב שזה מצוות היום ם שאן מקדשין כך אן מקדשין מחטאת טו המקבי התרומה הוא מעשות בשבת או ביום טוב בשוגג יאכל מ ממה שתוקן ומזיד יאכל ע מצא שבת ב בכך תיקן את הפירות וכן המקדיש או המעריך או המחרים בשבת בין בשוגג בין במזין ב מה שעשה אסוי ואין

צריך לומר ביום טוב לכן המקנה לחברו בשבת קנה מעשר דמ בין השמשות אבל לא את וד טז שהוא מתקן מי שקרא שאן תרומת מעשר של דמי או למעשה עני של ודאי לא יתנה בשבת אף על פי שיחד מקומם מקודם שבת והרי ידועים הנחים בצד הפירות םה כהן או עני למודים לאכול אצלו יבאו ויאכלו ב ש ידעו לכהן שזו שאני מחכה תומת מעשר יודע לעני שזו שאני מך מעשר עני יז אסור להפיס קוביה בשבת פני שהוא ככ ממכ מפיס אדם עם בניו ם בני ביתו על מנה

גדולה כנגד קטנה פני שאין פני שהן מקבין ככה היו עושים זה מי יקח את השוק מי יקח א לא רק על קובה גדולה קובה קטנה ש צלוח כל ה רוצה יבוא טול מי שלקח ראשון לקח את אסור להפיס השחק בקובייה בשבתכם פיס אדם מם בני מביתו עלמנת כן מפני שאין מקפידים אסור יח אסור לחשב חשבונות שהוא צריך להם בשבת בן שעבר בן שעתיד להיות גזר שכתוב לפי כך חשבונות ש אין צורך מותר לחשבן כיצד כמה סיין היה לנו בשנה פלונית כמה דינרין הוצאנו מחתנת בנו כצא

באלו בנין שה בכלל צריחה בטלה שאין בצורך כל מחשב אדם בשבת כי מחשב בחול אין חשש שיבוא אסור לקרות בשטרי דיות בשבת שלא יהיה כחול ויבוא למחוק מונה אדם את אורחיו ואת פרותיו מפיו אבל לא מנקת כדי שלא יקרא גדו שיקרא בשי דות לפיכך אם יהיו השם חוקין על הטבלה או על הקול מותר לקרות בני שאינו מתחלף בשטר ואסור לקות בכתב מהלך תחת הצורה תחת הדיוקן בשבת אתה מבין יש צורה אסור לכתוב אותה אסור לקרוא תחת התמונה זה הרב חורש לא אף לקרות בכתובים בשבת בשעת

בית המדרש אסור זהר משום בטו בית ה מדרש שלא יהיה כל אחד יושב בביתו וקורא ימנה מלבוא לבית המדרש נפלה דלקה בחצר בשבת אינו מציד כל מה שיש בחצר מה שיש לו אין לו מציד כל מה שיש לו בחצר זו לחצר אחרת שבאותו המבוי אף על פי שערו גזר השם כב דלכ כדי שיציל מפני שאדם בהול על ממונו פקח גזו של יציל אל המזון שהוא צריך לו ותה שבת כם צריך להשתמש בהם גדים שיכול לבושן שנמצא מתיאש מן הכל ואינו בא ליידי כיבוי ולא ערבו ואם

לא ערבו א מזונו וכליו אינו מסין ווואי וואי וואי ו אבל קורה לאחרים שיצילו כא' ומה הוא מסיד עם זונו נפלה דל שבת מ מז שלו עודות הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה נפלה בשחרית מצילים ממנה מזון שתי עודות במנחה מצילים מזון סעודה אחת במ מצי בכלים הרבה או שהו ממל כלי ומצ מערה חוזר ממלא אותו שנייה או שאין מציל אלא מה שהוא צריך אבל אם מוציא כלי אחד הוצאה אחת א עלפי שיש כמה סעודות מותר כיצד מציל סל מני כיכרות אף על פי שיש בו

כמה סעודות עיגול של דבלה והחבית של יין אף לפי ש וכן אם פרסת תו בצבה שיכול להוציא הוציא מלאה בבת אחת מותר אמר לאחרים ב ואצלו לכן כל אחד ואחד מציל מזון שהוא צריך לו או כל אחד או כלי אחד שמחזיק אפילו דבר גדול וא ש מציל ואם לא רצה המציל לקח ו נותנו לבעליו מותר לו ניטול ממנו אחר שבת כר עמו ואין זה סכר שבת שהרי אין שם לא מלאכה ולא איסור שלה הוציאו אלה מקום מעורה כפה הציד פת נקייה אנו חוזר מציד בת שאינה

נקיה אבל אם הציד פת שאינה נקיה חוזר מציד פת נקיה מציא ביום הכיפורים מה שהוא צריך לשבת אם היה יום הכיפורים בערב שבת אבל נו מציא בשבת יום הכיפורים ואין צריך לומר ליום טוב ולא משבת זו לשבת הבאה מה הוא מסיל ללבשו לא יש כל מה שיכול ללבוש מה שיכול לטוב ומוציא חים ב צ כים כל אחד ואחד מתעטף בכליו ומוציא ו שלו כמו כמו המאכל שרי מנקר זוכין מותר להציל כל כתבי הקודש שיש בחצר לחצר אחר שבאותו המבוי ואף על פי שלא ערבו בלבד שיהי

מבוי שלוש מחצות ולכי אחד והוא שיהיו כתובים אשורי בלשון הקודש אם היו כתובים בכל לשון או בכתב אחר הם הציל אותם אפילו היה שם עירו בחול אסור לקות בהן אלא מנחן אותן במקום הטורף והם מתאבדים מעליהן היו כתובים בסם בסכ אף עלפי שנו כתב של קימה הן כתובים אשורים בלבד בלשון הקודש מצילים אותם הגיד ם ש ספרים שלמ שלמטה שבין פרשה לפרשה שבין דו לדו בתחילת הס הספר הם מצילים אותן אותן הברחות ו כמעין אף על פי שיש בהם אותיות של שם מעניינות ומעניינות הרבה של

תורה אם נציל פני דלקה וואו וואו וואו ספר תורה שיש בה ללקט 85 אותיות מתוך תיבות שלמות אפילו בכללן יגר שעדותה כן אם היה בו פרשה שאין בה 85 אותיות ויש בה זכרות כגון וי בסו אהרון מצילין אותו בפני הדלקה מציל תיק הספר עם הספר תיק התפילין התפילין א על פי שש בתוך מעות צ לקה בחצר יש חשמל סכנה זה זה מותרות כן היום ה זוהר דף תמט תרבי יוש מתיני אדוני אני אדוני עתיו לצדיקים עתיד לבוא אני השם עתיד פר מרשים עתיד לבוא כפושעים בי

כתיב אני השם וכתיב אני אמית ואחי אף על פי שאני במידת הרחמים ת הדין השם השם אלוהים זכ השם ו אלוהים רבי חיבין רב יהודה רבי שמעון ז חסידן נו שו אמר בהש נק קה מעופה בור דבקה לארב סטרין איך זה יכול להיות שיצא מעו ששוכן באש נבקה לארבע צדדים בשע ח אמר רבי שמעון עבד רבי שמעון אמר רבי עבד רבי שמעון קודש חול דבר במר רבי וכ רבי שמעון בירבי שמעון אמרך דש מש ב ההון עד כ שכתוב ב ומר אדמים ויאמר אדוני אל משה

סמים נמים ויאמר א ב י אמרתי הה ד דזו ועשית אותה כ לא צריך לא צריך זה מס ועשית כת פניר ביר עליו אהרון בבוקר בבוקר ארון ת רבנ ור קס 38 חמה מנה בכל יום מחם מכניס זר רתת בע יום הכיפורים כדי נקיים מסת דקה מן הדקה הסורי סיפורן חור קציה מל לי רם שמתם את הדבר הזה כ את העבודה הז הבוד הז ם מצידה שלושה כנ מנורה מצידה אחד שלושה כורה מצידה השני שלושה גבעים משוקדים חוים כ אחד כו פר כא ששת קנים הוצאים

מן המנורה ובמנהג משוקדים כ חה כפתור ח שני הקנים ממנה וכפתור ד שני הקנ ממנה כפור שני הקנים ממנה ששת הגנים וצ ממנה כתורם ו ח זה טהור זהב ור כ ת כל כ אד אדוני ו ניסך פנחס מ אחרון בחכמה תורת חסד על לשונה צופיה הליכות ב רבות בנות עשו חי נולה מפרי יד לשערים מעשה אדני צ עמנו צב שדם בח אדוני הושיע המלך גדו יך ל צוה אלי מלאכיך כל המכים השים עלינו כן עלו כל צוצי הקדושה שר בתוך הקליפות אין מקום קדוש בנו

שכתוב נתתי שלום בא חר כל הקהל הקדוש ג רק רגע רוצה לעשות שינוי קש תורתנו הקדושה נדר ג שנין אנחנו מחליפים שמה של נוי בת נתלי חיה ויקרא שמה נויה בת נתני חיה ואם נגזר איזה גזרה על נוי בת נתני חיה נויה בת נתני חיה לא נגזרה הגזרה והרי כבריה חדשה קטן שנולד כמו שהקדוש ברוך הוא ריפה את מרים מצלתה ואת חזקיהו מחוליו כן רפה נוה בת נתני חיה שמה מתקיים שמה בא לכן לכן אנחנו משנים מחליפים שמו של מרדכי בן תחייה מרדכי ישראל קראה שמו

מרדכי ישראל בחי נזר איזה גזרה המרדכי בן נתלי חיה מרדכי ישראל בן תלי חיה לא נגזר כבריה חדשה קטן ש שהסכימו בדין של מטה כך יסכימו בדין של מעלה כמו שהקדוש ברוך הוא ריפא את מרים מצרת חזק כן ירפא וישמור ו את מרדכי ישראל בן תחיה לשעות גדולות ות שמחה ושעה גדולה כן ירפה ושמור צור כל הקהל הקדוש השם מברך אותכם כל הברכות ישועות נחת שמחה הצלחה וישועות ברכות והצלחות ושיהיה לכולם הצלחה וישועה וכן ונעשה ככה אלול חזק בעזרת השם יהיה בעזרנו כן יהי רצון ונאמר