📖הדף היומי מסכת עבודה זרה דף עג-עד📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ז אלול תשפה

אם הייתי בכל מקמת >> כמו בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון, יום אחד בשבת קודש, שבעה ימים בחודש אלול, אני לדודי ודודי לי ומן השם אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך. אז כן, אנחנו בשיעור הראשון כי יש לנו ללמוד את הדף של שבת. היום הדף הוא עשבת למדנו דף עג היום הוא בעזרת השם דף עד עכשיו נלמד דף עג בעזרת השם ואתם יודעים ביום שבת היה פטירת בעל תוספות יום טוב והוא סידר כשהוא ראה כמה כמה צרות יש בכל זה בגלל שמדברים בבית הכנסת אז הוא סידר תפילה מיוחדת כל שבת לברך את כל אותם שלא מדברים בבית הכנסת ככה יש לו תפילה כזאת מיוחדת מי שלא מדבר בבית הכנסת מקבל איזה תפילה ואיזה ישועות ואיזה ברכות למה הרבה צרות והרבה בעיות באים בגלל שמדברים בבית הכנסת.

צריך מאוד מאוד להיזהר כבוד השכינה. השכינה שמה הקדוש ברוך הוא שם ואדם מדבר איך הוא יהיה על יד מלך הוא יכול לדבר? זה אחד הדברים שלמדנו בפרשה. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.

שעריך זה השבעה שערים שיש לו בראש. אמרנו אחד השערים שיש לו בראש זה השער הראשי זה הפה כל אדם אמר לפיהו מה הוא מכניס לפה מה הוא מוציא מהפה לכן איך כתוב לא תחוס עיניך נפש בנפש עין ביין בעין יד ביד ברמינן התורה אומרת עין בעין מה תקור לו את העין חס ושלום אלא הכוונה שישלם ממון דמי העין. אז לכן הוא אומר, אם תצרף את האותיות שאחר תיבת עין יעלה כסף. אחרי ע יש אות פ, אחרי י כ, אחרי נס, זה אותיות כסף.

זה הכוונה העין בעין. כלומר העין עולה בגמטיה. האותיות שאחרי העין, תחת עין, זה כסף. זה אותיות כסף כלומר אדם שפוקם בעיניים צריך וחטעיך בצדקה פרוק זה אחד גם כן אותו דבר נפש בנפש אתם יודעים באותו עבר שאדם חטא צריך לתקן התחקתה בעיניים עיניים רבות יניח תפילין בין העיניים גם אם פגם בנפשו התיקון הוא בנפש עצמה אז אדם צריך ככה לעשות למשל אדם מדבר בבית הכנסת ישמור עצמו לא לדבר ואין דבר שעומד בפני התשובה כל דבר שאדם עושה אין יאוש בעולם העיקר שאדם ישמור את עצמו לא

יעשה פגמים אתם יודעים מה שכתוב המגיד מדבנה בן דובנה כותב בספר אוהלי יעקב הוא טמע על הסתירה שבפסוק בפסוקים כתוב תמיד לא יחשו המזכירים את השם המתפללים לא פוסקים מתפילתם לכן גם אנחנו מתפללים בקביעות יום יום אין תפילה נשמעת אבל מה אין תפילתנו נשמעת תמיד אלא הקדוש ברוך הוא אומר אומר להפך מדוע בתי ואין איש אז אבל מה אתם יודעים היה אבא אז הוא אומר המגיד מדובנה אומר שהיה אבא ובנו שהלכו בדרך ובאו לאיזה יער גדול ודו אחד מן השני לא מוצאים אחד את השני שניהם

מחפשים מבקשים זה את זה אז אם שניהם הולכים על אותו דרך סלולה ודאי יבגעו זה בזה זה אבל אם שניהם לא הולכים באותו דרך אפילו שהיא לא שלולה אי אפשר שימצאו >> כן זה בקושי ש הגם אם ילכו בדרך שהיא לא סלולה אולי ימצאו אחד את השני אבל אם זה הולך בדרך זה וזה הולך בדרך אחרת גם כן שילכו ימים רבים אף אחד לא ימצא אחד את השני מאיפה ימצא זה הולך לכאן וזה הולך לכאן זה שאומר דרך שלום לא ידעו ואין משפט ממעגל אותם.

אומר ציון ישאלו דרך פניהם זה הפסוק ירמיה אומר אם היו פנינו בכל מבקשנו על ציון ועל ירושלים על השכינה אז היו פוגעים בקשות השם יתברך תמיד מה שהם רוצים הכל יהיה להם אבל כמה שהם מתפללים את כל הזמן ה הב על המזון על המחיה הקדוש ברוך הוא מבקש שנשוב נעשה רצונו לא קרב זה את זה זה כל הלילה אדוני אני אומר לך אתה צריך שכינה, אתה אומר לי כל הזמן מזון מזון מזון זה לא הולך העיקר שאדם כשאדם מתפלל על גלות השכינה הכל יסתדר והגלות של

השכינה זה הכי קשה בפרט אם אדם בא לבית הכנסת ומדבר אוי ואבוי כתוב שמלאך המוות את הכלים שלו מפקיד בבית הכנסת השם יצילנו שלא יהיה צרות שלא יהיה בעיות >> אמן אמן >> אז בעזרת השם נזכם זה ישועה היום זה פטירת רבי אליהו חיים אביו של רבי יוסף חיים בעזרת השם זכותי הגן נדבר נדבר בעזרת השם עכשיו אנחנו ממהרים לשיעור לדף היומי כן של א מה למדנו בשבת בשבת למדנו דף עג בעזרת השם אז בוא נתחיל אותו לפתוח דף עג. היום הדף הוא עד אנחנו לומדים

את הדף של שבת בעזרת השם יום שלישי אחרי השיעור בעזרת האל ובשועתו יהיה כאן ה >> הסיום מסכת כן בלי נדר היום אני רואה כבר יש ממתקים יש דברים יישוב טוב בעזרת השם יהיה להם >> בסדר משה אתה מסתכל אני אתן לך אחר כך >> קח זה דווקא ארוך >> הכנתי >> הנה בואו >> כן מגיע לך למה זה דבר גדול אז תן תן לו תרים לו כן יש רק שניים גדול גדול לא יש לי עוד שתיים אחד בשולך ואחד לרוני כן רגע אני אחפש אם

יש לי עוד גדול אבל עכשיו אני לא יכול עכשיו למצוא את זה כי אנחנו מיכים להתחיל את השיעור תחפש פה אם יש עוד גדולים תן להם אם לא תן להם שניים קטנים מי שלא קיבל תן לו שניים קטנים >> כן כן זה שיהיה יישוב טוב לקטיאל יוסף בן עוביד ומרב בת אסתר >> זה הבן של הרב בט שיהיה לו ישועות >> אז כן אנחנו דף עג מא במשנה למעלה שורה שנייה המשנה הזאת עכשיו אנחנו לומדים דיני ממשיכים דיני תערובות זה דבר זה דבר מאוד גדול תן

לנו למה יראות תן לנו למה עוד דברים יפים מה הכי טובים כן כן תן לו כן יין נסך אסור ועוסר בכל יין ביין ומים במים בכל שבו כן אנחנו נחזור קודם כל המשנה באה להגיד לנו אתדני ערובות יין בנסך הוא יין נסך עלו הוא אסור בהנאה ברמינן ניזכו אותו לעבודה זרה אסור בהנאה ועוסר בהנאה בכל שיעור אם נתערב כלשהו שנתערב בדבר היתר הוא עוסר אותו כלומר אז המש המשנה מבארת את עצמה יין ביין יין נסך שהתערב ביין היתר או מים שנתכו לעבודה זרה נתערבו במים של

היתר הרי הם עוסרים את ההיתר בכל שהוא אפילו טיפה זה מין במינו מין במינו אינו בטל אפילו יין סתם של עובדי כוכבים שלא יודעים אם נזכרו כמה שגזרו עליו איסור שהוא נסך גזרו גם על זה בהרבה מקומות יין סתם נקרא בשם יין נסך אבל יין נסך ממש שנתח עבודה זרה עוסר במשהו אפילו סתם ינם אין לו אסור אלא כל זמן שיש כנגדו 60 אבל ביותר מכך בטל איסורו ככה אומרים התוספות אז נדבר ביין נסך ממש שניסחו אותו ממש יין נסך אסור ואוסר. כלומר, אם הוא יין

נסך שנזכו אותו לעבודה זרה, התערב ביין אחר, לא משנה כמה, אפילו טיפה ממנו מעט ביין אחר, אוסרט כולו. אפילו באלף לא בטיל.

זה מין במינון לא התבטל. כל היין אסור. אותו דבר יש מים שניסכת אותם לעבודה זרה. מים.

מים. ונתערבו במים אחרים. אוסרים את כל המים. אבל אומר יין במים ומים ביין.

יין נשך שנתערה במים של היתר. ומים זה יין שנתערב במים. במים ביין. יין שנתך לעבודת גזרה שתערב ביין של התר.

הם לא אוסרים רק בנותן טעם. למה? זה מין שאינו מינו. אז לכן רק בנותן טעם יין נעסך שיתערב במים שתר.

הכל בסדר. כיוון שזה מין בשמע המים קיבל טעם של היין אסור. אם לא קיבל טעים של היין מותר בהנאה. אותו דבר יין במים.

יין מים במים מים ביין אותו דבר. זה הכלל. מין במינו במה שהוא כלומר מין שהוא אסור שנתערה במינו אתה מבין אז זה במה שהוא אבל שלא במינו מין שהוא אסור נתערב במין שהוא לא מנו שזה מותר ונותן טעם יין אסור שנתערה ביין מותר עוסך את כולו אבל אם זה יין שהוא אסור שנטעמה במים בנותן טעם אם זה מין שאין מין אז זה רק בנותן טעם זה ברור נמשיך גמרא כי אתה רב דמי אמר רבי יוחנן המערי יין נסך מחבית לבור תראה מה עשה היה לו בבור

יין של היתר לקח יין נסך מערה מהחבית לבור החבית הייתה יין נסך אפילו כל היום כולו ראשון ראשון בטל למטה החבית הבור כולו יין היתר והוא היה מערה מהחבית כנראה החבית היה לה פה קטן ויורד טיפין טיפת מעט מעט מעט לא אם היה כל החבית בפעם אחת בטח שזה היה עוסרת הבור אבל זה לא זה הולך מעט מעט יש לנו דין כמה כמה בטיל זה מה שאומר כי אתה רבדי מי אמר ביוחנן תכף יש שאלות במשנה אמרנו אפילו במשהו זה אוסר כתב דמי אמר ביוחנן מערי

יין נסך מחבית לבור אפילו עירה כל היום כולו עד ערבה היין נסך על היין המותר שבבור מותר היין בהנאה למה ראשון ראשון בטל הטיפה הראשונה שנפלה לבור מתבטלת ברוב היין שמותר הגמרא אומרת הגמרא עכשיו מקשה מהמשנה שלנו תנן מזגן תנן יין נסך אמרנו במשנה יין נסך אסור ועושה בכל שהוא מילה דכנפית יסורה לגו התרה לא מדובר שנפל יין נס חוסר בכל שהוא שנפל איסור לתוך התר אתה לא י לא אומרים שש בטל אמרנו אפילו מעט מיין של איסור שנפל לתוך יין של התרס את הכל איך

אתה אומר לי כמה לא תכנפיל התרה לגוי יסורה אם נפל היתר לתוך איסור ונמצא ראשון ראשון בטל ברוב היין האסור לכן זה אסור, אבל לא שהיה בתוך הבור יין של התר ונפל עליו יין של איסור. בזה אומרים את כמה כמה בטיל תשמע ראשון ראשון אפשר להסביר מה >> כן עכשיו יוצא מהחבית לא פעם אחת אמרתי לך מהחבית יוצא מעט מעט יין לא זה לא יש ל פה קטן לא גדול >> יורד יורד הבור מלא יין היתר התר כן >> וזה החבית יין ניסון >> כל כצד

שיורד על המקום הוא מתבטל ברוב היין יבוא עוד אפילו שזה הרבה אחר כך יהיה >> כיוון שזה יורד מעט מעט אז הוא בטל ברוב המעט הזה בטל יבוא עוד פעם כמה כמה בטיל ראשון ראשון בטל זה כמה כמה בטיל יבוא יבוא המזיגה הראשונה בטל עוד פעם יבוא בטל עוד פעם יבוא בטל וגמרנו >> כל טיפה זה מוסיף לביטול יותר >> לא לא >> זה טיפה של איסור איסור אז >> יורד למטה >> אז עושה את הכל בסופו של דבר הכל בפנים הבור >> אבל באה הכמות

הראשונה מעט >> כן >> כמו ראשון ירד הוא מתבטל בכל הכמות של >> בא עוד מתבטל בא עוד מתבטל אם היה כל החבית אמרתי לך בפעם אחת לא >> הבנת אותר אליהוכן >> אז הוא הקשה לה מהמשנה אומר לו במשנה זה מדובר שהתחתון היה יין נסך >> העליון שבא הוא יין היתר >> אז אני אומר לך זה הכל נעשה יין נסך כי אתה טעה גבר טע שמה יין במים טוב עוד שאלה אמרנו נתנסך יין במים של היתר ונותן טעם מילה דכנפיל חמרה דיסורה למה לא אומרים

כמה כמה בתים אתה אומר זה אוסר לא דכנפיר חמרה דהתרה למיד איסורה במטא זה איסור יין של איסור ויפה לתוכו מים ואז זה בנותן טעם אז המשנה אומרת כל זמן שנותנים את המים של איסור טעם ביין של היתר נעצר היין עד שירבה היין ויבטל.

אז הגמרא שואלת ומדרשה במיד יסורה ספנמ במידיסורה ממה שאתה אומר דין הרשע מדובר שהין שתערב היין במים במיד איסורה שהמים זה של איסור שפנמ במידיסורה גם הספה נאמרדיסורה וקטני שפה מים ביין בנותן טעם אם נתערב מים של איסור שנתערבו ביין של התר בנותן טעם לא אומרים שאיסור שנפל לתוך התרסור נשות ש בטר תירוץ אמר לך בדימי כולם מתניתין התרה לגו איסורה כל המשנה זה התר לתוך איסור למטה ורשע דכנפיל חמרה דיתר הלמיד דייסורה ברשע מדובר שנפל שירד יין של יהין דהתרה למים אסורים ואז ספא דכנפין

מיה דתרה לחמרה דיסורה באופן זה עוסר עסור את המותר למה הראשון ראשון של היתר בטל ברוב של האיסור אבל כשנפל האיסור להיתר ראשון ראש ראשון ראשון הוא בטל בהיתר וזה מותר כי אתה אתה הייתי מאיר כן >> כי אתה >> רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן רבין >> מה קרה לכם >> לא כי אתה רבי חר רב יצחק עוד אף אחד לא חק אני >> רק אני חותב >> עוד >> הלאה תהיה בריא [מוזיקה] איי איי איי איי כן כי אתה רבי יצחק בר יוסף

אמר רבי יוחנן המערי יין נסך הנה הנה מצרצור קטן לבור והבור זה יין של תר והוא מצרצור קטן אפילו כל היום כולה אתה שומע ריש לישות בטל למה זה צרצור אתה יודע מה זה צרצור >> נכון נכון נכון >> צר צר צר >> אתה זוכר שהיה להם הפרסים היה להם כזה קד כזה יש לו פה קטן גדול היו >> היו עושים בזה נטילת ידיים זה אסור לעשות בזה נטילת ידיים שיהיה >> הפה קטן כן >> אפילו כל היום כולו מותר היין המותר ראשון ראשון בטר ודווקא

צרצור קטן הנה זהלא נפיש עמודה אין קילוח היה גדול אבל חבית דנפיש עמודה הקילוח שלו לא אומרים ראשון ראשון בטל אתה רואה רב דימי התיר אפילו בחבית הוא חולק על רב דימי כי אתה רבין עכשיו כי אתה רבין כי אתה רבין אמר רבי יוחנן יין >> נסך שנפל לבור שיש בו יין התר ונפל לשם קיתון של מים של התר שיעורו מרובה משיעור היין אתה שומע אבל מעט משיעור היין שבבור הוא את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבים עליו ומבטלין אותו ומותר עוד הפעם רבנו אומר בשם

רבי יוחנן יין נסך שנפל לבור שיש שמה יין של התר זה מה יוצא אם יין נסך יופן לבור שיש שם יין של הטר זה מין במינו יש בעיה עם זה עכשיו מה קרה אבל זה כמה קמה בטיל ונפל לשם כיטו תון של מים של היתר, אתה מבין יין טוב, מים טובים, אין אין בזה בעיה והשיעור שלו הרבה יותר מהשיעור של היין נסך, אבל הוא פחות מהין שיש בבור, אבל בא הרבה מים לתוך הבור של היין וזה מים של היתר. כן. >> רואים את ההיתר, את היין

של ההיתר, כאילו הוא לא נמצא. והשאר מים רבים עליו ומבטלין אותו על היין שיורד ומותר.

אין בעיה. לא אומרים כיוון שהיין נסך עסר את היין שבבו קודם שנפלו המים הרי היין שבבור מצר בשיעור היין. לא. ונמצא שהמים אינם מרובים אלא משערים באיסור עצמו לא במה שנאסר מחמתו.

אז אתה רואה שרבין חולק על רב דימי. למה? רב דימי אומר אפילו בלא קיטון של מים גם כן היין מותר. יין נסך מותר.

למה הראשון ראשון בטל? ורבין סובר רק אם נפלו מים מרובים בטל היין נסך. לא משום היין שבבור שקמה קמה בטיל. עכשיו כי אתה רב רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן על הדין הזה של רבין לא שנו אלא שנפל קיטול של מים תחילה אתה מבין קודם כל לפני שבא היין נסך לבפנים קודם שנפל שם יין נסך אז נפל היין נסך כבר היה המים אז הם מוצאים את המים מבטלים אותו אבל לא נפל לשם כי תול מים תחילה מצא מין את מינו וניעור הפוך נתחזק הנסר ונתוסף

איסורו למה הוא מרובע על המים והוא לא בטל זה אמר רב יהודה כן זה אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן קדמתנלה המתניתין את מה שאמר רב שמואל בר יהודה על המשנה יין ביין כלשהו אמרנו איסורו בכל על זה אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כשלא נפל לשם כיטו כון של מים אבל עכשיו נפל שם קיתון של מים רואים את ההיתר כאילו את היין המותר כאילו אין ושאר מים רבין עלמה שיש לו בפנים מבטלין אותו וזה מותר מהיקה אז מה

הנפקה מינה בין דמתנה לה המתניתין בין דמתנה להדרבין מה מה שונה זה שאתה אומר לי לשנות דברי רב שמואל על המשנה לבין מששנה דבריו על מה שאמר רבי שה נסר שנפל לבור ונפל קטול מים רואין את ההיתר כאילו אין וכולי מה ההבדל הגמרא משיבה מן דמתנלה מתניתין לא בעית חילה לא צריך קודם כל שירדו המים ואחר כך בא היין נסך כלומר קודם כל ירדו המים אחר כך לא אלא גם אפילו שהמים נפלו לאחרי היין נסך מותר ביטלו את המים היין המותר ומה דמתנה לה דרבין בעת

תחילה צריך לגרוס קודם כל תחילה אם לא בא רבי שמואל השמנו רק אפילו המים בתחילה הרי הם מבטלים את ה נסך זה בא להוסיף על דינו של קודם כל שיהיה מים תחילה זה יתמר כן יתמר >> בוקר אור חינה >> בראש הרב בראש ארבע תמר יין נסך שנפל לבור של יין התר ונפל לשם קיטון מים ששעורו מרובה משור היין נסך אבל מעט משור היין שבבור אז מה היה פה יין נסך שהוא נפל לבור של היתר שיין היתר ונפל לשם קיטול מים שזה הרבה יותר מהיין נסך

אבל לא יותר הרבה מהין שבבו אמ חזקיה הגדירו באיסור אסור הגדירו בהיתר מותר.

רבי יוחנן אמר אפילו גדלו באיסור מותר. כלומר עם החזקיה אומר על זה אם נתרבה כמות המים והיין המותר שבבור מיין האיסור כלומר הרבה יותר מיין האיסור אחר שנפלו המים לתוך הבור ונתערבו ביין המותר נפל ונתוסף עליהן היין האסור אחר כך אסור כל מה שבבו למה היין נסך מתחבר למינו ליין המותר ועוסר אותו יוצא נמצא שהוא הרבה יותר היין נסך הוא יותר הרבה מהמים ההיתר בגלל מצא מין את מינו היה פה יין של היתר והיה יין של נסך הוא מוצא אחד את השני מתחברת ביחד והוא רבה

על המים אבל הגדילו בהיתר נתרפה גמות המים והיין האסור שבבור מיין המותר אז הלאחר שנתערבה המים והיין נסך בבור ואז נפל לתוכם יין של התר זה מותר כל אשר בבור למה כבר נתבטל היין נסך מחמת המים שרבו עליו שהיה לבדו כלם שנפל לשם היין המותר עכשיו שבטל לגמרי כמה שהוא כבר התבטל אין לו חוזר וניעור זה דעת חזקיה רבי יוחנן אמר אפילו הגדילו באיסור מותר כל מה שבבר מותר אפילו הגדילו באיסור למה המים נפלו תחילה קודם היה נסך ונתערבו כבר בין המותר לא אומרים מצא מנתמנו

אחר כך נמצאו המים רבים על היין נסך ומבטלין אותו זה הכל עכשיו לפי זה לפי המהלך הגמרא אמר לרבי ירמיה לרבי זרא נמ חזקיה ורבי יוחנן בפלוקתה דרבי רבי אליעזר ברבנן כמפליגי כלומר אמרת שחזקיה ברבי יוחנן באיזה אופן יש לומר שהיה נסר מצטרף יין שמותר אמרת ורבעשור המים באיזה אופן רואים את היין המותר כאילו הוא לא נמצא ולא נמצ יין נסך והמים רבים על היין נסך מבטלים אותו עכשיו מביאה הגמרא את הביאור כן בוא נראה את הביאור של רבי ירמיה אמר לרבי ירמיה לרבי זרא האם

נאמר חזקיה ורבי יוחנן בפלוקתה דרבי אליעזר ורבנן כמפלגי לתנן מה ראינו שם מה ראינו במשנה אחרת שעור של חולין ושתומה למדנו את זה למעלה שאור של חולין ושומה שנפטו לתוך עיסה של חולין אתה יודע יש יש שעור של חולין ושאור אחר של תרומה שהם נפלו לתוך עיסה של חולין עכשיו לא בזה זה כדי לחמץ לא בשיעור של החולין כדי לחמץ ולא בסור ולא בשעור של התרומה כדי לחמץ לבדו לא בזה לחמץ לבדו ולא בזה לחמץ לבדו ונצטרפו וחימצו כלומר הם נשרפו ביחד וכך חמצו את העיסה

רבי אליעזר אומר אחרון אני בא אותו שעור שנפל האחרון בטל את הראשון לכן אם שלחוני נפל האחרון אז העיסה מותרת לזרים ואין שתרומה נפלחרון הכל תרומה נאסרת לזרים חכמים אומרים לא בן שנפל של איסור בתחילה בין שנפל בסוף אין לו עוסר עד שיהיה בו את העיסה לא עוסר לזרים עד שיהיה בו כדי להחמיץ לבדו >> כן א יוצא שחזקיה סובר כמו רבי אליעזר שאמר אחר אחרון אני בא אז גם כאן כשנפל היין נסך באחרונה אוסר את היין המותר וזה אסור ככה ככה אמרנו וכשנפל היין המותר

לבסוף אם ואם והיה ונפל היין מותר לבסוף זה מותר כמה היה כמה כמה >> ורבי יוחנן סובר כחכמים שהם אמרו אין השאור ככה היה יכול לאסור עד שיהיה בו שיעור כדי להחמיץ וגם כאן הוא לא הוא לא אסור עד שיהיה בו שיעור ביין נסך לבדו כדי לבטל את המים אבל יין של התר אומר לא מצטרף עמו לבטל את המים ולאסור בין שנפל בתחילה בין שנפל בסוף אז האם האם נדמה את המחלוקת הזאת של רבי ירמיה של חזקיה ורבי יוחנן למחלוקת של רבי אליעזר ורבנן הגמרא אומרת

לא ותסברה אתה יכול להגיד ככה ואמר הביה לא שנו אלא שקדם בסילק את האיסור. מתי אני אומר מה שאמר רבי אליעזר אם נפל יתר לבסוף שעיסה מותרת אמרת אם נפל יתר העיסה מותרת אלא שכדם מסילק את האיסור קודם שנפל ההיתר לא נשלם שיעור השעור אפילו על ידי צירוף אתבינו לא נשאר שמה הצעור של התרומה אני סילקתי אותה היא יפה קודם סילקתי אותה ואז נפל של היתר אבל לא קדם בסילק את האיסור אסור קודם שנפל ההיתר מצטרף ההיתר לאיסור ואז הוא משלים את ה את השיעור וזה

אסור אז זהו הדין ענייננו גם אם נפל היין המותר לבסוף כיוון שלא קדם בסלקט ה נסך לדעת רבי אליעזר זה אסור אז חזקיה דאמר כמן אז אם ככה אתה אם הביאור הוא כמו שהסברת שאף באופן זה מותר כל אשר בבור למה דעת חזקיה גם באופן כזה אמרנו שמותר כל השבור אז כמ סובר לא הולך לרבי אליעזר אסור לרבנן אפילו הגדילו באיסור מותר אז כמו מסובר חזקיה למה הם סוברים שאפילו נפל האיסור לבסור מותר על חזקיה אומר אם הגדילו בי איסור זה אסור אז הוא לא סובר

כאף אחד מן הדעות אז לכן זה לא יכול להיות זה לא המחלוקתם אלא רואים כמפלגים מחלוקת חזקיה ורבי יוחנן אני לא דומה בכלל למחלוקת רבנו רבי אליעזר בשיעור לא שייך ביטול ברוב למה הוא מתקן את העיסה וכמו כן שהוא איסורו הוא לא הוא לא במשהו אלא כבדי שיחמיץ במחלוקת רבנן ורבי אליעזר זה וזה גורם האם אסור או מותר והנס שנתערה במינו לא מתבטל אלא אתה יודע מה מהמחלוקת שלהם בדין יין נסר שנטערה במינו היינו יין של התר ושלא במינו זה במים ברועין אתה מבין ברואעין כמפלגי

רואין את מינו כלומר יין היתר כאילו הוא לא נמצא רואין אותו כאילו לא נמצא ונמצא שאינו מינו אז המים רבה עליו בטלו לחזקיה לת לרואעין אין לו את הסברה הזאת רואין כאילו אינו שרואין אתמינו כאילו הוא לא נמצא אלא כיוון שהיין הקשר נתערב במים קודם שנפל היין נסר לתוכו ויין כשר רבה על המים אז הוא לא מתבטל אבל כשנפל יוצא כשנפל לתוכו יין נסך מצא מין את מנו ונעור בשיעור היין רבה על המים ואסור אבל כשנתערה ביין נס פסך. ככה למדנו עם המים.

קודם שנפל היין הקשר לתוכו ושיעור המים רבה עליו, מתבטל היין נסך במים. ואז כשבא היין הקשר, לאחר מכן הוא לא נאסר, הוא לא חוזר וניעור. זה דעת, זה לחזקיה. ורבי יוחנן לרואין כמה שנפל ינסך למינו ולשאינו מינו רואים כאילו את מינו כאילו הוא לא נמצא ושאינו מינו רבה עליו ולכן זה לא משנה מה נפל קודם הגמרא אומרת לי דרבי יוחנן רואים יש לו את הספרה הזאת ואבא מיני רבס ברבי יוחנן שאל אותו שני כוסות אחד של חולים ואחד של תרומה הוא מזגן זה בזה היה לו שני כוסות של יין, אחת של חולים ואחד של טורמה.

ה הוא מזג אותם במים לפי כוח היין וערבן זה בזה, אחר כך הרי את שתי הכוסות ביחד. שיעור המים רבה על שיעור היין של תרומה אבל מועט משור היין של תרומה ושל חולין שמערבים ביחד. מה הוא? האם אומרים מורים את היין של חולין כאילו הוא לא נמצא והמים מרובים על היין של תרומה ומבטלים אותו או לא אומרים את הסברה הזאת?

אלא מצא מנית מינו וניעור ונמצא שאין רבה על המים ולא מתבטל ולא פשט ל רבי יוחנן לא פשט את האיסור המסופק בספרה הזאת אז אי אפשר להגיד שנענק או חזקיה רבי יוחנן בסברה זו של רועין כי ראית פה הוא לא פשט לו ברועין תצת הגמרא מעיקרה לא פשט לרבי יוחנן לרב עשה לבסוף פשט להתמר אמר רבי אמן אמר רבי יוחנן ואמרי אמרבי אסמ רבי יוחנן שתי כוסות הנה אחד של חולין ואחד של תרומה שתי קצוקות של יין הוא מזגן ומזג אותם במים ואחר כך רב אותם

בזה בזה אתם יודעים אז זה היה מעט שליש יין ושני שלישי מים כי זה היין חזק רואין את ההיתר כאילו אין והשאר מים רבים חלב מבטלין אותו יפה יש עוד אמרנו במשנה זה הכלל מין במינו במשהו ושלא בנו בנותן טעם יין ביין המגיד מי במינו עושה במשהו שאינו במינו ונותן טעם מים ביין ונותן טעם רב שמואל דריו כל ייסורים שבתורה במינן במשהו הנה תערבו במינן עושר במשהו שלא במינן איסורם בנותן טעם. עכשיו הגמרא מבארת זה הכלל זה הכלל להטוי מים. איזה ייסורים זה בא לרבות? להטויה

כל ייסורים שבתורה.

רבי יוחנן רשקיש רבי כל יצרים שבתורה בין במינן בן שלא ממינם תמיד בנותן טעם אפילו במינם חוץ מתבן ויין נסך רואה רבי יחנן >> במינן במשהו שלא ב מינן בנותן טעם וזה הכלל תויהי טבע של בכלל לא מעוסר לא לרבות י נסך תניעק בתדר רב שמואל תניקה בתדר רבי יוחנן מרשקיש תניק בתדר רב שמואל כל ייסורים שבתורה במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם תנקד דרבי יוחנן ברקיש כל יסים שבתורה בן במינם בן שלא ממינם ונותן טעם חוץ מטבל ויין נסך שבבינן במשהו שלא בבינן בנותן טעם

יפה בשתם מה היין נסך למה עשו בשום חומרה דעבודה זרה אבל טבל מה היא טעמה למה במה שהוא כ אומר משיבה הגמרא כהיתרו כחס למר שמ חיטה אחת פותרת את הכרי אז כמו שאני אומר חיטה אחת פותרת את הכי כך איסורו חיטה אחת עוצרת את הכל תניה נמחי במי דברים אמורים טבל עוסר בכל שהוא במינו שלא במינו דווקא בנותן טעם אז הנה עד כאן אנחנו מפסיקים הגענו למשנה בראש עמוד עד אנחנו עוד חמש דקות בערך ממשיכים של הדף של היום אז ששוב זרוק צמ אם יש

לא תבדוק בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון ז באלול תשפה איזה שבת ראשונה של חודש אלול כמה כמה מעלתה גדולה השבת הזאת. אתם יודעים שכל שעה בשעה שאדם לומד בשבת, כל שעה זה אלף שעות. כותב בן איש חי בהלכות בספרו בן איש חי. כל שעה 1000 שעות.

כך כותב. אבל רבי שלום בוזג לו בחיבורו מקדש שהיה מקובל אלקי. תלמידו של רבי יהושיהו פינטו הוא כותב בשבת שנה אם זה לימוד זוהר קבלה 70 שנה תארו לכם אבל עכשיו זה בשבתות רגילות בן איש חי חודש אלול הוא היה הולך ומתבודד אומר כל שעה למה למה אני מתבודד? כל שעה בשבילי זה כמו חודש.

עכשיו שבת מה? שבת של אלול תעשה חשבון. כמה זה שבת של אלול? כמה זה כל שעה?

שעה של לימוד שבת של חודש של אלול זה אוהו. זה לא חודש זה 1000 פי 1000 זה 1000 חודשים. אז מה אז כמה זה מעלה גדולה השבתות הללו לכן צריך לעשות חשבון נפש איזה מה הולך איתנו עכשיו זה שבת ראשונה יש לנו עוד שלוש שבתות בחודש אלול להתחזק בהם חזק היצר הרע לא נותן לנו נותן רק מרוצת החיים כל הזמן זה זה לא נותן לבן אדם לחשוב על המצב שלו צריך לעצור לחשוב זה לא דבר פשוט בעזרת השם השם מזקן אתם יודעים שסיימנו את הפרשה היה

שמה על הגדלה ערופה אם נמצא חס ושלום שלא יהיה ולא יבוא איזה ארוג ולא יודעים מי יקר הוא אז עד שמה אז אז כתוב שם בתורה שערפו שם באים זקני העיר ועורפים את העגלה בנחל נח >> נחלתן אז הוא אומר יש ספר נקרא עיר מקלט שמה הוא אומר עניין העריפה בנחל מביא את הרמבן מה שכותב הרמבן בן ש והביא את זה גם תלמידו של הרמבן אומר שמעתי מפי איש נאמן מקו גדול שאין כמותו שמהעגרה היה נס גדול אחרי כמה ימים שהעגרה נערפה יוצא ממנה תולעת גדולה

>> ואותו תולעת היא הולכת אחרי הרוצח והיא נדבקת בבגדים שלו ומה שעושים להוציא את זה אי אפשר. כל האנשים שורים מה זה תורעת כזאת גדולה וגמת מתגלגל הדבר בבא לפני חכמים והם יודעים מה זה התולעת הזאת ותופסים אותו מוסרים אותו לבית דין >> מטפל ברוצח הזה אותו דבר כותב רבנו בחיה על הפרשה שלנו ושמעתי כי מנבלת גוף העגלה נעשת תולעת בדרך הטבע שהולך והורג ארץ וצע איפהשהוא אומר הורג אותו וזה משר הנחל והיא מנפלאות סתרי הטבע אז בוא אומר התולעת עצמה הורגת אותו לכן אומר ואתה

תבאר דם ענקי אומר הגאון חידה סופי תיבות רימה כי הרימה היא מבטלת אותו תראה מה זה בן אדם חושב הוא עשה איזה דבר אף אחד לא יודע.

אין דבר כזה שאדם ידע לו. אין דבר כזה לא יודע. אין צריך לדעת. לא יכול להות אני לא עשיתי.

כן עשיתי. זה הכל בא מן השמיים והכל יודעים. עכשיו הגענו לפרשת השבוע בעזרת השם. פרשת כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו השם אלוהיך בידיך ושביא שוויו אתם יודעים מה אומר הזוהר הקדוש כי תתא למלחמה על אויבך דיו יצר הרע דענן צריכי למפק לקובלה במילין דאוריתה לקטרגלה אויבך זה יצר הרע שאנחנו צריכים לצ יוצאת נגדו להילחם בו.

איך נלחמים בו? הוא אש. אתה יודע איך תילחם בו? על ידי התורה שהיא אש.

בראתי יצר הרע. בראתי לו תורת איברים. פגע בך מנובר זה מושכהו לבית המדרש. עם אבן הוא נימוח, עם ברזל מתפוצץ.

זה היצר הרע. כך תעשה לו. איך אתה מטפל בו? זה הצורה, זה העניין תלמד תורה עד כדי כך שבגבח מנובל זה אתם יכול לקח אותו לבית מדרש כל כך יש כוח ביד התורה למשל טבע האבן להתפוצץ טבע ברזל שאתה אתה ממיס אותו >> אבל התורה יש לה כוח להפוך את הטבע עם עדן ככ כתוב הוא נימוח אה בנימוח את הורשת כוח להפוך את הטבע שאם אבן הוא נימוח הוא צריך דרכו להתפוצץ נמוח עם ברזל דרכו למוח תפוצץ ואז אומר הזוהר וכדן התמסר בידה דברנש כמה דעתמר

ונתנו השם אלוהיך בידיך בשבית שוויו אז יצר הרע נמסר בידו של האדם כמו שכתוב ונתנו השם מנוה בידיך מה זה ושביציו יצר הרע הוא מפתא את האדם לעשות עוונות בכך הוא חוטף ניצוצי קדושה מה הוא מה הוא מרוויח שהוא מפטא את הבן אדם בן אדם מה הוא עושה ויש לו ניצוצי קדושה מוריד אותם לקליפה על ידי על ידי שהוא מוריד אותם לקליפה אז יש חיות לסתר אחרה סתר אחרה החיות שלה מזה אבל עכשיו כשהוא עוסק בתורה ועושה תשובה ושבי את השוויו כל השבי שלקרסטרה אחרה את

האותם האורות והניצוצי קדושה ושבי השוויון אז זה אומר הזוהר אמר רבי שמעון וידה וידה תחת עבד כימלוך ונבל כסבל לחם זה יצר הרע הוא עבד כימלוך תראה מה קורה מולך ך על היצר הטוב פתאום נהיה בעל הבית אוי ואבוי זהו לכן צריך כוחות מיוחדים זה לא כך כי אנחנו ראינו סוף הפרשה הקודמת כי תצא למלחמה אלוהבך אתה מכריז מי האיש הירה עכשיו כולם יוצאים במלחמה בא הכהן ואומר מי האיש הירה יר ורח לב וילך בתו כןמות במלחמה וישחר מות במלחמה אחר כך עוד גם כן מהאיש

אשר נטע >> קרם ולא חיללו מי האיש >> אשר הרש אישה >> וכן הלאה יוצא שכל מי שהיה ירדה התורה לסוף דעתו של אדם שהוא לא יכול לעמוד נגד יצר הרע אז לכן מי וירק את הצדיקים הגדולים ועליהם כתוב וראית בשוויה אשת יפה תואר אבל למי דברה יסיפו השוטרים לדבר אל העם מאי שירה מעבירות שבידו ילך ישוב אומר אומרת הגמרא אפילו אם אין בידו אלה עוון אחד קטן שדיבר בין הנחת תפילין של תפילין של ראש חוזר הביתה עד כדי כך אלה מלאכים אין לא עושים עבירות

אבל בכל זאת התורה פה אומרת כי תצא אל מלחמהבך תנשך בידיך ושבית בשביו וראית בשביה אשתפת תואר וחשקת בה ולקחת עליך אישה למה דעת תורה לסוף דעתו של אדם שלא יכול לעמוד נגד צר הרע לכן התירה לו מי אבל אלה כולם צדיקים כולם מלאכים אלה תראה לא יכלו נגד יצר הרע רואים מפה דבר נורא יצר הרע לא מוותר לאף אחד אומר לו אני איזה יצר הרע התלבש עליי אני חתי אני זקן כן אני יצר את הבן שלי אני כל הזמן לומד תורה אלוקדברי לא לא לא

אל תאמין בעצמך עד יום אותך האדם כל זמן שהוא חי הוא נתן לניסיונות זקן מבוגר אין ליצר הרע עובד כל הכוחות שלו אין לו הפסקות אין לו הוא לא יוצא לחופש בין הזמנים אין דבר כזה אתם יודעים יש שלא נדע מצרות איך אנשים אפילו כמה זמן עדיין לפני שהוא נכנס באדמה עוד הוא יש לו יצר הרע קשה למה הרבה פעמים רואים אתה יודע אדם עוד רגע הוא יודע שהוא הולך דבר על הכסף זה ככה תיקח מזה תיקח לפה איפה הראש שלך זה תצא למלחמה לאבך זה

מלחמת יצר הרע זה לא סתם זה אמיתי זה אמיתי יצר הרע מה זה זה לא פשוט יצר הרע מפתא את האדם מידות רעות גאווה כעס זה גם בעיה גדולה גאוותן כעס צריך לתקן את המידות שרה מפריע גאווה לצנות איך אומר הגאון מבין אומר החזק במוסר כותב שלמה המלך אל תרף ניצריה כי איי חייך כל מה שאדם חי זה בשביל לשבור איזה מידה תחזק אם אדם לא מתחזק ויודע לשמור לשמור את עצמו המידות יש עצה גדולה עכשיו ביום הדין כתוב כל המעביר על מידותיו מעבירינו על כל

פשעיו נושא עוון ועובר על פשע למי נוסע עוון למי שעובר על פשע אומר ראשי אין מידת הדין מדקדקת אלא על אשר עוברים על מידותיהם.

אם האדם יכול לנצח ביום הדין יעביר על המידות גמרנו. כמה זה זכות גדול. עכשיו תרופה ליום הדין נעביר על המידות. אדם פגע בו, עשה לו כמו לא עשה לו.

תראה איך תנשק אותו כמו אידה. הגמרא מספרת פעם לא ירדו גשמים אסור עצרת תפילה רבי אליעזר הגדול ירד לפני התיבה לא נענה לא ירדו גשמים ירד רבי עקיבא לפני התיבה מיד נענה יצא בת קול מן השמיים לא בניס זה גדול מזה אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר מה זה זה לא מעביר. מה? רבי אליעזר לא מעביר על מידותיו?

איך אפשר לומר ככה על רבי אליעזר? אלא רבי אליעזר היה מתלמידי שמאי. שמאי היה הדרך שלהם בעבודת השם מידת הדין היו מחמירים בהלכות אן דין לא. אבל רבי עקיבא היה תלמידי בית הלל הדרך שלהם היה להעביר להקל.

לכן זה מידה כנגד מידה. רבי אליעזר הולך במידת הדין לא נלך איתך גם במידת הדין לא מתקבל התפילה יש בעיות אבל רבי עקיבא מפנים משורת הדין נו הגמרא אומרת במסכת ראש השנה רב הונה היה חולה מצב קשה. בא אצלו רב פפא לבקר אותו. רב פפה היה בקיא והיה יודע זה הרגעים שלו ספורים.

אמר לבני הבית, תכינו לו צדה לדרך, יעני >> תכינו תכחין, תכינו הכל והוא נוסע תכף למעלה ובסוף נתרפה רב הונה. היה לו בושה גדולה לרב פפא. אתה הודעת יני עשיתם הודעות ש רב הונה הולך לבית עולמו פה תו טעית. אז אמר לו רב פפה אמר לו רב הונה ראה את רב פפא אין לך מה להתבייש באמת הוא צודק נכנסה עליו מיתה והוא כבר עלה לבית דין של מעלה אבל בא הקדוש ברוך הוא ואמר כמה שהוא מעביר על מידותיו תוותרו לו אל תדקדקו אותו תנו לו עוד

לחיות ראית מה זה מעביר על מזותיו עזבו אותו תנו לו עוד חי יות אמר רב ח בר חנינה עליה בקוצבה לשאירי את נחנתו ולא לכל למיני עושה עוון למי שמשים עצמו כישריים מי ששם עצמו כשריים ראית מה זה נכון עושה עוון מי שמעביר על מידותיו עושה עצמו כשישיריים לא היה עם הבנר בן נר הבנר בן נר כתוב בשמואל ב שנפטר שאול המלך הלך בנר והמליך את איש פושת בנו של שאול דוד המלך היה ביהודה מלך על יהודה וחברון בשבושת מלך על כל המקומות השארה אבנר בנר

היה שר הצבא של שאול היה גיבור בעולם אין מישהו יכול עליו בגבורה שלו הגמרא אומרת במדרש כתוב מה הכוח של אבנר אומר אם יהיה לעולם יתד אבנר יכול להחזיק את העולם לתפוס את העולם לזעזע את העולם כל כך הוא גיבור כאשר דוד המלך לקח את אחרת בני שאול הוא הלך להגיד לו מה אתה רודף אותי אומר אני הייתי על ידך יכולתי להרוג אותך לא הרגתי אותך שהגיע לשם שם דוד היה שם אבנר בנר היה ישן דוד עבד עבר בשקט ליד הרגליים של אבנר בנר באותו רגע

בדיוק אבנר קיפל את הרגל שלו באמצע השינה דוד נפס לו בין הרגליים הוא היה כל כך גיבור דוד המל יכל להשתחרר מהרגל דוד התפלל לקדוש ברוך הוא מה עשה הקדוש ברוך הוא שלח איתושץ את הבנין הסיר את הרגל השתחרר דוד אחרי שאבנר המניח את הדבושת,בושת באמת לא הלך בדרכים טובות הוא בא בעלילה על אבנר מה עשה רואה ככה אבנר בנר הלך עשה שלום עם דוד אמר לו אני אסייע לך בשלטון המנוחה על ישראל ואמר לדוד רציתי לעשות חסד בן אדוני שאולך את לדבושת אבל הוא לא

הולך בדרכים טובות לכן בך בחר השם נכון מה נעשה?

שמע את זה יואה בן צוריה היה לו כעס גדול עליונר. למה הוא הרג את אחי ות עשהן? רדף אותו. הוא בא לאבנר מאחוריו, דקר אותו בחרב.

אבנר בנר היה שותה דם, יודע שעוד רגעים הוא הולך מן העולם בכוחותיו האחרונים תפס אותו את יואב בן צרויה. בין הידיים שלא יכול ללות אותו כן למעורך אותו פיטע היו שמה חכמי ישראל אמרו לו אבנר חילק אתה יודע אם אתה הורג אין שרצבא לעם ישראל מה יהיה עם ישראל עשה חשבון אבנר פתח את הידיים שלו לשחרר אותו אדוני הוא יכול לנקום את נקמתו הוא הרג אותו שפך ידמות להרוג אותו ביד שלו להרוג אותו ברגע זה תלמיד חכם בעל מידות טובות אומר לא אני לא אזיק לעם

ישראל הרג הרג נעביר על מידותינו את הגדלת >> איזה איך איך היה להם את הכוח האדיר הזה איך >> זה פלא פלאות אין להם כוח אדיר. היה רב סעדיה גאון יום אחד התארח באיזה באיזה בית כנסת אבל לא שמעו כולם על רב סדג לא רואים מכירים בפנים שזה רב סדג בפנים לא מכירים טוב אחד מהבית הכנסת לקח אותו אורח אצלו, כיבד אותו כבוד גדול, נתן לו לאכול ב כלים של זהב, כלי פאר. מוצאי שבת נעלמו בבית של העשיר שני כוסות זהב.

טוב, הלך לאורחים, אומר להם, הם כבר יצאו לדרך. בא אחד השליח של השמש, של השיר, אומר לו, תחזור, לקחו לנו כוסות מזהב. אומר לו, אני נכון לא לקח לו. הביא איזה משטרה ואומר, תראה, אף אחד לא היה יצא בבית, רק אלה.

השוטר מה עשה? נותן מכות לרב סד גאון, מצליף לו, אומר, אני לא לקחתי. אם הוא היה אומר הוא רב סעדיה גאון על המקום עוזבים אותו אבל לא רוצה להשתמש בכתרה של דור תורה והוא מצליף לו עמד שמה השמש של הרב סעד הגאון אומר לו אני אגלה כי הרב סעד הגאון אמר לו אל תגלה שאני רב סעדי הגאון עכשיו הוא אומר לו כבוד הרב אני אגלה הם לא מבינים הם חושבים אני אגלה איפה הכוסות וזה מרביץ לו וואי וואי וואי מעלה את המינון אומר לו אל תגלה

היה נס שבדיוק מצאו את הכוסות באשפה אז ישר רץ עשיר אומר מצאנו לא זה לא הוא אומר לו תמחני לי אומר לו אומר לאשר אני מבין אותך מה זה אתה לא עשית לי כלום זה הקדוש ברוך הוא עשה לי כפרת עוונות אתה בסדר גמור העיקר אתה נושם בקושי אין שם איזה מכות קיבל המעביר על מידתיו אתה רואה איזה איזה איזה דבר זה אה יכול אדם לעשות כזה דבר כל המעביר על מידותיו מעבירים לו הכל פשעיו איזה כוחות לא מסופר על רבי חיאל מכן מצדצב הוא קיבל

בדושה אה תפילין משהו אומרים של צדיקים גדולים תפילין מיוחדים כנראה של הבעש מה שהוא קיבל כולם היו רוצים לתת לו על זה היה לו הרבה ילדים ולא היה לו מה לאכול רוצים לתת לו על זה אומר לו אתה יודע מה אני אתן לך פרנסה כל ימי חייך באשרך ואתן לך לכל בית לכל ילד גם דירה 10ה דירות תן לי את התפילין תן לך גם כסף תקנה תפילין רגילות אומר לו שום אופן לא אשתו מתחננת אליו תראה אומר לא אבל הוא היה לו עוד דבר היה מקפיד

כל שנה אתרוג ודר לא היה בעתגים בא אחד הביא מה זה אתרוג והוא ראה כזה כל ימיו אמר לו כבוד הרב רוצה את האתרוג אומר כן כמה אומר תפילין מה תפילין זה עולה תפילין חשב חשב התלו קח את התפילין בעל הבית רוקד שמח אשתו אומרת לו מאיפה כסף אומר נתתי את התפילין מה היא כל כך התרגזה לקחה את האצוק זרקה לו פסה אותו התחיל לרקוד אומר תראו גם תפילין אין גם אתרוג אין גם שמחה גם מכעס חות פרות אני לא מעביר על מידותיי נעביר על מידותינו

היה רוקד כמו חיים זה קש ש 10ה דירות פסלה לו מי יכול לעמוד בזה זה לא דברים פשוטים זה לא אבל מעביר את מידותיו זה שאומר כי תצא למלחמה על אויבך אומר הזוהר זה האויב הרוחני שמפתא את האדם זה יצרו של אדם תגבר עליו בכל יום מלא שהקדוש ברוך הוא עוזר לו לא יכול עליו תבין יצר הרע זה זבוב אתה יודע אתה מכיר איזה זבוב זה אומרים שהזבוב כולו מלא עיניים זה נכון ידע הזבוב כולו מלא עיניים עשה מחקר >> איי איי איי איי רואה מכל

הצדדים אה >> יש לו גם מה זה השטן זה כולו מלא עיניים אין אומרים לו פקססס עינוק לא למה ברגע שהוא רואה בן אדם מה עשה ישר שולח פקס למעלה על המקום ישר זה הולך אוטומטיק מכניס את זה לתיקייה גיע מכין תק תק תק תק הולך אחרי הבן אדם מצלם אותו עץ עץ בעין של >> א יש לו לשון חלקות מראה לאדם שהכל לטובתו אומר לו מחר מחר מחר אומר לו וואי וואי וואי וואי איזה בעיה איזה בעיה איזה בעיה השם יזכה אותנו נתגבר על יצר

הרע והיה קבועה בכל בתי ישראל >> כן נמשיך ירמיה ירמיהו לא לפני כן נעשה כן מה קרה בשבת ציון משה איך היה איתך בשבת היה טוב היה קבת בזמן הכל היית מוקדם צי משה שלבן שמח היום כן רבי אליהו נכון הוא רבי אליהו חיים נכון אבא של הבן איש חי הוא היה הרב של בגדד אבל הם לא היו רבנים רשמיים לא היו אבל היה גאון שאין כמותו היו שולחים לו מכל העולם שאלות הוא לא נפטר זקן הרבה היה צעיר אבל מה אומרים שהיה עושה בעל צדקות

בסתר שאין כמותו? כל מוצאי שבת הוא היה מתעטף באיזה סדין שאף אחד לא מכיר אותו.

היה הולך לבתים אומר אליהו הגיע אליכם תתנו כספים צדקה שכל השבוע יעבור לכם בטוב ואף אחד לא יודע מי זה הרב שלהם הוא לא היה נותן שיכילו אותו והיה לוקח גובה עם כספים ויודע עניים בכל מקום שיש שאין להם כסף היה מפרנס את כולם בזה בלי אליהו רק אחר כך הבינו שזה הרב אחרי שהוא נפטר כי הרבה באו ואחרי שהוא נפטר ואמרו הרב זה נתן לי זה נתן לי זה נתן לי הוא עשה לי נתן לי נתן לי נתן לי פלא פלאות זה היה תראה לאיזה איזה בן הוא זכה, לאיזה בנים. והגדול שבהם זה רבי יוסף חיים. זה כבר מראה את הזכויות שלו הגדולות. מלבד כמה הוא חכם גדול ותלמיד חכם וכל היום עוסק בתורה, היה עוסק בנבילות חסדים.

לעזור לזולת גם משלו וגם הוא מעשה וגם זה הבזיונות שאדם צריך ללכת ולעבור ולאסור כספים זה גם אחד הדברים הלא פשוטים לכן צריך נעשה לא לשכוח אחרי רבותיי חשבון נפש כל יום ויום לראות מה עם הבן אדם מה קורה איתו אתה לא רואה איתם ארבע כל יום כן ממתק לא ממתק הוא בא זה לא משנה אידה מה אתה עושה כאילו וצדו אני אביא אחר, אני אביא אחר בחינה, אבל בכל זאת אמרתי אני אביא אחר. או יופי. כן, כי זה פה תאכל בנחת. אני אתן לו שיתן לך.

>> טוב, תודה. >> בבקשה. עוד >> ירמיה לא יהי רצון קודם כל התפילה של חודש אלול יהיה רצון לפני אדוני אלוהינו תעשה למך הגדול במילואו שעולה מספר סג מה שם הקדוש אכה שעולה כסה הרי מוזמיות אלול תשפיע לנו הערה בשפע וברכה וחיים בשלום משר מקורות ש 13 תיקונן דקנה דעתיקה שהם מתגלים עכשיו בחודש הזה חודש אלול אנה אדוני נותן בים דרך נחנה בדרך אמת והודעינו את הדרך הטוב אשר ילך בו ואת המעשה אשר יעשה מסכים בדרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך קודש תפוס על מסוקת

שלומך תקננו בעצה טובה מלפניך עוזרנו לא יש דבר כבוד שמך צילנו פחת מען שמך תודיעני אור חיים סב פני מד בנך נצח י רצון פניך אלוהים שמשך שפע שלום טובה ברכה וחיים טובים תוקנים וכן וכן ורחמים וגאולה וישועה ופרנסה טובה וכלה ורוח והצלה משמך הגדול במילוא שם הקדוש אקה שעולה מספר דרך לנו אנחנו עבדך לקבל השפע הטוב לגופנו לנפשנו משני שמות הקדושים שואלים מספר מספר דרך אנה אדוני זכות עבדך זכו שור מספר שמו במידו א' ליק וו מספר דרך מה ניצות הקדוש נקרא יוסף אמרנו ברוך

נקראים חיים תשפיע עלינו שלום טובה וחנינטובה בורכה וכן צל ידינו ברכותך מעו שנותך מתך חור בינם חנו חיים ארוכים טובים ומתוקנים >> אמן >> ותשפיע לנו שפע בך חוכמה בינה ודעת שבטובה ברכה וחיים טובים בשלום שפע פרנסה טובה חי קלה צ למען הוד אריך על פין והדר מלך השמיני שעולה מספרות דרך למען הבתח שבטחת לאברהם אהובך שנאמרת אמרת לא אנוכי מרן לך שעולה מספר אותיות הבטחה זאת דרך תשפיע עלחדך שפע גאולה וישועה וחלות שפע חיים חז ורחמים כל שפע של הבטחה זו אנוכי מרן לך אם

אשר שפע לנו אנחנו עבדך ואתה אדוני מגדי כבד ראשי אדו בעדי לעולם זהך תלף חונני אדוני כך כל היום צפך חוננו ועינו שב הקדושים שבעה שמות הוויה שני שמות יקה שעולים מספר דרך משך לנו שפע טובה וברכה וחיים שלום חיים וחז ורחמים חלקה וחנינה משבעה שמות הוויה ושני שמות אקה וראשבותי הקדושים שעולה מספר דרך ירמיה רוצה לתת יש לו פה רשימה שפדיון מפש רוצה לתת במשרד אבל משרד סגור אז עוד מעט אני אתן את זה שבת שלי צריך כל רגע להכ אפשר לקבל ברכה >> מה

שמע >> לאבת תמר >> להבת >> תמר תם תחי לדלדה דה קלה בשעה מעולה מה יהיה >> תמשיך לה >> איפה אנחנו >> אמן וכן מו שקוד כן השבת יעשו פה שבת א של הבן איש חי יהיה פה סעודה שלישית קשה לך לבוא לרחוב עובדיה אז תבוא לפה כן יהיה סעודה שלישית יהיה דג בטעם סלונה של רבי יוסף חיים הם אתה יודע ערקיים הם עושים דג מתוק. דג מתוק עושים.

>> כן. מה שמים סוכר? מסוכר. >> אני לא צריך להסביר לך דברים כאלה.

אתה בקי >> ובנביא אנחנו ירמיה כג פסוק יד ובן דביאי ירושלים ראיתי שערורה נעוף ואבא והלוך בשקר חזקו ידי מרעים לבן תישבו איש מרעתו היו לכולם כסדום ויושבי הקעמורה אוי ואבוי אומר בנביאי ירושלים אני רואה דבר מגונך שערורה זה הם שיתופים בניאוף הולכים בדרך שקר מחזיקים את די רשעים איך קוראים להם נביאים >> זה נביאי שקר ובנביאי ירושלים ראיתי שער ורענא לו בשקר חזקו ידיה מרעים בי שוב איש מרעתו לא שווים איש מרעתו לא ישבו המרעים אלה שעושים רעות היו לי כולם כסדום יושבי קעמורה לכן

כ אמר אדוני צבעות על הנביאים הנני מאכיל אותם לענה ושקיתי מראש כי מאת נביאה ירושלים יצאה חנופה לכל הארץ הביא עליהם צרות בר מינן מכניפים ליצר הרע שלהם למלות את התאוות שלהם כה אמר אדוני צבעות אל תשמעו ע על דברי הנביאים הנביאים לכם מהבירים מהבילים המתיכם חזון ליבם ידברו לא מפי אדוני אתה רואה מדברים זו ליבם לא מפי השם אומרים לכם דברי הם אבל כי מי עמד בסו? אומרים >> אומרים אמור אומרים אמור למנעצי דיבר אדוני שלום יהיה לכם וכל הולך בשרירות ליבו אמרו לא תבוא

עליכם רעה הכל בסדר לא יהיה לכם שום דבר אלה מנעצים את השם אומרים שלום יהיה להם כי מי עמד בסוד אדוני ויראה וישמעין דברו מי הכשיב דברו וישמע איזה שקרנים הנה שערת אדוני חמיצאה בשער מתחולל על ראש רשעים יחול אוי אוי אוי לא ישוב אף אדוני עד עשותו ועד הקימו מזימות ליבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה לא שלחתי את הנביאים והם רצו לא דיברתי אליהם והם נבאו סתם הם מעצמם ואם עמדו בסודי וישמיעו דבריי את עמי וישיבו מדרכם הרע ומרוע מעלה עליהם האלוהים מקרוב אני נאום

אדוני ולא אלוהם מר החוק אומר וכי דבריהם שעמדו בסודו הם באו מה וכי אינני רואה ושופט דע בסמוך אלה רחוק אני מהחוק אני לא ידועה רואה הכל אז זה אומר להם אם איש סתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום אדוני אלו את השמיים ואת הארץ אני מלא נאום אדוני איך הם חושבים אם מסתתר איז במסתרים ואני לא אראנו נום השם איך לא אראה אותו אפילו הצדיקים הם רואים מאחורי הקיר הקדוש ברוך הוא לא רואה מספרים >> ואני לא מרחם עלינו >> זה יוסי משתש במסטרים הוא

רוצה להיות צדיק נסתר כן הבא ואני ואני ואני ואני לא הראנו משהו אבל אם קבו שקודו אומר ואני לא לא שווה כלום ארא אין לו אי איי איי איי איי שקרנים כאלה >> השם יחזיר אותנו בתשובה שלמה נשמת הורית בת פינינה נשמת יוסף בן סמרה חיים בן יחיה עמרן מסאות בן אישה ויחיה ב נשבת ידידנו דוד בת דוד בצל בן יפה שרה רוח השם תניחנו בגן עדן אמן >> אברהם בן מרים בן אסתר >> אילן בן אסתר >> יוסף בן שר בטא >> מרים בתאוס >>

נתנאל ברוך בן מי >> נתנאל ברוך בן מינה >> מרדכי בן קורין קורין בת >> סליב בן רחל >> אליהו בן מזל >> אליהו >> בן מזל >> יצחק בן אלי >> רבי אליהו קיים >> בן רחמה אליעזר בן סביחה שרבני אה >> רל >> בן אליהו >> אפריים ישועה בן רג'ינה מנקה רבי דוד צדקא בן פה ורבים >> רפאל בן >> תופח המלכה >> וואהם בן מזל עזרא בן מזל >> יצחק בן מרים >> אליהו בן חנה >> קרמנה בת רג'ינה ניסן חי >> שלמה

בן מזל ניסן חי בן >> איך >> בן רחל בת >> חנה בת רבקה אורי בן מזלי ומאיר בן מזלי מחלוף בן רגועה >> מחלוף בן רגועה >> רדוע כבוד למורנו ורבנו רבי אליהו חיים אב של רבי יוסף חיים בן רבי משה חיים >> משה בן רבקא >> שמעון בן שר השפרה >> זה החיה בטוב >> טיפה היפה >> בצלמה כמה היום >> חמסנה מי שלא ש >> מי שהיה ביום שישי ונתן טוב מי שלא ולא היה עוד כמה ימים שיתן את כל הימים >> אוף

אוף תתכוון אלי גם לא >> לא לדבר פה בטח >> משה היית ביום שישי היום רגע שקדם אנחנו זבחים פרק 14 יום שלישי מחר לא עושים את הסיום כי אפרים לא באם ביום שלישי יבוא נעשה סיום בעזרת השם >> חן >> אז בעזרת השם יום שלישי זה הסיום >> לא לא זה פריזה פר וזה יהיה בדג >> בחילה בחירה אה לא צריך לא צריך משהו קליד כל עוד שבועיים עוד מסכת עוד שבועיים >> יש הרבה הלכות בזה נכון עוד שבועיים עוד פעם הוא אומר הוא יעשה

>> זה גם זיקים כן, גם כל סדר נזיקין זה מסיים. חדשים אני מבין >> עכשיו נתחיל זבחים בעזרת השם >> ביום שלישי >> בלי נדר כן פרעת חטאת ששרפה חוץ מגיטה פרה אדומה הכוונה היא נקראת חטאת ששרפה חוץ מגיתה, חוץ ממקום המתוקן לשרפתה וכן שעיר המשתלח שיקריבו בחוץ פטור שנאמר ופתח אוהן מועד לא הביאו כל שאין ראוי לבוא אל פתח אוהל מועד אין חייבים על הקרבתו בחוץ לא כרת ולא חטאת לכן פרה אדומה בסר משתלח כיוון שהם לא באים לפתח אוהל מועד לא חייבים על הקרבתם

בחוץ משנה ב' הרו שהוא בעצמו רבה אישה והנרבע והמוקצה לעבודה זרה והנעבד עבדו אותו עבודה זרה והתנן ניתנה אתנן והמחיר מחיר כלב הכוונה והקדעיים נולד מתיש ורחל והטרפה דרס אותה חיה ויוצא דופן לא יצא דרך הרחם אלא בניתוח כסרי שהקריבן בחוץ פטור שנאמר לפני משכן השם כל שאין הרועי לפני משכן השם אין חייבים עליו לכן לא חייבים עליו בעלי מומין בין בעלי מומין קבועים בין בעלי מומין עוברין שקריבם בחוץ פטור רבי שמעון אומר בעלי מומין קבועים פטור בעלי מומין עוברין פטור בעלי מומין עוברין עוברין בלא

בלא תעשה זה אבל תורים שלא הגיע זמנן להיות רואים להקרבה עדיין הם קטנים תורים הם לא כשרים עד שיהיו גדולים ובני יונה שעבר זמנן בני יונה לא כשרים רק שהם קטנים שיקריבם בחוץ פטור רבי שמעון אומר בני יונן שעבר זמנן פטורים שלא הגיע זמנן ולא תעשה ולא תעשה למה הם ראויים להקרבה לאחר זמן אותו ואת בינו שחט ביום אחד אסור כתוב בתורה אותו ואת בינו שחטו ביום אחד ועבר והקריב את השני בחוץ חוסר זמן פטור שמעון אומר הרי זה לא תעשה שהרבי שמעון אומר כל שהוא

ראוי לבוא לאחר זמן הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת חכמים אומרים כל שאין בו כרת אין בו לא תעשה מה זה של מה זה? אולחים אני לא יודע מה כתוב >> כן הגענו משנה ג >> מה אתה עושה פה?

רוצה >> לא אצלי חביבי שיהיה לך ישועות של הרב דיה של מי זה של >> אה עוד לא מידתי את זה ‏F. כן רבותיי אנחנו הולכים לתפילת בית המדרש שבייתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמ שם ייחוד קדש כל בצ עצה שלמוד תורה כמו שמ כתוב גית בו יומ לילה אז נעטרו עליוצרנו לעשות צון בוראנו נונונו צחת משה בן >> שושנה לפניך לא מותר ה בדיני גלהלי עיני והבית נבראות מתורתך יערוב כמה תרקחי תיזהר קטן עמרתי כי על ברוך אדוני כך כותעשיך כפך כד מציון עושה שמיים לארץ כן היום אנחנו דף עד >> במשנה בראש העמוד ראיתם? יפה. אז מחר יש לנו עומרתיים.

>> כן. בעזרת השם בм Bм Bм Bм Bм Bм אנחנו עוסקים בדיני תערובות גם אדם שלמדנו לפני השיעור הזה גם עסקנו חזק בענייני תערובות בעזרת השם עכשיו זה ענייני תערובות גם של שאר ייסור לא רק של י נסך גם של שאר ייסורים נראה לאט לאט כמה זה דבר גדול שאדם שומר את הפה שלו מלאכול חשש לא דברים ברמינן שיש בהם איזה בשר וחלב איזה נבלנות ברמ מינן טריפות שהחש הכי קטן של כל איסור עורלה, של כל מיני ייסורים שיש, של תולעות, של כל מיני, זה אדם

מתקדש, אדם ששומר את עצמו הוא מתקדש אז משנה אלו אסורין ואוסרין בכל שבו כלומר אלו אסורים, הם בעצמם אסורים והם הם אוסרים דברי היתר שנתערבו בתוכו בדבר מותר בכל שהוא אפילו נתערבה חתיכה אחת מייסורים האלה ב1000 חתיכות של התר כן בעיקר המשנה לא מדברת על למשל טיפת יין של נסך שנפלה לתוך בור לא מדבר כך בעיקר זה מדבר חווית יין של נסך שהיא התערבה ככה אומר רש"י שהיא התערבה ב1000 חביות של התר ואני לא יודע איפה החבית הזאת כמו ראשי אומר כל מקום שתערבו שם אפילו

אחד ב1000 לא בטיל יין נסך חבית ב1000 חביות זה אחד אפילו ב1000 לא בטיל עבודת כוכבים צורה אחת אומר רש"י צורה שעבדוע ונתערבה ב1000 צורות שהם לא עבודה זרה כל האלף האלה אסורות עורות לבובין אותו דבר אורות של בהמה הם היו עושים לוקחים בהמה איך שהיא חיה וקוראים לה כנגד הלב באור הבהמה שהיא חיה כן מוציאים את הלב שלה מחיים ומקריבים את זה לעבודה זרה והזה אסור בהנאה זה עורות הלבובים האלה הם אסורים בהנאה אז אם התערבו בהרבה עורות כולם אסורים בשור הנשכל שור הנזכל אותו

דבר הרג אדם וסכלו אותו יש כן ואז הנבלה שלו נתערבה בהרבה נבלות אפילו אפשר לס כלו שהוא חי מחלוקת זה מחלוקת איך להסביר ועגלה ערופה אתה רואה איזה עגלה ערופה שהיא מה זה היה מצאו הרוג כמו שראינו השבוע בפרשה היא באה כפרה שנמצא חלל הוא לא יודע מעיקרו ואיך נידע נידע אמר רבנו בחיה אחרי שמתחיל להטליע יוצא ממנו תולעת והתולעת הזאתי הולכת אפילו שיהיה בניו יורק זה לא משנה איפה הבן אדם ברח היא באה אחריו ונתפסת לו ומכרכת בתוכו והיא הורגת אותו חושב שהוא התפתר. אין

דבר כזה. הרמבן כותב שהיא נדבקת עליו ממש.

ככה זה אדם שעושה עבירות לא יחשוב זה רק עגרה ערופה. לא עושה עבירות חושב אף אחד לא רואה. אתה עושה הקדוש ברוך הוא לא רואה. הוא לא יודע.

קודם כל זה יש כתוב לו במצח שלו. יש לו סימן. איזה בושה זאת, איזה בעיה זאת. זה רק מי שיודע על ה על המצח הוא יודע לראות את זה.

אבל יש צדיקים גם לי שכתוב במצח. הם יודעים שזה הבן אדם. רחמ. גרה ערופה ציפורי מצורע אחרי שנתרפה מצערתו >> מביא ציפור ציפורי מצורע אותה ציפור היא נשחטת היא אסורה בהנאה ויש ציפור שמשתלחת היא לא נאסרת אם הייתה נאסרת היה חשש שהם הצידו טעצידים אז הם נהנים מבשר איסור התורה לא נותנת שיהיה גרם בעיה לכן זה רק אותה שהיא נשחטת והיא נתערבה ציפורי מצורע אתה יודע מה עושים זה הם עושים במים >> וביחד עם האזור וזה מזים על המצורע בלשון רבי סיפור מצור >> יש אומרים

שזה שלושתם ראשי מה כתב ציפורי מצורע בחולין אה לא יש אומרים יש זה יש אחת ששוחטים אותה ויש סיפורים ששולחים >> שתיים >> שתיים יש אומרים שזה שניהם >> כן זה אמרתי לך זה יש מי שאומר אבל לא אולי ששולחים שלו לפני שלחו אותה את הרבה כל הס >> טוב בשיער נזיר שמגלח בתום ימי נזירותו אסור בהנאה צריך לשרוף אותו ונתן אש תחת זבח השלמים הוא פתר חמור.

גם הוא אסור בהנאה. כל זמן שלא נפדע הפטר חמור אסור בהנאה. ואז הוא נתערב עם הרבה חמורים או הנבלה שלו. יש אומרים שערפו אותו ואז הוא נתערב.

לא החמור החמור בפתח חמור כל זמן שלא נבד הוא בעייתי ובשר בחלב פתח חמור אסור בהנאה כל זמן שנבד ראשי ובשר בחלב זה חתיכת בשר שנתבשלה בחלב והתערבה בעוד הרבה חתיכות ולא יודעים מי היא קודם כל נתערבה בחלב, נתבשלה שם וקיבלה בנותן טעם והכל ואז חזרה נתערב חתיכות ושעיר המשתלח >> זה מחלוקת עם בשר וחלב זה מותר אסור בהנאה גם הוא רק אסור באכילה אז התנא שלנו סוב שהוא אסור בהנאה >> לא בטליש >> דבר דבר זה דבר חשוב >> סוה להתחבק עצמה >> בשעיר המשתלח

>> איפה דילקתי >> בשר וחלב בשעיר המשתלח ח >> לא גורסים וחולין שנשחטו בעזהרה הרי לא כל אלו חולין שנשחטו גם בעזהרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא את הדבר ההיתר שנתערב בתוכו בכל שהוא גמרא תנה מה כחשיב דבר שבמניין כחשיב להתנמה חתיכות נבלה והיא יסורי הנה החש שיב להתנמי חמץ בפסח שואלת מבררת הגמרא התנה שלנו של המשנה איזה סוג ייסורים הוא אומר שאסורים בחושבו היא דבר שבמניין אמר חתיכות חשובות של ייסורים שהדרך למנות אותן אין צבייר כךשיב אפילו שאינם ייסורי הנאה ש כמן שדרכם להימנות

אז הם לא בטלות >> רש"י ככה אומר ויש אומרים שזה ראוי להתכבד בחתיכה כזו לפני האורחים אז היא חשובה ולכן היא לא בטלה אז להתנמה חתיכת נבלה היה צריך לשנות גם כן חתיכות של נבלה שהם אוסרות את תערובותם להיות כמוה אפילו את הרב באר גם זה דבר שבמניין והיא איסורי הנאה כחשיב ובפני חומר של איסור הנאה שבהם הם לא בטלים >> להתנמה חמץ בפסח שגם הוא אסור בהנאה אמר רבי חיה בר אבא ויתם רבי יצחק נפחה הייתנה תרתלה דבר שבמני ביסורי הנאה אומר זה התנא התנא

של משנתנו מנה ייסורים אלו שיש בהם שתי החומרות כאחד גם דבר שבניין וגם איסורי הנאה למה החשיבות המאכל בעצמו וחשיבות איסורו הם גורמים לאיסור שלא יתבטל אפילו >> באלף שבמנין לבד >> אבל פרוסת חמץ אפילו שהשרה בהנאה אבל היא לא חשובה ולא דרכם למנות אותה אז אם תערב בערב חתיכות מצה אז היא בטלה מה עושה לו >> אין דרכם למנות אותה פרוסת חמץ פרוסת >> פרוסת חמץ צריך שני דברים >> גם דבר שב >> כיוון שהיא לא חשובה ואין דרכה להימנות אם התערב בעלב חתיכות מצאי

בטלה משת חתיכה אחת לנהר וגמר וש מותר בהנאה אותו דבר חתיכת נבלה אפילו אפילו שהוא דבר במניין כיוון שהיא לא אסורה בהנאה למק גר אשר לך תיתן בהכלה >> זה בטל צריך שני >> אבל החמץ לא בטל אפילו ב >> אז בטלו ברוב הבשר הכשר לכן משליך חתיכה אחת מהתרובת לכלבים השאר >> אז הם בטילים ב60ח >> נכוןסן לא בטל >> לא צריך שיהיה שני דברים לדעת הפס יבשיבש בס פה >> זה רק דבר שב אז התנ רוצה את שניהם תוספות כתבו דבר שבניין בצ >>

תרתל כן צריך שיהיה גם דבר שבניין וגם ייסורי הנאה >> זה בטל בכסף ח >> פה זה לא ביחד פה יש לך חתכה שהתערבה בעלב חבית יין שתערבה חתיכות מה נותן טעם >> לא זה אותו טעם זה יין ועין זה חביות >> חביות נפרדות זה לא שנכנס בתוך זה היין אם נכנס בתוך זה היין הכל אסור או יש לנו מי שאומר בטיר בטיר כמה כמה בטיר תלוי איך אבל זה חביות אמרנו לך לא דיברתי על חמץ דברסה של חמץ מהצמס של חמץ >> כיכר של חמץ

זה דבר חשוב זה אפילו בעלך לא בטיל >> אני אומר סתם תראו >> אבל אני מסביר לך >> פרוסה של חמץ >> זה זה בטיל ברוב בא ב1חד באל בטיל בטח בסדר הוא לא מסכים >> אם היית לוקח את הפרוסה הזאת ומבשל אותה >> אחרי הפסח אחרי פסח במשהו >> נו זה מה שאני אומר שעה מהדובר פסח פה מדובר >> בפסח >> בפסח בפסח שאלות פסח בפסח במשמ אומרת יפה מאוד מובן וליתנה ולתנה אגוזי פרך ורימוני בדן זה דבר שבבניין ויסורי הנאה הוא אומר למה לא

יגיד גם יש אגוזה שנמצאים בפרך או או רימונים שנמצאים בבדן זה כל זה עורף של קריאתי הקרם זה דבר שבניין וזה ייסורי הנאה אז יהיה דינם גם נתערבו באלף שכולם ישרפו למה לא אמר את זה התנטם הראוי לעורה עוררה הראוי לכלאי הקרם כלי הקרם כן כבר שנינו את זה בסדר בסדר זה רעים אותם שהם מין אילן ועורלה נוהגת בהם אסורים אלו שתרבו אלו באלו משום עורה ומשקאי הקרם קנאי הקרם לא בטלים אפילו באלף שנינו את זה ולטוב ולטנה כיכרות של בעל הבית עניין חמץ בפסח ולתנ

כיכרות של בעל הבית ענן חמץ בפסח שזה חמץ חשוב ודבר שבמבניין ואסור בהנאה יהנינו כמו שתר אפילו באר אומר מה שמעת שאמר חמץ בפסח אסור בהנה רבי עקיבא את להתם רבי עקיבא מוסיף אב כיכרות של בעל הבית אסורים אם תערובת משום חמץ והם לא בטלים אפילו ב1000 הנה מפורש אבל זה כיכר ומה יש מסונה >> כן כן כן הרי אלו למעותמי אמרנו הרי אלו אסורים ועוסרים בכל שכבר בר שהמשנה אומרת אלה אסורים למה צריך עוד פעם בספר לכפול להרי אלו אסורים ועוסרים בכל שהוא למעטי מה?

למעטה דבר שבמבמניין וליו איסורי הנאה הוא דבר שבמניין אבל הוא לא אסור משום ייסורי הנאה זה לא ייסורי הנאה >> כן הנמ למהותי ייסורי הנאה ולא דבר שבמניין תן לי >> שרובתו סוף מימנו שלא במ >> כן זה בדין תערובות תערובתו זה חמץ בפסח כן אנחנו מוסלים חמץ בפסח אוסר תערובתו בין במינו בין שלא במינו במשהו אפילו בהנאה אם תערב מאיסור שנעשה במשהו בתבשיל זה כן או נעשה חתיכה במשהו נפלה לחדרה וסלקו אין הפלתה עוסרת במשהו צריך שיהיה שני דברים בוא נראה עכשיו למשל חיטה שנמצאת

בכדרה נעצרה הקו שהגיסו בה את הכדרה כולן אסורות בוא נראה עכשיו בדין תערובתו כדין שאר התערובות הכל כדין שאר תערובות אלא שמה שעוסר בשאר תערובות פחות מ-60 זה אוסר אוסר בחמץ במה שהוא נו זה רק לך >> אבל בשאר תערובות לא היה צריך 60 אלא קליפה או נטילת מקום אבל אם בשאר התערובות לא היה צריך היה מספיק רק אף בחמץ כן שחם בחם בלא רוטב די בקליפה כשאר דסורין וכן אם נגע כיכר חמץ וכיכר מצה שני רחמים ויש שמה פען לא השר אלא מקום מגעו בלבד

לפי שאני מביע יותר >> זה לא תערובת אבל >> אותו דבר בתא צריך 60 >> איפה זה לא כתוב >> רק מה שזה ב60 >> מתי את זה כתוב לא זה לא כתוב >> לא חשוב אבל זה פירוש הגמרא כתוב כתוב לא זה ככה פירוש הגמרא >> אם נתערב לפני פסח >> ראית רשי לא דיבר על זה >> וניתני כיכרות של בעל הבית למה הגמרא אומרת כיכרות של בעל הבית >> צריך שיהיה דבר שבמניין שאלה בהתחלה חמץ ופסח תמשיך להנחה >> למה לא שמע חמץ ופסח

>> גם לחמלח דבר שבמניין סורי ההנאה אז הם גומרים לאיסור שלא תבטל אפילו ב1000 >> דרך צריך שיהיה כל דבר שאתה רוצה שם הוא כיכר לחם שהוא חמץ ווחשוב אתם מבין הוא חשוב אם לא אם חסר אחד מהדברים הוא לא אפילו שהוא הנאה אם חסר אחד הוא כן בטיל פרוסת לחם >> זה פשט הגמרא >> שהיא אסורה בהנאה כשובה ואין דרכה להימנות תעב מצות בטלה >> אותו דבר חתיכת נבלה שואלת למה לא שנה חמש בפס למה בשנה אז למה בחמש בס זה הכוונה מה אתה רוצה

היה שונה כיכר לחם >> כיכרות הבית שני דברים >> עוד משנה צריך שני דברים על המזל למה זה כלשה >> יכול להיות שזה איסור דרבנן שזה >> לא שלא בטל בהל זה דרבנן אזנו שנה כי זה לא דאוריית >> אבל באמת ההלכה זה חמץ שלא בטל באונן משתח >> יין נסך שנפל לבור לבור היה בבור יין של התרין נסך נפל לתוכו כולו אסור בהנאה אפילו בכל שהוא כנאמר יין נסך אמרנו במינו אוסר בכל איתי או לא >> אני במשנה יין נסר במינוסר בכושה אבל זה דעת

הנקמה רב שמעון גמליאל אומר יר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו אין כוח לאסור בהנאה רק בשתייה אני עוסר אותו אותו אבל לא בהנאה ולכן אם אחר כולו לא עובד כוכבים חוץ מיין נסר שבו ואת אותם דמים הוא יאבד אותם אמר רב הלכה אמרב הלכה כרבן שמעון בן גמליאל רק חבית בחביות אבל לא יין ביין שמואל אמר אפילו יין ביין אתה רואה רב אמר הלכה כרבן שמעון גנאל רק חבית של יין נסך שהתערבה בחביות של יין של התר שהסך שבחבית עומד בפני עצמו ויין

היתר שבחביות בפני עצמן שבזה הדין שיש לי חבית אחת בנהר והשאר מותר אבל ממש יין ויין זה אסור כולו בהנאה אין מה לעשות שמואל אמר לו אפילו יין ביין נתערה ביין נסך בתוך הבור לכן אמר רבחנן רבי יוחנן אפילו יין ביין הלכה כרבי שמעון רבן שמעון בן גמליאל כן אמר רבי שמואל בר אמר בחנינה אפילו יין ביין לכן אמר רב נחמן אמר רבא רבוע אפילו יין ביין >> אמר רבי נחמן >> הלכה למעשה כלומר יש לאורות בר מעשה לפניך מה תעשה יין נסך שנתערב נתנצח ביין

בעבודה זרה >> יין נסך לעניין יין נסך הלכה למעשה יין נסך יין של התנסח לעבודה זרה יין ביין אסור חבית וחבית מותר >> יין ויין אסור בהנאה חבית בחבית חביות בחביות אז המותר בהנאה כלומר מחוץ מד אותה חבית אבל זה יין נסך בוודאי שתנסר לעבודה זרה אבל סתם יין של גוי שלא יודע אם נעשה לעבודה זרה או לאפו >> אפילו יין ביין מותר בהנאה אבל חוץ מדמי אותו היין הרב אמר אסור אז אתה רואה שפה הלכה שמואל >> משנה >> יש לא זה כזה גת של

אבן >> רב שמואל הלכת ימין סורי תראה פה פסקנו כשמואל יש לו סיע נחמן בחנה >> גת של אבן שזיבתה עובד כוכבים מנגבה והיא טהורה ושל עץ רבי אומר ינגב חכמים אומרים קלוף את הזפת ושל חרס אף על פי שכלב את הזפת הרי זו אסורה אין מה לעשות חרס הוא בורע כלגת שדורכים בה את הענבים שהיא של אבן ומה עשה לה? זיפתה עובד כוכבים שתח זפת בתוכה ודרכם היה אחרי שמתילים אחר כך עושים יין למה יש ריח רע לזפת רוצים שהריח הזה ילך אז את הזפת

שופכים עליו יין טוב טוב וזה יין של גוי >> זה העשן הראשי אומר לטבורי חוטרה דזיקתה להוריד את העשן >> להוריד את טעם מזפת מנגבה והיא טהורה מנגב ישראל במים ובאפר והיא טהורה ושל עץ גד של עץ שהיא תאונה זיפות היותר משל אבן והיא בלעה יותר גם יין העץ שזיפתה עובד כוכבים רבי אומר ינגב כמו אבן. חכמים אומרים לו >> קלוף את הזפת ואחר מכן ינגב.

למה? כי בין החריצים הוא סופר העץ יש לו חריצים >> בשל חרס >> גד של חרסיפתה עובד כוכבים אף על פי שכבת הזפת אסורה >> גת שלבן לא צריך להתק >> לאן בזפ >> ירג מספיק >> מייבש אותו >> אבלזה נשאר >> אבל יכול להיות שהוא מתייבש שהוא לא פ כל המטרה שלו לא לפוע זה >> לא הוא פלה אבל הוא לא פלא פה הכי מה אבל בעץ כבר בלוח גם בהר בול >> גמרא >> בעץ זה בולע ונשאר וגם קולט לכן אתה חייב לגלף לדעת

חכמים אמר אבם זה פת אמר אבל דווקא זה פתעובד כוכבים צריכה ניגוב אבל דרך בה ענבים בל שזיפת בה לא צריכה כלומר מספיק שדיח אותה במים לא צריך לגוב ממש >> אבן מדבר >> כן אבן כן >> דרך את הענבים על הגת על האבן >> הגוי דרך על האבן אותה רק את הזה גט אם הוא דרך >> לא לא הוא רק השכע אותה יין כמ אומרת פשיטה זיפתנן הרי כתוב במשנה זיפתה מה ברבה לחדש דווקא זיפט אבל אם דרך בה לא אומר לא מה הוא דתמה

הוא הדין אפילו דרך בה בלי שזה פה צריכה ניגוב דקטני זה פתאה אומנת קטנה הדרך שכשמזים מזלפים עליה היין אז לכן כיוון שהיין צריכה ניגוב אפילו עדיין לא דרך בהואדין כשדרך בהל שזה פתה כמה שמענן לא דווקא בזה זה פתע אבל בדרכה לבד מספיק רק הדחה ידיח אותה ונגמר >> ומה היא הדחה >> מים היא קדעמר אמרבה דווקא זיפתה עובד כוכבים ולא דרך בה די לה בניגוב אבל אם זיפטה ודרך בה לא סגניגוב צריך כלוף לקלף אותה למה היין נכנס חזק חזק בתוך הסדקים שבתוך הזפת?

אפשר להוציא את היין בלי קילוף. חייבים לקלף.

אז מה שהמשנה כתבה שזיפתה ומנגבה זה בלא דרכה >> בשיטה זיפתנן בלא דרכה מה מה ברבה לחדש מה עודדין ד אפילו דרך בה מספיק רק לנגב דקטנ זה פתע אוחד מת קטנה כמה שעלן דווקא זה פתע בלא לדרוך בה אז מספיק שנגב אבל דרך בה לא סג בנגוב אלא צריך לחלף >> זה הפוך הדבר הראש כי ההוא דעתה לקמה דרבי חיא מעשה כזה בא אחד לפני רבי חיא אמר לה אותו אדם לרבי חיא אב לי גברה דדקה לי מעצרתה שיכשיר לי את הגת שלי אמר לה

לרב אמר לרבי חיא לרב זיל בהדה וחזה דלא מצבחת לך איתו >> וכדי שלא תפסיד את תינו ויבוא ויצעק תעשה פקות תראה לך שירו כראוי שלו אחר כך ישים יין ויעשה יין והכל היין שלו ילך >> ולא מצבחת עליי נכון >> במדרשה ביחד זהלא מצוחת עליי במדרשה תעשה בחוכמה כי מה הגוי עשה לו שם השתמש לו בזה מה עשה הגוי נכנס לשת של אותו אדם >> אז חזיה דהבה שיעתפל רש הזפת שעל הגעת הייתה חלקה מאוד מאוד אמר א ודאי בניגוף סגלה מספיק ניגוף לא צריך

לקלף למה היה סבור שעדיין לא דרך בעובד כוכבים בהדכאזיר ואתה בעוד שהיה הולך הוא בא לשם חזה פילי מתותה וואו צדק מתחת נוספת חזבה מלא חמרה הפילה הזה היה מלא יין אמר לה סגל בניגוף אלא בכלוף צריך לקלף את >> כל המקום >> דהיינו דאמר לי חביבי חזה דלא צוחת עליי בדרשה לכן אמר לו חביבי חיה אמר לו תראה שלא יבוא הבן אדם תשים לב טוב שלא יהיה בעיות שלא תטעה בהלכה שליבוא לצבוע עלינוזה >> תנו רבנן דנו רבנן הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים רבי

מתיר בניגוב חכמים אוסרים ומודה רבי בכלקלים של עובדי כוכבים שאין אסורים גת ומחץ מחץ זה כלי שדולים בו מן הבור לחבית >> חשבתי שדורסים בו מחץ מוחצים פה אומר לא דולים בו כנראה הוא מוחץ ואז הוא ממלא את זה יין והמשפך המשפך איפה רחב למעלה וצר למטה שמורודים ממנו של עובדי כוכבים והם עשויים מחרסחר >> הרי שהעוסק בחרס הספע נראה שיעסוק בעץ באבן >> לא אני אומר למה >> תנו רבנן גדמח והמשפר שלדי כוכבים רבי מתיר בניגוב חכמים אוסרים בניגוב >> צריך למלות לערות ולעשות זה

לא מספיק רק ניגוף >> לכן צריך להיישנו >> ומודה רבי בי בקנקנים של עובדי כוכבים שהן אפילו שהם לא מזופפים עד שמלאו מים מעת לעת ויער מים אחרים תחתיהם שלושה ימים >> זה לא מועיל >> ככה הדין שלהם ומה ההפרש בין זה לזה מה הפרש ההבדל בין כלים אלו שהתירם רבי בניגוב לקרטקנים שאסור זה מכניס בקיום וזה אין מכניסו בקיום קנקנים קונה שמה את היין לתוכו שישא שם הרבה זמן וזה כן וזה לא מכניס בקיום זה רק עכשיו שתמש בו לשתות לסדר >> כן זה משהו

קטן לא הרבה זמן >> אז מה יעשה לו רק לטוף אותו מגוף זה שאין לו בגוף מגוף >> בשל עץ ושל אבן ינגב אמרנו הגת והמחת של עץ ושל אבין של עובדי זה המשך הברית >> עד עכשיו דיברנו בחרס >> עכשיו של עץ ושל אבן מספיק כנגב הם טהורים אם הם לא מזופפים והם היו מזופפים אין אסורין עד שיקנוף את הזפן באה מקשה ואת ענן גד של אבן שזה פתח עובד כוכבים מן הגבה והיא טהורה למה אתה אומר לקלוף לא צריך לקלוף מתיטין זהלא דרך בהריתה

דרך למה צריך לקרוב? כי דרך משנה לא דרך אמר מור הגט והמחת והמשפך שלו בית כוכבים רבי מתיר בניגוב למה הם לא מזופפים חכמים אוסרים והנ של ארס אף על פי שכלבת הזפת אחרי זו אסורה אז כמה שרבי חלק על הדין של הרשע משמע שגם הוא מודה שלא די בכילוב הזפת למה החרץ עצמו בולע אפילו לא דרך בו כל שכן שדרך בו איך בבריתה מתיר את הגעת בניגוף כשהיא לא מזופפת אפילו של דרך בה מהגת זה של חרס >> הגת עצמה גם >> גחת אמר שפה

דמתיתי נתן לרבנן אבל רבי סובר שיקלוב אחרץ עצמו אחרץ עצמו לא בולע אם לא גולע אז למה שהינה הגבר >> אין בולע בולע >> בולע אז איך מועל לקלוף הוא צריך לקלוף את כל החלפס >> רבנ סוברים גת מסופפת של אבן שלא דרך באינגב של עץ יקלוף של חרב אסורה זה דעת רבנן דעת רבי של אבן ושל עץ ינגב של חרס יקרוף. אז אתה רואה לפי דעתו בברייתה בגד של חרס כשהיא לא מזופפת מספיק ניגוף. אז אתה רואה גד שהיא מזופפת ראשי קלוף זה דעת רבי

וחרס לדעת רבנן לא מ חרס אף על פי >> דרש רבה נעבה >> ארטחו אמר לאנשי עירו תר אומר את הגת תרתיחו ברוטחים כדי להכשלו.

כלומר, מי שלוקח גת של עץ ושל אבן מן הגוי, אם הם מזופטים רוצה להשתמש בהם מיד ללא קליפה ירטיחם. איך רטיח את זה? אבל מהחם >> אולי דרך בהם העובד כוכבים? מועילו הגעלה.

כן. מתי אמרנו שלא מועיל? זה דווקא עם עבר זמן אבל במיידים השתמשו בו והוא מרטיח אותו בהלה כן יעוד על ידי מכלי ראשון >> על ידי עירוי מכלי ראשון זה נקרא הרתחה הרטיחו את הגת >> כמה זמן יעבור ולא עילת >> רבה 24 שעות זה קר רבה כי אבא משדר גולפה להרפניה שולח קדים רכים להרפניה מחיף להו הפומיו >> סחיף להו הפומיו היה הופך אותם על פיהם שהפה יהיה למטה והגג של התחתית למעלה וחתים נהיו הברציו חותם את השג באופן שפי השק החתום יהיה כלפי פי

הקד >> שיהיה חותם בתוך אותם >> שיהיה חותם בתוך אותם כסבר כל דבר שמכניס לקיום כלים יועד לקנוס את היין בתוכו להרבה זמן אפילו לפי שעה גזרו ברבנן אם לא עובד כוכבים זמן מועט והכניס בו ינו גזרו רבנן כדי שלא יבוא להשאות ביד עובד כוכבים לכן עשה בו רבח אותם בתוך אותם >> איפה הופך אותם כוונה בד >> מה זה מה איך פה יש פה שתי חותמות הוא קושר את השק ואיפה עוד הוא קושר איפה החותם השני ההיפוך זה חותם >> לא תפסתי קודם כל הוא

שם שלך אותם >> מלביש אותו שק וקושר למעלה בהפוך >> בהיפוך אוקיי חתים ועברציו כשפי השק חתום למט עסק כלפי תחתית והתחתית עשה כלפי פי הקד כדי שיהיה חותם בתוך חותם כנראה שאתנו קודם כל הוא לא שם הופך הוא קשר את הנוד למטה כשהפך אותו הכניס את הפך והכניס שגז הוא קשר אותו למטה ואז למעלה קושר וזה ניח אותם מתוך אותם >> אז הוא קושר אותו גם מלמטה >> כן בטח קודם כל >> כותב שהוא סותב את את אפילו שהופך הוא שם להם איזה אבן מלמטה

קה לכל פה זה אותם אחד שני אבל כאילו מה הגוי משתמש בזהשים שהוא שתמש בזה ליים >> אז לכן חותמים את זה שהוא לא שתמש בזה בכלל שאין בטוח שלא ישתמש בזה הוא אוהב לעשות בעיות >> שלא יפתח את זה שלא ינסך את זה >> הוא רוצה לנסך דווקא שתי חודות שולח אותם עובד תן חסימה הוא משתמשת עכשיו הגמרא חוזרת לדין למעלה >> גד של אבן אמרנו שזה פת אותה עובד כוכבים מנגב אותה והיא טהורה מנג >> במה מנגבן אמר רב אמר במים רב ברחנא אמר

באפר הרב דיל דיל >> משדר גולפה אה נכון נכון >> רב אמר במים אני אמשיך >> כן זה >> רב אמר במים רבחנא אמר באפר רב אמר במים במים ולא באפר >> בתמיעה >> זה קרן ניגוף זה הדחה זה לא זה לא ניגוף. רבחנא אמר בהפר.

מה? באפר ולא במים. הלו ניגוב בלא מים זה לא מועיל. אלא רב אמר במים והוא הדין לאפר צריך כלומר במים תחילה ואחר כך צריך אפר.

רבחנא אמר לאפר ניגוב בקדמים אחריו שצריך תמיד את שניהם ולהפליגה אברטבתה א ביבשתה רב ברחנה אמר אמר כשיש חית של יין לכן נותן אפר תחילה כדי לשפשף ואחר כך נותן מים האבא יבשתה הגעת הייתה יבשה לא מועיל ששוב אפר מה תעשה אפר קודם כל תן מים אחר כך תשפשף עד כאן אפרים >> מבחן יש לכם מבחנים? כתוב את השם בני יער. חכה זה יבוא אליך רגע. איסור שנותן טעם פגום בתבשיל היתר.

התבשיל הכל היה משובח היתר. ויש איסור שנותן טעם פגום נאסר ההיתר או לא נהיה טעם פגום >> כן מחלוקת דעת רבי מאיר אסור רבי יהודה מותר והלכה כרבי יהודה גם לבד מה עם שני האופנים שאפשר להסביר את טעמו של רב שאמר שעכבר שנפל השחר אשר את השכר לפני שהוא מעיס מיסר את השכ הוא מעט נותן טעם לשבע אחרך כן >> ראש אסור בשבס >> כמו שאומרים שנותן טעם נפגם אסור או שניתן טעם לשבח אסור גם אסור הדברים למה זהיר לאסוף שתי מוזיבה אחת הוא לא אמר

לצאת שמ מותרים שנח אנחנו לא רוצים ג' ודי וגוי ישבו יחד ויצא יהודי להתפלל האם היין שנשאר עם הגוי נאסר או דין מה הגוי חושש שכל רגע ישראל יחזור הוא הלך עוד להתפלל בנהר שלום הגוי >> להגיד לו שולך לר אחפה כס >> הוא לא יודע הגויים >> מותר למה הוא חושב כל רגע הוא הוא שכח עכשיו הוא יזכור את הן והוא יבוא שדלפק >> מה אתה עושה אז האין מותר >> לא מותר כן >> בשאלה >> לא בגמר מה שאל דפה כתובלגי >> זה משהו

אחר כשהוא אמר לו אני מרשה לך לשתות א זה משהו אחר >> אבל ישב איתו לשולחן גם לא מרש הגמרא אומרת פשוט כשזה האם הגויים ד' האם הגויים סבורים שודי יפסיד כסף בשביל לא לחלל שבת ומני הם מסיקים את המסקנה >> הם אומרים שהוא יחלל שבת ולא יפסיד כסף יחלל שבת בעיניהם >> לא הם היו מוצאים ארנקים ככה אמרנו מאיפה יש הרבה ענקים >> למה אנחנו לא מוצאים סימן שהם לא שומעים ש מה הסימן >> אמר לי איסור גיורה בן אומרים זה מנרי שבת אם אין

תרי שבת כמה כיסה הוא משת >> איןודאי שהם מחלילים שבת לכן לא מוצאים ארנקים הם לוקחים את זה הם באים בסוף ובכל זאת הם לוקחים איתם את הארנק לא זה המסקנה של הם חושבים שהוא לא מחשבת >> כן שכן שכן שמה שבת אומרים ככה היה כל הכל מלא בענקים זה שהוא לוקח את הענק שלא הם לא חיילים שנכנסו לעיר בזמן מלחמה מה דין החביות הפתוחות שיש בעירות מותרות >> בזמן מלחמה הכל מותר >> מותר אין להם זמן לנק שלא אין להם זמן לנקציה בזמן שלום >>

אסור >> פוחות אסורות >> סתומות מותרות מהרות >> לא בזמן מלחמה הכל מותר >> לא רק בזמן >> הכל מותר גם >> אבל כן >> אין להם זמן להתעסק בזה אין חילוק >> אבל היות כמו ששי שלא שני למה לא שגזל יהודי כוח מיתה במשך זה מסכנה שהוא קונה במשך אין לו ש גוי שמשך מישראל חפץ אבל לא שירם עליו האם כן האו >> נשיכה שמע מינה הגמרא קצת >> איך זה תמיד מזה הייתי חושב שלא קונה דווקא כסף קונה בגוי >> אם קצ אם קצץ

לכולם >> כסף קונה בישראל גוי לא >> מסקנת הגמרא שמע מינה >> מה פתאום כסף קונה בישראל מה קרקע הוא קונה ונתן הכסף וקם לו אבל לא שדות בכסף יקנו שאר הדברים צריך משיכה >> דריתה כן >> הגמרא כתבה >> רק תקנו שלא בעובד כוכבים קונה שמאמינה >> שלא יגיד לו סתפוך חתך בעליה >> קונה גמרנו בן נוח שגזל מישראל פחות משפוטה מה דינו שציירת >> למה שצ >> כי הוא גם על פחות משווה פרוטה מקפיד >> וגם ישראל מקפיד עליו כמו שהוא מקפיד הגמרא לגז

>> תשמיע מי כבוד >> כל השבע אף גד מן החשן זה אף ועבודה זרה גיל סעיף ט >> מה עושים >> דעש >> יבש ביבש אבל גם בשאר הייסורים חד בתרי בתיד חמץ במצא אפילו באל לא בטיל ושומרים דחמץ שווה נשאר ריצורים בזה סתם וישמע פה שמרן מחמיר כותב למטה סתירה במרן בהתחלה אם חוזר בנורה לא יודים חוזר המשנה פה איזה הלכה >> גם פה מחן חזרנו די מחמד בפסח יש אומרים לחמץ בפסח טעמם דווקא דבר לחם מתערב בשאר יסודים שהוא רבי נותן טעם אז החמירו

חכמים בחמץ במשהו אבל דבר אפשר יסורים חד בתרי בטיל והוא הדין בחמץ בפסח אומר על החקסה ראשונה שזה אסור אבל אומר אבל אם זה מותר כאילו אחד נפל כזה זה מותר גם יש אחד תא לא כבר תודה תבוא מחר לא הוא התכוון שם שמיים מים כן יודע הוא לא שם שתי מים כרגע יותר מזה מים מים אתה לא שוחר ערוך בקריאת שמה אנחנו הלכה ג' סימן סא' הלכה גז >> בקריאת שמה יש רמה תיבות וכדי להשלים רמה רח כנגד דבריו של אדם מסיים שלח זיבור השם

אלוהיכם אמת וחוזר ואומר בכל רב השם אלוהיכם אמת מת א הוא גם הוא גם מסיים וגם חוזר עוד ציבור >> למה דעת השלמי ציבור שהצלח ציבור שאומר פעם ראשונה אני השם אלוהיכם לא מסיים אמת רק הציבור אומרים אמת שעוזר ואומר אני השם אלוהיכם אמת מת נמצא שיש לו אמת אחת אמת ולציבור יש אמת אחת וככה זה יהיה לור מחתיבות אבל דעת השולחן עבר ערוך שציים גם בפעם הראשונה בעניית אמת כשלא להפריד ביניהם >> אז מה יהיה לו רמת תיבות יהיה לו לא מרמה פעמיים >> תראה

כף החיים אומר כמו שב אומר אני השם אלוהיכם אשר רוצה תדכם מצרים אני השם אלוהיכם. אחר כך הוא חוזר אומר השם אלוהיכם אמת. כן אבל בשוט פעלים המנהג כדעת ה שאומר אני השם אלוהיכם אמת חוזר ואומר השם אלוהיכם אמת.

אותו דבר אומר בשוט יבי העומר. אז אם הוא אומר פעמיים לא יהיה לו רמה האמת הראשון זה שיטת אבל הוא אומר אותם זה לא זה לא >> זה לא מן המניין אתה אומר וזה לא נמד >> אומרים יותר טוב לשמוע את זה מהשליח ציבור אבל המקובלים בתאל כל אחד אומר לעצמו כי יש בזה כוונות הזוהר מה עוד >> תשמע >> לשמוע את זה משך צמד אתזהושים לרשק מישה שיח ציבור מקובל גם אז לא בזה כל אדם ממשך כל אדם יוצא בזה כל אדם יוצא הועיל בשומעים

מפים של הצר שלוש תבות אלו ומהיחיד רוצה גם כן מרה ממש הציבור אין איסור בדבר ואם הוא קורא ביחיד יכוון תראה לא יגיד אם הוא קורא ביחיד יכוון בטוב בין שבאמת ויציב שעולים צדי והם כנגד שלושה שמות ההוויה שכל שם עולה כו והשם בארבע אותיותיו הם 30 ובהשם אלוהיכם אמת יש שלושה שמות השם וכאשר עשה כסדר זה עולה לו ג' שמות איזה ג שמות השם השם אלוהיכם גם אמת >> אבל למה למה צריך את זה היחיד לא יכול להגיד אנחנו אומרים ויש עוד טעם אחר בדבר

בטוב בן לצד והקריאה נחשבת אח א' צדיק א' כמנן שם בכירתו הדנות וכתיבתו וארי הוא כל השם השם עדנות אמת מת ויש שכתבו כל הקורא קריאת שמע ביחיד יאמר אין מלך נאמן שמע כי שלושה תיבות אלוים משלימים של רמח והוא במקום אמן שישענות אחר ברוך הבוחר בעמון ישראל באהבה וכן נוהגים ונראה לי מכל מקום שקורא עם הציבור לא יאמר אין מלך נאמן רק מר יאמר אמן אחר השליח ציבור כשמסיים הברכה לכן הוא הגיע ונכון מני אוהב את עמו ישראל באהבה יגיד אמן המחינה מחינה נוהגים לקרות

פסוק ראשון בכל רם כדי לעורר הכוונה קצת בעיה של המקובלים זה בעיהרב של >> לא לא רק שתיים עשיתי בקריאת שמע יש רמה ד' עכשיו ה נוהגים ליתן ידיהם על פניהם בקריאת שמה בפסוק ראשון מה זה ידיהם? יד ימין או ידיהם שתיים ככה >> על פניהם מקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון >> אומר דווקא יד ימין על העיניים ככה אומר רב הארי אומר כשלובש טלית אומר עוד יוסף חי שם לכסות את הפנים בטלית ולהניח יד ימין על העיניים למעלה מן הטלית והוא

בובצב לכן וכן לעשות עכשיו מה יהיה משקפיים >> חמובדה לא היה מוריד מה הוא רוצה >> גם לא מוריד >> מהם מטר יד ישים יד ימין או >> ימין ימין תמיד ימין ביד השם >> אתה יתר יד אתה שם ימין אז כך נעשה רק כותב >> רק מה >> רק כותב מניח תפילין עכשיו מבינים אותו ביד ימין נראה מקובל מניח ביד ימין לא אני מניח גם חזור מה אני אעשה אבל זה לפי הפשט חייבים ככה >> לא אבל אתה יוצא כל המעשוב שלך בימין מה >>

כותב >> כן אבל הכתיבה זה קרה קידוש וזה הכל בימין רבי קניבסקי גם היה איטריה והיה מניח יד ימין על העיניים יפה מרצמ צריך לנך הלו כן הגענו הנחה ו >> איפה ההלכות שלא יהיה חם צריך לומר יג מידות בכוונה גדולה בהמה ויראה ברטת ובזי בכוונת הלב בנחת ובמתון כי רבו סודותיהם והדברים עומדים ברומו של עולם תראה מה זה גאון חידה מניין יג מידות על פי הסוד הוא אין רחום וחנון ערך הפי וכולי טוב שבנה היג מידות באצבעותיו כדרך שמונים סמני כצורת והוא מנהג נכון ככה

זה מו בשאר הכוונות כן דעת רבנו תם לבנות גם השם השם דעת רבנו יוסים גאון רק שם אחד אז חסד לאלפים זה שניים אם אתה אומר למוד את השם השני רק צריך חסד נאלפים שזה הספר חצי לא מונים אנחנו לא מונים שם השם אני כ >> הרב אנחנו לא מונים שם השם >> זה רבנו הארי זה הוא מכריע זוהר הקדוש צבע >> לא העיקר איך איך מונים אותם >> הרב מונה שם השם הוא מתחיל מקלובד קרח חנון >> רק כן >> חם עובד אומר אל תמנה

כי יאמר ויעבור ויג מידות ונוגים לכפוף הראש מעט ויעבור השם על פני צבת יקר מגבין הראש תיבת השם שוכין מעט בן איש חי שאלתי לידידנו המארים מה אני מנהג קהל קדוש זת בית וכתב לי המנהג פשוט ששוחרים מתיבת ויעבור ובטיבת ויקרא מגביעין ראש העם גם בתיבת השם שוחין מעט >> שוחין מעט חשבתי שמגביעים >> אין טעם לזה בסוד הוא אומר בן איש חי גם כבר אומר >> בן איש חי זה אני קורא לך >> אני זוכר שבת השם זה כל שני זוכר שפך מה כן שליח

הציבור יאמר ויעבור בכל רשם על פניו הציבור לחש חג אומרים כולם השם השם אל רחו וחנון עד בנקה אין אומרים יגמידות אלא בעשרה ו התחיל ויעבור עם הציבור והם ממערים או שהוא קורא לאט יכול להמשיך את היג מידות אולם אם התחיל אלו מלך ולפני שהגיע לג מידות כבר סיימו הציבור >> יגיד בטעמים או בעירור >> מה אומר >> אומר אם לא מסיים עם כולם הוא התחיל עם כולם הוא לא יכול לסיים >> או >> מי אומר >> אומר מרדכי עניין הוא אומר לכן פסק מורנו מבפנו

את הדור שאם הציבור ממהרים והוא קורא לאט והוא באמצע הגמידות והציבור גמר יאמר המשך בטעמים כקורא בתורה והיין למורנו רבי בציון שאם אומר יחיד בטעמים יגיד עד סוף הפסוק ונקה לא ינקה כדי שלא יהיה דרך קריאה כדי שיראה דרך קריאה כי בן איש חי לא כל כך אשמח בזה. בשני וחמישי בן אישחי אומר יגיד ב יגיד בזה באטבש משהו בארמית משהו הוא לא יגיד רגיל גם לא בטעמים חוץ מהראשון מתפלל איפה שהוא לא מספיק שלא יגיד לך דל >> אה זה עובדיה אומר דלג >> אבל

אם אני 50 פעם אשכנזים 50 פעלים נטעים שהם לא אומרים אבל אני נמצא בהצפעה חייב להגיד זה גם בטעמים אני נקרא יחיד או נקרא בעשרה יחיד שאומרים ביחד שמ שומרים ביחד עש >> אתה ביחיד איך הם לא אומרים עשרה אתה אומר איך אתה רוצה להיות 10ה גם >> אבל הם לא אומרים >> לא ביחד >> הם לא אומרים אתה נחשב יחיד מתי זה נחשב עשרה שכולם אומרים אתה יכול להגיד אבל בקורה יש לך סיבור עם הנשום אומרים אנחנו אומרים שאין פעם צריך להרים קולו באמירת הגמידות

כדית בברכי דרבי אליעזר התחיל משה שצועק בק גדול ואמר השם השם רחום ראית צועק >> הרמבם עכשיו אמה שזה מעריך והקהל סיים כבר זה זה לא נכשל הקהל רץ הוא הקובע שור הקובע ש או שנקרא יחיד עכשיו >> זה נגמר היום >> נגמר צריך ז נו הבאת >> אין זה גמר >> לא זה מכיר ד >> אבל אתה אחראי מה שאלה אם הם הדפיסו פעם שעברה הם הדפיסו את זה אחרי חודש >> אתה אחראי >> זוהר דף שצדים לדעקרה בקדושה נתנו קולין ונבין ונרחק וכולו נל

כל אחד עדשר כל הקחדה זבחי אלוהים נשברה מתקרב ללב דשוב שוב אלה אלוהים אשר נתר כבד מקריב לגביס נגור עלה כל הקשורה חדקורבנה מן קבל נפקין כל מרעין וכל מחטישין כל שפי גופה ובשריה לבו זכיך מכל ה מנבקין כל טב וכל בריאותה דשיפין כולהו כל תוקפה וכל חדבה וכל שני מודצ צריך לכל שיפין אמר היה מהם לנורבני רחק סטרן מסבין קרב דרגין חדשין הייתה מה זה קורבנות תמר בחבורק דינה ארקין כבדה רבין רבין מתפשטים נתלן איברים תקלילה קורבן קורבן כל השם אמר בס קדישה רעיה ולאמתיך

בה אלא אף על קורבנים צריכים קרב כמה יכל משב אחד מזדורים ד כבני אדם מלאכים טבעיים תנחלון כמה דוקמו רבנן זכו הבנחית כמו אריה לכל והיא לא הבנחן כל דאשי קדמית ברנש זכמות קבל שם בהילה בדמות כלב דמר דוד עלה הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ובגינש זפ קודש בריך גופון דון ונפשון מנקורבן דגופו חיים רעים שנחמים קודשבריך נתבירו דירה זה מה שלוקח הקדוש ברוך הוא אדם דכתיב זבכי אלוהים השלון מה הוא נשבר לב נשבר ונתקי אלוהים לא תבזה כגבנן דכני חרד נשברו נתרש אתה הוא

אדוני אלוהינו שקטו רבותינו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובת אותם על יד משה נברכה כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בנה ממים ולבונה זכה בד בבד אדוני אל משה קח לך סמים אמן >> נטף וחן בנה ולבונה זכה בתבת יהיהם קח לך סמים >> מחלבנה סמים ולבונה זכה בת בבת יהיה יהיה בבת בת זקומר >> יהיה בבת בתהיה בבת בת זכה של ויאמר יהיה בבאמר הזו דמ הוזמוס אור >> ועשית אותה כת חודש שתדך ממני אשרך

שם עליו אהרון כתמים בבוקר בבוקר ונהלות אהרון בן אבקרנה כתור תמיד לפני אדוני דורותכם תנו רבנן טוב כת קצד 3985 כחמה מנה בכל יום שלוש מתחים שבהםשת בערב יום הכיפורים צדקה נדכה 11 סמנים היו בלילו עשורים והסיפור ו חן בנה נה 70 נמר אב כיפה צור לא מצבי חמר חיבר עתיק מסדומבי נתנב אומר נתן בד חיסר אחת בכוסני החיים כבר מקق חור טוב של דבש אין אדם יכול לעלמה אין מערבים בדבר שנש מזמרת הארץ לאיש מנחורים בוטנים שכנים כזיכם והורידו לאיש מנחה מעד צורים פים מושכים

>> ויאמר עליהם ישראל כן זות עשו כחו מזים לאיש מנחה מעד צורים דבש לות מושכנים ויקר משה לחזקתם ותבלתם געתשקוף וא שתמצה בפתח שזות ש בניכם את הדבר הזה חוק לך בניך היה אשר יתן לכם כשבר שמם את העבודה הזאת ו כי יאמרו עליכם ביניכם העבודה הזאת לכם אמרתם זפסחד מצחבת >> מקש עשה את המנורה וקנ גביעיה כפתור הופח ממנה היו בשישה קנים יוציאים מצור מצה אחד ושלושה כנורה מצד השני שלוש גים שוחדים כן גבים שכחופר >> כן ששקנים יוצאים מן המנורה ומנורה ארבעה גביעים שעל

שני הקדים ששקדים היוצאים ממנה כפתורים כולם טהור יעשה את נרות שבע ככות זהבתו כי זהבת אדוני עניין ננגן כל בית אדוני אדוני להושיע דרכך עד כמרא כמראה שראה אדוני משה כן עשה את המנורה וי משהו כת מכפר עליהם כצע קצף חג חג בעם ויתן את הקדוש עבוד בן המתים מגפה מש פתח מגפה נעצר משה תן עליה אדה פלם קצני אדבר ויעמוד ואין המתים מקפה ש פתח מועד מגפה נעצרם ויאמר משה אהרון כת אמרת זהר אל העדה מכפר עליהם כבקח כאשר דיבר משהו והנה החן נגב בעפר

על העם היה עמוד בין המתים ובין החיים תעצר המגפה שגפה נעצר ואני אשיר עוזך לבוק שיר עוזך בוקר מסגבני עוזך השירני ואני אשיר עוזך הבוקר חסדך מסגב צר לי צר ביום בקרנן עוזך השיר ואני למנצח מנחנות מזמור שיר אלוהים יחונפים כולם שמחו כשפוך אלוהים ארץ כנו אלוהינו כנוב אותו כל אפסי ארץ >> ויעמוד פנחס >> ויפל ות עצר המגפה ענינו כיושב בסתר עליון צירה מפחד מדבר מצך אל הנך מעוניך אליך בעוך מלכני עני חיים מי מצא חוק בתחב על כל ימי חי בעוד ותיתן תרף לביתה

חוק לנחנות זמסטעמה כטובה יד שנחשבת משכנים בדים ששגמה נבוש ‏No.