📖הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ו📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כח סיון תשפה

[מוזיקה] תגיד לו תגיש תגיש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כוח בסיון תשפה הנה בעזרת האלו בשועתו רואים אנחנו מהפרשה כמה הכבוד עוד מזיק לאדם ולסביבה. מה גרם לקורח כל הבעיות? הוויכוח עם משה בשביל הכבוד הוא מסכים ללכת עד הסוף. כלומר הרדיפה אחר הכבוד זה המידה המגונה ביותר שאדם מוכן להתבזות בשבילה בצורה הכי נוראה.

תראה מה קרה לקורח. הוא יודע שהוא יכול ללכת בר מינן לאבדון, הוא ימות. הוא מוכן, הוא לא מוכן לוותר על הכבוד. ככה זה מאוד מאוד קשה.

הכבוד דוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם. למה בלי זה האדם היה מוכן לאכול מה שיש, ללבוש כל מה שכסה, לשכון בבית ש לא משנה איך, אבל הכבוד לא נותן. יש הרבה מטענים, מטענים, לא יכולים לאכול, אין להם מה לאכול בגלל שהם מתביישים. הכבוד הכבוד צריך האדם ידע איך אמרו רבותינו פשות נבילה בשוקה ולא תצטרך לבריות אדם שעב העבודה זה מכבדת את האדם מה באמת הכבוד האמיתי אדם שלומד תורה ויודע את התורה זה כבוד הכי טוב אין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים אנחנו מי שמתיגע בתורה, לומד תורה, זוכה לדעת את התורה, הוא בעל הכבוד.

זה הזכות אתם יודעים, מסופר מספר הרב דסלה אומר שהיה בג'ונגל עדת זאבים רעבה. היה איזה קבוצה גדולה של זאבים, הייתה מאוד רעבה, חיפשה אוכל, מצאו איזה איזה נבלד חיה קטנה. מושלכת בדרך קפצו עליה מבואלים ודחופים היו רעבים הדוב עלה הזאבים אבל לא יכלו לאכול את הטרף הזה כל אחד קפץ על גבי חברו בלי לוותר על הנתח הבשר וכך נשכו את זה את זה נחמו זה וזה בשביל מה בשביל חתיכת הנבלה שהם מצאו עד שנפלו כולם פיצועים על השלג חסרי עונים. חלקם הגדול כבר הפכו לנבלות.

רק החדים הצליחו לשים שיניהם בנבלה אבל אחר רגע לא השאירו להם חלק עוד פעם מלחמות מי שנשאר על החלק הזה ונלחמים. אומר אותו אותו גנב מאושר שבסוף זכה לגנוב את את ה חתיכת הנבלה רץ רחוק בכל הדרך מלא דם זב מגופו מפצעיו שאר הזאבים רובם מתו על קידוש הנבלה השאר היו מדמים פצועים מה הועילו בממלחת במלחמה אומר זה המחלוקת גם המנצח יוצא חבול ומחובל. לא אמרו על עם ישראל זה כבסה אחת בן 70 זאבים. הם זורקים להם טרף, כולם נלחמים אחד בשני.

בסוף הם הורגים אחד את השני. הכבסה עומדת בצד, בסוף היא אוכלת את הכל. הם הם נהרגו והיא מקבלת את מה שצריך לה. הם יכולים להילחם כולם.

זה הכבוד. הכבוד. הכבוד זה אחד הדברים הקשים ביותר. פלא עץ כותב מי שרובדף אחרי הכבוד כל ימם מכאובים.

למה כל מעייניו וחצו ורצונו שיכבדו והוא יגיע להעשיר הוא מרבה בהוצאות בעניין הכבוד. כל פעם שלא יכבדו אותו יעשו לו דבר שלא כפי דעתו לא לפי כבודו בשרו עליו יכעב ולא ואם יוכל יעשה כתמריבה בפרט אתה יודע בעל הכבוד מי שרוצה כבוד אפילו הגמרא אומרת אנשי ביתו מתקבל אפילו אנשי ביתו לא כן לא יכולים לסבול אותו אנשי ביתו כל הזמן זה תביאו לי את זה תיקחו לי את זה תעשו לי כך כבוד גאווה אנשי ביתו לא יכולים לסבול אותו זה דבר קשה מאוד גאווה גאווה כבוד

אז אתם יודעים אבל שמה שאמר רבי חיים בבלן אדם שמקבל פה כבוד העולם הבא שלו לא הולך וייפן אין עולם הבא כמה שאדם יכול לברוח מהכבוד ופה לא יקבד כבוד בעולם הבא יש לו גדול כמה שפה מכבדים אותו בעולם הבא הולך וגם אומר הבעל שם טוב כשמכבדים את האדם פה צריך לפשפש מיד במעשיו למה למעלה מפשפשים במעשים שלו למי נתתם כבוד רגע מי זה הבן אדם הזה כל כך חולקים לו כבוד בוא נראה אם מגיע לו, מה הוא עשה, מה מה נהיה, מה איתו. כשביקר רבי

עקיבא איגר בורשה, יצאו לקראתו כל גדולי העיר, תושביה, כולם יצאו בורשה. חלכו לו כבוד רב.

הוא התכווץ במרכבה שלו אומרים בכה בחיר. שאלו אותו למה אתה בוכה? אומר אני בגלל שאני נוכח לדעת כי הדור כל כך יתום מתלמידי חכמים עד שחושבים שרב עקיבא הוא איזה גדול הוא אדם גדול. אז זה מראה כמה הדור יתום, כמה חסי חכמים, כי לא מגיע כזה גבוד.

אבל אם היו פה תלמידי חכמים, היו יודעים שאני לא ראוי שיכבדוני. כשיצא מברשה חזר מכתב לבעל החתם, סופר חתנו אומר, "תדע לך, לרוב הכבוד והדר שעשו לי, יר יראתי פן ירע לי. החודות להשם אני נוסע לביתי ומשנה לא זזה ממקומה מה כל הזמן נגד עיניים מאוד מאוד הב שפל רוח היה בזמנו הרב בעל נתיבות היה מפורסם כל קצבי טבן היו מחכים לו לא בדיוק מכירים אותו בפנים אבל כל העולם שמע עליו בזמנו כל אשכנז כל אירופה אז יום אחד הוא היה צריך לבוא סוחות שוב לעבור

הוא היה צריך לעבור מסוכות שוב הוא ידעו שהרב בא נתיבות צריך לעבור והיו מחכים לו מה הוא עשה הוא ירד מהמרכבה יש לו עגלה מיוחדת ירד היה הולך ברגל כמו אחד העם כן ואנשים לא הרגישו בוכ אם לא רצה שיחלקו לו כבוד אז אה שואלים פוגשים אותו אנשים שואלים אותו תשמע ראית איזה מרכבה בדרך אה בעל הנתיבות צריך להיות עליה ראית אומר ראיתי מרכבה אבל לא ראיתי מי יש עליה אומר להם עשו אותו סתם עובר אורח שאלו אותו שיעזור להם נכנס לחנות הראשונה היה מריח טבק,

היה מעשן סיגרת אז רצה לקנות טבק לסיגריות שלו נכנס לחנות לקנות אמר לו אומרת לו אומרים לו המוכרים עכשיו לא מוכרים כולנו ממהרים ללכת לראות את בעל הנציבות צלח לנו לא מוכרים הלך כבר תכף הוא יוצא את העיר נכנס דרך בעל מחנות מכולת הוא היה לומד מהתלמידים שלו בליסה אז הוא הכיר אותו וואו בא לכל בני העיר הודיע להם מיד שלח אחד השני עוד הוא חמק מיד וברח עד ש כן פעם אני לא זוכר עם מי זה היה אבל רבי עקיבא איגר רב עקיבא איגל עם

בעל הנתיבות נכון לא נועם הם היו באים היה להם ביחד לבוא לאיזה מקום אז עשו נשו בעגלה אחת אז רבי עקיבא הייגרה בא לנתיבות אמר מה אני אשב על ידו זה לא כבוד ירד מהעגלה וגם הוא התחיל לסחוף את העגלה כן. למה?

אנשי העיר הם אמרו שני גדולי הדור האלה אנחנו נוציא את הסוסים החמורים שמנהיגים את העגלה ובעיר אנחנו נסחוף את העגלה. לכבוד הרבנים. ראה את זה רבי עקיבא איגר גם הוא ירד. אומר אני לכבוד בעל הנתיבות אני אסחוב את העגלה.

והרב בא נתיבות הוא אמר אם רבי עקיבא גר סוחף את העגלה גם אני רד לסחוף את העגלה את הר שחקו אותה כן תראה איזה איזה איזה גדולי עולם איזה אנשים איזה אומרים שרב בלזר רבי יצחק בלזר היה גדול הדור היה משהו מיוחד במינו אומרים כשהוא שרבי יצחק בולזר לקחו אותו בשמחת תורה הרימו אותו על ה על ה על הכיסא והיו שרים לו צדיקתמר כתמה אריפר היו לוקחים אותו צריך צדיקתמר אז הוא אומר כן סוחבים את הנבלה סכבו שכבו את הנבלה הוא אומר לעצמו היו שומעים מה

הוא אומר סוחבים את הנבלה את הנבלה סיפר לנו ראש הישיבה בהתלהבות גדולה רבי יוצא צלקא פעם סיפר לנו בהתלהבות הוא אומר ה שהיה רב אלפיה היה פה המשגיח של ישיבת חסידים כפר חסידים כפר חסידים היה יום אחד באמצע הלילה הוא עומד בחלום הוא רואה שאחד מהתלמידים בא עכשיו הוא מנסה להתכנס פה להיכנס פה לא מצליח אומר איפה הוא ישן ירד למטה אמר לו בוא אליי תישן אצלי תשן אצלי בחדר אמר לו כבוד הרב אני מפחד אני לא לא בוא לקח אותו נתן לו לשתות כוסט אמר

לו בוא תשכף פה חיסה אותו ליטף אותו במיטה חצה אותו ואז הוא הלך בחזרה לחלון וההוא שומע כל ה והוא שומע הרב אומר ולא תביא תועבה את ביתך ולא תביא תועבה את ביתך שעה התחיל לרדת לו נחלי דמעה אומר אבל אני תועבה אבל אתה קראת אומר לעצמו לא יכל לישון כל הלילה ולא תביא בבית אל ביתך ולא תביא טוב וואי וואי וואי וואי בבוקר הרב מאיר אותו אומר לו בוא נלך להתפלל טוב הולכים להתפלל אחרי התפילה הוא התעלף אומר אני לא יכול נכנס לחדר של הרב

של הרב אומר לו ככבוד הרב אני אתה קראת לי אני תועבה ישר הרב מבין מה הוא אומר אומר לו הרב טוב שאתה עומד חס ושלום לא קיבלתי בוא אני אסביר לך אף אחד בעולם לא יודע אבל לך אני אגיד תדע לך כל בוקר שאני נכנס לבית מדרש 500 בחורים קמים לי אני מפחד אם יהיה לי טיפה עירור של גאווה כבוד ילך לי כל העולם הבא אז כל יום אני שעה דורש לעצמי ואומר לעצמי שהגאווה זה תועבה לא תביא תועבה בתך כל יום ולא התכוונת השלום עליך

רק אתה שמעת חשבת לכן אני אומר לך מנוקש אל תגיד לאף אחד אבל זה הפירוש פירוש שלא עליך חס ושלום לא תביא תועבה את ביתך זה בשביל ה כן הכבוד שלי שאני נכנס זה התועבה הגדולה. אומרים שהחפץ חיים כותב, יש לו ספר ליקוטי הלכות, אומר ככה הוא כותב שמה, אנוכי הפעות והשפל שבטל אני באחד מאלף אלפי אלפים נגד הגאונים הראשונים. אנוכי רק כשמש קטן בבית המדרש המביא ספרי הרי והרמב"ם על שולחן ערוך ללמוד בהם אם אין אין אנחנו נגד בני ענקים אלא רק כנמלים קטנים הרוחשים

על הארץ לגמרא בנסבבה מי אני שאני כותב לכם איזה ספר אף פעם הוא לא רצה לעמוד בראש ישיבה נשיאות תמיד היה בורח גם אם הוא היה מארגן איזה דבר או משהו, הוא היה יושב בן הקהל עומד. לא הוא המארגן כי הוא לא רצה שום א שום כבוד.

איזה איזה אנשים היו הה לא רוצה ללכת כל זמן דיבר ש צריך ש אתה יודע שהיה לנו בישיבה חביציון הבא שאול היה כמו שהישיבה אמר עליו ענן כהלל הוא היה גאון בציון בכל התורה אין כזה אדם אתה מבין משהו מיוחד הוא לא הסכים שיקומו לכבודו. כשהיה בא לבית המדרש תמיד היה נכנס. אתה יודע בבירוע יוסף היה מרפסת. הולכים עד הסוף ואפשר שמה להיכנס לתמיד היה נכנס ככה.

פעם נעלו את הדלת הזאת ביקש שיכנס דרך הפתח הראשי. אז הוא אומר מה זה נועלים? אומר על אף פעם לא ננעוד לי את הדלת תמיד היה יושב בצדדים לא היה אוהב ששירו יעמים על ימנו אין דבר כזה אני זוכר היה רבי מאיר אבו חצירה רע עליו השלום רבי חביציון היה אוהב אותו מאוד אז כשבאו אליו האברכים אצל רבי מאיר אז הוא אומר להם מה הוא עשה הוא הלך לרבי מאיר בפעם הראשונה במקום ללבוש את הפרק הוא לבש מעיד קצר הוא לקח איתו חמץ ציון הלך לבש

מעצר ונכנס אז אומר לו רבי מאיר מי אתה אומר לו, "אני אברך מפורת יוסף." טוב, דיבר איתו, אומר, "יש לי איזה שאלה, כבוד הרב." דיבר איתו בדברי תורה ו כשבאו ה הבחורים של הישיבה, שואל אותם רבי מאיר, "אתם מכירים אברך בן ציון הבא שאול אצלכם?" אמר לו, "מה זה אברך? זה מורנו ורבנו.

זה אחד גאוני עולם. אומר ראיתי עליו הוא בא אצלי עם חליפה קצרה אומר לי אני אברך בפרת יוסף לא ידעתי אבל מה מבין ריסי עיניו ניקח כגאון עולם דיבר איתי בדברי התורה והבנתי שהוא לא אדם פשוט שהוא אחד מהגיאונים ואז אמרנו את זה לחביציון באנו לחביציון לכיתה אמרנו לו תשמע מה אמר רבי מאיר אומר לא אני אגיד לכם היה לי שאלה שאלתי כל גדולי עולם חלק מהם לקח להם זמן לענות לעליה וגם לא שתישמח יום יומיים שלוש שאלתי אותו על המקום הסביר לי כוח יפה מה

שרציתי אין כמו רבי מאיר הוא אומר לנו כל כך אהבתי את מה שאמר מצחן בעיניי אז הוא אומר זה הפוך אומר אני כל כך נהניתי מהרב. כן כן כן צריך מאוד מאוד להשתדל על זה שאדם לא ילך אחרי ה הדברים וההבלים הללו זה לא צחוק זה שצריך השם הרבה פעמים בפרט אדם יכול לקרוא מחלוקת ותמיד לוותר לוותר אחר כך צ תמיד זה זה מוקלט בגלל זה לא עכשיו תמיד לוותר לוותר בקיץ של תשעח היה בקריאת ספר היה שמה יש שמה איזה ישיבה חשובה והתבשרו שמה בישיבה

של שני בחורים, אחד שמו אברך משה, בחור משה, ואחד שמו פנחס. שניהם סוגרים ורץ ומתחתנים ומתי קבעו?

והיו כל הישיבה צעלה ושמחה בשבילהם. היו שמחים, הם היו שני השפיצים של הישיבה וסמחו שהם הגיעו ככה מעילה. לאט לאט לאט לאט הם שמחו שהם א הגיעו לזמן התחתן והיה שמחה גדולה טוב אבל מה נהיה שניהם קבעו חתונה אחד לא ידע מהשני בגלל שהם היו מתמידים חתונה עשו בחופש באב. שניהם קבעו את החתונה ביג באב.

עכשיו איך יעשו הבחורים? היה ביניהם כן ה היה עכשיו מי יוותר? כלומר צריך אחד להעביר את החתונה הלאה. אבל משה הבחור הוא היה ראשון שסגר אחריו סגר פנחס אזה אז מטבע הדברים אמרו תשמע משה קודם אחר כך פנחס שיהיה השמחה שלמה נעשה שמחה גדולה לשניהם טוב זה כמו שגם הוא אדם שאבא שלו אין לו כסף ולקחו את האולם והכל ואמרו אם הוא יוותר על האולם ויתחה את החתונה יעלה הרבה כסף ואבא שלו אין לו מאיפה לתת אז בפנכס אבא שלו יש לו יותר אמצעים אמרו תשמע שהוא יוותר בא משה הזה אבא של משה אומר לו תשמע עד שיש לנו הזדמנות לוותר לוותר על עצמנו לתת לבן אדם אבא אבל זה יעלה הרבה כסף.

זה לא בן כלו לא את זה יש לי את הכסף ולא את זה יש לי את הכסף. אז מה זה משנה? אז תוותר. אני מבקש ממך.

בוא נווותר. תעשה את החתונה יום אחר. אבא זה קשה אני הייתי קודם. לא שכנע אותו עוד יום ועוד יום.

שכנע אותו בסוף תוותר. שתכנע. מה יעשה? אבא שלו אומר לו לוותר.

אז שכנע וביטר. אחרי זה מתי קבעו את החתונה ביום חמישי בלילה טו בטו באב לל תו באב והוא ביג ו אומר לו אבא שלו תדע לך הביטור תן לו לשמוח וככה היה כולם היו שמחים בחתונה של הפנחס ב יג ואחר כך היה חתונה שלו בינתיים בשבע ברכות הוא היה שמח שהוא ויטר והוא התגבר על היצר הרע והכל אמרו לו לתת לתת איזה דרשה אבל נתן מה זה דרשה כי הוא היה כולו מלא הורה ושמחה נתן דרשה דרשה היה שמה איזה איזה יהודי אחד אמר זה כזה

חכם אני רוצות על הבת בת שלי אמרו לו זה התערץ מה לבת שלך הוא מתחתן עוד יומיים אומר טוב לא לא זכיתי באותו יום בא אחד הגבירים הגדולים חבר של א אומר לו תראה אני רוצה להזמין אותך לחתונה של הבת שלי אני מחתן אותה ביום חמישי בלילה בליל טו אבל אתה יודע אצלנו מחתנים אני מחתן אני רוצה איזה איזה חתן עני שאין להם כסף ואני רוצה לתת לו את כל ההוצאות של החתונה, כל האולם, הכל ואני רוצה לקנות לו בית כמו שאני קונה לבת שלי. יש

לך חתן כזה? זה אומר יש לי.

ישר התקשר לאבא שלו, אומר בוא תשמע מה שקורה פה. יש אני רציתי אותו חתן בשבילי אומר להוא ועכשיו אז אני לא זכה אותו לחתן אבל אני אזכה לעשות אותו חתן שאין כמותו בוא נתן לו הכל בכל מכל קול סידר אותו עד הסוף שמע את הדברים התחילו דמעות לרדת לו אומר אבא אבל זה רק בגלל שביטרנו לו בזכותו בא לנו בוא ניתן לו חצי תראה שמע את זה הבן אדם אומר גם לא אני אתן חצי פה אתה תיקח ובשביל ההוא אתה כזה טוב אני אתן לו גם

כן תראה מה זה לוותר שאדם ותר על הכל לוותר אדם זוכה לא הייתה חושב שאתה מפעמים זכה הוא מוותר מוותר יום לא יבוא יומיים לא יבוא שלוש מוותר זה משנה הרב אמור זה העניין הביטור הביטור זה איבר גדול אני גם מוותר אליך אפרים בסדר, העיקר שתהיה בריא, זה לא אומר, אבל אתה יודע שהיה רב נתן צבי פינקן, ראש ישיבת מיר אומר, היה שמה מאות תלמידים בישיבת מיר. גם חתנו רב חיים שמואלוביץ והנכד שלו רב נוחם פורצוביץ כל גדולי הדור כל בני תורה היו באים לשמוע אצלהם

את השיעורים יום אחד ניגש אחד התלמידים ל רבי נתון צבי פינקן אז בזמנו זה היה 200 בחור אומר לו היה אומר לו תשמע כבוד הרב אני השכעתם עליי אבל אני מוכרח ללכת רוצה אני הולך לחופש חוזר לבית דפסח שאני חוזר הולך לבריסק הולך לבריסק אומר תשמע אני חושב שפה בשבילך זה יותר טוב מבריסק והרב צפינקל זה לא בשביל עצמו הוא יודע מה טוב לבחור אבל הוא לא רוצה היה כל האמריקאים רוצים בריסק אז והוא אמר טוב הוא לא בא לה הוא פחד מה הוא התבייש לא

בא להיפרד ממנו חזר גם לא בא אצל הרב נתן צבי פק היה גדול גדול היה אדם גדול הלך לבריסק לא מטה את עצמו שם אין לו איפה לאכול איפה לישון אצל בריסק לא נותנים אין בהישיבה לאכול ולישון כל אחד צריך להסתדר אצל איזה בעל בית פה פה בירושלים גם זה עכשיו ככה הם לא אין להם איפה לאכול אני יודע אצלי בשכונה יש אה יש קבוצות של בחורים לוקחים להם דירה מזכירים דירה ואין להם איפה לאכול הרבה פעמים אה לא לא באים אצלי לבית אבל הם לוקחים

מאצלי כן מהבית אז שולחים להם העיקר כן אין להם איפה ה איפה להיות באיזה מקום איך הם הם למדו אצלי מה רב טותיאן הבן של רבי יוסף טותיאן הבן של הרב אהרון הוא גם היה לו שמה דירה בעובדיה אז הוא היה בא אליי אז היה לו כבר משך כן לוקח אותם לא משנה העיקר ככה זה היה אבל הוא לא מצא איפה להיות ואז הוא חזר למיר למיר הישיבה כן והוא התבייש לבוא לראש הישיבה. הוא נכנס לחדר שלו איפה שהיה לו והוא אוחל בישיבה ושותה וושן ויום

אחד עובר במסדרון פוגש את רב נתן צבי פינגל או תודה ברוך הבא כבודו כתוב שהסכמת בכל זאת לבוא אצלנו ואתה יושב אצלנו לא אמר לו איך אתה אין לך דרך ארץ הלכת בלי להגיד שלום לא אמרת לי אתה הולך למיר עכשיו באת אתה אתה לא אומר לי בזה ואתה יושב פה ואוכה ונהנה וזה ואין לך לא אומר לו תודה רבה שבאת בצל קורתנו המידות ה באמת יש להם מידות אני הכרתי רב רב ביני שפינקל הכרתי קצת איזה ענווה ענווה איזה ענווה שהייתה לו אני הכרתי אותו

הוא היה לו היה לנו איזה קשר קטן אז הוא אומר לי אני לא ידעתי אני הייתי איתו ביחד אבל לא הייתי יודע שזה הוא שזה ראש ישבת מיר היה לי אדם רגיל רב עם פרק ומהמבורג אבל לא אומר לי אני ראש לא ואני גם לא שואל אני מה לזה אני יושב והיינו כל פעם בחודש אנחנו ביחד איזה כמה שעות וזהו.

אחר כך הוא אומר לי, הוא היה עם הבנות שלו, אחר כך הוא אומר לי, אתה יודע אה מה השם שלך? בנייהו אמרת לי, נכון? אמרתי לו, "כןוא אומר, תראה, אני כבר יותר לא זה היה איזה תפילה לעשות הוא אומר אני יותר לא אבוא כי אני אהיה עסוק. אבל מה אני נמצא בישיבת מיר קוראים לי ביניש אם אתה צריך משהו אז א תשלח אליי אני א אתהפל טוב אמרתי לו בסדר לא אמרתי לו אני לא צריך כלום והשם יתן כבודו נחת בשמחה ונפרדנו זה הכל באתי לי

הישיבה אני בתמימותי אני אשואל את החברים שלי אתם מכירים ביניש פינקר וניש אומר לי מה זה בן איש זה ראש ישבת מיר מה טוב אחרי זה הם שואלים אותי מה מה אתה צריך אתה יודע הוא אמר לי אם יש איזה בעיה מישהו צריך איזה משהו משיבת מאיר ש אז הוא יטפל אומר תשמע יש לנו את זה היה אחד שמה פרץ מאוד רוצה לתמוד במיר לא מקבלים אותו אמרתי לו כן תלך איך שלח אותי?

כן תגיד שלח אותך בניו כן כן ישר הכניסו אותו כן הכרת שני שווה משהו אבל אני לא ידע לא אני רוצה להראות לכם לא ידעתי מה זה איזה ענווה הייתה לו הרבציב עכשיו איפה הוא נפטר גם ראש ישיבה אחריו נפטר זה היה כשהייתי בחור הרבה שנים תראה הוא היה בא כל ערב אני אמרתי לא אבא שלי כל ערב ראש חודש היה בא ל לשינוור איפה הייתי לומד בבית ספר לוקח אותי למחברון כל ראש חודש עושים כל התהילים חוזר הוא עושה אני לא אבא היה הולך עושה

כל התהילים חוזר במונית אחר כך כשנכנסתי לפורת יוסף אומר עכשיו אני לא לוקח אותך יותר למה זה ביטוי תורה צת שב ללמוד בישיבה אני לא ככ יותר כתבתי את זה עכשיו בחוברת וככה היה אבל מה אני היה לי קשה לעזוב את זה אז לא הייתי מגלה לאבא שלי אני לוקח מונית והולך וחוזר בעצמי כל לא לא יודע אל תשאל שאלות אחרי זה אז יום אחד אז אני רואה כל פעם שאני בא עומד שמה רביני שפינקן הוא מתפלל אחר כך הוא יוצא עם בנות והם רוצים הם

עונים לירושלים פעם פ הוא רואה שאני עולה למונית אז היה מונית של ערבים שבעכ אני עולה לבדי מונית ואני נוסע. אז פעם פעמיים שלוש אומר לי בכור אמרתי לו מה צריך אומר תראה תיקח אותי גם כן אמרת אני מוכן לקחת אותך אני לוקח בוני לא נסתכל על נשים אתה תביא לי את הנשים פה הבנות שלך לא מתאים לי אומר תשמע אני אשים אותה בספסל האחורי תנסה אם אתה שתשב על יד הנהג אתה לא מסתכל אחורה מה אכפת לך תנסה אני אשב באמצע אם ישו מאחורה תנסה

אמרתי לו בסדר וככה זה היה חודשים זה היה הסיפור של תראה היה צדיק רבנו שתראה איך הוא היה כל ערב ראש חודש דרך אגב מחר זה ערב ראש חודש אז לכן צריך לעשות זה ערב ראש חודש תמוז לא סתם ערב ראש חודש זה מנה תשובה ממשמישין ובאים בעזרת השם לעשות כל התהילים שבע כטיברית שמו שהוא כל ערב ראש חודש הוא בא הוא לא שומע הוא לא יודע לא לא אני אומר שאתה לאנם אה מזנצי תרגום זה רוב ארופה הפרסי אנחנו ירמיה ד' פסוק יב רוח מלא

מאלה יבוא לי אתה גם אני אדבר משפטים אותם אומר הנביא פרק ד' פסוק יב. אומר הנביא הרוח שלם מאלה הרוחות הנושבות איפה במקומות הגבועות שבמדבר יבוא לצורך כי להיפרע מהם. בזמן קרוב אתכח עמהם גם אני עד עכשיו הנביא היה מתווכח איתם מעכשיו אני אתווכח איתם איך אני אביא עליהם בעיות פורענויות צרות זה יהיה הוויכוח שלי איתם הם ילמדו הנה כעננים יעלה בחסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו או לנו כי שודדנו אומר כעננים יעלה האויב יעלה מיד מיד עליהם חיש מהר כמו עננים שעולים לשמיים וכירוע סופה עם

ההרו מרכבותיו קרובים ככה להיות שדודים חס ושלום ביד האויב לכן אומר כבסי מרעניבך ירושלים למען תיבשי עד מתי תנין בקרבך מחשבות עונך אומר עשי תשובה תכבסי את ליבך מן הרעה שיבוא לך איזה ישועה מתי תלין בקרבך מחשבות עונך כי כל מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים כל שמועה מגיד מדן שזה בקצרת ישראל משם יבוא השמועה כי בא אויב ומה רפרים משמיע כל שבא העמל והצער אזירו לגויים הנה השמיעו על ירושלים נוצרים באים מארץ המרחק ויתנו על הרי יהודה כלם כאילו הכל הכל אומר תזכירו להם לאלה

שבעבור העמים באים למלחמה בעלי מצור נוצרים בעלי מצור באים פסוק יז כשומרי כשומרי שדי היו עליה מסביב שדי כשומרי שדי היו עליה מסביב כותימה מראת נאום אדוני אומר כשומרי שדות מסביב כן יהיו אויבים על ירושלים כאותי מראת הקנית אותי במעשיה לכן באים האויבים דרכך ומעל עלייך עשוואי ללך זאת רעתך כמר כי נרע עד ליבך.

וואי וואי וואי הם גרמו לך מרבית הצלות האלה הפורעניות האלה זה על רעתך קרובה היא הגישה אלייך מעי מעי אוחילה קירות ליבי הומה לי לבי לא החריש כי כל שופר שמעתי שמעת נפשי תרועת מנחמה כפלתם דברים מעי מעי ה מכאב שיש לי מדאגת הפורענויות שמעותד לבוא לכן הוא מלא חלחלה כי רות ליבי מגודל התוגה מקשקש אני לא יכול להחריש מה שומעת נפשי בנבואה. הגענו פסוק כ משניות לא צריך עכשיו אני לא צריך תצא את זה ותבין הם לא הביאו דפים שאחר כך לא יבואו אליי א

כן אנחנו מסכת אבות פרק ה משנת טו ארבע מידות ביושבי לפני חכמים ספוג ומשפך משמרת ונפה ספוג שהוא סופג את הכל סופק בתוכו כל מיני נוזלים בין שהם אחורים בין שהם צלולים זה סופק הכל. הוא לא יודע להבחין בין טוב לרע. כל מה שומע סופק.

משפך שמכניס בזו, מוציא בזו. אתה בן מכניס באוזן הזו ומוציא בזה. כלומר כבורעו כך פורטו שוכח את הכל. משמרת שמוציאה את היין וקולרת את את השמרים.

מסננת כמו שבמשמרת היין הזח יוצא והשמרים נשארים בתוכה כך יש תמיד שמניח את העיקר הוא מחזיק את התפן השם יעזרנו נפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת אחר שמוציאן את הסובין והמורסן מן הקמח הנטחן נשאר הקמח הדק עם הסולת הגס והוא החשוב משנת ט"ז כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטל אהבה אמת מה שגורם סיבה לאותו לא אהבה כלומר כמו הנאת הגוף בטל דבר בטל אהבה כמובן שבטל הדבר ההנאה הזאת בטל אהבה לדבר שאינה תלויה בדבר נובעת מתוך יחס פנימי לזולת אין בטלה לעולם איזוהי

אהבה תלויה בדבר זו אהבת אמנון ותמר ושאין התלויה בדבר זו אהבת דוד ויונתן פי שיונתן נקשרה בדוד גמרא היום אנחנו דף ו מסכת עבודה זרה שישר סמלים שיש לךזק אוי אוי יש לך מסכת עבודה זרה? יופי. כי אומר לי הרב דן שהוא הלך לקנות מסכת אז המוכר ספרים אומר לו שהוא מרגיש את עצמו כמו טרח למה אחד אומר לו יש לך עבודה זרה יש לך קטנה יש לך גדולה יש לך עבודה זרה אולי יותר גדולה שווית אדונירדימני בלמות שמחות קודש בריך שכינת או אתה אבא של

מאיר תחיל על השם צעים אתה עשית לך חופש גדול אתה כבר להגיש לא צריך מד טוב אשרךצ לעשות צורנו אלנו ענינו מעשה ידינו כנ עלינו כנו י רצון פניך בחבר שלא מת ולא תראה אנשים יודעים שאתה צטריך לבוא הם הולכים לפני כן יש להם ענווה כך שיבוא הצדיק יהיה לאיפה לשבת ולא יקשו חברה בנו הוריני והביחי בו אתה אדוני חוק כך חוק ברוך אתה אדוניש אשר המעלות הנה ברכו את אדוני גדי אדוני אדוני ב להוציא ידיכם קודש ברכו את אדוני מלכך אדוני מציון עושה שמיים וארץ

לפתוח ח דף ו של משה פתחת פתח למיר בעיה לאי הגענו 2 4 6 8 10 11 שורות מלמעלה שמה הגענו אתמול נכון מה כן לא טוב קצת היה קורה מי רושם שם מה אתה וואי וואי בעיה להוא שלושה ימים הן ואדיהן עודמה הן בלא דיהן אמרנו במשנה ששלושה ש ימים קודם עדיהן של עובדי כוכבים אסור ליסע בליתן עמהם לעשות אתם זכור אסור להשאילן בלשאול מהם אז השאלה היא בעיה להוא שלושה ימים התקשה לנו שלושה ימים זה הן ועדיהן מה שאמרנו שלושה ימים לפני עדיהן האם

הימים שלפני העד ועדיהן כלומר שני ימים לפני העד והעד עצמו עצמו זה יום אחד זה שלושה ימים עם העד או שלושה ימים בלי החג עצמו שלהם העד שלהם העד כאילו זה הרביעי זה יום הרביעי זה שהוא שואל בעיה הוא שלושה ימים הן לפני העד ויום העד זה שלושה הודין מה הן ולא עדהן הימים שלפני העד בלבד ולא ולא העד עצמו חוץ מיום העד עצמו אז מה תשמע רבי ישמעאל אומר שלושה לפניהם ושלושה אחריה אסור סרקה דעתך ואדהן ואדהן רבי ישמעאל יוםדיהן חשיב להוא מעקרה ורבי ישמעאל

נמצא אם תגיד איסעדעתך הן בעדיהן יוצא שרבי ישמעאל יוםן חשיב להעכרה חשיב לה לבסוף אז זה לא יכול להיות למה אם אני אגיד כתוב שרבי ישמעאל אומר שלושה ימים לפניהן לפני עדיהן ושלושה ימים לאחר ידיהן אסור אז אי סקה דעתך שלושה ימים זה פירושן הן זה שני ימים לפני העד והשלישי זה העד ועדיהן הן ועדיהן שהיום השלישי זה העד עצמו כלומר השלושה ימים זה עם החג שלהם אז רבי ישמעאל יום עדיהן חשיב לי בהתחלה הוא אומר שלושה ימים לפני אז היום החג הוא חושב אותו לפני

שלושה ימים עם עם השני ימים והוא שלישי וגם אחרי קוראה איך זה יכול להיות אז אחרי זה שני ימים ועוד הפעם אתה מחשיב את היום העד פעמיים מחשיב אותו חשיב לו בסוף גם שני ימים לאחריו אז לא הייתה המשנה צריכה להגיד ככה שלושה ימים לפניהן ושניהם לאחריה כמה אומרת הייתי דתנא שלושה לפניהם תנמה שלושה אחריהן לעולם שלושה לפני פירושו הן ועדיהן אז היה צריך להגיד שניים אחר כך שניים אחריה דידתא שלושה לפנין עם העד אז תנא גם שלושה אחריהן עם העד אבל לא שמחשיב אותו פעמיים

לא בגלל זה תעשמע דאמר הרב תחליפה ברבי דימי אמר שמואל ראיה נוספת תשמע לאמר רב תחליפה ברבי דמי אמר שמואל יום ראשון לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור והסקה דעתך הן בעדיהן היק ארבעה וחמישה דשרי יפה כתוב יום ראשון בשבוע אפילו שזה יום אדם נכון יום התמיד יום ראשון זה כן זה כאילו שבת שלהם לאכ אז יום יום ראשון שזה יום אדם לדברי רבי ישמעאל שעוסר משא ומתן גם שלושה ימים לאחריה שלושה לפניהן שלושה לאחריה אז לעולם אסור כלומר כל השבוע יהיה אסור ליסע וליתן איתם שלושה

לפניו ושלושה לאחריו ליום ראשון עצמו אתה מבין שלושה ימים בשבוע יש שבעה ימים שלושה לפני עם היום העת שלושה אחרי אז כל השבוע ואז גם יום ראשון בשמה אם לא ככה זה יהיה לי יומיים לעבוד אבל זה ככה זה הכל אסור אז מתי יעשו מסחר מתי אפשר לסב וליתן איתם אף פעם אי אפשר למה יום ראשון שלהם זה גם אסור והיסקה דעתך לעולם אס לעולם אסור טוב בוא נראה ויש כדעתך שלוש לפנין זה הן ואדיהן האם ככה הפירוש ארבעה וחמישה האיקא ארבעה וחמישה דשרה יום וחמישי

מותרים למה יום שישי שבת וראשון אסור זה שלוש לפניהם אחר כך ראשון ושני שבת שבת שיש למה שבת? לא ראשון שני ש מה פתאום הרב אמר שישי שבת ראשון שני בסדר ראשון שני ושלישי אסורין זה שלושה אחרי אחר כך נמצא רביעי וחמישי מותרין אז בהכח שלושה ימים פירושו בלא ימהן למה כן שאפשר אז הנה ראיה שזה בלא יהיה עדן אם לא כן הפעם אסור לעולם אני בא רבי ישמעאל לא מקום בעיה לי דהן בלא דיההן אין לי ספק שלושה ימים זהן בלא דיההן בלא דהיהן כל

השבוע כל השבוע אסור כי גם בעיה לי אניבדבנן שהם לא אוסרים לאחריה ואין גילוי מן המשנה מה בדעתם מה היא האם שלושה כולל עדיה או לא ואז יהיה מותר רק שלישי וחמישי בוא נראה כי הם לאחריו לא אמר רבינה תה שמע מה מה זה נקרא יום ראשון ש חשבתי זה לא נקרא חג הם רגילים לזה זה נכון שזה יום שהם לא עובדים והכל על יום כזה זה רגיל יודעו יודעו שי בא להם כסף בשביל היום הזה זה ממש שבת כן הם מתלבשים יפה כן כן אנחנו

הולכים לבטא תפילה של אה לא ידעתי עם עם פונפון פונפונ וואו וואו וואו וואו גם ככה שבדל לא אנחנו עוד יודע איתם ששם לפני שבת בסדר לא משנה חוץ לארץ שבת ראשון לא עובדים כן שבת עובדים הגויים עובדים בשבת הכל המסחר עובד איפה שיש הרבה יהודים לא עובדים בשבת איפה שיש כן איפה שיש הרבה יהודים איפה אבל בד שבת לא כולם כל אלה שעופים משרדים וזה הגמרא דוכה עליבה דרבי ישמע אין לא קם בעיה לי אין לי ספק דהן ולא עדהן כי גם בעיה לי לא

הסתפקתי אלא ליבה דרבנן מה שהם לאסרים לאחריה ואני לא יודע מה המשנה מה דעתם לכן מה הדין כולל דהיה או לא אמר רבי נתעשם ואלו הן עדיה של עובדי כוכבים זה משנה גם כן קלנדה סטרוניה וקרטיס כרטיסים כרטיסים ואמר רבי חנין ברבה קלנדה שמונה ימים אחר תקופה מתי מתחיל החג קלנדה ח תקופת טב שמונה ימים שמונה ימים אחר התקופה שמונה ימים אלו זה החג שלהם שמונה ימים לפני תקופה זה אחר תקופה זה לפני תקופה אז מה זה קרצוף להם אחגה בסימניך שלא תתאה קלנדה נשנת ראשונה

צריך להיות הפוך אם הולכים לפי סדר הלו קלנדה שנשנת בהתחלה חלה ראשונה דהיינו לפני התקופה סנותריה שנשנת אחריה חלה לאחר התקופה אז זה אחור וקדם צרטני בתחילה נכתב האחור אחר כך נכתב קדם שאין לך סימן הלו גם במשנה אמרו אחרת נשתנתה בתחילה הקודמת לאחריה והיא סקה דעתך הן ועדיהן שלושה ימים שאסורים פירושן זה שניים לפני ואדיהן בכלל השלושה שניים אם כן אינם רק שלושה אינם אינם רק שלושה אלא עשרה אבו למה שלוש הימים קודם כלנדה והעד עצמו נמשך שמונה ימים הנה 10ה אז ודאי ששלושה זה

הימים שלפני העד שלא כוללים את העד אז אתה רואה שלושה ימים בלבד אפילו שהעד עצמו נמשך יותר מיום אחד שזה לא היא סקה דעתך שמונה שלושה ימים האסורים זה הן ועדיהן כלומר מה זה זה השלושה זה בכלל העד ביחד נכון אם נעליה דעתי כך אם סלקה דעתך אז זה רק אינם רק שלושה אלא 10שה ימים אסורים אתה אמרת לי שלושה ימים לפני עדיה אין אסורים למה זה זה 10ה ימים לפני אין אסורין למה שני הימים קודם קלנדה והעד עצמו נמשך שמונה הימים זה 10 אז זה

10 אז כלומר העד עצמו זה לא בכלל למה אם ככה היה צריך להגיד 10 אם זה היה חג רק יום אחד היית אומר איך שאתה אומר אז היה הולך שלושה ימים אתה יכול בזה להתווכח אבל עכשיו שאני אומר לך שהחג עצמו זה שמונה ימים אז צריך להגיד 10ה ימים שניים אלא ודאי שלושה פירושה מהימים שלפני העד הם לא כוללים את העד כי אם כוללים את העד היה צריך להיות עשרה הוא לאמצאו שלושה ימים בדבד אמר תנא כולה קלנדה חד יומה וחשיב לה זה הכל נחשב אצל

נכון שהוא אומר שלושה אבל השלישי שזה הקלנדה מחשיב אותו יום אחד לא בא למנות את ימי העד אלא את העד עצמו זה הכל אמרבש שמע לפני עדיהן של עובדי כוכבים שלושה ימים לפני עדיהן של עובדי וסכה דעתך הן ואדיהן שני ימים שלפנה ועדיהן עצמם נתנה את דיהן של עובדי כוכבים שלושה ימים אסור לשת ולתת עמהם ואני אבין כשמגיעים ימי עדיהן אסור שלושה ימים במשר ומתן אז אני מבין שאני כולל את היום העד בעצמו איתם אח למה לא כתוב לפני עדיהן אז אני יודע ואת יום עדיהן

לא מזכירים בכלל אלא ודאי משמע שלושה ימים זה שלפני העת זה בפני עצמן העת זה דבר בפני עצמו הגמרא מנסה לדחות וכמה דקטני לפני דיהן למעטה לאחרי דהן מה שכתוב זה לא בא למעט אלא ימי דהיהן שאינם בכלל השלושה זה לא בא את זה למעט אלא למע שלושה שלחרי דהן אבל דן כולנים שלושה ימים תנה את דם של עובדי כוכבים שלושה ימים לפניהם ול גמרנו לא צריך יותר אלא שמאמינה הן ולא עדהן שמאמינה שלושה ימים קודם עדהן ממש שלושה בלי בלי העד עצמו שמאמינה כן שלוש

ימים לפני העד בעיה להוא משום הרווחה הודילים מהמש מישהו מלפני עבר לא תיתן מכשול מה שאמרנו אסור לשת ולתת עמהם מה הטעם האם זה משום הרווחה כסף בשאר הייסורים שמנועים במשנה ודאי זה הטעם זה משום הרווחה רק עכשיו הבעיה להוא טעם האיסור ש שהרוויח האם זה בגלל שהרוויח העובד כוכבים אם אתה עכשיו עושה איתו משא או מתן לפני לפני העץ שלו אז הוא מרוויח בימים אלו הוא מתעסק לכבוד העבודה זרה שלו הוא מוד אומר כן תראה זה שפע בזכות העבודה זרה אז ישראל גורם לו להודות

ועובר על יסום ושם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך כלומר לא ישמע בגללך שאתה גרמת על ידך עוד דין מה משום מלפני עבר לא תתן מכשול האיסור שכתוב בתורה ולפני עיבר אם ימכור לו ישראל דבר שראוי להקלבה יקריב אותו עובד כוכבים בגלל הישראל נמצא מכשיר אותו באיסור עבודה זרה זה לפני עבר לא תיתן מכשור עם כל הישראל דבר שראוי להקרבה ואז אז הוא יקריא כמו תרנגולת, כמו סא בהמה למה נפקמינה בין שני הטעמים להתבהמה לדידה יש כבר לגוי בהמה לפני שמוכר לו הישראל יש לו כבר

בהמות היא אמרת משום הרווחה הכמרוח באמת הוא מודה עבודה זרה שהוא מרוויח לכן אסור אמרת משום לפני עבר לא תתן מכשות הייתי דדיד יש לו כבר כבר בהמה בשביל לא להקריב אותה.

הישראל לא גורם לו לעבוד עבודה זרה ולכן יהיה מותר. אה הגויים אסור להם קרימה לעבודה זרה זה מצוות כן כן עבודה זרה חצו להם צריכים להם לעבוד עבודה זרה אחד משה אה אסור להם לעבוד בכלל זה גויים מה זה אסור להם לעבוד עבודה זרה כתוב בתורה כ שבע מצוות בינינו לא כתוב בתורה שבע מצוות בינינו אחד מהם זה עבודה אה שום עבודה זרה שום שום קשר שואלת וכי לה אתה אמרת לי מה נפקמינה וכי לא עבר משום לפני עיור לתשון אם אין לו כבר בהמה מה

אם יש לו יש לו אם יש לו אז מה הוא לא עובר לפני עבר יותר מראשון והתניה אפילו שיש לו כבר בהמה גם יכול לעבור לפני אבן יותר מראשון זה שנותן לו והתניה אמר רבי נתן מן העין שלו יושיט אדם כושר יין לנזיר בוא אפילו שאתה לא יודע אם הוא רוצה לשתות או לא נזיר הרגילות שאתה מושיט לו יין לשתות מסתמה התכוון לשתות שמישקח את נזירותו תוספות אומר שלא ישכח את הנזירות וישתה מנין שלא ישיט אדם יין לנזיר ואבר חי מן החי לפני נח מבין גם

עבר מן החי בני נוח אסור לו לאכול עבר מן החי כיוון שהוא לא רגיל להיזהר באיסור עבר מן החי יכול בן נוח נאסר בעבר מן החי כתוב בתורה אך בשר בנפשו דמו תאכלו תכנסו خشدم כל שיהיה עניין נזיר למה שלא יבוא לשתות אותו ועבר מן החי לבני נוח יכול לבוא לאכול את למה הוא רגיל לאכול ברך מן החיים את לומר ולפני עבר לא תיתן מכשולה דכילו יבין לה שקיעה הוא וכעבר משום לפני אבן לא תיתן מכשן אם אתה לא תיתן להם הם יקחו בעצמם דבר איסור

איסור זה זה שלהם אפילו בלי שתושיט לא לפעמים הוא עובר על האיסור לבד למה מעניין אותו וכעבר בכל זאת אתה אומר מי שמושיט לו עובר לפני עבר לא תתן לרשון אז מכאן תלמד שאפילו שיש כבר לעובד כוכבים אז אסור למכור אסור למכור לו ב בהמה נוספת נוספת ועובר כן מישהו מי שפני ות מכשון אתה אמרת לי אם יש לו כבר בהמה לא עובר עם שום לפני עיבר נותן מש אתה רואה יש לו יש לו הוא יכול לקחת לבד למה עובר מי שמושיט לו יין לנזין אומר

אחר במעסקן דכאה בתרי עברי נהרה עומדים הישראל והגוי או הנזיר בשתי צדדים של הנחר אם לא ישיט לו לא ג לא יקח לקחת לבד באמת אם עומדים אחד על יד השני הוא לא עובר מה שאמרנו שהוא עובר משום לא תיתן מכשות יש פה בשטת לנזיר העובר מן החי לגוי זה רק בגלל שמודים בשני עברי הנחר אבל אם אחד עובד ליד השני יעבור לא עובר כיבן כו יכול לקחת כן כ יכול לקר דקנמ דקטני לא יושיט ולא קטנה לא יתן שמאמינה למה כתוב לו יושית היה כתוב

לא יתן ישסור של דרבנן כן סייע מיד דברי אברה יש אתה הייתי ציון משהנו לא פריים שמח אני רואה תמיד תמיד יהיה שמח כןמן הוא רואה שאתה לומד טוב אז הוא שמח נגמר המלחמה אני שמחים מה אתה מכניס דברים שלא שייכים עכשיו עוד בעיה להוא נשא ונתן מי אדם שלפני דיהן נסע ונתן עמהם האם הסחורה שקנה ישראל מותרת או אסורה בהנאה רבי יוחנן אמר נסע בן נתן אסור אסור להנות מהסחורה שהוא קנה כסו אותו רבנן שלא יהנה מאותו הסחורה אבל אם זה בן או יורש לא

כנסו למה הכבש של האחרים מותר בהנאה לא כנסו ושתחקי שמהרנסה ונתן מותר לההנות מזה אתי ורבי יוחנן רשלקיש דן שלבדי כוכבים נשא ונתן אסורין מה אליו לפני עדיה נסה עדיהם ביום בעדיהן של עובדי כוכבים אותם זכרות שקני ישראל אסורים והנאה מה האם לא הבריתה עוסקת גם במשא ומתן שלפני ידיהם בכל זאת פסקה שאסור בהנאה אז תראה זה נגד רשקיש לאדיהן דווקא אבל לפני ידיה מותרת הסחורה בהנאחה היא קדעמרה אתי ורבי שמעון בן הקיש לרבי יוחנן הפוכה אדיהן של עובדי כוכבים נשאן אסור להנות מאותו סחורה עדהן

אין לפני עדהן לא אז אתה רואה זה נגד רבי יוחנן אומר תנה אידי לאידי עדהן כרלה גם לפני לפני עדיהן קורא לזה עדיהן כולו אחד תניה כבות דרש לאיש כשאמרו אסור לשת ולתת עמהן לא אסור אלא בדבר המתקיים אבל בדבר שאין הוא מתקיים לא ואפילו בדבר מתקיים נשא ונתן מותר אז קשה זה כמו מה רש לקיש לא כמו רבי יוחנן אז תניה כבתה דרשת כישנה מה שאמרנו במשנה אסור לשתמהן לפני דיהן לא אמרו אלא בדבר מתקיים שורד דבר מתקיים אבל דבר שאין מתקיים כמו ירקות זה

מחמיש מיד הולך לאיבוד לא בזה אס לאסר זה מותר לכתחילה כן ואפילו בדבר המתקיים נשע ונתן עמהם מותר תנ רב זבי אז איך לא אז מה את הרצ רבי יוחנן אז הלכה כמו רש לקיש שמה די עבד מותר דבר מתמו שלא מתקיים אחרי תחילה שאין מת גם דקה אומר ש מותר אם עשה מדה דווקא בדר לזה לא עשו אלא בדבר מתא תנ הרב זיד בדבר רבי יושעיה בבריתה שסידה רבי יושעיה אי א אי אי איי דבר שאין מתקיים מוכרין להן לפני עידיה אבל אין לוקחין מהן

לא קונים מהן למה מרוויחים שמתוך שלא מתקיים הוא רוצה מאוד כיוון שזה לא מתקיים הוא מאוד מאוד רוצה למכורתקלקל אז הוא מודה לגוי לעובד כוכבים ההוא מנאה תשמע הסיפור אה ההוא מנאה דשדר לדיין הרה כסרנאה לרבי יהודה נסיעה ביום עדו שלח לו מטבע בצורה חדשה הפס הקצר פסל את הקודמת אומר לו בוא תראה הנה משהו חדש אבל יתי ברשתקיש קמה לפני רבי יהודה נסיעה בשעה שהביאו לפניו את הדינר אמר שאל רבי יהודה ניסע את רשת תקיש איך יהיה אביד יש כלא אם אני אקח ממנו אזול

מודה אזיל ומודה ילך ואמין ויודע עבודה זרה שאדם חשוב כמוני קיבל את זה יש לו בזה כבוד לא יש כלא לא יקח אבל בה כלפיי מה נעשה? אמר לרש לקיש טול וזרוק אותו לבור בפניו אמר לו הוא בבור כל שכן ביעבה אומר לא ככה כי אחר ידקמינה אוי זה תפעיל את זה בחוכמה אוי נפני לידו לעשות את זה הצאגה הזאת כן אז מה כמו אבא של רשי נכון שיתן לו עוד אחד בשביל היה כן ביטר על אבן הטובה בשביל זה זכה לרשי אמר לו אתה סימן

את העין של עבודה זרה תן לך עין שתאיר עיני ישראל בתורה אומר רש"י וכשורש שעבד ממך לא ס כן ככה לא היה עיקר זה השמחה יכול לקללה לא הביא לו עוד אחד שזה נפלצן אבוכס דבר הפוך אה סו דבר הפוךס ש להשאילן ולשאול מהן אמרנו לפני עניין של עבדי כוכבים שלושה ימים אסור להשאילן ולישאון מהן שואלת הגמרא בשלמה להשאילן דכמהוח נותן לו יהיה לו לבינתיים אבל לשאול מהן למה עשו הרי לא רק שלא מרוויח גם מוריד מעותק ממעת להוא אמר הביה גזרה לשאול מהן אתושלאילן אם

אתה תשאל שלא תבוא להשאיל להם רבה אמר כולם משום דאזיל כל מה שאנחנו אומרים שאסור לשאול ולהשאירן שהולך ועוז ילך ויודע לעבודה זרה הוא מודה הוא דאזיל הוא מודה לעבודה זרה גם זה אז זה גם פה אסור למה אפילו שזה הפסד הוא מודה לעבודה זרה ומתפל שכן צריכים אותו ו גם הוא לא מפחד למה הוא יודע שיחזיר לו את ה היהודי החזיר לו את זה להלוותן וללוות מהן גם אסור משלמה להלוותם משום דקמרעבו אלא לבות מהן המי אמר ביה גזרה ללוות מהן אתו להלבותן אבל אמר

כולם משום דאזל מודה הוא אותו ומודה הוא הנה תראה אשרך העבודה זרה היה צריך להיות יהודי ללבות ממני. אז איך מותר להשתמש בטראמפ?

הוא יודע אבל מה הוא יודע לקדוש ברוך הוא? אלוה של ישראל. אלוה של ישראל. שגלה.

זה כבר א יש פה קש קידשם השם גם ראש הממשל ישראל קידש את השם גם הוא הוא אמר שחיינו לפורען לפורן מהל החולצה הירוקה לא שחיינו עוד הפעם נו שלך שלא עוד לפורע ולפרוע מהם אי איבדסתי שם יוכי מי א מה אומר לא שמעתי שם מודים לשם אולי זה נת שם כן שאלו איתי את זה כבר לפורעל מלפרוע מהן משמה לפרען משו קמרוח להו אלא לפרוע להיפרע מהן למה אסור תקח לו את הכסף שלו אומר מע ממעט לו אז למה אסור מוציא לו מהנכסים שלו אמר

ביה גזרה לפרוע מהן אתו לפורען אבל אמר כולם משום דזידו מודה גם פה הוא הולך ומודה לעבודה זה שהוא כבר התפתר מן החוף בצריכה למה צריך להגיד לנו כמה פעמים כל אחד מהיסורים ללמוד ללמד אחד מחברו תנאה לשת ולתת עמהן משום דקמרו להוזיל ומודה מרוויח מרוויח לעובד כוכבים בעסק והוא הולך לעבודה זרה אבל לשאול מהן דמעות כמעט להו שפיר דמה לשאול מהם שהוא ממעט מהם יש אין פה לא אין אין פה צד רווח רק הפסד אז הוא לא יודע לעבודה זרה לכן צריך להשמיע לי ואיתן

אנישאול מהן משום דחשיבה למלתה זה כבוד צריך להזיל הוא מודה אבל ללוות מהם צערה בעלמה תלה אמר טוב לא הדרזוזה לא חזיר לי את הכסף היהודי הזה לא יחזיר והיא יתנ ללוות מהם משום דכאמר בעל כוכענה אני אם לא אחזיר אני אקח ממנו בעל כוחו משום דקמר בע כוכענה אין הפסד בהלוואתו שתמה אז הוא מודה לעבודה זרה אבל היא פרעמדול זוזה זה אתה הוא פורע לך מה שהוא חייב לך הם הצערה אתלה ולא יזידו זה צריכה רבי יהודה רבי יהודה אומר נפרעין מהן למה שמצרו לו

לרבי יהודה אף על פי שמצר עכשיו שמח ולאחר זה מה מה אין לו את אין לו את הכלל הזה תניה רבי יהודה אומר אישה לא תסוד במועד פני לפני שניבול הולה בסים אתה יודע בשביל הם היו להוציא את השערות או משהו כזה שמים סיד וזה לצער לה כשזה על פניה אפילו לאחר כך היא מתייפה מזה למה נהיה הפנים שלה אדומות על ידי הסיד אבל לא תסוד למה זה מצער אותה אפילו שאחר כך זה טוב לה מודה רבי יהודה בסית שיכולה לקפלו במועד שטופלתו במועד פי שמצירה

עכשיו שמחה היא לאחר לאחר לאחר זמן אז מודה רבי יהודה בסיד כזה שמתייבש מהר שיכולה להסיר אותו מעל פניה במועד עצמו אז מותר ליתן על פניה במועד למה אפילו שמצר לה עכשיו עשית בפניה שמחה עוד מעט היא תסיר את זה עוד מעט והיא תהיה תראה יפה למה אפילו שעכשיו זה גורם לצער אבל עוד מעט זה יגרום להשמחה במועד. אז גם פה לאחר זמן א נגרם שמחה לגוי. אז אתה רואה גם לרבי יהודה צריך להיות אסור. אפילו שעכשיו הוא עצב אבל עוד מעט יהיה לו שמחה.

שני סוגים של סין. יש סי שאי אפשר לקחות ויש ס רק בשפ. זה לא זה סוגים שונים נראה אולי חברה שנה אולי תלוי בכמות אז מה פה אישה שמו להסתפר אומרת לא לא מוציא שערות או כמו שעשה לא אני אומר מוציא שערות זה לא מוציא זה עושה לאדום משך הצרות לא מציע מסיר לעצמו אבל לא לא היה לו אני אומר שגם תראה בהלכה אולי אפשר להסתפרה היכולה להסתפר אמר רב נחמן בר יצחק הנח ללכות חול המועד לכולו מצר עכשיו א בשמחה לאחר זמן אל תביא ראיה

משם כל אותם הלכות שהתירו החכמים לעשות ם במועד אפילו שעכשיו זה מצר כמו שחיטה או אתה מבשל זה עכשיו מצר לך קצת זה אבל אחר זמן זה שמחה בטח עכשיו יש לכולם אוכל מוכן ושחטת מלכת עשית אבל עכשיו אתה שמח משתי פיטות פרנות זה קצת בעיה במועד תכף זה שמחה שמחה כן אבל גבי לא אבל רק לעשות לעצמו מותר לו לא מותר זה אוכל אוכל נפש אה אוכל נפש יותר מדי של עכשיו לכאורה זה צער אם יש אוכל כן איזה טעים איזה טעים הוא שמח שכולם

נהנים ושמחים ואומרים לו איזה איזה טוב זה היה אז זה עושה לו שמחה פסח לא על המועד של סוכות כן פסח לא עושה אבל גבי העבודה זרה נגיד זה נידון כפי תחילת כיוון שבזן הפירעון ניגם לו צער אז זה מותר רבינה אמר עובד כוכבים פרעון עולם מצר אף פעם הוא לא שמח רק החוטים ואז אלה מתיני אלוק רבי יהושע בן כוחה דתני רבי יהושע בן כוחה אומר מלווה בשטר אין נפרעין מהן מלווה על פה נפרעין מהן ונשו כמציל מידם אה רבי שעה אומר מה שאמרת לך

נפלנו בשטר לא צריך להיפרע לפני עידיה למה הוא שמח כמה שהשטר ביד ישראל מפחד לכן כשנפטר מחובו הולך להודות לעבודה זרה אבל מל על פה נפרעים מהן למה כי מוסרין מידם מחר יגיד לא אין מה אתה יכול מהר לקחת את הכסף זה טוב המשנה שלנו היא לא כמו היא לא חילקה בזה המשנה אפילו בעל פנו כןצ לא כמו רבי יהושע בכוח משנה שנה לא כמו רבי יהושע בכוחה למה אומר מלוה בעל פה מותר אבל במשנה שלנו מלווה בעל פה גם אסור צדם טרנו אפילו בשבת בזמננו

דבר ידוע הוא שאפילו מלווה בשטר נשב כספק אם יוכל לישראל לגבותו משום שאדם תקיפה ובקל מעלירלים להבקיע אפילו מלווה בשטר אין אתה יודע זה כמו מציב מן הערי ומן הדוב א היה זמנים שלא היה ברירה היית צריך להלבות להם כסף ואתה לא ולא החזירו לך את זה בכלל היה עשירים ודים שהיו באיזה מקומות בגולה היו באים אצלהם ה אלה הבדאים האלה זה איך קוראים להם ה אה הבריצים זה הגביר הגדול לא גביר פריץ הפר כן הפחה זה רוצה זה רוצה כסף על גבירים אומר לו תשאיר

לי הוא בא להשיר היהודי אומר אני רוצה תלווה לי וזה וזה הוא יודע זה אבל לא היה להם ברירה אז היה מסופר על אחד שבא אצלו ואמר לו שווה לו אבל לא היה לו ברירה אז הוא נתן לו היה עשיר גדול נתן לו את הכסף והוא הביא לו מטפחת אדומה והוא שם לו את זה במטפחת אדומה, הרבה כסף, סכום אדיר והוא ידע שאין מה לעשות זה ילך אבל יכול הלך אתה וזה היה לו שדה גדולה הגוי שכל בוקר היה לוקח לגביר מהשדה ואז היה לו כרובי

קרוביות היהודי היה אוהב לעשות מנפוף אז הוא לוקח לו כרוביות כרוב כרוב קרוב. אז בלילה הם פותחים את הפה הכרוב, ביום הוא סוגר.

אז הוא היה צריך לנוכיות. הגוי שם את כל החבילה בקרוב, בתוך ה הוא פתח, שם בפנים בלילה ושכח. הלך לישון, הלך זה באו הפועלים בבוקר, אמר להם הכי גדול והכי מלא תקחו ל ליהודי. ואז בא לו הכסף בחזרה כי הם בפנים אין לי פחד כן ראש קרוב הנה תענות סיבת הסיבות מר איך ידעת את הסיפור הזה נכון נכון נכוןח לכתוב אברהם הנהגה כפול כתוב כן כן הרב יש אברהם הנגר כן היה בפנים את הכסף הוא מזכיר לי שהוא יודע את זה יתיב רב יוסף אחורה דרבי

אבא ויתיב רבי אבא קמ דרבונה וטיב קר מנחתק רבי יהושע בן קולחה מלווה בשטר אין נפרעים מהן מלווה על פה נפרעים מהן כמו רבי יהושע בן כוחה בלחתה כרבי יהודה הנה אה חתה כרבי יהושע בן כוכחה דמרן שמלווה על פה נפראים לפני ידיהן לא כמו המשנה אצלנו והלחתק רבי יהודה דתניה הנותן צמר לצבע לצבוע אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו כפי שהיה שווה בשעל שקח ממנו ונותל את הצמר לעצמו מרוויח ח את השבח.

רבי יהודה אומר, אם השבח יתר על היציאה, נותן לו את היציאה שממנים והעצים בשכר של הצבע ולוקח את הצמר. ואם היציאה יתרה על השבע ששביע את הצמע ולוקח את הצמר כמו שהוא. ההדרה הדרנו רב יוסף להפה. הוא אומר לו אה איך אתה אומר דבר כזה רב הונה משתמחק כרבי יהושע בן כורחה שמתיר להיפרה מעובדי כוכבים על פה צטריך סרקה דעתך מנה יחיד ורבים לכה כרבים וצריך להיות כמו דברי החכמים ולא כמו רבי יהושע בן כוחה כמה שמנן הלכה כחיד לא כרבים אלא אחר כך רבי יהודה

למרי פשוטה זה מחלוקת ואחר כך סתם לחתה כסתם מחלוקת בבבה קמה ושטן בבבה מציעה ופה מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בצבע ששינה אם זוכה בשבע או כנסו שלא יזכה בזה בבבה מציעה ונשת עד הפעם בבבה קמה אז אתה רואה כיוון שנשת בבבה מציאה תנן כל המשנה ידוע לתחתונה וכל החוזר בו ידוע לתחתונה אה כמה שמה חתה כסתם כן קודם כל זה משנה בברסיה כמה שמה כתוב את המחלוקת זה תירוץ כאילו לאזה זה כל הטח אני יודעים זה הט אני כבר יודע את זה מה אתה אז

מה זה בבבה מציאה זה כל המשנה מצבו עליו יודע על התחתונה וכל החוזר ב זה עוד דין יודע על התחתונה זה אז למה רב הונה באמת שמיע לי משום ד אין סדר למשנה קמר סתם תנה ברשה ואחר כך מחלוקת י כל מחלוקת ואחר כך סתם למה אין סדר למשנה מה תענה על זה מתרץ הגמרא לרבונקי לא אמרינן אין סדר בחד דם מסכתה בדרך מסכת אמרינה ברב יוסף כולה נזיקים חדם מסכתי ובתאמה משום דקטנ לגבי אלתה פסקתה כל המשנה ידוע התחתונה כל זור יד התחתונה מה זה

מה זה הלכתה פסקתה שאין בהם מחלוקת טוב זה נחזור על זה בד אי אפשר בכל יום ביום אחד מי הלכות תפילין י אני ראיתי אותך שאתה פה אתם הולכים שיהיה לכם נסיעה טובה ב-12 הוא צריך להיות טובות גם אתה באנג שלי מותר לכתוב הלכה כד סעיף סימן לב הלכה כד אפרים אתה אתה משנים כל יום שאתה מה שאתה לא בא אני שואל אותך דבר אחר אתה משלים כן או לא טוב גם את הגמרא וגם את ההלכות או רק את הגמרא מה עם ההלכות שיעור שור הלכות

אבל פה לומדים הלכות על הסדר קח לבית אין לך אין לך שולחן ערוך בבית אז זה שולחן ערוך לומדים מה אנחנו לומדים לא שח יופי תודה רציני מסירים רציני מאוד כל הזכה להיות למשל רבי עופר הוא לא מחסיר יום אחד ולא הוא אפילו לא לומד פה אבל אני יודע יש לי הבן שלי אומר לי למד לא למד איך הוא היה היום אני שואל את הבן שלי עליו ואותו אני שואל על הבן שלי איך קוראים שכבר למה זה הדוד שלו היה בפורת יוסף איזה הרב טנג'י הוא

היה איתו את כל הכסף של פשוט הוא רבי שמעון בר יוחאי היה מוציא מפה וכן זה דוד שלו של פנת יוסף אח של אבא ראית לא נגמר הכסף עד שהוא הגילה לא אשתו יש לך ברכה של רבי שמעון בר יוחאי גם הוא עושה חסד הרבה עושה חסד כן הוא עכשיו מכין את עצמו לסוכות להביא לכל הישיבה חליפות בעזרת האלו בשעתו כל התלמידים הרב שבאים גוים השם ירך ימך עלבת ישראל שכבוד איפה אנחנו איפה איפה אתה אתה אהב אתה תראה ישר הוא אומר כל התלמידים אין בעיה

ראית יש ראית דבר כזה ויש לו אלפים אתה מבין הנה ישר אתה מקבל שוקולד סליחה אני אביא לך אחר אל תרים אל תרים תפוס בזה המרוקאי הזה צא לכולם לרב מחילה מחילה א סעיף כד נותר לכתוב על מקום הגרר ועל מקום המחק אפילו הזכרה ולא זה מותר ולא ים חוג בעודו לך אלא יבשנו יפה יפה כי אז יגרר בקל ולא ישאר לו שום רושם זה פתור עצה אז מה למה אם יבוה אם זה רטוב הכל ימרך עצה טובה כמה שעלה אומר מה שיכול לפעמים זה נהיה

מקשה אחת הכל ואז זה כמו יוציא קליפה הדיוק ככה יוצא אתה לא רואה פה יוצא לך קליפות כאלה מפה כן אבל זה מדובר על אותיות עכשיו שהוא כתב אז זה משנה אתה רוצה להוציא את האות לפעמים לפעמים זה נספ לפעמים זה סעיף כה כל אותה כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע רג רגל הא' בגג הא' או פני הא' בפנים בגג שתחתיה או שהיה רגל הה או רגל הקוף נוגעים או שהייתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון סדי שכתב ינ או שכתבה עי או ח

שני זינן ואחר שכתב לפניו חזר בתקנם הב שלא כסדר פסולין אה אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר שכתב לפנין שפיר אבל אחר שכתב לפנין שפיר דמה זה כיוון שהוא צורתה עליה כשמפרידה מחבדותה לאכותב אז זה מותר זה כן ומותר והוא הדין שאם לא היה מקצת יודין שעל האלפין והשינין והעינין ורגלי התבין נוגעות בגוף האות ותינוק דלא חכים ולא טופש מכירם שאף עלפי שכתב לפניהם יכול לחזור אף על פי שכתב לפניהם יכל לחזור לתקנם כן צורה טעות הייתה ניכרת לקשום כתבן שלא כסדרן זה גם חידוש צריך להיותחין

חכים בשביל להבחיד היו תשב קטן אולי שש תשע אותיות לא ויש מיש צריך להכיר ב כן כן חמש ארבע חמש ויש מי שאומר דהו הדין אם חותרת דחטא למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין עניר לעד פרידתן ופי שהתינוק קורא שני זינין מותר להדביק אפילו שקורה שני זינין גם עם החוצה שקורה שני כי הוא לא מכיר את הדבר הזה כן כי הוא לא יודע מה זה הגובה כן מה קרה היום ברוך הבאים הנמצאים איך הוא מתחב רעי מחיילה מחילה זכית תזכיר אמן שכן הנה הנה אני

תן לו אני אתן לו יותר כאן לא אתה רחוק אני זרקתי לך אני המטרה של עכשיו בוא לא אתה אתה קורא לי למה אתה מתחבה מתחבה מה אני אעשה הנה כך עכשיו בנחת בסדר עם אותיות של שן דבוקות אה למדנו שלא עם אותיות של שם דבוקות יכול להפרידם נדבקו אותיות של שם זו לזו בין בשעת הכתיבה בין חר מכן אף על פי שאסור למחוק את השם כל מקום מותר להפריד האותיות שהרי אין כוונתו אלא לתקן והיינו כשלא נשתר צורת האותיות גם את השם חיפה זה היה

פה כן זה עוד מה הוא רוצה קצת לגרד שיהיה הנה אני מחילה מחילה אפרים מה שהוא יכול להביא לא משנה עוד כן לא אבל זה שם השם אסור למחוק שם השם אולי הייתי אומר זה מחיקה אבל כיוון ש זה להיפות ולעשות טוב מה שהוא מתעקן בזה בשביל להבחיש אשמות בת אה בסדרך כן אני אני אהיה בסביבה אני יוצא מהבית 2 וחצי בעין בעיה אין בעיה תי שתגיד לא לא רפי פרק שמיני הליכות מכירה דף כ"ח המוכר סדר לחברו באלף זוז ונתן לו מקצת הדמים והיה יוצא

ונכנס וטוב טובע שאר הדמים אפילו נשאר אל זוז אחד לא קנה לוקח את כולה מי שכתב את השטר הוא החזיק לא קנה את כולה חזר בו הלוקח יד המוכר על העליונה רצה אומר לו אין לך מאותיך למה לא שילם כל הכסף או כנ מן הקרקע כנגד המעות שנתת ונותן לה מן זבורית שבהם חזרה מוכר זה לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותיי תן לי קרכ כך כנגד מאותיי ונותן מן יפה שבה ואם לא היה יוצא ונכנס וטובע קנה לוקח את כולה ואין אחד מהן

יכול לחזור בושר הדמים עליו כי חובות עוד הלכה מחר שדהו מפני רעתה ועל פי שהוא יוצא ונכנס לטובע שר הדמים קנה הכל ואין לנו לו ככה יכול לחזור בו שזה שטובע ורודף לא מפני שעדיין לא גמר ויקנע אלא כדי שלא יחזור באלוקח.

הוא רוצה מהר שיתנו לו את הכסף. מפחד. זוהרה דף כ"ט. סליחה לא טעיתי.

דף קכה זה בפנים המספר כתוב בפנים תפתח את אומר רבי שמעון צדיק שסון קרם ומן יומה דכנסת ישראל נפל ברנותה מנה וברכה מנחת לעלמה מע צדיק בהוזמנכתיב שבת מים בסון צדיק עיני ממעיני הישועה אבא ואמא דבר אחר נצע בעוד כל המן בבועקין כדי ואמרת ביום הודך אדוני כי עלבת פי ישובפך ותנחמני צליני יושב ציון כי גדול בקרבדוש ישראל ברוך אדוני לעולם אמן ואמן אםך אדוני לעולם אמן ואמן פרשת פנחס וידבר אדוני משה לאמור פנחס בן אלעזר בן אהרונ כהן אלעזר בד ואמר שמע ביני מוסר אביך

ואל תוש תורת מך שמע בני מוסר אביך ד קודשברך קרא אביך אל תוש תורת מך ד כנס ישראל שכינה מה עם מוסר אביך מוסר דאורייתא תב כמה תוכחין כמה עונשין כמה דעת מוסר אדוני בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו ובגין דכל מןשתדל בורת עלמה זכתפתח כמה טרעין להו עלמה כמהורין משעת פוגמה עלמה יקדים עד כמה ואז לא נכון ניתורי תרעין מחזת ואומרת התורה עצמה בטחו שערים ויבוא גוי צדיק אתקינו קורסין לפניה עבדה דמלכה דלת חדו לקדושבריך שתדר באורייתא כל שכן ברע בן השתדרה באורייתא זה הכי

טוב ד כל צדיק דציתי חודש בכיר משתחשתח ביניו כמה דוק יושבת בגנים חברים מקשיבים לכולך שמעיני בשקר שבגד כנ ישראל יהגים ישראל מהם בצרות שלהם בגלות חברים מחשיבים לכלך משניין עדיין כולוצית כלך דקודש בגלותה שמיעני כמה דתמר הראיני את מראיךשמיעיני את כלךשמעיני קלה דחבר שתדל בורא דעת כמד בורת אמר רבי שמעון זכור מלכה עד כס בשכו של חסד כמה תחזק משכנת הסתבר גרמו מי קובה כגון מן אינון דנה משקר בעד קדישה כגון בתנך כל גרמה כחדן שלם כשהכנה להי כנות ברית קודש כמו פנחס כני קניעת

השם עד כאן פתום הכטורת תרו אדוני אלוהינו שקטיר אבותינו לפניך עת כתור את הסמים בזמן שבית הגמודש קם כאשר סובית אותם מד ד משה נביא אחר כך כתוב בתורתך לא לא רוצה מחי שאני מפריע לך לות לך את ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בן הסמים ולבונה זכה בד בבד ויאמר אדוני אין משה כענך נטף ושחלת וחל בנה סמים ולבונה זכה בד בבד י ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף שחלת וחלבנה שמים ולבונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בת זכה

חמשל מנחק אדוני ויאמר יהיה בבקשה ויאמר יהיה בבת בזק ויאמר הו בבדנו מלא חשבה פסור אווזכן המצוות השם כן אמור הוכזו הנושע עוק שמורו ועשית אותה כתובת רוקח מעשה רוקח ממולחתור קודת מנדק נתת ממנה לפני ידות מועד אשר עיד לך שמה קודש קודשים תהיה לכם נמי עליו אהרון אה כתור צמים בבוקר בבוקר טבו את הנרות קדיר עלות אהרון את הנרות בין הארבים קטרנפני אדוני לדורותיכם תנו רבנן פתום רק כתורת קט 368 מנים בה 365 כמות רחמה מנה בכל יום אחת בבוקר שלושה עמנים מתרים שמהם מכניס

כהן גדול ותר מהם חורה ביום הכיפורים חזירה נמעטשת רב יום הכיפורים כדי לצא מחת שבערבים כדי לחיים צבת דקה ונדקה ואחד עשר סמנים היו בא ואלוהן הצורי והציפורן חן בניו ועלמונה משק שנמו ציעה משחק משק שישה שיש חסר מני כל שלש כשעה ועוד גרשנה שג כפרסם לא מצא יה כפרסין מבי חמן חתק מלח נתן אם נתן פסח רב שמעון צורי אנוש כדי לשפת הלו גפד רבי נתן אומר שהוא שוחק שעול פסמים פלח שלנו אמר זה כלל אם כמידתה כשר חצה 60 70 שנה אתה באות דבר

כפרה היא לא יבר קור טוב של דבש אין אדם יכול לער חולמה אין מערבין בדמים של תורה אמר כחוזר חו דבש לא תקטרו ממנו שאל אדוני עליהם ישראל אביהם אם כן פזות עסוקחו מזמרכם לאיש מנחה מעד צורים עד שנכות לות שקדים ויאמר עליהם ישראל ביהם אם כן איפה זאת עשו כחושים שמרת ארץ בכדיכם ויורידו לאיש מנחה עד צורים ועדש לכות בלות למושקדים ויאמר עליהם ישראל כןפ זחו זתיכם מעד צורים שנכות לות קרא משהו זקני אמר עלם לכם קרתם בדם אשר בסגעתם אלמשקוף ואין שתמדו זאת בן

אדם אשר אתם נוצאו שבפתח בוקר אדוני צ הדם על המשקוף עד שתמזוז פניכם גוף מרתם את הדבר הזה חוק לך פניך אדוני והיה כי תבוא ליד אשר יתן אדוני לכם כאשר זה ב שמתם את העבודה הזאת והיה כיומכם לכם העבודה הזאת לכם ואמרתם זהחפסח אדוני שפס בת ישראל במצרים מצרים בתנו הציל קודע חבו ויעס את המנורה זהב טו מקש את המנורה וקנגביעקפתו אפך מנה היו בשעה הקנים יוצאים מצידי שלושה כנה מןורה מצד אחד כ צד השני שלוש גים שוחדים קנה אחד כתוב שלוש גבים שוחדים קנה

אחד כפתוב פרח כן ששקנים צאים מן המנורה במעגים שוחדים כפתור חבטור אחד שני הקים וכבד אחד שניו חד שני הקים שש הקנים היוצאים ממנה כפתורם קודותם ממנה היו כולם שחב טהור ויסותי שבעומר ככה אמר תודה זהב טהור כי כר זהבור עשה אותם את כל כניה אדוני שנונגן כל מחי בית אדוני אדוני להושיעניות גע שלנו רע ויאמר משה אל אהרון קח את קח את המעטה אלדה עצפ כך ארון כשעם ונגד בעמוד בן המתים החיים מגפה משה מגפה נעצרה ויאמר משה אה כמחת לי עכבר עצ קצף לפני

אדוני חגם ויתן את הכתוב כבר עליו ויעמוד בין המתים בין החצ מגפה ישב למשה את אוהן מן מגפצר ויאמר משה אהרון כמותך מרה אל החידה עניים כצבניח כאשר דבר משה על עמוד בין המתים פתח מגפה נעצר אני אשירך בוקר חזר מסכר לי צר בגב וזך שוזך לבוק חזק מסגבר צר לי צעק דבר כברנן זך עשיר ואני ואני אשיר עוזך רנב ח כדי מסכונ ביום צרדי צר ביום מסגבית קרי אחד זכה לבוקר וארנן עוזך השיר ואני לא מנסע בן דגינות זמור שיר אלוהים חוננו ברכנו אר פתנו

סדעת דרכך גוים שועדך דוך עמים אלוהים עמים כולם שמחו ירנו לאומים כישפות עמים אלוים בסדר כנוותו כלשהי ארץ ויעמוד פנחס ויפל עצר המגפה אדוני אלוהינו עלינו מהעשה ידנו כל עלינו מעשה ידנו כלום יושב סתר העליון צד עשו צו ך לך מתו לא תיר מפחילה מחלך עניך רק בעיניך רעך כחצ חוק בך תחבעלה שנגד מחיה דרש צמובשת דרש צמר ובש בחפץ כפיה ה קוניותק בעונה ותיתן תכף לביתה חוקיה טעמה כיטוב זר בך כישו בעליך עני והחביון לא תירה לביתה משלר כל ביתו שנים מרדים עשתה לה שש

גמה לבושה דשעים בעלה שתוזיק ארץ דין עשתה ותמכור וחגור תנה כנעני עוזר לבושה סג בחכמה חסד צופ אני חודע ח גדול ברח קדשך געמך פניך שבעתנו מקבל שמעצעקתנו ידע יהי רצון לפניך אדונו אלוהינו טו בסוכ תותיו ותעמנו ישראל מתכנס אליפדין הקדוש בך מעמך צופנו מוקים רפואה שלמה לכל חולמך ישראל כשמלך משב יבוא לבטל גוף עוד שבר מילים מהבן ש מספר אבגב מר מתוק כוח השם השמות צה למלאכיך קדושים ששנו כל ישראל דבר רע שצנו רע גזר דינינו שם שהוא שם תחיט תשמיט כל המשחיטים כלים אדם

כלפות חדש קליפות בגדים כ ב שכתובתי שלום בשבתי חי רעה מן הארץ פי פני שבצ יעקב שב אהרון ויוסך כל הקדוש דע מה יברך קד זקן גם אותם שמאזינים דרך הנביין דרך הפלאפון כדל מברך פה זכר אותם בריאות שמחה הצלחות ישועות שפע הצלחות ‏y