📖הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לו📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כח תמוז תשפה

יש כזה לגברים אני היום היום הכל אותו דבר מחינם לכבודו אנשים שמות ב לא כזה [מוזיקה] בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ככ כ"ח כוח בתמוז תשפה. היום זה ערב ראש חודש מוקדם של חודש תמוז. בעזרת יום של תשובה ומעשים טובים ראש חודש יהיה ביום שבת בעזרת האל ובשועתו היום צריך להתאסף כולנו בישיבה בכל מקום ומקום בש וחצי לקרוא כל התהילים שבעה כותיברית חצוצות שופרות לבקש רחמי שמיים הנה הגמרא אומרת בבקרת בעיקר צריך להצטער על שער השכינה, צער הגדול.

הגמרא אומרת שרבי יוסי נכנס לאחד מחרובות ירושלים להתפלל. ואתם יודעים ושמה הגמרא אומרת איך שהתפלל רבי יוסי והיה שומע שהיה שמה אז היה שומע נכנסי לחורבה אחת מחורבות ירושלים גמרא בברכות בא אליהו זכרו לטוב המתינ לפתח עד שסיימתי את תפילתי ואמר לי בני מה מה בת קול שמעת בחורבזו אמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעבונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי אתכל והגליתים לבין האומות אמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה ז בלבד אומרת אלא בכל יום ויום בת קול יוצאת מהחורב בת קול

יוצבת מהמקום הזה ואומרת שלוש פעמים בשעה שישראל נכנסים בתי כנסיות בתי מדרשות ואומרים יהי שמה אה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא ממעה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שם כן שים אותו בביתך מר לו לאב שגלה את בניו ואלהם לבנים שגלו מהלשולחן העיקר >> רבי יוסי נכנס לחורבה אתם יודעים חורבות ירושלים חורבה הייתה שליטה של הקליפה חורבה זה מי בר החורבות החיצונים הקליפות אז לכן גם רבי יוסי שנכנס לחורבן נעצב לראות את גודל הוא נזכר מחורבות ירושלים החורבן הגדול היה קלילת יופי עכשיו שוממה וחרבה אין השכינה

שורה מתוך עצבות על כל זה התגבר רבי יוסי אבל לעבוד את השם בשמחה ועשה איכות גדול בעל השכינה ושמע בתול מנהם את קיונה הויל להם לבניהם לכן שמע אותה דווקא כשהייתה בחורבה חזק ביותר בעבודת השם להתגבר על הקליפות. לכן צריך לדעת שבזמנים קשים יש צריך להתגבר להתעצם בכוח ודוחק את היצר הרע מעליו. זה גורם לשעשויים גדולים ונחת רוח עצום ונורא בשמיים ממעל.

הגמרא אומרת בסנהדרין מעשה באישה אחת שהייתה שכינתו של רבן גמליאל ולא עלינו מת בנה והייתה בוכה עליו בלילה שמע רבן גמליאל את כלה והיה בוכה עד הגמרא אומרת כל כך היה בוכה ובוכה עד שנסרו נשרו ריסי עיניו למחר ראו התלמידים כך הוציאו אותו הוציא הוציאו את האישה משכונתו. למה פחדו על ה על הרב? אז הוא אומר שאישה זאת הייתה אלמנה ומתול בהם למעשה שמצילנו שני בנים. הייתה בוכה עליהם משך שבע שנים.

רבן גמליאל יושב ב במיטה שלו ובוכה גם עליה גם. אז המרשה אומר, רבן גמליאל לא בכה על הילדים שלה, אבל הוא נזכר בית המקדש והוא היה בוכה עמה על חורבן בית המקדש. זה שני בנים הלכו לה, את השכינה גירשו, הרגו את בניה, מה לא עשו לה? אומר לכן רבן גמליאל נזכר בחורבן כי זה היה צריך לזכורת בתקופה עם אמר שהו את החורבן במוע עיניהם.

לא כתוב על רבן גמליאל וזקנים. הגמרא אומרת במסכת מכות, רבן גמליאל וזקנים היו עולים לירושלים, ראו שועל יוצא מבית קודש הקודשים ראו שועל. התחילו לבכות היה רבי עקיבא משחק אמרו לו עד שאמרו לו לרבי עקיבא נחמתנו. רבן גמליאל ראה מתוך צערה של האלמנה איך חורבן בית המקדש איזה צער בהדר המקדש.

אם היה את בית המקדש לא היה להלמנה הזאת צעה. למה? הבנים שלה לא היו מתים. היה כוח לבית המקדש לעשות הכל.

עכשיו שחרה בית המקדש אין לך יום שאין קלילתו מרובה מחברו. השם יצילנו. אז היו מביאים שלמים, מביאים קורבנות. היה הקדוש ברוך הוא שמח מבטל הגזרות.

עכשיו אין מי שיבטל את הגזרות. גם היה בכל יום מעשה הקטורת היום אין לכן צריך פתאום הקטורת לעשות לא דרשו רבותינו אלו פיקודי המשכן משכן העדות מה זה משכן משכן שתי פעמים אמר רבי שמואל מפני שעתיד להתמשכן על עוונותיהן של ישראל חורבן ראשון חורבן שני אם עש רצוני שכינתי שם הם לא עוסרים רצוני הם עזבו את את אותי אז הכל עוזב הכל הולך מה פירוש מה פירוש הדברים אז אומר למשל אם אדם יש לו איזה דירה יפה דירת פאר על השם שלו משהו מיוחד שמח בהכל אבל הוא לא היה התפסיק לעבוד והיה לו חובות לאט לאט מצטברים החובות הולכים וגדלים, הוא אוכל, הוא שותה, הוא הולך, יש לו טקסי, יש לו מכונית, לאט לאט אין לו כיסוי לחובות. אז א מה עושים? באים ה באים הממשלה ומוכרים הוצאה לפועל.

מוכרים את הדירה. אם היה דירה, אז יש דירה. אז במקום לקחת אותו לקחת אותו לוקחים את הדירה שלו היא ממושכנת על החובות לוקחים את הדירה והולך הלכה הדירה אומר אותו דבר הקדוש ברוך הוא מה עשה אומר יש הרבה חובות לעם ישראל במקום שניקח אותם ניקח את ה את המשכן את הבית אז זה היה עדיין נסבל שאפשר לקחת אבל חרה בית המקדש עכשיו איפה תביא כיסוי לחובות עין יום שאין קלילתו מרובה בחברו מה נעשה כבר רגע שהיה עם ישראל עבירות היה את בית המקדש אז זה התמשכן

אבל ברגע שזה הלה בעיה גדולה אז ועם ישראל עושה עוונות עושים עוונות אז א חס ושלום שלא יהיה באים צרות שלא יהיה יהיה לכן צריך להתפלל צריך באמת לבכות על החורבן זהם ה זקוקים לישועה לרפואה למה שאדם זקוק צריך בנים צדיקים צריך הגאולה למשל רפואה יש ברכה רפאנו השמן ונר לפה פרנסה מברך השונים צריך בנים השבנו אבינו תורתך אבל על הגאולה יש שש ברכות בקיבוץ גליות מקבץ נתחמ ישראל בניין ירושלים למיילים ולמשים תיד כל זה בזה כל זה בשביל הגאולה שש כל זה שש אבל אם

אתה אם יש לגאולה כבר יש רפואה יש ישועה יש לכן צריך לעשות תפילה מיוחדת רק לעוקמה שכינתה מעפרה. פעם עשינו פה שאף אחד לא יבקש בשביל הבקשה שלו.

עשינו תפילה >> לאחרים. >> לא רק לשכינה. שום אח. כל אדם את הבעיות שלו הפעם ישאיר בבית.

הכל רק לבקש על צר השכינה. איפה הלכנו? לעשרה יוגי מנוחה. איפה קפורים?

10ה יוגי מנוכה. שמה ביקשנו את הרבה בקשות איפה איפה שהיה אפשר איפה שהיה אפשר הגמרא אומרת שרבי יוחנן בן זכאי יצא בירושלים לפגוש את אספנינוס קסר שעתיד למלוך אמר לו תדע לך אתה עתיד למלוך ככה אומר לו הספנינוס והעיר תיפול בידך בשעה שנכבשה העיר אמר הספניס של רבי יוחנן אם יש לך מישהו אהובך או קרוב תביאו אליי לפני שיכנסו החיילים ושוב אין אין אי אפשר שלח להביד שלח לרבי אלעזר לרבי יהושע שהוציאו את רבי צדוק מצאו אותו בפתח העיר שבא רבי צדוק עמד מפניו רבי יוחנן

אמר לו אספנינוס בשביל זה אתה עומד מי זה בכלל מה אמר לו אמר לו לו היה לו כל גופו היה צנום כשהיה אוכל רבי צדוק היו רואים את האוכל עובר ממש מרוב ש אמר לו דע לך שאם אין כאן בעיר אם היה עוד אחד צדיק אפילו אלף כמוך יבואו עם צבא כפריים אתה לא יכול לגוע בעיר אמר לו רבי יוחנן אומר לו מה פירוש אומר לו הוא אוכל לא אוכל הזמן צם על ירושלים צם על עם ישראל. אז הוא אמר לו, כל מילה שתגיד הוא ידרו

שנייה א000 דרשות. הוא חכם בתורה, חכם בכל אמר לו, אז למה הוא כל כך כחוש?

עצומות התעניות. שלח אספנינוס רופאים מיוחדים שלו לרפות את רבי צדוק. היו מאכינים אותו מעט מעט עד חזר לפירותו. אתה יודע אתה רואה הניצחון הוא לא תנו בכמות האנשים ניצחון תנוי בכל והכן לא הכל בורה בישועה בצדקות זה הכל תלוי איך הגמרא אומרת בירושלמי איך היה חורבן בר מינן בתענית הגמרא שמה מתאר את החורבן של בתר הדנינוס הטיל מצור על בתר הגמרא אומרת ושם הקיף אותה עם צבא היו לו להרדרינוס 80,000 ראשי גייסות.

כל ראש היה ממונה על כמה וכמה גדודי חי. היה בביתר בר כוכבה. היה לו 200,000 חייל. כולם כולם כטועי אצבע להראות את גבורתם.

ועוד 200,000 חיילים שעוקרים ארז בכשהם שהם רצים עם הסוס 200,000 ואז המשיך המצור משך שלוש וחצי שנים לא הצליח הדרנוסינוס להיכנס היה שם רבי אלעזר המודעי היה יושב בשק והפר מתפלל ריבונו של עולם ריבונו של עולם הדרנוס קסר כבר התייאש היה שמה קותי אחד זקן אמר לו תדע לך כל הזמן שיש את אלעזר המודעי בעולם לא תאכל על על על ביתם אתה רוצה לכבוש אותם רק ככה הוא בן אחותו של בר כוכבה בר כוכבה הוא בן אחותו של רבי אלעזר מודה אמר לו הקוטים אתה רוצה

אני יכול לסדר את הכל נכנס דרך הטעלה של ה ביוף ונכנס לירושלים ולחש לו לבר כוכבה לרבי אלעזר מודעים משהו באוזן סתם כאילו הוא לוחש לו אמרו לו לרבי אלעזר אמרו לו לבח כוכבה דוד שלך עושה שלום עם האויב אמר לו תגיד לי בא אליו אומר לו תגיד לי מה אמרת אומר לו אמרתי לו כלום אומר אתה מדבר ככה נתן לו בעיתה הרג אותו רבי אלעזר מודעי לו מן השמיים אתה סימית את עיניהם של ישראל תרגת רבי אלעזר מודעי זה זרוען של כל ישראל זה עין

ימינם אתה אתה תקדע עין ימי שלך טיבש והי בתר עכשיו תלקד וככה היה מי השומר האמיתי זה הצדיקים זה התורה זה כוח התפילה ואז אוי ואבוי מה שנהיה בביתר מה שהיה שמה היה יורדים דם מגלגל אבנים עד הים השם יעזור אז אמר לו הדרינוס אמר לו לרבי יהושע גדולי הכבסה שעומדת בן 70 זאבים איך אתם אמר לו גדול הוא הרועה שמציל אותנו לא הכבסה איך אומר רב כלי יוצר עלייך לא יצלח כל לשון תקום מתחל המשפט הרשיעי זה יסוד גדול לא אמרנו בפרשה פרשת ויחי שמעון

ולוי אחים כלי חמס מכורותיהם אמר בסודם אל תבוא נפשי אומר הבן איש חי אומר מעשה בן אדם אחד נכנס ליער והיה היה על מסכן לבדו הסתבך ביער >> היה הולך בן השבילים בתפתע רואה איזה דוף גדול מסוכן מה היה לו בירק מטתה הוא לא יודע מה לעשות ובדו פותח לו הפה גדול והוא לא יודע היה תימני לא יודע מה לעשות איתו מה היה לו רק היה לו מקלן לא יודע מה לעשות אז הוא אמר לכל הפחות עם המקל אני אנסה פתאום נצא מהמקל כדור הרג אותו

את הדוב אומר אם השם יוא גם המטטרטטרט יוא הקדוש ברוך הוא רוצה תדליק פה תדליק אם השם רוצה גם המטטה אתה יכול להדליק פה הדלקת >> אם השם רופא אה חו לא בשבילו לא לה אם השם יו גם המטתרת רוה אז היה שמה קום בצ'ה בוא בוא על ידי הלש >> ברוך הבא רבי שמעון אז היה שמה אחד על העץ, הוא ראה שזה בא הדור לטרוף אותו, הוא נתן עירייה, אומר לו טיפש, אתה חושב זה המטה שלך? זה מלמעלה. זה שאומר הוא חושב שהוא המטה שלו

הציל לא אז אומר הבן איש חי יעקב אבינו אומר לילדים שלו אתם חושבים אתם אתם כבשתם אתשכם אתם אתם שני נערים אתם כבשתם אני בתפילתי לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי בצלעותי ובבעותי זה על ידי זה. אז לכן הוא אומר ליוסף ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי לכן אומר האונקלוס בצלותי ובבעותי פלתי זה בא זה לא תחשוב אתה הידיים הידיים של זה לא >> לא היה בזמן מלחמת השחרור היו החיילים כאן נלחמים בחירוף נפש היו היו רואים את זה הבני

תורה אז היו אומרים לה היה אז ראש הישיבה רבי יחזקל סרנה אז אמרו לו תראה אולי אנחנו צריכים לעשות להם ללכת אולי להתחבר לעצל להגנה אומר להם התורה אגוני מגנה בעצולי מצלה זה היה הגנה היה עצל אומר התורה אגוני מגנה היא היא ההגנה והצולי מצל זה העצל צריך אתם תעסקו במסורות נפש בתורה זה המצליח לא מה שהם עושים בזכותכם הם יכולים להצליח לך כן צריך זה לחקוק לנו חזק בנשמות שלנו זה האמת צריך תמיד את האמונה ואת החוזק להתאמד בתפילה לכות לקדוש ברוך הוא זה האמת

מת לעזוב מה אמרת >> לא אני לא אמרתי >> אה זה צריך חזק חזק כשאדם צריך לתת את ליבנו צעק ליבם אל השם אפילו שיש לכל אחד צאות פרטיות צריך לצעוק ואז ותחיזנ עינינו בשובך לציון ברחמים כשרגע נעשה את זה יעלמו כל הצלות זה אנחנו צריכים צריכים כך בכל ליבנו ובכל נפשנו בכל הכוחות בכל הכוחות לא לעזוב לא לעזוב ה היה שני חברים אחד קראו לו שמחה שני חברים ואחד קראו לו הלל הם גדלו ביחד התחלנו במוסדות כל אחד זכה להקים משפחה ושמעו על קשר שמעון

היה מגיע לשמחות של זה שמחה היה מגיע לשמחות של הילן היה מגיע אליו חתונת בנו היה בא חתונה מאוד יפה רוק שמח אבל כשרובן כשאחר כך כשישב באבן לא בא הגיע שמחת בר מצווה בא מגיע בעיות לא בא חולה בבית חולים לא בא אומר זה לא חבר אמיתי בדיוק למה חבר אמיתי הוא בא גם בששמח אבל הוא בא גם כש >> כן שיש בעיה דווקא בזמנים הקשים צריכים >> ככה זה הולך במעגל השנה יש זמנים שמחים מועדים אבל יש גם זמנים כמו עכשיו לא פשוט לא

פשוט זמנים קשים יש הרבה אומרים אומרים טוב יאללה שזה כבר יעבור נכון שזה יעבור אבל צריך בימים הללו אדם לא יעביר אותם כך יפקיע על גלות יש הזדמנות חזק לבכות על גלות השכינה לבקש מהקדוש ברוך הוא למה להגיד נהו כל לילה לעשות תיקון חצות כל זה דבר גדול שרואים אותו מצטער בצר השכינה והכל והוא בוכה לא רק בחגים בפסח סוכות הוא בא שמח ו צריך אבל גם שיש צער מצטער, כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

לא אמרה להם השל הקדוש מביא את בחג השבועות מביא מה שדיבר השכינה דיברה מהגרון של רבי יוסף קרו אז הוא אומר אז שמה הוא כותב ש אילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים מצער אשר אני שרויה בו לא הייתי נכנסת לכם שמחה בדברכם לא הייתם שמחים כי בפשאכם שו לך חמכם לכן גם אדם יודע שחברו בצער צריך ללכת לבקר אותו או לכל הפחות ירים לו טלפון חורש מה שנשמע אליעזר מה נשמע צריך להרים טלפונים זה צער גדול יש לפעמים אדם נשער היה פעם יש סו במונית

וישב שמה איזה יהודי ופתאום באמצע הנסיעה נשמעת לו הפלאפון הוא התמוטט הבת ההכרה שלו ישר המונית נסע ישר לבית חולים ברגע האחרון הצילו אותו אז שאל דיבר איתו הרופא מה יש לך אומר שיש לו הוא גרוש בן 40 ויש לו שני בנות הגדולה אמא השיתה אותה איתו אבל הקטנה הייתה מדברת איתו כל פעם זה היה התקווה של הנחמה מה שלו הבת הקטנה אומר הרגע הזה שהרנתי לה את הטלפון אז הקטנה אומרת ש היא ענתה לו בעזות מצח בחוצפה אומר לו תשתוק אני יותר יותר אתה לא

אבא שלי אמ שמעתי את זה אז אז נהיה לו דום לב לא יכל רגע אחת אה זה קשה עכשיו עכשיו אנחנו בנים של השכינה, לא בוכים, לא אכפת לנו על האמא. זה בעיה קשה. צריך לדעת שיש מיליונים של יהודים בעולם שהם בנים של הקדוש ברוך הוא. הם לא כל כך מכירים בקדוש ברוך הוא.

פעם בחמובדי על השיעור שלו במוצאי שבת, אז הוא אומר שהוא חנם את אליהו הנביא. ככה הוא ככה הוא אומר. ואמר לו למה למה לא בא לבשר לגאולה? אומר לא זוכר בוא אמר משיח או אליהו הנביא אומר יש מיליון ילדים שעוד לא יודעים מה זה קריאת שמע איך אתה רוצה שאני אבוא אתם זוכרים את זה >> כן >> כן כן >> משיח >> משיח זה היה אומר נתקו כל יש היום מיליונים שמנתקים קשר מאבא שבשמיים רחוקים רחוקים ברוחניות מד ילדים >> כן היום אני אומר עכשיו משהו

אחר אבל בזה צריך צריך א תקשורת תקשורת מה קורה יש תקשורת אחרת במקום שנהיה קשורים לקדוש ברוך הוא אינטרנט בעיות רחמנא לצלנו א אנשים הולכים אחרי ההבד ויהב לא לא שמים לב על הצער השכינה על זה לא אנשים הם אקוראים בתוך התאוות בתוך הבעיות זה צריך צריך להוציא את זה להוציא הלא כתוב בתנד ואליהו רבה פרק לא הקדוש ברוך הוא יושב ומצפה לישראל כאבא שמצפה לבנו או כ כאישה שבעלה הלך למדינת הים מצפה רגע רגע כל רע שהיא שומעת חושבת בעלה הגיע מצפה לבעלה הם גרים

במושה ובעלה באה לירושלים מצפה לא הולך דומי חצי שנה >> אז תבוא ללמוד זהו כמה כמה זה צער גדול מאוד צער גדול השכינה מחכה מחכה לנו לכן צריך לשים לב חזק.

אז הנה היום יש הזדמנות עכשיו היום בעזרת השם כל ערב ראש חודש עושים תשובה מעשים טובים בעזרת השם בשעה 2 :30 נתאסף כולנו לכל התהילים ונעשות תשובה מעשים טובים בעזרת השם ב2 ו3 למטה בעזרת השם אבל מה כל יום כמה יום בצהריים כל יום נשבת על לבכות על החורבן גם כל לילה כל לילה לשבת לבכות על החורבן זה ממש דבר גדול. זה השכינה רואה את זה, יש לה קצת עידוד, מתעודדת וזה וזה עושה טוב גם לאנשים, גם מבטל גזרות, עושה ישועה. היום זה פטירת הרב יעקב

שאול אלישר הן קוראים לו עיסא ברכה. העיסא בלכה הוא היה אחד כן הראשון לציון היה אחד האנשים הגדולים ביותר נשה הרבה למען עם ישראל אשר ואשר ידבעו זכותו יגן עלינו גם היום זה פטירת ה רבי יוסף שלום אלישיב שזה כולם הכירו כאן אתם הכרתם אותו הוא נולד בשנת טרע טרע ליומים שלכם 1910 בליטה היה בן יחיד עד שאמא שלו ידה אותו 17 שנה אחרי החתונה שמע אותה אבא שלה אבא שלה זה זה הרב אליישיב כלומר אבא שלה זה הלשם >> היה מקובל אלקי שהבן אישחי שהבן

איש חי כשהביאו לו את הספרים שלו לבגדד של הלשם לבש בגדי חג ועשה סעודה מיוחדת שזכה להכיר את הספר הזה של הרב אלישיב של הלשם של הסבא שלו ואמר הרב אלישיב ואם הייתי יודע שהבן איש חי כל כך שמח מזה אז הייתי כותב עוד ספרים כאלה ככה הוא אמר אז הוא לא היה לו הבת שלו תן לו בת אחת והנה והיא ניסעה גם לאחד אלישיב, אבל הם קראו לו אלישיב על שם הסבא.

הוא הרב אליש מצד אמא וככה זה בא גם ל מצד האבא הם החליפו אותה הכל שיב אבל מה זה היה פני פלאון היא הבת לא רצה לצייר את אבא שלה היה לה לבכ נכנסה רחוק מהבית של אבא הם היו גוררים במושב רחוק איפה הפרות כן כן >> שמה הייתה בוכה >> ושמה הייתה בוכה אבא שלה בא לבית שומע 100 בחיות מרחוק הלך לראות מה קרה רואה הבת שלו בוכה מה קרה הלך מה מה אני אגיד לך אני לא רוצה לצער אותך אבל עד עכשיו 17 שנים

אתה רואה אין לי ילדים לא יכולה אמר לה בואי בואי אני מבטיח לך שנה הבאה את חובקת בן יש לך בן ובא הבן הזה רבי יוסף שלום אלישיב הרופאים לא נתנו לו לחיות הרבה אמר לו הוא החי חי 102 שנה הוא חתנו שלא אריה לוין זה היה רבם של העשירים הוא ומה הוא קרא לו יוסף שלום על מי שם מי על איזה אדמור לא הוא כותב בעצמו הרב אלישיב בעל הלשם אומר קראתי לו יוסף על שם רבי יוסף חיים ושלום על שם הרש חשש יוסף שלום

אלישיב כך ק הוא כותב הוא כותב כך קראתי לו זה היה גאון הכי גדול של האחנו האשכנזים היה שקדן 18 שעות ביום לומד לומד ולומד הוא הבת אשתו הייתה מטפלת בילדים והוא היה כל הזמן לומד וכל לפני שרוצא שבת, כל שבת הוא היה מטפל, לומד עם הילדים לראות מה המצב שלהם. זהו. ככה הוא היה יושב. הוא נסמ לדיין ובית דין הרבני היה דיין.

כולם היו יושבים לפניו ממש. אבל היה הוא ישב אצל רבי יעקב עניס. אתמול היה פטירת רבי יעקב עניס. הוא ישב אצלו, הוא היה דיין אצלו.

אצל רבי יעקב עד זה היה עד תש"ד אנחנו זוכרים נפטר בתשעב זכה היה מתמיד שאין כמותו אין בין הזמנים אין בין הזה אומרים שאף פעם גם לא עשה משמר אין דבר כזה יש לו שעה שהוא יושן איזה ארבע שעות קם כל לילה בשתיים מתחיל לת ללמוד היה לו סדר מיוחד היה עמן עמן עמן על התורה משהו לא רגיל זכינו זכותם מגן על >> כן ירמיה ‏Ja. מר הכרת את הרבשים הוא היה כותב את הספרי קבלה של ה של הסבא שלו הוא היה כותב לו כלומר הוא

היה הסופר סבא שלו לא יכל לכתוב >> הוא אומר והוא כותב ילד חפץ חיים היה הולך לרב אלישב ללמוד קבלה כותב כן אתה חושב הרב בן איש חי הוא הכל רואה למעלה הוא לא מקבל ספרים של הסתם ה תימני עוד אני צוחק לא היה אשכנזי לא ירמיה יא בפרסיה רב הפרס בציון היה כי העד העדותי באבותיכם ביום עלותי אותם מארץ מצרים עד היום הזה השקם ועבד העד לאמור שמעו בקולי אז הוא אומר העד אני כל הדברים האלה שאני אומר לכם העדתי אותם שישמעו בקולי לעשות כל

מצוותיי ובכל זאת ולא שמעו ולא תיאו את אוזנם ולכו בשרירות ליבם הרע והביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר ציוויתי לעשות ולא עשו הבאתי להם ברכות כללות ציויתי אותם לעשות ויאמר אדוני אליי נמצא קשר באישי יהודה ויושבי ירושלים שבו על עוונות אבותם הראשונים שמנו לשמוע את דברי הם ההלכו אחרי אלוהים אחרים לעובדם הפר ובו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר קראתי את אבותם לכן כה אמר אדוני הענינים הביא עליהם רעה שלא יכלו לצאת ממנה אוי ואבוי וזעקו אליי ולא ישמע עליהם אוי אוי והלכו

ערי יהודה ליושב ירושלים וזעקו אלוהים אשר הם מקטרים להם והושיע לא יושיעו להם ואת רעתם בטח לא ישיעו להם עיניים להם ולא יראוזניים להם ולא ישמעו פסינים מה ישו להם איי כי מספר עריך היו היו אלך יהודה אומר כמה חשבון הערים מספר אלוהיהם שוכים כמה יש להם כנגד כל אחד עשו אלוהים אחרים ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבושת מזבחות לקטר לבעל אין לכם בושת פנים שמו להם מזבחות ואתה אל תתפלל בעל אומר לירמיהו ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תיסא באדם רותפילה כי הנני שומע

בעת קוראם אלי בעד רעתם שום התפלל בשביל >> אף הם עצמם היו קוראים מתפללים עליי בעבור הרעה לא שומע להם ואז הוא אומר לו מלידי בביתי עשותה המזימת הרבים ופס קודשעומרומי עלייך כי רעתכי אז תעלוזי וואי וואי וואי אומר לישראל שהיו מקודם עם סיגולה מה להם לבוא בבית המקדש לעשות שמה מזימות הרבים מאוד בסך קודש קורבנות שאתה מקריב שמה יעברו ממך לא חפץ בהם בעת שתעשי הרעות אז תשמחי ואל תדאג עליהם מה לי בקורבנות לא יבואו לא מקבל אותם זיתענן יפהפר פרי תואר קרא אדוני שמך

לכל המולה גדולה הסית אש עליה וראו א דליותהו אומר אל מול המקדש אז השם קורא זית רענן אלן מפואר יפה איזה יופי לכל אבל עכשיו כל מיניה גדולה של חלק הכסדים באים למלחמה הם המצאו שמה את המבעיר שמבעירים את הכל אוי ואבוי באדורי צבעות הנוטיע אותך דיבר עלייך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם לך עיסני לקטר לבעל ואדוני הודיעני וידע אזני מעלהם ואני ככסף כחב אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עליי חשיבו מהחשבות נשחית עץ בלחמו ונחרתנו מארץ חיים שמו לא יזכר

עוד מי זה רענן הזה זה משל משל דוני צבעות שופט צדק בוחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גיליתי את רבי לבד אליך אני מגלה את הריב שיש לי עמהם על הוכחתים כל זה השכינה זה בית המקדש הוכחתים לכן כן [מחיאות כפיים] כה אמר אדוני על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמור לא תנבא בשם אדוני ולא תמות בידינו אל תעשה את זה אומרים נרמיה לכן כ אמר אדוני צבעות אניני פוקד עליהם הבחורים ימותו בחרב ביניהם ובנותיהם ימותו ברעב ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה

אל אנשי ענתות שנ פקודתם וואי וואי וואי צדיק אתה אדוני כי הריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע עליך ישעים צלך שלו כל בורדי בארד אומר הנביא ידעתי השם שאתה צדיק בדבר אשר הרי בעיניך אך אדבר עמך דברי ויכוח אם כל זה תווכח איתך לא מוותר על על בני ישראל מדוע דרך ישעים מצלחת וכל הבוגדים יושבים בשלווה אומר ואמר זה בראותו בנבואה מי זה הרשעים האלה זה ממשלת נבוכת נצר אלה רשעים אל פעם על עם ישראל אתה נותן להם להצליח אומר הקדוש ברוך הוא מי אלה

זה עכשיו הוא אומר שניות >> אנחנו זבוחים פרק ד' פסוק ב נעשה צדקה היום זה צריך כפול אתה יודע 2 עוד אחד נשמת שסון חיים בין אברהם בשושנה ואני נשמת אסתר בת מורי יונה יונית בת שרה דוד צסון בן מרים אבי אברהם צמח בן רחל וגם כן עזרא בן מזל יוסף אליהו שרבית אל אליהו בן מזל ויש אברהם בן מזן עזרא בן מזן רבי א דוד צדקא בן פימה רבי רפאל כהן בן תופח המלכה ורבי משה אפרים משה בן רג'ין מנקה >> רבי מאיר ניסים >>

בן חמסנה רבי חזכין בן גורג'י >> יצחק בן מרים >> אליהו בן חנה >> רחמין בן מרים >> נחמן בן רינה >> סלם >> בן רחל >> מרדכי בן קורין בן בן מזל >> רבי אליהו בן קיים בן רחמה שלמה בן מזל ורבי אורי בן מזלי ומאיר בן מזלי יפה יפה כפי >> בתחנה >> החיה בטובה >> לטיף היפה >> בצל >> בצלימה אנחנו א זבחים פרק ד' משנה ב' כל הניתן מזבח הפנימי כל הקורבנות של דמן מזבח פנימי שאם חיסר אחד מן המתנות לא כפר

למה מתנה אחת מהן מעכבת לפי כך אם נתן כולה כתנן ואחת שלא כתקנה במחשבת חוץ זמנה פסול ואין בו כרט אבל בשרו אין בו כרת אלו דברים שאין חייבים עליהם משום פיגול מי שאוכל מהם לא חייב אך קומץ קורבן מנחה ונפש כי תקריב קורבן מנחה להשם ויצק עלי השמן ונתן לבונה וקמץ משם מלא קומסו זה קומץ והלבונה שנקטרת עם הקומץ על המנחה והכטורת קטורת הסמים ומנחת כהנים כולה נשרפת לגבי המזבח מנחת כהן משיח ומנחת נסחים היין והסולת שמביאים עם קורבן והדם מי שאוכל דם מקורבן שנעשה

פיגולו חייב כרת הנסחים בבאים בפני עצמן מתנבד להביא גם גם נסחים דברי רבי מאיר חכמים אומרים אף הבאים עם הבהמה נסחים גם לא חייב לוק שמן של מצורע רבי שמעון אומר, אין חייבים עליו משום פיגול. אם פיגל בעשם לא נתפגל לא גשמן. ורבי מאיר אומר, חייבים עליו משום פיגול.

איך שדם האשם מתירו, מתיר את השמן. יכול שיש לו מתירין בין האדם, בין המזבח, חייבים עליו משום פיגול. גנו משנה דפילת בית המדרש הביא אדון מסכימים בלמות שמחות הנה אנחנו באים עשה תורה כמכתובנו אדוני אלוהינו עלינוס ולאס מותר זה כתעירים עליך אדוני חו חוקך זהו ידכם כבודש ברכו את אדוני אדוניסיון עושה שמיים וארץ כנרפואת עדי אסתר בת יצחק בן טוס >> יצחק בן טעוס >> יעקב בן מנ >> יעקב בן מונבה כן >> איך >> בן זהרה >> משעאל בן זהרה >> זרה בן רחל >>

עזרה בן רחל >> נרן בן בת שבע חיים בן גחים בן עסקה ל ל דף לו היום נתחיל מל ה עמוד ב שורה אחרונה והשמן שלהם היו יא בבם בם בם בם בם בם בם של משה פתחת והשמן שמן מת כבוד הרב >> שמן >> היו מסתקים בשמן של א שומן למשל >> כן נו >> זה בטוח א לא שומן חזיר >> לא לא מדבר לא מה פתאום שמן עכשיו נלמד זה שמן כן לא משנה איזה שמן שמן שומשום שמן זית מה הם היו עושים כל

השמן שלהם של שמן זית גזרו עליהם שאסור להשתמש של גוי >> למה שם אותו בסיר >> בקי ה כלי הכלי פרט >> את מה שיש לו ולכן זה עוסר אותו ככה הגמרא אומרת תכף נראה בטח שגועים >> לא בגלל היו בדברים לא חוץ מטמאים דברים אסורים זה נותן טעפגם בוא נראה למה יש כמה טעמים בגמרא >> עכשיו נראה את הדברים חתנות >> חתנות אין בשמן בשמן יש חתנות יין יש חתנות בוא תראה >> כתוב הילך >> בעיקר זה יין ולחם שפי זה שמנה טעם ואינה הוא

רוצה בלעם להביא אותם למצב הזה >> יפהכו איתם >> שפי בערך שפי לקח שיקחו שמן ופת ויין נחמד >> עכשיו אין גוים על האדם אלא דבר שיכול לעמוד בונם לא יכלו >> יפה בסדר >> והשמן שלהן >> פי אז רק נהיה פי פת ויין בסדר והשמן שלהן הגמרא עכשיו אומרת מאיפה למה אסור שמן מה המקור של איסורו רב אמר דניאל גזר עליו שמואל אמר רב אמר דניאל גזר נראה עוד מעט פת בג המלך פה עוד מעט נראה שדניאל גזר על השמן של הגויים שאסור א להשתמש

בו ורבן בשמואל אמר זהפתן של כלים טמאין אוסרתן כלומר מה שפורטים כלים טמאים השמנונית הטומאה שברעו היא הנגרמת היא ה על ידי עירוי השמן לתוכם אז היא אז נבלעת בשמן ואוסרה אותו היא אוסרת אותו זה לא גוף השם >> זה התוספות שואל רשי אל שלא מצינו זילוף רק מלשון שפיכה ולא מלשון פלטה >> אז הגמרא שואלת תוקעלמה אוכלי טהרותו מה בגלל מה כולם הם אוכלי טהרות מחמץ זה נעסוך כ שמן שהוא טמא הם אוכלו טמא מה כולם מביכים אוכלים את האחרון אלא לא זה אלא זריפתן

של כלין אוסרתן אסורין אוסרתן זריפתן של כלים אסורין אוסרתן כלומר פריטתן וזעתן של כלים אסורין שמנונית שהם בלעו של איסור של נבלות וטרפות של ייסורים היא על ידי השמן שהם אחר כך ישימו ב בקת שלהם זה נפלט כל הייסורים שזה אסור לגמרי זה אוסרן אמר לשמואל רב עכשיו רב אמר בגלל דניאל גזר שמואל אמר זה זריפתן פליטתן של דברים אסורים כלים אסורים אז אמר לה שמואין לרעב בשלמה לדידהמינה זריפתן של כלים אסורי נוסרתן שטעם למה עשו חכמים את השמן בגלל פליתתן של כלים אסורין זה אוסרתן

היינו דכיתה רב יצחק בר שמואל בר מרתא ואמר כשבא החכם הזה ואמר דריש רבי סמני בן סיבין שמן רבי יהודה ובית דינון ממנו עליו והיתרו איך השמן מנו עליו רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא ובדינו והתרו כסבר סבר רבי יהודה הנשיא נותן טען מפגם מותר נתבשל כבר זה מאתמול אתה מבין מאתמול הופק טעמו של האיסור כיוון שהופק טעמו של האיסור יש לנו דין נותן טעם נפגם מותר אז הוא סובר >> הוא סובר שנותן טעם מגם מותר לכן אמר להם אז רבי יהודה הנשיא ובדינו התירו את מה

שעשרו מקודם למה אומרים לא זה עבר יום אלא לדידך לדידרדה אמר דניאל גזר עליו דניאל גזר ואתה רבי יהודה הנשיא ובטלה אי אפשר דבר כזה שדניאל הנביא דניאל יגזור ויבוא בעתנן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול מנו בחוכמה בבניין ומי גדול לנו מדניאל אמר להם אמר לו רב לשמואל שסמלה לודאה כמרת שנה לודאה דמזלזלו אומר על מה אתה מדבר אתה מקשה לי מרבי סמלי שגר בלוד אל תביא ממנו ראיה אלה שאני אלוד החכמים שגרים בלוד מזלזלים בתקנות חכמים לכן

אמר שנמנו עליו והיתרו אבל זה לא היה דבר כזה אין דבר כזהנו עליו והתירו שלא התרו >> לא התירו אותו אמר לה אשלח לה אומר לשמלן לרב איך אתה מדבר אני אשלח ללוד שאתה אומר שמה חכמים הם מזלזלים בתקנות חכמים אשלח ל >> החסיף >> החסיף ביה שב אומר למה הוצאתי מיד לעז כל כך מהר על אה שאין הלודיים האלה. אני רציתי אומר זה לא ללמד תלמידים שלו הגונים.

טוב, החסיף. טוב, עכשיו מי אמר שדניאל הוא שעשר את השמן? אמר אמר רב, אם הם לא דרשו, ענן לא דרשינן. ענן לא דרשינן.

אז זהו אם הם רבי יהודה הנשיא ובדינו שהתירו את השמן לא דרשו את המקרה להביא ממנו שדניאל גזר על השמן אלא סברו שבית דין אחר הוא שגזר עליהם משום בגלל ה שפרטו הכלים את האיסור אנחנו אנחנו האם אנחנו לא נדרוש והכתיב דרשים בתמייה לא תשוב והכתיב אתה ככה לא הוא ככה הלאה הלאה ענן לא דרשינן לא ענן דרשינן >> לא דרשינן >> והכתיב הלאה הלאה ככה ככה דיברנו ככה אמרנו והכתיב ויעשם דניאל עליבו אשר לא יתגאל בפת בא המלך ובין משתייו בשתי משתעות הכתוב מדבר אחד

משתי יין הנה ואחד משתי שמן ראית דנין שמה לייבו שאפילו שהוא נמצא אצל המלך אשר לא יתגאל לא יתלכלך בפד בג המלך שום מאכל פת בג המלך בג פת בג המלך זה שם מאכל שהיו אוכלים שם ובין משתייו. מה זה משתיו? ביין משתייו אומר בשתי משתאות הכתוב מדבר אחד משתי יין ואחד משתי שמן. אתה רואה הפסוק מביא ששר דניאל את השמן לא רק את היין גם את השמן של עובדי כוכבים.

עכשיו הגמרא מבארת מחלוקתם. מה פירוש הפסוק? רב צבר על ליבו שם על ליבו שם ולכל ישראל הורה על ליבו שם דניאלסור את השמן והורה כך לכל עם ישראל שלא לא ליקח את השמן הזה לא להשתמש בשמן שמו סבר עליבו שם כל בית ישראל לאורה אלא בדין אחר הם גזרו בגלל זריפת הכלים אבל דניאל שם אל ליבו את דברי השמן אבל לא גזר על אחרים הגמרא אומרת הגמרא מה שואלתם צריכים לגזור בגלל זה >> כן למה הם למה הם אסרו את השמן בגלל זה הטעם שעסרו את

השמן ושמן דניאל גזר וכי דניאל גזר על השמן ואמר בלי זה שם חכם חם אמר אבי מי נוטעה בשמי דרב פיטן ושמנן ויהנן כלומר פיתן של עובדי כוכבים שמן של עובדי כוכבים ינן ובנותיהן כולן ב18 דבר הן 18 גזרות שמנו ושנמנו וגזו בית שמאי ובית הלל ביחד אסוב אתה רואה רב עצמו סבר שלא דניאל גזר אלא בית שמאי ובית הלל הם גזרו ככה הגמרא אומרת בשבת ראשי אתה רואה ברבך יוחנן תראה איך הוא גורס הוא מקשינן וסבר רב שמן בן דניאל גזר עליו והמשי דרב אמרו

והראיה מחלוקת כמו שעכשיו הוא מביא זה שמיים והל טעמה משום חתנות בכלל ולא משום נותן טעם לפגם ומה אתה רב אומר לדניאל גזר וכי תמה אתה דניאל גזר ולא קיבל ואתו תלמידי דהלל בשמיים וקיבלן כבשמיים וקיבל אזכמה אם תגידי בא דניאל גזר לא קיבל כלומר לא קיבלו עם ישראל את גזרתו באו תל תלמידי הלל ושמאי וגזור שוב על השמן ואז כל עם ישראל קיבלו קיבל אם כן מה היא הדותי דרב אז מה איך אפשר לפרש את עדותו של רב כמו שדניאל גזר עליו אם נאמר שבני

דורו לא קיבלו אז איזה גזרה הוא לא גזר זה לא עבד אלא דניאל גזר עליו בעיר תונו וגזו אפילו בשדה הוא אמר בעיר אסור להשתמש בשמש שלהם בגלל אם תשתמש בעיר תשב איתם בעיר משום חתנות אז זה שייך דווקא בעיר שמה יושבים כולם וטועינו תלמידי שמאי והלל וגזרו אפילו בשדות שאין אנשים אתה נמצא בשדה לבד גם ששתמש בשמש בשמן שלהם כן שום >> אה שום תחנות כן שום חתנות >> ורב יהודה הנשיא איך היא מצא למשרה איך יכול להתיר תקנת תלמידי שמאי והלל איך יכול להתיר

אותם והתנען אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול אמנו בחוכמה ובמניין אז ודאי שבדינו של רבי יהודה הנשיא שהיה במוראים לא היה גדול מתלמידי שמיים רבי הלל >> ועוד אמרב ברחנה אמר רבי יוחנן בקול יכול לבטל בית דין דברי בית דין חברו כל גזרה יכול לבטל בית דין לדברי בית דין חברו גזר לאסור דבר שמותר יכול לבטל בלבד שיהיה גדול ממנו החוץ 18 דבר שנמבו בתלמידי פה בית שמאי ובית הלל שאפילו יבוא אליהו הנביא ובית דינו אין שומעים לו. אז

ככה גם רבי יהודה הנשיא ובית דינו אם תגיד גם שהיו גדולים את שמיים ואלה על פי כן לא היו יכולים לבטל גזרתם >> מה תענה על זה אמר משרשיה >> מה שאפשר לבטל אותם >> כי הם אה כי הם שמו חרב בבית המדרש נעצו חרב היה היה הורגים אחד בשני בשביל לאמט את ההלכה.

עד כדי כך היה משהו חזק מאוד שהסכימו בזה עליונים ותחתני הכל. לא ככה כן אומר לא צריכך לפר לפרש אותם כפשוט >> הם נעצו חרב. זה מה אני זוכר. הנה אומר לפי שהיה זה בתוקף גדול שנעצו חרב בבית המדרש ולא נתנו לתלמידי הלל לעלות כדי שירבו תלמידי שמאי תתקבל דעתם להלכה כנגד תלמידי הלל קבועה בשבת שהיו הורגים בתלמידי הלל שרצו לעלות אבל בשאר גזרות ודאי שבית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אפילו שפשתה גזירתם בכל ישראל בלבד שיהיה גדול ממנו תוספות על פי ירושלמי.

>> מה זה הורגים? הורגים ממש את תלמיזי >> דאמר רבי שמואל בר אבאמם רבי יוחנן ישב ישבו רבותינו רבי יהודה הנשיא בדינו בדקו על שמן ומצאו שלא פשט איסורו ברוב ישראל ראו שלא פשט בכל מקום גזירה כזאת שרוב הציבור לא יכול לעמוד בה, צריכה היתר, תראה, לא מותרת מאליה צריכו להתיר את השמן זה לא פשט כי לא יכלו עם ישראל לקבל את זה ושמחו שלא פשט איסורו ברוב ישראל למה אפילו שהוא מ-18 אלוה שורות אמר רב משרשי מדולג אמר אין שומת אמר משרשיה >> אמר משרשיה

מה טעם הועיל ופשט איסורו ברוב ישראל כלומר החזיקו בהם רוב ישראל תכף שגזרו שאבל שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל עדיין לא החזיקו רוב הגזרה חוץ משונס הדברים שאפילו יבוא אליהו בדינו אין שומעים לו אז אף על פי כן לא היו יכולים לבטל גזרותיהם אז הנה זה השתי השאלה תרצ הגמרא אומר רושיה מה הטעם למה אין בית דין יכול להתיר 18 דבר הועיל פשט יסרו בכל ישראל אבל שמן יכולים להתיר להתיר בדין של רבנו הקדוש למה לא פשט איסורו ברוב ישראל דאמר רבי שמואל ברבא אמר

רבי יוחנן ישבו רבותינו בדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל מטעם זה בדין גדול מהם יכול לבטל וסמכו רב מוסיפה הגמרא עוד וסמכו רבותינו דברי רב על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק שהיו אומרים אין גוזרים גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולים לעמוד בה לכן אפילו בדין קטן מהם יכול לבטל גזרותיהם גם שמן לא יכולים רוב הציבור לעמוד באותה גזירה לכן אפילו רבי יהודה הנשיא ובדינו יכלו לבטל את הגזירה שלהם יותר קטן כן כלומר תמיד צריך שיהיה

בית דין גדול אבל זה כיוון שלא לא >> כן אז לכן יכלו גם בדין הקטן דאמר דבר אהבה מהקרה מאיזה פסוק לומדין את הדין הזה אומר מהפסוק הזה >> כתוב בפסוקים במלאכי ג' >> במהרה אתם נערים ואותי אתם קובעים הגוי כולו במהרה אתם נערים כלומר אתם מקבלים עליכם גזרה או ואבוי בערור ובקללה במערה אתם נערים על ידי זה נאסר עליכם ואותי אתם קובעים הגוי כולו כלומר אתם גוזלים כשאתם נהנים ממה שעשר עשרתי עניכם אסרתם עניכם בערור הג אתם בזה אופן כל עם ישראל קיבלו עליהם אז

אתה רואה אתי אתם קובעים גוזלים כשאתם נהנים ממה שאסרתם עליכם בערור אפילו וזה באופן הגוי כולו שכל ישראל קיבלו עליהם אז הוא מדייק אי הגוי כולו אין כלומר אם כל עם ישראל קיבלו אתזה גזרה יכולים לעמוד בה אז באופן כזה אומרים אתם קובעים ואם לא אם לא קיבלו כל עם ישראל את הגזרה למה הם לא יכולים לעמוד בה לא לא נאמר עליהם זה הפסוק מהזה כולו >> והיינו שאנחלה כשאר גזרות צריך בית דין גדול יותר בחוכמה לא >> איך אפשר שכולם יקבלו >> גופה אמר בעלי

אמר רבינוטעה משמי דרב פיטן ושם נען ינן ובנותיהן של עובדי כוכבים פיתן שמנן בנותיהן ינן כולן מ-18 דבר הן שבזה נמנו וגזו תלמידי שמאי והל בנותיהן מה היא מה זה כזכר בנותיהן הלו בנותיהן אסורות מן התורה מה צריך לזה גזרה מה זה גזרה של בנותיהן אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על בנותיהן נידות מעריסותן כבר בקטנותן עדיין שכבות בעריסה >> הם נידות אסור להתחתן בהם נידה שלא יהיה עם ישראל נמצאים שם גד וגניבה משמי דרב אמר זה שם חכם גניבה משמי דרב אמר כולן משום עבודה

כוכבים גזרו בהן חשש של עבודה זרה תחייתה רב אחבר אדה אמר ביצחק גזרו על פיתן משום שמנן וחשש שאם פיתן יהיה מותר יבוא לאכול גם את שמנן מה יולמה דשמן מפת מה החומרה יתרה בגלל בגלל זה עשרו את הפתעו את השמן משום השמן גסרו את הפתו שניהם שווים אלא על פייטם ושמנן משום ינן סתם ינן שלא ידוע שנתתנסך אתה יודע שמן דומה ליין לפי שהוא משקה כמותו ופת רגיל יאכל אותה עם היין ועל ינן משוב בנותיהן למה אסור לשתות יין שלהם שלא ירגיל לעשות משטעות אצל

הגויים ויתן אין עיניה בביתו של הגוי ועבנותיה משום דבר אחר מעבודה זרה ועל דבר אחר משום דבר אחר יש עוד גזירה שזה לא גזירת בנותיהן גזרו משום דבר אחר שזה לא עבודת אלילים עכשיו הגמרא מקשה איך אתה אומר שגזרו חכמים בבנותיהן בנותיהן אין דאורייתא היא ודאי נכתיב לא תתחתן בם כל אלה שבע אומות וביתו לא תיקח לבניך אז זה תורה אומר כן דאורייתא שבע אומות מה שאתה לומד מהפסוק שבע אומות זה דאורייתא אבל ישר עובדי כוכבים לא זה לא מהתורה והתונו באו תלמידי שמיים והנל וגזו

אפילו דשאר עובדי כוכבים בנות קוטים >> אומרים רבי שמעון בן יוחד אמר כי ישיר את בנך מאחריי לרבות כל המסירות מה יקר למאמר אתה הרי זה לא רק שבעה אומות רבי שמעון בר יוחאי אומר לרבות כי ישיר הבנו של הגוי ישא את ביתך או בנך ישא את ביתה יסיר בנך מאחריי הילדים שיבואו לך מן הגויים האלה יסירו את בנך מאחריי יסירו אותך מאחריי לרבות גם שאר האומות שהם מסירות שהם יסרו יסירו את בנך מאחרי השם מה יקרה אמר הנו גם בנות שרומות זה דאורייתא >> מה

זה גזר >> אלא דאורייתא איש דרך התנות זה דווקא אישות כזאת להתחתן בהם לא תתחתן בהם והטוויין הוא אפילו דרך זנות בלא חתנות גזרו עליהם גם דרך זנות זות נמ בבית דינו של שם גזרו זה לא פה נכתיב ויאמר יהודה הוצאוה ותשרף למה חשב שהיא נבעלה לעובד כוכבים לכן אמר ציאו ותישרף אתמר הייתה במה אז זה אתה רואה בהכר שהייתה גזרתם על הפנויה מזנות חזרה >> אז זה בדינו של שם אלא דאורייתא הגזרה המוזכרת בתורה ש בדינו של שם עובד כוכבים הבא על בת ישראל דמשכה

בטרה דמשכה בטרה כלומר דרך האיש למשוך להימשך אחרי האישה אחריו >> משוך את האישה אחריו >> אבל ישראל הבעל העובד כוכבים >> בזנות ישראל שבא אצל עובד לא גזרו בדין של שם למה אין חשש שהיא משך אחריה >> וא תוהינו וגזרו אפילו בישראל הבעל עובד את כוכבו מדאורייתא אלא דאורייתא זה הייתה גזרה שמוזכרת בתורה. זה נגזרה בבית דינן של שם. מה זה מה זה גזרה הייתה?

זה על עובד עובד כוכבים שבא על בת ישראל גוי בזנות דמשכה בטרה היא תימשך אחריו. כלומר דרך האיש למשוך את האישה אחריו. אבל ישראל שבעל עובדת נוכבים על זה לא גזרו בית דין של שם >> ובא רשב וגזר >> והטו אינו תלמידי שמאי והדלן וגזרו אפילו ישראל שבעל עובדת כוכבים אז הגמרא שואלת ישראל הבעל עובדת כוכבים הלכה למשה מסיני זה לא גזרה בזנות הלכה למשה משיני דמרמור בועל הרמית פרשת שבוע קנאין פוגעין בוא בוא בוא בוא בוא מי שבועל נוכרית קנאין אדם אדם מקנאים קינאת השם

פוגעים בו כנמר ממיתים אותו אבל דווקא אמרנו בשעת הבעילה עצמה ממיתין אותו אז אתה אומר ליזה גזרו אומר דאורייתא בפרסיה שש שהיה היה טווינו וגזרו אפילו בצינה מה שגזרו זה דאורייתא בפרסיה זה דאורייתא כמו שאמרה זברי עם כוזבי בצור אבל בהתונו וגזו אפילו בצנעה מה שואלת בצנעותה נמ בדינו של חשבונאי גזור דכי אתה רבדימי אמר בדינו של חשמונגזרו ישראל הבא על עבודת כוכב עובדת כוכבים היה משום נידה שבחה גויה >> אשת איש >> אשת איש אתה רואה נאנש משום כל הייסורים האלו משום נידה גזרו חכמים

שהבעליה כאילו בעל נידה משום שפחה מי שבא עליה כאילו בעל שפחה משום גויה כאילו מתחתן עם דרך אישות ממש לא סתם גויה משום אשת איש גזרו כאילו בעל עובדת כוכבים אשת איש אז גזרו בכל אלה שישראל ישראל שבר מינן שלא יעשה זנות בעובדת כוכבים בעליה בנידתה יבוא לבעול גם נידה ישראלית הייתה בעליה בנידתה יבוא גם לידה ישראלית ויבוא ליסא שבחה ויבוא ליסא עובדת כוכבים ויבוא לבעול אשת איש ישראל זה גזרו כל זה להסביר מה זה >> מי זה בדין שלח חשמונאי הם גזרו כי אתה רבינה

אמר בדין של חשמוני גזרו שישראל שבעל עובדת כוכבים חיה משום נידע שמחה גויה >> שגזרו שעם כהן הוא כאילו בעל ישראלית שנבעלה לאסור לה אז הבעל עובד את כוכבים משמע שעל ביאת הקרי גזרו מה תרצת כי גזרו בדין של חשמונאי ביאה אבל ייחוד לא גזרו והטועינו וגזרו על הייחוד אובה כלומר ביאהסרו בדין חשמונאי אבל איחוד לא גזרו בדין שחשמונאי הייתם ביחד בחדר לא גזרו והתונו באו תלמידי שמיים והלל וגזרו אסור להתייחדך חודמה בדינו של דוד גזרו למה רבי יהודה באותה שעה על ידי מעשה תמר ואמנון

גזור עליה איחוד חצ הגמר אה אמרתם ייחוד דבת ישראל זה גזרו אבל ייחוד עובדת כוכבים לא ואתהינו גזרו אפילו היחוד עובדת כוכבים מה המקשה חודב בתי דאורייתא היא ד אמר רבי יוחנן משוב רבי שמעון בן צדוק זה לא צריך את הגזירה שלהם דאורייתא רמז ייחוד מן התורה מנין שנאמר כי יסיתך אחיך בין אמך נלך בן עבדה אלוהים אחרים למה דווקא בין אמך בן אביך מה וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא בן מתייחד עם אמו מותר בן אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה בן

אפילו שמושת תעד איתה אבל אין והיא בשביל בשבילו בשביל הבן שלה היא זה עריות אבל אין אחר מתייחד עם כל העריות שבתורה אתה לא יכול להגיד לי בדינו של דוד גזו על איחוט בת ישראל >> זה מהתורה >> תראצד גברה ייחוד דאורייתא דשת איש ואתה דוד גזר אפילו איחוד לפנויה והתו תלמידי בית שמע בתלב גזר אפילו איכות דע עובדת כוכבים טוב עכשיו נחזור מה שלמנו למעלה בסדר מה על דבר אחר משום דבר אחר זה לא הבנו דבר אחר עבודה זרה משום דבר אחר מה זה דבר

אחר אמר רבי נחמן בר יצחק גזרו על תינוק עובד כוכבים שטמא בזיבה אפילו לא ראה זיבה גזרו שטמא בזיבה למה מה שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצלו במשקב זכור כי זה תינוק גורי כולו כולו בר מינן יש לו תאוות בר מינן שלא ירגיל אצלו כי יכול אחר כך להרגיל אותו בעוונות דאמר רבי זרא גדול היה לי צער גדול תורח גדול היה לי אצל רבי עשה שאלתי אותו כמה פעמים ולא השיב לי רבי רבי עשה אצל רבי יוחנן רבי יוחנן גם הוא טרח גדול אצל רבי יני

ורבי ינן אצל רבי נתן בן עמרם ורבי נתן בן עמרם אצל רבי מה תינוק עובד כוכבים מתי מטמא בזיבה ואמר לי בן יומו שהוא בן יומו אפילו יום יוולדו כשבאתי אצל רבי חיא שאלתי אותו מה מי ממתי? אמר לי מבן תשע שנים ביום אחד שבאתי והרצאתי דברי לפי רבי אמר לי אנח דבריי שאמרתי לך שמתמם כשהוא בן יומו לכל דברך בחיה דאמר תינוק עובד כוכבים מתי מתמ בזבה קבן תשע שנים ויום אחדבד רועי למה וראוי לבלילה אז מטמא נמ בזיבה ראוי לביאה רק אז בגיל תשע

ולכן שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצלו זה רק מגש אחר כך אין טעם לגזור לפני כן >> מה רבי חזר בו >> אמר אבינה אלקח התינוקת עבודת כוכבים בת שלוש שנים ביום אחד תראה תינוקת >> עובדת >> עובדת כוכבים בת שלוש שנים ביום אחד הילויה לביאה מתמן בזיוה מה אומרת שיטה תינוק משעה שרוי לביאה גם אם משעה שרו לביאה מה עוד אתמה ידע להרגולי וה לא ידע להרגולי כמהשמעלן הייתי אומר כמה שגזרו התינוק משעה שראוי לבי דתמה הי תינוק שעה שראו לבי ידע להרגולה איך להרגיל

את ישראל אצלו לכן גזרו עליו אבל זאת התינוקת בת שלוש שהיא ראויה רביעה אבל היא לא יודעת להרגיל שיבוא אצלה כמהשמעלה גזרו גם כן למה זה לבד זה מגנט לבד קורע לו איים מסתומך ואז רבי יהודה נסיאה עכשיו באה הגמרא נגיד את השמן זרע של השמן מסתומר אווזיד רבי יהודה הניסי היום למדנו הרבה הרבה הלכות מסתומיך ואוז רבי יהודה ניסיה כתבד רבי סמין שמעה אמר לי אמר לו רבי יהודה נסיע לרבי סמלי סמליי סמלי לא היית אמש בבית המדרגש שהתר טרנו את השמן של עובדי כוכבים

אמר לו בימינו תתיר אף את הפת באותו טעם שהטחת את השמן תטיר גם את הפת אמר לו אם אם כן קראו לן בית דין שריה אם אני אתיר גם את הפת יקראו לי בית דין שמתיר ייסורים תנאן העיד רבי יוסי בן יועזר יצרדה על הין קמסע ועל משקי בדבח היה דחן ועד יקרב למיטה מסעב וקראו לי יוסף שריה בוא תראה הנה יוסף בן יועזר העיד על אייל קמצה זה מין חגב אומר הוא טהור מותר לאכילה שהוא דחן כמו שאוכלים התמנים יש להם חג'ובים יש לזה חותמת

בבטן הם אוכלים ועל משקה בית מד אתם אוכלים היום גם כן >> חג'ר אה >> כן כן אני ראיתי היה לנו חבר אה >> לא לא פה מעברי מעברי החיה מעברי הוא היה שם את זה מסביב הסיר של החמים שרשרת >> וזה היה נהיה לו קשים >> כן גזל >> היה אוכלים אותם בבוקר ברצינות >> בשבת כמו גרעינים היו אוכלים אותם תימנים אנחנו הינו בורחים מהבית שמה ממערה קצת מתגנים אותם ואוכלים אותם כן >> כן הוא היה שם את הראש בשרשרתי אתזה >> גם הפרסים יש

להם שהם שבים מסביב הסיר אבל לא את זה >> לאותכות >> כבד ריעות שם אותו מסביב הסיר ואז זה כל ה זה לוקח את ה מייבש אותו וזה נעשה לאט לאט צכשך כזה כן נכון כבוד הרב >> זה לא בוחר אם לא יודעים את זה הלאה העירקים מה גם אוכלים חד'ים >> לא הרוחים עשר את זה בכל מרוקו.

יצא מלחמה גדולה איתם וניצח אותם. אמר לא לאכול משום אפן את זה את החגבים. גם באשכנז לא אוכלים חגב. >> גם הודו לא אוכלים.

משפחה חג >> אהשלים >> לא אוכלים רקצעים >> אה רק הצצאים של השלה היום אוכלים העולם הודו לו הודו לו ברחו שמו אתם בנים אוכלים עודו מגדלים >> אה טוב ממלים אותו לא את הצבי הם ממלאים >> הצביאי הצביע לא עז אפשר יש לו יש לו צריך ניקור אבל הצבי אין בעיה אפשר אמר לו אם כן קראו להם בית דין שריה למה דתנענן העיד רבי יוסי בן יועזר הצרדה על הים על קמצה בכן ועל משקה בדבר חיה. אתה יודע שהיה זה אצל רבי חיים קנייבסקי? שאלו

אותו איך זה נראה בזה והוא שאל באו להסביר לו ובא לו בדיוק >> חגב על ה >> כן נכון ככה היה >> ואקרב למיתה מה זה >> ככבן מי האשכנז >> לא ידעו מה זה כורכבן למה לא היה להם תרנגולות ועד יקרב למיתה מסאב מי שנוגע במת נהיה טמא וקראו לו יוסף שריה יוסף המתיר אמר לי הטם שרה תלת שלוש דברים לכן קראו לו יושב שריה הואמור שרה חדה רק תחת השמן וישרה מוחדה אחריי הקטי תרתי אין כי יש שניים תטיר גם את הפת אמר לי

אנה שרי אחריתי אומר אני >> אני כבר התרתי גם >> אני כבר התרתי איזה דבר לכן לא יכול עכשיו להתיר את הפת יהיה שלוש מה הוא התיר מה יהי מה יהיה מה השני תנען זה גיטך אם לא באתי מכאן עד 12 חודש הוא אדם אמר לאשתו זה גיט אם לא באתי מכאן הוא מת בתוך 12 חודש אין לו גט למה אמר זה כי מעכשיו אם לא באתי מכאן עד 12 חודש כוונתו שיחו לגט רק לאחר 12 חודש והוא מת בתוך הזמן כשהגיע הזמן של הגט הוא

לא יכול לגרש הוא מתמנה >> אז הנה הרי זה כיתכם לא באתי מכאן עד 12 חודש אז שייכו לגט רק לאחר 12 חודש ועכשיו הוא מת בתוך הזמן שגיע הזמן של הגט לא יכול לגרש בו זה לא אין גט לאחר מיתה ולכן אז אם אין לו בן היא צריכה זיבום ותה נעלה ורבותינו תרו להינשא בלייבם ואמרים על מה רבותינו אמר רבי יהודה אמר שמואל בדינה דשרו משחה אלה בית דין של רבי יהודה הנשיא שהם התירו את השמן סברנה >> סברנה כרבי יוסי דאמר זה מנו של

שתר מוכיח עליו למה את זה מי שכותב נכסה לבנו לאחר מותו כתוב אם כתב לו מהיום ולאחר מתה קנה לו כבר את גוף הקרקע מהיום שלא יכול לחזור בו הפירות רק לאחר מיטה אז אם לא כתב לו לו רק לאחר מיתה לא אמר כלום כל הבנים יורשים איתו או אם היה עליו בעל חוב שנתחייב גובה את חובו מנכסים האלו הרבי יוסי אמר לא צריך לכתוב בשטר מהיום זמנו שטר יום ההקנאה מוכיח עליו מאותו יום נתן לו את גוף הקרקע כדי שלא ירשו חב עמו ואת הפירות

נתן לו רק לאחר אותו אז כאילו כתב מהיום שאם לא כן בחינם נכתב השטר מה אותו דבר גט אפילו אם לא אמר מעכשיו יהיה גט אם לא באתי זמנו שיש גט מוכיח עליו שנתכב לכתוב מעכשיו יהיה גט ואם לא באתי זה תנאי לכן אם לא בא נתקיים התנאי וזה גד מפריע ואמר רבי אבא ברד רבי חיא בר אבא רבי יהודה הנשיא הורה שמותרת להינסא ולא לא הודו לו כל שעתו כל כל ימם נחנקו עליו ואמרלה כל שיעתו זה ישזה זה ארוך אה נעצור כאן הלכות איפה

יש פה בוא בוא מצוות שיש לך מה נשמע? חסים כאן >> אה זה מה שהרב רוצה רק טיפה כן >> תודה רבה הרב >> אמן כל הסיפור זה שלא יהיה בית דין שלא יה שלוש לא להגיע לשלוש שלא יגידו עליהם מה שיגידו עליו אז מה שגו לא דאגו למה שיגיד חדש למה שיגיד >> יש מגיד שהוא אחד לא שתיים >> סעיף ב >> שומעים שתי קורות אי אפשר להם להיות מוד איפה אתה אנחנו הלכות תפילין סימן מ סעיף ב' בבית הבריחץ בית החיצון שכל העומדים בו

הם לבושין יכולים להניח שם תפילין לכתחילה ובבית האמצעי שמקצת בני אדם עומדים שם נבושין מקצתם ערומין אינם יכולים להניח לכתחילה עוד הפעם בבית בבית בבית המרחץ בית החיצון שכולם עומדים שם נבושים יכולים לניח תפילין לכתחילה אבל בית האמצעי שמקצת בני אדם עומדים שם נבושים מקצת ערומים לא כדאי אין אינו יכול להניח לכתחילה ואם היו בראשו אין לו צריך לחולצן אבל בית הפנימי שכולם שם ערומים אפילו היו בראשו צריך לחולצן אז אם ככה בחדר החיצון יכולים להניח תפילין אין שום בעיה כולם לבושים בבית האמצעי רק אם

הוא לובש אותו לא צריך לחתות אבל אם לא כן אבל ליבוש עכשיו לא בבית הפנימי כולם עומדים שם ערומים אפילו אם בראשו צריך לחלות >> סעיף ג מה עכשיו ב עכשיו סימן מוכן >> תן לי את הספר דיני ברכות השחר ושאר בלחות כשיעור משינתו יאמר אלוהי נשמה שנתת בי טהורה כשישמע כל התרנגול במושב שמה יאמר הנותן לסכבי בינה >> תרנגול זה שכבי >> יש מחלוקת יש אומרים תרנגול זה הלב התרנגול הוא יודע להבחין בין אמצע היום לאמצע הלילה גם >> אז הנשמה נשמה שנתת בי נשמה

זה כוללת כל הנרנחי נפש רוח נשמה חיה אחידה נשמה שנתת בי טהורה זה מעולם האצילות אתה ברתה מעולם הבריאה ככה צריך לכוון אחר כך כשישמר כל התרנגול אפילו דקי בנן דברכה סמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך מעיקרה לא תקנו בדרכם סמוכות זה היה רחוק סכבי זה תרנגול והראש כתב דהלב נקרא שכבי ראית סכ >> בטח משום המקרא נכתיב מי נתן לסכבי בינה והלב הוא המבין תראו בסידור של נהר שלום אני כתבתי הנותן לסכבי תרנגול ויש עוברים >> לב יש סידור של שחית עכשיו זה יצא >> אבל

יש יש סוג של תרנגול שק צכבי >> לא זה כל תרנגון נקרא שכבי כמו ג'יג'י שכבי ג'יג'י זה תרנגולת לא תרנגולת >> ודק >> זה זה ג'ג'ה >> תרנגול >> מי נתן לסכבי בינה >> מי נתן כשניח ידיו על עיניו מברך פוקח עיברים כשישב מה זה יניח ידיו עיניו אלוהי נשמה >> שכבי הלב נקרא שכבי בלשון המקרא נכתיב אומי נתן נסכבי בינה והלב הוא המבין על ידי הבינה אדם מבחין בין יום ובין לילה מפני שהתרנגול מבין גם כן זה וגם יש בשמעותו לאדם הנאה שיודע שהוא

קרוב ליום בערביה אה בערביה נכון בערביה קוראים לה תרנגול שכבי אה בלערבי כן צלכם אתמנים איך קוראים לתרנגול >> שוגרי >> לא ברצנות שוגרי אז זה כמו סכוי הם טעו להבין כן >> אצנו קוראים לו קוקוריקו דיק הגדול קוראים לו די >> קוקוריקו כשישב ברך מתיר אסורים כשזוקף מברך זוקף כפופים שניח הגלו בארץ לברך ארץ על המים שנועה מן עליו >> לברך לא שעשה לי קוד צורקי כשהולך ברך המחיר מצעדי גבר הנעליים זה קוד צורקי למה זה אדם יכול ללכת לכל מקום בלי נעליים איך ילך

>> כנ מנענים לרגליו אתה יודע מה זה מנעלים לרגליו מנעולים הרגליו רגיל לעשות ככה וככה צריך לזה מנעול זה לא לא זה לא סתם אני צוחק אבל זה מנעלים לרגליו כן צריך שיעשה כל צורקי אבל למשל יש תימנים הם רוצים לחסוך מה הוא עושה הוא הולך אצל ה זה אומר לו תשמע בוא תקח נעליים אז הוא יש לו 46 48 והוא נוהל 42 צר אות >> לא 48 נותן לו אומר איך אני אלך עם זה אומר זה יעזור לך להרבה שנים זה לא נקרא שעשה לי

קוצורקי עודחק אצלם כשהוא היה גודל הקטנה היו >> היו חוצכים את הזה כן ייצוב >> כן נכון לא ברצינות היה כך כשיניח רגליו בארץ ברך קע הארץ על המים כשהולך יברך המחירים מצעדי גבר כשחוג חגורו ברך עוזר ישראל בגבורו זה אהבנת המפסיק בניבו לערוה אני אין לי חגורה אבל יש כנראה א בפנים אה >> אין לי עניין של דחגורה >> יש עניין חגורה רק ש רק יותר קל זה אבל אולי להשים אה >> קרטל כן כן לא רגילים בזה לא זה יהיה משונה גם שלספרדים יש

להם פה רחב אז יש בתפילה הם שמים את זה גם אני לא שם למה זה נראה משונה שישים כובע ומצנפת בראשו נברך אותר ישראל בתפערה כשיטול ידיוברך על נטירת ידיים רגע אז מה משמע שכל זה עושה עוד לפני לכן כן ככה זה משמעשה ידיים לפני הכל >> נכון זהו כל הסדר של הברכות >> כשירחץ פניו ויברך מעביר שינה מעיניי והיא רצון עד ברוך אתה השם גומל חסדים טובים לעמו ישראל אין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיניים תנומה מעפפיי עד שיחתום הגומל חזדי דים טובים מו ישראל

שהכל ברכה אחת היא הנה עכשיו אתה רואה ב עכשיו שאין הידיים נקיות וגם מפני עמי הארצות שאנם יודעים אותם נהגו לסדרם בבית הכנסת עונים אחריהם אמן אחריהם ויוצאים ידי חובתן עכשיו נקיות >> עכשיו אין >> לא היו נזרים מאוד היו לובשים אולי כבפות או או היו ישנים א בלי ידי מסכניות >> מי >> שליש כן אבל טומאה זה לא יעזור להביא רוח טומאה כבפות לא עוזר >> מי אומר שזה גם עוזר ליוצ >> מה אתה מדבר >> כן לא ראיתי את זה >> נכנסים לפחות לל

לנוכיות הוא גם כצד יודע לא כן הרב אומר שחמובדיה אומר מי שיושן עם כפופפות אין אין בו טומאה לא מבין את זה בשכלפ >> מי יושן עם כפפות מ זה אז לכן הוא אומר עכשיו שאין הידיים נקיות אז מברכים אותם מה היום צריך לעשות היום עכשיו צריך שאדם קם מהשינה קודם כל יעשה נטילת ידיים ולא יברך למה הוא צריך לנוכיות ילך לנוכיות יעשה צרכב טוב טוב כמו שצריך ואז יצא יעשה נטילת ידיים עוד הפעם פעם כדת וכדין בסירוגין ואז ישפשף אותם ואז ירים את הידיים למעלה

ברך אשר קדשנו במצותיו וציונו על נטילת ידיים ואז ילך להתלבש אחרי שהתלבש גמר את הכל ישב בנחת ואם יש לו מישהו שיעניה אמן זה עוד יותר טוב ויברך אחת לאחת כמו צריך בחשק בכוונה אפילו יכול כבר לשים לו קפה על ידו הכל הכל בנחת ככה יברך כל הברכות אבל לא זה מבלבל מדינת גמרא כך מברכים אולי התימנים הם א עושים כמו בגמרא מסכלי מצוות חייב אדם לברך כל יום 100 ברכות לפחות זה הוא לא איך מזה יותר מרן אה >> ואתה ישראל מה השם אלוהיך שואל

מאמך כן מה תמלא אותו מים >> 80חו >> לא מה זה >> ה ה אז 80 רק אולי מ עם י תשים מ י מ ותעשה אחר כך מה ה >> ואז יהיה לך >> רבנו >> אפשר גם >> טוב הנה צריך לברך כל יום שלא עשני עובד כוכבים, שלא עשה עבד, שלא עשה לי אישה.

אומר אפילו גר יכול לברך כן, >> אבל לא יאמר שלא עשני עקום שהרי היה עובד כוכבים מתחילה. מתחילה היו אומרים בהגדה של פסח והאנשים מברכות שעשה קרצנו >> כמה כבר למדנו סליחה שלקחת לך ספר עוד לא למדנו חמש עכשיו זה כן. זה ראש הישיבה היה אומר לנו שהיה ב היה צדיק אחד במוסיוף כל בוקר היה מברך אז היה שמה גוי עובד רוקד שלא עשה לי גוי אומר לו מה יש לך אומר אוי ואבוי תראה איתי כמו זה הישן עם כפות אף לגבי הזוהר הקדוש מותר לו

מן הדין לברך וללמוד תורה קודם מכלי הצדה משחית מפני שאין רוח ר שורה לד כל כך >> כל כך >> אני עושה מסביזלמן מבינה בזלמן מבינה יפה פה אם יש לו איזה חתך ישן כפות מה הלאה אם כל דם הוא ברח זוקף כפופים קודם שיברך מתיר אסורים לא יברכנה בכלל מתי מנה אומר זה אמר בירך זוקף כפופים קודם שבירך מתיר אסורים לא יברך אנה לא יברך מתיר אסורים >> מה זה הרב אנחנו ברכים הכל מכה אחת לא לובשים זה מברכים מכה אחת את כל ה >>

כן ככה נעשה איך ברך אחד אחד חבורה מברך לאש מברך >> הגענו איפה >> ו עד פה בסדר ונחש אחד אומר שהוא הולך כל הזמן בשלושת השבועות הולך מסעדות או שיש הרבה מלצרים כי זה ביןצרים אתה אומר אומר הרגיל יטבול בכל יום משום מכאן כל נקראת אלוה ך ישראל וכן סנדק ואבי הבן שמנהג פשוט שטובלים קודם במילה וכן סופר גיד בכך תמיד מותרים לטבול אף בשבוע הזה מי הוא השתדלו לטבול בסונן אם קשה עלה מותר לטבול בפושר טובים היום טובלים גם האשכנזים טובל במחומיםחמים שורה ש

בראש כולו כן אתה אתם טובים במים פושרים חמים בזה יש הכל זה הרבה >> כולם חולין אצל הקור זה לא שם פעם >> כן אבל זה מקל על הבן אדם היום המים הנקיים >> נוהגים להקד לשטוף הבית עם חומרי ניקוי בכל תשעת הימים ח שק שמותר בערב שבת לכבוד שבת במקומות ציבוריים חייבים לשטוף כרגיל בחומרי ניקוי צורכי רבים שלא יהיו חולים חס ושלום שתו כ >> את מה >> אה עם הצבון >> לא מים קו >> לא ספרדים מותר >> ספרדים >> השנה >> שבת יש

שלוש ספר התורה >> שלוש כל זה אמר את כל שלוש איפה >> ראש חודש חודש חודש >> לא של מנחה >> גם של מנחה עושים כל שבת זה שתיים אני בב מעיקר הדין מותר ליטול הציפורניים משבוע שחשע באב והמחמיד שלא תפשבוע שר בתשעה באב תבוא עלי בלאכה ואם הצפרניים עוטפין לבשר אין להחמיר בזה >> אפילו בערב תשע באב כתוב מותר להבריש הכובע ולצחצח הנעליים בשבוע הזה ואין זה כלל א קיבוש למה הולכים לרב הארי אז הנעליים מלכלך יולדת וכן מעוברת בחודש תשעי וכן הסברים שצריכים א

לשבת באמבטיה עם מים חמים מותר ללחוץ רחמים וא שבוע שחבש כן שאין עושים כן אלא לרפואה ולא לתענוגות אין מסתפרים בשבוע הזה שנבוע אין את זה השנה אז מה אדם יבוא לי ב ערב שבת שבת של באב יבואת אסור לספר >> למה >> ערב שבת הבא >> למה לא ערב שבת חזון זה מלחת >> כן ככה יפה יפה יבוא כל שבוע >> אבל יבוא ליום תשע באב אחר כך כמו חרן יבוא הלב שבו >> אה הלב שבו לב שבור >> מסכה להוריד את >> מה הקשר

עכשיו של זה לזהב שבור אולי כתוב >> אתה צריך מיום ראשון לא להסתפר כןשבע את עצמו >> כן עכשיו זה בא עכשיו גמרנו עכשיו התחיל שבע >> הגענו לשם הסומה או הפיס הניד קח ח הסומה או הפיסח או הגדם או החושש בראשו או באינו ברגלו בידו וכיוצא בהן הרי הוא כבר לכל דבר בממכרו ומקחו מתנותיו. אבל החולה שטשש כל גופו וחשל מחמת חולי שאין יכול להלך על רגליו בשוק הרי הוא נופל על המיטה הוא הנקרא שכ מרע הוא משפטי מתנותיו אינם כמתנת בריא כיצד שכמ לתפרוני

כך וכך וליתן נפרוני כך וכך בין בחול בין בשבת בין כתב בין לא כתב זכו הכל כשימות בכל מה שנתן להם וא צריך זה לא זה לא כל כך נורא שכמר פה שדברי שכמר כיכתובים פיסורים דמו דבר זה מדברי סופרים על פי שאינו קונה אלא מדבריהם סעה כשל תורה כדי שלא תטרף דעתו עליו שידע שהם מקיימים דבריו לפי כך אם אמר קנו ממני אפילו בשבת קונים ממנו שזה הכינה לא צריך לא נקרא לא צריך את זה שאמר כתוב ואם שכי מר צריך לומר אתם עדיי אלא

כל השומע את דבריו הרי זה עד שאין אדם משטא בשעת מיתתו זוהר ‏No.

קנה חק בנ במחות יתחות חתולדבר טוב אבל לא משנה חנה במדבר חותיו תיבחות חתולה במדבר נמד כל עמין דעלמה לעבד ענועה אל ישראל בלחודיו כל העמים לא מתנעונעים בעבודתם רק עם ישראל מתנענאים מתפללים מה זה הרב שבת נהיה לי פה זה שבת זה יצחק בידי את זה בבית כנסת של רבי יוסף חני בשבת בבית כנסתחו אנשים באים החידה היה אוףתבק >> אחר כך הוא קיבל עליו לא להריח >> חמינה אילנין במבר תחותיו חתולה לכל עמדנו ישראל חודע בנעכה ואכה ולא לימוד דבר נשבע מה לא יכנשר

עוסקים בתורה הם מתנענים בלי שום לימוד הרגם משום אדם בעולם אין דבר כזה אמר להם מה זה כל הזמן מתנענים מתנענים >> זה הנשומר עד כך תלמיד עה בני על מלא ידים ולמשגיחין יב שעת בכה ואמר ויבני נשה זכה ולא שכלנו במילד בן חודש קדיש ישראל בנשמת עובד עבד זרה מזלות דישראל גזר ומגב קדישדליק כתיב נרשמת הדם ושח מגי הורד שכחור על אפילו לו רגעה ורזדה אלוהים עלדו מלך כגב נדקיתי ומזכירים את השם דו מלכם לשכיבו לכו נאורד שרג לשכיחו נאורד שרגתחדה גופטילה הו נורלה שכיר

לעלמין אלא מתנענורה לקול ולא משתקח עלמין כגב ד ישראל מגו נורגע כיוון דמר מילה חדה דאורייתא דניקח כדגר השםשמת הדם עד כאן אתה יכול להביא לי את השמ בחזרה אני אביא לך עוד אחד מתנה. >> לא, מה פתאום שיהיה? לא, >> לא, לא, יש לי. זה מכסף טהור.

>> זה כסף טהור. >> אז מה >> אתה חושב שזה פלסטיק? חילה >> הרב חשבתי שזה פלסטיק. >> לא?

אבל גם זה מגיע לך. תורה שאני לומד אצל הרב זה הכי גר זה החשוב >> אתה הוא אדוני אלוהינו שכתוב אבותינו לפניך כתוב מזמן שבתקים כאשר >> סבית אותם משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטפוש בנסמים בונה זכה בת יהומר אדוני משה >> קח לך סמים >> נטף ושחלת וחן בנסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך ממים נטף שחלת ח בסמים בונה זכה בת בבד יהיה יהיה בבד בת זכה ויאמר יהיה בבד בעל זכמ יהיה בבק הוא דחזו הזו

ש ועשית קודש מועד אשר קודש חדשים עליו אהרון כור צמים בבוקר בבוקר ארון בדפני אדוניכם תנו רבנן פטומ כת קצת 398 395 כמות מנה בכל יום אח שלושה מטרים שמה מכניס גדול מהם חוכפורים חזרם מחדשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות דרכה מן הדרכה סמבה ואלוהן הצורי והציפורן והחל בנה ועל לבנה משקמ שיש 16 בני 12 מביא חמר בצד רבי נתבר אומר אף כיפתן כל מדבש בס חצ שנה טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד חמה אין מערבין בב ככור דם כןפוסות עסוק זמר לאיש מנחה

צורים עד שניות מזמרת הארץ מנחרים משה חוזר כצומר הפסח כסף געת משק את המזוזות מן אדם לא תצפש עד שפתחם את הדבר הזה בניך אדוני כי תבוא שניכם כאשר שמעתם את העודה הזאת כנכם בניכם מהעבודה הזאת לכם בתמציע עס את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורך וכנג ממני היו ששקנים יוצאים מצידה שלושה כנאמן עולם מצד אחד ושלוש שעה כנ צדה שני שלושה רבים שוחדים אחד כתוב משוחדים אחד גובח כ ששקנים יוצאים מן המור מן עולם ועגבים שוקנים פחה ותח שני הקנים מנה שנה שג ששגנים

יוצאים ממנה תורות ממנה היו כולם שכל זהב טהור היה עשה את נת שבעה ככה אמר זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כליה אדוני להושיעני אורינותי ננגן כל ימי חיינו על בית אדוני אדוני להושיענגד עד שמראה שכנס אתמ ויאמר משה רח ויקחון כאשר דבר ויעמוד בצפח נעצר אהרון כמותן עליה אישה כצף פניחון כדבר משה ויעמוד בין המתים ובין >> ויאמר משה אהרון עלים קצ צח כפן שזה משהו פעמוד בין המתים בין העצמ ש פתח מועיל מגפה נעצר >> ואני אשירך הבוק חזק מסגב ביום צרדי

ליצר עוזר שיר עוזר חצר צרזיר ואני אשיר >> אני אשיר עוזך בוקר חסדך כיתך אלוהים למיעמוד פנחס ונצר המגפה עלינו כנשב בסתר עליון בתחתו מלא תירח ד מחלוך בש מצידך אלך רק בנגע לא יקר בעך חצוב זוכר קום עוד לילה תתן חוקרות צדיק טעמה כתב בלילה יד לא תרש ככל שיש בעלה לבושה פחד חסד רבות בנות עשו חג שיופ אדוני צבעות עמנו ענכדך חילב שבתנו קבלה בן רחם >> שבעתנו מקבלתנו דעת >> יהי רצון לפניך שתעשה בזכות עמיו כם צנוש תיבות חנו רפה שלמה לכל חול

עמך ישראל מים שםשמות צווה למלאכיך הקדושים השם כן עלו כלצ הקדושה שבתפ צפי ונו בפניך אדוני צורי וגועלי מי שברך בותינו הקדושים בבר יעקב משה ואהרון ברך בשבו מצור כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך עדכון זכה אתכם בביר אתנן נאורה וענייה תמיד תהיו בריאים ושמחים גם מברך כלותם המאזינים דרך הנביין דרך הפלאפון בריאים שמחים ישועות שיהיה חודש טוב ישועות גדולות >> שמחה גדולה וחיים טוב טובים ב