הדף היומי מסכת סנהדרין דף עט הרב בניהו שמואלי שליט"א ו אדר תשפה

[מוזיקה] מתחל מ לבדוק את העניינים עכשיו לא תריש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ו אדר תשפה מתקדמים לשבת זכור זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים למחות בית מצוות עשה ומצווה אחת שלא תעשה מקיימים בזה אבל אתמול כבר זכינו להיות אצל משה רעיה מהמנה אצל רבי שמעון בר יוחא ניצוץ של משה רבנו איזה זכות ואיזה תפילות השתדלנו מאוד השם יעזור שיתקבלו הכל ברצון אמן אז הנה עכשיו השבת הזאת צ ילחם בעמלק מחר אתם יודעים פה נעשה פסיק כל דבר טוב

עמלק אומר מחר רוצים לעשות עמלק הוא הסמ הוא השטן הוא היצר הרע רוצה תמיד להחליש את האדם מלעבוד את השם אדם אומר דע יותר לא יעשה הדבר הרע הזה לא ידבר לשון הרע ישמור את הפה כל לא ידבר באמצע הלימוד המניק אומר לו אתה צודק אבל ממחר הום למה אם אם האדם אם המל רואה את האדם שהחליט לחזור בתשובה אז מה יהיה איתו אומר לו טוב תהיה צדיק אבל היום יש לך כמה עסקים וטרדות את מדין יש לך עוד לכעוס על פלוני לכעוס על זה חכה

תגמור את כל זה תחנך אותם שם אז מחר מחר אומר לו תשמע עדיין לא גמרת קח עוד שבוע אחרי שבוע משכח אותו מידבר עד שאדם מתעורר עוד הפעם וככה זה הולך 50 60 שנה מי יודע כמה שאדם שומע לו וההולך בעצתו מפיל אותו לשאול תחתית זה שאמר לו משה ליהושע צה ילחם בעמלק איזה עמלק של מחר צריך להתגבר עליו לא לעזוב אותו אותו דבר יש עמלק שלפ פידים מרפא את האדם מרפא אותו מדברי תורה כלומר רפו ידיהם של ישראל יצחק רבינו אמר לעשו והיה כאשר תריד

ופרקת עולו מעל צוך כאשר ישראל רפואיים אז גוברת ידו של עמלק מתגברים הם כשהם הפוך לומדים תורה אז הם נצחים את עמלק תמיד זה הכוח הכוח נגד כל ה זה מי שעוסק בתורה אפילו כשאדם עובד את השם בשמחה זה דבר הכי גדול שיש מה עושה המלא הוא מביא לבן אדם עצבות ואז הכל הולך לדמיון ברגע זה קליפת עמלק מובילה את האדם לעצבות מרה שחורה משכנעת את הבן אדם שהוא לא יצליח מונעת ממנו לעבוד את השם זה אסור לכן זה מביא את האדם מלק לידי כעס זה

וזה הדבר הקשה ביותר שאדם בא לידי כעס בזה בש פרשה ואתה תצווה את בני ישראל אומרים רבותינו אין צו אלא לשון ז זריזות ומתי מזרזים במקום שיש חסרון כיס ככה אומרים כשיש חסרון כיס אז אדם מזדרז יש כיס כמו שאדם חושב כל אדם ם לפי הכיס שלו אתה מבין אבל לא כיס זה אומר הזוהר הקדוש א נצים את זה פה צים לי פה עזוב אותי עוד מעט תעשה טוב תודה רבה לך קיץ זה לא ככה זה נוח לי לזרוק אתה מרחיק לי את זה אתה כבר

זרקתי עליך שיהיה נוח לר סיס עוד מעט בסדר הנה אל לא תפריע לי זה חיסרון כיס אתה יודע מה זה כיס אוי אוי זה זה מי שכועס ברמי שכועס פוגם אומר הזוהר הקדוש מי שכועס פוגם כל 10 ספירות ראשי תיבות כיס כל י ספירות כל 10 ספירות לכן כעס ראשי תיבות כל 10 ספירות אדם פוגם כל 10 ספירות זה זוהר אדם פוגע כל 10 ספירות זה איפה מזרזים את הבן אדם איפה שיש רצון כיס סן כיס איפה שכועס יש כל 10 ספירות הוא הוא פוגם בהם

אתה מבין ככה זה הולך לכן צריך מאוד זהירות כך קח קיבל לא אז זה מה אנחנו עכשיו לומדים המנ רוצה שבן אדם יכעס אסור לתת לו להכניס אותו לעצבות להכניס אותו לספקות לא לתת לו בשום אופן ברוך הבא רבי שמואל השם ירי חמך בטוב ותך בנעימים [מחיאות כפיים] עכשיו קח את זה בשבילך עוד איך כתוב ועסוי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם זה בתוך כל אדם ואדם צריך תשרה בו כל אחד ואחד מעם ישראל שיהיה ליבו לא כועס ברגע שכועס נטמע אומר ראשית חוכמה

בשר הקדושה כל פגם שיגום האדם בלבו על ידי סנאה וכעס מכניס צלם ביחד זה נקרא צלם ביחד לכן הלב הוא קודש קודשים צריך תשרה בו השכינה ברגע שאדם כועס מגרש את השכינה אז צריך זהירות מה עושה לא רק שהוא מגרש את השכינה כשאדם כועס אז יש עובד עבודה זרה אז הוא מכניס לתוך הלב שלו את העבודה זרה גירש השכינה נותן לאל זר במקומה ואז הקדוש ברוך הוא כועס עליו מתמלא קנאה אל קנה השם אלוהיך אבל דבר פל תראה אל קנה אל 31 קנה ק קנ א

151 כעס כמה 150 אותו דבר 151 אז זהו קנה ואעל קנה קנה 151 כענין כעס הקדוש ברוך הוא כועס עליו אם הוא כעס הקדוש וך הוא כועס עליו לא טוב לכן מה צריך מה מה התיקון של הכעס מקווה מקווה גמטה 151 ם קדוש כנה ומה הוא זוכה לזה לזכות למדת הכנעה הכנעה גם כן נין כעס או מספר אז כתוב הרב שער בת רבים אומר ויריב בין רועה מקנ אברהם לרועה מקני צון כן אצל עם לוט כן בן רועים מקני לוט ויריב ויאמר אברהם אלוט אנה תהי

מריבה בני ובנך בהתחלה כתוב ריב אחר כך מריבה אלא ריב זה לשון זכר זה לא מוליד אב אומר לו אתה עשית לי כך ואתה ככה אומר סליחה הוא לא אומר לו ואתה ואתה אומר לו סליחה אבל ברגע שאלה אומרים אתה עשית לי ואלה משיבים להם זה אתה זה לא אני זה נקרא מריבה וזה לשון נקבה זה פרה ורבה אז אברהם חשש שריב יקוח קטן יהפוך למריבה לכן אמר לו יפרד נה מעליי לכן איך כתוב תולי ארץ על בלי מה מה זה בלימה יש כתוב בנביא במשניות

באבות דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית אם אדם דעת קנית מה מאותיות מריבה תוציא חסרת איזה אותיות נשאר ריב אז הוא לא עושה מריבה אומר לו חב אתה עשית כך כך כך הוא לא משיב מה מאותיות מריבה חסרת אז נריב כי הוא לא אבל דעת חסרת אדם חסר שכל אז מה על אותיות ריב קנית ונהיה מריבה אז אומר תו ארץ על בדמה תוריד את המ ממריבה תוציא ואז נשאר רק ריב הלזה ו ארץ כל העולם עומד על זה שאדם לא כועס אחד פעם בא

לרב אומר לו שהוא חולם בחלום אומרים לו אתה בהמה בהמה אומר לא יודע מה ניה אומר לו אתה כעסת אומר כן אומר קודש הוצאת את המקום בלב שלך זה מקום קדוש אז הבהמה זה ראשי תיבות בערתי הקודש מן הבית זה גרמת לבער להוציא כמו אחד אשתו אומרת לו תשמע התחתן הביא איתו ספריה איזה ספרים אומרת פה אצלי זה לא מחנות ספרים תוציא את הכל מפה מה אני צריכה פה את הכיר אחד ספרים אני רוצה לא רוצה את זה אז הוא הוציא את כל הדברים אז גם

בחלום קראו לו בהמה למה ביערת הקודש בן הבית הוציא את כל הספרים הבנת לעומת זה היה אחד גר בזה שכן של חיים הוא לא רוצה הוא לא לומד הוא לא יודע כלום אבל זה יפה לו ה הספריה אז עשה רק ריחות כל הספריה רק ריחות הכל ריק היה אומר זקי עלי הם ה אומר משלה מסודרים בספריה כן זה ככה זה אבל מי שהוא לא כועס הוא סבלן אתה יודע הגמרא אומרת שלושה חייהם אינם חיים אחד מהם זה הרחים אדם אדם כל הזמן כועס החיים שלו לא

חיים למה בא לבית כועס הולך לפה כועס הולך לעבודה כועס בא לבית מדרש כועס כל הום אין לו חיים רק עשו לו איזה משהו קטן הוא כועס אז אין לו חיים הרחים אין חיים הם חיים אבל סבלן מישהו סבלן מה זה סבלן ראשי כותב עניו זוכה לשני עולמות עולם הזה ועולם הבא אבל הכעס מאבד שני עולמות אין לו שמחת חיים כל הזמן הוא בעצות תמיד יש לו תרעומת אתה עשית לי וא אתה אמרת לי טוב תעביר מה קרה בכלל איך אתה מרגיש שעשו לך מה עשו

לך כל הזמן זה תרעומות אתה מבין זה לא טוב צריך שאדם יהיה נחתן הוא מחפש איך שהוא קם בבוקר הוא מחפש על מה לכעוס זה בעיה גדולה איך כתוב ויר מנוחה כיתו ואת הארץ כי דמה וית שכמו לסבול אם אדם רוצה מנוחה רוצה שמחה ב יה צריך מאוד לסבול צריך לסבול יש אף פעם אדם שגר בחברה אדם שגר בחברה אף פעם הוא לא יכול להיות בנחת תמיד יש בכל מקום יש אנשים שמפריעים כל אדם זה לא לא כל הדעות שבות לא בכוונה להפריע לו אבל לא

כל הדעות שבות כל אדם יש לו את הדעה שלו אז לא מצחם בעיניו אז הוא בעיה תמיד צריך לדעת לחיות עם כולם ולהיות נחתן דבר ראשון בבית שלו האדם עם אשתו עם הילדים שלו אף פעם לא יכעס ידע קודם כל הכל מהשמיים וגם אם אשתו לקחה לו את הכסף יבדה לו והזיקה ועשתה ודיברה ואמרה זה הכל מהשמיים זה הכל לטובה אדם צריך תמיד אם אדם לא יעשה ככה החיים שלו אין חיים בבית הוא לא גם לא תקבל על אנשי בתה אתה מבין הגאווה שלו והכעס גם

אנשי הבית יכולים לסבול אותו אמים זה כל הזמן כועס לכן זה חייב לאדם לתקן את המידות שלו שאדם לא יהיה כעסן תמיד יהיה נחתן וגם אדם שהוא כועס בעל חמה רב פשע לא אמר לו לא תרתח ולא תחתה אפילו אדם שירא שמיים ולמדן גדול אם כל הכועס אם חכם ו חוכמתו מסתלקת ממנו אז למה הגמרא אומרת בשבת קופה כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה למה כעס נסתלק ממנו כל האמונה איך אתה לא מאמין בקדוש ברוך הוא אתה כועס לא טוב צריך להשתדל איך אומרים בתחבולות תעשה

לך מלחמה לכן מי שיש לו טבע של כעס צריך לעשות כל מה שהוא יכול בתחבולות יעשה מלחמה לא לכעוס הגדר הגדול נכתוב לו כל מאמרי חזל על כעס כמה זה גנות וזוהר והכל ויהיה כל הזמן לנגד עיניו כל פעם יחזור עליהם זה לא ברגע אחד אדם יגיד טוב אני לא כעוס אין דבר כזה אדם יגיד טוב אני חוס אי אפשר אדם צריך לדעת אזה יצר הרע עובד אלא מה ירגיז יצר טוב על יצר הרע ואם לא צליח יקנוס את עצמו כל דבר שאדם רוצה לקנות איך

כתוב אין העולם מתקיים אלא במי שבולם פיו בשעת מריבה למה הכעס הוא גם מכלה את את הבריאות של האדם מהנפש ועד הבשר יכלה בכעסו הכל זה הכבוד זה הכבוד מה יעזור הכבוד הכל הבן אבנים וכעס חי כסילים ינוע ורבותינו אמרו לא נעל לכסיל כבוד אז מה עשינו אז זהו לא לכעוס לא לקנות אסר כעס מליבך והב רעם מבשרך איך אומרים כעס קנאה שנאה סימן כקש נידב כעס קנאה שנאה כקש כקש נידף איך אמר אליהו הנביא אני לא הולך למי שקדן היו חכמים גדולים היו קפדנים אומר

לא לא לא גר אצלהם לא רוצה להיות אצלהם לא רואה אותם לא רוצה לראות אותם קפדן כועס מדבר מרים את הכל לא זר אומר מ שכועס אז נהיה משכן סתרה אחר וגם אוי ואבוי מה שאומר רבנו הערי בשאר הליקוים מחניף נפשו בנפש סטרה אחרה וכל המצוות והלימודים שפעל ועשה הכל נאבד התחיל לתקל הכל מחדש אז מה עשינו אחר כך עוד פעם תקן תקן עוד פעם סמה אומר הזר אומר הארי כאשר כעוס האדם מסתלק ממנו הנשמה הטהורה מתכנס בו נפש מן החיצונים ולזה כל הכועס כל חוכמתו

מסתלקת ממנו לא כתוב אצל משה רבנו וצוף משה ואז על פיקודי חין נכון ואז כשנתקע אפילו זה דבר מצווה נסתלקה ממנו 300 הלכות לא אפילו שנכס דבר מצווה זה אומר טורף נפשו באפו אדם איך טורף ועושה נפשו טרפה על ידי על ידי כעסו גם אסור לא יעשה את עצמו כועס לא לכעוס אפילו רוצה לחנך את הבן שלו משהו להראות לו שהוא כועס רק ראה לא באמת שהוא כועס לא לכעוס לא אסור לכעוס בפועל אדם הרבה פעמים הבן שלו לא עשה דבר טוב הוא כועס לי זה

הוא הוא אה הולך ומרגיע את עצמו זה לא כשאדם גמור לכעוס מתאפק אחרי הכל גיד הבן שלו בוא אליי עשית כך עשית כך צריך לטפל בזה אבל לא צריך לדעת מהרחו פעם כעס על אחיו שלימד אותו רה אותותו רבנו הארי אמר לו היום אתה למד היום אתה למדת עם אחיך ואתה כעסת אשתך את הראש בוא תן לך תיקון מה תעשה עכשיו אמר לו אחייב לא למד טוב אז הוא כעס עליו אומר לו מה אתה כועס זה גם כשאדם לומד צריך להיזהר הרבה פעמים אדם שהוא לא

כועס הוא ניצל מהרבה בעיות היה אחד היה יכול כמעט להרוג את הילד שלו ואת אשתו לא אמר לו אבא אחד אמר לו הבן שלו אפילו שאתה כועס אתה קשה לך תתאפק לילה אחת תלין את כעסך לילה אחד אז הוא לא היה בעיר שלו כמה שנים ואחר כך הוא בא לבית והוא זה היה באמצע הלילה והוא שומע שאשתו צוחקת עעם איזה ילד הוא לא מבין מה זה הוא אין לו ילד ההיה כועס אומר לו אבא אמר תני כעסך א לך מפה הלך מהבית הלך לבית מלון ישן

לילה אחד בבוקר ראה שזה מי זה היה הלך לבית הכנסת כל היום אומרים לו הבן של פלוני בוא בוא הוא רואה שזה הילד זה הבן שלו וכל כך הוא כעס רצה להרוג אותו ואותה מי זה הילד זה אבא שלו לכן אמר לו אבא שלו תדע לך תלין כעסך לילה אחד אם אתה תלין עלך כעס אחד אז זה תזכה לישועה אדם צריך להיזהר לא לכעוס ב אדם ככה הוא זוכה מי ששומע לצת היצר לא כתוב באבות נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו אפילו שהונח לרצות אבל

יש ל הפסד גדול הוא כועס אתה רואה את המשו בע פה מה הרוויח לא הגמרא אומרת בעירובין אמר רבי אלעי בשלושה דברים ניכר האדם בכוסו כיסו בכעסו א איך כתוב אל תראי יין כית אדם כיתן בכוס עינו יתהלך במשלים שלושה דברים רמוזים כ תן בכיס אינו כתיב כיס כרן כיסו קרנן כוסו עין בכוס הרי כעסו יתן עינו אז שאם יתן את את העין בתוך אז זה יהיה הפוך כעסו ראית תמד תשים עין בתוך כיסאו יהיה כעסו בכוס בכוס עין כי יתן את העין בכוס יפה חכ

ב אז יש סגולה לתקן את הכעס זה הכנף של ה של הטלית כי שאדם מכוון בזה כל יום כנף כמטה כעס ככ אומר רב הארי כל יום צריך צריך להגיע למידת נשבן כמו מכבדים אותו כמו מבזים אותו כמו כועסים עליו כמו משבחים אותו לא משנה לא היה אחד בא בספינה והוא היה לבדו ככה עם זקן ושמח ולומד תורה כל הזמן אחד מהם אמר היו שמה אנשי לצים אמרו בוא נעשה רינגה עלי היהודי הזה אחד מהמהם קם בר מינן לא עלינו אשתין עליו לפני כולם הוא היה

מפסוט מגיב שמח ממשיך פגשו אותו החברים שלו אומר לא יהיה לי שמחה יום הכי שמח זה היום למה כשהוא זרק עליו את השתן אומר הרגשתי ששם עליי בשמים זה מידת הנשב אתה מבין יהיה שמח במה שיש ככה צריך ככה צריך השם יצילנו לא נבוא לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון אדם יודע שהכל מאת השם מה נעשה כן אנחנו בישעיה או אתמול הלכתי קודם לקבר ישעיה הנביא זה ב הלאה ממירון איפה דלטון אחרי דלטון בצפון אחרי דלטון שמה נסעתי ואז בניתי שמאלה והגעתי שן וב ב לא

הייתי ביין בסדר אז אמרתי לו לישעיה כל השיעור לומדים עכשיו אנחנו גמרנו היום בפרק נט קראתי שם קצת ישעיה וזה פני גוש חדם מגוש חלב זה 10 דקות ימינה ני לכיוון צפון אחר כך הלכתי לגוש חלב לשמעיה ואבטליון רציתי ללכת שנה שעברה היה הייה ש שמה היה טילים לא היה אפשר לא אבל תמיד אני בדרך כלל משתדל ללכת שהיה בן אמות חברון התקשו שים הרב כן שנה שעברה ה היינו היה שני הדרים אחד היינו בחברון אחד היינו במירון אה זה לפי המזג זה לאש אומרים שמשה

רבנו הוא קבור בחברון לא יכול ות באספה זה גם אתמול עברתי איפה מרדכי ואסתר כן היה שמה לא יש שמה שלט קבר מרדכי ואסתר אני לא מסתם אומר מאיר תשים לו בוויז תראה לו מרדכי ואסתר הוא גיד לך תשים כי לא לא תראה יש לך לאור אני לא סתם אומר כמ אתה חושב שאתה היית שמה זה לא שמה זה פה א אפשר ד איפה גם שמה וגם בפרס כן הלאה ישעיה ס פסוק א' קו מ אורי כי בא אורך וכבוד אדוני עליך זרח הוא הנביא שהכי

הרבה התנבא טובות נחמות על ישראל הכי הרבה א קו מי אורי קו מאורי כי בא אורך וכבוד זרח פלא פלאות את ירושלים אומר לה הנביא קום מאורי אתה אירי כי בא לך הגויה האור הארה הראויה לך ובא לך שמחה בא לך טובה אורי את ירושלים כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח אדוני וכבודו עליך ייראה הנה החושך צרות מתרבים בעולם השם יצילנו וערפה לאומים כופל את הדבר אבל עליך אתם עם ישראל שלומדים תורה זרח השם יאיר לך אור הישועה בכבודו השכינה עליך יראה איזה

דברים אלה והלכו רואים לאורך ומלכים לנורא זרחך אומר הגויים כל אומות העולם ילמדו ממר דרכי השם אתל תאירי את עיניהם אני טראפ ילמד ממכם לא אתם תלמדו ממנו היום הוא אומר אסור צריך רק ככה רק ככה אומר דברים טובים יש לו חלק מהדברים שלו שהוא אומר הלוואי שילמדו ממנו אבל עוד מעט כולם יעמדו מעם ישראל הם אותנו בתשובה שלמה י סביב עיניך ורי כולם נכבשו באו לך בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה יופי י את ירושלים סביב עיניך כל אנשי ג בצו באו עינייך אצל

הכותל המערבי אצל בית המקדש והיו מלכים אומניך איזה טוב אז תראי בנהר ופחד ורחב לבבך כי ופחד ורחב לבבך כי ההפך עליך המון ים חן גויים יבואו לך אל תראי את בנייך באים מכל צעד יעירו פנייך בדרך האדם להיות נבהל מפחד שבא אליו פתאום כל כך הרבה טוב בפעם אחת ורחב ליבך התרחב מרוב הטובה אתה יודע כמה עושר יהיה פה כל העולם באים לפה איפה הם עושים ביזנס איפה אוכלים איפה שותים איפה קונים איפה רוצים לישון איפה הכל הכל זה יהיה פה אוהו אז כדאי מעכשיו

מאר תכין מלון תכין דברים ש בזנסון אה א כשיבוא הגאולה אף אחד לא צריך כסף כבר הכסף יהיה כמו עפר עפרות זהב יהיה אין עבודה לומדים תורה כל המלכים הם יבואו לעבוד בבת החרושת רק רוצים להיות על ידך מה אתה חושב אתה יודע כמה פועלים יעבדו לך כמה עבדים יהיה לך נכון במת ממש כך מ ראית את זה א זה לא לא מרדכי באסתר הנה רמי רואה את זה כן אנחנו במשניות וקודם המשנה צדקה פנה לא גוש חלב שעיה לא כתוב עליד גוש חדר כן רואים

את זה או לא שמה שלת שלת בגליל העליון רן בגליל העליון ניתן שמנחם החברוני ב-115 אבל רואים אתה רואה מקום עם כן נכון כ אלה ש בירה הוא מראה לי בפרס אפשר לדעת בשכל זה נראה שם אי אפשר לדעת שכנגדו אנחנו משנה ד' פרק ז משנה ד' לעילוי נשמת רבי אברהם הכהן בן מזל וממייסדי הישיבה והיה פה חזם בכוונות הוא התרים כל מה שיש ישיבת נר שלום זה הוא ה הוא היה חזן עוד בבית אן כן כן היום ונו נשמת אסתר בת שרה ויצחק ורחל בת

נחמה וגם הורבי רבי שלום אהרון בן רחן רבי אורי נורי בן רחן שלמה בן בן ב שלמה עקנין ו מרדכי בן חנה ורבי דוד שלום בן פהימה עזרא בן מזל אברהם בן מזל רבי רפאל כהן בן טופה ח מלכה ב יצחק בן מרים שו ל שמעון רפאל בן משה סיון אפרים משה בן מלכה רג'ינה ניסן בן רחל ניסן בן רחל רינה נוצה בת מזנה וחנה בת רבקה אברהם בן שמחה ליורה אברהם בן שמחה ליאורה שמעון בן שר שיפרה רבי מיכאל בן שמחה ד בד תוס אברהם

צדק בן מזל צבי בן רבק צבי בן רבקה יון יוסף בן רבקה חיים בן אסתר משה בן ישועה חיים בן אסתר כן כש נגדו משנה דת כנסת לומ הכנסת ספר תורה היום הכנסה שלום זרים אתמול הנו זרים לבית כנסת תשכו ך שלום מתקשר 110 ז היום יעשו את נגדו שנגדו פרק ז משנה ד משה אחר כך אחר כך כל הכבוד לך כל מי שנו צדקה לצ בטח אני מוכן לתת עוד פעם המקדש עה פח כנגדו חשוד על השבועה אמרנו לפני כן כנגדו חשוד ל השבועה נשבע

ונותן כלומר אם בא בעל הדין שכנגדו הוא צריך להשבע אבל יודעים שהוא חשוד על השבוע יכול לשקר אומרים ל אתה אל תשבע זה ישבע ועיתון למה מי שנשבע על השקר וזה פסול לעידוד אין מה לעשות אחת שבועת העדות בין שנשבע לשקר שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון הפקידו צומה שוא אומר לא נכון ואפילו שבועת שו נשבע שבועת שו זה כ אומר על האמן זה היה אחד מהן מבעלי הדין משחק בקוביה מה יהיה תגיד לי משחק בקוביות כדי לזכות בכספים או מלווה ברבית אפילו בריבית מדרבנן מפריחי אונים

זה משחק שמעיפים את היונה מי שתגיע ראשון עם היונה שלך יון היון היונה וסוחרי עית השם מילנו שכנגדו נשבע ונותן למה הם חשודים היו שניהם חשודים אחז השבועה למקומה בר רבי יוסי רבי מאר אומר יחלוקו אין מה לעשות אי אפשר להשביע יחלוקו חלבני על פנקסו כיצד שהוא בין הנשבעים ונוטלים לא שיאמר לו כתוב על פנקסי שאתה חייב לי 200 זוז בעת מצרכים שקנית אלא אמר ל תן לבני סתיים חיטים תן לפועלי בסל מעות הוא אומר נתתי אמני אומר נתתי לבן והן אומרים לא נטלנו הוא נשבע

ונותן והן נשבעים ונותנים חבני אין לו נאמן על עלה בשבועת אז גם החבנים הם נשבעים אמר בן אנס כיצד אלו ואלו באים ידי שבועת שו אלא הוא נוטה בלא שבועה ואן נותנים שלא בשבועה נהיה פה גן של הפרחים היום השם ישמרך עזוב לו עזוב זה לא מפריע מה הנייה איתו פ ו טוב מאוד שנכנס הד איזה משנה הגנו מ סימתי אר ב בנ כיצד לא אמרתי את זה כס אלו ואלו ב שה אלא הוא נותן בלא שבועה והן נותנים ולא שבועה בסדר עד כאן משנה שו

מות אמרתי ס ‏kem כן היום אנחנו דף עח עט צודק ע אתמול למדנו עח היום עט תפילת בית המדרש שבית אדוני לנגדי תמיד כי ממני רצון מלפניך ך תצילנו כ מה ששגיתי כ גל עיני ובתה נפלאות מתורתך ך ודש רכו את אצון שמים וארץ אחד הרבנים הגדולים בישה ש יום הולדת מחר סדר לו זר יפה אמן לא רוצה לא רוצה הוא רוצה משהו אחר פרח הוא רוצה רפח רפח פרח זה הציות רפח קבל גםם לא ו פרח שושנה ספר פרח שושנה תודה רבה תוד ר תודה

רבה תמיד חכם גדול אמן זה שלך וגם זה תיקה כל טוב עכשיו לא לדבר בסדר אם אתה לא תדבר עד הסוף אולי הוא יסכים לכח אשתה משנה נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם לעובד כוכבים והרג את ישראל נפנים והרג בת קיימה פטור מי שנגיד לקח אבן גדולה והתכוון להרוג את הבהמה שהייתה שמה מפריעה והיה עומד על יד זה הבן אדם וטרו בו אמרו לו תרב רק תדע לך אתה אם לא תצליח להצליף בדיוק על הבהמה אתה חס ושלום יכול להרוג את הבן אדם והוא אומר

אפילו אחי אני את הבהמה הזאת חייב לחסן אפינו אחי פטור הרגת את האדם פטור למה זה התרת ספק הקבן להרוג את הבהמה והרג את האדם או שעמדו לפניו או שעמדו לפניו עובדי כוכבים בישראל אז הוא התכוון להרוג את הגוי שעל זה לא חייבים והרג את הישראל או שעמדו לפניים לפנים כל זה כמו שאמרתי לכם אמרו לו תשמע אתה יכול לפגוע ביהודי רשי אומר ככה היה עומד נפל שלא חי שלא יחייה עכשיו הוא חי כאילו אבל זה נקרא הרוג נקרא מת יש לו כל מיני פצעים כל

מיני מחלות יודעים שהוא ימות היה עומד אדם יצאת בהמה ראשי מתכוון להרוג בהמה ורק את האדם פטור משום דכי התרו בהתראת ספק הוא אף על פי שקיבל עליו התראה שאומר להם יודע אני שהוא בן ברית ומנת כן אני עושה שאם הרגנו אני אתחייב מיטה פטור זה שם זה שמ לא יארגנו הנפלים לא מח כמו כטיל דמו כאילו הם הם כבר מתים לא לא כי הם כבר הרוגים נפל זה ילד כן שחולה שהרופאים אומרים זה ימות לא ישאר טריפה כן וכן נתכוון להכותו על מותניו תכוון להקות

את הבן אדם על מותניו לא לא איפה שמתים ולא היה בא כדי להמיתו על מותניו ועל חלה על ליבו אוי ואבוי והיה בה כדי להמיט על ליבו באמת פטור לא התכוון שתפגע שם אלא מקום שהייתה שלא היייתה הורגת פגעתה אז זה התראה שיתרו בו עד תקה שמת תפגע בליבו התראת ספק ואם נתכוון להק אותו שתפגע על ליבו האבן ובאמת והיה בא כדי להמיט על ליבו והלכה על מותניו ולא היה בא כדי להמית על מותו במת שזה נתן מכה על מותניו פטור למה לא הכה אותו מכה

שרוייה להמית למה כתוב בתורה ואם בקרי עץ יד למה כתוב בקרי עץ יד ללמד צריך לאמוד את המכה אם ראוייה היייתה להמית אז חייב ואם לא הייתה ראוייה להמית הוא פטור צריך גם כוונה להמית וגם שיהיה במכה כדי להמית וזה לא היייתה במכה כדי להמית כן ה אם אבל הוא לא ר אותו על באמת הוא התכוון להכות אותו על ליבו והיה בא כדי להמית אבל זה אבל על מותניו לא היה בא כדי להמית וזה פגע עלותם פטור נתכוון לא כתוב במה זה לא משנה נתכוון להקות

את הגדול ולא היה בא כדי להמיט את הגדול והר חלה על הקטן והיה בא כדי להמיט את הקטן באמת פטור וא הוא התכוון להכות את הגדול לא היה במכת אבן הזו כדי להעמיד את הגדול לחלה האבן הוא פגע על הקטן והיה במכת האבן מספיק כוח כדי להעמיד את הקטן באמת פטור למה לא התכוון שתפגע בקטן הזה אלא באדם שלא היה נהרג מפגיעתו נתכוון להקות את הקטן והיה בא כדי להעמיד את הקטן והלך לה על הגדול ולא היה בא כדי להעמיד את ה ל באמת פטור למה

לא ידע מכת אבן ראוייה לאמיתו יפה זה כמו על נותנ וכולי אבל עכשיו כן אם זרק אבן נתכוון נקות על מותניו של חברו ויה בא כדי להמיט על מותניו וחלה פגע ליבו באמת חייב למה סוף סוף התכוון להרוג והייתה מכת אבן ראויה לעמיתו עכשיו לא אכפת לנו אם נהרג באובן שכיוון או לא כיוון עמדו אותו דבר נתכוון עמדו לפניו שניים קטן וגדול והתכוון להכות את הגדול והיה בא כדי להמית את הגדול והנחלה על הקטן ואמת חייב למה סוף סוף הוא התכוון להרוג אדם שמתחייבים על הריגתו

לא אכפת לנו אם נהרג האדם או או לא או שכיוון עליו או לא כיוון עליו רבי שמעון חולק רבי שמעון אומר אפילו תכוון להרוג את את זה והרג את זה פטור לא חייב רק אם נהרג האדם אותו אותו שכיוון הערוב שה בזה שיעור עכשיו נראה עכשיו הגמרא תגיד לנו על מה זה חוזר רבי שמעון על הרשע או על השפע לא רק בשוגג אר רבי שמעון ההיה אפילו נתכוון אמרנו רבי שמעון אומר אפילו נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור הגמרא מבררת רבי שמעון היה הרי

איזה חלק במשנה מה השפה כאן אצלנו שתנה קמה אומר נתכוון להרוג את הגדול והרג את הקטן חייו ובא רבי שמעון החלוק ואומר מכיוון שלא הרג את האדם שהתכוון אליו אז הוא פטור קשה רבי שמעון פותר מבעלה למה צריך להגיד רבי שמעון מעריכה המשנה כל כך רבי שמעון אומר אפילו מה זה אפילו התכוון להרוג את זה והרג את זה פטו צ להגיד פותר חרסה דבד אמר לנקמה ולמה רבי שמעון מהדר פירושה ומ אפילו גם כן אלמה השפה רבי שמעון אלא הרשה כח דברי רבי שמעון מסביב על

מה שאמרת נקמה בתחילה מה התכוון להרוג את הבהמה להרג את האדם התכוון להרוג את העובד כוכבים רג או נפלים וג בקמה פטור משמ בר נקמה דווקא אם נתכוון להרוג את האחד שלא מתחייבים על הריגתו לכן פטור אז פטור אבל נתכוון להרוג את זה את הישראל והרג את זה ישראל אחר חייב חייב ל רבי שמעון אומר אפילו זה בא רבי שמעון ואומר אפילו נתכוון להרוג את זה את ישראל רג את זה פטור באמת דיבר רבי שמעון על הרשע ולא על הספר בסדר אין הלכ פשטה ובן משמעון

ואמר אנה לראובן כמכונה לשמעון לא כ מכוונה היינו פלוקה פשוט הדבר בלי ספק עמדים בפניו שני אנשים רבי שמעון אומר אני זורק את האבן רק דווקא ודווקא ודווקא לראובן אני מכוון אבל שתפגע ל שמעון לא מכוון בסוף א שמעון או זה מה שאמרנו סליחה לא או זה מה שאמרנו התכוון להרוג את זה והרג את זה והיינו פלוגתו זה שנחלקו בו רבי שמעון בטנה כמה עכשיו מסתפקת הגמרא אמר לאחד מניו אמר לאחד מניו מהי אומר אני באבן שלי רוצה שתפגע באחד מהמהם לא אכפת לי באיזה מהם

העיקר שאני צריך להפריד ביניהם אחד משני אלה צריך ללכת לבית עולמו מהי גם זה לדעת רבי שמעון פטור לא התכוון לו בדווקא או כיוון שלא היה אכפת לו שיפגע בזה מודה רבי שמעון שזה מתכוון לזה ורג את זה חייב הנמה כסבור ראובן ונמצא שמעון מהי הוא חשב שזה פלוני שהוא עכשיו בא להרוג אותו זה ראובן וטעה בסוף זה היה שמעון גם במקרה זה לדעת רבי שמעון פטור למה לא מתכוון אלא לראובן או כון ש התכוון לפגוע בגוף שלא הזה שהוא יודע זה זה הוא אמר לזה

אני מתכוון אבל זה הוא טעה חשב שזה זה שמעון זה צ ראובן חיב לרב אתה שמה לא יודעים מה האם ככה או לא ת שמדת רבי שמעון אומר עד שומר לפלוני אני מתכון הרג את אותו פלוני אבל א מכבן חר פגע באחר או שלא נתכוון לאדם זה בדווקא אלא לאחד מן השניים או שנתכוון לפגוע באדם זה מחמת שטעה בזיוו פטור מה התעמ רבי שמעון שפטור אמר כר רב ו וקם עליו עד שהתכוון לו כתוב בתורה וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו הומת והרב

לא בא ללמד שלא חייב משום רוצה עד שהתכוון והרב לא אבל לא נתכוון פטור מהשקמה עם הרב לא ורבנן שהם אומרים שנתכוון להרוג את זה והרג את זה זה חייב מה מה ידרשו מהפסוק והרב לא זה הגמרא זכתה לשאלה שלך אמר ד רבי הני פרט לזורק אבן לגו רבנ דורשים וארב לא כדי שתחייב רוצח צריך שתכוון לאדם זה אבל אם היו קבוצת אנשים שחלק מהם ישראלי וחלקם גויים והרג אחד מהש ים פ פטור לא רוצחים אותו לא הורגים אותו לא ס לא הורגים אותו בבית דין

אבל יש בו דינים בעייתיים זה לא אפשר לדעת אם הכולה זה לא בדיוק גלות גלות זה דווקא בבלי דעת וזה לא לא כל דבר זה גלות לא יעזור לו גלות שילך לו גלות זה לא יעזור אנחנו צריכים תיקון למה שהוא עשה זה לא יעזור זה לא התיקון ורבנן שהם סוברים שחייב נתכוון להרוג את זה א זה אמרנו פר זורק אבן לג איך דמה מה האופן שזורק אבן קבוצת אנשים שהוא פטור לדעת חכמים הדק תשעה כותיים ואחד ישראל בניהם ים אם נמר שמדובר א שיש קבוצה של

תשעה גויים חד ישראל למה צריכ רבנן לדרוש שפטור הזורק ודי פטור רובם כותיים הוא לא התכוון רק להרוג גוי ולא את ישראל רובם גויים אנמה פלגה ו פלגה ספק נפשות לעקל גם אם תגיד מרצ הגויים מרצ ישראל עדיין גם קשה למה צריך לדרוש למה יש לנו קלט בידינו ספק נפשות להקל לכן צריכים לפתור אותו מסברה הגמרא אומרת לא צריכה ק תשעה ישראל וכוי אחד ביניהם דבל הכותי קבוע במקומו בתוך הכבושה ויש נו כלל כל הקבוע כמצ מחצה דמה ופטור אז זה נדון כמו חצי חצי אין

כוב במעות עכשיו אבל מי שזרק פטור זה כאילו זרק מחצה גויים מחצה ישראל אז הוא פטור למה ספק נפשות להקל זה החידוש בסדר משנה מ רבנן דאבר נתכון רוג את זה והרג את זה חייו למה דכתיב כי נצו אנשים מובן בתורה כתוב כי נצו אנשים נערפו אישה רע וייצאו ילדיה ואמר רבי אלעזר במצות שבמי הכתוב מדבר כ ב בריבה ש במיתה שכוונתה מיתה נתקבלו אנשים אלה במרם להרוג אחד את חברו הכתוב מדבר תכתיב ואם אסון יהיה שמתה האישה ונתתה נפש תחת נפש המי שאקה הורגים אותו

ואם לא התכוון להרוג את חברו לא היה נהרג על הריגת האישה אין כוונת רוצח בכלל עכשיו ש מכבן להרוג את חברו אפילו שלא הרג חברו אלא הרג את האישה חייב מיתה אתה רואה לדעת חכמים מתכוון להרוג את זה והרג את זה חייב אלא לרבי שמעון הי ונתתה נפש תחת נפש נפש מה יעביד לה הפסוק שנתכוון להרוג את זה רג את זה פטור הרי זה לא טעם שימות על רגדה אישה אפילו התכוון להרוג את חברו מה יעביד לה ץ את הגמר דרבי ממון כדרי זה לא ר

חייב נפש תחת נפש זה לא כסף זה לא הריגה ממש אין טעם שמוד הריגת האישה אפילו התכוון להרוג את חברו אלא לרבי שמעון באמת לא נהרג על הרגת האישה לא התכוון רגה כוונה נפש תחת נפש ממון דמה האישה כופר על הריגתה דרבי ש תחת נפש זה תשלומי כופר זה ממון תניה רבי אומר נתתה נפש תחת נפש ממון ישלם דמי האישה אתה אומר ממון אן נפש ממש מי אמר נאמר נתינה למטה בסוף הפרשה למה שמה כתוב שנהרגה האישה נאמ ונאמר נתינה למעלה בתחילת הפרשה שמה לא נהרגה

האישה אלא רק לא יהיה עצון ויצאו ילדיה אז מה אנחנו אומרים ונתן בפלילים להלן ממון דמי הבלדות לבת אף כאן כשמתה כוונת הנתינ לממון דמי האישה לושה אז מתי נותן מה האישה לא האישה עצמה שהרגו אותו מתי אין לפ לפי רבי אן גם לד רבי ורבי שמעון רבי י שמעון חדם מה יעשו רבנ דינה לא דורשים דינה לא דורשים הנה דת רבי אומר אני חוזר על זה נתתה נפש תחת נפש ממון בשה אתה אומר אלה נפש ממש נר נתינה למטה במקרה שמה שנרגע אישה ונתתה נפש

תחת נפש נתינה נתינה ונאמר נתינה למעלה בנתן בפלילים שזה רק צוי לדה מה שמה הנתינה נתן זה ממון גם למעלה אפילו שנרגע האישה זה ממון כ זה קצת פנה מ כן זה פלא ממון ממון למה פלא למה ככה מופלא פלא מופלא הוא הר אגישה התכוון רון לא ה את האישה הזאת אבל רבו בנם רצה להרוג את חברו נתן בה אישה ומתה הלכה לבית עולמה מה יעשה מסכן הוא לא מסכן הוא לא מסכן רבי שמעון אסור להרים ידיים כן הלאה אתה לא יכול לחיב אותו מ ב

בם בם בםם בם ב בם בם אמר רבה ר לא לא לא עכשיו לא עכשיו הי דנ חזקיה מבק מדרבי ובק מדרבנן עכשיו בוא הבריתה הזאת ששנינו בבית רבי חזקיה זה לא סוברת לא כמו רבי מתכוון להרוג את זה והרג את זה חייב ממון ולא כמו רבנן שהורגים אותו חייב מיטה דתנא דבכ זקיה מכה אדם ומכה בהמה מכה בהמה ישלמנה מכה אדם יומת ואיש ככה כל נפש אדם מכה נפש בהמה ישלמנה לא זה תן דכ מכה אדם מכה בהמה עזמי סמיכה התורה פרשת מכה אדם שהוא

רוצח לפרשת מכה בהמה שמזיק ממון למה ללמד אותי מה מכה בהמה שלא חילקת בה בין בשוגג למזיד בין מתכוון לשנו מתכוון בין דרך יחידה לדרך עליה הרמת יד הורדת יד לפטרו ממון אלא לחייבו ממון תמיד הוא חייב לשלם דם מועד לעולם זה לא משנה אף מכי אדם לא תחלק בו בין סוג מזיד במתכוון ש מתכוון בן דךד לדרך רכב ממון א אלא לפטו ממון תראה מה זה אז מה הוא חייב כלום חייב לחזור בתשובה חיב מס מרבה מנ מה זה לא לא זה לא חוזר על

זה חייב מיטה בקרב לא מחלקים אדם מועד לעולם זה תוספות ויש ככה כל נפש אדם לא הנת את השל של הגמר חזקיה א מכ אין ליך ממון אפד מכה אדם מי במה אומרת הגמרא מה כוונת התנ לא תחלוק בין מתכוון ל שלא מתכוון אלמה שאיין מתכוון כלל היינו שוגג מה הבעייה למה צריך תנה להגיד את הדין הזה אלא פשוטה שאין מתכוון לזה אלא לזה וקטנה חיבו ממון שלא תחלו כדי לחי בו ממון אלא לפטרו ממון ואי בר קטלה מה צריך ל מפתר ממון כ בדרב מנה

אש ממינה ל ברקטו ולא בר ממונה לא כמו רבי שחה ממון ולא כמו חכמים שחייבו מיתה יפה הנה הביא לך בסדר מה אומר מוד עוד פעם לחזור יש ד חזקיה הוא אומר מי ש כמו מה שאמרנו לע בבריתה מפכה מדרבנן שרבנים שחייב מיתה עד כדי כך ודעת רבי שחייב ממון מזה רבי שמעון מוקה מדרבי מבכה מדרבנן למה כתוב בתורה מכה אדם מכה בהמה למה רבותינו סמכו מכה אדם למכה בהמה להגיד לך מה מכה בהמה לא חילקת בין שוגג למזיד מתכוון מתכוון בן בדרך דרך פרו ממון

אלא לחייבו ממון תמיד יהיה ח שלם ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בן שוגג למזיד מתכוון מתכוון דרך עליה לחי בו ממון אי לפטרו מממון זה הדרשה מה מתכוון עכשיו מה זהן מתכוון אם לא מתכוון כל הינו שוגג אל פשיטה ש מתכוון לזה מתכוון לזה מה אתה אמרת לי קטנ שלא תחלוק כדי לחייבו ממון אלא לפטרו ממון זה תנה שלא חייב ממון וא ברקלה מה צרך פר ממון אם הוא באמת בר מיתה נ בר ממונה פה הרעיה בסדר רוצח ש רב חרים כולם פטורים וצ

התחייב מיתה ודנו אותו והתחייב מיתה בינתיים התערב עם עוד אחרים ואי אפשר להבחין בינו לבינם מי זה אותם האחרים חייבי שרפה אולי או ר פ פחות חמורים או יותר ככה יעשו לו רוצח כולם תורים מאותה מיטה הכוונה אני חושב לא יודע בוא נראה רבי יהודה אומר קונסין אותן לכיפה חדר ולא יכולים לשכב שמה אתה מבין הם עומדים מחילים אותם מעט עד שמהם מסתמכים ואז נותנים להם לחם שעורים מהם מתבקעים מטפח מתבקע ומת שעורים כן קודם מרעיבים מתנפח נפוחי רעה ואחר כ נים ל שעורים וזה עושה

לו למות כל חיב מיתות שנתו זה בזה הדונים בכלה הנה כודר לא יודעים איזה מהן תונים בכלה למה לא יודעים איך איך להחמיר על הקלים אז כוחנו נעשה כמו כלה נסק הנסכים נשרפים רבי שמעון אומר נידוני בסקילה שהשריפה חמורה משכילה לדעת רבי שמעון החכמים אומרים נדונים בשריפה שהשכילה חמורה אמר להם רבי שמעון אילו היייתה שריפה חמורה לא ניתנה לבת כהן שזינתה היא חמורה אמרו לו לא לא לא לא אילו לא הייתה סקילה חמורה לא ניתנה למגד ולעובד עבודה זרה הם חמורים ולכן דינה בסקילה הנג נחנקים

תעלבו רבי שמעון אומר בסייף יותר קל מחלק וחכמים אומרים בחנק חנק קל מסעיף מי זה האחרים האלה אחרים כן גמרא מה אחרים אמרנו רוצח שנתערב באחרים כולם טורים רבי יהודה אומר קולסין אותן לכיפה אז הגמר מי זה אחרים אם האחרים תרב באחרים מי זה אחרים האלה האנשים האלה א כשר אמה אחרים כשרים שלא חטאו ולא כלום פשטה אזמה התערבו מה נעשה אז הם ימותו בטו טור בהל להם רבי יהודה כונסי אותן לכיפה איך אפשר כונסים אותן לכיפה מה הם עשו משבה הגמרא סימן בשורק אמר רבי

אבא הוא אמר שמואל זה ש אכה ברוצח שלא נגמר דינו קיבלו עלי דין עדות אבל לא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינ קינן רבנס אין גומרים דינו של אדם אלא בפניו עכשיו תערב באחרים אי אפשר לגמור דינו זה לא בפניו איל כך כולם פטורים כיוון שתר אחד כזה פטורים רבי יהודה אומר נפטרנו לגמרי אנ כ ד רוצחי אנו צ רוצחים בחוץ יקח כוסי אותן לכיפה הם ימותו לבד לובק כולם למות אלה רוצחים כולם גלא לא אז תגמור דינו שכנס נרא ש סוף סוף קיבלו את

הע הנ כולם בטורים רבי יהודה אם אתה צריך דו למ אתה לא יודע מזה איך תגמור מה תעשה רבנ לדעת רבנ לגמור את הדין כיון שלא גמרת את הדין אתה לא יכול להרוג אוחד שלא חייב מת חיוב רבי יהוד אומ שקיבלת פני אז גמ שך כיפה לח יוצא שכולם רש לקיש אמר פה אני נכון רש לקיש אמר באדם כלומר אדם כזה שלא נגמר דינו אם הוא רוצה כולם פטורים למה לא נגמר ד יש כאן ללמוד זכות לא יודעים מה יכול לגרום כל מיני דברים אחרים אבל

אחה בשור בכלל מדובר שהרג אדם דינו במיטה וכבר קיבלנו את העדות נסו נתו בדינו אלא שלא נגמר דינו נתע בשברים אחרים שנגמר דינן בזה נחלקו בזה נחלקו רבנן ס כ מיטת בעלים כך מיטת השור והן גומרי דינו של שור אלא בפניו אכך כולם פיטורין רבי יהודה סבר קולסי נותן לכיפה את כל השברים האלה ושמה ימותו זה מובן אמר רב י אחי רגע אבל בדם מה היינו דקט עלה קשה הינו דקט עלה אמר רבי יוסי אפילו אבה חלבת בניהן אם מדובר שנתערב ומחויב מ מיתה אחרים ביןם

היו רוצחים בין אחרים כמו שאמר שמואל שזה שברים זה לא בני אדם אז אם ככה קשה היינו ד איך תפרש מה שברתה על זה שמשנה המשנה ע דברי המשנה רוצח שנתערב ואחרים כולם פטורים ואמר רבי יוסי הוא שאל מה ואם אפילו אבא חלבת ביניהן היה צדיק גדול ביניהן גם אותו תכנס לכיפה אז משמע שמדובר באדם אז מדובר באדם מה אכפת לו עם הבעל אתה צדיק ביניהם או לא אלא אמר רבה מה השאלה שוב השאלה אני מוכיח לך שמדובר בבני אדם זה לא לא מדובר שברים שכתוב

אפילו הבא חלפת ביניהם אומר הבא חלבת ביניהם לא אומרים שהוא וודאי לא רצח צריך לחייב את אחרים אומר לו העידו העידו באבה חלבת שהוא רצה אז מה החידוש שנו אומרים שהוא ודאי רוצח ולדעת רקי שמדובר בשברים שקשה אפילו בלא זה איך הבא חלבת התערב בין השברים מה תגיד הבא חלבת התערב בין השברים כן אלא ודאי מדובר בבני אדם אלא אמר הבא אחי כ אמר שניים שידין יחד ויצא חץ מביניהם או תותח כדור מביניהם והרג שניהם פטורים למה לא יודעים מי הוא מי הוא ההורג ואמר רבי

יוסי אפילו אבא חלבת ביניהן אפילו מה אפילו אם היה הבא חלותה צדיק בעיניהם השני פטור לא אומרים כיוון שידוע שב חלבת הוא צדיק הוא לא זורק חץ בודי השני זרק ועל הדין הזה לא חלק רבי יהודה עוד דין בשור שנגמר דינו למיתה שנתערב בשברים אחרים מעליה שלא הרגו סוקלין ותן את כולן שהרי אין בכך הפסד לבעלים שגם אם לא יהרגו אסורים בהנאה שור שנגמר דינו תע באחרים אסורים כולם בהנאה מה זה השברים האחרים הם גם חייבים לא כולם טובים אבל כ יש לנו דין שור שנגמר

דינו ונערה בשברים אחרים טובים אז כולם אסורים בהנאה בכלל אבל כיוון שאין בכך הפסד לשום אדם יותר טוב לזכור אותם להתקיים למה שבאותו אחד קיימת את דינו על זה חולק רבי יהודה רבי יהודה מהך את הבית דין לזכור כל השברים כלסי אותן לכיפה והם ימותו ברעב רעיה לזה בנן וה תניה פרה שהמיטה ואחר כך ילדה הנה הי מיתה ים עד שלא נגמר דינה ילדה של הפרה לדה מותה למה קודם שהיא חייבה מיתה והיא שנגמר דין הילדה בלדה אסורה עכשיו ואם תערה באחרים אחרים ואלו אחרים דבו

באחרים כוסים אותן לכיפה כמו שאמר רבה בדעת רבי יהודה רבי אלעזר ברבי שמעון אומר וביין אותן לבית דין וסכנין אותן כמו שאמר רבה בדעת חכמים מ עד פה זה בסדר לא למה מר מחה אני יכול להמשיך לך את זה של שבת קצת לא בשביל שיהיה נוח ב בסדר יאללה עד פה זה ה מרמור זה נקרא הפרה שנית שני זה תירוץ בר נכון כן כן מה זה ת לא יודע זה ראיה זה לא שאלה צריך להגיד ו זה ריה יש גם בתניה בניקה א זה כן לא

הכל במלחמות תעשה ל באמת באמת כמו שהוא רוצה ך סיעתה שיהיה לך עוד קצת פרחים אבל אם תבוא עוד בוא יג סעיפים מנטל שעליה חייב כמו אם היא שחורה יפה זה מכער אותה זה מוגש אז עכשיו ר אות והוא שמקפיד ק ש אסור לנער בגד שרדו עליו גשמים זה שסוחט ודווקא בגד חדש אז אסור יש אומרים סור לנהר בגד מנ שעליו הם מקפיד עלי בטוב לחוש זה לא בגלל כיבוס המנע זה גם מלבן אבל זה לא מים דש בגד שנער מהאבק ועדיין נשאר בו רושם שגם

דעת המתירים אסור לשפשף את חלקי הבגד הזה אבל דעת רוב מלבן מכון הבגד שלו לא אבל מה אני ראיתי אדם וא על המיטה אתה יבין זה משפשף על המיטה ואז מתנקה מותר מותר לא לאלא שחור שחור חדשן אין אפילו בזה נשגבת היום שזוכים על הפר מיצה מלא נצנצים בעיה בעיה זה לא יוצא כן מפריע מאוד לא בשבת לא עושים את זה אבל באולם זה מאוד צריך להיזהר על האוכל כל הזמן ישה אז להבריש כקובע מותר בשבת במברשת זה לא פשוט שזה אסור יש אומר ניקוי אבק

על ידי מברשת מותר להשתמש במברשת שלנו לנקות אבק בניעור קל ואפשר שאף הרמה יודע לא יודע אם זה בכובע יש הבדל לא הם דקות הם דקות רקות לא רקות כן זה הכוונה מה הגדרה של קל או כבד עיוי קל מה זה קל אבל מה צריך לייחד מברשת מיוחדת לשבת אבל אף פעם אני לא עשיתי בשבת מברשת לכובע אמר לי רב שאסור בגלל שזה מוציא את הלבד מבפנים משהו ש משים את כן לפעמים קורצ ש בשבת אז מותר מאיר נכון אתה מנקה את זה את הכפי י

ש מה זה קל ומה זה כבד מי מגדיר מה זה כל אני לא מבין לא יודע הלוק יבלות על גבי בגדים כמה גם שוקל אבה זה אסור וכמה זה לא תיד לוקת יבלות שעל גבי בגדים כגון אלו היבלות שבכלי הצמר נשארים מהן מן ההריגה חיה משום מכה בפטיש ה והוא שיקפיד עליהם אבל אם סירן דרך עסק מתעסק כן זה כמו קשר כזה אלח של חוט איך הוא שורג סורגת ואז יש לפעמים קשור חוט בחוט איך הוא יעשה כן יש יבלת בעץ יש יבלת בזה בץ יש

עין העין אחד שהוא טוב צ ממש הוא טוב כ עש פעם אז לפעמים הבלות אז ה מוציא אותם מתוך החוט אה בזמן צפיה ות יש שמה כל מיני קשרים אז הוא מציא אותם ואז הוא טובה את זה שזה ישר מה איך זה לא נקרא האם זה קשר אה זה לא קשר סיבי אה אומר השראת חוטי הליבה שנשארו בבגדים חדשים יש מיכתב שאסור להסיר את החות כליבה אתה יודע מה זה כליבה זכוי כלב זה תפרת כלב בשביל בשביל להראות לו איך לתפור או משהו היום יש סיכות

שמותר להוציא אותם כיסם שנדחו בבגד אחר גמר עשייתו מותר להוציאן הדין בחוצה ציצית יסתבכו החוטין אי אפשר להפריד אותם בשבת כאשר פרידם פעם אחת קודם השבת בן אחי כתב שאסור להפרידם וכן בור לציון הם צמחו הרבה אסור להפרידם בחזון רב אמר אם הפרידה פעם אחת קדם שבת אין בעיה אומר בגבעת קמתה כתב בור ציון שמותר לישר את המגבעת שת מעכה את לפעמים שמת את המגבעת אדם לא ידע ישב לך על זה אז מה תעשה עכשיו איך תלך חמד' אז מותר ליישר אותה אבל החזון אש אומר

והרב שלמ כן להתיר לישר המקבת כולם זג אומר קודם כל באור לציון אומר לא לא צליחה להימנע מלי השלה אבל החזון איש והשולחן שלמה והגר שלמה אליעזר הרב שלמה ירבח והחזון עובדיה ובב והפסקת לא יודע מי ה ואהב בחבור הב בהלכה ברורה כתבו להתיר וליישר מקבעת בשבת עולם נין מגבעת קשיחה דעת החזון וחוט השני והב הלכה ברורה שאסור לתקנה לא לא לא תמיד זה לא מסתדר אישור צוורון תקמט מותר לאשר צוורון יש תבית בבגד ל משל הוא קנה יש לו תבית של עשירים מה זה נקרא

תבית מותג אין בהסרת התביית איסור מכה בפטיש עכשיו יש אתה יודע לפעמים אתה לוקח גרביים הם תופרים אותם ביחד כזה מותר להפריד אותם גרבין אומר לכתחילה פרידם לפני שבת שכח רשי להתיר את החיבור לא יכול ל יש לו מדבקה על הבגד מותר לסירה אומר כן אני בשבת לומד את המשנה לומד טוב בהלכה יש לי כזה מדבק אני מעביר אותו מותר מקפלים אפה ממתק אבל הבת מה קוראים לך משה אני משה הוא יעקב נכד של יעקב בן ישי מגילה הנה י תלמיד חכם גדול אמן הך לנו

אותו הגון בתורה יראת שמיים ד טובות לאבא שלו צלחה ישועה אמן תודה רבה לרב על הכל תודה רבה זה רעם ישראל מקפלים כלים בשבת ור שבת ראית פעם אדם מס מקפל סיירים זה מקפלים כלים כתוב ב בגדים הבנתי בגד בגדים מקפלים היום יש זה כלים בשבת צך שבת לבשם בו ביום דווקא באדם אחד על ידי שני אנשים אז לא למה זה כמו מגהץ כזה ו בחדשים שעדיין לא נתקבצו ולבנים ולבנים שהקיפו לא מכנם ואין לו להחליף ואם חסר אחד מאלו התנאים אסור ויש מי שעומד לקפל

שלאו כסדר קיפולו הראשון מותר בכל עניין מנר כדבר זה אצלנו זה הקיפול של הטלת לפני הכיפור של הטלית יש היום הם עושות אנשים רוצות שיהיה שולחן יפה הם עושות מפיון אז הם רוצות שיהיה דוגמה של המיון אקורדיון ברווז גם לא ייתי בר פרח א מבין הרבנו שלך אומר שמי שה מקפל על הספסל כמו שת כן זה ודש מקפיד על קיפולו וא סתם כל קיפול שזה אסור בשיטה שאסור אז מותר לקפל את ה כן מה הבעיה לא לא את את הניה סים קר מביא אכן בשוט באר

משה ברבבות אפרים כצו שולחן ערוך חזון עובדיה הלכה ברורה כתבו להתיר לקפל מפיות נייר אף בצורה מיוחדת עכשיו אדם ראה איזה אלון מאוד יפה ל משל אלון האוצר רוצה לקחת לו את זה לבית אז הוא מקפל את זה להכניס לכיס מותר שואל פה קיפול אלון כתב במאור השבת שמותר לקפל עלון כיוצא בזה בכדי להכניסו לכיס ומה דין הזמנות ל עלון הוא רק העלון שיש בו דברי תורה א זה מוקצה אם אין בו דברי תורה קיפול קצה שזה דף הספר הוא רוצה סימן מותר לקפל אומר קיפול

הטלית של שבת כידוע שלא ישתמשו באותו שבת מה זה לא אשתמש בה באותו שבת במנחה נכון אני כן אשתמש מות אבל במנחה שחות לא השתמש באותו שבת ע שבת הבא ל שבת הבאה אבל אני כן מקבל זה לא טוב לא אני שואל ש כתב שאם איןו משתמש בטלית במנחה אסור לקפלה בכף החיים כתב שהכל לפי הטלית שאם מתקלקל הדרה הם משנה את קפולה הראשון יש להתיר כף החיים ממנו מקלקל הדרה יש כפלה ש לא כדך קפולה הראשון שמש כתב ש המנהג פשוט לקבלה כסדר קפולה הראשון

מי ש שמשו מגן זה לא משנה משתנה הדרה א כתב שהמנהג פשוט קפל כסדר קפולה הראשון ונקו כך בפני גדולי הרבנים ואן פו צא ומצפצף לכן כתב באור לציון שהמנהג הק לקפל תד כז קיפול הראשון בתומי ש לקבל כס אך אין אני טלית זה לא קיפול כלל זה לא כבוד הטלית אני ראיתי אנשים הם מניחים את זה ככה יש פוסקים שלא כיפור אבל מתיירים להניח ככה כיפור לא אומר שלא טוב להניח ככה לא בצורה מזולזלת בהלכות העולם כתב שמותר לקפל התנית שלא דרך קיפול הראשון אפילו

שאן חוזר לבשה בו ביום ונוהגים קפלו הקיפול הראשון איין חות באדם אם הטלית מגוהצת היטב ניקר הקיפול הראשון בעמוק והוא מקפלה בשל שבת בצד שני נחשו שלא כזר קיפול הראשון כיוון שעדיין כ גיוץ קיים מאחר שבלב אחי ארחות חיים והכל כן התירו לקפל הטלית מפני שאין הקיפול שנה בקיפול בגדים שלהם אני לא מקפל רגיל וגם ה הזה שלי הוא לא הוא לא עמוק זה לא ב אין פה כלום אין פה כלום אם תעשה מהצד הזה או מהצד הזה זה לא בגלל ההתרה כן גם העתרה יש

לי שני העתרות אחד באמצע גם סמו ואז אני הולך איפה האמצע אני תופס אותו שם תי לקפל בשי הק ככה כל הזמן בן אש חי מקפל בשים לא רגיל אבל השתנה הדרה של הטלית הרב זה יהיה מקומת אחרי זה לא עדיף לקפל מפל לב כתב שמותר לקפלה בשבת כת נשב להידור מצווה שאם לא קפנו מיד מתקלקל הדר הטלית עולם מדברי הור לציון כתב בפני כבוד הטלית יש קפלה בשבת כן חזו רבדים הרב עושה נכון שמפ לפי מה שנד מסיע ליכת כל אם זה לא של שבת

אותה לחוק כן שבת נכון לא אבל זה רק של שבת פמ שאדם כמה ימים לוקח ת אחת לשבת אז יש בעיה יותר כן היום ברוך השם זה יש לו תלית עם התפילין יש לו תלית לבדה אין לא אה אני משתדל שלאישה שאני הולך יהיה לי שם תלי למשל עם שבתות מה איפה אני יוצא אני עושה במרון לפעמים שבת שמה יש תלית של רבי שמעון בשבת ואם אני הולך ביום חול לרבי שמעון יש גם תלית של רבי שמעון של יום חון עם תפילין הכל יש כן גם

הפעם שהייתי שם ראיתי כיפה מאוד יפה יש שמה יש גם חכה ני בית אז איפה אני אשים אתזה אז אני לוקח את זה מפה זה חליפה דש אחרת של רבי שמעון לא אותו הדבר לא של שבת גם בום חול אה ביום חול לא אין לי של שבת יש א יש תד אחד ש חת שלחו לקחת א עסו חוץ לארץ אתה לא מ מעה אז אני יכול לקחת הרב שבת של האוצר יש בבית כנסת אין בעיה קח לקפל וח כן בשיל למו שבת יש הרה לא יכול

צ אי אפשר לשות ש זה רדיו הכל חייבים בקריאתה כות קריאת מגילה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים מחנכים את הקטנים לקרותה אחד הקורא ואחד השומע מן הקורה יצא ידי חובתו והוא שישמע ממישהו חיה בחית צריך רק להיזהר שלא לישון השנה יש הרבה בני ישיבות בלשי שהם לא ישנים יבואו בבוקר עיקר הקריאה זה בבוקר שמע את הזה לא לא לא נכון אל תגיד ככה ואז צריך להיזהר שהוא לא יישן אני אן לי בעיה לא אבל לא מה אני עושה אנחנו לומדים ביזדים עד חצות הולכים לכול חוזרים

הולכים לישון אין לימוד כמו כל שבת כ עד הנץ הולכים לישון ואז יבואו בנץ למה שאדם יהיה לו כוח שללא יישן בטח ברכים ים כל הלילה כל שנה לא כן ממגילה הם רוצים ללמוד החתם סופר תיקן ממגילה עד מגילה כן הם גיבורים הם גיבורים לא שים להם כסף אם זה נראת שמיים גדול זה לא יעזור זה תמרית זה תמרית מתי הר בבוקר לא צי הכל הכל בנץ הכל בנץ אבל זה לא בעיראקי שאתה תחשוב תי שמעתי זה לא של שנים אני שומע את הרב בלילה וביום

אני בא לפה מה אתה אומר לא שם לב ה עכשיו אני נזכר שאתה בא כמה הוא בא מופס אתה עושה משחקים אתה לא בא מחופש בפה לא הפוך הוא משלם עושים פה מגבית של פסח והוא רחים ב עם פרחים ורים כן צדיק אני נהנה לשמוע את הרב בי נכון לא לא בצחוק כן כן יודע כן הלוואי שאני אהיה טוב הלאה הכל חיבים לא שמעת את הרב בטת חכה בט איפה לא קור קורה קורה אצלהם בבית הכנסת בנבי יעקב הכל חיייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים

אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו והוא ששמע שהוא חיה ממישהו חיה בקריאתה לפיכך אם היה קור חרש או קטן או שוטה השומר ממנו לא יצא ויש אומרים שהנשים אינן מוציאים את האנשים שהנשים אינם מוציאות את האנשים ויש אומרים אם האישה קוראה לעצמה מברכת לשמוע מגילה שאינה חייבת בקריאה אני קורא בבית ושומרים כן שקורה לעצמ ור לשמוע מגילה שקורא לצ למה היא לא חייבת בקריאת בקריאה היא חייבת לשמוע מי אומר את זה חיי אדם אם היא מברכת לבד כן כמ ראת חם בצ לאברך

לש כןש חי כןלא גם לא ראשונה ולא אחונה לא מעניין אומר אין להם אין להם מישהו דת לשמוע את הכל אזה זמ מה זהז ה אני אומ ל יכול להיות שאין להם מישהו בד כל כך אבל היום אצלי למשל אני רואה שיש להם מישהו למה ק א יכול להיות למה אצלי זה הולך כן זה יש הרבה נשים זה איזה מניין וחצי בבית מדרש אצלי וזה המשפחה שלי ו הבנות שלי והקלות וגם השכנה השכנה זה ה ד פעם מששים איזה פסוק באמצע משהו שונה לא לא כולם

שמים לב אחת לאחת וגם לא יש אחראית על הילדים שלהם שהם בבית כל בעל אחראי ילדים שלו יש אדם אנילא יש אחד אני לא מרש ו להיות בבית למה הילדים שלו מרעישים לי הרבה אני אומר שיצא איתם לגינה במקום אחר למה מפריעים לי כל אחד לפי התכון שלו לפני כן יש לי תנאים שלא יפריעו לי הבל של הש ו מה זה קש אה לא אינו השכינה אין התינוקות כבר עברה את הגיד הזה ברוך השם ישלה נכדות וזה חם עובדיה כתב במקום שיש אנשים שלא יודעים לקרוא

ואישה קית יודעת לקרוא מוציאה את האנשים גברים לא יודע אולי אישה חייבת כמו איש אבל זה לא כבוד שאישה תקרא אנטיגנוס מוציא מנו ולא שאנו מנו טומטום או מי שיוצא ועבד אפילו מנו אינו מוציא לא יודע מה הוא בכלל השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו יצא מצוות לנ נכון ח מקום שאין מניין אם אחד יודע ואחרים אינם יודעים אחד פותר את כולם ואם כולם יודעים כל אחד קורא לעצמו כן מניה לא חשבתי ככה חשבתי שמה אכפת אם יש שלושה ארבעה חמישה אחד צורות כולם אפילו

הם בקיים מה כן ואו מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה מרן אומר מנהג טוב להביא קטנים וקטנות תשמע אתה שומע וקטנות שלא תטעה אומר בלבד קטנים ביותר אז גם אצל מרן היה עוזרת נשים איפה תביא את הקטנות בתוך בית הכנסת פה אין זרת נשים תלק לא היה שיש אנשים הולכות כן גם פה באותות בחוץ פה אין מקום שב בנין לשם יעשה לדברו איפה אתה שבן זכור בבת אולי במירון משהו לא למה אתמול מי שלא היה כנראה הוא הולך בשבת פרק 16 ח יש פה

מקו כל האגודות אני בדף רפח רפח פרח תמיד יש לנו ב גם התימני לא מרגיש טוב הוא יבוא צריך להביא תמני אחר אולי צריך אולי בתני לא לאד לא לא יודע גם באשכנזי ק אה יש את פניני פני יכול לקרוא פה באשכנזי אה יכול נתן לו למה לא ואז אני אחסוך לי ללכת שהוא לא צריך ללכת גם אני יכול להביא מישהו שיקרא בזה כן כן את יכול להביא מישהו שיקרא בזה בתמנית לאלא בטוניסאית ה שאלה איפה הה כל השבת איפה תימני הרב לומד איתנו הוא לא

מרגיש טוב שלוותם כן אבל אתה גם תמני לא אתה איפה נמצא בשבת אתה תמני חתנו נראה אמריקאי משהו למה לא קורים בפו סיג אה שי מושה הוא מכין חורש שבזי פורים מה רצית למה לא קוראים בפרסים אין לא אין בזה שום עניין יש כמשל תימנית יש מי שאומר ככה קוראים ככה קיבלנו אבל הה לעבוד את המילים טוב של מה קר בפרסית זה ייסורי לא ה אפילו קורא את המגילה פעם פרסי אחד קרא אומר בני אדם אופני המן [‏צחוק] אפו מה תעשה עם זה ז איי אי

אי כל האגודות ש בשוקים כל הקמחים וכל הסלטות ש בשוקים חזקת מוכשרים מה זה הירקות א אה מוכשרים לקבל טומאה חשבתי יש להם הכשר רק עכשיו הבנתי האגודות מ שדרכן לזלף המים עליהם תמיד והקמח וסולת טטין אותן אחר כך תוכנן אותן נכון שהתנפחו וכן החיטים שחולקים אותם ברחיים אחת לשתיים אה זה לעשות מעשה כדרה אתה יודע עושים א תבשיל כן איך חלקה נכון בגמרא הרי הן בחזקת מחשירים בכל מקום בין של שבקים בין של פני שטטין אותן כדי להסיר קליפתן עוד כל אלו שאין בחזקת מוכשרים

הרי הן בחזקת טומאה פני שואם למה אתה צודק אתה צודק טעיתי מכינה מים שבכלים אני חוזר בי מין שבכלים מתמם בן רצון ש רצון טומ אוכלים וכלים בן שנפל ם ברצון שלא ברצון אבל מהים שב קערות כגון מבורות שחינו מערות אומ גבין זה גומות בורות טבעיים שאין בהם 40 שאה אין מטמאין אלא ברצון ואין מטמאין אלא ואין מטמאין אלא ברצון כיצד מים שבקרקע שאין בהם 40 סע בין שהיו שאובין בין שנן שובין שנפל לתוכן המת או שהלך בהן הטמא הרי אלו טהורן אבל אם שתה טמא

מהן אדם טמא או שמילה מהן בכלי טמא או שנפלו תוכם מסכים טמאים ברצון הרי אלו מטמאין אף על פי שהן שהן בקרקע שתה מהן טרו אחר שנטמאו בקרקע או שמלה מהן בכלי טהור נטמע השותה ונטמע הכלי שהרי ברצון שתה אבל הנפל לתוכן כיכר שתומר הוא טהור כשהיה שאין מטמן א לרצון כך אם הריח אם הדיח ידו והוציא הכיכר צמ הכיכר במים שבידיו שהרי אין ברצון בסדר זה לא אני מישהו הביא את זה לפה אנחנו דף רמ חנוך מט אמר חנוך שווב מט ראש הישיבה למעלה ויו

יין דרמו יין הנה ויו יין ין חנו מט ג כ ממשיך לא בטמ סטרין אחיד והוא ין אז מדרגה לדרגה כל עמין בהם עד יוסף צדע דוד נאמן כ כן הטוב דוד שרים כן הטוב יעיד הוא ן הטוב כי כמר חנוך מט רבי אלעזר יצ פ רוח קדשה אמר עד כן הוא גפן מחקה פ ו נו וענבים דלה ד לה ענבים אלא קשן אחיש כלב סור הגפן גפן גפ דש ו חמרה עתיקה חמר חמר יעב ח ל וגפן קדמת לגבה השיג קדש ב ק ביין ברכתה

אלא בתר דחה שר והי כפורחת ככלת כשת עלת ח בחר במ ד לגבי דמר יעקב הרמה במ פרס אתה כן אתה הוא אדוני אלוהינו שקת רבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבת המקדש קיים כאשר ציווית אותם עלד משה נב כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני קח שמים נטף ושחלת וחת בנ הסמים ולבונה זכה בת בבתה ויאמר אדוני אן מושק עליך שמים נטף ושחלת וחן בנה שמי לבונה זכה בת בבד ויאמר אדוני אן משה קח לך שסמים נטף ושחלת חן בנה צמים לבונה זכה בד בבד יהה יהיה

בבת בת זנ במר יהיה בבת בת זקנ ב כל כך מהר למה כל כך מהר ן ם נחתי סטנדר זה הנה סטנדר הזה תודה רבה הז ועשית אות ממ לפני ודש ן ב ב את הן א כם תור רבנן פטום הקורת כצד כנין בכל יום מחציתו בבוקר מחציתו שם הצורי והציפורן וח ב מור וקציעה ום ששה ש מני הקוס שנתן הב אומר איפת ירדן אם נתן בה דבש פסח כ למה הי באה כ למה הוא בא כ ו מרגליים יפ הכבוד תניה בנתן אומר כהוא שח

שכל פ לסמים ג שמנו אם כמידת כשר פקום שן דבש אן אדם יכול לעמוד בני ולמה אין מ ב חוסר כל ד אדוני ויאמר עליהם י מזמרת הארץ בככ ח כזות עשו כחום מזמרת הארץ בככ מח עצור עד דבש חותכים יאמר עליהם ישראל אביהן אם כן פ כם יש מנח מעד צורים מעד דבש נכות לות פנים משכנים ק משה חוז ישרמר ליכו כם צ בף ג ם שם הדבר הזה כ העבודה הז לכם אמרתם זבע צצם וישתחו ועס את המנו ך ו כפתור קנים יוצאים מצידה

שלושה צ אחדש השני שלושה גים חופח כ שצ שני הקנ ממ היוצאים שבה זהב עשה אותה כל כ אד אדני משה ויאמר משה עמוד בח ויאמר משה עמוד ב ואני אשר עוזך נןו ח וזך חסדך ני ל מנצ ב אלוהים פנחס פלל בסר ך לאת מפחד ליש בעיניך עליון שתך אך ר כ דרכך עלק עור בשעתי אשת חן ממצא ורח לעלה ג טוב לא רע כל חי ח חמה מה עמה כיטוב שחרה לא יכב בלילה נרה לבת משלר ככל בת לבו ש שנים מרבדים עשתה ש

ג סדי עשתי מק לשו צופיה הליכות בת בנות עשו חיל שקר החל ואבן היופי אישה רת א אדוני צב עמנו מזגב לנו אלוהי יעקב סנה אדוני צבאות אשר אדם בטח מך אדוני הושיע המלך יענו ביום קוראנו ערבל אדוני מנעד יהודה וירושלים כי מעולם מוגשים קדמוניות נ בכ גדולת ימינך תציר צרור קבל נת עמך שגבנו רנו ור גיבור דורש ודך כב שומרים ברכם טרים אחמ צדקתך תמיד גום חצין קדוש וב ו עדתך יח לעמך פני זוכר קדושתך שעתנו קבל שמע צעקתנו יודעות ההי רצון מלפני ז פסוק

ות ות השמות צונו ישראל אחנו שנו נוד כח השם פו שהוא שם שמי טים דושה פניך מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ו ויוסף דוד שלמה יברך ושמו כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזנים דרך הפלאפון דרך ז פרו ו כצר כ נגע מחלה אם כמים ד ואד שמח חיים טובים וכן יהי רצון ומר אמן