📖הדף היומי מסכת עבודה זרה דף סו-סז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ר"ח אלול ל מנחם אב תשפה

איזה משפחה אתה ששברך נראה לי מהודו הודו אתם מהודו רק לא רק מרוקאי לא אוכל חלמי רק בשרקי נראה עירקינרצ عוד בוקר טוב לכולם היום יום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש ל מנחם אב תשפה ראש חודש אלול אני לדודי ודודי לי אז הנה בעזרת האל ובשועתו זכינו לשבת מברכין של חודש אלול ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והברכה אם תשמעו אל מצוותיי וזה נכון שאין כמותו שזכינו להתקרב לבוראנו שבת הזאת שבת קודש והנה כבר מוצאי שבת התחלנו את הראש חודש באיזה זכות עם

האור הגדול של אליהו הנביא זכור לטוב בעזרת האל עכשיו מתחיל נפתח האור הגדול של חודש אלול לכן כבר הנה זכינו כבר בערב ראש חודש מוקדם ביום חמישי אחר כך לעשות א תשובה מעשים טובים בנשיבה יד כל הצליחות ויום קודם עשינו תשובה בקברי האבות ברוך השם וזה דבר גדול גדול גם בשבת היה התעוררות גדולה בעזרת האל ובשועתו ונזכה ככה לישועה גדולה בעזרת השם זה הזכות הגדולה מאוד מאוד היום הזה יום ל במנחם אב שזה ראש חודש אלול א' דראש חודש אלול משה רבנו עלה עלה בהשקמה להביא

את הלוחות השניות יום קודם בכט אמר לו פסול לך ש לוחות אבנים בך תבטיע על הלוחות את הדברים אשר כתבתי על הלוחות הראשונים אשר שיברת והיה נכון הבוקר ועלית בבוקר להר סיני זה היה היום הזה היום הזה כל עם ישראל תקעו בשופר שמשה רבנו עולה והיה התעוררות התעוררות גדולה בעלונים או בתחתונים על ידי התקיעה עלה אלוהים בתרועה בעזרת השם השם אתם יודעים תרועה זה תורה עין זה התורה של 70 התיקונים של תיקוני הזוהר שאנחנו לומדים בעזרת השם היום מתחילים צריך היום יש סדר כבר היום צריך

ללמוד את היום של ל במנחם אב תראו בלוח בספר ישתכם בחוברות היום יהיה של היום כל יום של יומו, כל יום של יומו. אז זה זכות גדולה מאוד מאוד לשבת ולעסוק בתורה הקדושה. איזה יום קדוש זה הדבר הזה. אז הנה זכינו עכשיו בעזרת השם ביום הזה עלה בו משה רבנו להביא את התורה פעם נוספת.

ואז כל עם ישראל, אתם יודעים, היו עושים תשובה, מתפללים, מתוודאים לפני הקדוש ברוך הוא, עמדו מסביב הר ההר הר סיני. כל יום היו צמים, מתוודים, עושים תשובה מעמוד השחר, צאת הכוכבים. בלילה היו אוכלים. ואיזה בקשות ואיזה תחינות משה רבנו למעלה והם פה במרגלות ההר.

איזה תחינות, איזה בקשות, איזה ישועות, איזה כמה זה דבר גדול. ולכן ביום האחרון, שזה יום ה-40, אם היום אנחנו נספור את היום הזה, איזה יום ה-40, זה יהיה יום הכיפורים. הנה מהיום יש לנו 40 יום ליום כיפור בעזרת האלו בשועתו יום הכיפורים אמר לו הקדוש ברוך הוא שחתי כידבריך אני צולח לעם ישראל יש צלחתי כדבריך זה הכוונה וזה מדובר על חטא המרגלים אבל כתוב בדעת זקלים לבעלי התוספות צלחתי גדבריך כמו שאמרת, כמו שאמרת על חטא העגן. ולכן 40 יום האלה הם תמיד ימי רצון לפני השם יתברך להתקרב לקדוש ברוך הוא.

כמו שמביא המשנה ברורה בהקדמה לסימן תקפא. אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול. שאד הקדוש ברוך הוא פותח יד. ישיה פשוטה לקבל אותנו בתשובה שלמה והם בסופי תיבות 40 שהם מרמזים ל לדבר לזכות הגדולה הזאת של התשובה אז נסתדל בכל ליבנו בכל כחנו להשתדל לעשות רצון אבינו שבשמיים אז הנה אתם יודעים כבר אמרתי לכם אתמול עשינו שבת מברכים אז גם חשבנו על חודש תשרי כבר כבר מתגלה.

למה? מתגלה כבר גם האור של תשרי. זה לא רק אור של אלול מברכים גם אתשרה. ולכן מי לא יראך?

זה כבר אתה יודע פחד נורא. מה שהיה שנה שעברה לפני שנתיים ראינו מה היה ב בתשרי. עשינו גם תשרי. הכל היה חזק חזק.

אבל אוי ואבוי פתאום רואים השם יעזרנו על דבר כבוד שמו את הבעיות השם יעזור שלא יהיה צרות אז לכן צריך חזק בכל כוחנו להשתדל לעשות תשובה כי אתם יודעים רבי יונתן המשיית היום הזה כמו שאמרנו תקעו בשופר לכן החינו האשכנזים כל יום אחרי התפילה בבוקר הם הם תוקעים בשופר. אנחנו אנחנו אה מה עושים? אנחנו בעזרת השם א תוקעים בסריכות. זכה מצוות מחר יש סליחות ביום שלישי.

כן. אז אה כל טוב כבוד הרב כל טוב. אז מה זה עושה השופר? יש הרבה דברים על זה אבל אני אגיד לכם מה שכותב היערות דבש הוא אומר בספרו יערות דבש הוא כותב הרב רבי נתניה שעד כעד שופר היה כל העולם כולו מלא מקטרגים מחבלים שרצים רוצים לסוף את העולם על ראש השנה הוא כותב את זה אומר ברגע שיש שופר כולם בורחים כל העולם נקי ואם אין שופר יש מחבלים בר מינן אז לכן צריך החי יתן לליבו.

זה לא זה לא דברים פשוטים. ראינו הרבה גדולי עולם חודש אלול הם לא היו כמעט בבית. אין בבית. כולם היו הולכים ומתבודדים.

גדולי אשכנז, גדולי ספרד היו הולכים ן מתבודדים מהם. נצא לספרד. היה רבנו יוסף חיים כל שנה, כל שנה עם כל גדולתו וזיכוי הרבים שלו הגדול, כל שנה היה מתבודד, עוזב את הבית שלו והולך לקבר יחזקאל הנביא, אבל לוקח איתו מניין שהמניין הזה הם לא מדברים איתו. הם רק עושים לו מניין שוכל להתפלל וגם לוקח איתו את האופה שיוכל לאפות לו לחם לכבוד שבת זה כל וככה היו עושים שבת ממנה הוא מכניס לו גם בתנור קצת דג קצת דברים ככה מסדרים לו את הכל כמו שהרב רוצה

תראה לך איזה שבת היה בחזקאל הנביא עם רבי יוסף חיים מכינים לו שמה הכל הוא רק השם מתבוטד הוא לא יודע אף אחד אף אחד ככה ממש ה היה לוקח איתו רק מניין כמו שאמרתי לכם כל הזמן היה מתבודד עם הקדוש ברוך הוא היו צריכים אם היה צריך דברים דפופים מבגדד אז היה להם למי לדבר שמה בקרוב שולחים טלגרם והיו אומרים לו לרב יש איזה שאלה דחופה לפעמים היה אנשים שהוא צריך לכבד אותם שהם מחזיקים בקהילה והכל אז הוא להראות להם שהזמן שלו יקר מאוד ואחד

פעם שלח לו גלויה וצייר עליה שעון והיה כותב השעון רץ כל רגע בחודש אלול חשוב אצלי כמו חודש רגע כל רגע יעני כל דקה זה חודש ואומר אני כותב לך את הדברים האלה בזמן הכי יקר לי שכל רגע חשוב לי כמו חודש ואני רוצה לעבוד את בורא ולחזור בתשובה ולהיות דבק בבוראי לתקן זה הוא לא היה עושה בשביל עצמו הוא עומד ומתוכן ומסודר והוא עשה תשובה תקנה רבי יוסף חיים שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחופשי חינם הוא צם שש שנים הוא צם רק היה אוכל בלילה

ביום צם בשבת לא ראש חודש לא אבל היה צם וכל הימים האלה אף פעם לא אוכל בשר צר לא יין לא לא דגים שום דבר מהחי הכל משהו מיוחד במינו זה לא סתם והוא אומר רבותיי אני הולך לקבזקאן הנביא הוא לא היה אומר לאף אחד כלום אבל הוא היה הולך כולם יודעים שהרב הולך תראה איזה מסירות נפש ומה תגיד היה לו זיכוי הרבים היה חוזר לכבוד ראש השנה חוזר לקהילה לבית היה מסתדר איתם את ראש השנה יום כיפור צרתם תשובה כמה הזמן הוא יקר כמה הזמן

הוא חביב שערי שמיים פתוחים אם אינום פשוטה לקבל שווים אז אדם ילך ויאבד את הזמן הזה בצחוקים באכילות בשתויות לא ממש צריכים אנחנו לקחת את עצמנו רציני לא לאבד את הזמן שלנו שהכל יהיה רציני כמו שצריך לא יום לבוא יום לא לבוא ולא רק זה גם שבאים צריך ללמוד להיות רציניים כבר אמרנו דרשו השם בימצאו קראו ביותו בקרוב הימים האלה זה כראו בהיותו קרוב אז לכן אפילו שאדם מתפלל ולא נענה רבותינו אומרים קווה אל השם חזק וימץ בך וקווה אל השם תחזק תחזור עוד הפעם עוד

הפעם ואז נראה תראה גם רבי יוסף חיים יש הוא עשה תפילה נוראה רק על הימים הללו יש איחוד שהרב הרב הארי אומר לעשות אותו זה נקרא נותן בים דרך זה איחוד נורא והוא עשהיחוד הזה תפילה אני אוהב כל שנה אמרתי לו שידפיס לי את זה הוא עוד מעט יביא לנו את זה אחרי אחרי שאנחנו אומרים את המוסר מתעוררים קצת כל אדם גם צגיד להם שיביאו לי א כבר חילק קתי לכם אבל אתם רואים אם אחר זה יתחיל כי היום מתחילים לעשות חשבון נפש בערב הנה הדף

כל אדם צריך לקבל כזה וחייבים למלות את זה את הדף הוא מהמשרד יש להם אז צריך לעשות וכל נגיד נסתדל לעשות את התפילה הזאת גם כן וזה זכות גדול מאוד המי שתחזקה מה זה התפילה הגמרא אומרת כשהגיע הזמנו של רבנו הקדוש להיפתר מן העולם היו כולם מתפללים עליו שלא יפתר מהשמיים לא יכלו לקחת את נשמתו בגלל התפילה מה שעשו מתפללים אי אפשר לקחת נשמתו מה עשתה כאשר ראתה שברתו של רבנו הקדוש שהוא סובל מאוד והנשמה רוצה לצאת והיא לא יכולה בגלל התפילות לקחה גיגית גדולה וזרקה

אותה מהגג למטה המפללים נבהלו מהרעש הפסיקו רגע אחד להתפלל הופ אותו רגע יצאה נשמתו של רבנו הקדוש אז הגמרא אומרת שרבנו הקדוש אחרי פטירתו היה בא כל שבת לעשות קידוש בבית אומרים רבותינו איך הוא זכה לזה בזכות התפילות שהתפללו עלי עליו התפללו שהמשיך להשפיע עליהם קדושתו בעולם.

התפילה הזאת לא שבקם והיה בא כל ערב שבת לבית משפיע על כל הסביבה. תראה כמה התפילה היא מועילה. אז החתם סופר כותב שחודש אלול כתוב בזוהר שהוא נקרא ירח ימים. אומר החתם סופר, ירח ימים עולה גימטריה שיח.

ירח ימים עולה שיח. זה הזמן לשפוך שיח לפני הקדוש ברוך הוא. גם הוא כותב יש 40 ימים מראש חודש אלול עד יום כיפור. אם נצרף את האות מ של ה-40, 40 יום זה אות מ, נשיח יהיה משיח.

התפילות באלוד מקרבות את הגאולה. אז לכן עכשיו הקדוש ברוך הוא נמצא עמנו, צריך לעשות כל מה שאפשר. על הימים האלה נאמר אריה שעג מי לא ירא נכון הקדושים האלה אריה אלו ראש השנה יום הכיפורים או שענה רבה הם שועגים הימים האלה שועגים אומרים לבן אדם אדוני יש לך הזדמנות הזדמנות לעזור בתשובה פז מה אתה ישן האריה שואג הימים שואגים אתה רואה שבן אדם לא מפחד בימים האלה לא קורה כלום איתו דע לך יש לו מסחים יש לו בינו לבין אבינו שבשמיים שכבות על הלב אז הוא

לא מתעורר זומן שיש לו מסך כמו שאמרו כבר למה אנשים יושבים ביער הם שבעו שאגת הרי כולם ברחו רואים איזה כמה אנשים אנשים יושבים ביניהם לא ברוחים בסוף התקרבו אליהם רואים שה האוזן שלהם לא שומעת עד רש אז הם לא בורחים ברגע שאדם שומע אז הוא לוקח את ליבו והוא בורח הוא יודע מה מה לעשות אז לכן צריך בכל ליבנו ובכל נפשנו זה הזמן עכשיו הנה מתחילים בעזרת השם פרשת שת שופטים שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אומר רבנו יוסף חיים שבעה איברים יש לאדם בראש

שמנהיגים את כל הגוף כולו שבעה איברים ממש תודה רבה לכבודו יופי אז צריך ממש לשמור על השערים האלה. לכן אומר שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך כל השערים האלה העיניים האוזניים הנחריים והפה צריך לתת להם שופט שוטר.

השוטר עומד על הבן אדם אומר לו תעצור. ברגע שהוא עושה את זה נותן לו עונש. לוקח אותו לשופט עיניים או עין רואה ולב חומד רחמנא לצלן כל הגוף תלוי בעיניים יש שופעים שהם בודקים את האדם מהעיניים שלו הכל תלוי בעיניים לא חבל כל בוקר אדם אומר פוקח עיברים זוקף כפופים גם את זה תחלק שיהיה להם תפילה להניח את זה כאן אצלכם בתוך הספר שיהיה לנו לכל יום התפילה אז זהו כל יום צריך לשמור בר מינן יש מה הם עושים יש להם אייפון ומסתכלים פה ברמינן זה הם לאכול חטאת מה יעשה הבן אדם חילות שקר אוזניים נחיריים פה צריך לפום צערה הגרה מה אדם מוציא מהפה מה אדם מכניס את הפה לפום בא לו צער בא לו שכר שאדם ידע לו לפה יש שני שומרים איך תשמור אותם? יש להם מכסה.

העיניים יש להם עפאפיים. האוזניים יש להם תעלייה. הפה הוא צריך שמירה גדולה. יש לו שתי חומות.

אחת של אבן ואחת של בשר. צריך לכן. ברגע שאדם עושה מצווה מחולו לקו זכות צריך מאוד מאוד להשתדל על זה מאוד מאוד אז לכן כל בוקר שאדם קם יעשה רצון אבינו שבשמיים איך הוא משתדל אתם יודעים המלבים הוא היה כהן יש לו פירוש כזה על התורה גאון גדול הביאו אותו שיהיה רב באחד מהערים ברומניה. אמר להם אני מסכים בתנאי אחד.

אני כהן אני מבקש שיביאו לי את הזרוע בהנחייים בעקבה אם תסכימו אני בא. השאר התפלאו. מה זה אתה רוצה זרוע? כבע אם הבעיה זה כסף תן לך עוד כסף.

מה אתה צריך עם כל אחד זרוע לחייים ויקבה. אמר להם אני אסביר לכם. שימו לב, אומר להם, תאזינו מה אני אומר לכם. זרוע.

אני רוצה שכולם יניחו תפילין על הזרוע. אני רוצה את הזרוע. כל יום, כל יום, כל יום תפילין לן הזרוע. לחיי, אני לא רוצה שיגלחו בתער, שישמרו.

אין גילוכים בתער בקיבה. קיבה זה מה אוכלים, מה מכניסים לקבע, רוצה מאכלות כשרות שיהיה לעלה מכל ברכתה. אם אתם מקבלים עליכם הכל טוב. אני רוצה על פי שניים עדים או שלושה עדים.

זה השניים עדים. זרוע תפילין וחייים זה תער אראין את מראיך וקבה. הזוהר הקדוש אומר לעתיד קורות ביתו של אדם מעידים עליו. מי זה קורות ביתו?

זה איברים של האדם. העיניים, האוזניים, הזווע, לחייים. הם קורות בתור, הם קירות ליפו, הם מעידים עליו מה יהיה איתו. לכן צריך מאוד מאוד להשתדל על זה.

אז עכשיו זה הזמן החודש הזה הנה עלה משה רבנו למרום >> זכה זכה איזה זכות זיכה אותנו. לכן עכשיו נאמר על עכשיו נאמר תפילה וצדקה תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את הגזרה. אדם מתפלל בוכה לפני הקדוש ברוך הוא מעביר את אור הגזירה. כמה זה תפילה זה אני לדודי ודודי לי תשובה ומן השם אלוהיך את לבבך ואת לבב זה תשובה תשוב ה חזרה למקורות לא אמרו רבותינו לגמר איני שדר לסבר יש בזה רמז צריך האדם קודם כל לגמור בדעתו בלבבו שלא החתה ואחר כך נסבר לשון אליך כל

אלך יסבר ולכבוד להשם שהושיע אותו אז זה ראשי תיבות אלול לגמר איש ואדר נסבר ראשי תיבות אלול בחיים פנצ'י כותב שלוש זמנים מסוגלים לתהילים שבת קודש ימים טובים ראשי חודשים אומר למעלה משלושתם זה חודש אלול סימן הדבר המילה הראשונה בתהילים אשרי אשרי זה ראשי תיבות אלול שבת ר ראש חודש י יום טוב אתה רואה אלול אלול זה מעל כולם ואמרנו כבר שנתחיל בלי נדר תיקוני הזוהר ובעזרת השם יהיה ישועות גדולות של חשוב >> בטח מהתחלה מהתחלה כל דבר ודבר לאט לאט אף אחד לא בורר ועזרת

השם היקה שנשתדל בכל כוחנו, בכל מרצנו, בכל ליבנו לעשות רצון אבינו.

זה הזמן. זה הזמן. זה עכשיו זה עכשיו. אם לא עכשיו אין מתי.

איך נפייס את הקדוש ברוך הוא? צריך לרש תיבות להרבות שלום בין אדם לחברו. אלול זה ראשי תיבות. וישאלו איש לרעהו לשלום בחודש הזה צריך להרבות וגם כן אלול לך איתנו ואתבנו לך אז אם נעשה את הכל אין מלחמות אין בעיות איך כתוב ונאפו אויבכם לפניכם לחרב >> זה ראשי תיבות אלול ונפלו ו' אויבכם א' לפניכם לחרב זה אלול על ידי התשובה מסתלקים כל הם הנופלים כל ה לכן לכן זה זכות גדול עכשיו על ידי זה חודש אלול מעלים כל הניצוצות של כל השנה כמה זה זכות

גדול שאדם ישים מליבו בעזרת השם השם מזכה אותנו שנזכה לעשות את רצון אבינו שבשמיים בעזרת השם אז יש לכם את התפילה >> כן גם מי שאיתנו היינו שולחים לשלח לו את זה באימל אלה שנמצאים איתנו בלימוד שתח לשלוח את זה או מי שיש לו תפילת המיישר ימי הרחמים יש בפנים או יש לו לשון חכמים של יוסף חיים הרחמים >> עוד למה אז נגיד את האי רצון הזה זה דבר גדול אם אתם יכולים יהי רצון מפניך אדו נוע אלוהינו לעבודנו תעשה שמך הגדול במילוא יקו כ זה

סג עולה כמספר סג למען שמה הקדוש הקלו ההין כ במלואו אק י כ שול מספר קסה הרימוזים באותיות אלול תשביע לנו הערה בשפע טובה וברכה וחיים ושלום מ-13 מקורות של 13 תיכוני דכנן דעת עתיקה קדישה שהיו מתגלים אבא ואמה במקום המרכיב של המוח שלהם בכל ימי החודש הזה חודש אלול אנה אדוני הנותן בים דרך נחיני בדרך אמת והודעיני את הדרך הטוב אשר אלך בו את המעשר אשר יעשה לעבודתך והסכיל בדרך דרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך הקודש מסוכת שלמך תקננו בעצה טובה מלפניך עוזרנו דבר

כבוד שמך צילנו מכפר חטות מעל שמך תודיעני אור החיים עשה פנירה נעמות בבניך נצח ו רצון לפני אדוני אלוהים שמשך שפע שלום טובה וברכה וחיים ארוכים תוקנים חן וחצח מגולה וישוע פרנסה טובה וחקלה ורבח בצח הגדול במילוא ומשמך הקדוש הקה במלואו שעולה מספר הדרך לנו אנחנו עבדך לקבל השפע הטוב לגופנו ונפשנו משניהם שמות הקדושים במילו שואלים מספר דרך אנה אדוני למ זכות דך אליהו נבי זכר טוב שם מספר שבור במילוא א' ליקו מספר דרך מהסוד הקדוש נקרא יוסף מהרות המוחין נקראים חיים תשפיע לנו שלום חנינה

טובה וברכה חן וחסד ברווח והצלה תמיד חותך מעו ידיך חוננו מתך חוכמה מנדחונו ת חיינו חיים ארוכים טובים תוכנים תשפיע עלינו שפע חוכמה בינה ודעת שפע טובה וברכה וחיים טובים שלום שפע פרנסה טובה וחקלה ושכה מען הודריך פין דר מלך השם שעולה מספר דרך אנה אדוני למען הבא הבטחה שהפטחת לאברהם אהובך שמעת לאנוכי מרן לך שעולה מספר אותיות הבטחה כמספר דרך תשפיע לנו אנחנו עבדך שפע גאולה וישועה וחירות שפע חז ממכור השפע של הבדחה זו שאמרת אנוכי מגן לשב שפע לנוחנו עבדך מגן לעולם הזה דך

תל חונדוני כך כל פך לי אדוני חונני שמח קדושים שבע שמות שמות אק שואלים מספר דרך משך לנו שפע טובה וברכה וחיים שלום חיים וחצחמים חקלה חנינה משבעה שמות הוויה שני שמות הקה שמות הרשים שהם הוויה אדנות ועדנות הוויה שואלים מספר דרך שני שמות הוויה אק זה שהי >> אה ושני שמות אג ש מספר ד כן ירמיה אנחנו ירמיה פרק כאסוק ויאמר ירמיהו עליהם כותמרון אל צדקיהו כ אמר אדוני אלוהי ישראל הנני מצב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת

הכסדים הצרים עליכם מחוץ לחומ ועשבתי אותם אל תוך העיר הזאת [מוזיקה] ואן נלחמתי אני איתכם ביד נטויה בזרועה חזקה ובף ובחמה קצף גדול אוי ואבוי והקתי אתושה עירזות ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימותו אח וואי וואי וואי וואי לא שומעים לכל השם יצר הרע לא סתם לא סתם יצר הרע גדול גדול אדם לא יחשוב בשביל להתגבר צר הרע צריך הרבה כוח לא פשוט לכן הרבה ביחד ביחד ביחד >> אם נכנס לבית זה ואחרינו אדוני אתן את צדקיה ומלך יהודה ואת עבדה ואת העם ואת הנשארים

בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעה ויד נבוכת רצר מלך בבן ביד אויביהם ביד מבכשי נשם ויקם לפי חרב לא יחוס עליהם ולא יחמול ולא ירחם.

אוי ואבוי אוי ואבוי. ואל העם הזה תאמר כל אמר אדוני נותן לפניכם דרך החיים ו דרך המוות. יש דרך החיים דרך המוות היושב בעיר הזאת ימות בחרב ברעם בדבר ויוצא ונפל על הכסדים הצרים עליכם וחיה והייתה לו נפשו לשלל. כי שמתי פני בעיר הזאת לנעה ולא לטובה נאום אדוני ביד מלך בבתינתן ושרפה באש ולבת מלך יהודה שמעו דבר אדוני בית דוד כה אמר אדוני דינו לבוקר משפט סו גז מיד עושק פן תצאך אש חמתי וערה ואין מכבה מפני רוע מעלכם הנני אליך יושבת העמק צורה מישור

נאום אדוני האומרים מי יחט עלינו מי יבוא עונותנו פקדתי עליכם כפרי מעלכם נאום אדוני סתי אש ביערה באכה כל סביב יש מקום נקרא יערה לא בצ >> בצפון >> שמה היה גר >> כן ברוך ביטון היה גר שם והוא יום אחד חולם ש אומרים לו בחלום כל סביב ההערה איפה שהוא גר יהיה אש גדולה וישרפו בתים אבל אתה הבית שלך ינצל וככה היה כן משהו מיוחד הוא חלם את זה באוכבית השם יתן לו ברפואה שלמה וישועה >> הוא היה כל יום לומד איתנו הוא לא מרגיש

לו הוא לא כבר לא היו מזהה אף אחד >> אתה איך מכיר אותו >> אה זהו כן תמסור לו דרישת שלום בסדר לא >> אז אשתו תשמח אבל >> בסדר תגיד להם בבית מק >> כן >> תראה איך הוא ראהו לו והביא את הפסוק הזה פלא פלאות משנה לפני המשנה >> דקה יומיים >> צדקה חודש ראש חודש בשביל ראש חודש צריך עוד פעם בסדר הנה 2 עוד הפעם ראש חודש גם שיהיה ישועה גדולה שיהיה חודש טוב לכול בית כן אנחנו זבחים פרק יא אנחנו שני משניות

העולם משיג אותנו שני משניות מהר טוב בוא נראה לאט לאט ד נשיג אמרנו בגד ש נשמת >> גמילה גנד >> ג'מילה >> ג'נד בת אסתר בעבור ו דורה בת סימנה ג'וניט בת מסעודה רוח השם תנחם גן עדן רבי עזרא בן מזן ואברהם בן בזל רפאל בן >> תופה חמנקה ורבי דוד בן צדק בן פה >> בת לטיפה >> ניסן חי בן >> רחל >> חנה בת רבקה הרב מאיר ניסים בן >> חמסנה >> אברהם בן מרים >> בן אסתר >> אילן בן אסתר >> פרים משה

בן רג'ינה מלכה רבי אורי בן מזני >> ומאיר בן מזני >> בן שרה >> איך >> יוסף בן שרה >> מרים בטוס >> מרים בתאוס >> חק בן מרים >> יצחק בן מרים >> אליהו בן ח >> אליהו בן חנה >> משה בן רבקא >> משה בן רבקה >> שמעון בן שר השפר >> שלמה בן מזר >> בן ח >> אובדיה >> בן בן חנה אנחנו זבחים פרק יא משנה ז כלי אחד שבישל בו כלומר אמרנו שהכלי צריך מריקה ושטיפיים בישלו בו למה שזה לא יהיה

עליו אחר כך א ה אה הזבח של ה שעבר עליו הזמן נכון אז אמרנו אחד גדיש שבישל בו ואחד שערלה לתוכו רותח שצק לתוכו תבשיל רותח של בשר קדשים אחד קודשי קדשים ואחד קדשים קלים תעונין מריקה או שטיפה כלי נחוש שצריך מריקה או שטיפה לרחוץ אותם טוב טוב אם זה כלי חרס זה שבירה רבי שמעון אומר קדשים קלים שנתבשלו בהם קדשים קלים אינם טעונן לריקה ו שטיפה רבי טרפון אומר אם בישל בו מתחילת הרגל כפי שבישל בשר קדשים יבשל בו כל הרגל בלי מריקה או שטיבה

למה מבשל בו בכל יום פולט את מה שהיה לפני כן חכמים אומרים עד זמן אכילה לא כלמר מותר לבשל בנים מרקה ושטיפה עד קלות זמן אכילת הקורבן זה הכל.

שנגמר זמן אכילת הקורבן, זה אחר כך עובר על א לא אוכל אותו בזמנו. מריכה או שטיפה? מה זה מריקה או שטיפה? מריקה כמריקת של ברכת המזון מבפנים.

שטיפה כשטיפת מבחוץ. מריקה בחמין, שטיפה בצונן. והשפות שמשתפצים בו לצליעת הבשר והשכלה מגעילים בחמין. משנה חישל בכלי קדשים וחולין בשר קדשים ובשר חולין או קודשי קדשים וקדשים קלים אם יש בעיה בנותן טעם הרי או היום נלמד את כל דיני הנותן טעם אתה יודע הרי הקלים נאכלים כחמורים ואינם תעולן מרקה או שטיפה ואינת פוסלים במגע רק פסול שנגע ברקי כשר ובלע כשר מן הפסול חתיכה בחתיכה לא כל רק ולא כל החתיכה אסורים אינו אסור אלא מקום שבלע אז מה עושה חותך את המקום הזה מהשאר מותר כן זה שני משניות אולי נראה עוד משנה פרק 12 שנתחיל להתקדם כי חסר לנו שני משניות טבול יום ומחוסר כיפורים אינן חולקים בקדשים לאכול לערב.

זה ומצורע, כל אלה מחוסרי כיפורים צריכים להביא כפרה ביום השמיני. לא חולקים קדשים לאכול לערב שיהיו מותרים כבר באכילת הקדשים. אונן נוגע ואינו מקריב קורבנות. יכול לגוע לא מטמא ואין לו חולק לאכול לערב.

בעלי מומין בין בעלי מומין קבועים בין בעלי מומין עוברים חורקים ואוכלים בקדשים לאכול בעלי מומן אבל לא מקריבים אסור כל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק בבשר כל שאין לו בבשר אין לו בעורות גם כן אפילו טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים אין לו חולק בבשר אין טמא שנאמר מכיר בדם השלמים את החלם ובני אהרון לא תהיה שכימין למנה הגענו משנה בק איך הוא אוכל >> הוא לא מקבל חלק איך הוא אוכל שהוא אוכל >> מישהו יתן לו תפילת בית המדרש שוויתי אדוני גדית תמיד

מנימו ב שמחות קודשו שכנתכם שם אותיות כותיות ו כשנים שם כל ישראל אנחנו באים מקיים מצד הש של תורה כמו שאמר כתוב גיד יוצע במקום עזר צרנו צ בורנועםנו עלינו רוצה לפניך אלוהינו ולבותינו שלא ירדתה קל ידי ך כמחי לילי לילי תזל קטן כס תורה בור אדוניך טוב אדוני מציון שיש מים בארץ רפואה שלמה לחיים בן סרה בתרחל >> ברח בת רחל >> סעיד הארמונה >> בתפלחה >> שאל בן זהבה כן היום אנחנו דף היום זה דף סז אבל של שבת זה היה סו אז לא

למדנו של שבת נעשה צבוי דרופים סו בלי נדר וסז השם יזכנו לעובדו לראה אותו >> אמן >> ויהיה ישועות גדולות בכל בתי ישראל >> אז לפתוח דף סו [מחיאות כפיים] ראש העמוד חמרה עתיקה בענבה שמה הגענו שם נתחיל ללמוד רק צריך לדעת לפני כן אם אתם זוכרים למדנו במשנה בס סה עמוד ב למדנו יין נסך שנפל על גבי הענבים אם הם שלמים והכל בסדר ידיח אותה והם מותרות אם היו מבוקעות הם אסורות עכשיו הגמרא אומרת חמרה עתיקה בענווה דברי הכל בנותן טעם יין עתיק זה יין

נסך שהוא ישן שנפל על גבי ענבים מבוקעות בענווה שהם מבוקעות דברי הכל בנותן טעם שיעור היין שעוסר את הענבים האלה אם נותן טעם של יין בענבים ונהיה לו הטעם שמו שונה ולכן זה אוסר את זה כן אסור לאכול את הענבים האלה בנותן טעם של יין >> אי אפשר לשוק אותם >> אי אפשר זה מבוקעות >> מבוקן אחד בפנים >> מבוקעות >> מבוקעות זה חתוכות יש להם בקעים כן >> לא לא זה סתום חמרה חדתה בענווה יין נסך אבל הוא חדש אין טעמו ניכר בענבים אתה מבין

למה זה חדש זה סוף שחת אותם זה כמו טעם הענבים עצמם מצערנבים שנפל ענבים מבוקעות >> הביה אמר במשהו שיעור היין שעוסר של יין נסך במשהו למה מין במינו מנו אפילו במשהו עוסר רב אמר בנותן טעם זה אותו טעם שחדש אותו טעם של עצמם >> שערים 60 60 נגד זה העניין ונותן טעם ופה הגמרא תלמד אותנו פה אי אפשר נותן טעם כי אמרנו זה אותו טעם צריך שיש 60 כנגד אם אין 60 כנגד זה כמו נותן טעם עכשיו הגמרא מבארת את המעלוקת שלהם של אביה ורבה

כי הביה אמר במשהו רבה אמר בנותן טעם אביה אמר במשהו למה תר טעמה עזלינה אידי וידי חטעמה דמין במינו במה שהוא במאכלות בתערובות זה נקרא נקבע לפי טעמם ולכן אידי ואידי הטעמה כמה שזה יין חדש אז היין חדש וענבים זה טעם אחד להם ושניהם מין אחד אז אבל א מין במינו הוא מין מין בבינו. אז הדין הזה זה מין של איסור שנתערב במינו של היתר ומין במינו עוסר אפילו במה שהוא >> ב אמר בנותן טעם שהוא האיסור במיץ ענבים חדש שירד על הענבים המבקעות ונותן טעם

למה בטר שמה אזלינן לפי השם שלהם זה נקרא והשמה לחוד והשמה לחוד יין זה שם לחוד יין חדש לחוד וענבים שמם לחוד אז שני מינים נפרדים כיוון שהם שני מינים נפרדים זה לא מין במינו זה לא מין במינו והב מין בשאינו מינו שזה לא מין של איסור שנתערב במינו אלא בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בנותן טעם איסורו בנותן טעם לכן בנותן טעם צריך פי 60 כנגדו תנן אתה איתי צי משה בסדר אני רוצה לראות שאלה לא >> תנן יין נסך שנפר על גבי ענבים במשנה שלנו

ראינו י נסך שנפל על גבי ענבים אם היו מבוקעות אסורות ככה אמרנו במשנה כסלקה דעתך חמרה חדתה בענווה צרקה דעתך לפרש את המשנה שזה היה יין חדש בענבים אז לא פירשת שמדובר ביין ישן דווקא מילה בנותן טעם כמו משמעות המשך המשנה אז משמע כמו שאמר אבה בטר שמה אזנילינן הרי זה מין בשאינו מינו ובטר נותן טעם אז הנה ראיה לרבה אומר לא במשהו אין איסור בן נותן טעם אלא משום שבטר טעמה אזלינן והוא במשהו הגמרא שואלת אם ככה המדיקתניספה זה הכלל כל שהנאתו בנותן טעם אסור

וכל שאין בהנאתו בן נותן טעם מותר מכד בן נותן טעם מסכינן אז אתה רואה אז אי אפשר לסבר ככה חייבים להגיד בנותן טעם מדיקתניספה זה הכלל כל שבענתו בהנאתו בנותן טעם נהנה מטעמו של איסור באותו דבר שנתערב זה אסור אבל כ שאין בהנעתו בנותן טעם מה האיסור הזה אין בו נותן טעם מותר מכלל דבן בנותן טעם מסכינן המשנה מדברת גם ברשע בנותן טעם לא מדברת במה שהוא מתרצת הגמרא והביה מתיטין בחמרה עתיקה בענווה הוא אומר משתנו עוסקת ביין ישן שנתערב בענבים שטעמו שונה מטעם הענבים לכן

שאורו בנותן טעם זה יין ישן יין ישן עד תיק יומין יש לו טעם טוב והוא בתוך הענבים נמצא יתן בהם טעם זה דבר אחד בין הביה לרבה אז יהיה לנו לפי הבחי להמיד ב >> ביין ישן עוד נפקה מינה חלה דחמרה וחלה דשחרה וחמירה דחיטה וחמירה דשערה אתה רואה יש חומץ של יין וחומץ של שכר. אחד מהן של איסור והשני של התר. וחמירה דחיטה וחמירה דשערה.

כלומר שעור של חיטים ושעור של שעורים. אחד מהן חולין והשני תרומה. שנפסלו זה לתוך זה. כלומר חומד של יין ונתערב בשכר של יין.

אחד מהם איסור. נתערבו אחד בשני וכן שעור שזה מה זה שעור זה מחמיץ >> של עיסה שמחמית של חיטים ושל שעור אחד של שעורים שהתערבו זה בזה ואחד מהם שתרומה גם פה אותו דבר אם נכו לפי הטעם או לפי השם הבי ביה אמר בנותן טעם איסור בנותן טעם למה בטרמה אזלינן והי טעמה לחוד והתעמה לחוד למה החומץ של יין זה טעם אחר חומץ רגיל זה טעם אחר חומץ של שכר זה טעם אחר לכן בטרמה זה עניין זה דעת הביה ואבל המין בשאנו מנו מי שאין מנו

ונתן טעם אמר במשהו בטר שמה זה דינן הי חלה מקרה והי חלה מקרה זה נקרא חומץ וזה נקרא חומץ והי חמירה מקרה והחמירה מקרה אותו דבר ה השעור זה נקרא שעור וזה נקרא שעור אין הבדל בין שעור של חיטים שעור של שעורים ואמין במינו וכל כול במינו באוסר במה שהוא מה שורש מחלוקתם? אמרבי מנמינלה זה בטרעמהזנינן מאיפה אני יודע ללמד לך שאנחנו הולכים בתרטעמדתנן טבלין שניים ושלושה שמות והן מין אחד יש לו שלושה טבלים כולם ממין אחד אבל לכל אחד שם בפני עצמו זה פלפל יש

פלפל שחור יש פלפל לבן ויש פלפל ארוך שלושה סוגים שונים למשל יש לי פלפל של כלאיים פלפל של אורלה פלפל של תרומה וכולן מן פלפל אחד בהמשך המשנה שמה היה או שלושה מינים שונים פלפלים יש גם שלושה מינים, נגיד פלפל, קינמון ודבר אחר. עוד עוד שם אחר.

אז ראשי הסביר כמו שאמרנו בתר תבלין שניים ושלושה שמות והמין אחד אמרנו לכם פלפל לבן פלפל ארוך פלפל שחור או מין שלושה או אפילו שלושה מיני תבלינים שיש יש להם שמות שלושה שמות וכל אלה מה קרה להם נפלו לכד רע ואין בכל אחד מהם או שלושה מינין אסורין ומצטרפין ואמ חזקיה ממני מתקע סקינן הועיד ורי מתק בהן את הקדרה זה יש לנו ככה עכשיו בוא נראה מה כתוב פה עוד פעם אמר בימנה אמנלה שהולכים מאיפה למדתי שהולכים בתר טעמה אומר יש משנה נתנן תבלין שיניים ושלושה

שמות והן מין אחד מין אחד שתבלינים והבל יש להם שלושה שמות כמו שהסברנו פלפל שחור פלפל לבן פלפל ארוך יש מסבירים שלושה ייסורים זה יש פלפל של כלאיים יש פלפל של עורלה ופלפל של תרומה כןסורים >> או מין שלושה האסורין ומצטרפן או או שנפלו לחדרה שלושה מיני תבלינים יש להם שלושה שמות כינמון אה >> קמון שנפלו לכדרה ואין בכל אחד מהם כדי לטבל את הכדרה לבדו כל אחד לבד הוא לא עושה כלום בכדרה הוא לא מטבל אותה אבל בצירוף שלושתם טיבלו את את עשו את הסיר

הזה כמו שצריך כן והם תבלינים אסור אסורין כלומר התבירידים האלה אסורין או משלושה אסורין שהם אסורין זה של נגיד של טורמה של עורלה של כלעיים השלושה מצטרפים לאסור את הכדרה ואמר חזקיה אח במני מתקעסקינן תבלינים שתעדמם מתוק לכן הם מצטרפים אוין ורין מתק בהן את הכדרה. כלומר בטעמן שווה במתקות. אז בכל אחד מהן למתק בהם את הקדרה. היא אמרתי שת בטרמהזרינן כול אחד טעמה תמ אלו כולם טעם אחד להם לכן נחשבים כמין אחד אפילו שאין שמם אחד מצטרפין לאסור את הקדרה כולכם פלפל אלא היא אמרת

בתרשמה זלינן אחרי השם אי שמלך תבלין זה שמו פלפל ארוך זה פלפל שחור זה זה קמון אי שמלכות ויש שמלכות זה הביה מוכיח מכאן.

רבה אמר לך, אין לא פירוש המשנה כמו חזקיה שדין זה אמור דווקא בשלושה תלוינים שמתוקים שטעמם שווה. אפשר לפרש גם שאין טעמם שווה. המני רבי מאיר היא התנה של המשנה שעוסר גם אם הם התבלינים שווים בטעמם ובשמם הם לא שווים כל כך. אז רבי מאירדתניה רבי יהודה אומר משום רבי מאיר מנין לכל ייסורים שבתורה ש מצטרפים זה עם זה שנאמר לא תאכל תועבה כל שתיאבתי לך הרי הוא בבל תאכל אתה רואה כל דבר כל תועבה כל מה שעסרתי לך וציוויתי עליך לטעב את הדבר הזה להתרחק

ממנו הרי הוא בבל תאכל לכן עשרה המשנה צירופם של השלושה מיני תבלינים דין מיוחד מחלוקת נוספת איך להמיד את המשנה עוד מחלוקת בין לרבה זה שלך שלך שלך אומרים שלך חלה לגוח אמרה דברי הקבנותן טעם חומץ של איסור שנ שלפל לתוך יין של היתר אז היין הוא לא מבטל את ריח החומץ עד שיתערב בתוכו אבל והחומץ לא מבטל את ריח היין למה רבה עליו דברי הכל בנותן טעם איסורי בנותן טעם למה הם לא שווים לא בטעמם >> ולא ברחם ולא בשמם לא טעמם לא רחם ולא

בשמם חמרה לגוחלה זה היה חלה לגוחמרה זה היה חומץ לתוך יין דברי הקובן נותן טעם אבל אם נפל חמרה לגוחלה יין של איסור שנפלתו חומ של היתר אז כבר בעודו באוויר נתבטל ריח היין, נהפך חומץ, הוא חזק, הוא חריף.

אז עוד קודם שהתערבו זה בזה רחם שווה >> אבל טעמם שונה. הבייה אמר במשהו, איסורו במשהו ורב אמר בנותן טעם. הגמרא מבארתי אמר במשהו רכה חלה ותעמה חמרה רחו רכי חל טעם החברה יין שרחוק כרי החומץ סובר יין שרחוק כרי החומץ בטעמו ממש כטעם כמו יין זה שעוד לפני שנתערב בחומץ נתחלף ריחו בריע חומץ בסדר ריחי חלה וטעמה חמרה רחוק ריח חומץ טעמו כטעם יין הוא כמו יין זה שעוד לפני שנטערה בחומץ נצח רחו בריח של חומץ חלה הרי הוא נחשב כחומץ למה שעניין זה הולכים

לפי הריח והבלי מין במינו נידון כמין שנתערב במינו וכל מין במינו במה שהוא זה דעת הביה תן לו תן לו כיסא סליחה ורבה אמר רבה אמר בנותן טעם איסורו בנותן טעם למה הוא סובר ריחי חלה הריח שלו חומץ וטעמה חמרה חמרה זה יין הולכים לפי טעמו והבלה מין בשאינו מינו וכל מין בשמין טעמה עוד מחלוקת יש בין הבי לרבה הי בת תיהה עובד כוכבים בדיישראל שפיר דמה אבל ישראל בדעובד כוכבים הביה אמר אסור רבה אמר מותר בתיהה זה נקב היו עושים נגב במכסה של החבית היה

להם חביות מחרס והיה לאיזה מכסה והיו עושים לזה נקב מכניסים איזה זה איזה צינורית בדרך זה היו מריחים את ה את ה את היין לבדוק אותו אם יכול להתקיים או צריך מיד לשתות אותו עוד מעט להתקלקל זה היה קנה גדול מכניס ובפנים היה צינורית קטנה בשביל לבדוק טוב את היין היה להם איזה קנה בפתח בזה ובפנים מכניסים לכן זה קריאה בתיה ככה מסביר התוספות בתיה >> כי יש תיהה זה >> צינור קצת יותר ערב והיו מכניסים בו צינור דק להכניס אותו בפנים אז עובד כוכבים בדיישראל

עובד כוכבים אנשים שבא להריח יין של ישראל דרך אותו נרכב שפיר טמא הוא לא עוסר את ה את ה הוא לא עוסר את זה כמה שישראל אסור להריח בחמית שעובד כוכבים אבל הוא לא עוסר גוי מותר לו אין בעיה מה הבעיה אבל ישראל בדעובד כוכבים שבא להריע יין של עובד כוכבים דרך אותו נכביה אמר אסור למה זה יין נסך? אסור להנות ממנו.

רבה אמר מותר דווקא שהוא לא משלם לו שכר עבור זה וגם לא מחזיק לו טובה שלא יחשב כמו מקבל הנאה. >> אסור להסתחרי נסר. >> עושה את זה בחינם. נראה הגמרא מסבירה אביה אמר אסור רחה מלתה.

יש דבר שיש בו ממשות נחשב כאילו נהנה מגוף האיסור רחם מרתי שימו לב תזכרו את זה דעת הבירי רחם מרתה היא חשוב >> ונחשב כאילו נהנה מגוף האיסור ורבה אמר מותר רחל לטהי אין בזה ממשות לא נהנה מגוף האיסור אמר רבה מינה אמיןלה שרחה לא כלום היא דרחה ולא כלום נתנן תנו שסכו בכמון >> של תרומה והפה בו את הפת הפת מותרת לזרים לפי שאין טעם קמון אלא ריחה של כמון הכמון נשרף אתה מבין הנה הוא אומר בוא אני אראה לך שרחל מלתי אומר אדם שתנור שהסיק אותו בכמון פרי פרי של קמון אבל הוא היה של תרומה והפה בו אחר כך את הפת, הפת מותרת לזרים. למה? אבל זה שתרומה צריך רק לכהן שיהיה מותר. אומר לא מותרת גם לזרים.

למה? לפי שאין בה טעם של כמון אלא ריחה של כמון. זה רק ריח של איסור. אין בו ממשות ואין בכוחו לאסור.

אפילו שהתנור הוסק בכמון של תרומה ונהנה מכל מקום אין בזה איסור למה זה אין אין אין בזה כמון עצמו ניסף הגמרא תגיד תכף והבייה מה יענה על זה מפה יש ראיה למה שאמרבה לא שנה הדקה יסולה ריח הכמון בפת שונה מריח יין נסך למה קלה איסורה. אתה רואה הריח נכנס בפת שנשרף האיסור ולכן האיסור הוא לא בעולם לכן הוא לא עוסר את הפת אבל ריח של יין נסך היין נסך נמצא בעולם יש בו ממשות ולכן איסור לכן זה אסור יפה אמר הרב מרי כתנאי מחלוקת הביה

ורבה אם ריחה מלטה היא עולם מלתה היא זה מחלוקת תנאים מה הרודה פת חמה הוא נתנה על פי חבית של יין של תרומה הוציא פת חמה מן התנור נתן אותה על פי חבית של יין של תרומה רבי מאיר עוסר את הפתזרים למה אישה את הריח של היין ונאסרה בגללו רבי יהודה מתיר את הפת כן ורבי יוסי מתיר בשל חטרין ועוסר בשעורים מפני שהשעורים שואבות אתה רואה רבי רבי יוסי מה שהוא מתיר זה שלוש מחלוקות כן רבי מאיר אוסר רבי יהודה מתיר >> בכל מצ >> בא

רבי יוסי אומר תשמע אני אגיד לך חיטין פת של חיטין זה מותר אבל אוסר בשל שעורים למה השעורים שואבות את הריח אבל לא חיטין מילה בה כמפלגי זה מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה מור סבר רחם מלתאי לכן אוסר את הפת לזלים מורסבר למלתי שוב כך מתיר הנה אומר לו זה לא ראיה לבי אבה לרבה זה סובר שרחלה מנתי ודאי תנאה למה רבי מאיר אוסר את הפת גם בלי שום רק ריח היין אז אתה רואה שסובר ריח מל תי על כוכך רבה לא אמר את הדין אלא

לדעת רבי יהודה אבל ביהיה שסובר שרחם מנתאי מלמנאה היא אז יש להסתפק האם נאמר שגם לדעתו זה מחלוקת תנאים למה סבר רבי מאיר ורבי יוסי לא כמו רבי יהודה האם נאמר או שסובר שאין בזה מחלוקת תנאים גם רבי יהודה מודה שרחמלתה היא למה התיר את הפת אין ריח היין נכנס בפת משום שהוא אומר שהריח היין לא יכנס בפת ככה הוא סובר >> אבל לא בגלל רחמיתה לרב >> כן לא אומר אין לא נכנס אמר אמר לך אביה לו מאיתמר עלה לא נאמר על המשנה הזאת אמר

רבה ברחנה אמר שלקיש בפת חמה וחבית פתוחה הפת מונחת על פי חבית פתוחה דברי הכל אסור שולה מפורש ראית אז ודאי שנכנס בריח של היין פת חמה חבית פתוחה דברי הכל אסורה בפת צוננת >> וחבית נגופה >> דברי הכל מותרת הנה מכוסה הפת מונחת על המגפה מותר ודאי לא נכנס החיין לא נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה אלא בפת חמה וחפיד נגופה. בפת צוננת פת חמה וחבית נגופה >> והוב בת צוננת וחבית פתוחה. רבי מאיר סובר שנכנס ברי החיין אפילו באופן זה שזה מגופה אפילו שהיא סתומה

כמה שהפתח חמה ורבי יהודה חולק אתה רואה גם רבי יהודה סובר שריחה מלתה היא והדדייןמה מה שאני אסרתי להריח את היין של העובד כ להריח יין של עובד כוכבים שודי אסור לו להריח למה למה כפת חמה וחבית פתוחת דמה >> גם זה כמו פתחמה וחמית פתוחה אז מודעים כולם שאסור למרח היין נכנס בה עכשיו הדף של היום עד עכשיו זה היה דף של שבת קודש זה הכלל שימו לב אמרנו במשנה זה הכלל כל שבהנאתו בנותן טעם אמרנו שנה מטעמו של איסור באותו דבר שנתערה בו.

כל דבר שבהנאתו אז זה בנותן טעם. כלומר נותן טעם נשבע חסור. או שאין בהנעתו בנותן טעם נותן טעם לפגם מותר. אם הוא נהנה מטעמו של איסור באותו דבר שנתערב בו.

כלומר זה נותן טעם נשבע. זה אסור נותן טעם >> אבל נותן טעם נפגם הוא לא נהנה מזה זה מותר ככה למדנו למעלה 60 >> אמר >> זה לא שייך ל-60 אמר רבי יהודה אמר שמואל אחי הלחתה נותן טעם נפגם אפילו שאין מי שחולק על זה >> בוא נראה >> הלכה אני חושב שזה מותר לו >> כן לא כל כך לא נראה >> איך עכשיו איך רוצים דוגמה דוגמה >> אמרנו חומץ שנפל על גבי חיטין גרוסות. למעלה למדנו הביאה הגמרא דוגמה חומד שנפל על גבי חיטין גרוסות

היה לו חיטין כבר גרוסות החיטין ונפל לתוכל חומץ נותן טעם >> ואמר רבי יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחיד באופן זה פגם פוגמן מיד בנפילתו גם החומץ כבר נפגם מזה זה אתה מבין הכל נפגם אבל נתן לתוך נפל לתוך גריסין צוננים אז הושבחו בעת שנפל עליהם חומץ משביח גריסין צוננים ופוגם גריסין רותחים אחר כך מה עשה הרטיחן ישראל על האש לאחר שנפל החומץ לתוכן נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם ואסור הרי זה השביח את הכרס בהתחלה ולבסוף פגן אותן אז זה אסור >>

כיוון שאסור בהתחלה נשאר אסור כן >> אפילו שהשביח בתחילה >> כיוון שישביח >> השבח היה ניכר בהם שפסו מהכילתחם זה מותר אני אעשה לפי שתיים >> לא תגיד ככה נעשה אין בעיה אין בעיה >> הרכיבי הטרש >> אני אשמח >> טוב כל העולם בודק אותכם עוד >> מה זה כיוון שהשבח ניכרת אם השבח לא היה >> ואמר רבי יהודה לא לדבר פה את הפשט >> בסדר ככה זה פה >> אמר רב יהודה אמר שמואל איפה אני >> בכי אתה רבי >> בכי אתה וכן כי אתה

רבין אמרב רחנ אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שנפלו לתוך כסין רותחין אז זה נותן את העבגם אבל נפל לתוך גרוסין צוננין וטיחן נעשה כמי שהשביח בתחילה ובסוף פגם >> ואסור השבח לא >> וכן כי אתה רבדימי אמר גם כן בשם רבה ברחנה הלכה זו והוסיף וכך היו עושים בערבי שבתות בציפורי אתה רואה נותנים חומץ לתוך כריסין צונן כדי להשביח אותם וקוראין אותם שחליים >> זה לא שחליים האמיתי >> לא לא זה מין יש חליים מין ירק אבל היו קוראים להם כך למה זה היה שחוק

מעורב עם יין או מים משחיים פה היו רגילים להניח בהם חומץ קוראים לגרסים האלה כמו שהיו מניחים חומץ כשמו אז היה להם גם כן אה אה אה סלט >> הלו >> כנראה >> נכון אמר רש לקיש אתה רואה שהצוננים משבחים >> אמר רש לקיש נותן טעם נפגם שאמרו להתיר במשנה לא שיאמרו כדריז זו חסר מלח יתרה מלחרת תבלין יתרה תבלין אלא כל שאין חסרה כלום ואינה נאכלת מפני זה נותן טען מפגם הכדרה הכל בסדר יש בה יש בה מלח כמו שצריך יש בה אני חוזר להסביר

יש מה מלח פלפל היא מתוללנת ועכשיו שבא בא הדבר הזה בפנים נתן בטעם נפגם אחרי שהיא היא כדרה מסודרת שהכינו אותה, אנשים אוהבים אותה וזה נתן וזה נכנס בפנים זה נותן טעם נפגם זה צריך ללמוד אתה לא יכול להגיש למלך דברים בזמן שהקדרה מלוכלכת מלפני יומיים כל האוכל שמה הסריח נתקלקל ואתה בזה עכשיו מביא אוכל חדש מי אוכל את זה לכן זה אותו דבר חס ושלום מישהו מלוכלך הפה שלו מלוכלך הכלים שלו מלוכלכים והוא ילך וידבר עם המלך מה אתה מביא לו עכשיו ראש הישיבה אומר

מביא אוכל טוב ומפזר על זה חול מי יכול לאכול את זה חתן לנו מוסר של ישיבה מי שמדבר לשון הרע או באמצע הלימוד הוא מדבר פזה לא הוא מדבר מדבר דברי תורה אבל מי שמדבר באמצע הלימוד לא מדבר הנחש סתם מדבר באמצע הלימוד דברים בטלים אוי ואבוי זה כמו מפזר חול על האוכל אז עכשיו נחזור אמר שלקיש נותן טעם נפגם להתיר במשנה לא שמרו אלה שטועמים את הגדרה שנתן נמצא מאכל שבתוכו פגום אומרים כן אתה יודע הכדירה הזאת חסרה מלח או יש בה יותר מדי מלח

או חסר להפל פל חסרי תבלין לומר המשנה לא התירה באופן שוכלו לטלוט את הטעם שפוגם את ה את התבשיל בחסרון תוספת מלח או תבלין לא דווקא משום האיסור שנפל אלא תולאים לחומרה כלומר אם היה טעם המאכל מתוקן משובח ולא פגם המלח או התבליין היה מצובח אלא אלה זה הוא קוש איזה טעם נפגם שמותר כל שאין לה חסרה כלום היא לא הייתה בסדר לא נאכלת אלא מפני זה האיסור שנפל שהוא פוגם את קדעמרה זה מובן כןשינו >> כן זה שינוי יש ענייני הטעם יגידו לך הם לא

רוצים את זה אתה יודע הם מזיזים את זה ויקד אמרה אמר שלקיש נותן טעם נפגם שאמרו להתיר במשנה אפילו באופן שנפגם טעמה משום דבר אחרזה כן אין אומרים כדרה זו חסרה מלח או יתרה מלחסר תבליין או יתרה תבלין ואם לא הייתה חסרה או יתרה מלח היו מבטנים טעם האיסור אלא אלא אשת מה הפה גמה גמרנו כלומר הייתי אומר >> זה מותר >> כן אם אם הייתה לה היה לה יותר מדי מלח או חסר מלח ולכן זה פגם אותה >> אבל אלא עשתה מהה מה זה עכשיו

>> נותן מפגם מטע >> כל מקום פגמה דנים אותה לכולה ומותר לכולה >> קודם אמרנו קדם הראשון לחומרה זה לכולה אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן כל שטעמו ממשו אסור אסור לוקין עליו כתוב לכם >> כן בסוגריים >> ולוקין עליו וזהו כזית בכתי אכילת פרס יפה שהאיסור כזה פרס >> כן מה זה אתם יודעים קודם כל צריך לדעת מה זה האכילת פרס הזאת פרס זה לשון פרוסה חצי מכיכר לחם רבותינו שאלו שיש שמונה ביצים כיכר לחם לעירובי תחומין צריך שיהיה שמונה ביצים חצי זה שליש הקו

כלומר שיעור של פר זה חצי מכיכר של רובת חומין ש שזה שישית הקו כתוב לגבי בית המנוגע והבא אל הבית כל ימי הסגיר אותו אתמעד הערב והשוכב בבית חבש בגדיו יכבס בגדיו והאכל בבית יכבש בגדיו אז ממש שנאמר שני פעמים יחבש בגדיו אפילו אם לא אוכל ושוכה ממש נטמע וטעון קיבוס בגדים. אז מה אתמר?

האוכל בבית, השוכב בבית, לתן שיעור לשוכב בבית צריך לשאוות בבית מספיק כדי שיש זה שיעור אכילה בינונית, שזה לא צריך לאכול בפועל, אלא הוא שוהה כדי שיעור זמן כזה, זמן אכילת סעודה. והיינו פרס כיכר לחם שראו בו חכמים לערב בו תחומין זה שמונה ביצים עכשיו שיעור אכילת פרס זה חצי זה ארבע ביצים אז זה שיעורו בכדי אכילת סעודה אחת זה ארבע ביצים >> אז עכשיו כזית איסור בכדי שיעור זה מצרפת אותו לכדי אכילה בבת אחת עכשיו בוא נראה אמר רבי אבה זה עוד דין כן זה

עוד דין אמר רבי יוחנן כל שטעמו ממשו שני האיסור שנפל החדר הניקר בתבשילי >> ארבע ביצים זה לרקשי הרמבם זה >> שלוש ביצים >> הדעת מרן זה שלוש הוא פוסק כמו הרמב"ם >> ארבע לא >> כן אנחנו למדנו רש"י בסדר אמר רבי אבו אמר רבי יוחנן כל שטעמו ממשו כלומר של האיסור שנפל כדר הניכר בתבשיל גם טעמו ממשו אסור ולא קין עליו אם אכל אותו אבל מה הכל זה אם יש בו שיעור כזית בכדי אכילת פרס אם מעורב בשיעור פרס של התבשיל שהוא כמו חצי כיכר

של עירובי תחומים כמו שאמרנו שהוא כזית של איסור אז לוקין אכילת התבשיל עם האיסור שבו אבל >> זה עיקרי אכילה >> כלומר אפילו שהוא לא אוכל את הכזית בבת אחת כיוון שמתחילת אכילתו ועד שוהה יותר מרדי אכילת פרס מצרפת אכילת כזית האיסור ולוקע עליו אבל כזית של איסור שמאורה בתבשיל בישור יותר מפרס ונמצא ששואה באכילת האיסור יותר מכדי אכילת פרס אכילה לא מצטרפת לאכילה אחת >> אבל >> ונחשב לו כשתי אכילות בשני ימים שבכל אחד יש שיעור של איסור בפחות מכזית ולא לוקין עליו >> אבל

עובר עליו >> שכן קיבלו רבנן אכילת פרס שזה הוא ש זה שיעור ש שהיה אכילה אחת יותר מכך זה כמו שתי אכילות זה בסדר עכשיו אבל זה זה אמרנו שיש אמר ביבו אמר ברחמן שטעמו וממשו אסור ולוקין עליו זהו בכדי אכילת כזית פרס אבל טעמו ולא ממשוכ כוש ב כדרה של איסור טעמו ולא ממשו כמו >> מוח >> כן נכון אסור ואין לו קין עליו >> כמו >> כן שנפל כדרה ונבלע בבשר אז לא מרגישים >> שנפל שאין בו אין בו ממש משבעים רשי מה קשור

>> אז מה הוא קודם כל נמוח ואחר כך נפל >> משנים אולי >> לשון רשי ממ >> נפילתו היה נימוח אותו דבר פירשו התוספות חלבני מוח שנפל יש אומרים שנבלע בבשר. הרתבה אומר כגון שנפל חלב לגדרה ונמוח נפלתו בשלמות אחר כך נמוח. או שנפלה שם חתיכה של איסור וסדקה ונשאר שם מה שפלתה.

זה גם אפשר. שמשמע שהוא נפל מו >> טעמו ולא ממשו. אז זה כמו שאמרנו חרב שנמוח שנפד שאין בו ממש בעין. אז אמרנו זה אסור אבל אין לוקין עליו אם אכל אותו למה אפילו שיש בו טעם שראוי לכזית בכדי אכילת פרס ואם ריבה טעם נפגם מותר כלומר ריבה איסור טעם נפגם מותר ולמה אם נתן טעם נפגם מותר למה צריך ריבה נתן טעם נפגע מותר זה הכל אחר כך שנדפרגה אפג דקה מדה אחנרתה דפגמה ביד זה מותר כלומר יש הטעם התבשיל בכדרה נפגם גם מחמד היתר כלומר

האיסור הועיל רק לרבות את הפגם הולכים לכולם ומותר כמו אמרנו למעלה זה כמו היקה דאמרה >> כלומר כן הוא הוסיף העיקר שזה הטעם נפגם מוסיף עליו >> הולכים לכולם כלומר לא צריך שהאיסור עצמו יגרום לרבות את טעם הפגום אפילו לכשעצמו ראוי להשביח את התבשיל בגלל דבר של היתר איתו ביחד נפגם זה פגום לכולם >> מותר בלחתה הנה כנשנה בטרה דרש לקיש שאפילו אפילו שנפגם טעם הכדרה משום המלח או התבלין אף פי כן טולים שגם אם היה טעם הכדרה משובע מחמתם מותר אתה יכול להביא לי את

זה בהלכה >> ברמבם או בשולחן ערוך אמר רב >> קהנהגמר מפורשתחקשנה בטרשלקיש מפורש >> מדברי כולם גם כלומר גם רב יהודה גם רבבר חנא גם רב דימי גם רש לקיש גם רבי אבהור שהם דיברו בעניין נותן טעם נפגם ללמד נותן דעם נפגם מותר אמר הביה אמר לי בשלמה מקולי לחיה אלא דרש לקיש >> אמרו אמרו כאמר ב לא סביר עלי >> אין ללמוד מדבריו הרי נותן תענוג גם אמרו להתיר כמה רש לקיש רשקיש אומר אמרו להתיר >> וא לא סך עליה מה שואלת מכלה דיקה למנדה

אמר נותן דם נפגם אסור מאיפה מאיפה הדעה הזאת מה אומרת אין אתה יודע מאיפה ואת תניה אמרנו בברייתא אז זה ראיה תניה אחד נותן טעם נפגם והתם נשבח אסור דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר לשבח אסור נפגע מותר אז דעת רבי מאיר >> מה טעמה דרבי מאיר גמר מגיעו ל >> מה זה הלכה לכול >> מה הי טעמה דרבי מיש סובר שנותן טעם מפגם אסור גמר מגיעולי עובדי כוכבים פליטת איסור של כלי של עובד כוכבים שעשרה התורה גאולי עובדי כוכבים לאו נותן טעם נפגמו פשוט שכל

תבשיל של אחת טעמו פגום ואתה אומר בלי תקלי נותן תענון מפגם בתבשיל ועשה רחמנא לכן המלו שינה יפה אומר לך תשמע תורה עשרה גולה סיר איפה למדנו את זה אה נבקם שמה >> כן שמה היה עם מה >> מדיין >> מדייןס שם בשל >> שנו לדים כל דיני הגעלות כן מי יודע מתי הם בישלו בו עם כל זה >> וידך >> זה פסוק כל דבר שתחבירו באש >> כדרבונה בר דרב חיה דמה ונ לא עשרה תורה אלא כדרב בת יומה דלא נפגמו בש עובד כוכבים באותו

יום שהרצה ישראל לבשל בה ד לא נפגמו וידר כדר בת יומה אי אפשר זה לא פגמה פורטה בטח מה >> עבר שעה זה כבר התחיל >> זה כבר התחיל כבר ללכת >> רבי מאיר >> ורבי שמעון מה הייתעמ כן זה במי ורבי שמעון שסובר שנותן טען מפגע מותר מה הי טעמה לתניה לא תאכלו כל נבלה על הגר אשר בשעריך תתננה ואכלה כל הראויה לגר כראויה נבלה כלומר ראויה לגר לאכילה ונאסרה לישראל אז זה לא תכלו כל נבלה אבל שאין ראוי לגר שריחה אין קראו נבלה אז

אז אין ניסור באכילתה נותן את המג מט >> ורבי מאיר ההוא למעוות רוחה מעקרה בהמה שעוד בחייה לא הייתה ראויה להישחט ולאחל הייתה למשל כן הייתה מוכת שחין אז כיון שנפגמה קודם שבאה לכלל נבלנה לא חללי השם נבלה ולא נעסרה כלל אבל מתחילה הייתה ראויה לאכילה וחללי השם מבלן נעסרה שוב שוב לא פקע איסורה ככה אומר רבי מאיר רבי שמעון סרוחה מעיקרה לא צריכה מעותה הפרה בעלמה בהמה שהייתה מוכת שכין ברב מנן מעיקרה לא שייך באיסור אכילה מעולם לא הייתה ראויה לאכילה מה תביא לו לאכול

עפר מעלמה לרבים איך צריך מיעוט מה צריך מיעוט לס אמר להם אחל לא בוא בוא בוקר >> נעצור עד פה >> בסדר כן עצרתי אני רק רוצה לראות לכם את ההלכה על זה הנה אנחנו ביורי דעה הלכות תערובות סימן קג כל דבר הנצמה הלכה בשולחן ערוך כל דבר שטעמו פגום אינו עוסר תערובותו ואפילו אין טעמו פגום מחמת עצמו כל דבר שטעמו פגום זה איסור הוא לא עוסר איפה שהוא מתערב כיוון שהוא טעמו פגום הוא לא עוסר שבפני עצמו הוא שבפני עצמו הוא מוטעם משובח אלה שפוגם

תערובתו מותר החומץ >> הגהה מיו דברים החשובים כבריה או כיוצבע אינם פוגמים בעצמן אף על פי שפוגמים התבשיל אינם מטילים אפילו באלף >> זה לא לשון מה זה לא >> הגשולחן שולחן ערוך לא חילה בצ כל >> ובגם זה אין צריך שיפגום לגמרי עד שיקחץ לאכלו אלא אפילו פוגם כצד אין עוסר תערובותו יש מי שאומר אין דווקא שתערב איסור אבל איסור מרובה לתוך היתר מועט אפילו מחצה על מחצה אין אומרים נותן טען מפגע מותר עד שיפגום לגמרי שאין ראוי למאכל אדם ואם אין שם ממשו מששו

של איסור אלא טעמו בלבד אפילו איסור מרובה ויתר מועט מותר אם פוגם כצד שמע מסתם מרן שכל כל דבר שהוא נת הבנתי עדיין מה >> הרב אבל יש פה סתם >> ויש למה אתה מדבר למה >> אז תבין בבית שלך זה הכל אמרתי לך כמה פעמים פה לא מדברים יכול להגיד מה הלכה בס >> לא לא אמרת לך מה הלכה >> יש פה סתם יש יש בריאה בפני עצמה לא בריאה בפני עצמה מה בסופו של יום >> נו קראתי לך אם את הזה >> עם מבחן

תפתח במבחן אתה לא חייב לדבר כל פעם שים לבני יהרו לכתוב את השם בנייהוניס >> גוי שראה חבית שנבקעה לאורך וחפץ וחיבק אותה ונשק אותה בזרעותיו שהעיני לא ישפך אני סתם אומר נשך שמח אותכם שהעדיין לא ישפך לאיבוד היה עם נסד >> אבל לא לא הוא אסור בשתייה ומותר בהנאה אם הוא היה משכשך בפנים אז היה אסור גם בהנאה בגוף שלו >> הוא רק החזיק אותו אותו דבר א כבוד הרב אותו דבר מי שעשה בקע >> ביקף של גוי יין כשר אה יפה מי שעשה ביקף

של גוי יין כשר הוא משאיר את זה ברשות הגוי שפתוח לרשות הרבים אה זה כולם מסתכלים >> האם היין כשר >> הוא פוחד גו >> או שמהגוי יגע בזה ויעסרנו >> תלוי אם יש חוב לא חוב >> הוא חושש לגוע >> אם יש רוב ישראל >> אומר לא חוששים שמנגע הגוי למה הוא מפחד שכל רגע יפסיד את כספו שעדיין לא שינם לו היהודי דווקא אם הוא כתב לו ש >> וכל זה בתנאי שכתב לו התקבלתי ממך ואני ואיני עליך כלום אם יש לו חוב לגוי דווקא

חוב על היין עצמו על החוב על היין עצמו זה אסור היין >> זה אסור מפחד של >> ואם בעיר שכולה גויים זה אסור >> בעיר שלו בא יהודים מותר משניות זהן מותר או אסור >> בתנאי שכתב לו כמו שאין לו עלו צב גם שיהיה בערך של כל הישראלים של ארבע ישראלים וכתב גן >> בעיר ש >> בעיר שכולה גויים גם אסור גם דוגמה למה צריך כולה >> אם יש מעט ישראלים זה מותר אחד >> אז למה צריך כדי שיהיה את השמאל >> גוי גוי >> הרב

יש פה אחד שאל אומר יש לו יין שהוא עושה בבית גוי בא לבית שלו לקח את הבגד שזה >> לא התכוון לנסך את זה >> מה זה לתוך היין שח סגור אבל רק פרק אחד אות עושה את זה בבית >> לא נראה היום הם לא מנסחים הם לא יודעים מה אבל כ אני חושב >> הוא רצה לראות זה סמיך זה לא סמיך מחמירים בזה לא >> גוי ששכר >> פועל >> פועל ישראל להעביר יין נז במקום במקום האם מותר לישראל לההנות מהשכר שמקבל >> לא אסור

לא >> זה יין נסך הוא נהנה מיין נסך שומח זה לא שאלה הזאת על 100 חביות >> מה אתה מדבר כתוב גוי ששכר פה להביא לו יין נסך רק יין נסך שווה פחות מפול >> זה לא קשור למה חביות ניצח אותך פה לא שלחיות >> צחת אותו ראש המלך פחות מפלטה מותר >> לא יודע אסור להנות גוי שכר ודי לשבור חביות יין נסך מותר ליהודי להנות מהשכר >> טפל למעט כן ותבוא עליו ברכה גם ממעט בעבודת >> אה נכון או אם זה חבית של הדריינית אז

החבית עצמו זה יין >> כן זה לא זה אבל >> לא >> לא הוא שכר לסבור לו חביות יין נכון ברכה גם >> אם זה יין אדרייני אז זה משהו אחר >> כן אבל לא מדובר ביין כזה >> מהב כן העיקר זה השאלה הייתה לשבור רוחביות מותר ליהודי להנות מהשכר תבוא עלי ברכה כןש >> מה זה לנקש לעקו האם מותר לעזור לגוי לנקש?

נקש זה לנקות >> לא לא ננקש בשדה שלו כשיש שם כלעיים >> הוא יוציא עשבים רעים >> ואז נותן לכלאים לגדול יפה >> לרבי עקיבא אסור לרבנ את המחלוקת בגמרא >> אה זה אסור בטח שזה אסור רבי עקיבא אסור לפני שהוא שהוא לא נוגע בגיסור לכן מותר >> רבי עקיבא בגלל שהוא מקיים אפילו שהוא לא נוגע בגוף האיסור הוא רק מנקש לכן עשר בעש נכונה צריך לעקוב לכתוב מותר דיבר >> לא לשון הגמרא ננקש >> בהמשך כן מנקש המכפה לוקה רבי עקיבא אומר אף קיים אז

לכולם מה זה אסור >> לשו שסו >> כולנו מה >> כולנו >> אז במה נחלקו רבי עקיבא ורבנן לקיים אסור אסור >> אסור לעזור לגוי לנקש בשדה אסור לבד זה תשובה >> גוי ו >> סליחה >> גר וגוי בני גוי אגר וגוי בני גוי והגוי מת והשאיר ירושה אוו האם מותר לגר לומר לאחיו הגוי שיטול את העבודה זרה והוא יטול כנגד זה ממון אחר ומה הטעם למסקת הגמרא מותר רק בשמ שעדיין לא חירקו אז מותר נכון לא >> האם לא בא לרשות הגר לא הבנתי >>

אם לא הגיע לרשות הגיע לרשותו אז אכפתורה >> אם לא הגיע לרשות הגר מותר >> זה בזהב זה בזהב >> זה עבודה זרה עצמה >> מהזה מסכנת זכרב הוא איתו כנגד זה ממון אחר >> אם לא הגיע לרשות הגר >> אם שתתפו זה מה >> מה זה מסקנת הגמרא >> מסכנת הגמרא >> שמ יחזור לקלקולו זה אמור להיות אסור בשביל או בשביל שר >> אם בא לרשות הגר מותר אם אם לאכל מה שמלא גש אם לא הגיע גר >> אם לא הגיע מותר כבר הגיע הגיע

לו איך קוראים לו >> מה הוא גר תושב >> הנכס לאשת לשם א אם הגיע >> עליו בפני שלושה לא לעבוד עבודה זרה כן >> זה לרבי מאיר >> רב מאיר מה זה >> קיבל בפני שלושה קיבל בפני שלושה שלא עבר עבודה הזאת לפי חתמים שבע מצוות לפי אחרים כל ייסורים של התשובה שסמינ חוץ משל אם לפני שלושה >> לעבוד עבודה זרה מהרבי מאו איך >> לפי רבי מאיר רק עבודה זרה עם שבע מצוות אני לא יודע לפי חכמים שר >> מה יש לו יצר הרע

על נבלות >> לא בגלל שהתורה התירה לו אז לכן הוא לא >> נבלות מוצרשותכם >> אחרים >> בר מינם זה מאוד מזיק שבה >> 100 >> אתה רוצה שלך לשיקול הרב שהוא קיבל עצמו כל ניסיון של התורה הזאת כן כן שהם ברית תזה אתה אלמלע באור יהודה >> אנחנו סימן זן הלכה א' אה גם הלכות ראש השנה בן יודע >> נז >> מבחן בגימטריה 100 מלי עט ה אומר שליח ציבור ברכו את השם המבורך ועונים אחריו ברוך השם המבורך לעולם ועד חוזר שליח ציבור ואומר ברוך

השם בורך לעולם ועד למה הכלול עצמו עם הציבור ברוך הוא לא צריך דווקא לענות צד מזרח איפה שאתה יושב אתה יושב פה אתה רואה פה זה צד מזם ברוך השם ורך לעולם בן לא צריך רב שלמה זן ברך היה מקפיד דווקא לצד מזרח >> אתה צריך לכרוע מעט השנה לא לאה >> איפה אתה אנחנו ממשיכים הלכות תפילה גם זה >> אתה רוצה גם ראש השנה גם ראש השנה >> שולחן ערוך חוצה משנה ברורה הגה נהגו שהשליח ציבור מעריך וברכו לא הרבה מים ש נהגו שהשיח ציבור

מעריך וברכו דווקא בשעה שאומר התיבות לא יאמר כלום >> מה אומר נהגו שהשניח ציבור מעריך בברך והקהל אומרים יתברך וישתבח בעוד שהוא מעריך בברך אז איך הוא מעריך בברך ששומך מעריך אז הקהל אומר >> מה הוא מעריך בניגון של >> מנהג הספרדים שלא למרו כלל עוד יוסף חי וכף החיים >> מה אומרים >> יתברך וישתבח זה משפט כזה שזה אף אחד לא אומר >> לא אם גדלות שלמה לאחד מקום ב' מקום שנהגו לצעוק על חבריהם בן קדיש >> לא ראיתי יכול להיות >> מקום שנהגו לצעוק

על חבריהם בן קדיש וברכו ליוצר אור או לדבר ברכי רבים טועים הם הם מוכיחים אותם לצעוק אומר בכל קריאת שמה א' זמן קריאת שמע של שחרית מי שיראה את חברו הרגיל עמור כיצד ברחוק ארבע עמות ויכירנו למה כתוב בשוכבך ובקומך ורוב דיעין שלא קמים על זמן זה ועוד מיש שקבו לומר פרשת ציצית בקריאת שמ הוריתם אותו זה שיכיר ונמשך זמנה עד סוף שלוש שעות שהוא רביע היום ומצווה מנבחר לקרותה כבטיקים פירוש תלמידים פירש ראשי פירש אנשים ענבים מחביבים את המצוות שמכוונים לקרואות אותה מעד קודם הנץ

החמה כדי שיסיים קריאת שמעה וברכותיה עם הנץ לסמור לה התפילה מיד בהנץ החמה מה ומי שיוכל לכוון לעשות כן שכרו מרובה מאוד אומר מרן >> בשיעור הנצח חמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה גוף השמש לארץ זה דוד משנה ברורה של הראש Ка שנה הזה יקרנו יש חשמל מ40 עמות הוא יקר ברחוב לא רואה לבנה לא רעל הכל מואר יש לך ותלך ביער שאין בניינים תעלה לגשיעור ככה מודדים לא יוצאים שמה תודה מלכנוu וענבנו שנכנס אלול כשכותב אדם איגרת שלומים לחברו צריך ללמוד בתחילתם שבקש

עליו לשנה טובה יהיה נזהר בימים אלו מכל חטא כי בימים אלה דוגמת הלב והמוח של האדם שאם ניזוק שאם ניזוק הוא ניזוק זה המוח והלב של כל השנה אם נזקו המוח והלב נזוק כל הגוף בן איש חי נוהגים בכל יום של ימי החול מראש חודש אלול ואלך אחר התפילה אומרים בציבור 10ה מזמורי תהילים או מה יצאת מבית חולים ברוך פודע ומצילו להשם כי טוב כי לא חזר הוא נפל מהזה אתה תיקח את זה >> בגיל כזה קוק חשמלי זה טוב אתה מתקדם יפה יופי חביבי קח

תחלק להם תחלק אורך ימים בריאים ושמחים נוהגים בכל יום של 100 חול מראש חודש אלול וילך אחר התפילה אומר בשיבור עשרה מזמורי תהילים כבינים לגמור כל התהילים בית פעמים קודם ראש השנה אתה יודע למה קודם ראש השנה בטח למה כל 15 יום אתה גומר אם אתה עושה 10 כל 15 יום אתה גומר כל התהילים פעמיים 15 יום >> מהיום >> לא עד שנה פעמיים כמה זמות >> 10 >> כל יום אכן אה היום >> לא עשינו כבר ביום שישי >> לא עושים 40 יום זה זה

לפני ערב ראש חודש חל מראש חודש אלול עד שמיני עשרת אומרים אחר תפילת שחרית מזמור לדוד השם הורי ושעי כל האומר מזמור אמרנו היום לא רק אחרי תפילת שחית אני אומר את זה אם יש פתיחת היכן אני אומר את זה פתיחת היכן שלוש פעמים כל האומר מזמור זה מראש חודש אלול עד אחר שמחת תורה אפילו גזרה רעה יכול לבטל ומעמיר ולהם הם מחכטרגים >> כז כז >> כן שאלה מה נעשה עם התהילים זה טוב לעשות את זה בציפור זה קשה >> הרב על איזה מזמור דיברת

כ"ז >> לדוד השם הורי וישי הרמב"ם דף קצז כל עבד דברי הרי האדון חייב במזונות אשתו הנשואה אבל לא ארוסה ושומרת יבם הוא שתיים מתוררת לו אבל תה מיסורלין אפילו שנייה אין חייב במזונותיה שנאמר אשתו עמו אישה ראויה לעמוד עמו וכן חייב במזון בניו ובנותיו ומכרו בדין נאמר אם בא על אישה הוא ויצא אשתו עמו לכן וכי תעלה על דעתך כן שנקנה זה שנתעבדה אשתו אלא לא בא ללמד שאדון חייב מזונותיה בוכר עצמו נאמר ויצא מעמך הוא בניו ומיקר לגוי נאמר ויצא בשנת היובל הוא בניו

עמו אחד אישה ובנים שהיו לו בשעת מכירה או אישה בנים שהיו לו אחר מכירה והוא שייכנ מדעת האדון אבל ככה שלא מדעת רבו אינו חייב מזונותיה ב אף על פי שאדם חייב מזונות אשתו ובניו אין לו במעשה ידיהם כלום אלא הרי מעשה ידי האישה ומציאתה לבעלה בכל שזוכה הבעל באשתו זוכה בה אף על פי שהוא עבד דברי >> זוהרדום רק משלם לא לוקח אנחנו דף שסום רבי רבי שמעון חדש מילין מפומך בהקרקל מנצח למנס אחד שושדות מכתב תמסח ניגון סח וביה מר נצחן קרב לגבי מן

עובדי עבודה זרה דעלמה ורחמין מדינה לישראל זמאבות שם נעל שבעין שמן תלה ואם נצח והוד עב כשבן חסד ורזדמנעימות במנח נצח הוד בהודו להשם צדיק ברנינו צדיקים בהשם בונו ליעקב שמחה תפארת בהללויה הללו הללויה הללויה לתמן בניגון בזמר בחזדורה בשיר בברכה חוכמה ובינה באשרי כתר בתהילה מלכות מזמור ברז במום מסותרה דזמר דוריתה זמר דצלותה זמר מסוטרה אחרי מומזר זמרה בביתה חרבה בביתה נידה שבחה בת עובדת כמזנות דבר מזמור ניגון תמנגן חשפירודי נגונה בהליל היום כגון ליל שימור לאמונה השם צעמר מצרים אשרי דב שרי על משבחין

אשרי העם שככה לא לא לא לא לא >> הם עשינו על זה ראשי תיבות אשרי בברכה ברכה את השם בכל עת בתהילה תמיד תהילתו בפי עד שושן עדות דחון צמח שנחמיד צדיק דודי בכם היום את השמיים ואת הארץ מ מכתם מחתם מחו צדיקתם עמוד איתה יעקב שתם חלמד חורה לא ראית ללמוד ללמד עד כאן תומתורת כתור שב כאשר ציוית אותם משה כתוב אומר אדוני משה קע לך סמים נטף שח בסמים זק בתו משה קע לך סמים נטף ושחלת חין בנסמים בד קח לךמ בד בבד יהיה

בבד בתמר יהיה בבקר יהיה בבקמר הזו אש ה ועשית אותה כשר קודש קדש עליו אהרון כבחן 38 בכל יום בחר יום הכיפורים הורסיפור בלופס מביא חמחן והם חיס נשור טוב של דבר שולמה >> לא לא אני הולך עכשיו יש לי ברית אז היום לא ח ולמה אין בערבים בלם ישראל והורידו בצדים ויאמר עליהם ישראל כנפשות עשו מנחה צורים להם הפסח קח מדו איש מפח בוקר הדבר הזה הז וכאמרו עליכם בניכם הזבשה גביעיה כף תורה משלושה קנים צים שלושה כנס אחד שלושה כנשבים שוכנים אחד גים שכונח

כשתנים יוצאים מנורים שים כפ שני הקים שני חרון בצ צרה עד כאן כי אני מאוד ממהר יש לי היום ברית עכשיו תכף יש לנו איזה ברית ואני ממהר מאוד מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב יברך ושמור וינצור כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הלויין דרך הפלאפון שיהיה בעזרת השם חודש טוב ישועה גדולה וחיים טובים ערוכים שמחים כל אשר תפנו ‏T