הדף היומי מסכת קידושין דף טז הרב בניהו שמואלי שליט"א יב אלול תשפג

עזוב עזוב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש שוכפל בפו פעמיים כי טוב יב באלול תשפ ג הנה זוכים כבר 13 ימים בחודש אלול עוד מה נהיה חצי חודש הכל עובר מהר ועוד מעט זה אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוהיכם אבל השבוע אתם יודעים שהגמרא אומרת עזרה תיקן להם לישראל שבסוף השנה יהיה הקללות שפרשת כתבות תיקן אותם בסוף השנה שאדם רואה את הכללות חוזר בתשובה תכלה שנה כללותיה הגמרא אומרת כן שרו ישראל שמעו ישראל הקללות הוריקו פניהם אמר להם משה אם הוריקו פניכם

המטרה הוגע הקדוש ברוך הוא לא רוצה שחס ושלום י אפילו מכה אחת תקבלו אבל כיוון שהזכרתם להתעורר לפחד מאתה אין צורך להביא עליכם את הקללות אומר המגיד מדובנא הביא משל ואומר שהיה והבן של איזה אחד מהמלך הבן של המלך חלה מחלה קשה וכיון שהיה מפונק ביותר אמר אמר הרופא צריך לבלוע כדורים אבל הוא מפונק לא רוצה לבלוע את התרופות וכי היה חלקם מרים מר לא רוצה לבלוע הם ליצו לרופאים כל מיני ניסיונות מזרק זה לא הולך שלחו לאחד הרופאים המומחים מה לעשות בא אצל המלך רואה

המצב אנוש אם לא את הכדורים לא ירבו פה אז יש בעיה גדולה אמר למלך תשמע אני רוצה שני תנאים אם אתה מוכן אני ארפא אותו אמר אחד אתה אדוני המלך לא שואל אותי שאלות והשני אתה עושה כל מה שאני רוצה אומר אין בעיה רק תרפא אותו לקח זה הרצפט אומר אני רוצה שתביא לי 100 כדורים או קמון 100 כדורים כאלה 100 זריקות מא זה מא זה המלך אומר לו מה זה אומר לו אמרנו שתה לא שואל שאלות תן לי לעבוד המלך אומר טוב מהנעשה רק תרפא

אותו רק זה התרופות זה עולה 50 אל הלכו לקנות המלך הכניס אותו לחדר אומר א אף אחד לא להיכנס סגרת חדר הביא סיר גדול עם מים שם את כל התרופות בפנים 100 כדורים כזה 100 כדורים כזה 100 כדורים כזה זריקות זה הכל שם בפנים הביא פרימוס גדול ונתן להם לרתוח לרתוח ואז העדים שהיו בחדר הם נכנסו בו בילד ורפו אותו יצא הרופא אמר זהו המחלה נעלמה אמר לו המלך מאיפה כל מה כל הכדורים נתת לו פעם אחת אומר בוא אני אסביר לך אומר הוא מפחד אבל

מה עשיתי לקחתי את הכל ואני הרתחתי את זה וככה הוא לא רוצה אבל זה אנטיביוטיק והכל יכנס לו בגוף יירצה או לא ירצה הוא נמצא בחדר שהכל מלא אנטיביוטיקה ואז הוא הקיא את המחלה שיש לו מה שיש לו על ידי הכדורים הקיא את הכל ומקיא ואז אומר אז נהיה בריא אומר המגיד מדונה זה בדיוק בקללות הקדוש ברוך הוא לא מעוניין חס ושלום לנקום בבנים שלו אבא לא מעונן אף פעם לנקו בילדים הקדוש ברוך הוא [מוזיקה] רוצה שרק נחזור בתשובה הוא לא רוצה שנבלע בפועל את המכות

הוא רוצה שנחזור בתשובה מטרת הקללות זה לעורר אותנו להפחיד אותנו לגרום לנו לרעוד אם חלילה היייתה מתקיימת קלילה אחת מה היה קורה לא היה מה לחזור בתשובה היה ך בן אדם אז לכן עכשיו יש צח כללות כל זה שאדם שומע את זה הוא חוזר בתשובה הוא מפחד לפלא פלאות לכן אדם מה צריך צריך באמת להתעורר לדעת ש הקללות אם אדם הולך בדרך השם והכל הקללות ויהפוך הש שם אלוהייך לך את הקללה לברכה בדורות הראשונים היה מי שיעיר אותנו הנביאים בדורות הללו אני ישנה ולבי ער הקדוש

ברוך הוא למשל מספרים שהיה איזה מלך אחד הבן שלו נהייה חולה אמרו לו הרופאים התרופה שלו שלושה ימים לא יכול לישון אם לא ישלה שלושה ימים מתרפא כל הרופאים פה אחד טוב המלך התחיל להשגיח עליו בלילה רוצה לעלות לישון איב אומר לו לא אתה לא עולה תישן על תשכב על הזה הוא רוצה ד נכדם גם על הרצפה שמ לו משמיר שיכור לו לא יכול רוצה זה לא יכול אבא לא אתה לישון לא יכול אם אם הוא יכול להתגבר לבד טוב אם לא נותנים לו להתגבר בשמיים

כל מיני תחבולות עכשיו היינו במיטת המלך מלכי המלכים איפה בבית מקדשנו תפרנו לא לא זכינו הקדוש ברוך הוא חר בית המקדש קברנו כוח הסמ כוח היצר הרע הקדוש ברוך הוא הוכרח להחריב בית המקדש לשלח אותנו לגלות עכשיו מה זה ועיד אם אנחנו לא נעשה תשובה כולנו בגלות אם לא נעשה תשובה אז מה זה הועיל צריך להעיר המוסרים איך כתוב אם אדם לבד ומתעורר טובה מרדות טובה מרדות אחת בדב של אדם יותר ממעט תוכחות אדם 1000 פעם יכול לשמוע אבל אם הוא מתעורר מעצמו זה הכי חשוב

בעולם איך כתוב התנערי מעפר קומי אומר המדרש משל לתרנגול לבנה התפרשה בעפר התמנה כולה בוץ לכלוך הלכך בעל הבית צינור הכל להתיז עליה מים כזה מחכה שתתייחס הכל הלכלוך נשאר מה עשה לקח מברשת מנקה שער שער נוצה אחת ניקה אותה שעתיים איפה הוא יגמור מיליון נוצות שיש לה אבל אם היא תרצה לנקות את עצמה ברגע אחד היא מתנערת והכל הולך התנערי מעפר קומי צריך אדם להתעורר זה עוזר יותר ממאה רחיצות שאחרים ירחצו אותו זה אמת צריך ממש להשתדל על זה שאדם תעורר איך הוא התעורר למד

מוסר למה צריך לעורר אותו לעורר אותו זה לא ביוקר מה נעשה בנש חי אומר שועל אומר אומר משל אומר היה שועל אחד יצא לטלל בלילה היה צמא היה חם גם בלילה היה צמא אומר הגיע לבעלי פעתי העיר ראה באר רואה מים עמוקים היייתה גלגלת קפץ לדלי המשכן שלו הכביד ירד למטה הדלי התחתון עלה והוא ירד בדלי הרק המים טובים ירך שהכל שתה השו אלס רבה צמנו עכשיו איך הוא ייעלה הוא למטה אומר חכה מחכה לאיזה קורבן רואה מי בא האריה הגיע אומר לו אה מה קרה

איזה מים אהה ומה אומר איזה גיבן ג'יבן למה היה הירח נראתה במים אומר לו איזה גבינה משהו הרי היה רעב אומר לו איך אני מה איך אני גם רוצה אומר בוא תרד פה על ממש טוב תיקח תהנה זה שמע לו ירד ואז השועל עלה איך אומר צדיק מצרה נחלד ויבוא רשע נחתו א השועל זה יצר הרע הארייה זה הבן אדם הקדוש ברוך הוא ברא יצר הרע נתן אותו במאסר אצל הצדיקים ניבר ברשותם מה נעשה היצר הרע עורב מפטל לבן אדם מחכה זה הבעייה הגדולה הכל תלוי

בהכנה שלנו איך כתוב ויאמר השם סלחתי כדברך נחזור בתשובה הכנה אומר לפי איך שאתה כדבריך אני שלחתי לך הכל לפי שאתה מכין את עצמך שלחתי כדבריך איך אתה עד עכשיו דיברת ועשית וכת את עצמך אני סלחתי לך כדבריך הכל כדבריך הכל תלוי בהכלה זה עכשיו זה כולנו משתדלים על הערב יום ראש השנה מיועד כבר מבריאת העולם לדון בו כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים כולם עומרים לפניו אין מי שיכול להיפטר כל אדם צריך להכין את עצמו עכשיו מבעוד יום הקדוש ברוך הוא עשה איתנו חסד

גדול נתן לנו חודש עדו שאדם יחזור בתשובה אם אנחנו באים לראש השנה מוכנים אוהו זכינו אבל אם האדם הוא לא מוכן הוא לא השתדל כמו שצריך אז מה יהיה אז מה קצבו לו מה יהיה איתו השם יעזור לו אומר כל יום עושים חשבון נפש לומדים מוסר משתדלים אז נהיה מוכנים ארב חיים מצאנז הוא אמר זה היה משל לשתי משרתות אחת היייתה פקחית השנייה היייתה חסרת שכל הפקחית ום הייתה עובדת משרטת בעל הבית מסדרת הבית מנקה בלילה היייתה עייפה אין לה כוח רוצה לישון אבל יודעת מחר

בבוקר מוקדם בא החכם מבית הכנסת בעל הבית הוא בא כבר בש הוא חוזר צריך ארוחת בוקר תהיה מוכן מה היא עושה אבל איך היא תכין אז לא היה גז היה עצים צריכה לעשות אותם פחם כבר מבער היא מדליקה את העצים מכינה שהכל יהיה מוכן הכל הכל כבר זה לא עצים לחים מכינה אותם עכשיו בא בלי בערב בבוקר אוהו הכל מוכן זה יפה למה הכל מוכן כבר היא שמה את הפינג'אן על הכחל מתחיל לרתוח עולה רק הוא קם מ מגישה לו את קה חוזר ומביאה לו את

האומלט עם הסלטה עם הביצה הזאת עם ככה מבשלת לו כמה דברים טובים צקצוק מביאה לו דברים טובים אבל העצלה המצלות שלה אומרת מה עכשיו אני אלך בשוק עכשיו אני אקנה עכשיו אני אביא אין לי כוח הלכה לישון אמרה בבוקר נעשה הכל כמה בבוקר מאוחר שוים ממהרת גם העצים לחים הבית מתמלא עשן לא יכולה לאפות וא איזה איזה ככה אנחנו צריכים או להיות מוכנים כבר בטח מערב ראש חודש הכל עכשיו להיות מוכנים להכין את עצמנו לבקש אחד מהשני מחילה לעשות פדיון נפש איך אומר מחו מי שעושה

פדיון נפש בערב השנה אחר כך חוזר עוד פעם לעשות בערב כיפור מובטח לו שלא ינזק כל אותה שנה כל אותה שנה לא ינזק לכן צריך לשמור חזק את השבתות האלה נשאר לנו של עכשיו סוף השנה כמה זה מעלה גדולה ולהשתדל רבונו שלע צלח כדברך אתה הכנת סידרת אני כדברך אצלח לך השם יזכה אותנו ללכת בדרכיו אמן אני אלך לשופטים עכשיו אנחנו עומדים שופטים הגיע משה עתלי כן גם הרב דסטורי הגיע ראיתי או אה כן רבי אהרון מסתכל עליך אה מר פ כןק אנחנו פסוק י פרק

טז פסוק י ותאמר דלי שמשון הנ התלת בי ותדבר אלי כזבים את גידלי במ תסר ויאמר אלי אסור יסרוני בעבותים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחלה וחליתי והיתי כאחד האדם ותק דלילה עבותים חדשים את בהם פים עליך שמשון והעורב יושב בחדר ונת מעל זרותו כחו ותאמר ד ששוני עד הלתי דבר אלי כזבים הגלי במסר ויאמר אלי תגיד שפ מחלפות ראשי עם המסכ עד הסוף ות ותתע ותאמר א פשתים עליך שמשון ד משנתו וסע את היתד ההרג ואת המסכת ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ליבך אין

איתי זה שלוש פעמים הטלת בי ולא הגדת לי במוח גדול ו כצ לא בדברך כל הימים ותאלצו ותקצר נפשו למות חקת אותו מסכן ויגד לה את כל ליבו ויאמר לה המורא לא עלה על ראשי כי נזיר אלוהים אני מבטן אמי אם גולח י ושר ממני כוחי וחניתי והייתי ככל האדם תר לילה כי גדלה את כלבו תשח מה תקרא סנפים ור עלו הפעם כי גדלי את כל ליבו ועלו אליר פשתים ויעלו הכסף בידם ותשנה על ברכה ותקרא לאיש ותרח שב מחלפות ראשו ח ענותו ויש כחו מעליו

אמר פלישתים עליך שמשון ויקט משנתו ויאמר כפעם בפעם ונער והוא לא ידע כי אדוני סר מעליו ויחזו פנישי ונקו את עיניו ויורידו אותו עזתה יסורו בנחושתיים וטוחן בבית האסורים ויה חס רושו לצמח כאשר גולח מסר נפשת נסו לזבוח זבע גדול לדרון אלוהים ו שמחה ויאמרו נתן אלוהינו בידינו את שמשון אויבנו וייראו אותו העם ויהללו את אלוהיהם כי אמרו נתן אלוהינו בידינו ויבנו ואת מחריב ארצנו אשר רבה על את חלל ויהי כטוב ליבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו ל שמשון מבית האסורים מבית האסורים לפני ויעמידו

אותו בין העמודים ויאמר שמשון אןמר המחזיק בידו הניח אותי ומ והמשני את העמודים אשר הבית נכון עליהם וישן עליהם והבית מלא האנשים נשים ושמה כל סרני פשתים על הגה כי ש אל איש ושרואים בשחוק שמשון ויקרא שמשון אל אדוני ויאמר אדוני אלוהים זוכר נינה וחזקני נח פעם הזה האלוהים נקמה נקם אחת משתה עיניים מפלשתים וינפו שמשון כלומר החזיק אחז את שני עמודי אתך אשר הביתי נכון עליהם וי שמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו ויאמר שמשון תמו נמשי עם פלשתים וית בכוחו וייפול הבית על הסרנים ועל

כל העם אשר בו והיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו וירדו אח כל בית אביהו וישאו אותו וי קברו אותו בין צורעה ובין אש טול בקבר מנוע חביב והוא שפט את ישראל 20 שנה הכל תיקונים שח שול קודם צדקה אנחנו תענית משניות תענית פרק א' משנה ד'כ בקדוש הגיע 17 במר חשבן ו גשמים בזמן האחרון ודו גשמים התחילו היחידים תלמידי חכמים מתענים שלוש תעניות שני חמישי שני אוכלים ושותים משח שכה ומוותרים במלאכה ובלחיצה ובשיחה ובנ סד ש משנה ה הגיע ראש חודש כסלי ולא

ירדו גשמים בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור אוכלים ושותים משחשיכה ומותרים במלאכה ו מחיצה ובשיחה ובנית הסדה עברו אלו ולא נענו גוזרין שלוש תעניות אחרות על הציבור אוכלים ושותים מבעוד יום ואסורים במלאכה וברחה ובשיחה ובנית הסנדל דשים שמיטה ונועלים את המרחצאות אבונו ולא נענו בי דין גוזרים ע עוד שבע שן 13 תעניות על סיבו הרי אלו יתרות על הראשונות שבאלו מתריעים ונועלים חנויות בשני מטין ם חשכה ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת לפתוח את החנויות מותרים למה שאנשים יקנו לכבוד שבת גמרא כן אמרנו לכם שה

היום נו נשמת יצחק בן עישה נשמת מחלוף בן פרח להצלחתו נשמת רבי גדור בן בתיה שיהיה ישועה גדולה אז זה תפילת בית המדרש תכף למה לא רוצה ביחד עם זהת אדמד לינו צנו מכל מש טעות חוך ברוך אח צאו ידיכם קודש ברכו אדוני בר שמיים וארץ כן אנחנו היום מסכת קידושין דף טז הלימוד להצלחת ראובן בן רבק שם מברך אותו בכל הברכות נו נשמת אביו שמואל בן גוהר בן גוהר טת שמל בן גוהר תרשום גוהר גהר זה יהלום לא כן יצחק לו גם אתמול טזז בנקודתיים

שלוש שורות ארבע שורות מלמעלה לא לא אנחנו בסליחה אנחנו אתמול לא הפסקנו פה לא שמתי לב שיש פה את הנקודותיים אתמול הפסקנו בדף טו עמוד למטה אני כבר אומר לך איפה הפסקנו אתמול אני פותח את זה אמר רבי חיה אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוסה הגלילי ורבי עקיבא שמה הגענו מצאת אני אגיד לך 2 ארב ש חמש שורות שש שורות מלמטה אמר רבי חי אמצע השורה אר אמר רבי חיה ברבה אמר רבי יוחנן עמוד ת עמוד ב דבר גח למדנו שעבד עברי שנמכר לגוי הקרובים

שלו פודים אותו מן הגוי או דודו בן דודו יגאלנו ואם לא יגאל באלה התפודים שלו בונים והוא הולך אבל אם לא יגאל באלה אז אמרנו שרבי אומר מה זה באלה באלה הוא נגאל הוא לא יוצא בשש עב דברי שנמכר לגוי לא יוצא בשש שנים ככה דעת רבי ככה הוא הסביר את הפסוק ומי זה התנא שחולק על רבי אתמול למדנו רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא שהם אמרו אם לא יגאל באלה באלה לשחור בשאר כל אדם לשעבוד אם הוא נגעל מ על ידי קרובים אז הוא אז הוא

אז הוא אז הוא באמת אז אין הוא משתחרר על המקום אבל באחרים שעבוד ימשיך להיות עבד למי שפדה אותו אבל הוא יוצא בשש עכשיו הגמרא אומרת אמר רבי חיה בר אבא יש דעה שלישית בגאולת כרובים וגאולת אחרים אמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן זו דברי יוסי הגלילי ברבי עקיבא אבל חכמים אומרים כמו שדיברנו רבי יוסי הגלילי דורש אם לא יגאל באלה באלה לשחרור בשאר כל אדם עיבוד ימשיך להיות עבד למי שפדה אותו רבי עקיבא אומר הפוך באלה לשעבוד משאר כל אדם לשחרור עכשיו אמר

רבי חיה בר אבא אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוסי הגדי ורבי עקיבה אבל חכמים אומרים הכל לשחרור בין גאולת קרובים בין גאולת אחרים לשחרור שב פה בינתיים בא בא תביא כיסא לפה תביא כיסא שב יביא כיסא וישב שם עוד זה בגלל שהוא לא בא אתמול א זה נהייה לו כך אמר רבי חיא ברבא אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יושי הגדי ורבי עקיבה אבל חכמים אומרים הכל י שחרור בין גאולת קרובים בין גאולת אחרים לשחרור לא שהוא עובד אם למה כי רבי עקיבא רבי עקיבא

אמר באלה לשעבוד בשאר כל אדם ל שחרור וס גלילי אמר באלה שחרור בשך כל אדם מ שעיבוד חכמים אומרים הכל י שחרור ר חכמים מי זה דעת חכמים רביי ומפיק להי באלה נדרשה חרנה הוא ממעט באלה שנמכר לגוי הוא אמר ככה מבאלה הוא ממעט שנמכר לגוי נגעל באלה ולא יוצא לאחר שש ככה למדנו אתמול דעת רבי מי שנגעל באלה הוא נמכר לגוי נגעל באלה אבל לא יוצא לאחר שש ומקרא נדרש בין לפניו בין אחריו מה שכתוב בתורה או השיגה ידו ונגעל או דודו או בן דודו

גלנו או השיג ידו ונגעל זה גאולת עצמו לשחרור מלמד על גאולת קרובים למה ככה הוא דורש את זה כתובה לפניו ובין גאולת אחרים שכתובה לאחריו כל זה לשחרור ככה ככה רבי דורש ורבים הי ויצא בשנת העביד כיוון שהוא לא דורש באלה שאלה לשכו על ידי אחרים שאלה לשכו אחרים אומר ויצא בשנת היובל כיוון שהוא כיוון שהוא לא דורש באלה שאין אלה שחרור ועל ועל מה שאחרים אומר הפסוק ויצא בשנת היובל הי ויצא בשנת היובל מה הביד לה מה לומד מזה ויצא בשנת היובל כלומר בלי פדיון

הוא לא יוצא מתחת ידי הגוי אבל מה שכתוב בשנת היובל זה מיותר כבר כתוב לפני כן שיוצא ביובל כתוב משנת חר עד שנת היובל היה אפשר לכתוב ואם לא יגאל באלה לא יצא בשנת היובל זה מה יעביד לה אז אומר מבעל לך ד תניה בבריתה ויצא משנת היובל בעובד כ כוכבים שישנו תביא כיסא שבע ליד אומר מבלה בעובד כוכבים שישנו תחת ידך הפסוק בא ללמד שאף על פי שהגוי נתון הגוי הוא נתון למרותם של ישראל אז הוא יכול לעבוד בכל אופן אם לא פדו ממנו את

העבד העברי בכסף ממשיך העבד לעבוד אותו עד היובל אסור להוציא את העבד ממנו קודם לכן לא יכול שום תחבולה לעשות לא יכול לעשות שום תחבולה או אינו או אולי אינו אלא בעובד כוכבים שאינו ו תחת ך שלא נתון למרותם של ישראל דווקא אצלו ממשיך הבת לעבוד עד היובל אבל עובד כוכבים שיש לנו שליטה עליו יהיה מותר להוציא ממנו את העבד גם קודם על ידי כל מיני תחבולות אחרות אמרת לכי מה אפשר לעשות לו לא יתכן שעליו מדבר הפסוק אם אין לנו שליטה עליו לא יכולים למצ

את העבד אה אין הכתוב מדבר אלא בעובד כוכבים שישנו תחת ידך פסוק בא לדבר בעובד כוכבים ש שישנו תחת ידך אז זה מה שאומר הפסוק ויצא בשנת היובל בללמד אותי אפילו שהגוי נתון למהותם של ישראל אם לא פדו ממנו את העבד העברי בכסף ממשיך עד שנת היובל זה ואז הוא יוצא לחירות זה ביצה בשנת היובל פתיתי שלא נוציא אותו לפני זה ל כוחו של ה בסדר ובשטר זה לא מדבר זה לא מדבר ב בגוי שאינו הוא לא תחת מותנו מדברים בגוי שתחת מרות עוים ולהוציא אותו

לפני זה שלא תחת מותו בכל לא יכול להתעסק אי זה ד ש ובשטר עכשיו שימו לב איתי שנלמד טוב בעזרת השם ובשטר אמרנו עבד עברי נקנה בשטר אמרנו עבד אברי נקרא בשלוש בכסף בשטר בכסף ובשטר נכון זהו שני דברים ובשטר מנלן מאיפה אנחנו לומדים שעבד עברי נקנה בשטר אמר עולה אמר קרא אם אחרת יקח לו קישה כתוב יודה בוא בוא הוא לא יבוא הוא לא יבוא עכשיו הוא הודיע לו עכשיו הודיע הולך נח איפה יצחק הלו הללה לעולם תשב ובשטר מלן אמר אמרק אם אחרת ו

הקישה כתוב לאחרת זה מדובר על אמה עבריה האדון קיים בה מצוות יעוד נסה אותה לאישה יכול ליעד אותה התורה נתנה לו זכות מצווה ליעד אותה תאמה הזאת מה הוא עשה הוא יעד אותה לקח אותה לאישה התורה אומרת הוא הלך לקח אישה אחרת עוד אישה עליה אם אחרת יקח לו דע ו ייזהר שארה כסותה ועונתה לא יגרע כלומר אם הוא עושה אסור אסור לחסר מכל החיובים בשבילה היא כמו אשתו רגילה צריך להיזהר בכל החיובים שלה כלומר אתה רואה כישה כתוב לאחרת אם אחרת יקח לו אמה עבריה

לאחרת מה אחרת מקניה בשטר כמו שאישה נקנית נקנית לקידושין אחרת אישה איך היא נקנית לבעלה אחד הקניינים בשטר קדישין בשטר הפמה עבריה מקניה בשטר כלומר הבעל הוא הקונה את האישה כותב לשטר לבחורה הזאת הרי את קנויה לי בשטר זה כדת משה וישראל ומחטים עליו עדים ונותן לה את זה או בלי עדים לא משנה ונותן לה את זה זה נקרא בשטר גם אמה עבריה מקניה בשטר אז אתה מפה אתה רואה עבד עברי ועבד עברי הוא קש לאמה עבריה כמו אב עבריה נקרת בשטר גם עב דברי נקרא

בשטר זה מה שאלת אותי בשטר מנלן כתוב בתורה אם אחרת יקח לו קשה כתוב לאחרת מה אחרת מקניה בשטר גם המה עבריה מקני בשטר והבי דברי הוקש מה בריה עוד קע בוא הנה כן קח הנה יש לך גם זה כן נראה אם מחר אתה תבוא או לא בט ש אתמול לא באת לי משהו הרב אין משהו הה בעיה טוב הלאלה נלמד עכשיו אחר כך אני אעשה איתך חשבון אניח אמר שתר אמה ברי אדון כתבו אלא למן דאמר אב כותבו מיק לממר יבוא טוב למי שאומר שת

רמה הברי אדון כותבו האדון כבו כותב לאבא בטחה כינוייה לי ונותן ו את השטר לאביה אז אפשר ללמוד את השטר הזה משטר קידושין כמו בשטר קידושין הבעל כותב המקדש כותב הרי את מקודשת לי ונותן את השטר לאישה אז אז גם פה האדון שהוא כמו המקדש הוא הקונה הוא כותב אז זה יבוא טוב אלא למן דמר אב כותבו שתרמה עבריה זה כמו שטר מכירת קרקעות שהמוכר הוא כותב סדים מכורה לך ונותנו לקונה איפה ראינו את זה כתוב ויקח את ספר המקנה וכן בשטר אבת כנעני הוקש לקרקעות

העבד הוא המקנה כתוב בשטר הריני מכור לך ונותן לאדון הוא כותב העבד כנעני כותב הרני מחור לך ונותן אותו לאדון למה עבד הוקש לקרקע אלא למד אמר אב כותבו אז גם פה האב נחשב מוכר והוא כותב לאדון בת קנויה לך ונותן לו את שטר אז זה לא סוג של שטר קידושין שהקונה כותב ונותן את השטר אז אם כן יק לממ איך אפשר לללמוד שטר מה עבריה משטר קידושין של אישה זה כותב הבעל וזה כותב האבא תמר יש בזה מחלוקת תמר שתר אמה בריה מי כותבו רב

הונה אמר אדון כותבו רב חסדה אמר אב כותבו אז אני לרונה אלא לרב חסד מק למאמר הנה תראה רשי בראש העמוד אדון כותבו בתוך כנוה לי בתך כינוייה לי ונותנו לאב כד שאר קידושין שהבעל כותב בתך היא מקודשת א למד אמב כותבו לא דף משאר קידושין אומ שטר אמר חה בר יעקב המקרה לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית כקניין העבדים נינו שנתה כתוב אצל המה העבריה המה העבריה אין דינה כמו עבדים כנעניים שאם מוציא האדון ל האדון לעבד הכנעני שן ועין או חתך לו את אחד

מראשי האיברים העבד יוצא לחירות עבד הכנעני אבל מה העבריה מקמל את תשלומי נזק אתה מבין למה עבד כנעני זה סך הכל אתה יודע מה זה זה זה זה גוף זה לא שווה גוף לגוף אז לכן הוא יוצא בראשי איברים כמו שכון שהוא גוף גשמי יוצא בראשי איברים גשמיים אבל אבל עברי המה העבריה לא שייך אצלהם דברים כאלה הם רוחניים יותר רוחני נשמה של עם ישראל קדושה לא שייך לצאת בדבר כזה זה לא עוזר כלום אז לכן הוא אומר מאיפה לומדים את זה לא תצא כצאת העבדים

מהמה עבריה היא לא יוצאת כמו עבד כנעני שיוצא בשן ועין או בראשי איברים והיא לא המה בריאה מקבלת תשלומי נזק אז דווקא רק ביציאה היא לא יוצאת כמו עבד כנעני לא תצא כצ את העבדים שלא תצא במה בראשי איברים אבל נקנ י כקניין עבדים בשטר לא תצא אבל לקנות אותה קונים אותו כמו עבד כנעני קונים אותו בשטר זה קניין שעבת קלני נקנה בו זה שטר אז גם המה עבריה נקנית בשטר מפה לומדים ואיפה אמרנו אמרנו עבד קנני הוא כותב את השטר מה מכן את עצמו ו

הריני מחור לך לאדון כן אשי מה אמר לא קצ קצת עבדים בשם ועיין בראשי איברים כעבד כנעני שאם שימה את עיניה וכן עינו של עבד עברי אינו יוצא בכך אלא נותנו דמי עינו וזה משלים שש ויוצא אבל קנתי כקניין העבדים כנעניים והן נקנים בשטר כדלקמן תקש קרקעות נקנים בשטר בשטר בכסף בחזקה ק הגמרה שואלת מה ניבד חזקה מי אמר נקנית כקנין עבדים בשטר אולי בחזקה מהזה נקנ אבת כנעניה לא נקנה בחזקה מה פירוש הקונה קופה אותו לעשות לו מנחה דרך האבת לעשות לו למשל אומר לו

תלביש לי את הנעליים כופה אותו אז אולי ככה נקנ בחזקה א אבל קנת כק עבדים חזקה ולא בשתם הגמרא מתרצת אמר קרא כן והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם יש מעות של אי אפשר לקנות בחזקה אישה למה והתנחלתם אמה עבריה לא נקנית בחזקה והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה עבדים כנעניים הוקשו לנחלת קרקע ננת בחזקה והתנחלתם אותם את העבדים קנים לפניכם אחריכם בחזקה ולא אחר בדברי לא נקנה בחזקה אז אי אפשר להגיד בחזקה אז אתה רואה עבדים הוקשו לנחלת קרקע גם לגבי קניין שטר אז

הגמא אומרת וימה אותם בשטר ולא אחר בשטר עבדים כנעניים נקנים בשטר אבל עב דברי לא נקנה בשטר הכתיב אי אפשר להגיד למה הכתיב לא תצא כצאת העבדים ממנו ממנו אמרנו שהתרבות עמה הבריה שנקנית בשטר ומה ראית מה ראית לרבות בעב דברי קניין בשטר ממה שכתוב לא תצא כצת העבדים אב נקנית ולמעט חזקה והתנחלתם אותם אני אגיד לך נ מעט את את את ה שתר ולרבות את החזקה אומר מסתבר שטר הבלה לרבו ש כ מוציאה בבת ישראל מסתבר לרבות שטר על ידי אישה כיוון שאישה על ידו

מתגרשת אז אז מה שאיין כן חזקה אי אפשר לגרש בה אישה למה ביש למה אני מרבה את השטר יותר מחזקה כי אישה מתגרשת בו בשטר ראיתי שייך לאישה שהיא מתגרשת בו אז אתה לא יכול למעט את השטר אז לכן זה מוציא לא אין דבר אבל זה הוקש אחד לשני יציאה לאביה לא לא ככה אמרנו כבר כן אז הכוונה פה שהיא נקנית מצאנו בשטר שלדו מתקדשת זה יותר דומה לקניין אמה אבל הגמרא העדיפה להגיד קידושי גירושין בשתן הם מוזכרים בפסוק ח טבלה ספר כריתות אבל הכוונה ל

הקניין של הש על הקניין אדרבה מובן אדרבה חזקה לרבו שכן קונה בנכסי הגר תרבה חזקה בש תקנה אישה יותר משטר למה שכן חזקה קונה בנכסי הגר מת שמת גר שמת ואין ו יורשים הנכסים שלו הבקר מי שהחזיק מנכסיו זכה אבל לא שייך לקנות אותם בשטר מי תעשה שטר באישות להשכח הכל הקום לא מצינו שתועיל חזקה באישות לכן עדיף לרבות קניין שטר שמועד גם באישות הי בית אמה זה אח להכי אהנה אם אחרת רגע מה זה לא מצאנו שתועיל חזקה באישות לקידושין מדבר על עבד עכשיו מה

אכפת לי לא עמה אמה אמה זה גם אישות שלבנו ידנה אם בתמה לאחי אנה אחרת ההיקש שהוקש המה עבריה לקידושי אישה לכן עדיף לרבות מהמה עבריה לא תצא כצאת העבדים כנין שטר ולא חזקה אפילו שעצם קניין השטר באמה עבריה לרב חסדה מלא תצא כצת העבדים לכן האבא אם אחרת תיקח לו בסדר לכן האבא כותב את השתה ורב הונה לא תצא צ עבדי מדרש רב הונה לומד כ שר במה הוא קשלה אחרת משם הוא לומד אז לא תצא כצת עבדי דרש ב המב שא יוצא בראשי איברים

כעבד המה בריה לא יוצא כמו עבד כנעני בראשי איברים הפסוק נדרש לגופו זה לא מיותר אי אפשר לדרוש וק שדווקא ביציאה היא לא יוצאת כעבדים אבל נקנית כקניין העבדים אז ה כשאל רב חסדה איך דרש דיוק מהפסוק אז עכשיו הגמרא שואלת ורב חסדה אם כן מה יענה על זה כן כו אם כן יכתוב כרע לא תצא כעבדים מה כצא עבדים שמאמינה תרת אומר גם רק בדין יציאה היא לא יוצאת כצת העבדים אבל כן קונים אותה כמו עבדים פרטה מאר אתה איתי אני רואה שתי מאיר הלו

וקונה את עצמו בשנים אמרנו העבד עברי קונה את עצמו בשנים דכתיב כלומר הוא יכול לתת כסף אומר לו תשמע כמה שנים נשאר לי לעבוד קנית אותי שש שנים שש שמנים נשאר לך עוד שלוש שנים קח שלוש שמנים זה גרעון כסף זה גרעון כסף קונה את עצמו בשנים נכתב שש שנים יעב אה לא זה כשבא שש שנים הוא יוצא זה הכוונה כן אני טעיתי זה גרעון כסף מה זה קונה את עצמו בשנים זה לא כמו שאמרתי קונה את עצמו בשנים כשהגיע שש שנים קונה את עצמו להיות

רשות עצמו שש שנים גמרנו עבר שש שנים שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחופשי חינם הנה מחר זה בטירת רבי יוסף חיים הוא עשה תשובת הקנה הוא אמר שש שנים יעבוד בתשובה מעשים טובים לצום לא לאכול בשר להתענות כל יום ויום בלילה היה אוכל ומר הרב הרב רבי נחוניה בן הקנה מי שעושה את זה בשביעית בשנה אחר כך יוצא חפשי חינה מיצר הרע אין יצר הרעב שבי רבי יוסף חימ כן ביוד גם אמרנו שהוא יוצא ביובל בתוך ש שנים נכתב עד ש היובל יעבוד עמך זה נאמר

במוכר עצמו מוכר עצמו כתוב עליו אמרנו שבעב עברי יש או מכר את עצמו שלא היה לו כסף או מכרו בידין בגניבתו מה שמכרו בידין בגניבתו כתוב עליו ושבת משפחתו ומוכר עצמו זה עד שנת ל יעבוד עמך כלומר אם אחרי שלוש שנים הגיע יובל הוא יוצא כן בגרעון כסף עכשיו עוד דבר במשנה אמרנו בגירעון כסף זה מה שהסברנו מקודם שלמשל הוא קנה אותו לשש שנים שלם שש מנים עכשיו הוא רוצה לצאת באמצע רוצה לצאת משלם יש יש לו זכות התורה זיכתה לו לשלם לו וללכת לא יכול

להגיד לו תשמע אדוני אני קניתי אותך אתה לא לא רוצה לא מאיפה לומדים את זה אמר חזקיה דאמר קרפדה מלמד שג מגרע מפדיה ויוצאה האדון מגרע מגרע וחוזר על האדון למה למדנו את זה כבר לא כתוב פדתה נפדתה אלא באפה כאילו זה חוזר על האדון כלומר האדון למה והפדה מלמד שהאדון מוריד מסכום הפדיון את ערך השנים שהיא עבדה אצלו והיא יכולה לצאת לחירות ופדה מה זה ם ראה בעיני אדונה אשר לא יעדה לא למדנו זה איפה זה הפסוק ם רה בעני אדוני אשר לא ידה ופדה

לעם נוכרי לא ימשול למכרה בודו בה זה הפסוק על זה ופדה היא רעה לא רוצה אותה לקחת אותה לאישה האדון יש לו זכות לקחת את העמה העבריה לאישה אם רעה בעני אדוניה לא רוצה אותה היא לא אהובה ועבדה בשלמה כסף דכתיב מכסף מקנתו הגמרה שואלת סליחה תנא עכשיו תנא אמרנו מוסיפה פרטים איך יוצאת יוצא העב דברי תנא וקונה את עצמו בכסף ובכסף ובשטר משמה כסף נכתב מכסף מקנתו עם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאולתו מכסף מקנתו זה נאמר בעבד דברי שמוכר עצמו לגוי והפדה זה מלמ

מלומד מלמד בעמה אבריה וכולי אבל זה הביא את הפסוק הזה טוב שווה כסף נמה יכול להיפדות בו ישיב גאולתו איך שישיב ישיב לרבות גם שווה כסף ישיב אמר רחמנא לרבות שווה כסף כסף אלא הי שטר איך ידמה איך קונה את עצמו בשטר מהאדון הוא כותב לו שטר על הכסף מה איך קונה את עצמו בשטר איך הידמה המשנה לא ראינו שצא אלמה הנה אילמה דכתב לשטר אדמה אם העבד כתב לאדון שטר בוא הוא מתחב לשלנו את דמיו היינו כסף כבר כתוב כסף אף על פי שאי אפשר

לקדש אישה עם שטר התחייבות אבל עבד דברי כתב לו כסף מועיל כמו כסף על הש כיוון שגופו לא קנוי יש רק חוב ממוני אז זה מועיל שטר כזה של התחייבות כי גופו לא קנוי לו היינו כסף אלא שחרור מדובר בשטח שחרור האדון כותב בשטר לשון שחרור הרי אתה בן חורין ונותנו לעבד אם כתוב לו שטר על דמיו שישלם לו זה כסף שטר התחייבות של כסף זה כסף אלא זה מדובר שטר שחור שתר למני למ בפטר זיל יגידו בפני שיניים לך לך גמרנו לא יוכל לחזור גמרנו

הנ בפה בדין זיד יומר פנו בי דין לך הגמרא מבינה שהזכות שיש לאדון בעבד דברי זה רק חוב ממוני שעבד חייב לו עבודה של שש שנים על חוב כזה מועיל מחילה יגיד לו לך זה פשיטה שר החידוש הוא שגם בשטר י אמ רבה זאת אומרת עבד דברי גופו קנוי והרב שמחל על גרונו אין גרעו מחול ו זה לא חוב ממוני לבד שעבד חייב לעבודה של שש שנים אלא יש ק יש קניין לאדון בגוף העבד שעבוד לו במשך שש שנים ממש הגוף שלו קנוי קמש א והרב

שמחל על גרעו אין גרעון מחול הדום לא יכול למרו על גירעון הכסף כלומר על קניין לא מועיל מחילה לכן זה לא מועיל שאמר לו לך צריך דווקא שתר שחור מה על הכסף זה מועיל ה קניין כיון שזה קניין בגוף שלו אין מחילה לא יכול צבן אחי לכן היה צריך שתח כלומר אם הוא יעשה לו דבר כזה אם ירצה הדון יכול לחזור להשתעבד בו אם הוא לא יעשה ש כןש שעב זאת אומרת מד שש קנוי מה רדי גופו קנוי אפג מנין רדק מת אחי סביר יש לומר

דמת סבר גופו קנוי דלא חשיב ש משום נ דמת לא חשיב אלא יציאתם שהם בעל ככם של אדון אבל שתר מדעתו של אדון ב ממשיך הגמרא כן לא חשבתי שה בדברי גופו קנוי אבל ככה זה יוצא מסקנה שגופו כן זה גופו קנוי אבל לשש שנים הוא גופו קנוי רק לשש שנים אבל גופו קנוי לעבודה והכל אבל פ קנוי נקרא פ קנוי ד שהגיע הלאה העבד עברי קונה את עצמו במה גם בשטר נקנה ב זה לא כתוב ב העבד עברי נקנה בכסף ושתה קונה את עצמו מפורש

כתוב בשנים הו יובל הוב גרעון כ בבריתה בבריתה תה זהלא למדנו ש כל ייתרה עלי במה עבריה אמרנו במשנה תרה עלימה העבריה שקונה את עצמה גם בסימני נערות אמר אש תקיש שמה עבריה קונה את עצמה במיטת האב מרשות האדון מקל וחומר אמר אש קיש שמה עבריה קונה את עצמה ממיטת מרשות האדון מכל וחומר אם אם מת האבא שלה יוצר מרשות אדון ולומדים את זה מקל וחומר ומה הסימנים שאן מוציאים מרשות אדון האב מוציאים מרשות הדון מטעה שמוצאה מרשות האב נו דין שמוצאה מרשות הדון יפה ומה

סימנים שלא מוציאים טבת מרשות האו שאף על פי שהביא הסימנים מעשה ידיה להביע כל זמן שעדיין נערה כל זאת מוציאים מרשות אדון הנ מקרה לו לאמה בסימנים יוצאת שתי שערות מטה ש ציאה מרשות אב שאי מת האב אין מעשה ידיה ניתנים ליורשים אין ו דין לא כל וחומר שמוציאה מרשות אדון כלומר מטת האב תוציא צבת מרשות האדון מה המקשה זה מי אמר את זה רש לקיש מתי רב הושעיה יתרה עליו המריה שקונה את עצמה בסימנים ואם איתה תננ מתתא אם יש כזה דין של רש לקיש

יתירה עלי המה העבריה שקונה את עצמה בסימנים יגיד במתת האב ת ממצת האב תנ ושייר באמת היה יכול להגיד שייר שיר את הדין הנוסף מהשיר ישיר איזה דין נוסף שיר התנה ולא שנה כדי שנוכל לומר ששיר את דין שצה ממיטת האב שיהר מיטת האדון הם מת האדון המה יוצאת לחירות לא עובדת לבניו אם משום מיטת אדון לאב שיור ההוא דכ מדיק באיש לא קטנה גם האיש גם עבד עברי אם מת האדון אז הוא יוצא לחירות אז כמה שישנה א לאלא אה נרצע כן שנים הראשונות קורמו

בובל זה לא שכ זהמ התנה רק מנה דברים שהמים יתרה על הסוגים של עבד דברי אבל יציאה במידת האדון ישנה גם בעבד עברי איזה נרצע כן רשי אמר הגמרא שואלת לא מצאנו שיעור נוסף אז אפשר תנ אתה אמרת לי תנה ושייר אתה לא יכול להגיד לי תנה ושייר ואלא נתנה אז למה התנא לא אמר במשנה את האב מצת האב אם תיש שיור אחר טוב אין מהי שייר ד שייר אין אין אז נ נכון תנא דבר שיש לו קצווה קטנה דבר שאיין לו קצווה לא קטנה אומר

תנן דבר שיש לו רק דברים קצובים יודעים כמה הם גרעון כסף או מתי יהיה כמו ש שנים מתי יהיה יובל אבל דבר שאיו מתתא אין קצבה מה אדם יודע מתי ימות וסימנים דיניים קצבה וקטנה לא יודעים מתי תביא סימני נערות אמרס אין להם קצווה למעלה אבל יש להם קצה כן תביא סימני נהרות מגיל 12 שנה ויום אחד נחשבים סימנים שיוצא בהם נחירות אבל יש להם קצווה למטה אם הביאה שערות בגיל 11 זה שומה לתניה בן תשע שנים שבי שתי שערות שומ זה סימנים גם אם ישארו

עד גיל 12 ויום אחד זה לא סימנים אפילו בין תשע שנים בויום אחד עד בין 12 שנה ביום אחד ועודן בו רבי יוסי ברבי יהודה אומר סימן אם הביא שערות לאחר שנייה בן 13 ביום אחד לדברי הכל סימן לא לא רבי יוסף בן יעקב אומר סימן מה סימן זה שהיה מקודם שנמשך עכשיו עכשיו זה עוד דין בן 13 שנה ביום אחד ברח כל סימן גם אם נשרו אחר כך זה סימן אז לדברי הכל מי שמביא שערות לפני גיל תע לפני גיל 12 לא נחשב סימן לכן

סימנים נחשבים דבר שיש לו קוצבה אז רגע אז אז מה זה מיטת טב זה דבר שאין לך חצבה לכן לא קטנה אם תקש לי ארי סימנים סימנים יש להם חצבה מת ר ששעת רבי שמעון אומר ארבעה שמעניקים להם שלושה באיש שלושה באישה ית כל ומר ארבעה ואחד מהן לפי שאין סימנים באיש עוד פעם רבי שמעון אומר אומר ארבעה מעניקים יש ארבעה שמעניקים להם מ מי הם הגמרא עכשיו מבינה זה מי שיוצא בשש שנים מעניקים לו או בור מעניק תעניק לו מי שיוצא ביוד ומי שנרצה ויוצא

במידת האדון ועמה עבריה כאשר יוצאת בסימנים עכשיו יש שלושה באישה מ הנקה כן ניק לא לא למה לא לא בוא נראה שלושה באיש שלושה באישה כלומר שלושה בעבד שלושה באמה יד אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן מה זה שלושה ביש לפי סבלנות מה קרה לך תגיד לי לפי שאין סימנים באיש לא שייך בו סימנים ואין רציעה באישה אז לכן חייב להיות שלושה פה שלושה פה אתה רואה שנים יובל במיטת אדום י בש מהזה ן רצ באישה מה זה אומר אין אין היא לא יכולה להיות לעבדו

לעולם אז מה זה ב ז יוצא ביובל אמרנו שיש יוצא בשנים יוצא ביובל נרצע שיוצא במידת האדון יש הנה ואם איתה נתנ נמה שמעניקים למה מיטת או יש עוד מיטת אב כיש שת לא שנה את כל הזכאים לקבל הענקה לארבעה קטנ שנה מספר ארבעה צריך לפרט את כולם כי מתנ דבר שיש לו קצב קטני דבר שי קצב לא ק לכן מת הא שקצת ימ סמנ קצט כ פ למרות שלס מנים קצבה למעלה יש להם למטה ויקה מיתת אדון דן הקצבה בקטנה אז לא יודעים מתי ימות

וכן קטנה מטת אדון אמן מתרצת הגמרא מטת אדון מנמה לא קטנה למה אין הקצבה לכן לא קטנה ואלה ארבעה מה הננו הו אמרת לי ארבעה מי הם אורנו נרצע במיטת אדון נרצע יוצא במיטת האדון אומרת שנים זה שיוצא בשש שנים ויובל הגיע יובל לפני שעברו לו שש שנים באמצע שש שנים ויובל של רציעה שנרצה שרוצה ביובל נחשב כמו זה גם נחשב עוד דבר בפני עצמו ומה עבריה בסימנים אכן המ הסתברה קת בשפה הי אתה יכול לומר רבעה בחד מהן פי שאין סימנים באיש ואין רציעה באישה

ואמ איתה שמה שאחד מרבע זה יציאה שנרצה במידת האדון באישה מ משכחת הארבעה אפילו שאיין רציעה באישה ארוקה שאני נרצע וגם היא יוצא במידת האדון שמאמינה מפה אתה רואה מיטת האדון זה לא בכלל הארבעה אלא מה זה יובל של רציעה מתיב רב עמרם עוד הפעם הרש לקיש סיון מתיב רב עמרם ואלו ש ואלו מעניקים להם היוצא בשנים ו ביובל במיטת האדון והמע בריה בסימנים יתה תננ מיטת האב אם כמו שאומר יש לקיש שיש יוצאת במיטת האב אז אלו שמעניקים להם נית שמעניקים מה הבריה שכש יוצאת

במיטת הביה וכיתת שיר ואלו קטנה ולא אחרים דווקא אלו וכימה דבר שישו קצב קטנה דבר ש קצווה לא קטנה סימנים ם קצבה קטנה וכימה אכי מקדר ספר למרות ש סימנים אל קצווה למעלה יש להם קצווה למטה האיק מיטת אדון שאין ה קצבה לא יודעים אתה ימות אז הגמרא אומרת וקיש טיובת היה שואל תיובת קיש תיובת תופת קיש ופת אי אין תשובה לא יצ אז דברו המ עבריה לא יוצאת ממיטת האב מרשות האדון לא מקשה הגמרא והרת קישק וחומר אמר למד דין בקר וחומר מסימנים איך יתכן

ש שזה לא נכון כר וחומר פרחי כב החומר הזה מופרח למה בשום ק מפרח מהל סימנים שנשתנה הגוף תאמר במיטת אב שכן נשתנה הגוף ולכן לא תצא התורה אמרה תצא מרשות האדון למה נשתנה הגוף של הבת על ידי על ידי הסימנים אבל במיטת אב במיטתו לא נשתנה הגוף שלה תן אחד גמרא שואלת אז לעולם במיטת האב לא תצא תנ אחדה ענק אבד דברי לעצמו בריתה אחת שנינו הענקה של עבד דברי לעצמו וענ קמה עבריה לעצמה ותן הדך ענ קמה עבריה המציא אתה לאביה ואיין לרבה אלא

זכר בט בלבד מה היא עובדת אצל האדון מצאה מציאה האדון אין לו זכות במציאה הוא הפסיד זמן שהמה בטלה ממרתה ששלמו לו את זה אבל המציאה לו אז איך תשב עכשיו תסתיר בריתה אחת אמרנו הענקה לעצמה בריתה השנייה אמרנו שהענקת לאביה מליב הד נבקה בסימנים הד נבקה במיטת אב לא טרץ אברת שמזכה את אביה בענק במה שיש לה הענקה שלה דווקא בסימנים כיוון שהבי חי נותנים לו את הענקה ומה שאמרנו שלא מקבלת את הענקה נק אביה מת אז הוא לא זוכה בהענקה במיטת אב יצאה במיטת

אב לכן אין הענקה ה ה היא מקבלת האבא לא זוכה למה לא אומרים רק שאבא של בלי שהיא יוצאת אבא שלה נפטר לא קיים א שהי לא יוצא שהיא תצא אין אבא ימת אן לה הענקה בשל מה ענה קמה עבריה לעצמה למהות אחין לא הרשים את זכותו של אביהן נקבל את ה דילגתי נחזור גמר דוחה מלב ה דנפק בסימני לא מוכחים להעמיד אדי ואידי דבקה בסימני ולא קשה אדי אלאב שאב עדיין ח שה ולכן הוא זוכה בענה דת לאב האב כבר מת כן זה בדיוק כמו

שאמר כ משלמה ענק אמה עבריה לעצמה למה כתוב לי בבריתה הראשונה שמה ענק לעצמה למה הוא חין לא זכותי מקבל את הענקה תניה והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם שהם עוברים בירושה הבדים כנעניים נחלתם אותם אומרים ירושה לבנים אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מכאן שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו נתן תורה זכות בבתו לא מרש לבנו אלא אלא ענק אב דברי לעצמו פשוטה אלא למד למה אלא למן אלא אבטה אלא למן מי יקח את יפה מתץ הגמרא אמר רבי יוסף י קרת כ חז נך י יהיה עוד

קטנה נתה עיר גדולה אני רואה כאן כ קריה נאמנה היות אותיות נתה קרת עכשיו התנה הוא צריך לחדש שענ מה בריה לעצמה האריך וקטן הענק אב דברי לעצמו לא צריך את זה כן לא צריך את זה אבל בגלל שהוא אמר ענק המים ר לעצמה אמר גם ענק אבל לא צריך את זה בגלל שהוא כתב את זה היה צריך להגיד את זה לא ז זה תירוץ אחד מסורת השס ה מה מסורת השס ה יש לי ה פירש גאון י קרת שם מעיר השם י קרת זה שם

עיר כן כמו שאמר אמר רבי יוס ן אז אז כאילו אז איך זה מסתפר נה אה זה יר קטנה למה קוראים לזה י קרת כי היייתה עיר קטנה נעשה גדולה נהיה שמה יד קרת ככה אני מנחש סתמה אי אמר אחי אמר רב ששת אמני תותי הי דתני ד תניה תותי אומר לא ולא לבעל חובו זה זה בא להגיד לי זה לא לא נותנים את זה לבעל חובו היה חייב כסף לא ולא לבעל חובו המני תותי פעם קראנו אתזה תוי רב בעולם כן איך שתרצה תקרא לא

ככה ני חצי פעם למה לאנ הוא אומר כתוב בתורה העניק תעניק לא לא זה מיותר ענק תעניק אז למי הא תעניק לא לא לאחר לא ולא לבעל חובו מי שב לא למי שבת חייב לו כסף זה החידוש הענקה של עבד ברית שלא נותנים את זה למי שחיים לו כסף גופה אלו מעניקים להם יוצא בשנים ביובל מתת האדון ומה עבריה בסימנים אבל בורח הבת שברח מאדון קודם שהגיע הזמנו לצאת יוצא בגרעון כסף אין מעניקים לו רבי מאיר אומר בורח אין מעניקים לו אבל יוצא בגרון כסף מעניקים

לו רבי שמעון אומר ארבעה מעניקים להן שלושה באיש שלושה באישה ו אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן פי שן סמנים באיש הציע באישה מנמלה עכשיו מאיפה כל אלה אתה אומר כל אלה ה שמנינו מננ מילה תנו רבנן מבואר בבריתה יכול לא יהיו מעניקים אלה יוצא בשש מנין רבות יוצא ביובים דת האדון שנרצח גם כן מה עבריה ב ת מומר תשלחנו בשנה השביעית תשלחנו וכי תשלחנו חופשי מאמך וכי תשלחנו חושים ממך לא תשלחנו רקם למה כפל תשלחנו לרבות היציאות של אב דברי שבכל היציאות שלו הוא זכאי

בהענקה יכול שאני בורח יוצא בגרעון כסף כי תשלחנו חופשי מעמך למי ששלחו מעמך יצא הבורא יוצ מגון כסף שאין שלחו מען מעניקים לו פעם אמר לנו רבי ברך ביטון מכאן לומדים אם מפטרים יש פיצויים לא לא נותנים לו אם הוא מתפטר הום מקובל גם אם הוא מת רגע מה זה לא נקר ממח שמיטת האדון לא נים לום הוא עבד שלוש שנים איפה כתוב עבד שלו שנים אפילו כתוב שמיטת אדון מעניקים מי שצי בורח ויוצא מגירון כסף אי שח בעמ הוא אומר שזה כן נקרא שחו כן

התוספות רי הזקן מהזה בורח השלמה שישלים כמה שברח ונבט במר אומר בורח אין מעניקי וד אין שלכו מעמך אבל יוצא בגרעון כסף ששחו מעמך מקבל הענקה הגמ שואלת בורח לא לא מקבל הענקה בורח השלמה בעה עליו לחזור להשתעבד מה אחר כך שישלים שש שנים אז שיקבל את הענקה שלו נתניה מנין בורח שחייב להשלים ומר שש שנים יעבוד שש שנים של עבודה יכול אפילו חלה היהיה חייב להשלים אדם לא בורח אבל היה חולה בתוך השש שנים היה היה חולה איזה כמה חודשים תעמוד לומר ובשביעית יצא מי

אמר שזה מתרצת הגמרא אמר רב ששת אכה במ סכנה כגון שברח ופגע בו יובל הגיע שנת היובל אחר שברא אז כבר הוא לא חוזר להשתעבד מהוד פיק ליובל שלחו מע קר ולא נכנסה לא תכנס אותו ותעניק לו כמה שמען מעמך שיציעו חלה על ידי ממכה אבל לא בריחה ואז בא היובל המרמור יכול אפילו חלה אתמר בשביעי תצא עכשיו הגמרא שואלת אפילו חלה כל שש מזה לא גרם מה תניה חלש שלוש ועבד שלוש אין חייב להשלים חלש כל שש חייב להשלים אמר ששד ועושה מעשה מחת לא

התבטל לגמרי עשה לאדון שלו מעשה מחת ולכן לכן לא צריך להשלים אתה אפילו חלה כל שש כן אבל עשה מעשה מחת הגופה קשה אמרת חלה שלוש בבת שלוש אין חייב להשלים הארבע חייב להשלים אם השפה חלק כל שש חייב להשלים הארבע אין לו חייב להשלים חיקמה חלה ארבע נעשה כמי שחלה כל שש וחייב להשלים פלא הייתי חושב שלא אה משמיים תחפה שדח עוד שנתיים שנתיים עד כאן משה אתה איתי למה בשלו ושלו לא צריך להשלים וב כן צריך להשלים ש לא מש הסברה פה ובו כחולו

סימנט פפ כן הומ ל שני של פסח בספירת העומר בלד שני אחר תפילת ערבית מתחילים לספור העומר מי הגברים לא אישה אישה פטורה מספירת העומר מצוות הש שזמן גרמה מתי סוברים את זה גיד לא אה כן ואם שכח לספור בתחילת הלילה הולך וסופר כל הלילה מצווה כל אחד ואחד לספור לעצמו ספרתם לכם לכם וצריך לספור מעומד למה כתוב מחל חרמש בקמה אל תקרא בקמה אלא בקומה דרך תחיה בסופר הימים תספרו 50 יום והשבועות שבעה שבועות תספור לך כיצד ביום הראשון אומר היום יום אחד בעומר לעומר

או בעומר הפוסקים אמרו לעומר עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים תע היום איך אתה אבל אומר בפועל אני שואל אותך אז אני אומר תשעה באב לא אומרים תשעה לאב מפה למדנו שאומרים ב אה יופי אל מה מה אומרים היום בעו לא אומרים ב בעומר אומ התימנים אומרים עד שמגיע לי שבעה ימים זר שבעה ימים שהם שבוע אחד בעומר אנחנו לא אומרים ככה אנחנו אים שבעה ימים עומר שם שבוע אחד זה כמו התימנים ביום השמיני אומר היום שמונה ימים שעם שבוע אחד ביום אחד

ב עומר וכן עד וכן עד שהגיע ל 14 יום היום א ימים אנחנו לא אומרים ימים גם אומרים 14 יום שהם שני שבועות בעומר והדרך מזה הולך והולך עד מט ימים יום זה הנכון מ1 עד 19 אומרים יום לא ימים עד 19 תכבדו את המזגן שם לא לא תתחדש ל החולצה קודם כל 19 זה יום עוד למה אתה נתכו חזיז גם הוא זה הו ב אם תעו ביום המעונן כ ספירו חוזרים כשח שך ו מדקדקים סופרים על צת הכוכבים עיקר הדין אפשר בנ השמשות לכן ראוי

לעשות ג המתפללים הציבור בעוד יום מונה עמהם בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך וספור איך כבר בנה עושה תנאים ש א אבל הוא סופר ועושה תנאי שאם לא יזכור בלילה יצא חובה מהסופר עכשיו ואם יזכור יספור בלילה לא מה שספר בין השמשות אין במה שספר בין השמשות אין לו כלום מה הב ככה זה תופס תראה מה זה הבן אדם תופס תנים ב כן אני רואה חכמ שצדק כל הזמן שתנאים לא על זה כ אם זה כך ואם זה כך ואם זה כך כן מזכיר את התנאי

של הרב כן ואפילו ענה אמן על ברכת הקהל א דעתו שלא לצאת יחזור בברך ספור בלילה אפילו הרמבם הספרים ש שתנה ם לא תנ בעיה אנחנו היום פרק 11 דף צ ו וואו וואו נאמר בתורה תשבות כלומר ביום השביעי תשבו אפילו מדברים שאינן מלאכה אפילו לא מטל מלחות חייב לשבט מהן אפילו דברים שאינם מלאכה חייב לשבט מהם לא לעשות אותם דברים רבה הן שעשו חכמים משום שבות מהם דברים מהם דברים אסרו מפני שהם דומים למלאכות חלק למה אסו שבות מדברים האלה דומים למלאכות ומן דברים הסרום

גזר שמה יבוא מהן איסור סקילה ואלו הן כלומר שכ שייעשה אותם יבוא לעל על איסור סקיה עכשיו הגמרא תפרש הרב יפרש כל המשווה גומות אז מחיה משום חורש לפי כך אסור להפנות בשדה הנרה אסור ללכת אדם יש לו נקבו רוצה להפנות שדה שנחרש פעם הראשונה בשבת שמיש וגומות כשעשה עצמו יקח גוש אדמה הוא עשה צרכו רוצה לקח גוש אדמה לכסות יש גומות המפנה את האוצר מחסן ששמה תבן בשבת אסור למה פני שהוא צריך לו לדבר מצווה כגון שיכניס בו אורחים או קובע בו בית מדרש לא

יגמור את כל האוצר שמ יבוא לשבות גומות טית שעל גבי רגליו מקנח או בכותל או בקורה אבל לא בקרקע שמה יבוא לשבות הגומות ירוק בקרקע וישוב ברגלו שמה יבוא להשוות גומות מותר לדרוס ארוק שעל גבי קרקע והולך לפי טומו אבל לא בכוונה ללכת לדרוס שלא יבו עשות גומות גם התימנים אסור להם נשים איך משווה גומות לא הבנתי בקרקע בקרקע יש פה בור קצת עמוק ואז אז הוא עושה ככה ברגל כן כן נשים המשחקות באגוז בשקד וכצה בהם מגלגלים אתה יודע מקים אחד בשני כאילו מצליפות יש

פה אגוז פה אגוז י טיק כאילו היא קולעת כמו גולה כן אסורה לשחק בהם בשבת אתה רואה זה משחק של נשים של גברים גברים לומדים תורה כמו גרעינים גרעינים זהזה נשים זה לא ככה אומר השלח אמת אסורות לשחק בם בשבת שמב לשבות גומות שמעתי אתזה חכם מרדכי שרעבי שהייתי ילד מה זה משחק מפצח גרעינים זה נשים כותב השחם את זה של נשים הוא לא ישע אתה יודע ואסור לכבד את הקרקע שומע לתתות בבית את הקרקע שמשווה גומות אלא אם כן היה סוף באבנים כמו שיש ומותר

לזלף מים על גבי קרקע ואין חושש שישבה גומות שהרי לא מתכוון לכך כן אבל היום יש להם המודרניים יש להם כבר קרקע מאדמה לא אתה איך בבית שלך חצי דש חצי צוף הנה אתה רואה חצי יש לו כזה חצי כזה הלאה אין זכים אין שכין את הקרקע ואפילו היה רצוף באבנים לא שמים בקרקע שמן שלא עשה ואין נוחים אותו במפוח והם מדיחים אותו אפילו ביום טוב שמע תשמע היו מבריקים שהקרקע תהיה יפה אסור וגם לא לשטוף אותו זה עד היום אסור והם מדיחים אותו אפילו ביום

טוב אסור לעשות כו החומר בשבת שלא יעשה כדרך שעושה בחול ויבוא להשוות הגומות בזמן שהוא עוש כן במקום שאיו רצוף ר זה אסו אסור עד היום אבל ברצפה אסור גומות ברצפה אסור גזרה שמ יבוא להשוות גומות בקרקע לא לא מרצפה אנחנו לא שוטפים בשבת לא מקטים גם לא צ פעמים יש יותר מדי לא אבל הוא נולדו לו תאומים יש להם נולדת מחר יביא את הממתקים אז מה פתאום נהייה לכלוך יותר מדי להשאר ככהן בסדר תשאל ת לב את ההלכה טים אותה 14 לא ה מודדת נו

לא אתמו חשבנו מי יודע מה יהיה עם הולדת שלו כן צריך חייב להביא מחר את הכלבן אשי אן חצר שהתקלקלה בימי גשמים קרקע שלה מביא תבן הוא מרדה בה שוח שם כשהוא מרדה לא ירדה לא לא כסל ולא לא בסל ולא בקופה לא יפזר את התבן אלא בשולי הקופה יניח את התבן על השוליים שלא יעשה כדרך שעושה בחול יבוא לשבות גומות מה זה שולי קופה יהפוך אותה ישים בצד שני זה נקרא שוליים שלו כדרכה כן המשקית הזה רעים חיב משום זורע לפי כך אסור לשאוב מן

הבור בגלגל אתור על ידי גג גל שקשור לחבלים גזר השם המן לי גינתו לחובתו השכח בפני זה אם היה אבור של גלגל בחצר מתיר למנות ממנו בגלגל לא מצויה בגינות יש לו רק חצר אין שמה גינות מותר לקחת מהגלגל אתם לא יודעים זה אבל אצלנו היה לנו בחצר א בור והיינו שואבים ממנו מים בטח היה כן משאבה כן לנו לא היה משאבה אבל היה ב בבורות משאבות גם לנו הרה בור לא יכול להיותו נולה בסדר בסדר וב מצפה 36 יופי תביא איפה הוא אני אראה לך

אותו עכשיו דבור קיים רק סגרו אותו אצלם לך אותו ואראה לך יופי נחלאות מה יצא מזה אבל כלום מה יא אתוש חייב משום עוד עוד התולים דבר מגידול חיה משום קוצר לפי כך אסור לרדוד דבש מכורתו אתה רואה אדם יגיד מה יש אני מוציא קצת דבש יש לו כברת בחצר הוציא להוציא דבש אסור בשבת מני שהוא תולש עוקר חלות הדבש ממקום גדולם מהאוכל יצא מאכל הכבר הביא שמשון לאז יצא מתוק אין עולים באילן בן לח בן יבש בשבת אילן חי ישבור לח לחות או יבש ואין

טנים באילן ושמחים באילן תור גם נשמח נשען על אילן אסור פה עוד בסדר ולא יעלה מבעוד יום שב שם כל היום כולו בשבת ואין משתמשים במחובר לקרקע כלל גזרה שמה יתלוש אתה רואה אסור עכשיו יש מקומות שיש להם שמה עץ והוא שם על זה מסמר והוא טוע על זה דברים זה אסור אתה מה עושה באילן שלך בשבת בחצר אין לי אלות רק דש אז תעשה פרות שנסו שד לד בע של העץ אסור אסור להשתמש בזה הוא אומר תלה נדנדה לא חב לכביסה גם אסור גם לא

מותר ביום חול בשבת בשת לא אסור לה השתמש בזה שיהיה תלוי שיהיה תלוי אתה אסור לך להשתמש בזה פירות שנשרו בשבת אסור לאוכלן עד משה שבת גזר השמה יתלוש עוד הדס המחובר לאילן מותר להריח בו שאיין ניתו אלא להריח בו אז מה יש בזה והרי רחו משוי הריח נמצא גם כשהוא מחובר אבל אתרוג ותפוח וכל הראוי לאכילה אסור להריח בו במחובר ג גזר רל ש מקוץ אותו לך לו זהר ש מדוג חוץ אותו ריחו גם לא לא זה לא זה מותר כי אתה יכול להריח בו

גם כך אבל זה לא אלה שאוכלים את התפוח שהוא מחובר לעץ אילן עוד הפעם אילן שהיו שר לשו גבוהים מן הארץ מן הארץ שלושה טפחים אסור לשב עליהם ונם גבוהים שלושה הרי הו כארץ באים מלמעלה משלושה לתוך שלושה מותר להשתמש בהן נותן לך ציור היו גבוהים שלושה אף על פי ש שצד אחד שווה לארץ או שיש חלל תחתיהן שלושה אסור לשב עליהם אין גבי בהמה בשבת מה יחור זהור להנהגה כלומר יחתור זה מורה למה להנהיג את הבהמה וין טן בבהמה אתה רואה בשבת גם לא לא

תתלה עליה את הידיים תעמוד ואן ולא יעלה בעוד יום לשב עליה בשבת ואן צמכ צידי הבהמה אסור להשען צידי צדדין מותרין גם בעץ צידי צדדין מותרין רוכבים שצ צדדים על לא על אבא אילן בשבת בשוגג מותר לו לרד במזיד אסור לרד בבהמה אפילו במזיד ירד משום צער בעלי חיים ואן פורקן המסו מעל הבהמה בשבת וכן פורקן המסו מעל הבהמה בשבת משום צער בעלי חיים כיצד היייתה בהמתו תאונה שלייף של תבואה שק מכניס ראשו תחתיו סדקו לצד אחר והוא נופל ממנה בשינוי היה בא מנדר בלילי שבת

ו במתו תעונה כשהגיע לחצר החיצונה ן את הכלים הנתנים בשבת שנ נתנים בשבת חנים וסקין נופלין היו בסכין דברים המשברים אם היו סכין קטנים יקרים סת ניח תהן וסכין נופלין על הקרים שהרי אם יירצה לשלוף הקר שולף מפני שעסקים קטנים וקלים נמצא שלא בטל קלי היייתה תעונה הסתות של זכוכית מלאים מתיר את הסכים והיו נופלים אבל פי שישברו אן כך הפסד גדול שהר הכל להתכה עומד נפסד מועד לא חששו אפשר להתיך אותו בחזרה לעשות עוד הפעם היו עסקים גדולים מלאים כני זכוכית כיוצא בהן פורק בנחת

כל מקום לא יניחם שם על גבי בהמה פשו צר בעלי חיים המדבק פירות כדי שעשו גוף אחד יהפכו לגוש אחד חיב מישהו מעמר אתה יודע זה כמו תמרות תאנ מדבק אותם לפי כך מי ש נתפזרו לו פירות בחצר מנקת על יד על יד ואוכל אבל לא יתן לא לתוך הס ולא לתוך הקופה כדרך שהוא עושה בחול שם עושה כדרך שהוא עושה בחול שמה כשם בידו בתוך הקופה לידי עימו וד אסור אתה רואה תקפ פוזות כל החצר הילד בא פיזר לו כל הפוזות רק מה אם פיזר

לו את הקובה וכן אין מכבסים מלח כג יוצא בני שנראה כמאמר יב מפרק זה מוציא דבר מתוך דבר מתוך דבר אחר שמחובר חיה משום דש ואז סוחט זתים וענבים חייה משום מפרק לפי כך אסור לשחות תותים ורימונים להוציא מהמהם משכה פואנו מקצת בן אדם שחותם אותם כזיתים וענבים גם זה אסור שם יבוא לשחות זיתים וענבים אב שר פירות כגון פישים ותפוחים עוזרדין מותר לחותם בשבת פני שאינן בני סחיטה גת לחמש יג כבושי הזור עכשיו הזור כבושי הו שלקות ירקות כבושות בלקות שחתן אם לרכך גופן מותר

לתקן רקך אותם בשביל שיוכל לאכול מותר ואם נוצא ממן אסור כך ההלכה ואן מרסקים את השלג שזו הו ממ מסקו לתוך הכוס או לתוך קערה אז שום והבושה זה זה זה ענבים בתחילת גידולם ומליות שיבולים שלא יבשילו שריסק בעוד יום אם אם מחוסרים דיכה אסור לגמור דיכ אתן בשבת ואם מחוסרים שחיקה ביד מותר לו לגמור שחיקתם בשבת לפי כך מותר לו לגמור שחיקת הריפות חיתים שנטשו במכתש בעץ הפרורים אותה מעל האש לפעמים אתה יודע זה נדבק לוכן המול מלילות מפרש שיבולים מולל בשינוי כדי שלא י

קדש היונק מפיו מבעל חי פטור אתה יודע זה יש לו עיזה והוא לא מרגיש טוב והוא רוצה לינק ממנה חלב עיזה מבעל חי פטור אבל אסור לעשות בשבת ואם היה גונח מכאבים צריך לנג מותר ו לנהג בפי בפני שהוא מפרק ל אחר יד ושום צערו לא גזרו א על פי שאין בו סכנה פירות שזכו מהן שזו מהן נזלו יעני מהם משכים בשבת אם זתים וענבים ם אסו לשתות אותן משכין עד מוצאי שבת זר השם התכוון וחות אותם בשבת ואם ים בריונים הם אם הכניסה לאכילה אז

משכין שזו מהן מותרים ואם הכנסה דכן א משקי שן אסור מוצא שבת למה שלא ישחט לאכילה הוא לא ישחט תז זת בענבים שזקן בשבת וייצאו מהן משכין מעצמם מותרים חלו ד שזכ מערב שבת משכ יוצא מהשבת מוותרים שאיין כאן מקום נגזרה שכבר ישכ מערב שבת יז זורא ובורא מאבות מאבות מלאכות הנהג זורא בורר מאבות מלאכות לפי כך אפלפי שמותר למול מלות בראשי אצבעותיו כשהוא מנפח מנפח בידו אחת בכל כוחו אבל לא בקנון ולא בתמחיר שמ נפה בנפה בקברה שהוא חייב המשמר שמרים תולדת בורר הו מרקד

מרקדו לפי או מרקדו לפי כך אף על פי שמותר לצנן יין צלול או מים צלולים בסוודרים או בכפיפה מצרית לא יעשה כן בסודה לא יעשה גומה בסודה שלא יעשה כדרך שעושה בחול ויבוא לשמר במשמרת יש את יודע עשה לגומה שיכנס טוב לא וכן אסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול שמה יבוא לשמר וכן המחבר נותן קיבה בתוך החלב שיתכבד יעשה ג'בן תולדות בורו לפי כך אפי שים שומשומין ואגוזי דבש לא חבט בידו לא יקרב יקבץ את ה שומשומין והאגוזים המחת את היה רק דק דק

כדי לבשל הרי זה תולדת טוחן בחייו פי כך אן מרסקים לא הת השחת בשיל הבהמה ולא הת חרובין לפני בהמה בין דקה בין גסה מפני שנראה כוחן אבל מחתכים את הדלועיים לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים שאין תחינה בפירות אין תחינה בפירות אומר ומרין אלומ ו מתירין אלומות של עמיר לפני בהמה ומפספס בידו אלומות קטנות אבל לא אלומות גדולות פני התור שבהן חבילי סיאה ואזו וקורנית זה חבילות של מיני עשבים כיוצא בהן שהכניסה למאכל בהמה מסתפק מהן וחותם ואוכל בראשי אצבעותיו אבל לא בידו הרבה שלא

יעשה כדרך שהוא עושה בחו ויבוא לרוק כף צריך לדוק לכ פלפלים קצה בהן לתן את תוך המאכל בשבת הרי זה כותב ש ביד ביד הסכין ובערה אבל במכתש חייב בני שהוא טוחן לפי כ א אסור לברי להתרפות בשבת גזרה שם צחוק שב אמנים רואה כיצד לא יאכל דברים שאינן מאכל בריאים כגון אזון ופאה ולא דברים המשלשלים כגון נענה וכיוצא בהן ראית מה משלשל לענה מה זה נענה וכן לא ישת דברים שאין דרך הביים לשות ל כגון מים שבישלו בו סמנים ועשבים הרבה פעם יש לו מים

כאלה שהוא בישל אותם בשביל שהוא רוצה לאכול הוא אכל הרבה אורז ועדי שעשה לו עצירות עוד כן כן תחייך שכי זה למע זה משזפים משזפים אוכל אדם אוכלין הוא משקין תודה אוכל אדן אוכל נו משקים ש דר ברין אכלנו לשות כגון הוסבר והקישוט והאזור ש מתרפאין אכלן כדי להתרפות בהן מותר אועיל ואין מאכלים בריאים שתה אילתית מקודם השבת והרי הוא שותה והולך מותר לשתות אותו בשבת אפילו במקומות שלא שלא נהגו הברים לשתות החלטית אפילו מקום שנהגו הברים לשתות החתית שותים זיתו המצרי בכל מקום לכן שמנים

שדרך הברים נסוך בהן ות נסוך בהם בשבי שנתכוון רפואה שאן ברים צרכים בהן אבל שאין הברן כים בהן אסורין חשב ש לא יסו יין וחומץ אבל סחו את השמן ולא שמן ורד אלא במקום שברים שכין אותו מותר לסוך שמן נח בכל מקום שמן נגבה ידו או רגלו צמתה ביין רה יכול לעצור את הדם כן ואינו צמתה בחומץ ואם היה ענוב כלומר אין גופו מעודן והיין מועיל לו לרפות את המכה אף ביין אסור חושש בשיניו לא גמע בהן את החומץ ויפרט אבל מעני הוא בולע החושש בגרונו

לא רנו בשמן אבל בולע הוא שמן הרבה פה תרפה אנו עשי המתיקי ואיין שפין משפשפים את השיניים בשם בשבת בזמן שמתכוון רפואה מתכוון ח הפה מותר אין נותן יין לתוך העין אבל נותנו על גב העין ורק ברוק טופן אף על גב העין אסור כידור זה סב שמרפה את העין ששרה אותו מערב שבת מעירו על גבי עינה בשבת ואינו חושש מי שלקה באצבעו לא יקרו חלב גמי כדי לרפ אותו ולא תחנו בידו כדי להוציא ממנו דם אין נותנים חמין ושמן על גבי המכה ולא על גבי מוך

שעל המכה לא על גבי מוך לתנו על המכה בשבת אבל נותן הוא חוץ למכה ושוט ויורד למכה ונותנים מוך יבש על גבי המכה אם היה עתיק אסור כלומר מוך משומש כבר אסור למה מפני שהוא קרטיה זה ממש מרפא זה אנטיביוטיקה כזה כי יש בו א זה חיידקים וזה ירפא אותו זה דוק שאיין ב חשש סכנה כן רטיה שפרשה נפלה על גבי הכלי מחזירין אותה ואם פרשה על גבי כרקע אסור להחזירה ומחזירים רטייה לכתחילה במקדש שאין איסור שבות במקדש מכל מקום מקנחים פי המכה ון מקנחים רטיה

שימרח כח סכין ומשמשים בני מעים בשבת והוא שסו שבת אחת כד ש עשה כד שעושים בחול ואין מתאמנים בשבת איזה הוא מתאמן זה שדורסים על גופו מכוח שיגיע יזיע או שילך עד או ש יהלך עד שיגע יזיע ש אסור ליגע עצמו כדי שיזה בשבת מני שהוא רפואה לכן אסור לעמוד בקרקע דימו שית בקרקע של נהר שבארץ ישראל בפני שמע מעמלת מטרפה יש לה מליחות אין רוחצי במים שמשלשלים מים קרן משלשלים בני מעיים ולא בטי שצובעים בו שתחתם תי דביק ולא במי משרה ה באושן ולא בים

סדום ים המלח ולא במים הרעים שבים הגדול מפני שכל אלו צער הן וכתוב וקראת לשבת ונר לפי כך אם לא אם לא נשתה בהן אלא עלה מיד אף על פי שיש חטטין בראשו מותר אין מתגרדים במגרדת כלי ה מיועד לגרד את הגוף ומדם מכות בצ בתית גורד כדרכו ואינו חושש כין מפרחי לאדם לנגו אבל לא לבהמה ואם היה לה צער מותר להסיר צערה בשיחה ופוך במה שאכלה רישין הרבה מריצי אותה בחצר בשביל שתצפה ואם החז ממד אות במים תסנן ן ש שחוק לסממנים ל אין מקיאן

את האוכל בשבת רישים אוכל כזה שהיא אוכלת הרבה זה קונית של מאכל בהמה אכלה יותר מדי לא יכולה לנשום תריץ אותה שתקי את זה או שתשלם אין מכי את אוכל בשבת הפקטין זה נקרא במ דברים אמורים בסם שמי יצחק סממנים אבל להכניס ד רפ ליקים מותר כן היתי פעם בשבת באיזה מקום אני רואה אחד נכנס נוחיות מקי את האוכל חוזר כלות לא הבנתי בהתחלה עוד פעם נכנס עוד פעם עוד פעם אנורקסים עושים זה אנורקסי זה מחלה מחלה לא אוכל בכלל קוראים לזה אנורקסי הוא מקי הוא

כל הזמן דוחף הלאה ואסור לדחוק כרשות של תינוק כדי להוציא הרעי של שמה יבוא להשקותו סמנים המשלשל מותר לכבוד כוש על הטבור בשבת כדי להעלותו וכן מותר לחנק מי שנשמתה אחת מהחוות שבצו מותר לחנק הכוונה נטלות אותו מראשו אתה יודע הוא תופס אותו ככה כמו חונק והראש שלו הגוף שלו נטלה וככה הוא מסדר לו את ה ללפת את הקטן כדי ליישר את האיברים שלו עכשיו הוא נולד לפעמים עקום משהו מלפפים אותו בחתול כן פלנל אתה איתי או לא לא לא זה זה זה יוחנן כן יוחנן

דך ולהעלות אוזניים בין בד בין בכלי מה זה להעלות אוזניים ריבונו של עולם אומר אומר להעלות את גידי האוזניים שעשו ממקומן להעלות ען כילי להעלות את התנוך שכנגד הלב שנכפה כלפי פנים שכל אלו קצנו נוסים אותם בסמנים כדי אה כדי לחוש שחיקה לא זה לא זה זה ממש אוזניים נפלו לו דמה דומה הייתה תורא כן הבנתי הבנתי לתימנים לאלא יכול ליפול עם האוזניים ויש לו צער מהן יש לו צער מה יעשה המקר המרקד מה זה מרקד מנפא מאבות מלאכות לפי כך אין קוברין את התבן בכברה

לא יניח הכברה שיש בתבן במקום גבוה בשביל שעל שירד המוץ מפני שהוא כ מרקד אבל נותן התבן בכברה ומוליך לאבוס אפי שירד המוץ בשעת הולכה שהרי אינו מתכוון לכך מגבל זה מערב מים וקמח חייב משום לש לפי כך אין מגב כמ קלי הרבה שמה יבוא ללוש חושב היום אפשר לעשות גם פרנות שכח אתמול לעשות חושב היום מותר מה תעשה בזה זה קח את הבית שלך עוד כ איפ זה אי אפשר דבר כזה מזמינים וזה זה צחוק מה אמרת ברור זה מה אמרת יש לך בם פה

טולה שמ אבל ללוש אם אדם שילם זה ברור כשמש לא תעשה אה נכון אמרתי טוב יאללה זכית בזה לא התי לא צריך מה אני אעשה בזה לפי כך בסדר שלוש קמח שאין ק בגלל בא לפה עכשיו עכשיו פרנות אתם יודעים מותר גבל את הכלים מעט מעט אבל תבואה שלא הביאה ש שפרק לו שקלו אותה ואחר כך תענו אותה תחינה גסה ש הכחול והיא נקראת שתית מותר גבל ממנה בחוק יוצא בו הרבה בבת אחת והוא שיהיה רך אבל קשה אסור מפני שנראה בקלש וצריך לשנות כצד נותן

את השתית ואחר כך נותן את החומץ המורסה אף על פי שאינו ראוי לגב א גבן אותו שב לגב העפר וכיוצא בו ונותנין מים על גבי המורס ומוליך את התרבת שתי ערב אבל אינו ממרס בידו שלא יראה כלש ואם לא נתערב מנ הערוב מכלי לכלי עד שהתערב ונותן לפני התרנגולים או לפני השברים או מותר לערב המרסן על דרך זו בכלי אחד ומחלק אותו בכלים הרבה ונותן לפני כל בהמה ובהמה מער בקלי אחד אפילו אפילו קורין לה ה אין מאכילים בהמה חיה עו בשבת כדי ש מאכיל בחול

שמב לידי קדשת כדניות או לידי לישת קמח כ יוצא בזה כיצד לא יאכיל הגמן בשבת מאכל שלושה או ארבעה ימים לא יתן לו כל כך הרבה לאכול בשביל שלושה ארבעה ימים יש לו יש לו יש לו מחסן לא אתה מכיר גמן יוחנן לא אין לך גמל לא ולא ירביץ גל צא בו ויפתח פיו וייתן לתוכו קר שני מים בבת אחד כן לא יתן לתוך פי יוני בגוים מקום שם יכולים להחזיר אבל מאכיל את הבהמה משכ אותה מעומד או נותן תפי המים בכד עצ קרשים בפני עצמם

מקום שלא להחזיר וכן מאחי עוף בידו פני שהוא יכול להחזיר ואין צריך לומר שייתן לפניהם והם אוכלים מותר ראית איך הוריק אוכל הגיונים איך הם אוכלים ראית אותם מה ראית שמים להם כל אחד הוא מרים את הראש למעלה שם מרים למה אומר ריבונו של עולם הכל ממך ותתן לי ואני אוכל לעשות וככה יש פרנסה גלידה לא אוכלים כך שתדע במ דברים אמורים במי שמזונותיו עליו כגון ו חייתו ויוני הבית ואווזים ותרנגולים אבל מי שהן מזונות עליו כגון חז ויוני שובע דבורות לא יתן לפניהם מזון ולא

מים דבורים גם נותנים להם אוכל נותנים להם פרחים מותר לאדם נכון מותר לאדם להעמיד בהמתו על גבי עשבים ו אוכלת נו שמים להם ערימות של סוכר וכאילו הם עושים דבש אתה מבין אבל לא אבל לא יעמיד אותן על גבי הדבר שהוצע ועומד בפניה כדי שתחזיר פניה לדבר המוקצה וכל ממנו וכן ביום טוב זה פרקים לא קטנים העסק הלאה עכשיו זוהר געת ל ש מחר הופה עשית 10 מלאכות ש תדבר דף תמא אמר רבי שמעון בת כל מתפרש ל ן ד ז בכלח חזה כד ד ד

מכל בני עלמה זמן שבית המקדש קים אם אדוני משהמ נש קח לך סמים נטף קח לך סמים נמים ב ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים ף הזד ועשית אותה כתורת מעשה קח מו קודש שחקת ממד ונתת ממ לפני העד אשר ענך שמה קודש קדשים לכם נאמר קטיר עליו אהרון כורמים בבוקר בבוקר ט ל ארון בן אד לדור כיצד 38 35 חמה מנ בכל יום שלושה מנים ים שמהם מניס כן גדולם ביפורים חזן מכתשת בערב יום הכיפורים כדי קיים מצוה דכה מדה סמנים היוב לו הן

צור ציפורן וחן בנה ול מנ מור וקציעה שבו ום שי מפ שש ח תיק מלחב כת אומר תן דשן שבעון בן גמ למה הי באלמה הוא גם שו של דבש ולמה ורז הצור ויאמר עליהם ושמרתם שמרתם את הדבר הזה לחך תבוא אר אשר יתן א לכם כאשר דיבר שמרתם את העבודה הזא כם העבודה הזא כ תם ז פסח ני ילו ע את המנורה זהש עשה את המנורה ך ג כורש ומור כורם זהב כיקר זהב עשה אכל כ אד אדוני שעני ור יאמר משה ן כשר דבר

משה ון את הני וזך בזך אשיר ואני ואני אשיר וזך ן לבוקר חסדך לבוקר ן עוזך עשיר ויעמוד פנחס ופ ני ת לבת משים עש גושה נודע בשערים בעלה בשבתו צדי עקור חגור לבושה צחק ום אחרון פי פתחה בחכמה בנות עשו חת על כול סן קדוש זכ ע שמות צכ תחית י כל הש מתוך שעות חיים טובים ה הדש אור ים דות בנחת ושלווה ושמחה וישועה גדולה וחיים טובים ונעשה תשובה שלמה נלך בדרך השם נעשה נ ישועה גדולה לשי בן חיים טובים קים שחים כן רצו

ונמר אמן בחנניה בן הקשה אומר