הדף היומי מסכת סנהדרין דף עב הרב בניהו שמואלי שליט"א כט שבט תשפה

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כט בשבט תש פה ערב וש חודש אדר הנהדר הנה היום זה יום תשובה מעשים טובים יום קדוש בעזרת השם עושים כל התהילים שבעה כותי ברית וגם מי שמשתתף בלי נדר בעזרת האלו בשעתו תיקון חילול שבת ב-12 ח0 מתחילים ב ז השם גם יש היום אה זכל מצוות גם יש היום כינוס של 22 אל תינוקות של בית רבן בעזרת השם בכל המקומות וידברו איתם דרך לבנים אבל הכינוס הגדול יהיה ויאמר יצחק בשמואל הנביא משעה אחת עד שעה

2י וזה ישודר בכל הערוצים בעזרת השם כדי שיהיה תפילה נוראה וחזקה וישועה גדולה לעמו ישראל אז כדאי להאזין ולשמוע ולהתפלל איתנו כולם שיהיה ישועה גדולה הרי התכלית של כל העולם זה עם ישראל הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא עליוניים ותחתונים התכלית זה הנשמות הקדושות של עם ישראל איזה זכות יש לנו ולזה הקדוש ברוך הוא נתן לנו את בית מקדשנו פרנו שמשם יוצאת אורה לכל העולם כולו לכל עם ישראל תלית של בית המקדש זה קודש הקודשים מה יש שמה אהרון

והכרובים זה דמות התינוק והנער מבקש לעלות ולהתעלות לשקוד במעלות התורה והיראה כי נער ישראל ואוהבהו הקדוש ברוך הוא אוהב אותו אבל מה כל חייו אפילו את זקנתו ממשיך להיות נער עם ישראל כי נער ישראל אפילו זקן מה הוא נער הוא מבקש להמשיך להיות תלמיד אפילו שהוא זקן יושב ישיבה למה אין לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע עמות של הלכה משם הכל יוצא משם הכל נכנס זה הכל זה מאוהל מועד הל ידו יחל השפע האלוקי על כולם משם כמו שהגמרא אומרת בסוטה אהרון נושא את נושאיו זה

קדמות רמז למחזיקים ביד לומדי התורה נראים שהם נושאים את אהרון אבל הוא נושא את כולם אותו דבר לומדי התורה הם נושאים את כל ה ומי נושא אותם זה הכרובים זה התינוקות איך היה אומר רבי מר שפיר מלובין אומר שהק שר במשכן יכולים לעשות אותה מכל סוג שאתה רוצה מכל מתכת אם אין כסף אם אין זהב אתה יכול לעשות מכל מתכת אבל את הקרובים רק זהב טהור הרובים חייב להיות לא יכול להיות משאר מתכות צריכים לעשות רק מזהב טהור אסור לעשות אותם מכל מתכת אחרת מה מיוחד

בקרובים אלא אומר רבי מאיר הקרובים מסמנים את התינוקות הרכים לכן מקומם על על הארון על הלוחות כדי ללמד אותנו מותנת עלינו חובה לחנך את הילדים שלנו לתורה לחייה תורה אי אפשר לצאת ידי חובה בקטנות כ שעכשיו מדברים בתינוקות אתה לא יכול לצאת בזה נחושת לא רק בזהב טהור תהרוג אפשר לערב ב שום דבר רק חינוך טהור זה הכוונה אפשר לערב כל מיני מקצועות אחרות זה שרשרת הדולות ואז נדבת הלב מי יכול לעשות אתר כל נדי וליבו שזה בא מכל ליבו ככה צריך מי שלא בא מכל

ליבו לא יכול האדם שנדב בשביל הדברים הקדושים צריך שתשרה שמה שכינה צריך לתת נדבות ליבו כל ליבו בלב של האדם שם שורה השכינה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם זה הלב התכלית המשכן זה השרת השכינה השחרת השכינה זה הולכת אחרי נדבת הלב לכן צריך הנה כל גדולי העולם שהיו עושים את את התרומות שלהם בכל ליבם בכל נפשם תמיד עוזרים לעם ישראל לא היה רב זושה מאניפולי היהה עני מרות אבל אשתו הרבנית של רב זושה היא רצתה כמו החברות שלה איזה מעיל יפה והיא עשתה כל מה שהיא

יכולה כל פעם נק עוד אגורה עוד אגורה עוד פרוטה בשביל שבסוף היא תקנה לה את המשאלות ליבה את החליפה היפה ת המעיל היפה שהי של רבצן שהיא רוצה ובאמת היא אמרה לרבי זושה תרשה לי תראה הנה אני אספתי פרוטה לפרוטה לשכ קודש הבריך שייה לי בגד לשבת לחגים שאני מאוד שמחה בו אז היא אומרת לו שהיא הולכת לחיית נותת לו את המידות שהוא יודע אומן גדול יעתר לה את זה והכל וככה היייתה החיית ואשתו היו עובדים ביחד ותפרו רבצן את החליפה הזאת המיוחדת טוב הנה הגיע

הזמן הכל מוכן אבל היא באה היא רואה את הזוג החיית ואשתו בוכים מה יש לכם יש לנו עכשיו בת לחתן אבל אין לה בגד היא חשבה חשבה רבנית ראתה שהם כל כך רוצים את הבגד הזה אמר טוב שיהיה בשביל הבת שלך בא לבית אומר לה הרב איפה הבגד שלך נו סיפרה לו מה שהיה אומר אשרייך וש חלקך אבל שצילמת לו לעבודה אומת מה גם אני אשלם לו מה פתאום הוא לקח את ה בקת בשביל הבת שלו אזה גם אני בטח מה מה הוא יאכל אל הוא

עבד חודש לא מה הוא יאכל תשלמי לו תעשי את המצווה מכל הלב שלמי ואז ומכל הלב שלך תתני זה המצווה בטח שהכל יבוא הכי טוב ש יכול להיות לא היה אותו לא היה יורד גשם אחד הערים לא ידעו מה לעשות מה מתפללים מה זה הרב בחלום ראה איזה מה שצריך לעשות הוא אמר להם תביאו את החינני שהוא יתפלל טוב אמרו נביא תחרבני ה חלבני אומר בשום אופן מי אני אני מתפלל בסוף מה שעשו לו הוא בא הביא איתו את המאזניים שלו אומר ריבונו של עולם אתה

רואה את האוזניים האלה מעולם לא שיקרתי בהם תמיד הלכתי לפני משורת הדין תמיד התי את ה ואם היה בא איזה עני הייתי מעניק לו ענק תעניק לו ותמיד עשיתי רק שמעו את זה בשמיים ירדת ללי בלכה כשאדם מתנהג הכל בישו מהשמיים שמחים בזה יזה צדקות ואיזה מעשים טובים ולא לקחת מהשני פרוטה שלא מגיע לו בטח זה זה צריך להשים לב על ד ה שאדם לא לא תמיד יהיה ישר מה מוכר יהיה לו פרנסה טובה תמיד זה הולך כך מהשמיים מסדרים מסדרים לבן אדם לא היה אותו

אחד אותו חנוני הה נחתום נחתום היה לו כן אופה אופה היה מוכר כיכרות לחם כמה צריך כיכר ייה בו חצי קילו נגיד כן היו מודדים בא אחד יום אחד החנווני טבע אותו אומר מה זה זה לא הולך ה חצי קילו זה 300 גרם מה אתה עושה צחוק מאנשים וזה וזה וזה טוב הלכו לבית דין תבוא אותו בבית תבו ויודעים זה צדיק בא א איך בכמה זה שוקל הזה שלך אומר חצי קילו אומר איך אתה שוקל את זה אומר אני יש קופסת גבינה מהחלב חצי קילו אני

שם את זה בצד הזה ואת הזה אני שם פה ככה אני עושה וככה אני יודע אתה מבין הוא בא לדבר עליו הכל עושה כמו קופסת חלם של הכן בני כן תראה הוא באמת היה ישר ומותו אבל זה הכל הכל זה אילת העילות וסיבת הסיבות לא היה אברבנל הרב האבר בנן היה שר האוצר של מלך ספרד פורטוגל מה זה מה זה ישר ונאמן ובעל צדקות שאין כם אותם יודע מה זה ערך תורה עושה מחזיק לומדי תורה הכמרים והשרים לא יכלו לסבול אותו את הבר לא יכלו לסבול

לראות מה שהוא עושה הלכו ודיברו אל המלך לשון הרע המלך ה מקבל מה שמדברים איתו לא מקבל תגידו כך תגיד לא אומר זה כל הזמן איתי ישר יום אחד אמרו לו אתה יודע מה אתה רוצה לראות שהוא רמאי אנחנו יודעים כל מה שו בבנקים יודעים כל הבניינים שלו בוא שיביא לך חשבון מה הוא עושה מה יש לו מה מה אוצר כל מה שיש לו איך זה נקרא היום הצרת הון כן הצרת הון שיגיש אמר לו המלך שמע תגיש שזה הצרה טוב אמר אין בעיה ישב ישב

ישב עשה הביא אתזה למלך אמר לו המלך אומר באמת זה שקרן איך אתה אומר לי נכון זה הבניין שלך אבל יש לך בבנק כך וכך ויש לך פה כך וכך ויש לך אומר אדוני המלך מה שיש לי אני כתבתי לא מה שאין לי זה לא נקרא ש שיש לי זה מחר אתה יכול לקחת מה שתרמתי ונתתי לקדושה זה כתבתי לך אבל מה שיש לי בבנקים מה שאתה רואה בעניינים מי יודע זה עוד רגע לא יכול להיות לא שלי מה שלי המלך הבין אותו זה האמת מה

שאדם עושה מצוות מעשים טובים זה אף אחד לא יכול זה זכות ללכת ולעשות ולהשתדל עבור התורה זה העיקר זה העיקר הכי גדול בעולם הזכות איך אומרים רבותינו בטבעות אהרון יהיו הבדים לא יסורו ממנו מה זה מה זה הבדים הבדים זה המחזיקים הבדים זה המטות שבהם הארון אומר זה אסור בטבעות הארון יהיו הבדים אלה שנושאים את הארון כל חייב להיות מחובר אסור אף פעם להוציא את זה כלומר אלה שמחזיקים את התורה הם כל הזמן מחוברים ל לארון הברית אין דבר כזה שיפרידו ביניהם כל הזמן יהיה מחובר

לקדושה אין להוציא את החיבור הזה היה סוחר אחד שמעלי מה זה עשיר מופלג שאיין כמוהו היו לו ארבעה בנים אחד הגיע לגיל 10 שנים ככה עזב את הכל ברח מאביו נעלמו על כותי אחרי 30 שנה לא בא לא בא מה שמחכים לא בא אחרי 30 שנה העשיר הזה ואשתו פטלו נשארו שלושה בנים כי הרביעי לא רואים אותו לא יודעים איפה 30 שנה לא בא אחרי שלושה חודשים הופיע אדם יפ תואר נאים הליכות לבוש בטוב טעם וטעם ודעת ככה איך דובר ערבית איך משהו מיוחד אומר אני

הבן הרביעי של העשיר שנעלם שברח שמעתי שההורים נפטרו אני באתי אני רוצה לקחת את החלק שלי בירושה יש פה מיליונים ונתן סימנים וברקים על ההורים שלו על בית אביו על קרובים על על כל האוהבים מנה את האנשים ההם בשמותם במקומותיהם תהה רטב צורת בית מגוריהם מובאות חצרות יוצאות מטלטלי הבית נתן סימנים על הכל אחים אמרו לו טוב בוא תשמע אעניק לך איזה זכו מכובד קח את זה זה הירושה הוא אומר לו אני לא מתפשר על זה אני רוצה סכום גבוה יותר מיליונים הם כעסו אמרו לו

תסתלק לך תוכיח את זה בבית משפט עזבו אותו עכשיו צריך ללכת לבית משפט איפה הלכב דין אצל המלך שואל אותו המלך איך יתכן משך 30 שנה לא כתבת שום מכתב לאביך לא גילית סימן חיים אומר התחיל מתחיל לספר בחיות שהיה שבוי בהודו והרבה לתער השנים שחלפו עלב ניחר כיוון שהמלך התעקשו לדון משפט אמר תכניסו לי אנשים פשוטים מהשוק לשאול אותם חובת דעת מה הם חושבים הם יראו במפת שונים שמה היה במצרים יהודי אחד מאוד מכובד קראו לו רבי אהרון פרדו היה חכם גאון בתורה ביראת שמיים

אבל היה צנוע מאוד זכה בנים בנות הסתיר את גדולתו פרנס היה צורף מקמו בית הכנסת היה בקרן זווית לא מדבר עם עם בעלי מלאכה פשוטים היהה יושב באותו היום ש בוא אמר המלך להביא לו אנשים עוברים ושווים היה לרבי אהרון דין דברים עם איזה עם שמש בית הכנסת בשביל איזה עליה בתורה ביום הזכרת אביו הייה לו חזקה שמש נתן את זה למישהו אחר בשביל בצע כסף וזה הז של אבא שלו הוכיח אותו רבי אהרון במת ק שפתיים בינתיים התנפל עליו השמש מה זה צעקות השפלות רבי

אהרון הבליג שתק בנו הקטן היה אז כבר 10 שנים היה במעמד מצטער אומר איך ככה ל בזו את אבא שלי אומר לאבא שלו אבא שלמה המלך אומר כבוד חכמים נחנו אתה חכם מכל חכמי הדור מעלתך גדולה אתה נם הגיע כפיך מעט עד רבה אני רואה ההפך אתה יושב בבית הכנסת מקום הכי פשוט וגם השמש עם הארץ השפילו אותך בצורה כזאת בשמאלה עושר וכבוד איפה העושר שלך פרנסתך מצומצמת לפעמים אתה צריך להרבות מאחרים מה הדברי שלמו חלילה לא נכונים אומר לו יבני חשוב עכשיו עזוב את זה

אתה בגיד ע תחשוב על הלימודים שלך עוד חזון למועד כ שתגדל יותר תביא נסתרות השם אבל מה באותו לילה עלה לישון רבי אהרון חולם שוא נמצא בטרקלין ענק מאוד מואר באור יקרות במקום ששים נכבדי עם איזה מלבושי מלכות והנה הוציאו ספר תורה כיבדו אותו לעלות על יד ראשון פרשת השבוע תרומה כן בעל הקורא קרא את הפסוק בטבעות אהרון א' ה ר ו נ ההיו הבדים לא איסור ממנו התיבת הבדים היייתה נקודה אחת גדולה ואהרון אומר בעל הקורא צריך להיות כתוב הארון הא לא א ה הארון

ה' א ה לא כן הארון כלומר לא יהיה כתוב כ כתוב א' ה רנ צריך לכתוב ה ה א' רנ הארון וכך צריך לקרוא ולא כמו אתה קורא לי אהרון אלא הארון גם הנקודה שעל הבדים היא לא קימת שום ספר בעל הקורא אומר לו ככ צריך להיכתב ככ צריך להמר ברך את השם ותשמח ככה הוא אומר לו זה חלום כשהקיץ הגע במוחו מה זה פטרון החלום מה בבוקר חוזר מהתפילה אוכל פת שחרית לחמ לחם וזעתר וקצת ג'יבן אחרי שביאר ברכת מזון בכוונה יצא למלאכה אומר בדרכו

ראה ערביה אחת זקנה מנשי הכפרים רצה ותוך כדי כך מעדה נפלה במקום הופיע שמה איש וסייע לה לקום ויה בדרך כבוד פתח החנות של רבי אהרון שאל אותה אהרון מי זה האיש הזה עלתה בני הוא אחר כך שאל אותה האם יש לך טבעות של מרגליות יקרות בעלות ערך גדול מה אהרון על שאלתיו תעניין שאלה היא את רבי אהרון היא שואלת את רבי אהרון יש לך טבעות של מרגליות גדול יש לך כסף רב לשלם בעבורה הממת כי אתה אין לי אבל היום או מחר נתעשר עושר רב

ונקנה אותם חקר אהרון מנין תשיגי את העושר המדובר אומר האישה לפי טומ היא אומרת בני טובע טביעה גדולה אנשים עשירים ששו ירושה גדו והיום או מחר יגמר המשפט שאל אות הרבי אהרון נשמ לשם בעלה ובנה שאל גם איפה את גרה ולכל ה על הכל ישיבה חזר למלאכתו הוא בחנות עכשיו חוזר למלאכה נכנס ערבי נכבד בקש לראות חמש או שש טבעות יקרות ערבי אחד נכבד שאותן יביא עמו לביתו להראות לאשתו והיא תבחר מהמהם שתיים או שלוש כיוון שהגו היה מהקונים הקבועים בחר רבי אהרון 10 טבעות חדשות

סידר אותם בתיקו סגר את החנות והתלולה לגוי הגוי התגורר בסמוך לארמון המלוכה והנה כשנכנס היהודי לתור רחוב ראה אותו אחד ממשרתי המלך אומר לו אולי ה אתה יכול לבוא למלך למה המלך צריך איזה אדם חכם לצורך עריכת משפט רבי אהרון השתומם יותר מדי דברים תמוהים היום חידות איזה צפי אני צריך לפתור את כל החידות האלה חלומות טבעות מה זה הלך רבי אהרון ממשר נכנס אל עולם גדול אומר העולם הזה דומה לטרקלין בדיוק שהייתי בעלום המלך יושב על כיסאו חכמה ויועצת המלך רוכס ביד שלו גיליון גדול

רבי אהרון בירך לשלום הפי כול גנוני אומר לו אם תפתור לי את החידה שאני צריך צריך ח גדול הרבה מאוד תקבל ממני עושר רבי אהרון אומר לו לאלוקים פתרונים כן כבוד המלך מה אומר קרא הוא קורא מהגיליון את כל הפרשת ירושה שואל רבי אהרון מי הטובע ראו לו את האיש ראו לו את האיש הביט בו במבת חודר נזכר שזה האיש אשר הקים את האישה שנפלה מפי השמה כי הוא זה בנה ויש רותו מבט בו נשתנו פניו ורעד רעדה אחזתו והיה דבר לפלא בני המלך רבי אהרון

הוסיף להביט בו היטב ואז יסף פניו אל המלך ואמר האיש הזה הוא בנו של פלוני שגר בכפר פלוני ברחוב אלמוני שם עמו כך וכך אומר היום עברו על על החנות שלי ו מעדה ונפלה האיש הזה הקיב אותה כאשר ש שאלתי אתה מי הולה אמרה לי שהוא בנה והוסיף רבי בהרון לספר מה שהיא אמרה לו שמע איש מפי אהרון את הדברים האלה התעלף נפל על פניו ולא יוסיף לקום מיד ניתן הוראה לקרוא לאביו ולאמו כשהגיעו הוודו שזה בניו קרו שלושת בני הכביר הדבר הגדול הזה הבינו איפה

מאיפה מה אי האישה הזאת היייתה המשרתת שלהם שנים והי של ידעה את כל נ בית אביהם קרוביהם גילתה את הכל הבן שלה להוציא את הממון כל הנוכחים שמה בני הכביר נתנו מנכסיהם סכום גדול לרבי אהרון בסוף נתנו לו גם משרה מכובדת להיות ממונה גם המלך נתן לו מצנפת כבוד לחבוש אותה אז בקיצור זכה עכשיו הוא הבין מה שאומר לו בעל הקורא בטבעות אהרון שעל ידי הטבעות שלו שביקשה לקנות אמו של האיש הנוכל על ידי הטבעות שביקש לקנות אותו ערבי שמתגורר ברחוב בית המלך נחפש ידעו כל

כל האוצרות כל האמת זה פלא פלאות פלא פלאות איך איך הקדוש ברוך הוא אז אומר לו לבן שלו קרא לו אומר לו עכשיו אתה רואה בני מה אמר שלמה המלך לכל ץו זמן הנה מה שאומר שלמה המלך זה פלא פלאות י פלא פלא איך זה הולך בשמיים טוב נרא איך השם זכנו לעובדו נראה אותו ש שע ימי אנחנו פסוק ג ישעיה נח פסוק ג למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכ תמצאו חפץ כל עצ עצ בכן נגוסו כשר צמים לא נענים טעמים

אומרים למה עשינו צום ולא ראית להשגיח בדבר להשיל ממנו את כל ממשלת הגויים עינינו נפשנו אומר האם עשייתם תשובה ביום ומכם האם דרשתם ממני אבל אף אחד לא שט לי בו לשוב אליי בתשובה בכל עצבון התענית תלחצו להסיר מכל וכל בדברים המשמחים כ אתם בכלל לא רוצים להיות כל דבר הייתם עושים לכם ב אומר בעלי חוב שלכם שנעצר ידכם אתם נוקסים אותם ביום הצום שלכם נו מה עשינו הן לריב ומצה תצומו ולקות באגרוף רשע לא תצומו חיום להשמיע במרום כולכם באמת הצום היא סיבה לכם לטו

לריב להתקוטט זה עם זה להקות באגרוף כשאדם מתאספים כולם ביום הצום ואז שונאו בעל ידו שמכה באיגרוף אומר אינכם צמים כמשפט יום הצום להתפלל לבכות אחזה יהיה צום אבחרהו פסוק ה יום ענות אדם נפשו על החוף כארמון ראשו בסק ואפר יציע עלזה תקר צום יום רצון לאדוני מה זה שווה לצום זה כזה צום אני בוחר אותו שאדם סתם יענה את עצמו הלו צום זה צריך לחזור בתשובה ו לוזה צום אבחרהו פת חרצובות שעת אגודות מוטה משיל רצוצים חופשיים כל מוטה תנתקו אומר באמת זה זהו הצום

אשר אבחר בו שיפתח שיפתח ביום ההוא את ששרי הרשע לבטל הקשר של הרשע להתיר הקשרים של אגודות עצה ה העול אשר וכנו הצברי העניים שלח רצוצים חופשיים העבדים הרוצים שלח אותם רושים בכל מטה כל עצי העול תנתקו מה צריך ליום הצום הלו פרעו רעב לחמך ועניים מרודים תבי בית כי תראה ערון וכיס וכיס וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם זה מה צריך באמת ביום ההוא פרוס לחמך תן ל מישהו רעב עניים מרודים תביא בית נאנחים נאנקים תראה ערום תכסה אותו תן גם בלבושים ובשרך א הקרובים שלך תתעלם

אז הבקע קשה אחר אורך ברכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד אדוני ספך שתעשה כך יעיר אור הצלחה הגדולה וארוכתך רפואת תצמח מהר הצדקה שעשית תלך לפניך כבוד השם יאספך אז תקרא ב אדוני ענה תשבע ויאמר הנני אם תסיר מתוך כם אותה שלח אצבע ודבר אבן כשתעשה זאת אז תקרא בהשם יענה תסיר מכל כות תסיר מתוכך עבל שלח אצבע איזה דבר זה השם יחזיר אותנו בתשובה שלמה אמ נעשה תמיד רצון אבינו שבשמיים משניות וקודם המשנה הצדקה ‏sev אנחנו משניות שבועות פרק הנה ב משנה ב' ינו

נשמת אברהם בן מזן חיים בן מרקדה מאיר זאב בן ישראל ששון חיים בן אברהם בשושנה וצביה בת מרים ן נצר בנימין בן אסתר אורי בן מוזי מאיר בן מוזי א אברהם בן שרה אברהם בן אליעזר יצחק בן מרים יוסף בן שרה מרים בת מבי רבי שלום אהרון בן רחל ורבי אורי נורי בן רחל ומרדכי הלבי בן חנה לרבי רפאל כהן בן תופח המלכה רבי דוד שלום בן פהימה אפרים משה בן רג'ין המלכה עזרא בן מזן חיים בן עיש חיים בן עישה הם בן מז כן שבועת

הפיקדון כיצד אייך מתחייב אדם השועה ששקר עת הפקדון אמרו לו הפקד אצלך אתה אומר לא אמר לו תן לי פחדו שיש לי בידך נשבע שבועה שאיין לך בידי או ש אמר לו אין לך בידי משביע אחרי אני ואמר אמן הרי זה חייב השביע עליו חמישה פעמים בין מפני בית דין בין של מפני בית דין וכופר חייב על כל אחת ואחת אמר רבי שמעון מה טעם מפני שיכול לחזור ולהודות להודע חייב חמש שבועות ג' היו חמישה טובעים אותו אמרו תן לנו פקדון שיש לנו בידך שבועה שאין

לכם בידי איןו חייה לה אחת אבל אם אמר שבועה שאין בידי ולא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחד ח רבי אליזר אומר עד שיומר שבועה באחרונה לא לך לא ללך לא לך שבועה רבי שמעון אומר עד שאמר שבועה לכל אחד ואחד תן פקדון תצומת יד גזל ואבדה שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלה אחת שבועה שאין לך בידי פקדון תצומת יד גזל אבדה חיב על כל אחד ואחד תן ו שעורין וכוסמין שיש לי בידך שתשובה שאין לך בידי א חב

חן אין לך בידי חטין שאין לך בידי שעורין כוסמין חייב כל אחד ואחד רבי מאיר אומר אפו אמר חיטה וסורה וכוסמת חייב עכל אחד ואחד למדנו שתי משתות נכון עוד משנה כן לא יודע איפה נמצאים כל העולם יש לך לוח של העו אל תקום אל תקום משנה ד' אנסת ופית את בתי והוא אומר לא אנסתי לא פתיתי לא היה מבחני ואמר אמן חייב בסוף נמצא שקרן רבי שמעון פותח שאין ו משלם כנס עלפי אמרו לו אף על פי ש משלם כנס על פי עצמו משלם בו

שת ופגם על פי עצמו בשבת הגיעו הנה עכשיו אנחנו באמת בפרק ה משנה ה א אז זה של שבת אז מחר אנחנו עומדים את זה אז למדנו ש שבת בדיוק בזמן ראית א יש לך רוח הקודש לא אמרתי קוטץ קודש כוהן כן אנחנו הולכים לדף היומי בעזרת השם להצלחת אברהם ברוך בן אסתר וגם כן הצלחת שמעון ישראל נחמן בן עומ ש של בן פולט שצחק החדש שי שלום בן פולט שיצליח שומע תפילת בית המדבר שביתי אדוני רדי תמיד כי ממני בלמות שמחות קודש בריכ שכינת הנה

הנחנו באים נקיים מצוות הש שמוד תורה כמו ש כתוב והגית בו יומם ולילה עלינו נונו כ רתו מלפניך ש צ גל עיני ובביתה נפלאות מתורתך במוד בלימודי תור ור חתום וך אד חוך א ברוך א הנ ברוך אדו כל עובדי אד ודת אד סיון עושה שמים וארץ כן רבותיי לפתוח דף עב היום ‏ja דף עב בראש העמוד תניה אולי נלך למשנה כ ע עא עמוד ב במשנה בן סורר מורה נדון על שם סופו לא בגלל שמגיע לו עכשיו לזול אותו למות אלא משום חטאו שיהיה בסופו

שעתיד לעשות למה אמרו ירדה התורה לסוף דעתו שאם זה המעשים שלו בקטנותו בגדלותו יירצה למנות תאוותו וגדולתו ואז הוא יכול להרוג אנשים וכולי בלאגן גדול לכן אמרו רבותינו ימות זכאי ל ימות חייו זה הכי טוב ש מיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם שהם לא מספיקים לחטוא יותר טוב מוקדם הנאה לעולם לא מזיקים את עוד הבריות אז גם בן סורר מורה מת כדי שלא יספיק לחטו ולא להזיק לאחרים אבל כן אבל צדיקים לא טוב יכולים לעסוק בתורה עושים זכיות רע להם ורע לעולם הם מגינים עעל

הדור אז תראה מה זה נידון השם סופו אני תראה בישמעאל הוא לא נדן סף סופו אמר לו ישמעל אמר אברהם אבינו אמר הקדוש ברך אמר המלאך באשר הוא שם אומר עכשיו הוא לא חייב מתה מהמ באו כל המלאכים לפני כ אמרו לו ריבונו של עלם זה עתיד לעשות כך וכך וכח אומר עכשיו מה הוא עכשיו הוא בסדר אבל באמת בסוף ישמעאל עשה תשובה ישמעאל עשה תשובה אבל הבן סורר מורה הזה יודעים שהלא יכול לעשות תשובה זה תוספות לא היה מק אלבינו המקור שלו זה טוב אז

לכן הוא יכול לחזור בתשובה אז לכן באשל הוא שם אבל בן סור מורה לקח אישה מרשעת יש לפת תוער אז לכן יודעים כיון שהמקור רע אז ישאר רע כן נכון זה ברוך יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם למה טוב שירשנו שירשו יין רק לא לפטפט ולא להפריע אבל הצדיקים רע להם ורע לעולם לא טוב צריך ללמוד לא ללכת לשתות פיזור לרשעים הנאה אלהם והנאה לעולם למה ביחד יכולים להיוועץ לעשות עבירות לעשות בעיות אבל הצדיקים רע להם ורע לעולם אומר הטם זה מיזה שפתי חכמים חדש

אומר וש אתם גבי ישמעל כשהיה קטן לא התחיל ק במדיד שייך לאותה עבירה שהמת ישראל בצמה אבל בן שור מורה התחיל באותה עבירה אוכל תימר בשר מכיוון שמחלה ממון אבי בגניבה כדי לאכול ולשתות ו זמן שיבקש למודו ימצ וס את הבריות ינוש ‏hazak ‏e מזה היה פתי חכמים בפסוק על איפה זה זוכה בסדר ודה ומורה בא משורש רע מאשת יפת תואר ואילו ישמעאל בא מאברהם אבינון הש פיזו הרשעים נם נעולם צדיקים רע להם ר לעולם כינוס לרשעים רים עולם צדיקים נעים עולם שקט לרשעים רעים עולם

צדיקים נ נעולם כדם מפריע ו מה יכול לעשות עסק באיזה דבר לכן יותר טוב לא להפריע ת ו כן מהשיש בן אדם מפריע לעם ישראל עושה להם צרות בזה אומר אתה מה רוצה בעיות נותן לו איזה משהו חזק להתעסק בו שיהיה עסוק במה שיש ל גמרא תניה רבי יושה הגלילי אומר וכי מפני שאכ זה רמר בשר ושתה חצי לור יין הלקי אמר תורה יצא לבית דין יכה מה זה לא כל כך חמור מה הוא עשה אלא הגיע תורה סוף דעתו של בן סור מורה שסוף מגמר

נכסה אביו בשביל לספק את התאוות שלו הוא מבקש לימודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומסתם את הבריות צודד מתחיב מיתה למה הורג עוברי דרכים לכן אמרה התורה ימות זכאי ואל ימות חייו כן אז מהזה שחכמים גם שחכמים גם שו שאלה הומר צתם בשבת זה גמרא מהפתח סי בשבת חשך יכול להות שזה שקט הרשעים רע להם ור לעולם צדיקים אין להם והנעה לעולם פזו הרשעים הנאה להם ונע לעולם לצדיקים רע להם ורע לעולם עכשיו שסיימנו שבין סורר מור דנו עשם סופו עכשיו נלך לשאר הייסורים בוא נראה

במחתרת בוא נראה הבא משנה הבא במחתרת מי שבא לגנוב בבית חברו בזמן במקום שבעל הבית נמצא שם בבית בלילה במחתרת מותר להורגו אבל אם זה לא זמן במקום שהבעלים נמצאים אסור אז כתוב בתורה אם במטרת הגן הקמת אין לו דמים כלומר מי שהרג אותו לא חייב אם זרחה ה שמש עליו דמים לא שלים ישלם אם אין לו וכולי זה שאומרת המשנה המתר דון על שם סופו למה נהרג אפילו שלא הרג אדם כלומר כמה ששנינו בן רמורה שנידר ענס מסופו אז גם הביא את המשנה מביאה עכשיו

עוד גם מי שבא במחתרת נידון עשם סופו למה נהרג אפילו שלא אח הגדם לא מגיע לו עונש עדיין לא אומרים אנחנו אומרים ש ידע כשיבוא בעל הבית להציל ממונו ממנו גמר דעתו אנחנו יודעים שגמר בדעתו להרוג אותו למה אדם לא עומד על ממונו ולכן מותר לבעל הבית להרוג אותו כדי להציל עצמו יודע הוא יבוא להרוג אותו כ ממון אז מותר לבעל הבית להרוג אותו להצילם אם הוא צכי אין ל היה בא במחתרת ושבר את החבית יותו במחתרת זה הגנב ושבר את החבית אם יש לו דמים

כלומר מה זה יש לו דמים צריך לשלם לא הותר להורגו אם מי שהורג אותו אז הוא חייב דמים אסור להרוג אותו כמו כמו שנאמד בגמרא חייב חייב לשלם לבעל הבית את החבית ואם אין לו דמים שמותר להרגו פטור למה כ בדרבה מנה מתחייב מיתה על המעשים שלו אז לא מתחיים ממון על אותו מעשה גמרא אמרנו במשנה מי שבא במחתרת מותר להורגו ולם נידן על שום סופו אמר רב מה תעמד במחתרת למה הדין הזה שמי שבת מותן לרגו אתה יודע למה יש לנו כלל בידינו חזקה אין

אדם מעמיד על ממונו אדם לא מעמיד לא מונע את עצמו שלא להילחם ולהגן על ממונו עבד על זה קשה הי ממר אמר הגנב הזה יודע כלל ממר אמר הי הזינה כאלה הפי אם אני בא לגנוב לאדם הזה הוא יעמוד מולי להגן על ממונו ולא שוויק לי לא יניח לי לגנוב וקאל להפי כט נלה אם הוא יעמוד להפריע לי יהרוג אותו והתורה אמרה א כיוון שכך חושב הגנב הזה תורה אמרה אם בא להורגך אשכם להורגו אמ רב הבא במחתרת ונתן כלים ויצא פטור מה הטעמה בדמים כנן

הוא או מי שבא במחתרת תגנוב ולקח איתו כלים פטור להחזירם אפילו הם ימים לא צריך להחזיר אותם למה קנה אותם למה בדמים קנינו בחיים שלו קנה אותם לכלים האלה בחיוב מיתתו הוא נפטר על גניבת הכלים כמנ בדרבה מנה למרות שלא הרגו אותו ‏k כן אז זהו אם רב הבבא מח ויצא פטו מה הטעמה בדמים קנינו אמר אבם זה בד רבא עכשו נותן גרסה נוספת בדמים זה בחיים שלו ולכן אין לו דמים לכן הוא לא חי אמר אבה מסברה מלת דרו מסתבר מלת דרו מסתבר לומר כמו

שר אמר רב שפטור בגניבתו אבל איך בשיבר דירתנו דווקא שהם לא קימים איך שהם שיבר אותם נשבר לו אז הוא פטור תשלומי הגן מחמת חיוב המיתה אבל ט נטל לא אבל אם הוא לקח את הכנים ודם קיימים בבית שלו לא מסתבר שהוא פטור למה סוף סוף זה של הבעלים זה כמו פיקדון אצלו מה באת לקחת מהבית מה קרה נכון שה מסרת נפשך החיים שלך על זה וקנית אותם בחיים שלך זה של מישהו לקחת לא צלחת בקנייה אם זה נשבר נשבר גמרנו ואלוהים כלומר רשון שבועה אמ

רב כלומר הגמרא מעידה על זה אפילו נטל פטור את הכלים ועודם קיימים בכל זאת פטור להשיב למה התחייב בנפשו למה הגמרא מפארת דה יש לו דמים במקרה שיש לו דמים דה יש לו דמים ונאנסו חייב על מה ברשותי קמה אכמה ברשותי קמה אם זה היה מקרה אחר במקרה שיש לו דמים שהוא לא חייב מיתה ומי שהרג אותו יש לו דמים אז אם גנב כלים חייב עליהם משום גניבתו ונאנסו בביתו של גנב חייב הגנב לשלם משמע שזה לא פיקדון אצלו אלא זה ברשותו ק ש גנב כאילו

קנה אותם נתחייב עליהם דמים לבעלים אז הח נמה גם פה שנתחייב מיתה על ה על הכלים שהם קיימים נמ קנה אותם ואז זה לא פיקדון אצלו אלא זה שלו קנה אותם ברשותי קימה ואם שלו ולא חייב להשיבם כלומר בחיוב מיתתו הוא קנה הוא קנה אותם חיוב מיתתו אפילו שבסוף הוא ניצול הוא לא מת אבל בחיוב מיתתו הוא קנ אותם הגמרא אומרת דחה רובה את הטעם רבה דוחה את זה ולא היא כי הוקים נ רחמנא ברשותי עניין אונסין אבל עניין מקנה ברשותי דמר וקימה מדידה שואל אומר

לא זה לא כך כי מ שהתורה העמידה את החפץ שנגנב ברשותו של הגנב כאילו זה שלו זה רק לעניין אונסין כלומר שהוא חייב ן חיוב הנשיא העמיד את זה ברשותו אבל עניין מקנה ברשותי דמרק אם זה קניין ובעלות לא זה ברשות הבעלים העיקריים נשאר החפץ הגנוב של הבעלים צריך להחזיר את זה לבעלים א מאיפה אני יודע מדיד השואל השואל הלא חייב באונסין ומשלם לבעלים את הממון בכל זאת חפץ הוא לא של השואל אלא של הבעלים אז מפה אני לומד שאם אם הכלי נשאר כמו שהוא אז

צריך להחזיר אותו כי זה ברשות דמר וקימה תנן אז ל נשבר שמה שאומרים שקנה את זה בנ שהוא יכול להשר את הצו לשלם הוא צריך לשלם אל הכלי הוא קנה יכול להשיר את זה אצלו ג מה שכתוב קנה בדמים זה לא כסף קנה את זה בדמי שתחייב מיתה לא הכוונ קנ את כן בדמה קנה אותה חזה שלו הכוונה שלו שכונ ש הבנתי מה שאתה אומר אבל בגיד דמים לא בדיוק אבל כן יכול להיות שהוא שלו בינתי ובן אדם אתה רוצה אני ן לך את הכסף אבל

זה שלי כי ככה רשי אומר שואל שחי נסים אבל הוא לא יכול להגיד אני חיב קח את הכסף אני אשר את הים לא השואל הוא הוא חיה באונסין אז הוא משלם את הכסף לא הכוונה אם הם קיימים שי באונסן קימים ם לחזיר את הכלים עצמ כן נכון כן אבל א פשט הגמרא לא כל כך משמע כך ש אבל ענין מקנה לא קנה כי הם קיימים ה צות והוא היה בא לכיוון ולאמר דמים אני מחזר לך לא כ הוא בעני כן מי השואל אולי כמה על השואל

זה חוזר חוזר על שניהה נרה עוד כצת נראה טנן תנן בא במחתרת ושיבר את החבית יש לו דמים יש לו דמים חייב אין לו דמים פטור אמרנו במשנה בא במחתרת משברת החבית אם יש לו דמים ש כלומר מי שהורג אותו חייב מיטה שלא מותר להרגו חייב לשלם על החבית ואם איןו דמים שמותר להרוג אותו פטור מלשלם על החבית בדקת הגמרא תעמד שיבר אז את החבית הדין הוא שאין לו דמים פטור ה נטל לקח את החבית ועודה קיימת הוא לא פטור אז אתה רואה כש החפץ בעין

עדיין של בעלים אז הוא לא פטור אז אז כמו רבה הגמרא מתרצת הוא הדין אפילו נטל נמה הוא הדין אפילו גם חבית והודה קיימת הוא פטור מה כתוב שבר ת חבית כ כמה שמלן אתה יודע למה כמה שמלן דכ יש לו דמים הרי זה מזיק למה שלא חייב ד הכמה שענן פילו שלא בכוונה מה שאמר המדבר ולא נתן אפילו אם שיבר את הערבית שלא בכוונה חייב אז הגמ עוד ממשיכה מה כמה שמלן מה זה בא להגיד לי שלי כוונה שבלא כוונה הוא חייב מה בא להגיד

אדם מועד לעולם אנחנו יודעים את הדין הזה מה זה בא לשמיע לי דין ש שאדם מועד לעולם וכמו שהוא מתכוון חייב על נזקיו תננה אדם מועד לעולם בין בשוגג בין ב בעונש בן ברצון אז זה לא חידוש שיש לו דם שמשנת שיבר יותר מנטל למה אין למה אין לו דם א בא לשמני שאפילו שנהרג הוא לא פטור אלא אם כן החפץ קיים אבל אם הוא קיים אבל אם החפץ קיים חייב לא כמו רב זה הכוונה התנה נק שיבר בגלל שאין לו דם להשמיע לי שגם אם

נהרג הוא לא נפטר אלא אם כן החפץ קיים אז הוא מה הר חולק ע נכון הוא לא ק אם הוא קיים הוא חייב להחזיר הוא הואב אז עוד פעם אני אחזור מה יק משנן אדם מועד לעולם אמרנו כבר שנינו את זה מה אתה משמיע לי שחייב לזכור שלא בכוונה מה אתה רוצה להשמיע לי שאדם מועד לעולם זה ידוע תנינה אדם מועד לעולם ב בין בשוגג במזיד עונס ברצון אז זה לא חידוש שאם שיבר שיבר יותר מנטל זה לא חידוש ולמה התנ הז ר שגם אם נהרג

הוא לא נפטר רק אם אין החפץ קיים אבל אם קיים הוא חייב זה לא כמו רב זה בעלי השמעה אז רב חולק על התנאה רב תנא הוא פליג בדוח אז הגמ אומרת קשה באמת קשה דברי רב תראה מה אומר רשי זה לא קשיה חזקה שאין עליה התשובה כמו טובתה למה כאן זה לא רעיה גמורה בדוחק אפשר לתרץ שקת שיבר כשיש ו דמים אפילו כשאין בעין חייב לשלם שם לא בעין מתיב רביבי ברבה עכשיו שאלה על רבה הגונב כיס בשבת חייב הייתי אומר כם בדרבה מנה למה

הוא מוציא ברשותך דושות הרבים אז הייתי אומר כ ב מנ לא זה לא ביחד הגונב קיש בשבת הגביע אותו ברשות בעליו ואחר כך רוצה אותו רשות הרבים חייב בתשלומי הארנק למה תחייב בגניבה קודם שיב לידי איסור לפני שבא לדור ור הוצאה רשות לרשות אז קודם שב יסור שבת אז הוא לא פטור מהממונה מתי הוא פטור כש החיוב המיטה והממון ביחד פה זה לא היה ביחד אבל היה מגרר ויוצא אז פה מגרר את הארנק על הארץ כלומר זה היה כנראה שג כבד אולי ומגר אותו ויוצא לא

הגביע אותו ויוצא מרשות הבעלים וכך הוא זכה בארנק פטור מתשלומי הארנק למה איסור גנבה ואיסור שקירה באים כ אחד שיוצאים מרשות רשות אז הוא פטור מלהביא את הארנק הזה אז אתה רואה שזה לא כמו רבה פטור מנשב את הארנק ודנו כשיש חיוב מיטה אפילו שהארנק קיים כמות שהוא פטור מלהשיב אותו ורבה אמר אם זה קיים כמות שהוא חייב ואם חתה להלכה כמו רבה חפץ קיים לא נפטר משום חיוב המיתה אבל מה מדובר פה למה פה אני אומר פטור זה שדינו בנהר זרק את הארנק בנהר אבל

אם היה קיים צריך להחזיר עכשיו נרא מעשה רבה הגניב לה דכר במטרתה איזה הילו איזה איילות איילים זכרים נכון נגנבו לו אדרנו נהלה ולאק בלינו החזיר אותם לגנבים לא הסכים רבה לקבל אמר הועיד ונפק מומ דרב יצא מהפה הרב שמי שבא במחתרת פטור אז ואני אפילו שאני חולק עליו לא מקבל את הממון הזה למה זה לא כדעת רב תשאיר את זה לגנבים יעשו סעודה ות שבת מלכיתה איזה צבי צל משה אכלת פעם צבי לא איך לא היית בזה באבו הב לא לא היה שמה בזמן צביע

הר צ בשל הלאה הלאה ביום מתן תורה שבועות היו עושים בצפת בבית הכנסת הבורר כן היה שוחטים צביים ממלאים אותו למה אין לו דין חלב וניקור וזה אין בעיות איתו אז היו ממלאים אותו הכל אורז בשר הכל ואחר כך כל אחד מקבל פרוסה חוזר אה שדו חוזר בישיבה כן אין לי אין לי צבי אומר זה בשר זה בשר קשה אוכלים את זה כ לא לות מהעולם הזה עזים עזים אין היום וכ צפי אבל היו אוכלים עזים בשין שזה בשר קשה גדי עז עוד כן אתם מוכרים

עז עז לא לא צבי מה שיש שטוב בשבילהם הכל טובתנו רבנן אין לו דמים אם זרחה השמש עליו אם זרחה השמש אמרנו בפסוק אין לו דמים אם זרחה השמש עליו נכון כלומר בא במחתרת אז אין למעשה מה אין חילוק בין ביום בין בלילה אם אדם שבא במחתרת את יכול להרוג אותו אין לו דמים גם אם זרחה השמש עליו בין בא ביום בין בא בלילה ראית ביאורי הראשונים נמ תנו רבנן אין לו דמים תראה ביורי הראשונים אני קורא אז הנה אני אקרא לך אות תנו רבנן אין

לו דמים זרחה השמש עלי בא במחתרת גדולי המחברים כתוב שאיין בו בין יום ללילה לכן הדברים נראים חשבתי רק אם בא בלילה שהרי מה שכתוב אם זכה השמש עליו דמים לאור לש כבר הוציאו מפשוטו ודרשו שברה לו שיש שלום אמו כמו שביארנו ואם תמצה לומר שביום סתמו איןו בא להורגו לא צריכו להוציאו מפשוטו למה זה זכה השמש עליו אין לו דמים אומר מכל מקום גדולי המפרשים כתבו בהגותם שלא יוציאו מפשוטו אלא לחדש בא דבר להציל כל מי שנתברר שלא בעל זכן נפשות וביום ודאי איןו רשאי

להורגו שאין גנב ביום אלא דרך השמטה ואפילו נמצא במחתרת כגון שהה חוטר בינו לבינו או בחדר מוצנע ולא עוד אלא שיראה שלא צרכו להוציא המכה מפשוטו אלא שאיין הדבר באפשר ש צריך מקרה פקירו מדין מחתרת ביום מה אומר רשי רשי מה אומר מה הפשט של הפסוק ברור לך דבר קשה זה דרשה בסו כמן משל מה שהתורה כותבת כן השי טוב במקום אחר זה קצת פלא אם זרחה השמש עליו דמים לו הרי הוא לך כמי שיש לו דם בנשמה ואסור להורגו אין לו דמים הרו לך כ

מ שאין לו דם ונשמה מותר להורגו טוב עכשיו צריך לבאר את זה כלומר נישאנו כך נישאנו כך אבל צריך לדעת אדם שבא במחתרת אם הוא בא ביום גם הורגים אותו לא יודעים אבל אם הוא בא בלילה לפי פשט הפסוק לא הורגים אות אם הוא בא בלילה ו מי שבא במחתרת ואתה ברור לך שהוא בא שהוא בא למה זה להרוג להרוג אז תהרוג אותו נכון כן אבל זה רק בלילה יש מפרשים ככה לא לא רק בלילה רוב המפרשים במתת גולה המחברים כתבו שאיין בו חילוק בין ביום

בין בלילה שש מה כתוב בתורה אם זרחה השמש א אז יש לו דמים אם זרחה השמש עלי דמים לו שלם לשלם הגרא שוא אם אין לו דמים אם זרחה השמש עליו מה פירוש אם זרחה השמש עליו אם במחתרת צ הגנב אין לו דמים לזה שהרג אותו לא חייב מיתה אין לו דמים אז מה זה אם זרחה השמש עליו מה פירוש אם זכה השמש עליו וכי השמש עליו בלבד זכה כן זר ליש לשמש עוד הפעם אין לו דמים ם זרחה השמש עליו כלומר כ שתזרח השמש עליו

הוא לא לא חייב מיתה מה מה לא על ההורג אתת אתזה בש אתה בת בא בא גנב בלילה או ביום זה לא משנה מתי שתפר והוא ואם במחתרת המצא הגנב ואדם לא מעמיד עצמו על ממונו אין לו דמים מי שהרג אותו לא חייב לא חייב לא לא חייב על מה שהוא הרג אותו אין לו דמים אם זכה השמש עכשיו ואם יש עליו אז לכאורה מה פירוש זה בא להגיד לכי השמש עליו כן אני רואה מהש כי השמש זכה עליו בלבד זכ אלא אם ברור לך הדבר

כשמש שאין לו שלום עמך אורגה ואם לו שאין ברור לך הדבר כשמש אתה מסופק את תרגו עכשיו נ שן התורה איין פה פשט אין לו דמים אין זו רציחה כן מותר זה לא כן הרי הוא כמת מעיקרו כתוב בתורה והו כב המת זה פסוק ראשון קודם אם במחתרת אם מצה הגנ והוק המת אין לו דמים זה פסוק אחד אומר רשי אין זו רציחה הרי הוא כמת מעיקרו כאן למד אותך התורה הבא להרגך השכם להורגו וזה להורגך בא שהרי יודע הוא שן אדם מעמיד עצמו ורואה שנותנים

ממנו מפניו ושותק לפי כך על מנת קן בה שאם יעמוד בעל הממו כנגדו יארגנו כמו שלמדנו עכשיו פסוק שני אם זכה השמש עליו דמים לא שלם ישלם אם אין לו ונמכר נתו אם זרחה השמש עליו אין זה אלא כמין משל אומר רשי אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך כשמש הזה שהוא שלום בעולם כך פשוט לך שהוא לא בא להרוג אותך אפילו יעמוד בעל הממון כנגדו כגון אב החותר לגנוב ממון הבן ויודע שחמה אבבא ל הבן והוא לא בעל סכן נפש של חס שלום דמים

לו כחי חשב דמים לו כמו יש לו חיות ורצחה היא אם יארגו בעל הבית זה לא משנה בין לילה בין יום שלם ישלם הגנב ממון שגנב והוא לא חייב מיתה נפ למה זה טוב אומר זה משל כן הרמבם כן רגע אם אתה יודע שהוא בא לארון ל בל ב בשבת כן יכול להרוג אותו גם בשבת אפיו שכ אבל עכשיו ראיתי זה שני פסוקים אם במר אם גנב אין לו דמים תהרוג אותו לא משנה מתי ביום בלילה בשבת אין לו דמים עכשיו אם זרחה השמש עליו דמים

לו כלומר אם זרח עליך האור ואתה יודע שהבן אדם הזה לא יהרוג ברור לך כשמש שהוא לא יהרוג גם אם הוא בא בלילה אל תהרוג אותו אסור להרוג אותו גם בלילה הנה אתה בלי לא משנה מתי הה כמו שהסברנו מהתחלה תנו רבנן נכון עכשיו בשביל זה קראנו עוד פעם תנו רבנן אין לו דמים אם זרחה השמש עליו כלומר אם זכה השמש עליו כי השמש עליו בלבד זרחה ואל על כל העולם זורחת אלא אם ברור לך דבר כשמ שאין לו שלום עמך שרוצה זה הפוך עכשיו שלא

ברור לך דבר שהוא שלום עמך שאין לו שלום עמך תעמוד כ צאך מותר לך להורגו ואמ לל שאין ברור לך הדבר אלא מסופק אתה ג מסופק תראה מסופק אל תרגעו מסופק למה מראשי בתורה לא משמע כך מראשי משמע אם ברור לך הדבר כשמש שהוא לא יהרוג אותך אל תהרגם פה זה לא בדיוק כך יש המשך נמשיך ואם להב אל תרכב תניה הדך אם זכה השמש עליו דמים לו כי השמש עליו בלבד זכה אלא אם ברור לך כ השמש שיש לך שלום עמך הנה אי אי איי

על פי פשוטו כוונת השמש המחובר כשמש וכן פירש הריהם על החומש ברור לך שלשלום בא כשמש הייא שלום לעולם כי השמש עליו בלבד זכ אלא אם ברו לך כשמש שיש לו שלום עמך שלא בא להרגך אל תרגעו ואם לה אלא אתה מסופק תרגו ראית יפה קשייה סתמה סתמה זה סותר הבריתות קשייה מאיר הפכת כאן באב על על הבן וכאן בבן עעל האב תכף אני חוזר אליך מחילה לה קשיה מה שאמר הבריתה שאין הרוג מספק זה בא אבא על הבן רח אבל בנו אז לא ירג אותו

בשום אופן אין לו די בא במחתרת וכאן בבן שבא על האב וזה אם אתה מסופק תהרוג אותו אומרים לאבא תהרוג אותו למה הבן זה לא עכשיו תדבר בום כיוון שברור ש עשוי להתאפס אינו בא לשם נפשות מה זאת אומרת הוא לא בא להרוג זה הוא אומר ככה וזה לא כמו שאנחנו אמרנו הוא אומר א אם אם הוא בא ביום ואזה פשוט לו שהוא יתפס והוא לא בא בשביל להרוג לא בא לשי נפשות לא בא להרוג אותו כן הרמבם לא אמר כך הרמבם אומר זה לא משנה

מתי הוא בא אמר רב כ דתה עלי במחתרת תראה מה אומר רב כל דתה עלי במחתרת כט לה לבר מרב חנינה בר שילה לא ההרוג מה התמה א משום צדיקו במחתרת איזה צדיק זה אלא משום דקמ בגבה ד מרחם עליי כרחם אבא לבן אני יודע שהוא אוהב אותי מאוד מאוד מאוד והוא לא יהרוג אז אני איתו לא אז מה המסכנה מ לא יהרוג א אם האבא בא האבא לא הורג את הבן הבן האבא בא הבן יכול להרוג את האבא אז הבן לא יהרוג את האבא יכול

להרוג את מה פתאום יודע שאבא לא בא להרוג אותו הבן לא יהרוג את האבא מספ הבן הבן אסור לומה האבא לא יהרוג את הבן ככה תגיד האבא לא הורג את הבן ולכן הבן אסור לו להורג את האב זה א ברור בדי ובאבל ב אבא אפילו ספק ה מאבל במחתרת אבא אבא רחמיו על הבן דע ב יש כזה משוגע יש משוגע לכן הוא אמר ברור השמש בפ אמר רב קוד במטרת תנו רבנן אם זרחה השמן שלב דומים לו בין בחול בין בשבת אם זרחה השמן שליו תן

ל רבנן דמים לא במקום שהוא לא בל סכ אז הוא לא נהרג אז בין אם היה מעשה בחות בין בשבת אין לו דמים עוד פעם דמים לא מתי זה מה זה כשבא שהוא לא בא על סכן נפשות אז הוא לא נהרג בין בחור בין בשבת עוד דין אם צא הגנב אין לו דמים במה שבעל זכן נפשות בין בחול בין בשבת בסדר משנ מה אין לו דמים בשבת הצטרך צדקה דעת כלומר אין לו דמים זה מובן סתכל חמינה אין דיוון אין אין קיים דין שמיטת בא במחתרת

בשבת ארוג בית דין ו בשבת ו קנן כמה שן דקטלין במתת בשבת זה לא תהרוג אותו הוא בא להרוג אפילו בשבת אפילו בשבת כן אלא דמים לא שבין ביום בין בחול בין בשבת למה צריך להשמיע לי א שאתה בחו לא קשבת בבעייה אמר רב ישעיה אמר ששת לו נצרך אל לפקח עליו את הגן נשמע לי להרים על הגנב גל אבנים שהתמוטט כדי להציל אותו אפילו שכך בזה חדול שבת כון שלא בעל זכן נפשות אז מפקחים עליו זה פיקוח נפש תוציא את כל הבעיות כן כן תנו

רבנן את השור אשתי מצב קש מה שע אורו אורו גולית גולית בת נוה בת נוה אי נה לבקש נפש הלו תנו רבנן והוכה אמרנו אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים והוכה בכל אדם כ לכל אדם מותר להורגו לא רק לבעלים אה כל אדם מותר להרוג אותו רודף במת בכל מיטה שאתה יכול מיתו לא דווקא בסייף כמו רוצח שבא יכול להרוג אותו בכל מיטה זה חידוש והוקע בכל אדם אפילו מי שלא בזה לא זה דין וף בשמה משמה והוק בכל אדם הצטרך מלמד שנהרג

בכל אדם צריך להשמיענו למה סק תחמ בעל הבית הו דקים לה ין אדם מעמיד עצמו על ממונו דווקא בא גנב משהוא חזקה בעל הבית לא מאמין את ממונו אז מותר לו להרוג את הגנב הבל הורך שכם ורגו אבל אחר לא לא אותר לו להרוג את הגנב כמה שעל דרוד איפ הוא ודף אחר אדם להורגו ואפילו אחר נמה מצווה צ אותו אלא הוא מת שמותר להורגו בכל מיטה שאתה יכול להמיתו למה לי למה צריך להגיד לי את זה מרוצח נפקא אני יודע כ מרוצח שאה יכול להמית

אותו בכל מיטה נתניה מומה את מכה רוצח הוא אין אלא במיטה אמורה בו בסייף מנן שאם אתה יכול להמיתו במיטה כתובה בו שאתה רשי להמ בכל מיטה שאתה יכול להמיתו תמיד אמר מות יומת מכל מקום אז למה צריך לי את האיתור הזה רודף זה מי ש רודף אחר אדם להרוג אותו יש לו דין רודף רודף להרוג הולך להרוג בן אדם אז הגמרא אומרת משיבה הגמרא צריך לדרשה מיוחדת שמי שב ממחתרת נהרג בכל מיטה תגידי אני יודע את זה מרוצח שנת דמרקר מות יומת ברוצח כתוב מות

יומת אז ללכן אני יכול להרוג אותו בכל מיטה אבל פה במחתרת לא הגמרא אומרת נגמ מנה שנלמד מפה מרוצח לכל מקומות שיכול להמיט אותו בכל מיטה אם אי אפשר לבצע בו את המיטה הראויה נלמד מפה אומר לא משום דאבר רוצח בגול אדם שני כתובים בים כאחד וכל שני כתובים בים כאחד מלמדים לאצ צריך זה פסוק מיוחד למהי אפשר ללמוד מרוצח רוצח גואל אדם שגם בו נאמר כל פרטי הדין בביצוע הדין שני כתובים ב כ אחד וכל כמה שהם אותו דין למה התורה צריכה עוד פסוק גם

בגול אדם להגיד רק אלה אחרים לא אז לכן בשביל פה בשביל מחתרת צריך פסוק כן בוא נראה תנו רבנן נכון א במחתרת איני אלא מחתרת א אל שמותר להרוג את הב לגנוב בבית אלא מחתרת חפירה תחת הכותל לגגו פש טופס בסולם אתה מבין או רוצה להיכנס דרך הגג לחצרו כפיפה מן עין שגם זה נקרא מחתרת זה גם נקרא ב במחתרת שמוותר להרוג אותו מנען תמוד ומר אמצא הגנב לא כתוב המצאנו ופפ וגם מילת הגנב זה מיותרת מכל מקום מצא הגנב מכל מקום גנב מכל מקום אם

בא לגדום מהחצר מהכרס אם כן מה תמוד לו מהמחתרת מפני שרוב גנבים מצים במחתרת רוב הגנבים מפחדים גם כן הם באים מתחת לרד כן הם עושים חפירות תניה אידך אל תפחד צ משה לא לא עשינו לך ביטון כל הדירה מסביב שלך למטה יש בטון לא יכולים לעל איי איי א א א א א אי תניה הדח מטרת איני אלה מטרת גגו חצרו רפיפו מןן תמר מצא הגנב מכל מקום אכן אם כן ב שצלו אצל מה או אם כן מה תעמוד לומר במחתרת מחתרת זו היא לא

מחתתו זה התראת כשבא באופן כזה מתוכנן של חפיר שבא מחשבה מראש זה זה המחתרת הזאת כתחליף להתראה לא צריך התראה אז מה ואם הוא בא דרך הגג צריך התראה לא יצא הגנה לא צריך צריך רך מחו צ זה כמה מחתב גוקר כל מקום בין גדול לפי או לחצר אומן מה ההבדל לא זה לא נקרא מחתרת גגו בדרך מחסן זה מחתרת רפיפו זה מחסן הוא בא מתחת אל ארד הגג רואים כולם יראו אותו מחסן זה לא מתחת לדר מחסן לא משנה אז גם זה זה כמו גגו

מצוים גילים ס דרך הפתח בטח שמה שמ בטח גג לא מחתרת זה מתחת לאדמה חטר כן הוא לא בא נורמל גגו חצרו פפו זה נורמל לא מפחד מאף אחד והוא בא הוא עושה הוא יודע הוא מתכנן את הכל והוא יודע מתי פותחים כשהאישה עוסקת בסיר ובזה וזה עוסק בלימוד הוא נכנס יש לו את ה את הפטנטים בטח כל זה שברור לנו שהוא בל זקן נפשות אם הוא לא בא לסכן נפשות לא ברור לנו שברור לנו שהוא בא לסכן נפשות אמר רב הונה קטן הרודף ניתן להצילו

בנפשו מה מה הוא היה רודף אחרי מישהו קטן אחר ן שרודף אחר קטן קטן הרודף ראשי אומר קטן אחר קטן אחר להורגו ניתן להצילו בנפשו כסבל רודף אנו צריך הטרה לא שנ גדול לא שנ קטן מותר להרוג אותו אם היה צריך להתרות ולדעת ש זידו כטן לא יכול להיות מזיד הבנת ציא לא יכו הי רב ח לרב הונה יצא ראשו ואין נוגעים בו יצא ראשו יולדת שמסכנת בחמת העובר יצא ראשו הרי הוא כ נולד ואין נוגעים בו לא ממתים אותו בשביל להציל את אמא למה לפי

שאין דוחי נפש מפני נפש ומי רודף הו חייב מיתה אלא בהכח אין דין רוטב אלא בהתראה והעובר הזה אי אפשר להתרות בו אז זה לא כמו רב הונה אומר לו שנתם ד משמיה כר תפלה וואי ווא וי וואי וואי זה נקרא שעוטפים אותם מן השמיים נמה מסייע לי עודף שהיה רוחו ורגו אומר לו רואה שישראל הוא הוא בן ברית הוא והתורה אמרה שופך דם האדם באדם דמהו ישפך וזה הנרדף ישפך דמו לשפוך דמו של הרודף אמרה תורה הצל דמו של זה בדמיו של רודף של זה

ולא כתוב שמה אם אם צריך הרודף לקבל עליו התראה יודע אני שהוא מתחייב וכולי אומר האי רבי יוסי ברבי יהודה הי תן רבי יוסי ברבי יהודה אומר חבר תלמיד חכם שיודע את דיני התורה לא צריך התראה שלא ניתן ההתראה אלא להבחין בין שוגג למזין תמיד חכם יודע אתה השמע שמ זה היה תלמיד חכם שד רודף שהיה רודף אחר חברו להורגו אמר לו רא שישראל הוא הוא בן בריתו והתורה אמרה שופך דם האדם באדם דמו ישפך אם אמר יודע אני שהוא כן פטור לא קיבל על עצמו

את ההתראה יודע על מנת כן אני עושה חייב זה קבלת התראה שגם רודף צריך התראה אז זה לא כמו שאמר רב הונה אומר ו צריך קאה בטרי עברי דנהר זה לא מצא צולה שרואה אותו ברודף רודף אחר השני הוא לא יכול להציל את הנרדף מה יקה זה בעיה תויה לבית דינה ובית דינה בעית רעה מה מה על הרואה לעשות להביא את הרוצח אחר רציחתו לבית דין כדי שיהרגו אותו שם בסייף ו בדינה בעה התראה לכן צריך שקבל עליו התראה לא בשביל ואתה לא בשביל לקיים בו

דין רודף להרוג אותו בשביל שאחר כך יביא אותו לבית דין וכש שיביא אותו לבית דין הוא צריך תראה בלי התראה לא יכול לא יכולו בי דין לטפל יגידו התראת בו אבת אמה אמר ל חוונה אנה דאמרי כתנה ד מחתרת אמרתה באמת סוב רת שרודף צריך התראה אבל אין פה קושיה עליי למה ד אמרי כי אמר ברתה של מחתרת דאמר מחתרת זוהי התראת אתה רואה שהוא בע נסכי נפשות זה כרודף לא צריך התראה אז זה כ כרב הונ בסדר משנה ל כן בטח מה שאתה אומר אתה

יודע אין זה מה הלכות למה תכף צריך ללכת לתיקון ח קיג ד כבר מ לא אני אומר שעברנו ח אני שומע אני יודע ואתה לא עברת כולנו עוברים ביחד סתכל מה עברנו סתכל מה למדנו לבדים הקשים לה ה ‏z כן לבדים הקשים אסור להביאם ברשות הרבים או בקרמת כשהוא מעוטף בהם ואם אינם קשים הרבה מותר לו למה זה מסוי אתה מבין אין דרך ללבוש לבת קשה מותר לצאת בשבת בשני מלבושים זה על גב זה בין לצורכו בין לצור חברו בין שהם שני חלוקים בין ש שני

סרבלים כמו סרבל זה כסות העליון בין שם שתי חגורות זו על זו אפילו אין מלבוש מפסיק ביניהם וישרים שני חגורות זו עגב זו אלאם כן מלבוש מפסיק ביניהם לכן ראוי לנהוג מותר ללבוש שני כובעים זה על זה לכן שנינ פלאות קרבים מותר למכה הוא לובה שתיים ומה גם קובעים מותר מה זה מוסיף כנראה זה כיפה מה מותר לצאת בשבת בבתי ידיים נקראין כפפות זה גוד ויש מי שמחמיר להצריך שתפר מערב שבת בבתי ידיים של בבושה שקשרים בהם קשר שקיימה יפה וראוי לחוש את דבריו היום ככה

עושים כפפה קושרים אותה ל אבל לא לכמה פעם הה פעם הייה לא אבל היום איך מותר לצאת בשבת ז עם כפפות זה בת זה שם אתזה שלק היום שקנ לובש גרטן גרטן זה החבר הזה אומר הכנ עכשיו נהגו להקל ןש לנו רשות הרבים כלים ראש כפות בלי קש ם זה ה דופל פ ציא שצי הוא צריך לתפוש משהו הוא רוצה משהו הוא יוציא את זה א יוציא את זה באמצ הרחו כן לא כולם יש להם של ור הכוהנים יש להם כפות מיוחדות כ ב מ פורים

נכון לא אבל זה רק למדנו פורים שלשת מה עם כל הפורים כן צריך ללמוד לרכות פורים בשולחן ערוך דווקא סימן טרפה תרפה לפני 100 שנה היה רש חודש דר הסמך ס בשבת קוראים פרשת שכלים שהיא כיסה עד ואעד ועשית כיור נחושת כך יהיה השבת הוא מפטיר וחות ידע מוציאים שלושה ספרים ראש חודש אדר חד קוראים פרשת שבוע בשני ראש חודש בשלישי עולה מפטיר פרשת שכלים בשבת שנייה מוציאים צבוי ספורים באחד קורא פרשת שבוע בשני זכ בשבת שלישית שהיא 15 באדר מפסיקין אין פרשה פרה אין בשבת

שנייה מוציא שני ספרים באחד קורא פרשת שבוע בשני זכו שבת שלישית שה 15 בן אדם מפסיקים בשבת רביעית שהי 20 ושניים לאדר מוציאים שני ספרים אחד קורא פרשת השבוע בשני קורא פרשת פרעו מפטיר וזרקתי עליכם מים תהורים שבת חמישית ש 29 באדר מוצי שני ספרים אחד קורא פרשת השבוע ושני החודש הזה לכם מפטיר בראשון באחד לחודש אחר ראש חודש אדר הסמוך ניסן בתוך ימי השבוע אפילו בערב שבת מקדים לקרוא פרשת שקלים בשבת שלפני מפסקים בשנייה כדי שתהייה פרשת זכור בשבת הסמוכה לפ מלפניו חל פורים בערב

שבת פים פרסת זכור בשבת שלפניו בערב שבת הימים שרים לקבוע בהם ראש חודש אדר זדו שבת שני רביעי שישי בסימן לשבתות ההפסקה ז טובו דדו ביו כלומר כשך לראש חודש בשבת מפסיקים בח לב זה זטו הות הראשונה זה ימי השבוע האחרון זהזה הכמה לחודש כן שחל ביום שני מפסיקים בשישה בו בו שחל ביום רביעי מפסיקים בארבה בו דד שכל ביום שישי מפסיקים בשתי שבתות וביו וב י יש אומרים שפרס חור פרשת פר חייבים לקרוא מדאורייתא אבל שקלים אין בעיה שו לפי כך בני הישובים שאיין להם

מניין צריכים לבוא למקום שיש מניין בשבתות הללו לשמוע פרשת אנו דאורייתא זהו הגענו טרפו תענית אסתר ד ח ח עבר שלוש שנים זהר כל שנה והשנה שיש רק אדר אח אין לדד ט נעשה לפני טט הוא נפטר בל בניסן בעדר אה בל בעדר ועכשיו מה יחוו יש רק אשש ובר תמיד זה טוב להקדים לא שחודשו חלות כיכרים אני דף רסב חלות אור כיכרים שכניסה נושכות זו בזו ודעתו להפריש הוא שפה חלה על גבי חלה בתנור ועדיין לא קרבו פניה ונגע טבולי ום באחד מהם לא פסל

אלא החלה שנגע בה לכן המים שהתירו בניסו כקובע גרסים שטחו רתיחה ראשונה בעין חדש וור שרתחו מנגע טיבול יום ברתיחה אין ו חיבור ולא פסל אלא הרתיחה בלבד בשאר כל הטומאות בין קלות בין חמורות הכל חיבור לא הבנתי טוב למה זה חיבור לא חיבור אבל חלות שהיו נושכות זו בזו ואין דעתו להפריש או שהפך לה על גבי חלה ונשכו קרמו בתנור טעת מים שאינה מחלחלת כקו יחת גרסין שנייה פתיחת יין ישן פתיחת השמש בין חדש בין ישן פתיחת עדשים ה חיבור בבום ואין צריך לומר בכל

הטומאות כ כיוון שזה לא אותו מין של חלון היה דעתו להפריש אותם אז לכן נגע באחד תומ באחת מהן זה לא או שהפח ע על גבי חנה עדיין לא קרמו פניה ונגע טבול יום בחת לא פסל את השנייה אותו דבר מהים שאלו קצב נעשה קובה זה זה כמו כיפה כזאת חשבתי זה קובה שם נשמ עכשיו אזה לא נלך לזה זוהר זוהר חורש שומר זוהר ריט יומ אחדו חברי נגחן הלן בהלן וומן אומר תראה למטה היו מתווכחים מתפלפלים למה ה אומר מתנגחים שסק בבירור ניצוצי הקדושה חיצונים

על ידי הקושיות והתירוצים בודאי הו החיצונים תורים נגד המתעסקים בעניינים אאלה אבור רבי אלעזר ורבי אבא ורבי חיה ורבי יוסף שר חבריה היו שם אמרו הכתיב צר את מגר במלחמה למה בג ז מ ספת משה דבד ממדיין ומדין זות על אחד כמה וכמה צר את מדיין ו משה דרבי במדיין אמ קברך ם בני ישראל המדיינים מסו פנים במי תחזו בני מדיין זב מן מואב אמר רבי שמעון זמי לקבר קלון לא דומה מי שעכשיו הולך לקות תאנים מי שכבר לקט תאנים אמר לרבי אלעזר גם דכבר קטלון

שבחיו יש להם מעלות אמר ד זהו גמרנו יש לו תאנים הרבה כך מב זצ מ כ צרור המת אשה אין מה לעשות איתם אני עד עכשיו לא הכיתי צריך להכות אותם צריך להוציא את הטוב בניהם עכשיו נגמר תקה אותם גם מה שהיה פתח ויאמר מב זכני מדיין מב אנו שר מ התחילו זיפו עונשה רי אלעזר בא מחמ רבי יוסי רבי שמעון בן לקניה חמוי ואבו רבי עב ורבי יוסי ד אז בחומר מ דורתה כל הוא אח אמר ביב תכתיב תצר את מואב ויאמר השם אצר את

מב אתגר במלחמה קרבת מול בני עמון מלד במידה מה הפרש בין ד ש ג גכ כבע גרין ב גבני עמון ק מחשו דד זה פטנטים פה הולך א אומר כשהיו מתקרבים לגבי בני מואב כל היו מראים איזה התגרות איזה קרא מלחמה אבל שולחים מדיין הכל מכוסה טוב נראה את זה אחר כך פתאום הקטורת אתה ק כאשר משה כח לך שמים נטף ושחלת במים ונה זכה בת בבד יאמר אדוני אל משה ק לך שמים נטח ח שמים ולבונה זכה בת בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח

לך סמים נטף ושחלת וחן בנה שסמים ולבונה זכה בת בבת יהיה ויאמר ועשי יהיה בבת בת זכה ובונה סמים נה ושחת נ סמים נכ ק משה אדני וימר יהיה בבת בת זכה ובונה סמים חבנה ושחת נטף סמים לח משה ומר יהיה בבת בת זכה נסב הי ה ד ד אזו אנו ה הזו ועשית אודש אהרון ור 38 35 בכל יום שם כזרת בערב יום הכיפורים כדי םצ דמ הו ו הן הור פור פ מל א כפ ד אם נתן בד שמעון בכד עזה עו רגליים יפ

הכבוד רבי נתן אומר שהוא שוח אומר שכל פ בסמים שע שמ אם כ מידתה כפ 7 שנה יכול לו למה מ יאמר עליהם ויאמר עליהם ישראל יש מח מורש ים ויקרא משה גם אש גם שים איך איך ואם לא צ בוקר ברמתם את הדבר הזה לבניך ד ז ומר כם בניכם מה העבודה הזאת לכם אמרת ואמרתם זפ ש פסחתי בני ישראל מצרים ואת בתנו הסיד קוד העם וישתחו יש השבוע שלוש ספרי תורה העשת מנורה זהב ו מקשה עשה את המנורה ירכה וקנה גבה הו שנים יוצאים

מצידה שלושה צ אלושה שני שש גדים אחודים אח כופח כ שת הק יצאים גים כור ש הקני ממכור כתורם זהב ורות שבעה ומקח ומ זהב טהור כיקר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה אדוני להושיעני ארי נגן ק בית אדוני אדוני להושיע נגן כ כן עה ויאמר משהור ימר משה נג בעם עמוד בין המתים ויאמר צשי זך בוקר בוקרו אני אשרך זך עשיר ני לדעת ויעמוד פנחס פ המגפה ישון ב שך רך כור אשת חין ממצ ורחוק מפ ב כל ימי חיה דרש צמ חפץ כפה

הת וניות סוחר בלי ולנים קדמוניות דש רצון סוק תיבות ישראאל כים אלו השמות צווה ם יעלו כל צ הקדושה שברך לא אבותינו הקדושים אברהם יעב ואהרון וזב כל הקלות הקדושות הקל הקדוש מעלמה יברך ידון ד ב מעלי תמיד תהיו בריים שמחים יהיה חודש טוב נזכה היום לעשות תשובה שלמה בדרכי השם לעשות ור צנו לעשות צ בורנו נועם עלינו כ רצון נאמר אמן בח בן אומר עצ הקדוש ברוך הוא