הדף היומי מסכת קידושין דף יז הילולת הבן איש חי הרב בניהו שמואלי שליט"א יג אלול תשפג

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יג באלול תש פג יום פטירת מורנו ורבנו הגאון הגדול מזכה הרבים הגדול ראש בני הגולה רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי זכותו יגן עלינו ועליכם אז הנה הימים הללו איך היה רבי יוסף חיים הולך להתבודד וזוכה ככה בכל ימיו לעבוד את השם בצורה מיוחדת שאין כמותה אז זה אומרים רבותינו אומר מה ההבדל בין בין תורה אמיתי לזה שמבלה את ימיו בשה פה אומר החפץ חיים אם ניקח למשל סבל ויש איזה אחד שלומד פרופסור לומד רפואה הסבל

עובד כל יום את העבודה שלו מקבל יומית בא לבית מבסוט יש לו כסף לקנות אוכל שמח אוכל כל יום ביומו אבל הלומד רפואה זה שרוצה להיות פרופסור אז הוא אין ו לא עובד אבל בכל זאת בן בינתיים הוא הוא עכשיו לומד מוסר נפש יומם ולילה בקושי אוכל אין לו מה לאכול לא מרוויח אבל עכשיו הוא סובל איזה חמש שנים אבל אחר כך הוא נהיה פרופסור אז הוא המשכורת והכל הולך יפה אז זה ההבדל אחר כמה שנים ה מרוויח מה שהסבל בחודש הוא מרוויח מה שהסבל הרוויח

כל החיים שלו אז אומר זה ההבדל בין בין תורה אמיתי שמשקיע זמנו לתורה בעולם הזה מתייגע אבל אחר כך בעולם הבא עין לא ראתה אבל הסבל מסכן אבל אתם יודעים מה שאמרו רבותינו אלה דברים שאדם מוכה פירותיהם בעולם הזה מי שהולך בדרך השם יש לו הכל העיקר שמור לו לעולם הבא אבל פה יש לו פירותיהם כל חד מז לו זה לא יעזור לאף אחד שום דבר לכן צריך אנחנו בימים הלל להכין את עצמנו בלימודים במידות טובות בהנהגות במצוות בתשובה לקראת יום הדין הגדול והנורא זה כבר

ממש עוד שבועיים למה צריך להכין חיילים פרקליטים לא יגיע לראש השנה ועדיין הדם עדיין האדם לא הכין את עצמו כמו שידוע כאשר המלך הולך למלחמה קודם כל שולח חיילים להכין את הדרך הולכים לפניו כדי לנצח את המלחמה אם ילך בלי הכנה יכול חס ושלום להפסיד את המלחמה אומר אותו דבר ראש השנה צריכים ללכת מוכנים שאדם עובד לא אמרו רבותינו מודה ועוזב ורוחם יש הלכה מודה בכנס פטור אבל קודם שבא אבל מתי קודם שבאו עדים אבל לאחר שבא ועדים לא איזה הודעה זאת לכן לפני ראש השנה

שבוא השטן והעיד עליו צריך להודות ללכת להתוודות להודות לקדוש ברוך הוא יום הדין הגדול והנורא כשבא יום הדין אז כבר זה לפני ב הקדוש ברך הוא מה אתם מדברים הוא כבר חזר על זה בתשובה הוא היה אצלי התחנן לפניי איך הוא קם לשליחות איך הוא שמר את עצמו כל יום ויום איך הוא עשה חשבון נפש הכין פרקליטים אז עיקר התשובה תחינה עכשיו לשוב בתשובה לאמר אי אבשי אומרי איך אומר דוד המלך הוציא ממסגר נפשי להודות את שמך אומר אומר במדרש האחד היה בידו איזה ציפור יפה

בתוך בתוך ידו נכנסו ציפור סגר עליה בכפו אומרים בני אדם הציפור הזאת יש ב כוח לעוף למעלה אומר אנו אם יש בכוחה שתעוף אומר לו טיפש נפתחת את הין תר שהיא עפה אבל אם אתה סוגר את היד איך היא תעוף אומר אותו דבר אדם טוען לא יכול לעשות תשובה אתה טמטם הוא טמטם את עצמו הוא שקוע בתוך אבלי העולם הזה בתוך התאוות תפתח את המסגר תפסיק מהתא תשליך את שרשרת התאווה מעל הנפש שלך ואז תראה איך אתה יכול להגיע בתשובה אבל כל זמן שאתה לקו בשרשראות

של כל מיני שטויות והבלים ואתה קשור עם האייפון איך אתה רוצה לעשות תשובה זה לא פשוט איך כתוב א כתוב אנחנו אומרים בראש השנה כי זוכר כל הנשכחות אתה כי אין שכין שיכה לפני כסא כבודך קשה אם זוכר כל הנשכחות אתה משמע שיש שכחה יש כל הנשכחות אחר כך הוא אומר כי אין שכה לפני כיסא כבודך אלא אומרים רבותינו אם האדם שוכח את החט חוכ שהוא חטא הקדוש ברוך הוא זוכר כל נשכחות זוכר אתה שכחת אני זוכר אבל אם האדם זוכר הקדוש ברוך הוא שוכח זה

תלוי בנו אם אנחנו זוכרים לעשות תשובה עכשיו זה הזמן אם הוא דן את עצמו אז לא דנים אותו מלמעלה שזה נכון לכן אומר אומר אדם צריך בכל ליבו יש מה הם עושים הם הולכים אומרים הם הולכים אצל הצדיק להתפלל הם הולכים להתפלל יש חזן טוב זה לא מספיק זה האדם אדם נגיד הוא הוא צריך להשיג כסף צריך לו לאכול לשתות גם לסמוך על ה תגיד מספיק הצדיק אוכל אתה בשביל מה לאכול הצדיק יש לו כסף אתה בשביל מה שיה לך כסף אדם צריך בעצמו לעשות זה

לא מספיק הולך לחזן טוב הולך זה אומר לא אדם צריך בעצמו היום זה פטירת הבן איש חי אז גם היום נקרא את התפילה הזאת של הבן איש חי של בני זה עוד מעט רק נגיד כמה דברים גם על הבן איש חי ואז נקרא את התפילה אז זה שאומר הבן איש חי הביא על זה משל אומר יום אחד השועל כן יום אחד השועל ראה את ה את החיות בצער בוכים מה קרה אמרו לו כעסנו את האריה הרבה היום המלך לא יודעים מה לעשות מפחדים הוא יכול לתת

עונש חמור אנחנו רוצים לפייס אותו מפחדים לגשת אמר להם השואל מה הבעייה בוא איתי אני אפיס אותו למה יש לי 300 שועלים משלי שועלים אני אגיד לו איזה משנים ויצחק יתפייס והכל יהיה בסדר התחילו ללכת כולם ביחד בשועל בראש פתאום בדרך עוצר אמר לו מה קרה אומר שכחתי קצת חצי שכחתי אומר לא חשוב גם החצי טוב זה הרבה הולכים עוד קצת שכחתי עוד כצת עוד 100 נשאר לי 100 עכשיו ד גם 100 טוב המשיך הגיע לפתח של המלך איפה נמצא זה האריה לפתח כבר המלך רואה

את כולם אומר תשמע אתה יודע שכחתי את הכל אני לא יכול לבוא איתכם להיכנס עכשיו עכשיו מה קורה הם צריכים להיכנס אני לא נכנס למה שכחתי אבל מי עכשיו ייגן עלינו מי ידבר מי יעשה אומר זה אדם שסומך על בחברו לא יצא כלום אדם לא יכול לסמוך על אף אחד צריך לסמוך על עצמו הפירוש סמוך גם לא אבל צריך לעשות תשובה להכין את עצמו במעשים טובים כל אחד תלוי במעשים שלו לילה סליחות לחזור בתשובה להשתדל זה זה העבודה עכשיו אז אני אגיד לכם איזה למשל רבי

יוסף חיים אתם יודעים רבי יוסף חיים הוא נולד בשנת ביום ב ביום ביום שני כז מנחם אב כך אומרים שנת תקצ ד קצד נפטר ביג אלול טרסת והוא היה בנו של רבי אליהו חיים אמרים עליו הרבי ודתיה אומר אם היה בא בזמן היה לו נשמה של תנאים לא סתם כבר ראו אותו כבר מ מקטנות שהיה פיקח גדול היה תלמיד חכם לומד לא עוזב אמא שלו היייתה אומרת לו רבי יוסף למה אתה גורם למה אתה מפריע בכותב שהמורה נותן לך פלק למה אומר לה אמא אני לא

מפריע אני עושה איזה קונדס קטן ואז אני יודע זה מרגיז את הרב ואז הוא נותן לי מכות אמת למה אתה רוצה שתן לך מקות אומר להוציא ממנו את כל האבק יש אבק של הנשמה של הסטרה אחלה קצת אני רוצה לנקות אותו אז הרבי כשהוא מרביט אז האבק כמו מנערים את המזרן נותנים לו מכות שיצא האבק אז הוא אומר שהיה קטן הרבי שלו שואל אותו מה זה הקדוש ברוך הוא אומר לאדם הראשון היקע מה הוא לא יודע איפה הוא אומר כן הוא אומר לו היק זה ראשי

תיבות אני יודע כל הנסתרות מה אתה בורח מפני יום אחד בקטנותו הוא התאמת עם אחותו מי מי יחזיק את הנר של ההבדלה אמר לו חכם הרב אביו אומר לו אחותך יותר קטנה ממך תן לה אבל אני מוכן לוותר לך בתנאי אחד אמר לו מה התנאי שתגיד לי למה עושים סדר יבנה יין בשמים נר הבדלה למה הסדר הזה אומר אבא אני אגיד לך יש בזה סוד מה אומר הסדר קודם כל זה הולך יין טועם הפה הפה אחר כך בשמים החותם אחר כך נר זה העיניים ואחר כך

הבדלה זה הדעת שק אותו אביב אמר לו מגיע לך להחזיק את הנר פנ פלאות איזה איזה כוחות איזה ילד ילד כבר היה מיוחד במינו ואותו ילד כבר זכה בשנת תריט נפטר אבי בגיל 48 הוא היה אז בגיל 26 ו בהפ פלאות היה כן הוא דרש ביום האחד הימים של פטירת אביב והיה קהל אדיר ושמעו את הדרשה שלו היו משתגעים עליו ואמרו נשיא אלוהים אתה בתוכנו באו משנת כתר זה היה הוא התחיל רבנו הישב בראש 50 שנה תמימות היה רב שלהם בבגדד אומר כל מה שהיה אומר

ככה היה נהיה פלא פלאות היה מבקש היו יודעים הסוחרים למשל אומר אני נתפלל בסידור חוקת עולם אז היה חוקת עולם לא היה בבגדד סידור אחד נשאר בחנות אומר לקחת טלית קטן של צמר רחלים כל המסוכרים ישר מכינים למה הם יודעים אם הרב יגיד מלה כולם לוקחים את זה זה היה משהו לא רגיל בעולם עד כדי כך שהרבנים שם אמרו אם היו שומעים לנביאים בימים ההם כמו שמים לרבי יוסף חיים לא היה נחרב בית המקדש פלא פלאות כשהיה בגיל 21 התכתב עם רבי חים פלצ'י הוא מפער

אותו חזק רבי חיים פלצ'י אומר חכם חן ר בריקה מזרע המלוכה דנו הדור חכם השלם הדיין המצוין מה משבח אותו כשהיה בגיל 21 רק פלא פלאות אתם יודעים גם כן הוא עשה תשובת הקנה פעם הממשלה פשתה להם על העסק של האחים שלו והוא אמר אם ככה קורה אין ייסורים בלי עוון אומר חייב לעשות איזה תשובה משהו מה עשה יש יש רבינו חוניה בן הקנה הוא קודם אדם שרוצה שיהיה ליבו חלל בקרבו כלומר שכבר לא תפטר מיצר הרע צריך לצום שש שנים תמימות רק בלילה לאכול בוכל

השנים האלה לא לשתות יין לא לאכול בשר לאכול זה קוניות כן ו וכך הוא עשה שב שנים בשביעי תצא לחופשי חינם כל מה שרואים זה תמונה אחת שצולמה בגיל 26 לחייו איזה אדור אני שאלתי את חכם יצחק כדורי איך הוא היה נראה בזקנותו אומר היה יוצא לו אש מהפנים אש כל כך היה יום אחד הוא אמר לי רבי יצחק כדורי שיש לו את האבנית שלו ואני נתן לי לראות אותו ושמתי אותו עליי גם כן אבל אתה יודע [מוזיקה] ש הוא עלה לארץ תרכט הוא בא לארץ

ישראל רבי יוסף חיים עם אחיו רבי יחזקאל אומר כשהגיע לארם צובה כל גדולי הדור שמה יצאו לקראתו גם בבגדד כשהגיע רם צובה גם עלה לפה איפ שהוא הלך לחברון בזה כל מקומות עשו לו כבוד גדול אבל ידוע בדרך ידוע בדרך בשבת שהלה לארץ ישראל אז בשבת הוא לא הולך הובת המלווה שלהם הגוי אמר לו אסור פה זה מקום לא טוב אמר להם אל תבלבל במוח הרב פה בשעה מהבוקר אומר אני שובט פה הכינו לרב את כל המקום עשו אוהל יפה והוא לקח איתו גם כן את

האופה של הלחמים שיהיה לו לחמים לשבת והכל לקח איתו והכינו ל שם את הטבית ואת הסילון הזה הדגים המיוחדים הכל ושבת שמה איזה שירי שבת איזה אומר שבאו שודדים היו מסתכלים בוחרים אומר היה בא אריה אחד סתכל ברח זה כשראה את זה התחבא בצד ה בא נפל על רגליים של ה כן נפל על הרגליים של הרב זה היה ראש השודדים אומר אני מכיר את הרב מזמן אומר פעם היה לי דין תורה עם איזה אחד ו והפסדתי בדין תורה הפסדתי בזה ואז אחרי שהלכו כולם למחורת קרא

לי הרב אומר אני יודע שאתה קשה לך עם הכסף שילם לי כל הכסף של דין תורה אומר אתה הפסדת אבל אני אתן לך משמה הלך הרב הגיע לפה הלך לשטח על קבר רשבי שמה שמה חיבר את השיר ואמרתם כחי זה האיש אלוקים קדוש הוא פלא פלאות תפשט בכל עם ישראל גם ה הוא כותב בעצמו הייתי על קבר בניהו בניו ידע ונתגלה לישם סודות גדולים ולכן הספרים הוא קרא את כולם בן איש חי רב פעלים בן היהו בן יהוידע בן יש כל הספרים יש לו הכל השם

בן היהו תראה איזה אומר שמה זה ידוע שרב הארי אמר כשעושים ייחודים על כבר בניהו מתגלה דברים גדולים וגם אם לא עושה שם כל כל כל דבר שרוצים להעלות אותו לעולם העליון איזה תפילה איזה בקשה איזה איחוד אם נשמת בניה ובינו ידע אם הכוח שלו מעלים ככה הרב אומר אז הוא היה שמה אומר נתגלה לו סודות גדולים שאין כמותם ולכן כל הספרים הרבה מהספרים קרא על שם בניה ובן יודע הגיע הבן של הנכד שלו רבי דוד חיים הגיע פה לא ארץ ישראל אז פה ה היה

רבי יוסף ולטוך יהודי שהייתי לומד איתו הרבה אז הייתי איתו בחור בערך בגיל לפני גיל 19 קצת אז אמר לי אתה רוצה לבוא איתי אני הולך היום לרבי דוד חיים אמרו בטח אז הגענו אצלו אז רבי דוד חיים שואל אותו מי זה אומר זה התלמיד שלי הוא אומר לו אומר לו מה קוראים לו שואל אותי הרב מה קוראים לך אמרתי לו בני איהו אומר למה מה העניין בני איהו קראו לך זה לא היום לא קוראים כל כך בני יהו אמרתי לו אבא שלי היה על קבר

ביניהם ובינו ידע וביקש שיהיה לו בן אמר אם יהיה לו בן כי קרא לו בני יהו אז קראו לי בניו אומר לא לא מספיק צריך לקרוא לך גם הו ידע אמרתי לו לא יודע ככה קראו לי אומר לו אומר אני אעשה איזה תיקון אמרתי לו טוב תעשה תיקון אומר מה התיקון אומר אתה התחתנת אמרתי לו לא אתה רוצה להתחתן עכשיו אמרתי לו כן היה היה חודש אלול היה יג באלול היום כמו היום אומר לי אני אברך אותך ואתה תתחתן ויהיה לך בן ותקרא לו אבל בתני

שתקרא לו ידע אמרתי לו בסדר אתה מוכן אמר לי כן וכך היה ישבתי על ידו אמרתי שב היה לו שמה שפה הוא ישב עליה היה מראה מ אח השם נבש גלימה יפה ושם את הידיים שלו עליי 10 דקות רך אותי בלי גוזמה 10 דקות ברך אמר עכשיו תדע לך מה שאמרתי לך כך יהיה אתה לפני שתתחתן יהיה לך בית והיה לי ככה היה לי בית ב מפתח פלא פלאות ות תתחתן יהיה לך בן זכר קודם תקרא לו יידע אתה לא בסדר ככ היה בחורף הזה זה

היה יג בחורף לאחריו זהו חתנת וכל הרבנים היו באירוסים בכל אז העיקר תראה אז אני אמרתי לו ראיתי שחכם דוד חיים דווקא מתייחס אליי קצת אז אמרתי לו שאלתי אותו יש לכבודו את הכנים של הבן איש חי אומר כן יש לי אמרתי לו יכול להראות לי אני מעניין אותי אומר כן אומר לבת שלו תוציאי מהארון הוציא לי מהארון ככה קמו מפה למטה גביע ומגש וכוסות קטנים היה גביע עליו שמות הקודש אני לקחתי דף תקת את השמות אז אז אני אומר ל אני יכול לשתות בזה אומר

לו אבל הוא ראה שאני קצת כאב לי אומר אני אמלא לך בו סוכריות ואני אשפוך לך לייד ו טוב בסדר כן ראית רבי יוסף חי אז הוא היה בקבר בניהו ושמה התגלה לו סודות גדולים והיה בצ רבי שמעון בר יוחי גם כן דברים לא רגילים הוא זכה משהו אחר כך הוא בא לפה הוא הלך לקבר ר לבית של רבי אליהו מני היה בירושלים נפגש עם הירא רבי ידר בלבו אפיה וההלך לחברון בדרך אמרו לו שהיר קורא לו אבל הוא לא יכל לחזור עד שהוא חזר מחברון

נפטר הירי פד פלאות ראש הישיבה סיפר לנו רבי יהודה צדקה הוא אמר לנו דרך אגב הוא בא יום אחד ראש הישיבה רבי צדקא לא הרגיש טוב אבל אף אחד לא ידע הוא בא בחלום לרבי יהושע שרבני אומר לו באמצע הלילה קום תתפלל לחכם יהודה לא מרגיש טוב כן הלך מיד פתח את האחד בבית הכנסת עשה תפילות מחיות בבוקר הוא בא ל להורים שלו של חמוד צדקה אומר תגידו לי מה קורה עם רבי יהודה הוא היה נשוי כבר אומר אומר אני לא אומרים לא יודעים מה הכל

בסדר לא אמר להם כלום אחרי זה רביד הצדק היה גר באותו בניין לקחו אותו לבית חולים למה נהיה לו דלקת חריפה ביד חז ואז עכשיו אומ עכשיו הוא מרגיש טוב אז אמא שלו הייתה בוכה אומר כשבני איך ידעת אומר בא אלי רבי יוסף חיים בחלון אמר לי חכמ ודה לא מרגיש טוב צריך להתפלל עליו שירגיש טוב גם חב עובדיה מספר איך בא אליו רבי יוסף חיים בחלום אמר לו תמשיך לחזקות הרבים תמשיך זה אוהבים את זה בשמיים אוששה אמר לנו שהיה פה ילד אחד הוא חי

עדיין הילד הזה הוא עכשיו גר בנתניה אשכנזי ש היה מדבר כן היה אומר כל ההלכות הוא יודע כל השס כל ההלכות ילד בגיל ארב כן אז ראש הישיבה רצה לראות אם הוא יודע מה כתוב בבן איש חי גם בן איש חי אמר אז היה אומר ראש הישיבה מכאן שבשמיים מלמדים לומדים בן אש חי תורה הזאת כן פלא טוב זכינו זכות רבי יוסף חיים יגן על כל הקהל יש הרבה הרבה מה נדבר אין כמו רבי א בוא נגיד את התפילה של רבי יוסף חיים על חודש אלול

יש לכם דף יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו לאבותינו שתעשה למען שמך גדול במילואו שעולה מספר שג למען שם הקדוש אק במילואו שעולה מספר קסה הרמוזים באותות אלול שתשפיע לנו הערה בשפע טובה וברכה וחיים ושלום מ1 מקורות של 1 קונ דנה דעתה קדישה אשרם מתגלים באבא ואמא במקום המק של המוח שלהם בכל ימי החודש הזה שהוא חודש אלול אנא אדוני הנותן בים דרך דרך נחני בדרך אמת והודיע את הדרך הטוב אשר אלך בה ואת המעשר אשר אשה לעבודתך וסקיל בדרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך הקודש

תפוס עלינו סוכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך עזרנו אלוש דבר כבוד שמך וסינו כפר חותנו למען שמך תודיעני אור החיים שובע שמחות את פניך נעימות במינך נצח יש פה מנצח נכון יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו לאבותינו שמשך שפע טובה ברכה חיים טובים וקני וכן חסד ורחמים וגאולה וישועה ופרנסה טובה וכלכלה רבח והצלה מ שמך הגדול במילואו מ שמך הקדוש במילואו שעולה מספר דרך לנו אנחנו עבדיך נקבל השפע הטוב לגופנו נפשנו מש משני שמות הקדושים במלואם שעולים מספר דרך אנה אדוני למ זכות עבדך אליהו הנבי זכר

לטוב שעולה מספר שמו במילואו א' ל י כו כמספר דרך מהן יסוד הקדוש הנקרא יוסף מהני אורות המוען הנקראים חיים שעול מספר דרך תשפיע עלנו שלום וחנינה בטובה וברכה וחן וחסד ורח והשרה ותמלא ידינו מברכותיך מעושר מתנו דתך חוננו מתך חוכמה בינה ודעת חיינו חיים ארוכים טובים ומתוקנים תשפע לנו שפע חוכמה בינה ודעת שפע טובה חה וחיים טובים בשלום שב פרנסה טובה וכלכלה והצלחה למען הוד אריך אנפין והדר מלך השמיני שאולים מספר דרך תראה יש נר תביא נר אחד אנה אדוני נמע הבטח שהבטחת לאברהם הובך

שאמרת לו אנוכי מרן לך אשר עולה מספר אותיות הבטחה זו מספר דלך תשפיע לנו אנחנו עבדיך שפע גאולה ע ח שפע חסד חקור השפע שח שאמרת אנוכי מגן לך ימשך שפע לנו אנחנו עבדך תה אד מגן בעדי כבוד ושי אך לעולם דךר חונני אדוני כדך קר כל היום ני א עני ו שמך קדושים שבעה שמות הב שני שמות אק שלים מספר דרך משך לנו שפע ברכה וחיים שלום חן וחסד ורחמים וחק וחנינה שבעה שמות הביה שני שמות אק ו שמ קדושים שהם שם הווייה אדנות בשם

אדנות הוויה שעולה מספר דרך שיהיה ישועה גדולה הנה בבקשה כן כן ג אולי יש יש לכם אש למי יש אש הנה יש לו יש לו תיקח את זה תיקח את זה לש רק אני אדליק ר תהיה בריא אש אש תביא אש כן אז זה נסה לכבוד מורנו ורבנו רבי יוסף חיים בן מזל טוב זכותו יגן על כל הקהל שאיתנו עמנואל בן יפה הלו ישועה יצחק בן שמחה יצחק בן שמחה יהודה בן מזלי תרחם החים ובים אמן שופטים חמון ור לא לדבר אנחנו יז פרק יז התורה

של הרב מהש התורה שהרב מלמד בש הלוואי של אותי לפ שנה זכית לראות אתה רואה מה זה ויהי אשמר אפרים ושמו מ מכי הוא ויאמר לאמו אלף ומא כסף אשר לקח לך ואת הלית דברה אמרת באוזני הנ הכסף איתי אני לקחתי ותאמר אמו ברוך בני לדוני אומר את קיללת גנב אמא וגם אמרת באוזניי את הקללה אמא אני לקחתי אמר לו ברוך בני אם אתה מודה ועוזב ברוך אתה בני להשם הקללות שקיללתי לא יכולו עליך וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף

לאדוני מידי לבני לעשות פסל ומסך ואת אשיבנו לך באותו גנוב אמרתי נתנם ליד בני לעשות פסל השם יצילנו ואתה הנה זה בא לך וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מ כזה בתת לצורף ויעשו פסל ומסכה וי בבת מכי הו והאיש מכ לו בת אלוהים ויעש טרפים וימלא את יד אחד מבניו וילו לכה יש לו שמה בית של עבודה זרה השם יצילנו בימים האמן מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה וינער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לויי והוא גר שם ויילך האיש מעיר בית לחם יהודה לרו

ב אשר ימע הר אפרים עד בית מיכ לעשות דרכו ויאמר לו מיכל מאין תבוא ויאמר אליו לביא אנוכי מבת לחם יהודה ואנוכי הולך לגו באשר אמצא ויאמר לו ויאמר לו מכ שב עדיב כהן ואנוכי תן לך עשרת כסף לימים ערך בגדים ומ יך וילך ויילך הלבי וי ויי וי י הלך אחר עצתו ויל לבי לשבת את האיש וינע לו כאחד מבניו וימלא מך את יד הנבי ויהי לו הנע לכוהן והוא ויהי בבית מיכ ויאמר מכא אתה ידעתי כטיב אדוני לי כי היה לי הלבי לכהן יחח

זה פסל מיכה הזה וי וי אמן ש ח ר משניות אנחנו מסכת תענית נשמ אותיות נשמה אמת גם אותיות השמן לא השמן השמן שמן בתורה משנה אנחנו פרק א מנ ז עברו אלו השבע תעניות ולא נענו לא גוזרים תעניות על הציבור אלא ממעטים במשא ומתן ובבניין ונטיעה דווקא דבר של שמחה באירוסין ובנישואין בשאלת שלום בן אדם לחברו כבני אדם הניזוק היחידים חוזרים ומטענים עד שיצא ניסן יצא ניסן ירדו גשמים סימן כללה וואי וואי ווא שנאמר הלו קצי חטים היום נקרא אל השם יתן קולות ומטר זה

לא פרק שני משנה א' סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר למה הם אומרים זעק בצנעה לא נענינו נזעק בפרסה ונותנים אפר מקלה על גבי התיבה זה אפר מקה פירושו אפר של שרפה למה כתוב בכל צרתם לא צר ובראש הנשיא ובראש בית דין אף בית דין כל אחד ואחד נותן בראשו הזקן שבהם אומר להם דברי כיבושין כלומר דברי מוסר להחזירם למוטב אחנו לא נאמר באנשי נו יר אלוהים אתכם טענתם אלא ביר אלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה העיקר זה המעשה ובקבלה אומר וקרעו

לבבכם על בגדיכם העיקר לקרוע את הלב לא את הבגדים הגענו משנה ב תפילת בית המדרש שת אדוני תמיד כני במות לשם איחוד קדש כי אותיות כותם כ ישראל אנחנו באים לקיים את הס שלימוד תורה כמו שמ כתוב גת ביומ לילה תורה נשמ כדי לקשר שש למעלה דם העליון י רצ במ וא בלימודי תור ך העומדים בבית אדוני בכם קודש ברכו את אדני שמיים וארץ היום אנחנו עזרת השם מסכת קידושין דף יז עמוד א למעלה בראש העמוד כן זה לא ממש בראש העמוד זה בנקודתיים 2 4

6 8 10 12 שורות מלמעלה כמה מעניקים לו כתוב בתורה העניק תעניק מי שעובד עבד שעובד אצלך עבד עברי שעובד אצלך שהוא נמצא אצלך בשש שנים יוצא בחירות כתוב בתורה כשיצא מאמך לא יצא בחינם אלא לא תשלחנו אלא העניק תעניק נו מצאנך מגורך ומעקב צאן כבשים עזים גורני זה הגורן זה החיטה קוך זה הענבים בוא נראה כמה מעניקים לו טוב כמה העניק תעניק לא אבל כמה אומר אומר חמש סלעים מכל מין ומין שאין 15 סלעים ש תחשוב חמש סלעים מ מכל המינים ביחד כן אומר חמש

סלעים מכל מין ומין כמו פדיון הבן חמש סלעים מכל מין ומין תן לו מצאן חמש סלעים מגורן חמש סלעים מהיקב חמש סלעים מכל בן ממין תן לו חמש סלעים ביחד זה 15 סלעים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר 30 כי 30 של עבד מעניקים הנו בשובי של 30 סלעים כמו ש 30 של עבד עבד מה זה 30 של עבד עם שור מועד הרג עבד כנעני משלם בעל השור לבעל העבד 30 שקלים כך כתוב בתורה רבי שמעון אומר 50 כ50 ש בערכין מעניקים לו 50 סלעים כמו

יש בתורה כתוב על עניין הערכים אדם שאמר רקי עליי אז כתוב איזה סכום צריך לתת לפי הגיל מבין 20 עד בין 60 ערכו 50 ש שקלים אז אומר המרמור יש רשי 30 של עבד מכל מין ומין מצוך ומגרנך ומעקב שווה חמש דעים מכל אחד שהם טו סלעים כמ פריך מענן כ3 של עבד נזק שור נזק שור מועד נזק נזק כי 30 של עבד נזק שור מועד שהרג את העבד קמה יליף טעמה 50 של ערכין הוא ערך גדול ש בערכין על אמר מו חמש סלעים מכל מן

ומין שהם 15 סלעים דברי רבי מאיר הגמר מקשה לרבי מאיר מניינה אתה לאשמעינן אכן אז להצלחת לא אמרנו להצלחת ה ראובן בן רבקה ראובן בן רבקה ללו נשמת אביו שמואל בן גוהר שמואל בן גוה ילוי נשמת וגם ילוי נשמת מושה מוסא בן אסתר סבא של יונתן יוסף בן רבקה כן היום הנציב של יום זה אבי חי הצלחת אבי חי כליפה בן רבקה אורה ומושי שלום נועם בן רבקה אורה לאינו נשמת תנה בת זנ בויה ודניאל נוכלי נשמת יהודה בן עובדיה מזל כן שכחתי לומר בהתחלה אז

כן אמר מור חמש סלעים מכל מין ומין שהם 15 סלעים דברי רבי מאיר ורבי מאיר מננ אתה לאשמעינן מה הוא באמה ללמד אותי חשבון חמ וחמ וח 155 גם יצחק יודע גם יצחק יודע שזה 15 אקמ שמלן מבצרו י מנינה צר לחד מ פ לחד מ אומר העיקר בא להשמיע לי שלא יפחות מהענק בסכום של 15 סלעים ואם פחט ממין אחד יוסיף ממין שכנגדו לא נורא אפשר שגע שנקרא אפ קשנ חי תנ שן 15 דלא כפית אלא הנינה דתו סלעים אבל חמש מכל מין ומין לא

כפית בציר י פי דן ב מה תעמ דרבי מאיר ש 155 סלעים יליף רקם רקם מבכור גזרה שווה כתוב בהענקה להעניק לו העניק תעניק לו לא תשלחנו רקם פה כתוב רקם בבכור נאמר כל כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני רקם מה לאלן חמש סלעים בבכור יוקן חמש סלעים אז הגמרא שואלת טוב נכון כמו חמש כור חמש סלעים ואמה חמש סלעים מכוו למה מכל מין ומין אולי הכל ויחד חמ נעים אכתם לבסוף כתכ אמרת אזת כתיב כם ברשע אז שדה רקם הצון רקם הגורן רקם היקב

יפה אומר אם היה כתוב רקם שניק תעניק לו מצוך ך קך ואז כתוב צ ש ר קם אז הינו אומרים כתכ אמרת מכולם ביחד יתן שוב חמש סלעים אבל אשתה לכתיב רקם ברשע לפי שהתורה מפרטת את שלושת המינים וקודם כל אמרה אמרה רקם לא תשלחנו רקם אלא הענק תעניק לו לא תשלחנו רקם הענק תעניק לו אז לכן שדר רקם הצאן זה הרקם שבתחילה הטל אותו על הצאן שדה רקם הגורן ושדה רקם היקב לכן מעניקים לו מכל מין שוי חמש סלעים כלומר מה שכתוב ולא תשלחנו רקם

זהזה מתייחס לפירוד של אחריו כאילו כתוב לא תשלחנו רקם אלא תעניק לו מצוך ועוד הפעם לא תשלחנו רקם אלא הענק תעניק לו מקוך ומגרנך לא תשלחנו רקם עעל כל אחד כתוב לא תשלחנו רקם כאילו כך כתוב הגמרא שואלת מני נפרם רקם מעולת ראיה שמה גם כתוב ולא יראו פני רקם למה אתה מכביד עליו שמה זה העלת ראייה שתי כסף ן כן ה ש שתי כסף תוספות אומר כל שהו כתוב שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני כל זכר צריך להתראות צריך להביא או עולה פחותה

שהי לא פחותה משוי שתי כסף זה מחלוקת אתמר זה מחלוקת או שת הכסף או כל שהוכן ש אמר כרה אז וגמרנו יש שתי כסף גמרנו מה חמש חמש חמש זה כ גיד חמש פעמים עין הרע כזה אתה יודע למה מגור נך תעשה חמסה מי קריא לך תעשה חמסה זה ישמור אותו אה ישמור אותו אמר כרה אשר ברכך על שם אלוהיך ענק תעניק לו השם ברכך רוש הפסוק בוט הענקה ביותר לפי הברכה נתן לך ברכה איתו איזה ברכה הביא לך תתן ציא אבו קמונה רבי יהודה אומר

30 כ30 של עבד מה התעמ דרבי יהודה יליף נתינה נתינה מעבד כתוב אשר ברך השם אלוהיך תתתן לא בשור מועד שנגח אבת כנעני כתוב כסף 30 כסף ש לאדוניו מה לאלן 30 אבק 30 הגמר שואלת ו נתינה נתינה מערכן מה להלן 50 אף כאן 50 כתוב ונתן את ערכך ביום ההוא קודש להשם גם שם כתוב בנתן תלמד משם נתינה נתינה מה להלן 50 שקלים גם כאן 50 שקלים גמרא משיבה חדה קודם כל שני טעמים שלו חדה תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועד תפסת אי אפשר ללמוד

ועוד עבד מעבד אבל אל מליף דבר ראשון תדע לך כשיש לך ללמוד לימוד ותתפוס את המועט לא תתפוס את הגדול כי אדם כבד עליו לכן תפסת מרובה תפסת לא לא תפסת תפסת מועד תפסת כלומר איפה שאתה רואה ש דרכים אחד תופס מרובה אחד תופס מועט יותר טוב לפוס את המועט למה אם מגיע לך יותר תנו לך ביד עוד אבל אם לא מגיע לך תפסת יותר מדי קחו לך יקחו לך מהיד אחר כך לא יפה אותו דבר שאדם הולך לאיזה בית מדרש הוא חושב את עצמו רבן

גדול אז הוא אז הוא רוצה לשבת במזרח אתה מבין לא אפילו שהוא רבן באמת גדול לא ילך ישב איפה כל הרבנים ישב רגיל אם רצו אותו יקראו לו ילך אבל אבל ילך ישב שמה ואחר כך יכסו עליו יורידו אותו לא יפה צריך לדעת יהיה פקח בכל דבר זה כך בחתונה בזה לא תשב אפילו אתה אדם מכובד אפילו אתה הסבא הגדול שב רגיל תמין תפוס את הקצה בצד עיה קראו לך כבדו אותך לא קראו לך לא קראו לך עוד בעוד עבד מעבד אבל עדיף ללמוד גזירה של

הענקת עבד דברי מנזקי עב דברי זה אותו עניין לא ערכך רבי שמעון אומר 50 50 ש בערכין מה התמ רבי שמעון גמר נתינה ניתנה מערכן מה לנן 50 אבקן 50 ומה כפחות שבעל הכין למה תפסת את ה50 מגיל 20 עד גיל 50 הפחות ש בערכין עד שלושה שלושה שקלים כן אותו דבר אומר ללא אשר ברכה אדוני אלוהיך אתה לא יכול פחות נ נתינה נתינה מעבד מ 30 אבק 30 למה אתה קחת אומר אחד אד תפסת מרובה לא תפסת אז זה המשך השאלה אמרנו על זה שני

טעמים שיותר טובות מעבד אחד תפסת מרוב לא תפסת ועוד עבד מעבד מליב כל זה שאלה רבי שמעון אומר רבי שמעון מיכה מיכה גם אדוני לא למדתי נתינה נתינה אתה חושב שלמדתי נתינה נתינה אני למדתי מיכ מיכה לא המכה של הנביא שלמדנו היום מחייהו אלא מכה מכה כתוב בעבד שמכר את עצמו וכי ימוך אחיך ונמכר לך לגבי הלכים כתוב אמך הו מערכך ולכן דרשתי מך מך וכמו שמה זה 50 גם פה 50 שמעון רשי תיבות שמעלה אומר 50 נו איפה כתוב פה מיכה כי ימוך כי ימוך

זה בא ממחה לא מנבי לא מ כן בשלמה רבי מאיר הנו רתיב צון גן גורן וקב לכן כתוב שלושה מינים צון גרן וקב למה תתן מכל אחד חמש ביחד שלחים א רבי יהודה ורבי שמעון הצ גורן ויקב למה לי הרי מאשר ברך השם אלוהיך אפשר להעניק לו מכל הדברים אתה יכול להעניק לו מכל המינים מכל האוכלים מכל הדברים אומר לו הי מבעלך דתני יכול ו יהו מעניקים ו אלא מצו גורן ויקב מני לרבות כל דבר או דברים אתה אמוד לומר אשר הוא רוצה מנגו מני לרבות

כל דבר את אמוד לומר אשר ברכך השם אלוהיך אם כן מה אתמו לומר צון גורן ועקב למה צריך לפרט לומר לך צון גורן ועקב מיוחדים שישנם בכלל צון גורן וקב שמיוחדים שישנם בכלל ברכה יש בם דברים ברכה שגדלים מתרבים הלכל שישנם בכלל ברכה יצו כספים שהם דוממים הם לא גדלים רק אצל הצדקה זה גדל אם עשית צדקה זרעו לכם לצדקה ככה זה דומם אותו דבר בגדים יצאו כספים כלומר אל תיתן לו אל לא תעניק לו כסף זה דו זה לא גודל תן לו דבר של ברכה

ולרבי מאיר לא יכול לתת לו גם דבר של ברכה אתה מתרץ לרבי יהודה לרבי מאיר מה צון גורן ועקב דווקא הלאה מה אתמ לומר צ לומר לך מה צו גרים מיוחדים שיש בכלל ברכה שם דברים שיש בהם ברכה אף כ שישנן בכלל ברכה אפשר להעניק יצאו כספים שהם דוממים לא גדלים דברי רבי שמעון רבי אלעזר בן יעקב אומר יצו פרדות פרדות הם לא פרות ורבות פרידה לא שווה כלום לא מולי לא יד סופר לדות ורבי שמעון אומר רבי שמעון לא צריך לא רוצה לומר כמו רבי

אליעזר למה פרדות מה שבכל מגופו נכון הם לו פרות ורבות אבל אתה יכול לתת להם אוכל שמנות לפטם א בגודל היה אח שוקל 50 קילו הפרדה עכשיו ניתה 200 קילו חצי גדול אז הג ורבי אליעזר בן יעקב מה יענה אומר כספים עבית בוסקה דאי כספים פרה ורבה עושה בהם עסקים נהיה הרבה כסף וצריכה למה צריך לשמע לי שלוש מינים לא הה מספיק לכתוב מין אחד כתב חמצ חיים אבל גד קרקע לא מעניקים לו כתב רחמנה גורן גידו קרקעי כתב גורמ גידו קרקעיים בעלי חיים לא כתב

רחמנה קב למלי תהפוך דף ציון משה למור למעוטי כספים כלומר לרבי שמעון למעד כסף למור למעוטי פרדות א כ למה למה כספים הרב כספים משתבחים בעסקה עוד הבנת כתוב לא כתוב זה זר יצחק בארץ הימצא בשנה ה מעל שערים ששם רך את יצחק איזה איזה יופי עד כדי כך שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כל הטוב שיש לאבימלך לא מה אז זה זהב פרדותיו אתה רואה הפרדות פרדות נכון שהם לא פרים ורבים אבל הםם הם אוכלים הרבה ויש להם זבל וגם ה הבית הבטן שלהם

מלא זה פרדותיו של יצחק הלאה למה למור למעות כספים תנו רבנן אשר ברכך השם אלוהיך יכו תברך הבית בגללו מעניקים לו לא נתברך הבית בגללו אין מעניקים לו כמו יוסף ויברכני השם בגללך אני חשתי זה יעקב ויברכני השם בגללך בגלל כן דווקא ענק תעניק לו אשר ברכך השם אלוהיך תיתן לו אז אם ברכך שם אך תיתן לו אם לא לא תיתן לו אז מעניקים לו לאברך הבית בגלל אן מעניקים לו אמר העניק תעניק מכל מקום כפול העניק תעניק למה כפרת לשון שבין אם נדבר ך הבית

לא נדבר ך הבית מכל מקום תעניק לו כפו בס אם כן מה תמוד לומר אשר ברכך הכל לפי ברכה תן לו אם ברך הבית הרבה תוסיף לו שעור הענקה יפה יה שמח רבי אליעזר בן עזריה אומר דברים ככתבן תברך הבית בגללו מעניקים לו לא דברך הבית אין מעניקים לו אם כן מה תמוד לומר העניק תעניק דיברה תורה לשו בני אדם דווקא אם תברך הוא אומר בני אדם זה ענק מה זה ענק תעניק זה הלשון שלך אומר לשון בני אדם תעניק תעניק אמר מור עבד דברי עובד

את הבן תנו רבנן עב דברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת כלומר עבד דברי מת האדון שלו אז הוא ויש לו בן נשאר שש שנים עוד מוד נשאר עוד שנתיים עובד עובר בירושה לבנים עד שגברו את השש שנים יובן ואינו עובד את הבת אם אין לדול בנים הוא לא עוב בירושה לבן לבת א זה בגלל צניעות זה בת לא לא מקבלת לא יורשת מה לא צך גם אח שלו לא יורש גם אח ירושה אין פה נח של האבא כן אין בנים האח לא קבל הגמרא

תגיד עכשיו אמר מדברי עובד את הבן ואין עובדת הבת אמה עבריה אין ה עובדת לא את הבן ולא את הבת הנרצע והנמכר לא עובד כוכבים אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אמר מור אב דבריו את הבן בנו עובד את הבת מננ מילה מאפה למדנו רבנ עבדך שש שנים לא כתוב ועבד אלא ועבדך למעד זה בא למעד שהעבד יעבוד לך דווקא לך ולא ליורש מה זה יורש שאר היורשים כמו נגיד אחיו הבת האח אתה אומר לך ולא ליורש או אין לך ולא לבן כשהוא אומר

שש שנים יעבוד לא כתוב עבדך שש שנים יעבוד הרי לבן אמול שעובר ובר בירושה לבן אמה אני מקיים ועבדך שש שנים לך ולא ליורש זה בלעת כבר שהבן מקבל כתוב עכשיו זה בא להגיד לך לך ולא ליורש מה ראית רבדי מה ראית לרבות את הבן להוציא את האח הוא אחד משאר יורשים למה לא להפך מרב הבן שקק תחת יעדה אם אמה עבריה מיעד אותה קחת אותה לאישה וכן נ שדה אחוזה כניה שדה אחוזה שהקדיש אביו אם כנאה בנו מגז לא יוצאת ממנו בבד להתחלק לכהנים אז

לכן מסתבר שגם עניין ירושת ד יקום הבן תחת אביו אדרבה מרבני תר שכן קם תחת אביב ליבום הוא נוסא את אשת אחים שנפטר בלא בנים מקים שם לאחיד כלום יש יבום במקום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן אה יש בן אין יבום הבן יותר חשוב לכן רבני הבן יפה אלא טעמה יקה הפרכה דווקא בגלל שעליו אכי א עדיף טיפו דח רת חדה אז כל הטעם דווקא בגלל שהייתה לנו פריחה כלום ישיבו א מקום שיש בן אז לכן אנחנו מעדיפים את הבן ולא את האח משמע

לא היה פרחה אח עדיף למה ציפוק לבן עדיף ח רד פן מצינו שני דברים קם תחת אביוז אחוז כן ואחדה בא רק דבר אחד אומר דבר בן שד אחוזה מה מה אח אחד מה שני דבר בכן לא הבנתי מה השניים בבן יעוד חוזה לא יהוד יוד יעוד כן יוד עוד פה שתיים פה אחק פרה ליו אכי עדיף פודר בבן מצינו שני דברים שהוא קם תחתי מה גם נסד אחוזה וגם יעוד ואח ואח חדה ח מצינו רק דבר אחד שוקם תחת הביב ום אומר לו בשדה החוזק

נמה מהי פרחה ודק נפק לטנה כלום ישיבו אל מקום שאיין בן לכן הבן יש שיתרון אז באח מצינו רק דבר אחד מה מתרצת בלי פריחה זו לא היינו מוצאים בבן שני דברים שהוא קם תחת אביב אבל כיוון שבשדה אחוזה לא כתוב בפורש שהבן קם תחת הביב ולא האח אלא גם יש ריבוי ומעות אומרים שמעדיפים לרבות הבן או וקמת תבי ליעדה אז שואלים אולי נרבה אז את האח שהוא קם ליבום וגם שמה בגלל הפרחה למדנו כלום יש יבום אלא ממקום שאין בן לכן ביבום אין אין לאח

יתרון עליו אין ‏ja כן אמה עבריה המחייה אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת מננ מילה אמ עבריה לא עובדת לא את הבן ולא את הבת מאיפה לומדים אמר רבי פדה אמר קרא כתוב בתורה ולקחת ולקחת את המרצע ונתתה באוזנו בדלת ו והיה לך עבד וליו ואף לאמתך תעשה כן קישה כתוב לנרצח מה נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אבל מה עבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת ו והי לאמתך תעשה כן לאחי ד אתה מה שכתוב ואף

לאמתך תעשה כן שלא עובדת ללא את ה המבער כד תניה ואף לאמתך תעשה כן להעניק אתה רואה למת שנותנים להמי הענקה כשהיא יוצאת הפוסקים הקודמים הפסוקים הקודמים העניק תעניק לו מגורך גבך וכולי אומר אתה אומר להעניק נו אלא רציעה מי אמר זה בדיוק מדובר עליה כשהוא אומר ואם יאמר העבד לא מה עבריה אם אמ יאמר העבד אהבתי אז שמה דורשים העבד דרשנו ולא אמה העבריה אין בדין רציעה הרי רציעה אמור שהיא לא באמה למה העבד המה אני מקיים אפ לאמתך תעשה כן להעניק אז איך אומר

רב שברב פדל שהפסוק בא להכיש שמה יה ל נרצע שלא עובדת לא את הבן ולא את האח ואת הבת אומר עדיין אם כן נכתוב קרה לאמתך כן מה תעשה שמת מינ תרת שגם נרצעת וגם לא עובד את הבן ולא את שמעניקים למה עבריה נותנים להענקה גם וגם לא עובד את הבן ב נרצע ונמכר לעובד כוכבים אינו עובד לא את הבן ולא את הבת נרצע כתיב איפה לומדים למה נרצע לא עובר בירושה נכת ורצע אדוני אתרצה עבדו לעולם דורשים מזה ועבדו ולא את הבן את ולא את

הבת ועבדו זה בא לעת שעובד דווקא את את האדון ולא את הבן ולא את הבת ועבדו נמכר לעובד כוכבים מנען של עובד ושה אמה חזקיה מקרה קשה וחישב עם קונהו משנת ם אחרו עד שנת היובל מה זה אם קונהו מעשב רק אם קונהו מי זה ה מי זה הקונה זה הגוי ש ולא אם יורש קונ אובד כוכבים זהד עברי רב אמר דבר תורה עובד כוכים ורשים שנאמר שב עם קונהו ולא אם יורשי קונהו מ כןד איתלה יורשים או יש לו גוי גורש כי אם אין הגוי

לא יור אז איך הוא לא צריך פסוק למעד אותו שלא ירא שבד עברי גר אבל גר את את העובד כוכבים אינו כלומר גר שיורש את אביו הגוי איןו מדברי תורה אלא רק מדברי סופרים תקנת חכמים דתנן גר בעובד כוכבים שרשות אביהם עובד כוכבים ג יכול לומר עובד כוכבים טו אתה עבודה זרה ואני ואני מעות טורל אתה יי נסך ואני פירות אבל מ שבאו לרשות הגר אסור להחליף עם אחיו למה זה הנאה של עבודה זרה אסור יס דעתך שגר יורש את אביו הגוי מד אוריתה כי לא

באו לרשותו נמה איך מותר להחליף הרי מיד שמת אביב זכה בחצי כל הנכסים אלא ודאי זה מדרבנן ‏le ‏h מה מתרצת צריך לדחות למחר למה לא קבד זה כאן הסוגיה מה אתה מדבר צ קש מים אז כ באו לרשותו למה כ שקיל חילופי עבודה זרה כשקל אסור מה שואלת וי סלקה דעתך דאוריתא שג דאורייתא כי לא רשו מה אחרכך כ שקין הרי מיד שמת אז זכה בחצי כל הנכסים וחילופי עבודה זרה ושקי ו אסור להנות מהמהם אלא מדרבנן ולמה תיקנו חכמים ששבי גזרה הוא עבוד רבנן

שמ יחזור לסורו להיות גוי אמר מה כסף לפעמים זה מיליארדים אתה מבין או לא תירש תהיה רגוע תני נמה אחי במ דברים אמורים כ שירשו ביחד עדיין לא ולא ברשותם אבל כ שנשתתקו אסור כי היה שותפות עם הגוי ברגע שזכו בנ חסים גמרנו אם אין להם שותפות אסור לעשות אבל אם רחשו מותר למה עוד עוד דין עובד כוכבים אמרנו ירושת עובד כוכבים את הגר וגר את הגר אינו לא מדברי זה ירושת גויים ירושת עובד כוכבים את הגר כאשר האב התגייר והבן נשאר גוי גר את הגר

שניהם התגיירו האבא ובנו התגיירו גר את הגר אין לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים דתנן נבה מעות מן הגר שנתגייר בניו עמו ומת הגר לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה אמנו למה הם לא הצריכו אותו לעשות זאת שאב ובנו שהתגיירו אין הבן יורש את חובו של אביו אפילו מדרבנן תניה רוח חכמים נוחה אמנו אם החזיר תנן רוח החכמ נוחה אמנו שצריך להחזיר לא קשה כאן שהורתו ולידתו שלא בקדושה מה שאמרנו שלא מצריכים אותו להחזיר לבן שלבן הגר היייתה אם תה אותו בידה אותו

לפני שנתגיירה כאן שהורתו שלא בקדושה אםו לדתו בקדושה ה דה אותו אחר שכבר התגיירה מדין תורה הוא לא יורש את אביו אבל כיוון שדומה לישראל צריך מדרבנן להחזיר לו את החוב ד כן רבי חיה בר אבין אמר רבי יוחנן עובד כוכבים יורש את אביב דבר תורה נכתב כירושה עשו נתתי את אר שעיר ירש את הר שעיר וממי הוא ירש את זה אבל מאברהם היית ראשי כירושה לעשו נתתי רס כתוב פה אני אומר אז זה ראשי בדברים בדילמה ישראל מומר שענה אולי דווקא לעשו הייתה ירושה בפני

שדינו כגוי כי ישראל לא גוי לישראל מומר אלא מאכה כי לבניו נתתי ער ירושה אתראה בלינות איך שהוא התער ולהם בוודאי יש דין של גויים ורבי חיה ברבין מה התמה לא אמר כרבה שגוי יורש את אביו מחיש ם קונהו מי כתיב וחישב עם קונה ולא עם יורשה קונהו נמצא מזה שמתמעט יורשו ורב תמה לא אמר כרבי חיא בר אבין שבבני לות אין ראיה אומר משום כבודו דאברהם שנה רק זה רק הספר הלכות סימן תפט התחלנו גם ספירת העומר ד מי ששואל אותו חברו בן השמשות או

שאל אותו בלילה זה בין השמשות מאז כבר יוצאים ידי חובה בדיעבד כמה י הספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך שאם אומר לו היום כך וכך אין לא יכול לחזור ולמנות בברכה אבל קודם בין השמשות כיוון שאיין זמן ספירה אין בכח כלו הום בוק ריתי ספיר אומר מה הרמז שכל ימו של אדם ספורים צריך לספור כ ספורים צריך שמים לא להב יום יפה הרב אומר ועומר זה חיים חיים של כשהגיע הזמן של צאת הכוכבים אסור לאכול ולעשות מלאכה עד שיספר אפילו התחיל לאכול פוסק בסופר

למי שאומר זה דאורייתא אבל מי שאומר דרבנן אפשר כ הוא אומר מוא אם התחיל לאכול קודם שהגיע הזמן אילא צריך להפסיק אלא גומר אכילתו בסופר אחר כך אומר שאסור חצי שעה לפני זמן סי כ מה אסור לאכול כן לכן בשבת פלים בפלט זה בעיה אנחנו היינו עושים כך ואוכלים מברכים עושים המוציא אבל לא אוכלים שיעור אוכלים סלטים בלי לחם הוסק ס בזמן ב בפק לא בשקי אם אינו יודע חשבון הוא פתח הדעת ד לסיים כדי ש כמו שישמע מחברו ושתק עד ששמע מחברו וסיים כמוהו יצא

בדיעבד רק למה צריך לפני שמברך שידע מהמספר ואז יספור בכלל כל ברכה שאדם מברך לפני שהוא מברך צריך לדעת על מה הוא מברך ומה הברכה לא סתם יברך גם בתפילה ברוך אתה השם חונן הדעת לפני שהוא היה אומר לנו הרב ח בציון עליו השלום אומר לפני שאתה מתחיל אתה חונה למשל למשל כן תגיד ריבונו של עולם עכשיו אני בא לבקש ממך שתיתן לי חוכמה בינה ודעת אתה חונן אדם דעת כשאתה בא לברך תגיד אני משבח אותך ש נותן לי ברוך אתה השם חונן הדעת ככה צריך

להתפנן מה אחרי הברכה להגיד את זה לא לפני לפני שה שאתה אומר אה אתה אומר את החו וואו גמרנו כמה הלכות שתיים וואו וואוו עלפ הקבלה אם פתח ואמר ברוך אתה השם אק מנך עולם תד דלמה היום ארבעה ימים שהוא סבור שהם ארבעה ונזכר בשם חמישה והם חמישה או יבח שם ארבעה ופתח דעתה דינמה ארבעה סיים בחמישה אינו חוזר ומברר אבל חוזר הסופר למה בתחילה היייתה דעתו על היום הנכון דעתו היה לא על היום הנכון אבל הוא סיים ביום הנכון אני צריך לכתוב פה שכדאי לחזור

בספור וד לא כתוב פה לא כתוב רגע אולי למטה 94 כתב שסקים אחרונים באופן שאמר ארבע ופתח דעת ארס מיש שלא יצא ידי חובה אף בדיעבד ואם נזכר תוך כדי דיבור יאמר ארבעה ואם לא נזכר תוך כדי דיבור צריך לחזור מברך לספור את היום הנכון ברך כן נכון ים על מרן אבל לשונו בשני המקרים לא חוזר ומברך רק יחזור סקים על מרן אחרונים זה הטה במספר עד כאן מתקן תוך שלוש שניות זה בסדר כ תוך כדי שלום עליך רבי ים שב דברים דברים שב מה זה

תוך כדי דיבור למדת בדים תוך כדי שלא ליך שלום עליכ הרמבם דף כ ג פרק ש0 כ ג ש20 רדיית הפת זה הפרדת הפת מהדופן של התנור אף על פי שאינה מלאכה אסרו אותה חכמים ש יבוא לאפות בשבת המדביק בת בתל בעוד יום קדש עליו היום מסיל ממנו מותר לרדות ולהציל מזון שלוש סעודות ואומר לאחרים בואו וצילו לכם על פי שרדה אינה מלאכה שהוא מסיד לא רדנה במרה אלא בסכין כדי לשנות לא הוציא את זה במרה פני מה אמרו חכמים להיכנס למרחץ בשבת לבית המרחץ למה

אסרו מה בפני מה אסרו סליחה בפני הבלן שהיו מחממי חמן בשבת ואומרים מערב שבת הוא חמו יקר גזרו שלא יכנס אדם למרחץ בשבת אפילו להזיע לא להתרחץ רוצה להזיע את גופו גם לא אסור לרוץ בש וגזור שלא ישתתף כל גופו בחמין ואפילו בחמין שהוא חמו מערב שבת אבל פניו ידיו ורגלה מותר לשטוף אם הוא חם הו לפני שבת במ דברים אומרים בחמי האור חמו ד אש גזר משום חס אבל בחמ תבריה שזה בא מן השמיים טבעי זה לא וכיוצא בהן המעיינות חמי יואב מותר להשתתף בהם

כל גופו אין עכשיו שיחים אותם בשבת למה החימום שלהם זה באופן טבעי ואסור בוא בוא יש לך ספר תשב ראשון אה יופי לכבוד רבי סב חיים ותו יגן עלינו בבקשה כ אסור חוז במים חמים ש במערות מפני שערה יש בה הבל ויבוא לידי זעה ונמצא כמר חס מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצר משתתף כל גופו בצונן אבל אין ו משתתף כל גופו בצונן הוא בא מתחמם בד מדורה למה מפני שמפשיר המים שעליו שהוא מתחמם במדורה מפשיר ונמצא כ רוחץ כל גופו בחמין אז אסור המביא שלון של

צונם בתוך מים של חמין כמו המשנה זורמים בו מים צוננים שם את זה בתוך איפה החמים אפילו בתוך המת הבריה הרי אלו חמים שחמ בשבת ואסורים בחצה ובשתיה בדוש שלנו מה הבעייה במים קרים בדוש אין בעיה תעשה מים קרים לא ב מביא אדם כיתון של מים ניחו כנגד המדורה לא בש ש חמו אלא כדי שתפו צינת קר הרבה וכן מניח פח של שמן כנגד המדורה כדי שאפשר שיהיה השמן פושר כצת לא שיה חם בסך ידו במים או בשמן ומחמם כנגד המדורה בעוד שהשמן בידו ככה מדורה

והוא שלא ירחמו המים שעל ידו עד שתהייה כרסו של תו נכבת בהם לא הרבה ומחמם כנגד ומניחו על גבי מעב בשבת מחמם בגד הוא מחמם בגד אני כ גבר מעו בשבת כן היה כואב ל עלבונו כואב לו הבטן מחמם בגד ושם בקבוק ח המבט של מרס אתה יודע מה היו מחממים א זה של הגג רעף רעף מחממים אותו על האש מסכן זה היה זה היה התנור כמו אתה שם מים חמים זה היו שמים בתוך ה צמך וישן נכון רב משה איך הייתם עושים בעיר העתיקה היה

לכם רעב אה זרו אמבטי של מרחש שהיא מלאה מים חמים אין נותנים לה מים צונן שהרי מחממת הרבה לכן לא יתן לתוכה פח של שמ מפני שהוא כבשלו אבל נותנו נו מים חמין לתוך אמבטי של צונן למה ה ציינתם של המים התחתונים גוברת על החום אבל למשל יש היום בקבוק של תינוק אתה רוצה לחמם לו את זה תשים לו בתוך זה צריך שיה לא כולו יהיה שקוע יש בזה הלכה מחם שפינה ממנו המים מותר ליתן לתוכו מים סונן כדי להפ שירן צוננים מותר לצוק מים חמין

לתוך מים צונן או צונן אתו חמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שהוא מחמן הרבה כן כדי ותחת אפי שהורידה מעל האש לא ייתן לתוכה תבלין אבל נותן לתוך מלח אבל נותן לתוכה מלח למה שהמלח אין לא מתבשל אלא על גבי אש גדולה קשה בישול ואם צעק התבשיל מקדרה לקערה כבר ה שם אותו בצלחת א על פי שהיא רותחת בקערה מותר יתן תוך קר תבלין שהוא כלי שני אינו מבשל מותר הש א פילפל וכולי השי הרב עושים בכלי שני כף החיים ראיתי אין שורין את החלטית

בין במים פושרים בין בצונן אבל שורה אותו בתוך בתוך החומץ ואם שתה יום חמישי ושישי הרי זה שורה בשבת בצונן מניחו בחמין שיה חם ושותה כדי שלא יחלה אם פסק מלשתות למה המשכיות חט בחמה נכון דבר חט דבר שנתבשל קודם השבת או נשרה בחמן מלפני השבת עלפי שהוא עכשיו צונן מותר לש אותו בחמין בשבת דבר שהוא שונן מקרו ולא בא בחמין מעולם מדחן אותו עמין בשבת אם לא הייתה הדחתו גמר מלכתו כמו קוליס פנין אבל אין שורין אותו בחמין מותר חם בחמה נגד השמש אף על

פי שאסור לאחם בתולדות חמה שאינו בא אתה יודע מה זה תולדת חמה התחמם ב הדבר זה תחמם לך תחמם מכוח החמה ואז אתה רוצה לפתוח בשע לא אי אפשר שאינו בא זה גזרה לטעות שאין ו בה לטעות מחמה לאש לפי כך מותר לתן מים צונן בשמש כדי שיחממו וכן נותנים מים יפים לתוך מים רעים בשביל שצונו ש שמור את הצינה שלהם ונותן תבשיל לתוך הבור בשביל שיהיה שמור תקלקל יד מערב אדם מים ומלח ושמן טובן בהם פטו או נותנו ואו נותנו לתוך התבשיל והוא שיעשה מעט

אבל הרבה עשו בפני שנראה כ עושה מלאכה ממלכת התבשיל לא כנראה זה היה להם כמו איזה אתה יודע זה כמו תחינה כזה וכן לא יעשה ממלח עזין בהם שליש מלח בשליש מים פני שרק עושה מוריס מותר למלוח ביסה שומע מותר דו זרדה אם יש לך ביצה דו זרדה מותר לפתוח אותה להשים מלח אבל צנון כ יוצא אסור ב שרק כובש כבשים בשבת כבש מהר העצ והכובש אסור פני שהוא כ מבשל מותר לבו צנון כצב ממלח באוכל אכי טוב זה ככה לוקחים את הזה את הצנון ואוכל

כן ככה הייתם א בעתיקה ככה עוד הם לוקחים את הסון עושים אותו בסלד עגות כן אפשר למלח גם כן אם שמת בפנים לימון ושמן אתה יכול להשים מלח נכל מהר כן כיוון שהשמן והמלח יבטל אותו זהש זה לא נרא כ כן אצל הקורדים ככה עושים הם יודעים לעשות הכי טוב כן כן מותר לערב יין בש פנפן בשבת כדי לאוכלן אבל יין בים ושמן אפרסמון אסור שאין זה ראוי לאכילת בריאים כן ככ יוצא בזה חרדל שלשו מערב שבת למחר ממחה בין ביד בין בקלי ונותן לתוך דבש

ולא יטרוף אלא מערב שחליים ש טרפן מערב שבת למחר נותן וכן שמן וחומץ תביים ולא יטרוף אלא מערב שום שרקו מערב שבת למחר נותן לתוכה גרסין לא י שחוק אלא מערב מה זה שחליים איזה מין צמח הנוטל שיער מגוף האדם חייב משום גוזז לפי כך אסור ללחוץ את הידיים מדבר שמשיר משיר את השיער ודאי כגון אהולה זה עשף שנקרא אוהל בשמים ראש ואוהל לא אוכל אוכל אם תגיד לו אוהל עכשיו אוכל לא אוכל בכ יצא בו מותר לחוף את הידיים בעפר לבונה בעפר פלפלין פלפל בעפר

יסמין וכיוצא בהן ואין הוא חושב שמשיר שיער שעל ידו שהרי אין הוא מתכוון אלא יש ריח טוב ארב דבר שמשיר את השיער ודאי אם דבר שאלא משיר ודאי אם הירו מדבר שאינו משיר מותר לחוף בו ואם ו אסור יד אסור לראות במראה של מתכת בשבת כזר השם השיר בנים מן המדוד מן השיער אתה רואה אסור להסתכל בריאי בשבת מתכת וא כן ואפילו קבועה בכותל אבל מראה שאינה של מתכת מותר לראות בה אפילו שאינה קבועה כ של המתכת ישר היה חותך המכבש מלבן ו סוחת כסות חיה

מישו מכבס לפי לפי כך אסור לדחוק מטלית ומוך וכיוצא בו בפי השישה כיוצא ב כדי לשות מה ש יבוא לד חיתה ואן מקנחים בספוג אלא אם כן יש לו בית אחיזה שלא יסחוט ואין מכסי חבית של מים כ יוצא ב בגד שאינו מוכן לה לא מיועד לשימוש גזר שם הסחות טז שבר לו חבית בשבת מסין ממנה משהו צריך שבת לא לרחב בלבת שלא יספוג ביין או יטפח בשמן שאם יעשה כדרך שעושה בחול שמה יבוא לדי שחיטה כת מסיל ממנה מביא כלי ומניעתו ולא יביא כלי אחר

ולא יביא כלי אחר לקות כדי וקלט וקלט כלי אחר ויצרף גזר רשי יביא כלי דרך רשות הרבים נזדמנו לאורחים מביא מבתו כלי אחר וקולט כלי אחר מצר פו לראש ולא קלט ולא ואחר כך יזמין אלא יצרף כן אסור להביא כלי נוסף וכולי אלא יזמין ואחר כך יקלוט ם ואם הערים בדבר מותר יז ט שעל בגדו מקסקסים מבפנים את כן לא ת ת ת יש לו פה ט ככה מפה משפשפות מבפנים ואינו מסכסוך כזר שמה יחבש מותר לכדו בציפורן ואינו חוש שמה אלא בנינו ה ה מקסס

משפשף הכוונה את הסודה אסור פני שהוא מנ בנו אבל החלוק מותר פני שאיין כנ תולה רקחו מנעל וסנדל שכו בתית ו בצה מותר לשכשך במים אבל כבסו אסור ואין מגרדים לא מנעלים ולא סנדלים אבל כיים כחיים את הישנים קר או כסת שהיה עליהן צואה או תנוף כחו בסמרטוט עלה של עור נותן אלי המים עד שתכלה מי שצלח לכ ידיו בטי מקנח בזנב הסוס בזנב הפרה ובמפה הקשה עשוייה לחוז ב קוסין אבל לא במפה שמקנחים בה את הידיים שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול יבוא לכבש את

המפה כף מי שר חץ במים נסתפק מסתפק בלוטית מביאו בידו ואין חוששין שמחות וכן מי שנשרו כלב בדרך מהלך בהם ואינו חושש שמה ישחו ואסור לו לשות חן אפילו בת בתוך ג שמרו כשם יאמר הרואה הרי זה כיבס כסותו בשבת מושטח חליה בשה מרי הע לכל מקום שאסו חכמים מפני מרית העין אפילו בחדרי חדרים אסור כא שתם מטהרות זו על גב זו נותרת את הפקק מ בינתיים משיק שני מקבעות מטהרות שני מקבעות הוא מחזיר את הפקק למקומו בני שנו בא לידס חיטה שהרי דעתו שיש מים

שצו מים פוקן את הביב בסדרים בפני ובכל דבר המטלטל כדי שלא יצופו המים על האוכלים ועל הכלים אבל אין פוקקים טביב כדי שירדו מים לבור שמחות בעת שדוחק שהרי הפקק שרוי במים כב אסור לתקן בית יד של בגדים ול שברם שברים שברים לקמט את השרוולים כדרך שמתקנים בחול הבגדים שמחפשים אותן אז היו שמים עמילן משבר אותם וכן אין מקפלים את הכלים בשבת כדרך שעושים בחול ובגדים שכבשו אותם יש לו חולצה משבצות עוד קפל יפה יפה משה איזה חוצה יש לך היום לא הביא כסרה חם ללא

כן אין מקפלים את הקלים בשבת כדרך שעושים בחול בבגדים שחבשו אותן אם לא הייתה לו כלי אחד להחליפו אחר להחליפו מותר לקפלו ולפ שתו להתכסות בו כדי שינאה בו בשבת מה והוא שיהיה בגד חדש שיהיה בגד חדש לבן שהרי הוא מתמעט ו מתלכלך מיד ו כשקפץ אבל לקפל בשניים אסו למה זה נשה מלך ת אומן לקפל כזה תופסים מפה משתך ומקפל אז כן כג הצובע מאבות מלאכות לפי כך אסור לאישה להעביר סרק על פניה בפני שהיא צובעת אסור עודם אישה והופר מאבות מלאכות לפי כך גם

איש אסור לא להשים אתה יודע לפעמים הם גם אנשים שמים גברים אסור אשה כן אפילו בחול אה פורים פורים אותן בה טוב זה לאק אישה יש אח כל השנה תופר מאבות מלאכות לפי כך אסו למלות הקר וקסת החדשים במוכן כזר השם הצפור אבל מוכין שנשרו מן הקר ומן הכסת מחזירים אותם בשבת קורע מאבות מלאכות לפי כך מי ש נסתבך בגדיו בחוסים מפריש שם בצנעה מתמהמה כדי שלא יקרע ואם נקראו אינו חייב כלום שרי התכוון לקרוע ת מחשבת מותר ללבוש כנים חדשים בגדים ואם נקראו נקרעו פו

שעין את האגוז במטלית ואין חושים שמן קרע התוקע חיה משום בונה לפי כך כל הדלתות המחוברים קרקע לא נותנין אותן ולא מחזירין גזרה שמה תקע אבל דלת ש של שדה תיבה ומגדל ושאר דלתות הכנים נותנים ולא מחזירים לא מחזירים לא דין אבל אסור להחזיר אותם ונשמע ציר התחתון שלהן דוחקים אותו למקומו ו במקדש מחזירים אותו אבל ציר העליון שנשמט אסור להחזירו בכל מקום כזהר שתקע כו אין גודלן שיער הראש לא עושים לו קריעות ואיין פוסקין אותו כלומר לא מתקנים אותו סביב המצח נשר קבו זה הכונה

בקרחת פה אתה מבין הוא בונה את השיער שלו פה בלור עושה לור אין מחזירים מנורה של חויות ו ולא כיסא המפוסל ולא שולחן המפוסל צא פני שנראה כבונה ם מחזיר פטו שאין בניין בכלים ואין סתירה בכלים ם היה רפוי מותר להחזיר תקנ חוליות של שדרה של קטן זו בצד זו זה ממש שדרה של הבן אדם מפני שנראה כבונה העושה אוהל קבוע חייו משום בונה לפי כך אין עושין אוהל ער לכתחילה גם זה לא לא לא סותרין אוהל ער גזר השמה יעשה או יסתור אוהל קבוע מסה

וסתר אוהל ערי פטור מותר להוסיף על אוהל ערי בשבת כיצד תלית שהייתה פרוסה ב על העמודים או על הכותרים והייתה כרוכה קודם השבת אם נשאר ממנה טפח מטוח הרי זה מותח את כולה בשבת כדי שייעשה אוהל גדול לכן כל זה זה כן זה מותר אין טולן את הכילה לא כלה אין טולן את הכילה שהרי זה על המיטה היה להם כילה שלא יבואו יתושות שהרי נעשה תחתי האוהל ערי ומותר להניח מיטה וכיסא רסקל אף עלפי פי שעל שיעשה תחתיהן אוהן שאיין זה דרך עשיית אוהן לא קבע

ולא ער כן מותר מחיצה כזה מותר כל אחד כל אוהל משופע שהן בגגות תפע ולא בפחות משלושה סמוך לגג תפע זה אוהל עראי עושה אותו לת הרי זה אוהל עראי ועושה אותו לכתחילה בשבת פטור תלית כפולה שהיו עליה חוטין שהי תלוייה בהם מערב שבת מותר לנטה לפרוס אותה בשבת וכן הפרוכת מותר ל מותר לפרקה כלת חתנים שאין בגג פר ואין בפחות משלושה סמוך לגג רוחב תפע אום והיא מתוקנת לכך מותר לתותה מותר לפרקה והוא שלא תהיה משולשלת מעל המיטה טפח וכחלום מזמן שהוא מתוכן לכך פבי

שנו קשור ואין ו תלוי מותר לבקו בו את החלון אז היה להם כמו פרצה פה בשיל אוויר עשיו זה לא זה אחד חד משהו שמים קק לא היה היום אלומיניום וזה כובע שעושים על הראש יש לו שפה מקפת שהיא שעושה לצל אתה רואה זה כמו אלה שיש להם זה או איפה זה הנ הנה בשבתו תביא רגע תביא הנה זה אתה רואה אתה רואה יש לו כזה זה זה אסור מותר ללובשו כוב שעשוי ראש ווסק כפת שעשו לצל כמו אוהל על מותר ללבשו ום מוציאים מן הבגדים

הכובע של בגד סביב לראשו או כנגד פניו כמו אוהן והיה מהודק על הראש והיה השפה שהוציא קשה מה קשה מה לא הם רוצה בגדים מתחת הקובע מעל הקוב מוציא מן המגדים ביותר כמו גג קשה עשו פנה שעושה אוהל ערן רגע כש שאלה הרב מותר לרחוש בשבת את הכובע הזה בעיה בעיה בעיה בה בגלל שזה קשה מה עם המגבעות תבי שוליים גם כן גם מה שאנחנו לובשים יש מפקפקים עליו מדכי כן ובד מרותו לובש לא המבורג קטן הייה לוובה כ שוליים קטנות לא גדול חם אובדה בשבת

היה לו במבו מהב עם גלמ אפרק והמו ה קטן הה היה צר אולי זה היה הזמו הצרים כן אני יש לי כזה רחב אתה רואה אותו פה אבל לא קשה קשה הוא קשה קשה אז אין ו קשה לא מה יוצא יוצא הנה זה לא של שבת יש כזה גם בשבת תוג אותי כן אני כל פעם חושב שאני צריך לשנות אולי הרמבם עושה רק אתה מוסיף בגד מעל כוב אבל הכובע בעצמו מותר כן אני צריך להבין אותו אולי לא הבנתי מספי אמן הנוטה פרוכת כיוצא ב צריך

להיזהר שלא יעשה אוהל בשעת שנוטה כך אם היייתה הפרוכת גדולה תוני אותה שיניים אבל אחד אסור ואם הייתה כילה שיש לה גג אן מותחן אותה אפילו עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט על הארץ יעשה אוהן לג בגד שמכסה בו פי החבית לא יכסה בו את כולה פנן שנשא אוהל אתה רואה לא ךס כלפי החבית השיר פתוח כסה אבל מכסה מקצת פיה המסנן בכפיפת מצבית לא בקרקעית הכפיפה מן הכלית טפה כדי שלא יעשה אוהל עלי נכון ברך אותך טוב הנה זכינו גם לזה עכשיו בוא נראה מה

נעשה עם כן רבי קן דו איפה הרב כמו בן איש חי בוא עבדו עבדו כנס רגע רגע הוא יבוא עבדו רב רב כנס לא לא לא עכשיו לא עכשיו עוד עוד מעט אני באמצע באמצ איפה הרב פה הרב פה בונות אפ אנחנו דף תמ אה הנה הנה תחזה חזה בשעתה צשג על בני קדישי אפה הזה חוזים איזה עמוד ך לא היום יש ירוק משהו עמוד תמ בשעת צ משה ג על בני קדש כס מלאכים פגע בחד מלאכ בש ה ור גבריאל ש מש צדיק משה בניו

כן ל אחד ואחד זכ ק את לא כו עליו המלאכים התגרו בו סגיר עליהם שמות הזיז אותם רבתי שבנר אג במן בת בנת בתה ל עלמה כולה וב פ תשו פ תשובי דו איך הוא התפרש מבת שבע לב אמרת בע ש לדד עלמה מה ו מל ור בר ד דו שיש נשדוד ק בדוד ק מלכות קדישה וחתם דו אד אלנו ש אבותנו לפניך את כ בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם עליד משה כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קע לך סמים נטף ושחת בח

בסמים זק בת בבת יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחל ח בנה סמים נ זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך שסמים סמים ז ב בביה קודש לי אהרון בקר בקר וקטורת קצ 368 36 מנ בכל יום אח בבוקר שכז בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסת דקה נים היון הצורי והציפורן וח ואם לא מצא חמר מלחי נתן הבבלי אומר קיפ הירדן תן שהטוב שן דבש אין אדם יכול ל למה אין מערן בדבש שהתור אמר ככור בש לא נו ו מעט צורי

מעט דבש נחות ותים ומר לי מזמרת הארץ ורדו יש מח מעט ור מעט זוזות ת את הד הבז כם צרים עמור זהב טהור בקש קנג הכפור השישה ק ציא מצ שלושה אחד לושה ני שלושה גבעים משוקדים ב כן שתקנים הציים מים שני הקנ מ ש הקים ממנה הקנים הצא ממנ כפתוריה ה כ תמת ויאמר משהת הח ו בן המת ואני אשך זך וזך בוקר חסדך זך השיר ניד אלוהים כיפר אעמוד פנחס פצ המגפה ך בלי שג שערים בעלה עתה ותמכור וחגור נתני עוז דוש יצחק חר

פיה פתחה בחכמה סופיה קמו בני שקר הח וב יופי אשרת אדונית תנו אד צמנו גלנו א ק אדוני צם אדני הושיע סו ות נושא מעלינו שם משחי למלאכי הקדוש הממונים על השר חי ותמי כל המשחיתים כל המקטרגים שלא געו בנו בבושת שלום באש ברך צור כל הקהל הקדוש דלמה יברך כון זכרו בבריאות בשמחה אורך ימים דשנים רעננים ברים ושמים זכות רבנו יוסף חיים אמן גן עליכם ועלינו אל פעמים ברך אתם כש הקדוש ברוך הוא כשה דבר לכם ובשורות טובות וישועות גדולות וחיים טובים בריאים שמחים בנחת

וכל וסל וכן