הדף היומי מסכת סנהדרין דף עח הרב בניהו שמואלי שליט"א ה אדר תשפה

זה בש אני שואל אבל עכשיו אי אין דלקת אדה ראשי תיבות אין דלקת ראות אז תגיד לה אין בסדר שלמה שושנה נכון שו שנה יהיה לה רפואה שלמה של רבי מאיר ילה דקר יות הצורה הקדושה אמן ואמן בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש ה באדר תשפ ה הנה זכינו היום בעזרת השם השיעור מוקדם כי בעזרת השם אנחנו רוצים א לנסוע בעזרת השם השם מזכה אותנו לנסוע לאטר קדיש המירון אז לכן התחלנו את השיעור מוקדם ובשביל שנזכה לצאת מוקדם להגיע מוקדם אצל רבי שמעון

לעשות תפילה אבל קודם כל זה עק של הדף היומי אתם יודעים וייקחו אליך שמן זית זך לעלות נר דוד החפץ חיים הביא שעל מצוות הדקת המנורה יש דקת מילה תמיד מה זה תמיד אומר כל דבר שהוא נעשה בתמידות יש לו מעלה מיוחדת שאדם עושה את מעשיו בקביעות רוח של קדושה וטהרה שורה על הקביעות הזאת אז לכן זה דבר גדול קביעות של דף יומי זה דבר גדול רוח טהרה שורה לכן בקביעות אדם מקבל 100% רווח מהדבר אז איזה בן אדם לא ירצה שהמצווה שלו תיקח 100% רווח

לא 30% לכן כל מי שיש לו מוח בקודקודו יעשה כל מצוות שלו בקביעות בתמידות הלימוד יהיה תמיד בזמן בקביעות התפילה תהיה תמיד בזמן אותו דבר כל שאר המצוות ירוויח שישיג את המקסימום של המצווה וזה יהיה יעד ה דשמיא הגדולה עכשיו רוצים לדעת איך גדולי ישראל הגיעו למדרגות גבוהות אני הייתי רואה ראש הישיבה רבי יהודה צדקה עליו השלום איזה קביעות הייתה לו לא היה מבטל אותה לעולם כל דבר שלו לא היה מבטל לעולם היה לו חברותה כל יום עם חכם שסון המקובל ב ללקי רבי ססון מזרחי

בתי בעל בתי לגני כל יום היו לומדים שעה חמ בישיבת פלטוס אין דבר כזה שלו עד איזה שעה היו לומדים עד 8 וחצי בערך 820 היה הרב באמצע מתפלל ערבית כולם הולכים הוא ממשיך איתו היו לומדים ביחד ואז כל כל כמה זמן סיום מסכת כל איזה כמה שנים או פחות היו מסיימים את השס וכך היה לו גם קביעות היה עוד חכם אחד גדול רבי יעקב כהן גם ראש הישיבה היה לו איתו קביעות כל יום שישי היו לומדים ביחד שס גמרא וככה את הקביעות הזאת הוא לא

ביטל או שישיבה לא ביטל וככה גם כל כמה זמן הם גומרים את השס היה להם קביעות כשאדם קופץ על יד הרב עושה קביעות הדבר מתקדש ואדם זוכה להגיע למעלות גדולות הסיעה דשמיא של הקביעות עושה את כל מעשה עושה קדושה וטהרה לכן הקביעות זה דבר גדול כל אדם מישראל יכול לבוא להדבק חזק אתם יודעים שאם יקבע אדם ביום שהוא קובע את הקבע קבע זה דבר קבעת אתתים לתורה שאדם קובע את הדבר וית שלו תמות אז כ כל העסקים שלו מצליחים מי זה מתמיד זה ששומר בכל יום

צורות הלימוד שלו כל אותן השעות הוא לא מאבד אותם הקביעות אפילו מצילה את האדם ממוות ראינו שדוד המלך שאל את הקדוש ברוך הוא מתי מתי ימות שאל אות את הקדוש ברוך הוא דוד אמר לו הקדוש ברוך הוא בשבת מה עשה קיבל עלם ללמוד בשבת כשיש קביעות אין שלטון למלאך המוות מלאך המוות לא שולט על אדם שיושב ועוסק בתורה מסופר על הרב טוקצ'ינסקי הייה מגדולי הרבנים בליטה אחרי שהיה יום אחד חלתה אשתו והוא היה לו שמה קביעות כל בוקר היה נותן שיעור הגיעה שעות ספורות לפני שהיא

הלכה הרופאים המרו אין מה לעשות אמר לו לך לקב שלך הגני מחכה לך עד שאתה בוא לא יכול להיות לי כלום וככה ה הלך לקביעות שלו עד שהוא חזר השם יעזור הזי מסרה את נפשה חיקתה ו אין דבר כזה קביעות אף אחד לא יכול להפריע לה ר רבי חנן בסרמן היהה נוהג חמש דקות לפני התפילה היה לו קביעות לימוד מיוחד אפילו כל כמה זמן היה עושה איזה סיום חמש דקות כשאדם יש לו סדרים קבועים החפץ חיים אומרים עליו כשהגיע לתחנת הרכבת לנסוע בלונה לחזק את חומות

הדת הרכבת הייתה אמורה לצאת בשעה 4ב מרציף בשעה 4ב מרציף 4 החפץ חיים היה זקן לקחו אותו על כיסא ויגיע לרציף ארבע והוא יספיק לעלות על הרכבת לא יכול להיות פתע אומר נראה נראתה רכבת עושה את דרכה לרציף א' מה קרה לה אף פעם היא לא טעתה בשביל חפץ חיים שוא יגיע למה שהוא צריך למחורת כתבו בעיתונות סליחה מהרכבת שהוא לא עמד ברציף ד' כי הוא עמד ברציף א' זה זה כל זה מי שיש לו קביעות עילת העילות וסיבת הסיבות הוא מסדר את הדברים לכן זה

דבר גדול פעם בחול המועד פסח רב חיים מוולוזין לא הרגיש טוב הלך לנוח בשעות הבוקר אחר כך אחרי זמן קצר לאחר שתסמן תפילת מנחה ברגע הראשון הוא החר הוא נבהל איך הוא מוסר נפשו על התפילה אומר איך אני לא לא יזכה לתפילה בציבור אבל הקביעות שלו עשתה את שלה אדם לא מי שיש לו קביעות מהשמיים מסדרים לו את כל העניינים שלו אתם יודעים רבי חיים לוזין סליחה רב חיים קנייבסקי היה מה זה מוסר נפש של התורה היה לומד דפים שלמים כל שנה הסיים את כל התורה

בשעה שלוש היה לו חברותה בצהריים שומע רבי מאיר כל יום בחמישה ש הוא נח בצהריים הוא נח חמיש ש בזבוב כל יום בזבוב מזמזם לו והוא מתעורר ואז בשלוש הוא מתחיל ללמוד כל יום היה יום אחד היה לו חום חום גבוה ו והוא לא יכל לקום אמר לו עזוב לא קמת אני לא בא מחר הוא לא בא שיש קביעות אין דבר כזה שאדם יפסיד אותו זה הזכות הגדולה שאדם ימשיך וימשיך עם הקביעות עם מה שיש יש היה הרב גליק הוא היה מול מול מול בית הכנסת

איצי קוב היה לו שמה חנות של טפטים הוא היה תמיד חכ כם גדול היה לו קביעות ללימוד ן מבטל אותו יום אחד בא איזה קונה מבלבל לו את המוח לא נותן לו לחיות אומר לו תשמע עכשיו הגיע הזמן אני הולך ללמוד אומר לו תשמע אני רוצה אני לא מוכנה לצאת אני באמצע הקנייה אומר אי אפשר אני יש לי קביעות ללמוד טוב אין בעיה קח את המפתחות כ שתגמור אני פה ממול תקח מה שאתה רוצה רק תביא לי אחר כך את מפתחות כל טוב לך אומר לו

מה זה אומר כן ככה אני יש לי קבות ללמוד לא מבטל אותה מה שאתה רוצה תעשה ואיך שאתה רוצה הוא הלך רדף אחריו הבן אדם אמר כך אומר תדע לך אני ממס הכנסה אם אתה כזה לא אכפת לך על הכסף בשביל הקביעות זה מה שאתה אדם ישר אני לא צריך לבדוק את המס הכנסה שלך הקביעות מהשמיים מצילים את הבן אדם על הרבה דברים מהרבה בעיות מהרבה צרות קביעות זה דבר גדול לכן הנה גם היום זכינו בעזרת השם לעשות את ה את הקביעות שלנו שהשם יתן בכל

בית שמחה וישועה שיהיה לכולם נסיעת טובה אז כן אנחנו נתחיל עם ישעיה איזה פסוק שניים [מוזיקה] ברוך הבא הרב דן כן כן אני ראיתי אתמול את הרב לויי את אמנואל אני ראיתי אותו כבר בלילה אתמול כן הוא זריז אתה רואה יש לו קביעות זה לא משנה מתי הוא יושן מתי הוא הולך קביעות זה קביעות נכון אן דבר כזה ראית אותו בחדרה בכלל הוא לא זה ב הכבאות אנחנו בישעיה נט פסוק יז ויבה צדקה כשריון בחוב ישועה בראשו ויבש בדנ תלבושת ויעד כמעיל כנא אומר הנביא ישעיה

אומר לפני לפני שיושיע את עם ישראל יעשה מהם צדקה ואז יעשה קודם כל נקמה באומות לכן אומר ויבש צדקה כשריון לשון שנופל בגיבור שיורד למלחמה כדרך גיבור שלובש קודם כל במלחמה שריון בראשו כובע ישועה שם בראשו כדרך הגיבור שמשים ברשו כובע נחושת ואז הוא הולך עם הבגדי נקם שלו יעשו נקמה בגויים ואומר תלבושת ויעד כמעיל קנאה אומר יעטוף קנאה כמעיל העטיף את הלבוש אז ככה יעשה עכשיו הקדוש ברוך הוא יבוא לגאול אותנו יתן לה לכל האומות מסביב למה צריך הרבה תפילה רואים מה עושים האומות מסביב

צריך הרבה תפילה כ כעל גמולות כען ישלם חמה לשריו גמו לאויביו לאים גמו ישלם תקיפי זה שאומר אמ כעל גמולות כמו כמו שלובש קנאה על התשלום גמולות צוררי ישראל כן אתה ילבש קנאה על אשר ישלם חמה לצריו ממשיך הנבי ואומר ראו ממערב את שם אדוני ממזר שמש את כבודו כי יבוא כנהר צר רוח אדוני נוס סבו אז הוא אומר ויראו ממערב את שם השם כלומר כל העולם יפחדו מהשם ממערב וממזרח כי יבוא כנהר צר בעבור זה יפחדו כי יראו את אשר יבוא גוג ומגוג שהוא אצר

בארץ ישראל ו במרצה יבוא כנהר ואז רוח השם נוסה בו כלנו מן העולם וואו וואו ובעלי ציון גוא ושוה פשע ויעקב נאום אדוני איזה יופי אז אומר הוא בא לציון גואן יבוא הגואל לציון זה מלך המשיח וא שווה פשע ויעקב גם בוא בוא אה ושווה פשע ביעקב גם אותם מבני יעקב שגם כן יצאו מן הכלל וישוב פשעם יבוא להם המשיח ויגלם ואני זאת בריתי אותם אמר אדוני וחי אשר עליך דברי אשר שמתי בפיך לא ימ לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרך אמר אדוני מעתה

ועד עולם איזה ברכה הנה יהיה ברכה גדולה בישועה גדולה בעזרת השם הגענו ל פרק ס תסכן למצוות כמה אתה טורח רבי נתנן זכות התורה תגן עליך תהיה תמיד בריא זכות רבי שמעון כל זה נו נשמת גם אור אביך יש משה בן ישועה אברהם בן ישועה רוח השם פ קפי ב לרפואת האמא יפה קפי בתחנה אין רנ פי זה שם קדול נכון משניות שדצ י ד אנחנו במשנה ולפני המשנה צדקה 2 עש לא מה פז אל מה זה כשר אני הולך בדרך עם הזה של לא יכול

או זה או זה אבל למה אין לו פים אל אין אף אחד נ ר דבר הנגזל כיצד משנה ב פרק שביעי משנה ב הנגזל כיצד היו מעידן אותו שנכנס לביתו למה שלמדנו שהנגב ונטל ובא המשנה לבאר את ההלכה הזאת איך הסדר שהנגב ונותן תמיד נשבעים ומשלמים פה הפוך בעל הבית עוד בפו עליו אז הנקז נשבע ונותן היו מעידים אותו שנכנס לביתו של חברו למשכנו לקחת ממנו חפצים שלא ברשות הוא אומר כלי נטלת והוא אומר לא נטלתי כלום לא היו לי כלום הרי זה נשבע ונותן הנגזל

כל מה שהוא טוען כנס כנסו חכמים גזלנים שהה נגזל נשבע ונותן רבי יודה אומר עד שיש שם קצת הודעה על ידי הגזלן כיצד אמר נו שני כנים נתנת אומר לא נתנתי רק אחד זה אזז נשבע ונותן משנה ג' הנ חבל כיצד נשבע ונטל גם כן היו מעידים אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול פצוע אמר לו חבלת בי והוא אומר לא חבלתי הרי זה ע ונותן רבי יהודה אומר שש מקצת התודעה אמר לו חבלתי בשתיים אומר חבלת בלה אחת הנה הגענו שני יופי כן אנחנו הולכים

לדף היומי היום זה דף עח בעזרת האלו בשעתו תפילת בית המדרש הלימוד לאילו נשמת אוסנת בצרה יהודה פורטונה בן יהודית פורטונה בת מסעודה מורבי רבי שלום אהרון בן רחל וגם כן רבי אורי נורי בן רחל ומרדכי הנבי בן חנה ו וגם כן עזרה בן מזל אברהם בן מזל מה רוצה לא לא לא שמה אז תפילת בית המדרש שתי אדוני לנדי תמיד כי מני בלמות [מחיאות כפיים] שחק כמו שכתוב הגנו נו נפלא ם קודש עושה שמים ר נ לפתוח דף עח מאיר כן אנחנו בראש העמוד שורה

שנייה תנו רבנן ו משה פתחת כי רוני היום איתנו אז תפתח טוב כנ תנו רבנן יקו ערה בני אדם בערה מקלות ומת בהם בבת אחת ן בזה אחר זה פטורין אתה רואה מה הבריתה אומרת אדם אחד באו ערה בני אדם קו אותו בעשרה מקלות בבת אחת ומת או בזה אחר זה זה אחד בא אחריו שניים בא אחריו שלוש באמת פטורים על רציחתו נראה תכף רבי יהודה מבטרה אומר בזה אחר זה אחרון חייו למה אפילו שהוא כמעט היה גוסס עוד זמן מועט היה מת אבל מי גרם

לו מי הרג אותו בפועל זה האחרון שנתן לו את המכה קירב את מיתתו מיד ולכן הוא חייב הוא הרג אותו אמר רבי יוחנן מאיפה לומדים את זה ושניהם מקרא אחד דרשו בפסוק אחד מקור הדין שאם אני אומר שפטורים כולם פטורים ובזה אחר זה אחרון חייב כתוב בתורה ואיש ככה כל נפש אדם מות יומת רבנן סבר ב בין שיקו אותו בפעם אחת בין בזה אחר זה כולם פטורין למה כל נפש עדיקה כל נפש כלומר ללמד אותנו לא חי משום רוצח דווקא שקו הראשו מקודם את כל הנפש

כל הנפש אין פחות ולכן כיוון שכל אחד טיפה זה לא כל הנפש כל אחד לכן לא חייב לא חייב משום רוצח רבי יהודה סבר כל נפש כל דוא נפש כשקר הנותר מה נשאר פה אפילו קצת נפש והוא גרם להוציא את נשמתו אז הוא חייב אמר הרבא כבר שמתחילה סיעו הראשונים אין פה כל נפש זה דעת רבנן אבל דעת רבי יהודה כל דהו נפש אפילו מקצת איפה הוא קר בבת אחת לא תנינ לכלו דיש כיכ רחמנא איש לא שניים אבל אם האחרון זה היה אחד אחרי השני

ונשאר לו קצת הנפש עדיין ה הוא היה מסתכל מדבר תצילו תצילו והוא נתן לו את המכה האחרונה והרג אותו הוא חייב זה דעת רבי אפילו קצת נפש ביחד כולם לא למה כתוב איש איש איש אחד ככה כן ממש ככה אמר רבה הכל מודים בורג את הטרפה שהוא פטול גוסס בידי שמיים שהוא חייב כלומר בין רבנן בין רבי יהודה בין בתר הורק את הטרפה היו בו סימנים שמגדירים אותו כתרפיה זה טריפה טריפה לא יכול לחיות עוד כמה חודשים הוא מת או חודש או חודשיים כל הרופאים מעידים

עליו יש לו איזה איזה יש לו לא לא דווקא כוסס יש אתה רואה אותו הולך בא אפילו אבל יש לו איזה בעיה שחתול לו משהו ו והוא אין מה לעשות הוא יותר מחודש חודשיים לא יחיה זה נקרא טריפה עד שנה זה נקרא טריפה הוריק את הטריפה יש בו סימנים שמגדירים אותו שהוא טריפה פטול למה זה לא נקרא זה לא נקרא חי זה מת זה גם רבי יהודה מודה בזה וכן הכל מודעים ב בוסס שאיין בו סימני רפויות אין בו אלא הוא חולה אנוש עומד למות בידי

שמיים אבל ללא התערבות שום אדם לא שיקו אותו שהוא חייו חיותו נחשבת שלמה זה נפש מלאה למה ברגע אחד יבוא הרבנים פה התפללו עליו יכול לחיות זה גוסס בידי שמיים הוא חייב לא נחלקו אלא בגוס בדי אדם קו כבר תשע בני אדם והוא עומד למו מחמת מעשה בני אדם לא מחמת מחלה על זה המחלוקת וגם לא נדו בו סימני תרפות רבנן אומרים זה כמו טרפה הורג את הטריפה לכן פטור אבל דעת רבי יהודה בטרה זה כמו גוסס בדי שמיים וחייב זה שיקו אותו עשרה נכון הגמרא

עכשיו מבררת מבררת לי את הדברים מהד מדמן לטריפה מה הטעמה מה הטעמה לא מדמן לגוסס בדי שמיים מי שמדמה אותו לטריפה זה רבנן למה לא הדמו אותו כוסס בדי אדם דומה לטריפה למה למה לא דבו אותו לגוסס בדי שמיים אומ גוסס בידי שמיים לאביד במעשה לא עשו לו שום דבר זה הוא הוא השמיים יש לו איזה חולי ועלול למות אבל החי כוסס בני אדם קו אותו תעביד במעשה וזה אחרון הוא הרג אותו לביא המעשה שלו לבדו לא היה כל נפש הבנת הוא עשה לו הוא הם

עכו אותו זה לא בידי שמיים עיקו אותו פה בני אדם עוד רגע יכול למות אבל מ מי הרג אותו בפועל זה האחרון ומד מ לגוסס בדי שמיים מה הית עמה לא מדמה טרפה מ רבי יהודה בן בתרה ש למה לא ידמה אותו לגוסס בדי אדם דומה לגוסס בדי שמיים ולמה לא מדמה אותו לטריפה הוא דימה גוסס בדי אדם לגוסס בדי שמיים ולכן חייב אותו ולמה לא מדמה אותו לטריפה שיהיה פטור אומר לא טריפה מכ תכי סימנים הה לא מכ תכי סימנים טריפה הסימנים שלו כמו הקנה

יבשת איזה סימנים שלו בלב באיזה מקום יש לו חתוך אבל זה לא אמר תכ סימנים וזה לא ודאי שהוא ימות ההוא ודאי שימות זה לא ודאי שימות זה מובן כן תנ תנה כמ דרב ששת ואיש כי יקה כל נפש אדם התורה אומרת כל נפש אדם להביא המקה את חברו ואין בו כדי להמית הוא בא אחר ימיתו שהוא חייב לרבות מ שמכה את חברו ום במכו די כוח כדי להאמית ובא אדם אחר ומתו חייב כלומר לא יגיד תשמע זה ה ון הוא יקרא אותו ואני עשיתי משהו

קטן לא לא יכול להגיד מכת הראשון היא לא לעזור לו כלום לא כלומר הוא רוצה לפתור את עצמו מהמכה של הראשון לא להביא את המכה את חברו ואין בו כדי להמית הוא בא אחר ומ איתו שהוא חייב שואלת אין בו כדי להמית פשטה אדם נתן לחברו סטירה אין בזה כדי להעמיד בא אח נתן לו איזה מכת מבוטה גדולה והרג אותו פשיטה בא מתרצת אלא יש בו כדי להמית ובאחר באמתו חייב השני חייב באמת הראשון נתן לו מכה שיש בה כדי להמית אבל לא מת ובא השני

ונתן לו את המכה והוא מת השני חייב הוא סתמה כרבי יהודה מבטרה ההורג את הגוסס בדי אדם חיה רבי יהודה סתמת כמו רבי יהודה לא הראשון לא הרג אותו יש בומקה כדי להמית אבל לא מת בא השני נתן לו מכה והרג אותו בסדר ום הו נת כזה חזק השני נתל ר כ זה לא משנה הוא ה יכול להתגבר לאט לאט לחיות הוא בא גמר אותו האחרון יכול להיות מכה חלשה נכון עדין עדיין הוא הוא חייב האחרון הוא היה חי אמר רבה ההורג את הטרפה פטור מי

שהורג אדם זה נקרא אדם מת טרפה למה עוד מעט הוא ימות זה נקרא אדם טרפה כמו בהמה טרפה פטור וטריפה שהרג בפני בית דין עכשיו הוא אדם מת טריפה שהוא הרג מישהו אחר בפני בית דין חייב אם זה היה בית דין ראו אותו בפני בית דין חייב שלא בפני בית דין פטור עכשיו הגמרא תבאר למה בפני בית דין חייב דכתב ובירתה הרע מקרבך אתה רואה כונת הפסוק לצוות תן את זה לרב שר שלום אולי אני כאילו אין לי זמן לאכול חבל על זה מה יש לך

לא לא דו שכל בפני בית דין חייו למה ובערת הרע מקרבך בדין צובים לבער את הרע שרואים אדם רע צריך לבער אותו מן העולם אתה ראית אותו הורג תבער אותו בית דין ראו אותו אבל שלא בפני בית דין פטור עדות שהי אתה יכול להזימה כל עדות שהי אתה יכול להזימה לשמ עדות יפה אזה לה בפני בית דין שבית דין לא ראו אותו עכשיו באים עד מעידים עליו שהוא הרג זה עדוד שאי אפשר שיקבלו העדים את דינו אם יבואו אחרים לזימים הם לא זמים הו אלה להרוג

טריפה אז לא מגיעים להם לעדים שאינם טרפה מיתה למה הריגה טריפה זה לא הריגה זה לא נקרא עידוד שאתה יכול להזימה עכשיו באו שני עדים והם העידו שהטריפה הזה הרג אי אפשר אי אפשר אי אפשר להרוג אותם כלומר אם בסוף יזמו אותם אי אפשר להרוג אותם כי הם רצו להרוג את הטריפה טריפה נקרא מת זה לא ק שרצו להרוג אז לכן כם העדות שלהם לא יכולה להעיד בבית דין כל עדות שאי אפשר להזימה לשמה עדות כ שאם זומו זה לא יהיה אז אין הנה עוד מעט

תראה בכל עדות שהי אתה יכול להזימה לשמע עדות אז אין עדותם של על הטריפה עידות בס פטור עוד מעט נראה את זה יש אמר רבה הרובע את הטריפה חייב השם יצילנו תה מה עשה אדם טריפה אדם עשה בו מעשה סדום וטריפה שרבע בפני בית דין חייו שלא בפני בית דין אותו טעם למה בערת רע מקרבך בפני בית דין חייב כתבו בערת רע מקרבך שלא לי בים בטור דבי לעדו ש אתה יכול להזימה הטו למה לי למה פעמיים צריך להשמיע לי היינו הך הרובע את הטריפה צריך

לרבה להשמיע לנו מה ודלי כמ ד משמש מת ונפטר הייתי אומר זה כמו אחד שלקח מת הוציא אותו מהקבר ועשה בפו מעשה סדום ופטור כמה שענן משום הנאה הוא וה הנאה יש הרי גופה עדיין חם כשהוא חי הגוף שלו חם ויש לו מזה הנאה אבל מת נצנן אין בזה הנאה ואמר הבא משוגע ואמר רבה עדים שהעידו בטריפה והוזמנו הנה הנה כבוד הרב הדים שהעידו שעבר עבירה וחייב מיטה והוזמנו בטריפה אין נהרגין שהרי הם לא זממו להרוג טריפה הם זממו להרוג רק אדם טריפה רק טריפה אז

לא מגיע להם מיתה אבל עדי טרפה שהוזמנו עדים שהם עצמם טריפה שהוזמנו על דותם שפלוני עבר עבירה חי המיתה כן נהרגים רב אשה אמר אפילו עדת רפה שומו אין הרגים לפי שאינן בזומה זוממים אי אפשר להזים את העדים שיבואו ויעידו שעדי ריפה הם עדים זוממים למה אם יבואו עדים ומרו עמנו התם באותו יום שאתם אומרים שראיתם אותו עוברת העבירה יבואו אחרים וימרו לאלו לא אם אנו תם באו שאתם אומרים שלא יהיו עמכם יזמו את הזוממים האלה לא יהרגו שהרי זמו את ידי הטרפה שהרי באו להרוג

ידי טרפה לכן העידו של המזמן זה לא עידות עד כיוון שאין עידות המזמן עידות אז אותו דבר עידות עדי הטרפה זה נקרא עדות שאי אפשר להזימה והיא לא עדות ולכן לא נהרגים זה מה שדיברת מקודם בערך ן ואמר רב שור טרפה שהרג אדם חייו חייב מיתה שור טרפה עכשיו השור טרפה והרג אדם חייב כמו כל שור שהורג בשור של אדם טרפה שהרג פטור האדם פטור גם בעליו יומת אבל אם הוא שור של אדם טרפה פטור מה הטעמה למה אם בעליו טרפה פטור אמר קרא השור סקד

וגם בעליו יומת ואז ם קוף ירושת עליו רבותינו דרשו השור הסתכל וגם בעליו הוקשו הוקשו ושבו השור והבעלים כאחד כל אחד קרן וגם בעליו יומת קרינן בשור סכן אבל בפה אין פה גם בעלי יומת למה הבעלים הם טלפה מכוכ דלא ק ב וגם בעל ומד שאם היו הבעלים טרפה הוא טרפה בעצמו לא היה מומת אז לא קר בשור סכן ושור נפטר ממיתה רבש חולק רשה אמר אפילו שור טרפה שהרג פטור ממיתה מה הייתה אמר כיון דילו בעלים אבו פטיר שור נמה פטור כיוון שבעלים בעצמים היו

טריפה והיו אורגים היו פטורים אז גם השור שהוא טרפה הוא פטור הוקשו השור לבעלים ואם היו הבעלי במצב שלו היו נפטרים אותו דבר עוד שיסה בו את הכלב השיך בו את הנחש אמרנו במשנה למעלה אם אדם הלך ח ושישה בו את הכלב או השיך בו את הנחש שיסה בו את הכלב השיך בו את הנחש לא שיסה השיך בו את הנחש נחש כן רבי יהודה מחייב חכמים פוטרים על זה זה חוזר השיך בו את הנחש רבי יהודה מחייב חכמים פוטרים שיסה בו את הכלב שס בו את

הנחש השיך בו את ה ז זה אני חוזר השיך בו את הנחש חייב דעת רבי יהודה חכמים פוטרים מה זה השיך לקח את הפה של הנחש שם לו את זה על הגוף שלו שיוך כן זה השיך אמר רב החבר יעקב כ מס לאמר לדברי רבי יהודה למה הוא מחייב את האדם ששיך את הנחש נכון ארס אדם בן שינ ווא עומד לפי כך מקיש בסייף מקיש בסייף בנחש פטור הבנת לפיכך אדם שמכיש את הנחש בחברו זה כמו רוצח בסייף כמו תוקע בחברו סכין למה הוא תקע בו

מקיש כסיף צריך להגיד משיך את הנחש זה כמו בסייף כן שהרי הוא תוקע בחברו סכין אז גם פה תקע בו לדעתו הארס של הנחש הוא בין השיניים זה מחלוקת איפה הוא נמצא לדעתו הארס בין השיניים ולכן ששיך בו את הנחש שם לו את השיניים שלו על הבן אדם הרג אותו נחש פטור ממיטה זה לא כמו שור שהרג הוא אנוס הריגה באה מעצמו לא מכוחו של הנחש ולדברי חכמים שהם פותרים את האדם ששיך את הנחש ארס נחש מעצמו הוא מקי זה מכוחו של הנחש זה לא בין

השיניים לפיקח נחש בסקילה כמו שור שהרג ומקיש והמשיך אולי את פטור זה לא כמו רוצע אז זה מחלוקת אם הארס בין השיניים אז זה כמו רוצח כמו שתקע בו סכין זהם הארז הוא צריך להקיא אותו אבל אנחנו יודעים הגמרא אומרת מאיפה הנחש נושך מבין השיניים זה כן למה אם משמה החטא בא כן מבין השיניים אדם מדבר לשון הרע הוא חוטא אם נשים ש תשים שמה אותיות ח אז נהיה נחש אה ושטן כן ח אם תשים רק ותד ח נהיה נחש אם תשים חט בט רק ט

יהיה שטן או נחש או שטן הוא הנחש משמה הוא ממית כלומר מאיפה הנחש ממית מבין השיניים שאדם מדבר לשון הרע משמה כן שם יעזור שמה יש אותיות נחש שמה יש אותיות שטן משנה משנה המק את חברו בין באבן בין באגרוף ועמדו למיתה וקן ממה שהיה לאחר מכן הכביד ומת חייב זה רציחה כי הוא רוצח אדם שהכה את חברו באבן הוא נתן לו אגרוף איזה אגרוף ועמדו אותו בדין את המכה וקבעו שזה המכה כזאת יכולה לגרום למיטה וראו אותו שהוא עומד למות וכן ממה שהיה ואמרו שיחייה

ולאחר מכן הופ הכביד עליו מצבו ומת חייב על רציחה רבי נחמייה פותר למה רגליים לדבר למה הוא לא מת ישר מחמת המכה הוקל מצבו עמדו אותו שיחיה פתאום מת אז לכן אומר שפטו גמרא תנו רבנן את זו דרש רבי נחמייה אם יקום ויתהלך בחוץ על משענתו וניקה המכה אתה רואה מה זה משעל תור על כוחו תרפה נשען מכוחו העצמי עכשיו וניקה המכה הלו כתוב שמה וכי רבון אנשים קאש שתרו באבן או באגרוף ולא ימות ונפל למשכב אם יקום ויתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבטו

יתן ורפו ירפה אז אז קשה למה צריך הפסוק להשמיע אותנו שאם תנך מכה בחוץ פטור המכה כי תעלה ה דעתך שזה מהמהלך בשוק וזה נהרג מה אלא עמדו הוא למיתה שמה וקן ממה שהיה נהייה לו קל וקל מה שהיה מצבו עכשיו רואים או בן אדם הזה מעכשיו יכול לחיות ואחר כך הכביש ומת בא הפסוק להגיד אם יקום פטור הרי שלב שהתהלך המכה בחוץ פטור ורבנן זה רבי נחמייה רבנ סוברים שעמדו למיתה וכד ואחר כך מת חייו אז מה יעשו הי נקה מכה מה הדרשה בה הרי

כתוב נקה מכה מלמד שחובשים אותו שחובש אותו אין דבר כזה אוסרן אותו את המכה והם עמדו אותו את המוכה למיטה כדי שלא יברח אוסרים אותו ממתינים לראות אם ימות המוכה ואז ידנו אותו ויפתרו אותו או אם יבריא לגמרי פטרו אותו כתוב אם יקום המוכה ממחלתו ונקרע המכה מה ש דווקא בניקה אבל כל עוד שלו קם הוא לא נקי אלא צריך לחבוש אותו שמים אותו בכלבו עד שנראה מה קורה ורבי נחמייה בנקרה המכה חבישה ורבי אמי הוא דרש ונקרא המכה ש מדו למיתה וכל ולכן הוא במת

פטור חבישה מנלא מאיפה הוא לומד שאוסרים את המכה במקרה שעמדו למיתה מאיפה הוא ילמד לה יליף ו מקושש הלו גם היה פרשת מקושש עצים במדבר שמה אמרנו ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת ויניח אותו במשפר במשמר כי לא פורש מה יעשה לו ויאמר אדוני משה מות יומת האיש רום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה אז זהזה מקושש שאסרו אותו עד שידעו דינו אז כל אחד שלא יודעים עדיין מה דינו כמו המכה הזה לא יודעם עדיין ימות לא ימות אוסרים אותו מפה לומד

רבנן מה פ מי מקושש למה צריך פסוק אם ידעו מ מקושש אומר מקושש קטלה הוא ומשה לא וידע קטלה במי פוקת אנני בכלהו או לו בכלהו באמת מקושש הוא היה בן מיתה אבל רק לא ידע הוא ידע הוא צריך למות אין מה לדבר הוא עבר על איסור שבת דאורייתא חושש עצים בר קטלה אבל לא ידע משה איזה מיטה יש לו סכילה שריפה הרג מהזה הקדוש ברוך הוא אמר לו סכנות לשכון אותו אבל הפוקי הי המק דת אינן הי בר קטלה הוא הליו קטלה הו לא יודעים

אם ימות המוכה ואז בר קטלה הוא או תרפא המוכה והוא לא בר קטלה אז כיוון שצד לפתור אותו לגמרי אי אפשר ללמוד ממ קושש לכן צריכו חכמים לפסוק אחר ורבי נחמייה יליף מגדף רבי נחמיה אייך איך למד שאוסרים את את המכה מ מקושש הרי מקושש חמור בדינו במיטה כמו שטענו רבנן אומר ללא אז אלא הוא לא למ מקושש ללי מ מגדף דידקטו וחבשו גם גם המגדף הנה כתוב בתורה ויקוב בן האישה הישראלית את השם ויקלל וינחו במשמר לפרוש להם על פי השם ויאמר השם הוצא את

המקלל מחוץ המחנה ורגמו אותו כל העדה הנה מפה למד ורבנן למה צריך פסוק שי מדו מגדף מגדף הוראת שעה היייתה חד פעמי לא נאמר להם מראש דינו במיטה ולא היייתה להם סיבה להניע ולא הי לו חופשו בכלל עשו את זה מדעת עצמם אי אפשר ללמוד שמה זה היה הוראת שעה כדי תניה יודע היה משה רבנו שו קושש במיטה שנאמר מחללי המות יומת זה כבר כתוב אלא לא הה יודע באיזה מטע נהרג שנאמר כי לא פורש מה יעשה לו אבל מגדף לא נאמר בו רק אלא לפרש

להם על פי השם לא פורש מה יעשה לו אלא לפרש להם על פי השם שלא היה משה יודע אם הוא בן מיתה כל עיקר עמלו משלמה לרבי נחמייה היינו דכתיב תרא אומדנה אחד עמדו למיתה וחיה אחד עמדו למיתה וקד ממה שהיה אלא לרבנן אומדני למלי יפה בשרב יש אומר שדו מיתה כן ואז הוא פטור היינו דכתיב שני לימודים שני אומדנה אם יקוב נק מקה משמע אם עמדו שיקום ונפ נפטר המכה ולא ימות ונפל למשק ק אז בנקרה המכה אחר כך חד עמדו למיתה וחיה תרפה שלא

נאמר שמכיוון שעמדו את המכה למיטה את המוכה הזה למיטה נהרג המכה והשני לא מד בסופו של דבר רחם עליו השם וחד שעמדו למיתה וכן ממה שהיה שלא נאמר כעת דעת רבנה שחייב אלא לרבנן שת פים כן ש פסוקים אם יקום יתך בחוץ וניקה המכה ואחר כך כתוב ולא ימות ונפל משכב וניקה המכה אין לך פסוק אני חושב ככ כלומר מכי רבון אנשים קשרו באבן או בגוף ופה למשק שבתו רפו ירפה זה ונקע המכה חד עמדו למיטה אתה רואה שני אומדנות אחד למקרה שעמדו למיתה ונתרפא אז

זה לא נאמר לא נאמר מכיוון שעמדו אות אתה מוקה למיתה נהרוג את ה המכה והשני שלא עומד ב בסופו של דבר רחם עליו השם לא נאמר נהרוג חד למקרה שעמדו למיתה וכן ממה שהיה שלא נאמר כדעת רבנן שחייב אתה שומע אלא לרבנן דונ למלי הם סוברים שעמדו למיתה וכל אחר כך מת חייב אז למה צריך שתי רבועים ולא ימות וניקה המכל ללמד עמדו למיתה ונרפה אם יקום למה צריך אחד עמדו למיתה וחייה שלא מחייבים אותו וחד עמדו לחיים ומת אז לא בחיים אם את מכה ראית

כן אבל הוא מת בסוף אבל הוא מת כמה שפטרו אותו פטרו אותו כן זה חידוש לא ברבי נחמייה עמדו לחיים ומת מאיפה ילמד את זה אומר המדו וחיים ומת לא צריך קרע שהרי יצא מבית דין זכאי בשעה שעמדו חיים יצא זכאי עכשיו מה נעשה שמת גמרנו דנו אותו זכאי תנו רבנן המק את חברו ומדו הוא למיתה וחיה פוטרין אותו את המכה המדו הוא למיתה וכן ממה שהיה עומדים אותו ומץ שני לממון למה צריך לשלם ברפואת צערו נזקו שבטו במנחה ואם לאחר כן הכביד ומת אלך אחר

עומד אמצעי כמו שאומר כאומר הממון בהפטר ממיטה ולא ישלם אלא את הממון שנתחייב דברי רבי חמיה רק ממון תשמע חכמים אומרים אין עומד אחר עומד אין עומד שני לחיים מועיל לפתור ממיטה אחר עומד למיתה כמן שעמדו מתחילה למיתה אפילו שאחר כך עמדו לחיים במת חייב חייב חייב מיתה אין עומד אחרי עומד תניה ידך עמדו למיתה עומדן אותו לחיים אם הוא קל מצבו פותרים אותו אם יחייה אבל אבל אם עמדו לחיים אין עומדים אותו למיתה אם חמיר מצבו אלא יפטר עכשיו מה אתה רואה עמדו למיתה וכן

ממה שהיה עומדים אותו עומד שני לממון ואם לאחר מכן הכביד ומת משלם ליור נזר בצער בבוש ורפוי ליורשים ונפטר מן המיטה ומתי משלם משעה שקעו במה שהיה שווה קודם להקאה לא כמו שהיה שווה בשעה שעמדו לממון ואסתמה כן רבי נחמייה מה שפתה אותו ממיטה חיבה אותו בממון זה כמו רבי חמיה אפילו שהקל ומת את שומע זה רק ממון זה כמו רבי נחמיה כי דעת רבנן חייב כן עד כאן אנחנו לומדים להיום נלך בהלכה בחו למה הוא אומר הוא דורש עכשיו כסף ביטול תורה אבל אם הוא

הולך בחוץ אזלא המדרש כן אבל הולך בחוץ וב כן זה דרשה יפה אתה רוצה להגיד דרשה זה לא הפשט כן יפה הלכות תי פיום נראה מה תן אתזה משה שומר ליכ מצות דודו לא אני שואל אם אתה איתי עכשיו בלימוד רשבי כבר דיברנו אתמול הלכה מט כן אתה יכול לבוא תרגיש טוב בשיניים אין בעיה כי שמעון ישרל נחמב מותר לרחוץ ידיו בנהר בשבת אדם ובלבד שלא יוצאים עם המים שעליהם חוץ ל הנהר ארבע אמות למה זה מטלטל ג יוצאים בפשתן סרוק וצמר מנופץ שבשי בעלי חטטין

הם מתי בזמן צבען כרכן או שיצא בהן שעה אחת מבעוד יום זה בר מינן מי שיש לו איזה נגע אז א שמים לו על על הראש פשתן שרו צמר מנופץ למה זה כמו פאה כזאת אם מתי בזמן שצבען קרחן ממש כמו מלבוש עשה את זה ממש כמו פאה צבע את הפשתן ונראה מאוד יפה שם יעזר כן הם אמרו לאנשים אשכנזיות שאם יהיה להם כמו פרוקה כמו של פשתן בסדר יכולים לצאת מזה בשבת כן נא הקורדים אין להם פרוקה נכון מותר לצאת ב במצנפת שצולים בצבא למי

שיש לו מכה בידו בזרעו אז הוא נעזר לטלו על ידי את ידו קובעה וכן בסמרטוט הרכין על היד או על האצבע שיש ב לא הבנתי מה קשור מצנפת שתולים בצבר זה לא כובע זה שמים לו פה כמו כמו כן כמו איזה צעיף או ששמים על זה את היד אלה שחולים וכן סמרטין כרוכים על נהיה לו מכה וזה מותר לצאת עם זה בזה סיימנו סימן ש א שלוש כן מט ננא זוהר זר ונעשה קדיש בסדר משה תפתח זוהר היום אנחנו דף ר מג אטור רבי אלעזר חברו

אמר דמלי אמר דמלי דרנ במ תורה אמר להם נו נדמה לי דמה לי דמה לי נדמה שהרווחתי בכלי המלחמה אמר רבי אלעזר בד אחיו כ ז קרבה בדן מצחן בד וב בקלמ פתחש פתח ואמר בגים עד חזונה דמילה ז בידי אבל חז ע יוסד ן שב ה ין מש יע מרח גפן יעשנו עד כאן מ בדרך תקראו הקטורת בסדר באוטובוס שיעשו פיטום הקטורת רמבם רגע אני אקרא רמבם כן נכון הלכה ברמבם פירות שירד הדף רפד אני פירות שירד הדלף לתוכן וערב כדי שיתנגדו לא הוכשרו המעלה

פירותיו לג מפני הכנימה וירד אות על אליהם לא הוכשרו לא התכוון שירד עליהם ואם כוון שירד טל עליהן כשרו לפי כך הם יעלו אחרי שותה קטן אף על פי שחשבו שירד עליהם הטל לאשרו שיש להם מעשה דין תורה ואין להם מחשבה אפילו מדברי סופרים הכו בהן הקטנים על הגג הרי מוכשרים שאם הייתה מחשבתו של קטן קרן בתוך מעשיו מחשבתו מועלת עד כאן מ שבח לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך וישמור ונצור כל כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים לנו דרך הלבין

ודרך הפלאפון קד עלמה יברך אתכ זכה אתכם בבריאות לטנה ונורא מעליה ובעזרת השם שיהיה נסיעה טובה לכולם וישועות גדולות זכות משה רעיה מאמנה ורשבי יגן