הדף היומי מסכת קידושין דף טו הרב בניהו שמואלי שליט"א יא אלול תשפג

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש יא אלול ת שפג פרשת כי תבוא איך נאמר לנו בפרשה ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצאתך רבותינו אמרו במסכת בב מציאה דף כז שתהיה יציאתך מן העולם כבאת לעולם מה ביתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא ברוך אתה בבואך בלא חטא ברוך אתה בצאתך בלא חטא אחד החכמים הוא מספר שהוא היה בקריאת גת ועשו שמה היה שמה איזה משהו בחופש לקח את הילדים שלו היה שמה איזה כמו קרקס זה נקרא היה ביתנים של

מראות זה נקרא ביטן המראות כל מי שנכנס לשם צוחק בלי להפסיק תראה לך ציון מו שה שם נכנס עשה אומר נכנסים שמה יש מראה גדולה כתוב עליה כך אתה נראה רואה אחר כך יש מראות משונות כלומר אחד הופך את האדם לשמן אחד הופך אותו לרזה מי שמבין בצ ק מה כלכך הוא משונה נהיה כן מראה כזאת מראה כזאת זה נמוך זה גבוה כן כל מיני מראות מגוונות משונות שאדם רואה לובש צורות מינים ממינים שונים מונים דבר שגורם לצחוק עד שמגיע עוד פעם לסוף מראה לו ככ

אתה נראה אבל באמת תסתכל לא השתנית אומר כן אומר תדע לך זה המשל לחיי העולם הזה פעמים אדם עומד בצורתו האמיתית פעמים בעת כמו בעת דתו פעם השנייה בפטירתו כל מהלך חייו אדם פושט צורה לובד צורה לוקח כזה עושה כזה אבל באמת צריך שהאדם כל הזמן ידע שאדם פה הוא צריך להיות אמיתי בדרך אחת ילך בדרך השם לא לא ישנה את עצמו איך שהוא פי וליבו שווים בכל דבר ודבר רק מה כן יכול להיות אתה יודע שנותנים לילד לצייר המורה אומר שכל אחד יצייר לו ציור

יפה מה הוא רואה בבית יש יש מצייר אבא שלו אוכל יש מצייר אבא שלו מרביץ יש מצייר אבא שלו כל הזמן לומד יש מראה איך אבא שלו מתפלל ביזה דמעות כל אחד לפי מה שהוא רואה כך זה הולך לפי הצורה שהוא מקבל מה הוא רואה מה הרצון רואים את הבנאדם בכלל דברים אחרים הילדים הם רואים מה זה האבא איך הוא נראה מה הוא עושה לכן צריך הרבה הרבה שאדם ידע עכשיו אפשר באמת להשתנות ו שאדם משתנה לטובה וכל הדברים שלו אפשר עכשיו להחליף ממש עכשיו אם

לא עכשיו איך יהיה אתה יודע שרבי יעקב הבוח צירה אומר שכתוב בפרשה יצו השם תך את הברכה באסמיך אומר הסמך זה טרי הסמ אומר כל הקללות באות מהס מ ופלונית ל י ליית למה הסמ נקרא ערור ופלונית נקראת קללה ביזה ארור בקללה הם עושים דברים קשים עם ישראל לפי כשעושים רצון אבינו שבשמיים והם הולכים בדרך השם הם מכניעים אותם מבטלים אותם אבל אם לאו הם משנים לבן אדם את הצורה אבל אם משנים אם אנחנו מכניעים אותם אז אנחנו הולכים בדרך השם אז עלינו נאמר יצב השם

איתך את ה בנך באסמיך אסמיך זה סמ א ל בכול משלח ידיך תראה בכול משך גמרתה פלונית למה לא יהיה להם כוח לשלוט עליך לא יכלו נות אותך לא ישנו לשנות אותך בשום אופן בעולם ככה זה הולך אם אדם זוכה את הברכה את הכל הדברים את הברכה דרך אגב אומרים רבותינו גמטריה תורה וגם עולה גמטריה בכל משלח ידיך זה גמטריה תלמוד כמו שאמרו רבותינו אורך ימים בימינה ושמאלה עושר בכבוד אדם לא יכול לדעת איך הקדוש ברוך הוא מסדר לו את החיים באיזה צורה ואיך רק מה

האדם צריך באמת לחיות באהבה וחבה שלום ורעות קודם כל בבית שלו למה אם לא כן לריב להתווכח בפרט עכשיו איך כתוב וישאלו איש לרעהו לשלום אומר הבאר היטב בסימן תקפה ת ק פ א עכשיו בשם המריד שנכנס אלול רמז וישאלו איש לרעהו לשלום וישאלו ו' של אלול איש א' לרעהו ל לשלום עוד ל אלול ממש אומר למה שאלת שלום בין אדם לחברו זה זה האלול האמיתי למה צריך אדם יהיה בניינים שבינו לבין חברו הכי טוב שהגדול ישאל בשלום הקטן לא אמרו על רבי יוחנן בן זכאי

מעולם לא הקדים לו אדם שלום בשוק הוא הקדים לכל אחד ואחד שלום היה רב חיים שמולוביץ ראש ישיבת מיר אומר הגיע עכשיו בתחילת אלול הגיע לו בחור ישיבה לישיבה והוא נכנס כן בא עם מזודות מזודה גדולה כבדה כולו נושף איך שהוא נכנס אומר אדוני אני רוצה א להתקבל לישיבה איפה נמצא ראש הישיבה אני רוצה להיבחן שואל אותו הוזמנת אומר כן אצל איזה מי זה הרב אומר ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל זה היה חמיו של רבי חיים מ שמואלביץ הוא בנו של הסבא מסלבודקה אמר לו

בוא אני אקח אותך אני מחפש את ראש הישיבה בוא נבחן אותך זה היה בבניין השני אמר לו אתה בחור התעייפת כבר מהמזוודה נכון אומר כן אומר אתה רוצה שאני אעזור לך אומר לא אתה אדם מבוגר לא יפה אומר בכל זאת אני הייתי פה נח אני יכול זה העבודה שלי אז הרים לו את הזה ולקח אותו אומר לו אבל אני נכ עכשיו פה זה החדר דפק אומר דיבר עם ראש הישיבה אומר לו אתה יכול להיכנס אני מחכה לך פה עד שתגמור לקח לו 20 דקות הוא מת

רב חיים שולביץ חכה גמר את הבחינה אומר לו נו התקבלת בשמחה התקבלתי ואמרו לי ללכת לחדר זה לפנימיה וזה אומר בוא אני אראה לך איפה זה לקח אותו ליבע אותו הכניס אותו וזה אומר לו סליחה אה אדוני מה אתה מה אתה פה בישיבה מה מעשיך אומר מה התפקיד שלך מה אומר התפקיד שלו הוא שמש שמש של המקום הוא המשרד בקודש של המקום הוא השמש טוב בבקשה אומר אני אמליץ עליך במשרד שאתה כל כך עובד בנאמנות כל כך דאגת לי וקיבלת אותי בכזה ספר פנים יפות והענקת

לי כל מה שצריך כל כך נחמד אז אני רוצה להודות לך ממש ואני אגיד עליך במשרד שהשמש אומר תודה כן רב חיים שדוד טוב עכשיו בא מה בבוקר הוא קם הולכים לזה בית המדרש הולך בא טוב הוא רואה בשעה תע כולם נכנסים כבר עם השמש איך הבחורים מתפלפלים איתו מה זה ריתך דאורייתא אומר שם אומר לחברים שלו אם זה יש פה שמש כזה הרבנים מה אתה מדבר מה זה שמש זה הרבי שלנו פה זה ראש הישיבה אתה אומר לו שמש אומר הוא אמר לי הוא מהש

אוי ואבוי הוא שירט אותי הוא לקח אותי הוא עשה לי כן זה לא שמש אתה מבין זה איש איך נתנהג לזולת הרב חיים שימנוביץ זה אצלו זה היה ברור שזה כך כלומר לא שהוא עושה איזה משהו גדול הוא רגיל בזה לעשות חסד ו וזה זה ככה זה גדולי עולם הם הם יודעים את הסדר שלהם איך לעשות ומה לעשות צדיקים צדיקים איך להתנהג לזולת ואיך לעשות כמה זה לפעמים אדם במילה טובה מציל חיים של בן אדם אתרה לך אדם בא בא עכשיו זה קורה שאדם נכנס לאיזה

שיעור או לאיזה מקום אף אחד לא מתייחס אליו הוא נעלב לא טוב לו אבל אם בא מתייחסים אליו הוא מקבל ישר בפלה וא אז הוא שמח תבין יש לו חשק לבוא כל יום אם לא כן זה קצת קשה לו זה צריך הרבה הרבה לעודד לסייע לעזור לאחד הדברים הגדולים ביותר עכשיו בדיוק נמצאים אתם יודעים איך זה אומר כל דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי אומר רב שלום שודרון אומר צריך לפתוח את הדלתות אדם ידע איך להתייחס ל לחברים שלו בא אליו אורח איך לפתוח

לו את הדלת איך לקבל אותו באהבה ואם אדם עושה את זה קמתי אני לפתוח לדודי ודודי חמק עבר שלא יהיה אחר כך יעבור הזמן צריך אדם יפתח בזמן יקדים עוד לפתוח לא שאדם צריך לדפוק לו הרבה זמן כך יעשה מ תתפוס לו באר שבע אז הוא מספר פדרון אומר היה זוג גורים היה להם בן יחיד מה זה טיפלו בבן הזה לימים האמא נפטרה האבא אהב מאוד את הבן שלו מה לא קנה לו וילה מכונית מרצדס חיטן אותו עשה לו הכל ונולדו לו גם כמה ילדים אבא

מטפל בכל הבן אמר לאבא שלו אבא אני רוצה לנסוע לחוץ לארץ קצת אומר אבל אתה בן יחיד וקשה לי אומר אני אסע ואחזור טוב נסע נסע עבר כמה חודשים אבא מתקשר אליו כותב לו מכתב בני תבוא אני לא יכול רוצה לראות אותך לראות את הנכדים אומר אני אני תפסתי לי איזה עבודה יפה אבא אבל מה לא חסה לך כלום אני הכל נותן לך עליי מה תפסת אומר לו אבא אני יש לי איזה עניין בזה טוב עובר שנה לא בא שנתיים לא בא אבא לא יכול אומר

אתה בוא לחג אני אשלם לך את כל ה לא יכול שלוש שנים לא בא אבא אמר לו טוב אתה לא יכול לבוא אני אבוא הפליק באוניה מה לא קנה איתו איזה מתנות איזה רכוש מה לא מסע כבד לקח איתו מחכה ב בספון של אוניה שמה שיורדים אומר נו הבן יבוא לקבל את הוא יודע שאני בא לא בא אומר מי יודע אולי הוא עושה החנות איזה קבלת פנים הוא רוצה לעשות לי בבית זה לא הצליח בא מתקרב לא רואה כלום היה כבר חושך הוא לא יודע הבית

של הבן שלו יש לו כתובת בא היה שעה 9 בלילה רואה לא הכנות לא אורות לא שום דבר דופק בוילה הבן שלו אומר לו מי זה אומר אבא אבא כבר אני פשטתי את קטונתי אך החת בשינה רחצתי את רגליי איך החת נפה אבא לך לבית מלון ממון קשה לי לקום לך לבית מלון ממול מחר ניפגש אבא שמע את זה לקח את כל הדברים שלו אומר זהו זה ילד כזה אני לא צריך חזר ההוא קם בבוקר הלך למלון אומר לו לא היה פה בכלל בן אדם כזה

אומר כל החיים שלי בזכות אבא איך עשיתי לו דבר כזה איזה עלבון מתקשר לאבא שלו אומר אל תדבר איתי יותר לא רוצה לראות אותך ולא לשמוע אותך כזה דבר עושים אומר הרב זה משל נוקה ויורד אומר אני ישנה בליבי ער כל דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי מלך מלכי המלכים דופק כל ימות השנה מצפה שנשוב אליו לא משנים עכשיו הקדוש ברוך הוא בעצמו אומר לא באתם אני בא אני מ בא אליכם מגיע חודש אלול דופק על הדלת שלנו בוא בני היקר תחזור בתשובה אומר פשטתי כוונתי

אך הכל בשינה קשה לפתוח את הדלת קשה לפתוח אפילו פתח של תשובה אוי ואבוי אוי ואבוי כמה זה לא פשוט הדבר הזה לכן עכשיו זה הזדמנות הקדוש ברוך הוא בא אלינו תפתח את הדלת נלך בדרך השם נקבל עלינו יש יש זמנים שהקדוש ברוך הוא בא דרשו השם ימצאו כ ראו בהיותו קרוב שובו אליי ואשוב עליכם עכשיו זה הזמן שנעשה תשובה שלמה ונלך בדרך השם השם מזכה אותנו לזה בעזרת השם אז הנה ניקח שופטים אנחנו פסוק טו פרק תו פסוק טו וימצא לחי חמור תריה וישלח ידו

ויקח הה ויכבה אלף איש ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמורותיים בלח החמור אומר בלועה רחמה תינן גורין אומר יש שמה כמה חמורים בלחי החמור הקאתי 1000 איש הרג 1000 איש כלומר הוא אומר בלחי החמור חמור בלחי החמור הזה עשיתי חומרים חומרים כלומר אכתי והכיתי נהיו חומרים חומרים כלומר ערמות ערמות ויהי ככלותו לדבר ויש לך לחים מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי ויצמ מאוד ויקרא אדוני ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת ואתה אמות בצמה ונפלתי ביד הערלים אם אשב פה אמות ביד פשתים הער

ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי תראה מה זה אתה יודע מה זה המכתש הזה יצא בנס יש בלחי יש כמו מכתש אלי ומכתש זה הולך נעשה שמה מעיין תחת המכתש עצו מים דרך הבקע ויבקע אלוהים את המכתש איזה גומה שהשן יושבת בה עשוייה כמו מכתש אשר בלחי ביצ וממנו מים ויש ותשוב רוחו ויחי הכן קרה שמה ען הקורא אשר בלחי עד היום הזה וישפוט את ישראל במ פשתים 20 ש שנה ויילך שמשון עזת ויישם מישה זונה ויבוא אליה הלך ללון שם לעזתים לאמור ב שמשון הנה

וישובו ויבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרו כל הלילה לאמור עד אור הבוקר רגנו ראית כלם כל העזתים האלה הם עכשיו חושבים אנשי עזה סבבו את העיר לא ידעו לאיזה בית נכנס אבל ידעו שהוא פה באיזה מקום וישכב שמשון עד חצי לנה ויקם מחצי הלנה ויחוס בדתות שער העיר ובשתי המזוזות ושיעים עם הבריח יה שמן כתפה ויעל אל ראשר אשר על פני חברון מעז הלך לחברון כזה ן כן למה הוא מצא הכל נעול עקר אותה מ מבריח והלך חצי הלילה ויהי אחרי כן ויה אישה בנחל

סורק ושמה דלילה ויעלו אליר נפ אשת ויאמרו לה פתי אותו ורי במ כוחו גדול ובמ נוכל לו סרנו לותו ואנחנו ניתן לך איש אל ומאה כסף הכל כסף הנה ותאמר ד שמשון הגיד לי הגדנ לי במה כוחך גדול ובמה תאסר ענותך ויאמר אליה שמשון אם יסרוני בשבעה יתרים לחים אשר לא חורבו וחליתי והייתי כאחד האדם ויעלו לה הסר נפצים שבעה יתרים לחים אשר לא חורבו ותאשרו בהם והעורב יושב ל פתים עליך שמשון ונתק את היתרים כאשר ינתק פתיל נעורת חוש ולא נודע כוחו עד כאן איזה

סיפור זה השמשון הזה שמעון לא כן אנחנו היום במסכת תענית פרק א' משנה ב אתמול היה ו ראש השנה יש פה בחוץ פרים אתה שומע תביא היום ס יש גם בחוץ הוא הביא עוד משהו אח תכניס את השר הלאה אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים לא מזכירים ושואלים זה ביום האחרון של החג לא מתחילים בתנת מתן ברכה אלא סמוך לגשמים אה קודם צדקה כמה היום סיום משה כפול לא לא לא הוא צריך לתת כפול למולדת לא כן כן כן הנה הוא מביא תראה אוהו אז

זהו אין שואלים את הגשמים אילא הסמוך לגשמים רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של החג האחרון מזכיר מזכיר הוא לא שואל הראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר עדי מתי שואלים את הגשמים רבי ד אומר עד שיעבור הפסח רימר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ו ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון השני זה מכאן השני זה חזן אחר כן משנה ג' בשלושה ממרח שון שואלים את הגשמים מתחילים לומר ן ת לו מטר אבל גמל אומר סליחה בשבעה בו

כלומר 15 יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל הנהר פירת תורה זה לוקח להגיע לבגדד 15 יום הגענו משנה ד כן עכשיו זה הגרלה של משה בוא בוא תסחב היום אתה הרבה זמן לא סחבת אבל הוציא ראשון לכהן הראשון זה יין בבקשה הנה ישו ברכה ביד איזה מתח י לא יותר מד ודבוק סלמי דור סלמי יין שחקנים חדשים זה שושנות יוסף נקי עובדיה יוסף נקי עובדיה זה למעלה זה לקח את מה את הפרחים פירות ירון טובול ירון טובול מי זה ירון טובול ירון טובול פירות זה

אתה חושב מי זה יוסף נקי זה פרחים וור מי זה יין השוטר כהן מאיר השוטר כהן מאיר היה פה לא היה פה הלך שוטר כו זה זה מה זה זה פיתות מה זה פיתות אה אולי גם מה פתאום איזה שוטר כהן ש שוטר גם כהן מאיר כתוב אומר טוב בסדר כתוב כהן מאיר אומר טוב טוב יאללה אלא למה רגע אבל כתוב כהן מ אבל מה קוראים לשוטר מאיר אבל לא כהן סליח פרנה פרנה פה עופר מזרחי לא לא לא הוא פ עופר מזרחי ספר עכשיו כמה

יש ספרים תוציא פעם אחת כבר שמונה עכשיו כמה שתים אר ש צ לשבוע לא נעשים 11 מחיך מי משה דן משה דין מה תן לו תן לו תן לו ספ ספר הוא רוצה לראות אם זה אתה בבקשה אבל ה לא הה פעמיים ירון טובול הל יכו לי הרגשה מה זה סלמן זה מי זה זה חיים סלמן מי זה אז תן לו ספרנין לו תן לו מה שהוא רוצה ובדיה יוסף בר שלום עובדיה יוסף בר שלום שלום לא זה גם פה מלמעלה תנינו שדוק דדון לא יודע

אתמול היה פה נראה לי משכל אה דדון דדון כן אתמול היה פה זה כנרה זה משהו עתיק עכשיו זה כנראה כבודו פנו מה מה שרבוש יש קזה תשאל את מאיר מה הוא רוצה באר שבע ב מה שאתה רוצה תיתן לי מי אתה רוצה יפה ס איפי סורי לא יוד אבי צורי מי זה מישהו ש אברם דורי התחיל כחב יעקוב סמו סמוכה יכול להיות סמוכה י הזה לביין כוזה בלוין כמה עוד נשארה לא יודע מהזה ש זה ש אמרת לא לא יש עוד יש עוד שמעון נחמני

שמעון נחמני נו זהו נגמר יש עוד אחד עוד אחד החלון חביב כל הזמן אותו ספר אתה מ עינון יוספו אינון יוספוף יאללה תזכה למצוות כל הכבוד מהזה אפשר להוצי עוד אחד כי זה צריך בשיל אליעזר ח תן לו את זה זה של ג כן גמרא עכשיו למדים אדוני שתי אדוני תמ ש ק בכ שכתוב לי רצון מלפניך נפלאות מתורתך ירב כ דברך עושה שמיים וארץ היום אנחנו דף טו הלימוד להצלחת ראובן בן רבקה בללו נשמת אביו שמואל בן שרה ו נשמ יהודה בן פרחה ומסעוד אדרי

נשמת אליהו בן מרדכי וזרי ודה של ידי יהודית בת אליהו להצלחת משה יהודה בן דניאל הכהן משה ישראל לרפת שלמ לרפואת ש שולמית תמר נפתוח דף טו אמר אני חושב שכדאי שנתחיל ללמוד מדף יד עמוד ב מהגמרא מהר לא למה זה הכל כל חתכה אחת כזאת אתה יודע שאני אעשה ע זה חזרה ש מה אתה אומר אולי דע את זה יותר טוב לא אתה מסכים אמרנו אמרנו במשנה עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה עצמו בשנים לא לא הגמרא ה ברי נקנה בכסף מנלן מאיפה לומדים אני

אני לומד מהר מהר שאני אכנס לעניינים עבד דברי נקנה בכסף מנלן אמר קרה מכסף מקלטו עם אות רבות בשנים נפ השיב גאו תו מכסף מקנתו זה נאמר פרשת עבד דברי שנמכר לגוי שנפדה על ידי קרוביו שמה כתוב אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאולתו מכסף מקנתו מלמד שנקנה בכסף אז אתה רואה שיפין השיב גאולתו מכסף איך שקנו אותו מכסף מקנתו משמע שהוא נקנה בכסף אשכחן עבד ברי נקה לגוי לעובד כוכבים הו כל קניינו בכסף גוי כל קניינו במטלטלין זה לא במשיכה זה בכסף אני מכר לישראל

מן שקנינו בכסף אמר קר ב אפדה מלמד שמגר עת פדונה ויוצאה ופדה זה מלמן שהיא יכולה לבדות את עצמה באמצע שנות עבודתה לא כתוב נפדתה אלא והפדה כ לשון ש מתייחס לאדון כלומר שהאדון מסייע בפדיונות מלמד שהאדון מסייע בפדיונות פדונה יוצאה מה עושה האדון מוריד לה מסכום הפדיון של ערך השנים ש שהיא עבדה אצלו אז אתה רואה שמזה מוכח שהיא נקנית בכסף טוב אשכחן המ בריה או אילו מקדשה בכסף קניה בכסף עב דברי מנלן שנקנה בכסף אמר ר כי מחר לך אחיך עברי או עבריה ועבדך

שש שנים מקיש עברי עבריה כמו עבריה מה עבריה נקראת בכסף גם עברי נקנה בכסף אשכחן כל זה מכר בית דין א בדברי נקנה בכסף אבדר שנקנה בני נמכר בגניבתו שבדין מכרו אותו למה נמכר ל ידי אחרים הועיד ונמכר בעל כוחו מוכר מוכ ועיד נמכר בעל כורחו אז אני רואה כמה שמצינו שהתורה הקידה בקניינו למה הועיד בדין נמכר בעל כורחו בגניבתו באים בית דין מוכרים אותו לשלם את הכסף אז לא צריך את הסכמתו אבל עבד עברי שמוכר את עצמו מנלן יליף שכיר שכיר כתוב בעבד עברי שמוכר

את עצמו כשכיר תושב יהיה עמך וכתוב שמה בעבד אברי שמכרו אותו בדין כשכיר ש בשנה כמו עבד דברי מכרו אותו בדין זה בכסף גם עבד דברי שמוכר את עצמו זה בכסף אני למלי שכיר שכיר אז מפה טוב אלא למד לאלי שכיר שכיר מהקל ממר אתה יודע מאיפה לומדים אמר כרה וכי תשיג כתוב בפסוק אב ברי שנמכר לגוי וכי תשיג בכי תשיג כיוון שתשיג ידומי שפדה אותו ו החיבור מלמד מוסף על עניין ראשון זה בא כלומר פרשת עבד דברי שנמכר לגוי מוסף על עניין ראשון זה בא

להושיב על הפרשה המוזכרת מקודם לכן על אב דברי שמוכר את עצמו לישראל ולמד עליון מתחתון לכן זה מוסיף ו העליון נלמד מתחתון להקיש את הפרשה העליונה על הפרשה התחתונה להגיד לך כמו שמוכר את עצמו לגוי נקנה בכסף ו מכסף מקנתו גם מכר עצמו לישראל נקנה בכסף יפה למדנו מאיפה לומדים מכל הדעות לכל השיטות איך עבד עברי אם נמכר על ידי בית דין אם נמכר על ידי עצמו מוכר את עצמו עבד דברי נמכר לגוי שבכסף נמכר לגוי בכסף כסף מקנתו מכרו בית דין יש לנו אמרנו שאמה

עבריה זהזה זה גרד פדונה ויוצא ושמה כתוב כי מחר לך אחיך העברי מקישים מקישים מעברי עבריה וזה מכרו בית דין עכשיו ומתנה דלא דיף שכיר שכיר מי זה התנה שלא לומד שכיר שכיר הגמרא אומר בררת מי זה אנחנו פה צריך עכשיו לשים לב היתנה הוא הנה זה ש בבריתה הזאת בוא נראה נתניה מוכר עצמו נמכר לשש ויותר על שש אם סתם מכר את עצמו לעבד זה שש שנים אבל אם הוא יכול להתנות אומר אני רוצה מוכר את עצמו הוא מוכר את עצמו ל10 שנים וליותר משש

ויותר על שש אבל מכרו בדין אב דברי שמכרו אותו בדין א נקר אלא לשש למה כתוב בתורה ועבדך שש שנים עוד דין מוכר עצמו איןו נרצע אם רוצה לעבוד עוד להישאר אהבתי את אדוני את אשתי בני מוכר עצמו איןו נרצע מכרו בדין נרצע עוד מוכר עצמו אין מעניקים לו מתנות מכרו בית דין האדון נותן לו מתנות שיוצא העניק תעניק לא מוכר עצמו אין רבו מוסר לו שמכה כנענית מכרו בית דין רבו מוסר לו שבחה כנענית רבי אליעזר אומר זה בזה אינו נמק אלא לשש רבי אליעזר

חולק ואומר רבי אליעזר אומר זה וזה אילא נמכר אלא לשש זה וזה נרצע זה וזה מעניקים לו זה וזה רבו מוסר לו שבחה כנענית כלומר גם גם מוכר עצמו נמכר רק לשש לא יותר על שש מילב בבק מפיגי תנ קמה לא לי שכיר שכיר כיון שדיים אנו יציאה לאחר ש שנים רציעה ומצוות הענקה מסירת שבחה כנענית כל זה נאמר בעבד שמכרו בדין ממילא לא דנים הדינים האלה הם לא קיימים ב בדברי שמחר את עצמו אז לכן לא ליב שכיר שכיר ורבי אליעזר אלי שכיר שכיר כי

זהר שבה ולכן ישנם גם בעב דברי שמוכר את עצמו כי לומדים שכיר שכיר אמר רב טביומי משמ דב דקו על מלי שכיר שכיר באמת כולי על מה בית דינים אחרים מכרו בי דין ומוכר את עצמו נלמדים גזרי השבה אבל באותם ארבעה דינים שאמרו בבריתה תנ הקמה לא לומד אותם ממוכר עצמו מעב דברים שמכרו בדין למה יש בהם מיעוטים מה למה ואכה בעיק מפליגים בקווה בעק רק ה מפלגי יציאה של שש שנים אומר נחלק הו נקמה ברבי אליעזר בזה הפסוק תעמד אתנ קמה דאמר מוכר עצו נקר

לשש וותר על שש אתה יודע למה מד רחמנה לגבי מכרו בית דין ועבדך שש שנים זה ולא מוכר עצמו לא כתוב ועבד אלא ועבדך עבדך זה שמכרו בית דין ולא מוכר עצמו וידך מה יענה זה רבי אליעזר ועבדך ועבדך ולא ליורש כלומר אם מת האדון באמצע זמן עבודתו הבנים לא יכולים לקחת אותו האבד לא ממשיך לעבוד את שר יורשים את הבן רק את הבת ואת האח בת האדון או אחיו אבל את זה אמרנו אתמול נכון ודך תנ קמה מאיפה ילמד שאין הב עובד נשאר היורשים נשאר

היורשים בעבדך אחרינא כתיב כתוב במצוות הענקה עוד מעו של עבדך כי משנה שכר שכיר עבדך בידך רבי אליעזר רבי אלעזר מה מה דורש עבדך הזה ההוא של הענקה אומר הוא להרצאת אדון הודעתה כל זה בא לרצות את האדון שלא יקשה עליו לתת לעבד העברי תעניק לו יפה עכשיו מה תעמד אתנ דמ עכשיו הוא רוצה ללמד לי עוד המשך המיעוטים נקמה דמ מוכר עצמו נרצע ולא לומדים בגזרה שבה ממכרו בית דין כמו שמכרו בית דין נרצע גם מוכר עצמו נרצע דד רחמנא גו בדין ורצה אדו בזנו

במרצע זה פסוק מיותר ולקחת את המרצע ונתת באוזנו בדלת מה זה בא למע אוזנו שלו ולא אזנו של מוכר עצמו דווקא אוזנו שלו של מכר בית דין ודך ההוא עכשיו מתחילים את הדף שלנו ההוא לגזרה שווה ודעתה אוזנו המיותרת זה בא לגזרה שבה מלמדת שרוצים את האוזן הימנית לתניה רבי ליעזר אומר מני רציעה שהיא באוזן ימנית נאמן נאמן כאן אוזן ברציה כתוב אוזן ונאמר להלן על תנוך בנתינת השמן של מצורע כתוב על תנוך אוזן המצורע כתוב שמה אוזן ונאמר להלן אוזן מה להלן במצור ימין למה

כתוב מפורש על תנוך אוזן המטהר הימנית אף כאן ברציה מדובר בימין ודך הכמה שאמר שמילת אוזנו לא לא יותרה רק לגזירה שווה אז אם כן ה מכירה אוזן בליו מה הי אוזנו אוזנו ולא אוזנו של מוכר עצמו ודך רבי אלעזר הוב הב ההוא מבעלה הוב התור הוב אוזנו ולא אוזנה דווקא שלאו אמה מה העבריה לא יכולה לרצוע אין לה דין רציעה שהיא אלא היא יוצאת לחירות בשש נגמר לא יכולה להגיד אני אוהבת את אדוני ואני רוצה לשבת עוד לא ואידך מאיפה ילמד אוזנו של מוכר עצמו

נפקה מביאים אמור יאמר העבד לפני הרציה אומר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא יצא חופשי העבד מה זה זה העבד דווקא עבד עברי הוא שנרצח ולא עמה רביה עמה העברייה וידך רבי אליעזר כבר דורש שהמ בריה היא לא נרצעת מאזנו אז העבד מיותר מב עד שיאמר כשהוא עבד עד שיאמר אהבתי את אדוני לא יצא חופשי כשהוא עבד דך תנ קמה שגם כן מודה שדורשים מהמילה עבד עד ש שהוא עבד אבל עדיין יכול לדרוש העבד ולא אמה מעבד העבד נפקה עיטור של ה ודך

אבד העבד לא דריש בסר זה רבי אליעזר אומר עבד העבד הוא סובר שלא דורשים מהידיעה של העבד עד כאן הגענו אתמול תעמ תנ כמה דאמר מוכר עצמו אן מעניקים לו עוד לפרש המעו שאמרנו למה מוכר עצמו אין מעניקים לו לא לומדים גזרה שבה ממכרו בית דין למה לא שכיר שכיר אומר מאת רחמנא גבי מכרו בדין העניק תעניק לו דורשים שמעניקים דווק לא ולא למוכר עצמו מעניקים דווקא לא שמכרו בית דין ולא למוכר עצמו ודך רבי אלעזר שסובר שמעניקים גם למוכר עצמו מאיפה מה ידרוש בלא זה

ההוא מבעל לא ולא ליורשיו אם העבד דברי עבת שש שנים במת לפני שאדון הספיק להעניק לו לא נותנים את הענקה ליורשיו הגמרא אומרת דוחה את הדרשה הזאת לא נותן את הענקה ליורשיו יורשיו אמיי לו למה לא יקבלו את הענקה שכיר קרייה רחמנא התורה קראה להענקה הזאת לאבי דברי שכיר זה פועל מה שכיר פעולתו ליורשיו אבהי פעולתו ליורשיו כמו שכיר פעולתו מה שעבד אפילו שהוא מת כל מה ש הענקה השכר פעולתו זה לאושו גם זה הענקה הזאת ורשב למה נקרא שכיר אלא רבי אליעזר ידרוש מילו לא

ולא באמת ישב כן מקבלים אלא רבי אלעזר דורש לא ולא לבעל חובו נותנים לא את הענקה ולא נותנים לבעל חובו לאדם שעבת חייב לו כסף מה מה הסיבה שהיינו חושבים לתת את הענקה ל לבעל חוב אתה יודע למה מד סבי נן בעלמה כרבי נתן כ ש אנחנו סוברים לגבי כל בעל חוב כרבי נתן תניה אמר רבי נתן מנ נושב בחברו מנה טובע חוב מנה מחברו וחברו בחברו חברו טובע חוב של מנה מאדם אחר מנין שמוציאים מזה ונותנים לזה מוציאים את הכסף מהאחרון ונותנים אותו לראשון עמוד

לומר ונתן לאשר השם לא לא כתוב לנתן למישהו חייב לו לאשר אשם לו ללמד אותנו שנותן את כסף לבעל חוב של בעל חובו לבעל חוב של בעל חובו כן למה זה שעבודה דרבי נתן לכן לגבי הענקה אתה אז לכן זה בא עכשיו לא לאפוקי שאר עבודה כן אבל הענקה לא האיתור של המילה לא הענקה ניתנת דווקא לבעל חוב של העבד לב סליחה דווקא לעבד לא לבעל חובו דך וידך תנ קמה שאומר מילו למעט את מוכר עצמו לא צריך הענקה שאינה נותנת חובו לא לאור שב הוא

אמר לא לא אמרנו לאר שב עשו מקבלים מה זה איתו לא למעט את מוכר עצמו אז ה אומר לא צריך למעט מילא את הענקה שלא נותן לבעל חובו לא צריך למעט את זה מה יעשה בזה אומר בעל מנמה לא סביר לן כ רבי נתן אומר בכלל אין לנו הסברה הזאת לא פוסקים כמותו שנותנים את זה לבעל חובו שלו של הבעל חוב לכן לא צריך למעט לא צריך למעט עכשיו הגמרא ממשיכה לפרט את המעו המיוחד שנחלקו מ מסירה של שבחה כנענית בוא נראה מי תעמד את הנקמה

דאמר מוכר עצמו רבו מוסר לו שבחה כנענית למה למה לא גוזרים גזרה שבה חרו בית דין למה לא לומדים למה תנ קמה אומר מוכר עצמו אין רבו מוסר לו שבחה כנענית מכרו בית דין רבו מוסר לו שבחה כנענית מוכר עצמו אין רבה מסר למה למד שכיר שכיר שימסור לו שבחה כנענית אומר לא מד רחמנא גבי מכרו בית דין אם אדוניו יתן לו אישה לאלא ולא למוכר עצמו חו בית דין נותן ל שבה נענים וד רבי אלעזר אומר כן נותנים גם למוכר עצמו נותנים שבחה כנענית לא

בעל כוחו האדון יכול למסור לו לעבד שבחה כנענית אפילו בעל כוחו של העבד הוא לא רוצה בעל כוחו אדוני אני צריך תעבוד אצלי יש עבודה דח מה מאיפה ילמד שד להב את שבחה כלנית אפילו בעל כוחו אומר אתה יודע מאיפה הוא דורש את זה כי מכי משני שכר כיר נפקה במצוות הענקה כתוב ככה הנה כי משנה שכר שכיר עבדך שכיר אינו עובדו ביום למה מה זה משנה שכר שכיר כ העבד העברי עבד לך כפול כפול מפועל רגיל משני שכר שכיר כפול מה עובד מה זה כובד

כפול מפועל רגיל שכיר אין עובד אלא ביום עבד עברי עובד בין ביום בין בלילה א וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד בין ביום וובין בלילה איך זה יכול להיות והיה לו כבר נאמר כי טוב לו עמך דורשים אמח כמו ה צריך שוויון זכויות לך ולעבד בעל הבית והעבד אותו דבר איפה אתה יושן תן לו לישון אתה לא יכול לקחת אתה מיטה במאה 180 אל והוא ישב ככה כן מצד סוכנות לא שמעתי על זה אף פעם כן אחד אמר לי שהוא שהוא היה באיזה מקום הוא

ראה מיטה מאוד נוחה ישן באיזה בית ראה מיטה מאוד נוחה ראה מאיפה זה המיטה הזאת יש לה שלט כזה כנראה התקשר הפירמה התקשר אומר לו זה מתחיל ב180 אל המיטה הזאת אחר כך אני אגיד לך מאיפה אני יודע אחד אמר ליני אמרתי לו איך זה יכול להיות דבר כזה אז אתה לא יכול לישון המיטה של 180 אל והוא ישן על סוכנות פתום ללא עמך עמך במאכל אתה לא יכל לאכול חושה שפזית והוא יאכל שועית אמח במשתה אתה תשתה יין קו דיטון נו מה תיתן לו אז

בוודאי שאדון חייב לתת לו לישון בלילה כראוי ואמר רבי יצחק אתה יודע מה זה בא ללמד לי מכאן שרבו מוסר לו שבחה כ נעלית ד ממנה עבדים זה בעל כורחו אז מלאו אי אפשר ללמוד מאיפה אני רוצה ללמוד משנה שכר שכיר אומר אם מתם למה לא אם מתם המנה אני מדעתה שמוסר לו שוכו רק מדעתו מרצונו של העבד אבל בע כוחו אמה לא כמה שמעלה לא יכול לתת לו בעל כוחו משת מ שכר שכיר זה לא מספיק לי ה לומד שיכול לתת לו אבל אבל לא

בעל כוחו מה שכתוב לא זה בעל כוחו עכשיו הגמרא דחתה שאי אפשר להוכיח מהמחלוקת של תנה כמה ורבי אלעזר שתנה כמה לא דורש את הגזירה של שב של שכיר שכיר אז מי זה מי זה לא דורש את הגזירה השווה הזאת של שכר שכיר זה כל כך אכפת לו אה לדעת מי זה תראה כמה יש הרבה מה ללמד אותנו כנראה כמה לימודים גדולים משה אתה איתי לא לא אמרתי משה סיון אמרתי משה עטרי א עטרי אנילא תי אני רואה אותך היום אתה עירני מנבי נהית יופי תביא

גם מחר תראה איך הוא נהייה עירני כמה הולי חמש מ הבן שלך קיבל בו אלא תנא דלא יליב שכיר שכיר אלא מי זה התנא הי תנא הוא ד תניה ושב אן משפחתו אמר כלומר ביובל הוא יוצא לחירות ושב זה נאמר בעבד עברי שמכר שמכר את עצמו ביובל יוצא לחירות כלומר מכר אותו לשש שנים נגיד כן באמצע הגיע היובל הולך לחירות משב משפחתו אמר רבי אליעזר בן יעקב המ כתוב מדבר באיזה עב דברי מדובר א במוכר עצמו הרי הרי כבר אמור עד שנת ובד יעבוד עמך אם

ב נרצע הרי כבר אמור עד שתה יובל יוצא ביובל האין הכתוב מדבר אלא במכר הוא בדין שתיים ושלוש שנים לפני היובל שה יובל מציו אפילו שלא עבד שש שנים אז אתה רואה ש רבי אליעזר בן יעקב לא דורש שכר שכיר ק דעתך יליב שכר שכיר שרבי וסק דעתך שלומד שכיר שכיר למה לי בשב משפחתו נילף שכיר שכיר ממוכר עצמו כתוב מפ שיוצא ביובל אמר רב נחמן בר יצחק לעולם ילי שכיר שכיר רבי אליעזר בן יעקב ויצטרך פסוק מיוחד ממכרו בדין שיוצא ביובל סק תכמן המוכר עצמו

הוא דלא עבד איסורה שלא גנב אז יוצא ביובל אבל מכרו בדין דעבד סורה למה מכרו בדן בגלל שהוא גנב אמה נכנסה נכנס אותו שלא יצא ביובל כמה שמע עלי בשבל משפחתו יוצא ביובל אבל יש גזרה שבה הלו אין גזירה שבה למרצה צריכים להשוות אותם לכל הדינים כשיש בדין מסוים סברה לחלק אז באמת נלמד את הגזירה שבה רק לחצאין לא לא לשלם אם יש סברה לחלק באיזה דבר ג אמר מור הי נרצע הרי כבר אמור מה מה נלמדת בקודם אם נרצע כבר אמור מה מה מהי איפה

בנצה יוצא ביובל אפה ראינו מה היא לתניה ושב א משפ בשבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו עבדים בריים א אומר שיוצאים ביובל ומה הכתוב מדבר אם במוכר עצמו הרי כבר אמו בפרוש יוצא ביובל אם ימכרו בדין הרי כבר הרי כבר אמור גם דרש כמו שדרש רבי אליעזר בן יעקב ושב אל משפחתו האין הכתוב מדבר אלא נרצע שתיים בשלוש שנים לפני היובל שהובן מוציאו אפילו שלא עברו שש שנים היובל מוציאו מהם משמע איך משמע מהפסוק שמדובר על עבד נרצע אולי זה מדבר בשדה אחוזה אמר רבא

בר שילה אמר קרא איש איזהו דבר שנוהג באיש ואין נוהג באישה הב אומר זה רציעה כתוב ושבתם ושבתם איש אל אחוזתו זה מלמד שזה מדובר בעבד רצו כן איזהו דבר שנוהג באיש ולא נוהג באישה ואומר זו רציעה אלא למדנו למעלה שהמה אבריה היא לא נרצעת עכשיו דין שיציאה ביובל זה גם בעבד לא רק כמו שהפסוק נאמר על מחרת עצמו שיוצא ביובל אלא גם בעבד שבחרו בדין וגם בעבד נרצע כן ו צריך למכתב מכרו בדין ו צריך למכתב נרצע למה צריך לכתוב לידין יציאה ביובל גם בעבד

שבחרו בדין יציאה ביוון וגם בנרציק אותם אחד מן השני אומר כך זה פשטות הפסוק אומר הפסוק ושב אל משפחתו מדבר נרצע ושבתם איש אל אחוזתו מדבר במכר בית דין ציר מכתב בחרו בית דין מכתב נרצע יש מנ בחרו בית דין משום דלא מתי זמנה עדיין לא הגיע הזמנו לצאת למה לא עבד שש שנים אז פס לכן אבל נרצע דמתי זמנ כשהגיע זמנו לצאת בסוף של שנים ולא רצה לז ועבר איסור למה קנה אדון לעצמו בחינם מה יש לך אם אני כנסה שלא יצא ביובל לכן צריך

פסוק ושמנה נרצע הינו חושבים דווקא הוא יוצא ביובל למה משום דעבד דעבד לשש שנים אבל מכרו בי דין דלא עבד שש שנים לא הספיק לעבוד אמה לא צריכה לכן צריך לכל אחד פסוק שיוצא בשש גמרא עכשיו מבארת למה צריך שני פסוקים נרצע שיוצא ביובל צ מכתב ושבתם צ מכתב לעולם צריך גם כן ושבתם איש אל אחוזתו שמזה אני ומד שיוצא ויובל וצי ל מרתב לעולם ועבדו נרצע ועבדו לעולם כלומר מה זה העולם זה עוד על יומו של יובן די כתב רחמנא רק לעולם ועבדו לעולם במנה

לעולם ממש לעולם זה לא עולמו של יובן זה לעולם עד שימות כתב רחמנה ושבתם איש של אחוזתו וי כתב רחמנא ושבתם אב מ מילה אךד לא עבד שש לא עבד שש שנים אחרי הרציה והגיע היובל יוצא אבל איך דעבד שש שש שנים אחרי הרציה מ שיצא מייד אחרי שש שנים לא צריך לחקות היובל למה למה הייתי חושב כך לא יהיה סופו חמור מתחילתו מה תחילתו שש עד סופו שש כמה שמען מה זה לעולם לעולמו שלי עובד יפה אלא עכשיו עוד הפעם מי זה התנ שלא לומד

שכר שכיר כבר פעמיים ניסינו לדעת לא הצלחנו פעם שלישית הגמרא אומרת רביי תהפוך את הדף ציר משה רבי ד תניה ואם לא יגאל באלה אתם יודעים שאבי דברי שנמכר לגוי באים הקרובים שלו פודים אותו מן הגוי כתוב בתורה או דודו בן דודו גלנו או משאר משפחתו או משאר בשרו ממשפחתו גלנו ואם לא יגאל באלה אחר כך כתוב ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל רבי אומר באלה הוא נגעל וה נגעל בשש רק על ידי פדון הקרובים הוא יוצא לחירות לא יוצא לחירות אחר שש שנים כמו

עבד דברי שנמכר לישראל אה כ מה נמק גול לא יוצא ש שנים הייתי אומר באלה הוא נגעל רק על ידי פדון הגרובים יוצא לחירות ואין לא יוצא לחירות לאחר שש שנים כמו עב דברי שנמכר למה הייתי מסביר כן לא צ הייתי מסביר שגם הוא יצא בשש שיכול ולו דינו הייתי אומר שגם נמכר לגוי יוצא בשש מאיפה מקל וחומר הוא מאמין שאינו נגעל באלה נגעל בשש בדברי שנמכר לישראל שנו פדיון ד כרובים בכל זאת נגעל בשש זה מי שנמכר לי גוי שנגאל ב אין ו דין שנגעל

בשש אז הי נקל בחומר שיצא בשש תעמוד לומר באלה לכן כתבה התורה באלה באלה זה למעד דווקא באלה נגעל ו נגעל בשש אז הנה הוא לא דורש זר שכיר שכיר עתלי שכיר שכיר המק אמר מי שנו נגעל באלה נילף שכיר שכיר שגם כן שגם מוכר עצמו יגאל נמכר לישראל אין לו פדיון קרובים דעתך יליב שכיר שכיר עוד פעם רבי אומר באלה הוא נגעל על ידי פדון קרובים אבל כלומר זה אלה ואן געל בשש אלא רק יוצא לחרות אחרי שש שנים כמו עב דברי לא יוצא לחרות

אחר שש שנים אלא רק על ידי הרובים הקרובים ובריתה מסבירה בלי המיאו הייתי אומר שגם נמכר לגוי יוצא בשש למה הייתי ומד גזרה שווה כל וחומר שיכול ולו דינו ומה מי שנו נגעל באלה מיזה אב דברי ש לישראל שנמכר לישראל לא יוצא על ידי קרובים א אין לו פדיון די קרובים רק הוא יכול לבדוק את עצמו נגעל בשש זה שנגעל באלה אין ו דין שנגעל בשש קל בחומר תמוד לומר באלה דמעת דווקא באלה הוא נגעל באלה נגעל בשש אז הנה אתה רואה שרבי לא דורש שכיר

שכיר סקת יליף שכיר שכיר המק מי שא נגעל באלה שנמכר לישראל אין פ אין פדיון על ידי השבויים נילף שיהיה לו פדיון עד על ידי על ידי גזירה שווה של שכיר שכיר שגם נמכר לגוי נאמר כי זכיר שנה בשנה וללמוד נמכר לישראל נמכר לגוי אז זה לוודאי לא יליב שכיר שכיר הגמרא דרכה אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליב שכיר שכיר בשע נחה דמר קרה גלנו לזה ולא לאחר אפשר לומר שרבי בדרך כלל לומד כיר שכיר רק פה יש לי מעות או משאר בשרו גאלנו מה

זה גאלנו דווקא זה שנמכר לגוי ולא ולא ולא לאחר כלומר עבי דברי שנמכר לישראל אין לכן אין הוכחה שהוא לא לומד שכיר ומתנה עלד רבי אמרנו שרבי אומר שעבד דברי שנמכר לגוי לא יצא לחלות לאחר שש שנים דווקא כן עבד עברי שנמכר לגוי דווקא באלה זה רבי כן זה רבי מי זה התנא שחולק עליו מה הוא אומ שנמכר לגוי יוצא לאחר שש שנים גם כן מי זה התנא הזה רבי יוסה הגלילי ורבי עקיבא הם דורשים באלה יש להם דרשה אחרת ולכן הוא אומר שגם עבד דברי

שנמכר לגוי יוצא בשש נתניה לא הגאל באלה רבי יוסי הגלי אומר באלה לשחרור בשאר כל אדם לשעבוד הקברים שפודים את העבד מהגוי יוצא עבד על ידי הפון הפדיון שלהם משוחרר לגמרי רגיל הולך חופשי לגמרי אבל אם באו שאר בני אדם שפטו אותו מהגוי אומר הוא ממשיך להיות עבד למי שפדה אותו הולך אצלהם זה מי זה אומר רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר באלה א שעיבוד הקרובים שפודים אותו יוצא העבד על פונם לשעבוד אצל הקרובים משאר כל אדם לשחרור לגמרי העיקר ש כן תעמד רבי יושה הגלילי

שאומר ש כן אמר קרא אם לא יגאל באלה אלא באחר ויצא בשנת היובל אם לא יגאל באלה על ידי הכרובים אלא נגאר בשאר כל אדם אז יצא בשנת היובל כלומר ממשיך לעבוד אצל מי שפדה אותו עד שנת היוון אבל כשהרוב פדו אותו אין יוצא לחירות זה דעת רבי יוסה הגלילי בסדר זה וצא ל אותו דבר אצל הגוי ה נשאר יובל גם אצלהם ורבי עקיבא אומר אם לא גאן אלה באלה רק על ידי קרובים ויצא בשנת היובל ז ממשיך לעבוד אצל הקרובים שפטו אותו אבל כשאחרים פדו

אותו יוצא לחרות רבי יוסה הגלילי מה התעה נגד רבי עקיבא מדי אלה באלה כתיב ואם לא יגאל אין לה באלה אם לא יגאל אלה מאיפה אתה מוסיף אלה אז הגמרא אומרת הסבר אחר במחלוקת אלא בהי קר כ מפלגי פרת התורה כמה אופנים ש של פדיון ונמכר לגוי כתוב או דודו או בן דודו גלנו זה גאולת קרובים או דודו בן דודו או השיג ידו זה גאולת עצמו סכ ונגעל זה גאולת אחרים אז רגע אז אז או דודו או בן דודו או זה הקרובים או או השיגה ידו

זה עצמו זה גאולת עצמו ונגעל זה גאולת אחרים אז קודם כל גואל את עצמו באמצע שכתוב אז א משתחרר לגמרי בוודאי לא לא צריך לעבוד את הקרובים ולא אין כלום הרי אין לו למי להשתעבד זה דודו בן דודו על מה על השיגה ידו ילד את עצמו כן אין לו נמי לעבוד הוא פדע את עצמו עכשיו מה נחלק הוא רבי יוסה גלידי סבר מקרא נדרש לפניו כלומר הפסוק שנדרש דורשים שילמד על מה שכתוב לפני כן לכן שדה גאולת קרובים גאולת עצמו מה גאולת עצמו נשכו אף גאולת

קרובים נשכו יפה תטיל את גאולת קרובים על גאולת עצמו יפה זה מה גאולת עצמו נשרו גם גאולת קרובים נשרו רבי עקיבא שב מג נדרש לאחריו שדה גאולת אחרים גאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחור גם גאולת אחרים לשחור יפה מה אומרת י אחי שאתה אומר שאיפה הדרשה או דודו בן דודו גלנו באלה למה לי למה כתבה התורה באלה מה זה בא למעט זה אחי אם אתה דורש עכשיו המחלוקת שלהם זה על דודו או בן דודו גלינו כמו שלמד זה הדרשה משם מחלוקתם אז עכשיו מה מה אלה

מה דרש כן אין להם את הדרשה עכשיו אלה מה ממעט לה למה לי מה זה בא למעט מה מתרצת אליו באלה ואמין מקה נדרש בין לפניו בין אחריו והכל י שחרור א אם לא היה כתוב באלה הייתי אומר בין גאולת קרובים בין גאולת אחרים לשחור בכל התורה מכרן נדרש בין לפניו בין לאחריו אז גם או דודו בן דודו או אז זה גם השיג ידו כמו הסיג ידו וגם אחרים זה גם כמו השיג הידו אבל כב שכתוב באלה חילוק יש יש בין אלה זה הקרובים יש הבדל

בין אלה לאחרים אז החלקו על איזה על מי העבד משתחרר לגמרי על מי לא י אחי הדר קושיה לדו אם אתה אומר מקרה נדרש בין לפניו בין אחריו וכאן בגלל שכתוב אלה אז הוא נדר הוא נקרא דווקא לפניו או לאחוריו אז חוזרת הקושיה שלנו על רבי עקיבא כל החילוק בין גאולת כרובים לגאולת שאר אדם מאיפה אתה לומד מאלה איך נשמע ויצא אז ואייך משמע מהפסוק ויצא בשנת היבן שזה מדובר גאולת קרובים איך תלמד מהפסוק כתוב אלא ב כן אלא בסברה כ מפיגי רבי יוסי הגליד סבר

מסברה גאולת אחרים לשבות זה סמרה זה לא בגלל מה אני סומך למה רבי רבי וסג מסתבר גולת אחרים יפה אם באו אחרים אז הוא השתעבד להם חורבו ממנים ולא פרק גידו מה אני צריך לבדות אותו בשלם הקרובים מסכימים לתת בשבילו ורבי עקיבא סבר מסברה גאולת קרובים עבוד אמרת לשח כל יומה יומה אזו מסבין נפשה כן הקרובים אבדו אותו טוב עד כאן עד כאן הלכות שולחן ערוך זכ איפה הגענו אתמול וגוי לא מכיר מה זה מה זה ובל ומה זה שש שנים והוא אחדר לא רוצה גם

בית לא מכירו ח כפח אמה הגענו דין סדר תפילת שחרית של פסח שחרית נכנסים לבית הכנסת וקוראים זמירות של שבת כלומר זה הפסוק המזמורים שאומרים קודם פסוקי דזמרה מתפללים תפילת שחרית וגומרים הלל ואומר הגהה וברכי קרוא את ההלל לא אנחנו מברכים נגמור את ההלל למה האשכנזים הם לא גומרים את האלן אבל לאכל לא שלם הם אומרים לק תמיד לקר לא שלם הם אומרים לקרוא את ההלל וא שלם הם גם מברכים לגבור לאלא הם מפחדים שיחסר להם מילה הם כל הזמן הם לא אומרים לקר כן זה

אנחנו מדברים עכשיו עכשיו זה שלם אנחנו ברכים לגמור את העלין זה יום הראשון של פסח שלם למה כל הבעיה זה שיחסר מילה אנחנו גם יחסיר מילה לא נורא אבל הם לא הם מקפידים שלא יחסיר שום דבר אז לכן הם לא מברכים מברכים תמיד לקחו לכן גם בשל כן לכן נכון גם בשל שיש חצי גם ה מים כן אז זה גם יקר כ לא כלם והם מפסיקים בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע באמצע הפרק זה עכשיו אומר מרן לא מפסיקים בו רק בקריאת שמע באמצע הפרק שואל

משלום אבי או רבוש שלום לכל אדם נכבד שנתן לו שלום בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשל שלום לכל אדם הגעה ודווקא בשני ימים הראשונים שגומרים בהם דינ אכי נפסקה אבל בימים שהם גומרים אתן אן לען ואם פסק באמצע אפילו באמצע הפרק ושהה אפילו כדי לגמור את כולו אין צריך לחזור אלא למקום שפסק ב בהלל אפילו ערה קרואים לא אומרים שמה טרקל אל משתמע למה זה חביב עליהם זה כמו מגילה ג מוציאים שני ספרים וקוראים בראשון חמישה גברי פרשת בו מן מי שכו קחו לכם צון

עד מארץ מצרים על צב אותם הוא מפטיר הוא מפטיר קורא בשני פרשת פנחס ובחודש הראשון הוא מפטיר בהושע בעת ההי יהושע בעת ההי והם יהושע אל העם התקדשו מתפללים תפילת מוסף ן מזכירים גשם מכאן בעלך לא אומרים משי ברוך מוריד הגשם מוריד הטל וכן פוסקין משם ואלך מלשאול בברכת השנים זה מיכול המועד פוסקים אז זה מדבר ביום ראשון אומר הגהה ונוהגים בכל יום טוב בתפילת מוסף פסוקי מוסף היום אחר שאמר על ידי משה עבדך כאמור הספרדים לא זה מש גם המרוקאים לא אומרים רמבם משה מה

תעשה מחר איך אתה תשלים את זה הגמרא פ פרק 20 דף צב אסור להוציא מסע על בהמה בשבת כלומר להוציא זה הכוונה מרשות היחיד רשות הרבים שתאונה בהמה יש עליה מסע אסור להוציא בשבת למה אדם מצווה על שביתת בהמתו למען ינוח שנאמר למען ינוח שורך וחמורך חמורך אחד צור ואחד חמור ואחד כל בהמה חיה ועוף יני גם אם תשים התרנגול זה אסור תשים את תרנגול הודו ואם הוציא על בהמה אף על פי שהוא מצוה על שביתה אין ו לקה למה לפי שוא איסורו בא מכלל עשה

איסור עשיית מלאכה זה כתוב לא כתוב בתורה בלשון לו אלא נלמד ממצוות עשה שבתת בהמתו ואז אתה יודע שאסור אסור ל הבהמה צריכה לשבט ואז אתה יודע שאסור אסור לעבוד בה ללכן לא לוקים על איסור שביתת בהמה המחמיר אחר בהמתו בשבת והיה עליה מסע מנהיג את הבהמה פטור ב ועל עולם מפורש בתורה משמ חמר שנאמר לא תעשה כל מנך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך אז למה לא לכה שלא יחרוש בה וכיוצא ב חרישה ונמצא לב שניתן הזרת מיתת בית דין ואין לו קין עליו אני

דילגתי והלו לב מפורש בתורה שנאמר לו תעשה כל מנך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך אז למה לא דכה אומר התשובה אומר כמה שזה לב כללי לכל המלאכות שנעשות על ידי האדם והבהמה ובכללם שלא יחזור לא יחרוש בה וכיוצא ב חרישה חרישה בבהמה זה מלאכה שחייבים עליה מיטת בית דין ום עשה במזיד ויטרו בו ונמצא שלב זה שלא תעשה כל מלאכה זה לב שניתן הזהרת בית דין מי שעובר עליו חייב מיתת בית דין ואיין לו כין עליו לא ק לא לוקין עליו שניתן מהזרת בית דין

זה הכלל אז גם מחמר אין בו מיתת בית דין זה מכלל הלב הכולל הזה ג' אסור לישראל להשאיר או להזכיר בהמה גסה לגוי שלא יעשה בה מלאכה בשבת והרי הוא מצווה על שביתת בהמתו ואסו חכמים לקור בהמה גסה לגוי אסור למכור לו אפילו במות החור שמי ישאיל שמי ישאיל או יזכיר למה אסור למכור לו שמ לא תשאיר לגוי שמ תזכיר לגוי אז אסור גם למכור לגוי ואם אכל קונסין אותו עד השרה בדמיה ומחזירה אפילו שבורה ואין מ עכשיו אין מוכרין סליחה ומחזירה ואפילו שבורה אין מוכרין

אפילו בהמה שהיא לא ראוייה ללכת לטעון לא מוכרים שלא אסור למכור למה ש ש שמ ומותר לו למכור על ידי סרסור ראית מתווך יעני שהסר שור אינו מזכיר ואינו משאיל אלא הוא עשה היא רק למכור ומותר למכור להם סוס שאין הסוס אלא לרכיבת אדם לא למצוי והחי נושא את עצמו אין בזה בעיה שמעת לבי אתה יכול למכור להם סוס סוס סססס בוכר הוא יכול לעבוד חוש וכדרך שנעשה אסור למכור לגוי כך אסור למכור לישראל אח אשור למכור לגוי ו ומותר למכור להם לגוי לישראל שחשוד פרה

שחיטה שעומד ושוחט אותה בפניו ולא ימכור סתם אפילו שור של פטם שמה ישא אותו ויעבוד בו ש ששמו אותו בשביל לפטם מקום שלג לכור להן בהם הדקה מוכרין צון גדים מקום שנהגו של למכור אין מוכרין מכל מקום אין מוכרין ן חיה גסה ערוד היה צבי יחמור כמו שהן מוכין להם בהמה גסה אלא על ידי סרסור מי שהחשיך בדרך היה בא בדרך בערב שבת וחשך היום קדש היום ויש לו בכיס שומע ציון משה יש לו ארנק אוו מה שיש שם ולא היה אמו נוכרי שייתן לו כיסו

והייתה אמו בהמה כלומר אם היה נוכרי נוכרי זה יותר גרוע מבהמה תותו לתת על הגוי ולא לתת לבהמה אז ה אומר לא היה אעם נוחי שיתן לו כיסו התמו בהמה מניח כיסו עליה כשהיא מהלכת תוך הילוכה שתרצה לעמוד נותנו מעליה כדי שלא תעמוד והוא עליה הכיס עד שלא תהיה לא עקירה ולא הנחה ואסור לו להנהגה אפילו בקול כל זמן שהכיס עליה כדי שלא יהיה מחמר בשבת גזרת חכמים שלא יניח כיסו על גבי בהמה אלא אלא אם אין עמו נוכרי אם יש עמו נוכרי יתן לנוכרי היה

עמו חר שוטה וקטן מניח כיסו על החמור ואין נותנו לאחד מהם פני שאין אדם מישראל בפני שהן אדם מישראל היה עמו חרש שוטה ואין עמו בהמה נותנה לשוטה שוטה וקטן נותנו לשוטה חרש וקטן נותנו לאיזה מהם שירצה לא היייתה עם עמו בהמה ולא נוחי ולא אחד מכל אלו מהלך בו פחות פחות מרבע אמות ואפילו מציא שבא לידו מהלך בה פחות פחות מארבע אמות אבל קודם שתבוא לידו אם יכול להחשיך עליה מחשיך ולה מוליכה פחות פחות מארבע עמות אתה יודע זה אחד מצא היה צריך כסף מצא

קופסה מלאה שטרות שבת עכשיו מה יעשה היה בצער גדול בצער גדול והוא מתלבט עכשיו איך הדין אומר טוב כדאי פעם אחת הוא חלן יקח את זה למה עכשיו יהיה לו הרבה כסף יכול לללמוד תורה חושב אתה ראית בסוף בא אחד אמר לו זה של משחק זה לא אמיתי אז אתה רואה עכשיו הכל החלומות הלך אתה יודע גם לפעמים אני חולם הרבה חלומות הבא לפ רגע אומרים לי זה הכל אפס הפסים הזה הולך ור בפרח כן אדם חולם אבל צריך לחלום על הלימוד על כבודו כבוד חלום

מאוד טוב מה אתה אומר אני יודע נכון את החלום להגיע עוד מותר למשוך את הבהמה במתג ורסן שלה לרשות הרבים והוא שתהייה ראוייה לאותו הרסן מתאים לה לשמירה כגון שר ופסע שר לסוס זה הרסן של הסוס סר לגמל חטם לנקה וסוגר לכלב אבל אם מוציא בהמה במטר שאין משתמרת בו כגון שקשה חבת בפי הסוס או במתג שאינה צריכה לו אלא משתמרת בפחות ממנו כגון שהוציא חמור בשר של סוס חתול בסוגר הרי זה מסוי שכל שמירה מעולה או שמירה חוטה מסוי הולה עוד לא יקשור גמנ זה

בזה ממשו אבל אפילו היו קשורים מערב שבת אינם נמשכים בשבת ל מכניס החבלים מתוך ידו והוא שלא יצא החבל מתוך ידו טפח צריך שיהיה החבל שבפי הבהמה על ידו גבוה מן הארץ פחו יותר מפני מה לא ימשוך גמלים הקשורים זה בזה נראה כמו שכנ השוק שמוכרים בו הבהמות או או שמשחקים בהם שם בפני זה לא תצא בהמה בזוג שבצו ואם היה פקוק שאיין לו אפילו אפילו ואפילו היה פקוק שאין קול לא תצא בהמה בזוג שבקשות ולא ב בחותם בחותם שבצורה ולא בחותם שבקשה ולא ברצועה שברגל

ולא בסו בצה ואין חמור יוצא במר דעת אלא אם כן היייתה קשורה לו מערב שבת ולא יוצא הגבה במטוטלת התלויה התלויה לו בדבשת או בזנבו אלא אם כן מה זה קמיע כזה אלא אם כן היייתה קשורה בזנבו אלא אם כן היתה קשורה בזנבו חרתו ובחר תו זה קשורה שם ולא יצא הגמל עקוד יד שלו מכופפת על הזור הקשורה לא עקוד ולא עקוד רגל כתוב במשנה לא רגול וכן שאר כל בהמה יא אין התרנגולים יצאים בחוטים ולא ברצועות שברגל הן אין הקבצים יצאים בעגלה שקושרים תחת העליה

ון הכבשות יוצאות בעצים שב גחן להם שמניחין להם בחמן כדי שתעשו פלו התולעים שמוכן והנ גל יוצא בעול קטן שמניחין עעל צברו כדי שיקע ויהיה נוח לחרישה ולא תצא בהמה בשבחה שמניחין לה בפ בפיה כדי שלא תוך או לא תאכל מי זה בהמה שלא תיוך ולא תצא הפרה אור קופד זה קיפות שרץ שמניחים על דדה שלא ינק ממנה השרץ כשהיא ישנה ולא תצא ברצועה שבין קרניה בין אנוי בין לשמר עז שחקק לה בקרניה נקב יוצא בבסר קשו חקק בשבת אם תחו בזקנה אסור שמ נתקנו ויביאה

בידו ברשות הרבים לכן כלכ יוצא בזה אז אך הרים יצאים באור הקשור להם על זכרות כדי שלא יעלו על הנקבות ור קשור להן על לי ביהן כדי שלא יפלו עליהן זאבין למה משמה הם טורפים אותם מאיפה הלב ו במנטליות המרוכבות שמפיין אותן בהן יש להם כל מיני חתחות יפות גם להם שמים יופי הרחלים יוצאות וליה שלהן קשורה למעלה על גבן כדי שיעלו זכרים או קשורה למטה כדי שלא יעלו עליהם זכרים יוצאים מנופפות במטות כדי שיהיה הצמר שלהם נקי אתה רואה היו יש להם מעידים כאלה העזים

וצ בדהן קשורות כדי שיבש בהן החלב אבל אם קשרן כדי ש יצא אחלב עד שיחלו אותו לערב הרי אלו לא יצאו איין החמור יוצא באוכף אף על פי שקשרו לו מערב שבת ולא ישו בזנב שועל למה כי אתה יודע למה עושים לו אתזה סוס דבר יקר שלא ישלוט בו עין הרע שמים לו זנב שועל כן ולא בזה הורית זה צבע אדום שתולים לו בין עיני בשביל יופי ולא תצא בהמה בכנס בפיה זה שר מלא שעורים ולא בסנדל שברגל עושים סנדל שלא יזיקו לה אבנים ולא בקמיע

שאינו מן המומחה לרפות לה איזה חולי אבל יוצאים הוא באגד שעל גבי המכה הו בו בכו שישין שעל גבי השבר ובשדה מדולדלת בה פוקק ל זוג שבצורה ומטיילת בו בחצר ונותן מרדעת על החמור בשבת ומטייל בחצר אבל אין טוסטר בפי בשבת יד אה ק לרפואה כן השתגעה בהמה משוגעת יש פרה שלא משוגעת א ואבוי כשם שאדם מצו ע שיטת בהמתו בשבת כך הוא מסון שיטת עבדו ואמתו פפי שהן בני דעת ולדעת עצמה נושים מצוה עליו לשת מכ בשבת שנאמר ורך חמורך ונפש בין המתה והגב ומ

שנו מצוים עבד שמ לום עבד לו מצ שבן ש ולא טבלו אלא קיבלו שבע מצוות שנבו ננוע בלבד הרי הן כגר תושב מותרים לעשות מלאכה בשבת לעצמ בפרסה כ בישראל בחול ואיין מקבלים גר תושב אלא בזמן שהיו נוהג הוי בגרת רושו עושה מנחה לעצמו בשבת בגר רושו גר צדק הרו כ ישראל לכל דבר במי נאמר בנפש בין המתח והגר אז זה ישראל גמור זה גר תושב שהוא ותו שכירות של ישראל שכר אותו כמו בן אמתו שלא יעשה מנכה לישראל רבו בשבת אבל לעצמו עושה ואפילו לא

הי זה הגר עבדו הרי זה עושה לעצמו זוהר חכם דוד שמה יש לכם עבדים אה יש עבדי אין עכשיו עבדי א יהיה לך בעזרת השם דף ת ר חזקיה אמר לא ת דברן א ר עך ממשח מבני גים ש י ב' א' בי י בב ב בי י בג ג בי י בדד בי י ב בי כ מתפ בי כד מתפתחת הח מתיחה תמירה להולדה לתהו כולו בארבע כ פרנה במן דדן לקן ברש מלכה שב שבתין שלמן מתפ הז לקקו באות ו רש מפרש פרה שבה

רשמ ב שבעה תנקו מ בעבד רשמן תנשמ דען ורוחין צמין בר לזק כש צמחי עלמה פתום הקטורת תו אדוני אלוהינו שקטי אבותינו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ציית אותם עליד מש כתוב בתורת משה קח לך שמים נ ומר אשמים י בבת יהיה בבת יהיה בבת בת זק ה הז עד אשר ך שמה קודש ד עליו אהרון כמ בבוקר בבוקר דורכם נו רבני קצל 38 בכל יום שמהם מכניס כן גם הכז בערב יום הכיפורים סמנים ה ו הן הצורי והצי שמעון בן גמליאל

אומ למה הי באה כדי הוא ב וו מרגליים פת ום כן אפ ז גם ז פתח יע מור זה ושמרתם את הדבר הזה חם וי כי תבוא אל האר אש העבודה הזאת וכמו עליכם בניכם מה העבוד הז כמת זב טהור עשה שלשה קנים יוצא מצ שלושה קים אחד ושלושה צ השני שלוש ג משדים כים ממנה פורם כ זהב וימר משה תן את ויאמר משה ן עלי בם ויתן את המ בהש ן את וזך עשיר ואני ני עשיר וזך זך בוקר חסדך ע מ שח מצ ור

תן ת ל על נוגנו מנחת יהודה ירושלים למות ו מלפניך ותנו אם בתי וחיה בחקר אלוהים תנתן בדיוק אש חיים בשביל זה אני צריך כי אנשים רוצים שוקולד רגע זה אתה נותן את השוקולדה כן כן מספיק לה מזל טוב מי שברחנו יברך היולדת אונית ברכה בת עזת פרוטקציה חסי קדוש וד תעלומות ה רצון מפני יכבשו רחמיך כעסך ויגולו רחמיך על מידך ‏k ונ שמחה בת דניאל הסתר תו ששמרו לנו כל ישראל אחנו מדבר מגפה מכל רענו השם י שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון

ויוסף דוד שלמו וך ומ צור כל הקהל הקדוש ברך יתכון זכה דכון בבריאות ובשמחה וישועה בחיים טובים וארוכים בריאים ושמחים ם הצלחות א עם ישועות ונחת כל וסלה גשמי ורוחני חני