הדף היומי מסכת סנהדרין דף ס-סא הרב בניהו שמואלי שליט"א יח בשבט תשפה

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש יום אחד בשבת קודש יח בשבט תשפ ה הנה זכינו לשבת מתן תורה שבת נפלאה ועכשיו זה שבוע של ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם בעזרת השם וראינו איך כש הקדוש ברוך הוא ירד על הר סיני כתוב ויר העם וינועו ויעמדו מרחוק ויאמר משה לעם אל תיראו אומר היה יש הראש אב בידין שלם של הידה החרדית הרב שטרוך אז הוא מביא מעשה שהיה באחד מעשירי העולם רצה להרס את בתו והוא ביקש רצה חתן מיוחס והכל מצאו הביאו לו עשיר

בעל השכלה עוד הרבה מעלות ואז נדברו לעשות את החתונה ששם יגיעו אחרי הנישואין איפה עשו את החתונה במקום שהם יגיעו אחרי שהתחתנו זמן החתונה יצא אבי הכלה ברוב פהר ודר מה זה בכל מקום שהוא בא יצאו קהל גדול לקבל את פניו כי הוא מפזר הרבה ממון פזר נתני אביונים והעיתונות היייתה מפרסמת את זה בכל שכונה בכל מקום שהוא מגיע עושים לו כבוד גדול ואיזה צדקות הוא מפזר שיצליחו החתן מהכלה והשמחה היייתה גדולה עד השמיים הוא הגיע למקום איפה שעכשיו יב וח החתונה גם שמה עשו איזה

כבוד איך לקבל אותו ו טוב יה חתונה מתחילה חתונה הוא מרגיש שה שהחתן הכביר הזה החתן שלו עכשיו שהיא בא להתחתן קצת עצבות אומר לו מה יש לך למה אתה עצוב אומר לא ידעתי כזה גודל של עושר ו כבודו אני אני מפחד ש אולי ה גם הנדוניה שקיבלתי זה לא ספיק לאשתו שה רגלה לרמת חיים גבוהה ואיזה כבוד עושים לאבא ומי יודע איזה רמת חיים אני לקראת חיים רבנת חיים צנועה לא אומר אני שלחתי את ביתי ו יודעת שהיא הולכת לקראת חיים לקראת חיים צנועים לא

גם בתי עצמה יודעת מוכנה לזה והיא רוצה חיים של תורה זה לא אלא הרביתי בהוצאות הדרך ופר ועדר כדי שאתה רק תדע להוכיר את הכלה זה הבאתי אותה בכזה כבוד ובכל מקום אבל היא יודעת שהיא בא מתחתן תלמיד חכם ואתה לפי הכוח שלך אתה תכ אותה לא צריך מי יודע מה אומר אותו דבר התורה הקדושה משולה לבת המלך הרסה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שניתן עלם איזה קולות איזה ברקים איזה ענן כבד איזה כבוד כל העם רואים את הקולות ויר עם ויענו עמדו מרחוק פחדו אומר

כזה התורה נתניה בלבות אש אמרו אל משה דבר אתה אמנו נשמע התעצבו אולי לא לא רואים לקבל את התורה לא נוכל לעמוד בכך אמר להם לא לא לא כדי בעבור נסות אתכם באלוהים לרומם אתכם מה זה לנסות להרים דגל לרומם אתכם להראות פניכם את גודל מעלת התורה את הפאר ואת האדר שתדעו לכבד את המתנה הגדולה הזאת תשתדלו לקיים אותה בשלמות לא נדרש מכה מכל אדם ואדם יותר מיכולתו לפי הכוח ואז התורה מסיימת ומזבח אבנים תעשה לי בשביל לקבל את התורה צריך ענווה צריך לתת כבוד לחבר

לכן איך כתוב שמה הבני המזבח צריכים להיות דווקא מאבנים שלמות אבנים שלמות תבנה משכן השם מצבח השם אלוהיך שלמות זה מלשון שלום שאלה הבנים המטילות שלום בין ישראל לאבינו שבשמיים לכן זה נקרא אבנים שלמות למה עלי ידי הקרבת הקורבנות נהיה שלום בינינו לביין אבינו שבשמיים ואז זה קל וחומר ומה האבנים שלא רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידי מטילות שלום בין ישראל הבם שבשמים הקדוש ברוך הוא לא תניף עליהם ברזל מי שמטיל שלום בין איש לאשתו בין עיר לעיר בין אומה לאומה בין לממשלה בי משפחה

למשפחה איזה זכות יש לו שלא תבו עליו שום צלע זה שאומר ולא תעלה במעלות הל מזבחי מה עים אבנים שאיין בהם דעת אמר הק לא תנהג בהם מנהג בזיון חברך שהוא בצלם אלוהים עשה את האדם לחומר שלא תנהג בו חס ושלום בבזיון זהו אז צריך ממש עשה כבש איך [מוזיקה] לעלות לא תעשה במדרגות אלא למה לא צריך לפסוע פסיעות גסות שלא יתגלה גופך שם שלא יהיה ביזיון אז אומרים מספרים על החזון איש כשהוא היה בכנסייה הגדולה בוינה אומר הגאון החפץ חיים שמה לא החזון איש החפץ

חיים אני אמרתי החזון איש כיבדו אותו לשה דברים במעמד המאורע הגדול הזה אמר אני לא רוצה הכבידו צירו בו הוא אמר להם הוא עלה על הבמה בסוף ואוא אומר ולא תעלה במעלות זבחי זר לכהן בשעת ו על המזבח לזכור כילא בשל מעלותיו הפרטיות הוא עולה אלא מחמת מדות ולא מחמת מידותיו הסגוליות אלא בגלל הלידה הטבעית שהוא כהן אומר אני כשלה למזבח בגלל שאני כהן עכשיו שעליתי לפה זה לא בזכות שאני איזה חכם אלא בגלל שאני כהן כש הבנתי שאתם לא בגלל שאני חכם אלא בגלל שאני

כהן אז אני מוכן זקנה הכהונה כן אבל בכתוב חכם איזה ענווה הייתה להם זכותם הגן נינו הכן היום אנחנו לומדים היום זה הדף של היום יום ראשון יח היום הדף סא אבל בשבת למדנו דף ס ולכן אנחנו לודים קודם כל את הדף של שבת אז עכשיו אנחנו בדף של שבת קודש נפתוח דף ס דף שלמדנו אותו בשבת ויהיה סומך השם נכון הנופלים יהיה ישועה בכל בתי ישראל בעזרת השם כן תפתח א ציון משה יש לך דף ס יופי אז תראה שורה אחרונה בדף נט עמוד ב

שורה אחרונה רבי שמעון אומר י ב ב רבי שמעון אומר אף על הכישוף בני נוח נצטוו גם על הכישוף שימו לב גם על הכישוף בני נוח נצטוו מה התעמ דרבי שמעון שגם בני נוח נצטוו על הכישוף מאיפה מה הטעם אומר אתה יודע לומדים מהפסוק דכתיב אך שפה לא תחייה וכתיב כ כל שוכב עם בהמה מות יומן למה שסמכו זה לזה מחשבה לא תחייה ומיד כ שוכב עם בהמה מות יומת ללמד אותנו כ שישנו בכלל כ שוכב עם בהמה שזה בכלל עריות ישנו בכלל מכשפה לא תחיה

ולכן בני נח שהם מצוים על העריות הם גם מצוים על הכישוף רבי אלעזר אומר אף על הכלאיים רבי אלעזר אומר גם בני נוח נזהרו על ארבעת בהמה זה כלאיים וכן הרכבת אילן אבל ללבו שעטנז לא מה ש כתוב פה על הכלאיים זה להרביע בהמה או להרכבת אילן מננ מילה אמר שמואל דמר ק את חוקותי תשמורו פה כשזר הקדוש ברוך הוא בסיני בהמתך לא תרביע כילים שינה משאר המקומות התחיל פתח קודם כל ככה את חוקות הין תשמורו בהמתך לא תרביע כלים סדך לא תזרע כלים מה רוצה

לומר חוקותי תשמורו חוקים שחקק י לך כבר שנצטוו כבר בני נוח אז מה הם בהמתך לא תרביע כלאיים סדך לא תזרע כלאיים אתה לא תפש שהזרימו הכרם למה מקיש בהמה לשדה מה בהמתך בארבעה דבר דבר אחד כן אף סדך בהרכבה אילן באילן שמה בהמתך בין בארץ בין בחוץ לארץ אפ סדך בן בארץ בן בחוץ לא זה לא דווקא על בני נוח זה דורשים מקש שככה זה הולך אסור להרביע כלאיים ושדה של עצים וגם בין בארץ ו בחוץ לארץ אלא מעטה שמרתם את חוקותי ואת משפטי חוקים

שחקתי לך כבר האם ככה נפרש מה גם שמה תפרש אם אתה אומר לי שפה הקדימה בתורה את חוקותי תשמורו חוקים שחקתי לך כבר שניצבו בנינו שזה בהמתך לא לא תרביע כלאיים אז גם שמה מה שכתוב את חוקותי ואת משפטי שמרתם את חוקותי ת משפטיי זה התורה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אז מה אתה משמרתם זה גם כן גם אתה שחקק י לך כבר מה שנצטוו בני נוח זה בכל התורה זה לא כל התורה אלא אומר אתה משמרתם את חוקותי דהשתא הקדים מצוות שמירה לחוקים ומשמעו

חוקים של עכשיו אבל הח גב בתך לא תרבה כיניים את חוקותי תשמורו זה למצוות של חוקים ד מעקרת תשמור אז זה זה חוזר על מפריע יפה אמר רבי יהושע בן כרחה עכשיו אמרנו על מגדף שבכל יום היו דנים העדים מה זה מגדף מקלל את השם בכל כל יום היו דנים מה קידל לא היו אומרים שם הביה היו אומרים יקי יוסי את יוסי אמר רבח בר יעקב אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע אותיות או שם יכו או שם אדנות אמרנו לאפוקי בין שתי אותיות דל שם

שהוא בן שתי אותיות יוכ זה לא חייב פשוטה חידש יוסי יוס תנן במשנה כתוב ארבע אותיות יוסי זה ארבע אותיות ודמה מיתה בעלמה הו דנקט כמה שן אני היתי אומר זה רק דוגמה בעלמה אבל לא דווקא ארבע לא חייב דווקא ארבע אלא בא להגיד לך לא כמה שענן דווקא ארבע קד אמר אמ יעקב שמע מינה שם בן ארבע אותיות נמ שמו לא צריך דוקא שם בן 42 אותיות כמו שם של אנה בכוח פשוטה יקי יוסי יוסי תנן לא שם בין ארבע אותיות לא שם בין 42

אותיות מהו דמה עד דיקה שם רבה הייתי אומר שיכול להיות שלא יתחייב עד שיש שם גדול בין 42 אותיות ומרת בעלמה הו דנקט רק רק תפס דווקא איזה דוגמה בעלמה אבל לא יותר כמה שמעל לא לא צריך 42 אותיות מספיק ארבע השם על מה מתחייב השם בן ארבע אותיות לא 42 אותיות נגמר הדין מוציאים כל אמרנו במשנה נגמר הדין מוציאים כל אדם לחוץ שואלים את הגדול שביניהם ואומר לו אמור מה שמעת בפירוש עכשיו ומה קורה כל הדיינים כששואלים אותו עומדים אז כולם הדיינים עומדים על רגליהם

כשההוא אומר את השם מפורש עומדים מנלן מאיפה אנחנו יודעים שצריך לעמוד כששומעים שם המפורש אמר רבי יצחק בר אמ דמרקר ואהוד בא אליו והוא יושב בעליית המקרה אשר לא לבדו אז הוא אומר שמה היה אתם יודעים ש היה היה לו לעגלון זה מדובר על אגלון מלך מואב צאת לי את הכיפה יפה אגלון מלך מואב היה לו עלי עלית הקיץ שלו שמה ייה יושב אתה יודע עיניים כזה אז לא היה להם מזגנים אז היה מקום איפה הוא יושב ככה ב מסביב הכל פרדס רחות של האילנות ויש

לו אוויר יפה וזה לא מקורה כזה זה יש לו חלונות גדולים אז הוא היה יושב שמה ואז בא בא עם ישראל זעק אחרי 18 שנה היה זועק להשם שיושיע אותם ואז הקדוש ברוך הוא בא אמר להם הביא להם את אהוד בן גרה שהוא ילך ויושיע אותם והוא בא אליו לעגלון מלך מואבק קח איתו חרב קטנה והוא היה שמלי אתה יודע אז שלא ירגיש איהוד ואז הוא בא אצלו ואמר לדבר השם לי אליך ואז הוא עמד שמע דבר השם הוא עמד ואז הוא הרג אותו בסכר העמידה

הזאת כשהוא שמע דבר השם עמד אומר בוא נראה זכה לרות בטח אז זה שאומר אמר רבי יצחק ברב דמר קרב יהוד בא אליו ויושב בעליית המקר אשר לא לבדו איפה שמה זה ת הקיץ וומר או דבר אלוהים עניך ויעל מעל הכיסא תראה עמד מעל הכיסא והיה לו דברים כלו חומר ומה ג מנח שהוא נוכרי ולא יודע אלא בכינוי השם לא יודע שם המפורש עמד ישראל ושם המפורש על אחת כמה וכמה שומעים צריך לעמוד קורן מןן מאיפה אתה יודע אדם שומע שם ה מפורש מקלל מקלל שם

מפורש מגדף צריך לשמוע תכתיב ויבוא אלי יקים בן חלקיהו משונה הסופר ויואח בן אסף המזכיר חזקיהו כרועה בגדים ויגידו לו דברי רב שקה ורב שקה זמרת זה היה באצל מלך אשור שבא להילחם בעם ישראל רב שקר היה שר צבא היה ישא מומר והוא חירף אומר מי בכל הארצות האלה כי יציל השם מי הציד מי בכל אלוהי הארצות שהציל את ידו ממני שיציל השם אותכם מידי יני אשמע את הקדוש ברוך הוא לכל השם השם יעזור אז זה שאומר אז הם קראו את בגדיהם אז אתה רואה ששומעים

שמגבים את הקדוש ברוך הוא צריך לקרוע אמרנו קורעים ולא מחין מן הלן מנין שלא מחין את הקרע אמר רבי אבאו אתיה קרעה קרעה כתיב אך לגבי דופו של רב שקה קרועי בגדים כתיבתם כשאליהו הנביא הלה בשערה השמימה כתוב ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשו ולא ראה הוא עוד ואז ויחזק ברדיו ויקראם לשניים כרעים אז רשב משמע שנאמר ויקראם לשניים אין יודע שהם כרעים מה אתה ומר כרעים מלמד שהם כרעים כרעים לעולם הקראה על רבו היייתה לא מתאחה אז אותו דבר כיע על גו

גידוף השם קריעה שלא מתאחה תנו רבנן אתה איתי או לא תנו רבנן אחד השומע מי שגד את השם ואחד לא שומע מפי שומע חייב לקרוע ועדים אין חיייבים לקרוע בשעה שמעידים עוד הפעם עכשיו שכבר קראו בשעה ששמעו צריך עכשיו עוד פעם לשמוע לקרוע כשהם מעידים הגמר שואלת כי קראו משעה ששמעו מה יהוה מה בכך הקש מושת שיקרא עוד פעם למה עכשיו עוד פעם הם שומעים אומר לו שרקה דעתך שעדים זקוקים לקרוע בעת שמספרים לכתיב יושב פה פה יושבים הוא הלך טוב שישב אדרבה זה הרבל ר

נוח הוא יגיד לבד אחד השומע ואחד שומע מפי שומע חייב לקרוע והעדים אין חייבים לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמו הגמ שומת כי קרו ה בשעה ששמעו מה יהבה אומר הכמה הקשה משתה אומר לו סרקה דעתך שהידים זקוקים לקרוא ע דכתיב וי כשמו המלך חזקיהו ויקרא את ברד א ויקרא את בגד לך זיר ויקרא את בגדיו המלך חזקיהו קרע והם לא קרעו למה הם רק מגידים לו עוד הפעם מעידים לו מה מה היה אז פה אתה רואה שהם לא צריכים לקרוע אמר רב יהודה אמר שמואל השומע

אקרה מפי עובד כוכבים א חייב לקרוע ברכת השם גוי לא צריך ואם תאמר רב שקה תאמר איך אבל אם שמעו מרב שקה למה קראו רב שקה זה גוי אומר ישראל מומר היה הב שקה היה ישראל ומר למה רבי יהודה אמר שואן אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד דווקא שם הוויה או שם אדנות לאפוקי כינוי דלא אם שמו שמכבים את כינוי השם אין צריך לקרוע ליפלי גד רבי חיה בטריו מה שאמר רבי יהודה אמר שמואל חולק בלי גד רבי חיה בתרו שני דברים חולקים על דברי

רבי חיה רב יהודה אמר שמואל מה ד אמר רבי חיא שומע אזכרה בזמן הזה ברכת השם בגלות אין פה אמת בית דין מוטלת עלינו דנם במדיני מות בזמן הזה אינו חייב לקרוע שאם אי אתה אומר כן ש אלא תאמר שצריך לקרוע תמנ כל הבגד כרעים למה זה כל כך בגלות כל כך יש הרבה כאלה איי איי איי ממן ממי הוא שומע הנה מישראל מפקר קוי מה מיהודים הם כל כך ככה מופקרים כל כך מה פתאום אלא פשוטה מעובדי כוכבים והי שמ מיוחד מגמירה אם שמ מיוחד

בכי הגויים יודעים אל ליו בכינוי שמאמינה בזמן הזה הוד לו המקרה חייו משמע אז מקודם היו חייבים לקרוע מה שומע בכינוי מגוי חייב לקרוע שמאמינה הנה אז שתי המסקנה גם גם אדם ש שמע ש כינוי שהשם מקלל גוי זה צריך לקרוע כן חיייבים לקרוע גם כששומעים זה מעובד כוכבים הרי אתה רואה שני הדינים של רבי יהודה אמר שמואל חולקים על דברי רבי חייה חולקים השני אומר אפני כמוהו הוא לא הוא עכשיו אמר הראשון אמר את כל מה שהיה השני לא צריך להגיד גם עוד הפעם אלא

אומר אני שני כמוהו אומר גם אני שמעתי כמוהו אמר אש נקי שמאמינה אף אני כמוהו כשר בדיני ממונות בדני נפשות כלומר כשר אחד העדים לא מפרש את עדותו אלא אומר על עדות הראשון אף אני כמוהו זה כשר בדיני ממונות גם בדיני נפשות מעלה הו דעבוד רבנ צריכים שדים לפרש עוד פעם מדה כה כיוון זהלא אפשר כבוד כבוד השם כמו רבנן דאורייתא ס דעתך פסול החם משום דלא אפשר תנינ לגבר זה עדות פסולה אן וודאי לא מהתורה זהו כשרה רק חכמים אמרו לא ש פה לא יעשה

כך והשלישי אומר אפ אני כמוהו מה שאתה אומר שמדת הגמרא מה שאתה אומר שבודקים גם את עידות השלישי אפילו שכבר שמענו שני עדים אתה צריך עידות השלישי סתמה קרב עקיבה זה מקיש שלושה לשניים כתוב על פי שניים עדים או שלושה עדים רבי עקיבא אומר מה שניים נמצא אחד מהם קרוב פסול עדותם בטלה גם שלושה אם נמצא אחד מהם קרוב פסול עדותם פסולה לא תגיד זוב על השניים לכן בודקים את השלישי אם הוא יוזם אז אז כל העדות בטלה אתה לא אומר רק הוא זם והם בסדר

לא כל העדות בטלה משנה העובד עבודת כוכבים אחד העובד עכשיו דינים עכשיו עוד המשך דיני סקילה הגמרא המשנה מפרשת מי שעובד עבודה זרה דינו בסעידה אחד העובד אם הוא עובד כל סוג עבודה ש לעבוד אותה אותו אליל ככה דרכו לעבוד אותו ואחד המזבח מקריב קורבן לעבודה זרה ואחד ה מקטר קטורת בשמים ואחד המנסח יין או זורק דם ואחד ה משתחווה בארבע עבודות אלו חייב גם ב אפילו שאיין דרכו לעבוד בכך כ שזה עבודה של המזבח אחד ה מקבלו עליו לאלוה אתה מבין אומר זה האליל הוא

מקבל אותו עליו זה אומר אלי אתה אוי ואבוי הולך איפה האליל עומד בדיוק ליד האליל ואומר לאליל אלי אלי אתה השם יצילנו אמן אבל המגדף מי שמחבק מגף לא מגדף אבל ה ף מחבק את האליל ומנשק נותן לו נשיקה ומכבד מטט שע מנקה ו מרבץ מזב מים למה שמה יש אבק והמרחק והסך ומלביש והמעיל תראה עושה לו אמבטיה מלביש אותו מעיל אותו נעליים הוא לא יודע לנעול לבד לא לו נעליים רוצה ללכת עובר בלא תעשה זה כל זה חייב לא תעבדם לא תשתחוה להם ולא תעבדם

ולא תעשק כמעשיהם מיטה לא מתחייב הנודר בשמו עושה על עצמו דברים בלשון נדר בשם עבודה זרה אומר כולם עליי פירות שבעולם בשם עבודה זרת פלונית למשל אומר הוא לא רוצה תחץ אם הוא תחץ כל פירות שבעולם קונם עליי וזה הוא אומר את זה בכוח העבודה זרה הזאת היליד הזה עובר לא תעשה ומקיים בשמו נשבע בשם עבודה זרה עובר בלא תעשה כתוב ושם אלוהים אחרים לא תזכירו אז זה לא מיתה הפער עצמו לבעל פעור עושה צרכיו אפילו שזה דרך בזיון מה זה היא עבודת זוהיא עבודתה ולכן

חייב כן ממש סקילה סקיה אז זורק אבן המר קוליס חייב סקיה זוהי עבודתה גמרא מ אחד העובד מה אחד העובד ואחד הזבח ואחי זובח ומקטר זה לא נקרא עובד מה זה אחד העובד והמזבח ומקטר אמר רבי ירמיה חיק אמר אחד העובד כדרכה דבר שדרכה לעבוד אחד המזבח ואחד המכתב ואחד המנס ואחד המש חוה אלה עבודות שנעשות במקדש בפנים לשם השם והוא עשה ככה לעבודה זרה חייב אפילו שלא כדרכה זה לא לא לא זובחים לה לא מקטירים לה לא חייב לחשוב נמה זורק דם זה גם עבודות

שנעשות במקדש בפנים אמר ביה זורק היינו מנסך זה בכלל מנסך כתיב בנסיך נסכיהם מדם אז זה גם ניסוך מנמלה שמתחייב בעבודות אלו גם שלא כדרכה תנו רבנן אלא נאמר זובח חורם הייתי אומר בזוב קדשים בחוצה כתוב מדבר שחיה מיתה הרי מצינו הזהרה על זה במקום אחר אתמו לומר לאלוהים להשמיענו זובח לא לא כתוב זובח חורם אלא כתוב לא אלוהים זובח לעבודה כוכבים הכתוב מדבר אפילו היא לא עבודה זרה שלו למה כתוב זובח לאלוהים לא כתוב בלשון עבודה זרה עובד לאלוהים בזבח יחרם אלוהים אפילו זה לא

עבודה זרה שלו אין לי אלא בזובה מקטר ונסך ממר בלתי להשם לבדו כן עבודות כולן לשם המיוחד כל העבודות רויות שנעשות בפנים במקדש שם השם אסר מלעבוד רק לשם המיוחד לפי הגמרא אומרת לפי שאתה זביחה אמרנו אמרנו למעלה לפי שאתה זבח מכלל שאר העבודות כלל וילך ויעבוד אז לכן זה נקרא ביחה בנפרד לא יצא ללמד על עצמו אלא שלא כדרכה לידון אלא גם לדון בעבודות בפנים פנים הנסו במקדש כל אלו חייבים שלא כדרכה מנין רבות אשתחוה שלא כדרכה הרי אשתחוה זה לא עבודת פנים אתמ ת

לי ניסוך וכולי כל ה זה עבודת פנים מני לרבות אשתחוה שזה לא עבודת פנים ו ומר ויילך ויעבוד אלוהים אחרים וישתחו להם וישתחו זה לא זה לא הכוונה של עבודה שלא כדרכה זה דווקא שלא כדרכה כ כדרכה זה בכלל יעבוד ומכלה והוצאת את האישה הוא א את האישה הי אשר עשו את הדבר העזה שריך כלתם באבנים ומתו עונש שמענו הזרה מן עין תמד אומר כיי לא תשתחווה לאין אחר אז זה הזהרה זה אסור להשתחוות לאל אחר יכול שאני מרבה המגף המנשק והמעיל כלומר אולי נאמר שהשתחווה

שיצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצאה ונלמד ש משתחוה אז שהיא דרך כבוד חייב עליה גם שלא כדרכה אפילו שזה דרך כבוד אז גם המגף ומנשק ומנעד עמוד לומר זובה זביחה בכלל היייתה ולמה יצא להכיש ומר לך מה זחה מיוחדת ש עבודת פני וחייבים עליה מיתה לכל שעבודת פניים חייבים עליה מיתה תה ישת חוואה לידון בעצמה חיה הי בשלו כדרכה זביחה לידון על הכלל כולו כן אנחנו נעשה עכשיו כל עבודות פנים חייב גם שזה לא כדרכה אבל מגפ מנשק לא אז אנחנו נעשה כאן הפסקה

חוזרים אליכם כמה דקות בעזרת השם הכל טוב לשתמש יודע לעשות כפה מה פגו למ הוא יעשה לך הוא לא רוצה שהוא יעשה הוא יודע לעשות מהסוכר זה קפה של זה מרוקאים מהזה מרוקאים של איטליה של יוון ח בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש יום אחד בשבת קודש יח שבת חי שבת תשפ ה הנה זכינו לשבת נפלאה שבת של עשרת הדיברות ועכשיו בעזרת השם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד דברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם דבר ראשון התורה התחילה בדין

עבד כי תקנה עבד אברי שש שנים יעבוד למה בדין עבד כי עד עכשיו יצאנו ממצרים במצרים היינו עבדים ועכשיו בדיוק זה טרי כל הענייני העבדים זה טרי אצלינו עדיין אנחנו מרגישים שאנחנו עבדים ולכן התורה מלמדת אותנו ישר קודם כל דין עבד כי תקנה עבד אבל ואלה המשפטים הפרשה הזאת כידוע מלאה מצוות ודינים בעיקר מצוות שבן אדם לחברו צריכים לעמוד עליהם הטב אומר רשי להיות בקיים בהלכות כמה זה דבר גדול מאוד מאוד זכות גדולה מי שלא ומד ויודע טוב צריך לדעת טוב טוב את הפרשה עם כל

המצוות שלה עם רשי צריך כל התורה לדעת כבר אמרנו את זה מתחילת ספר שמות שעכשיו התחילו עלנו מצוות איך היה לנו פרשת בשלח עוד קודם לזה איך הקדוש ברוך הוא אמר לנו כל מצוות פסח והכל אחר כך קריעת ים סוף ואז אחר כך פרשת יתרו כל עשרת הדיברות וכל לא תגנוב זה גונב נפשות וכל דבר ודבר עכשיו זה בא פרשת משפטים מלאה מצוות ודינים בעיקר שבין אדם לחברו אז זה זכות גדולה למי שיודע לכן אמר ואלה המשפטים כל אלה אומר רשי פסלת הראשונות ואלה זה מוסיף

על הראשונות מה אלו הראשונים עשרת הדיברות זה נאמר למשה מסיני ואלה חיבור גם כל פרשת המשפטים נאמר למשה בסיני מאלה בסיני אף אלה בסיני באמת כל התורה שבעל פה ניתנה לנו מסיני לא רק תורה שמכתב איך כתוב שמה ויתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם אמר רבן שמעון בן קיש אמר רבי שמעון בן נקיש לוחות האבן זה עשרת הדברות התורה זה מקרא והמצווה זה משנה אשר כתבתי זה נביאים וכתובים להורותם זה תלמוד זה תלמוד בברי תלמוד ירושלמי מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני מה

זה להורותם זה מילה כוללת סודות התורה למעשה כל מילה בתורה היא כוללת כל התורה צריך לדעת את זה כל מילה בתורה כוללת כל התורה כולה כל התורה אז לכן ואלה המשפטים אתם יודעים שפה בעל הטורי מביא המצוות ואלה המשפטים מה צריכים הדיינים זה מצוות הדיינים ואלה וחייב אדם לחקור הדין ואלה המשפטים הדיין מצווה שיעשה פשרה תרם יעשה משפט משפטים אשר אם שניהם רוצים תשים תשמע שניהם יחד מדברים לפניהם לא פני נדיב יהדר תנקר מהם לא תחשוב פני נדיב יהדר אלא צריך אדם לעשות את עצמו הדיין

לא מכיר אותם וגם אומר אומר בעל התורים סופי תיבות אלה המשפטים אשר תשים מרמה הדיין או מרמה רמאי הדיין מצווה לראות לראות א ש אחד מהם לא מרמה ולדעת איך לפסוק את הדין ולכן את אשר תשים לפניהם צריך שיהיה הכל כמו שולחן ערוך שהכל לא רק תשים לפניהם תחזור להם על הדין כמה פעמים לא בטעמיה בסברה יישרה שידעו כלומר לפני שהדיין פוסק את ההלכה צריך כל התורה לשים לפניו יחזור יחזור יחזור יחזור על כל התורה ככ היה הנודע ביהודה כשהוא בא להיות רב רשי שאלו אותו

איזה כמה שאלו אותו בא הקרן המציא איזה שאלה משהו אדיר ושאל אותו אמר תנו לי יום יומיים אני אשאיר לכם תשובה יום חזר אליהם אומר השאלה הזאת אין אותה ולא כתובה באף מקום המצאתם שאלה אומר לו איך אתה יודע אומר בדקתי בכל המקומות לא מצאתי בש ליסיה תמיד יש לי סיעתה דשמיא פה אין סיעתה דשמיא סימן שזה לא כתוב באף מקום איזה כוח היה אמרו לו נכון זה הכל אז פלא פלאות רב נו אמרו יש פה לימוד פלא פלאות ואלה המשפטים אשר תסים לפניהם ואלה מוסיף

על הדינים הראשונים שנאמרו בפרשת יתרו תשים לפניהם כלומר את פרשת משפטים תשים לפני הדיינים של פרשת הדינים של פרשת יתרו קודם צריך משפטים אחר גר דינים של פרשת יתרו כי פרשת יתרו עוסקת ביותר בן אדם למקום אנוכי השם אלוהיך לא יהי לך אלוהים אחרים על פני אבל פרשת משפטים עוסקת בין אדם לחברו וזה דרך ארץ קדמה התורה לכן אלה המשפטים אשר תשים לפניהם פלה פלאות זה המצוות שלבן אדם למקום קודם כל קודם כל מצוות שלבן אדם לחברו אחר כך בן אדם למקום קודם כל זה לכן

צריך מאוד מאוד להיזהר דבר ראשון שאדם יכבד כל יהודי ולא יפגע באף אחד היה מעשה נורא והיום בבני ברק היה באיזה כיתה זה מעשה שהיה אני אומר לכם ואני מכיר את המשפחה אז היה שמה אומר היה שני בחורים של הכיתה ש בכיתות אתה יודע לפעמים יש כיתה זאת נגד כיתה זאת מתקוטטים זה טבעי ש שכיתה אחת עם כיתה אחרת אז היה תמיד מכתבו קראו לו יוסף נמני מפח נמני היום הוא תמיד חכם גדול אומר למה למה אני אומר לכם את השם שתוכלו לברר אצלו ג עד

היום בבני ברך משהו מיוחד תשמע יום אחד רבי יוסף הזה החליט לעשות סדר בכיתה ח נכנס אליהם בהפסקה החזיר להם מנה אחת אפיים בכ בכיתה ח למה הוא היה בכיתה ו' אומר כל הזמן מתקוטטים איתנו עכשיו מה יעשו אלה מהכיתה הגבוהה כיתה ח אמרו את זה למורא המורה היה תלמיד חכם גדול קרא לו ליוסף לקח פטישון קטן דפק בזה ה דופק בזה אתה יודע להשים נעצים הו מסמר נתן לו מכות על הראש אומר לו אתה לא תעשה פה מה שאתה רוצה והוא לא מתו שזה כואב

אבל הוא התבייש מעמיד אותו ליד כולם וביש אותו שהוא בושה גדולה אומר אומר אני אעשה לו גם כן הצגה על המורה מיל דלי גדול מלא בוץ ומים עלה לגג אמר כשהמורה יוצא הוא ישפוך את זה עליו בסוף הוא אומר איך אני אעשה דבר כזה לא לא עשה הוא רב גדול תמיד חכם אני לא יעשה לו התגבר על היצר הרע שלו עברו שנים זה היה המעשה זהו עברו שנים יום אחד מתקשרת אליו איזה איזה אישה אחת אומר אתה יודע כמה אני מחפש אותך אתה יוסף נמני אומר

לה כן אתה יודע אני מחפש אך מאוד אני הבת של המורא של כיתה ח אתה זוכר אותו אומר כן הוא נפטר לפני שלושה חודשים הוא בא אליי בחלום ואמר לי עד עכשיו לא מכניסים אותו למחיצת למה הוא פגע ביוסף נמני אומרים לו בשמיים שעד היום לא לאלא אם לא יפיס את יוסף נמני אין לו מה לעשות למעלה אומר הוא ביקש ממני מאחותו בא אליה בחלום תחפשי את יושב נמני תבקשי ממנו שימחה לי ועכשיו אני מבקש ממך תעשי לי את הטובה הזאת תמחל רב יוסף שמע הוא

אמר לה אני יודע כל מה את מדברת מחול לו מחול לו מחול לו ואז הכניס אותו לכניסתו אני אומר לכם את זה בקיצור אותו רב היה תלמיד חכם גדול מאוד משהו מיוחד בכל זאת לא הכניס אותו לכניסתו פגע בבן אדם בתלמיד לכן מפה לומדים לא לפגוע באף יהודי אתה לא יכול לדעת היה גם בחוץ לארץ היה הרב קוראים לו מלקי אל קוטלר הוא הנכד של רב אהרון קוטלר הבן של רב אהרון קוטלר קראו לו רב שניאור קוטלר הבן של רב שניאור זה רב מלכי אל קוטלר

נכד והוא מספר הוא שמע מהרב משה פיינשטיין במעמד של קהל גדול אומר בישיבה קטנה אחד התלמידים עשה מעשה קונדס לא יפה הרב לא נגע בו אבל ביש אותו ליד כל התלמידים בושה אבה גדולה זה היה בסוף הזמן לפני שיצאו לחופש כולם ייצאו לחופש הוא אחרי החופש התלמיד הזה לא חזר חיפשו אותו גם החברים שהיו איתו בקשר לא הצליחו להשיג אותו אחרי כמה שנים הישיבה עשתה מפגש של התלמידים הבוגרים שוב ניסו לברר על הבחור הזה שהתבייש מאוד מאוד לא מצאו אותו בסוף הצליחו להשיג את ההורים שלו

הארים שלו אמרו שהוא עלה לארץ ישראל הסתדר התחתן הכל בסדר אז הוא אבל הוא לא הגיע למפגש והם נתנו כסף לכולם שכולם יבואו איפה שהם נמצאים יום אחד אחד התלמידים הבוגרים מאותו מחזור היה צריך באיזה לוקר איזה חולה בבית חולה נפש באמריקה נכנס לשם להפתעתו רואה את החבר הזה אומר אמרו לי שנסעת לארץ ישראל אומר כן ההורים שלי מתביישים להגיד את האמת האמת שאני פה סובל בנפש ובגוף לקבל בקל חשמל כל זה קרה בגלל אתה זוכר מה שבייש אותי הרבי הרב ביש אותי בושה גדולה דע

לך לא מוחה לו החיים שלו הלכו בגללו כבר עכשיו אני בגיל 33 לא התחתנתי כולם התחתנו כולם יש להם ילדים ומיואש מהחיים שלו היה בהלם זה החבר שלו יצא משם התקשר לרב אומר לו תשמע הייתי פגישה וראיתי אותו שם אומר לו מוחה לך הרב נצח גם לבית משוגעים מנסה לפייס אותו תמחה לי לא לא מוכה לך לעולם לא עזב אותו אומר מה אתה רוצה אני אעשה לך שתמכה לי אומר זה לא יעזור לך אתה יודע אם תקרא לכל הכיתה לכאן ותבקש מחילה על ידם אני אמחה

לך הרב יצא משם אומר איך אפשר למצוא את כל הכיתה איך אני אדע איפה כל אחד מיד הלך לישיבה הקטנה הוציא את כל השמות של התלמידים כתובות טלפונים התחיל לברר מגלה חמישה נמצאים בארץ ישראל השאר מפוזר במקום אחר שניים נפטרו למרות זאת הרב החליט להביא את כולם לבית חולים לקח סוכן נסיעות כמה זה יעלה אומר צריך לתת לכל אחד מלון וזה אמר לו זה איזה 50 אל דולר 100 אל דולר הוא לא ידע מה לעשות הלך לרב משה פיינשטיין ודר מה סיפר לו אומר אני חייב

לעשות את זה אומר לו הרב משה פינשטיין אתה לא מתבייש אם היית דורס בטעות קושי היו תובעים אותך לבית המשפט רוצים שתשב בכלא היית נותן לעורך דין גדול 50 אל דולר שיציל אותך עכשיו אתה רצחת יהודי אתה שואל אותי מה אם אתה חייב לעשות את זה אומר לו כן תגייס הלוואות ותלך ותעשה את זה חייב תגייס את הלוואות ותעשה וכך היה גייס הלוואות הזמין את כולם י אותו וביקש ממנו מחילה במעמד כולם שפה אשת אמר לו עכשיו זכית זהו זה לה המשפטים אשר תשים לפניהם קודם

כל לפני הכל זה בן אדם לחברו לפני קבלת התורה זה צריך קודם כל בן אדם לחברו אחר כך בן אדם למקום צריך להיזהר בזה מאוד מאוד שלא יהיה בעיות אבל אתם יודעים ש ז הקדוש אומר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אנו סידורן גלגולה דני דנשמתין דנו כל חד אחד קבל עונשה אלו סידורי גלגולי הנשמות שדנים כל אחד שחוזר ומתגלגל בעולם כל אחד דונת לפי עונשה כל אחד מה שעבת בא כאן לתקן אומר הזוהר חבריה עידן אכל גלאה כמה רזן טמר גלגולה עכשיו זה הזמן לגלות כמה

סודות כד נשמתה התחי בגלגולה אם סטרה דו עבד מט כולי הכל מדבר על הגלגולים יש כאלה שאי אפשר לדון אותם בגני גהינם למה מראשו ועד כף רגלו מלא עוונות תדין אותו שמה לא יהיה ל לא ישאר לו לא אוזניים לא פה לא חותם לא ידיים לא רגליים מה תעשה תכניס לגהינם לא ישאר ממנו כלום חסד גדול הקדוש ברוך הוא עשה איתנו ונותן לבן אדם גלגול ועוד גלגול לאט לאט הוא יתכן כדי שלעתיד יוכל לעמוד עם רגליים עם ידיים למשל יעקב אבינו אמר אמותה הפעם רק הפעם

אין יותר גלגול רק הפעם הוא מת זהו בסדר כתוב הדורות כתוב כלך תכרע כל ברך תשבע כל לשון תכרע כל ברך זה יום המיתה תשבע כל לשון זה יום הלידה אז איך למה אומר אמיתה לפני הלידה אומר כן כאשר אדם מתגלגל יש לידה נוספת אחרי המיתה לכן אומר חי ראובן ואל ימות שלא ימות מיתה שנייה שלא צריך לבוא עוד פעם בגלגול כמו שיש לנו מצוות היבום אשר לא יבנה את בית אחיו הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת אומרים רבותינו שמי שיבם את אשת אחיו

שמת בלי ילדים מביא את הנשמה של אחי בגלגול באותו ילד אז זה שאומר דור הולך בודור בה מה שהיה הוא שיהיה רבנו הארי אומר מי שמדבר לשון הרע מתגלגל בבר מינן בחיה בכלב לכן אומר דוד המלך אצילה מחר נפשי מיד כלב יחידתי יש גלגול בדומם יש צומח יש ב חי יש ב בהמות יש ב חיות אבל יש להם צער גדול למשל הכלב שהוא בא בגלגול של איזה בן אדם הוא יודע מי הוא היה יודע איפה הוא היה מנהל מה הוא היה איפה הוא ישב מהתלמידים שלו

הוא יודע והוא סובה כזה צער שאין כמותו בעולם מרדכי ליהו עליו השלום היה נותן שיעור ב אצל הבוכרים בית הכנסת בבת תמה שמה היה ה ה הגבאי היה מולה היי בבה כן הוא היה המוכתר של ה של הבוכרים היה משהו כן והוא ואז הרב דיבר על ה על גלגולים למה הוא אמר להם שוא היה בתלמוד תורה אז איזה תלמיד היה מביא לכיתה משחק היה היה משחק בו מפריע הוא לקח לו את המשחק שם אתזה למעלה על אהרון הוא בעצמו חדכ אליהו הוא היה מלמד בתלמוד תורה

לקח לו לימים נפטר אותו תלמיד נפטר אחרי כמה שנים הגיע חיב צעיר הוא גם למד אצל חכם מד מכ אליהו יום אחד רואה את המשחק מעל אהרון אומר כבוד הרב המשחק הזה הוא שלי אומר איך יכול להיות אמר אח הגדול בא בגלגול בחזרה באח הקטן והוא רואה את זה וומר זה שלי זה סיפר לנו ח מדכי גם עוד דבר הוא סיפר שהיה זה בבב תמם או הי בבה אז ה אומר ה נותן שמה דרשה אז הוא דיבר על על על גזל מי שגוזל אז בא בגלגול

עוד הפעם מה יהיה איתך אומר מי שגוזר בא בגלגול אז הוא אז הוא דיבר איתם שצריך להיזהר מאוד אז הוא אומר לו מול הי בבה אומר לו אני יש לי שטר של הרב אוהלי יעקב לבא ממני כסף והוא לא שלם לי למה הרב עולה יעקב אתם יודעים השם היה עני מרוד היה תלמיד חכם גדול מאוד הוא עשה פירוש על הימים נוראים ההוא נפטר בבית מרעב מת ברעב שלא היה לו מה לאכול חמכ הוא שמע את זה אמר לו תקרע את השטר הזה אומר לו כבוד הרב

איך אני אקרע את זה זה היום שווה הרבה כסף חתום עניו הרב לי יעקב שחיב כסף אומר לו טוב תכתוב מאחורי השטר פרוע אומר זה אין בעיה ותגיד מה חול ככה עשב ב לבית כתב פרו אמר חו בלילה בא אלי בחלום הרב עולה יעקב תגיד אומר תודה רבה לך תגיד לרב מרדכי אליהו חזק ברוך שהוא עזר לי מאוד בעולם העליון אבל מה יש לי עוד בקשה שאשתך גם היא יש לה איזה חוב יש לאשתי חוב אצלה לקחה ממנו כזו כזו זה גבינה לא היה והא לבתה

מאשתך כזו גבינה ולא ולא החזירה תגיד לה גם כן שא תמחל ככה היה ו מחורת גם באה האישה הזאת ר איך פלא פלאות שהשם יעזור לעמו ישראל אמן טוב תדל לעבוד את השם היום זה פטירת ראש ישיבת מיר באופן הרב ביניש פינקל הוא נולד בשנת תרעג ר רבי אליעזר יהודה פינקל ה כשה עוד בגיל שנה כבר פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא עבר עם משפחתו יחד עם תלמידי ישיבת מיר עברו למקומות ואז בקעת שנת תרפא חזרו למיר ואביו חידש את הישיבה ובשנת תשא הוא עלה לארץ ישראל

עם אביו הוא נסע לאישה את הבת של רב שמואל גרינמן רב איניש הוא אחרי שאביב נפטר אז הוא התפנה לראש הישיבה היה ענב גדול למיד חכם גדול והכל עשה בענווה שאיין כמותה הרב לפני הרבה שנים אנשים חיייבים לי הרבה כסף עשתי להם עבודות שת צעיר כן לא לקלי כסף מחלתי להם אז יופי אמרתי להם מחו לכם אני יודע שאני לא רה את הכסף מחו לכם חית הזה הרב בני א כן כן כן כן עכשיו אני מדבר דבר אחר אתה מכניס דברים לא בעניין עכשיו תעזוב מפריע

מפריע אבל עכשיו לא מדבר על זה באמצע אני מספר על איזה חכם בסדר בסדר אין בעיה אתה מחילה מכבודו אבל אני עונה לך בקיצור ואתה ממשיך והשם יעריך מך בטוב אמן יופי העיקר שזכותו יגן אלינו שרב ביניש היה גם גם צדיק גדול וגם ענב גדול וגם תלמיד חכם גדול שזכותו ייגן עלינו אמן ישעיה הפרעת מה יכול לעשות אין מה יופי אבל תשמע אשרך ושך הלכך זה הכל בגלל שאתה דיברת איתו במטבח עוד זה יד מה המחילה להפריע [מחיאות כפיים] להפריע אנחנו ישעיה נד פסוק יד ד

בצדקתי כונני רחקי מעוש כי לא תיראי ומחתה כי לא תקרב אליך אומר בצדקה תכונני בעבור הצדקה תתכונני לכל טובה שבעולם יהיה לך החקי מעושק תהיה מרוחקת מכל מכל העושק למה לא תראי מזה כלום ממחית תהי מרוחקת גם כן ממחית כי לא תקרא ליך חד אומר מצודת ציון מחיתה עניין שבר ופחד תודה הן גור יור אפס מותי כי ריתך עליך יפול אומר באמת מי שנעדר ונפרד ומרוחק ממני הוא מפחד מגר איתך אבל מי ש יש לו תגר ומריבה איתך הוא יפול אלייך לשכון עמך ה הנה אנוכי

בראתי חרש נופח באש פחם ומוסי הכלי למעשהו ואנוכי בראתי משחית לחבל אומר אני בראתי נופח באש פחם מנשב באש שחזו גחלים קבועים הגחלים קבועים ומבעיר אותם הוא מוציא כלי למעשה על ידי הפחמים יכול להוציא את הכלי שהוא רוצה לעשות אנוכי בראתי משחית לחבל בראתי אש משחית לקלקל את הכלי גם כן כל כלי יוסר עליך לא צלח בכל לשון תקום מתח למשפט רשעי זאת נחלת עבדי אדוני צדקתם מאתי נאום אדוני אומר כל כר זן שדדו בשבילך להילחם בך לא יצלח הבעלים לא יצליחו לא יזיק לך יכינו

מטוסים יכינו פצצות מה שייעשו לא יצלח בכול לשון מש נשון מדברת גלולות תקו מתח למשפט תשיעי את תרשי אותו במשפט הוא יצא חייו וא תהי זכאית זאת הברכה לנח למי לעובדי השם היא הצדקה אשר תבוא מאיתי נאום השם ניהום השם ככה אומר השם הגענו נה שניות ולפני המשנה צדקה יום שישי לא נתת צם משה עוד הפעם מי שלא היה כן מרדכי מרדכי לא היה זקן היה שבוע שעבר אל לא ביום שישי י וי י נשמת אסתר בת צרה למשפחת דיין ן תכף הדר אני חושב פרק

ג' הדר העטרה בת מלכה ור דוד נשמת דוד בן סעידה יעקב בן חנום יעקב בן חנום מורבי רבי שלום אהרון בן רחל ורבי אורי נור בן רחל מרדכי הלוי בן חנא ויוסף בן שרה ומרים בת תאוס רחל בת תאוס גם דינה בת אסתר חנה בת אסתרי דוד שלום בן פהימה מכן בבא פנחס בבא בן דינה הרב שלומה בן פלחה רבי עזר בן מזן ברפאל הכהן בן ופח המלכה שלום בן סולי אפרים משה בן מלק רג'ינה ח בןר יצחק בן מר אבר ש אברהם אהם בן שר

שפרה בן שר שפרה שמעון בן שר שפר שמעון בן שר שפרה וגם אורי בן מזלי ומאיר בן מזלי שש שמעון רפאל בן משה ציון ו רינ נוצה בת מזל נחמ בן מרגלית נחמיה בן מרגלית אנחנו פרק ג משנה ב' כבוד הרב משנה ב' פרק ג' שבועה שלא אוכל ואחר פת חיטין ופת עורן ופת כוסמין אין לו חייב אלא אחת פתח את הכל אה גם פת כזאת גם פת כזאת גם פת כזאת בהלם אחד לא פרט אבל שבועה שלא אוכל פת חיטין שבועה שלא אוכל פת שעורין

פת כוסמין שפירט ואכל חייב על כל אחת ואחת משנה ג' שבועה שלא ישתה ושתה משכין הרבה כל מיני משקאות שונים אינו חייב אלא אחת שבעה שלאו ישתה יין ושמן ודבש ושתה יין ושמן דבש כל אחת ואחת זה לא ויסקי וכל הדברים האלה יין שמן דבש משנה ד' עוד משנה שבועה שלא אכל ואכל אוכלין שאינן רואין לאכילה שתה משקין שאינן רואין לשתייה שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ור מסים חי אפילו שהוא כבר מושבע ועומד שהוא לא שלא לאוכלם חל עליהם שבועה רבי שמעון פותר למה

אומר לא חלה עליהם השבועה אמר כולם אשתו נהנית לו שאשתו אסורה ליהנות ממנו איך אמר קונם אשתו נהנית לו אם אכלתי היום והוא אכל נבלות רפות שקשים רומסים הרי אשתו אסורה ‏se גמרנו את המשנה הזא הגענו משנה ה כן בראשית אולי בראשית תמן תרמן שבת גבנדה בראשית בר שבת דבת ברית עולם צדח ח בני ישראל שבת נהר יוצא מעדן הגנ נהר נג דר ען לא רת אלו זת פיק מעדן אבר בין אבא ואמה ז 500 שנה צדיק שביעי ז כם בום השבת י א אלוקים בשבת

אין בי בשבת חת ל עלי תמר שעליך מעל רך מעל מתו אתנ בש צריך נמשך מרחוק צחר שבים המים דרכו יראת אדוני צרופה מגנו בכל החוסים בוא בוא בוא בוא בוא ב בוא בוא א אי אי אי אי איי אי א א א א א אי איי אי אי א כן אנחנו היום בדף היומי היום בדף סא בעזרת השם נתחיל ללמוד מס עמוד ב והנה הליבוד להצלחת שמעון ישראל נחמן בן נעומי השם מצליח אותו וגם שיהיה רפואה שלמה לכל החולים ואת אסף משה בן אורית ואבישג

בת פורייה רג'ינה שיהיה להם ישועות גדולות וחיים טובים בנים צדיקים זה של קמה אמן כ לפתוח דף סא נתחיל מס עמוד ב נכון או תפילת בית המדרש אמת שבתי אדוני די תמיד כי מ בני בלמות שחות קודש כ שקים מצוות עשה שמו תורה כמו שאמר הכוב שן בה ברוך אתה אד חך כם ברו אד סיון שמיים רץ כן רבותיי אנחנו בדף סא היום שיהיה בשעה טובה וישועה גדולה בכל בתי ישראל אבל אני תחיל בדף ס עמוד ב ‏ja המרמור 2 4 6 7 שורות מלמטה ןממ

הייתי אומר בזבח קדשים בחוץ ה כתוב מדבר אם היה כתוב זובח חורם לא כתוב כתוב בתורה זובח לאלוהים י חורם בלתי להשם לבדו למעלה למדנו אם היה כתוב זובח אם היה כתוב זובח חורם הייתי אומר בזבח קדושים בחוץ כתוב מדבר מה מקשה זובח קדשים בחוץ כרת הו זה לא מיתה בד בדי אדם זה כרת זה מיתה בדי שמיים וזה לא מיתת בית דין אז איך הייתי אומר בזוב ע קדשים בחוץ הכתוב מדבר זה לא יכול להיות דגמר מתרצת צדקה דעתך מנה כרוב כתלה כי לא הטרו

בכרת כמה שמען היה עולה לדעתי לומר סובח קדשים בחוץ כי שטרו בו אז בדינו בדין פה למטה וחגים אותו אבל כי לא הטרו בכרת הייתי אומר אם לא טרו בו אז תחייב כרת כמו חילול שבת כמו עבודה זרה ך הייתי אומר כמה שעלן זובח לאלוהים מדובר בעבודה זרה אמר להם ר רבה ברב חנן לאביה אמה יצאה אשתחוה ללמד על הכלל כולו אולי נאמר שיצא אשת חביה לכלה גם שלא כדרכה לא רק על עצמה אנחנו אמרנו שכל עבודה זרה רק אם עבד אותה כדרכה כפי שעובדים אותה

אז חייב סקילה או משהו אבל אם זה לא כדרכה אז לא חייב סקילה לא טוב אז צך חייב מלכות אבל לא סקילה אבל השתחוה זה גם חייב סקילה אם השתחווה לכל עבודה זרה אפילו שאיין הדרך לעבוד אותה זה סקילה למה כן אז אמה יצאה אשתחוה חי גם שלא כדרכה לא רק על עצמה ללמד על הכלל כולו לרבות כל עבודה שהיא דרך כבוד תרבו כלומר לא רק אשתחוה יהיה חייב על כל עבודה זרה אלא גם אם הוא מחבק הוא מנשק הוא מנעילת העבודה זרה כל עבודה זרה

אפילו שזה לא דרכה בכך גם חייב סקילה כן צי מוש אתה לומד היום או מה ב ב עוד וכי תמה אתה רואה מי מפריע לך להתחיל נעשה אמר לי רבב חנן אמה יתה השתחוה ללמד על הכלל כולו ואז נרבה גם מגף ומנשק מכי תמה זובח למה לי אם נאמר שזו בח זה גם כן דרך כבוד אפשר ללמוד זובח משתחוה אז למה צריך כתוב בתורה זובח אם אם השתחוה חייו וזוב זה דרך כבוד אז למה צריך לכתוב בכלל זובח אילא זה אני יכול להגיד צריך לגופי זובח

למה אני לגופי שחייב גם אם לא שחט שחיטה עצמה אלא שחט לעצמו וחשב בשעת שחיטה עלמנת לזרוק את דמה לעבודה זרה כן לעבודה זרה מחשבין מעבודה לעבודה מחשבה זאת מחשב מעבודה זו לעבודה אחרת זה נקרא מחשבה להתחייב עליה מצינו דבר כזה כלומר הוא שחט לעצמו אבל הוא אומר את הדם זה אני רוצה לאכול את הבשר הזה אבל את הדם אני אני אזרוק אותו שחייב אפילו לא שחט שחיטה עצמה לעבודה זרה שחט את זה לעצמו ואת אדם אמר שזורק לעבודה זרה מחשבין מעבודה לעבודה מעבודה זו על

עבודה אחרת זה נקרא מחשבת להתחייב עליה כמו שמצד תמר השוחט בהמה בסתם חשה בשעת שחיטה לזרוק את דמה לעבודה זרה או להטיח את בל עבודה זרה ביוחנן אמר אסורה הבהמה אסורה בהנאה כמו שמצינו בשחת קורבן על מנת לזרוק דמו חוץ לזמנו כמו פיגול אפילו אם בסוף הוא לא זרק את הדם לעבודה זרה כיוון שהייתה לנו המחשבה לזרוק חייו הנה ראשי אומר ורש נקיש אמר מותרת אז שהרי לא שחת שם עבודה זרה אז רש קיש לא לומדים עבודה זרה מפיגו כי לומדים איסורי שחיטה בחוץ מאיסורי שחיטה

שבמקדש לא לומדים איסורי שחיתה נכון ורש קיש אמר מותרת למה שהרי לא שחת לשם עבודה זרה אניח אז עכשיו אני לרבי יוחנן אלא לרש נקיש בעקרה יפה אז אניח לרבי יוחנן של פיגול שמחשב מעבודה לעבודה אז לכן זה נחשב כוב לעבודה זרה עניין איסור הנאה אז אם ככה אם הוא לומד שנחשב כעבודה גם נין חיוב מיטה לכן אי אפשר לומר שחבה יצא ללמד על הכלל כולו למה ככה יהיה קשה זובח למה צריך זובח נלמד משתחוה אלא לרש לקיש שהלא לומד עבודה זרה מפיגו בעקרה צריך לי

פסוק שזו בע ללמד אותי שמחשבים מעבודה לעבודה לעניין חילוב מיטה אז נוכל לומר שאשת חבה יצאה ללמד על הכלל כולו זה השאלה כן תקיש הוא לא לומד עבודה זרה מפיגו אז צריך לזוע ללמד שמחשיבים מעבודה לעבודה ן חיוב מיתה זובח אז למה למה צריך את זה נוכל ללמוד משתחוה שיצא ללמד על הכל הראית למעלה אמר ל אמר לרבה ברב חנן לאביה אמא יצאה אשת חוואה שלא כדרכה ללמד ע על הכלל כולו לרבות שכל הודה היא דרך כבוד ונרבה גם המגף וכולי וכימה זובח למלי אפשר להענות

שזו אני יכול להגיד לך לגופה שאפילו אם לא שחט שחיטה עצמה אלא שחט לעצמו ורק את הדם חשב לזרוק לעבודה זרה בא להשמיע עלידי מחשב מעבודה לעבודה זה לגופה יכון למוד אתזה משתחוה חייב תמר השוחד בהמה לזרוק איפה זה פורש קישו תמ שוחט בהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים להקי לב לעבודת כוכבים רבי יוחנן אמר אסורה הבהמה והנאה למה כמו שמצינו בשוחד קורבן המנ לזרוק דמו חוץ לזמנו זה פיגול קיש אמר מותרת למה הוא לא שחט לשם עבוד זרה שלא מ אז הוא אומר כן אז הוא

אומר אני אחל לרבי יוחנן שבאמת לומד מפיגו שמחשב מעבודה לעבודה אז זה נחשב לעבודה זרה אז גם עניין איסור הנאה זה נחשב לעבודה זרה אז אז אם ככה אם הוא לומד שנחשב כעבודה גם לעניין חיוב מיתה אז איך הוא לומד שהשתחווה יצא ללמד על הכלל כולו כשה זובח למה ליש מ זובח לא אלא לא לא עכשיו אלא לש נקיש שהוא לא למד עבודה זרה מפיגו לא למד עבודה זם פיגול אז בעקרה צריך את הפסוק זובח למה שמחשבים עבודה לעבודה עניין חיוב מיתה אז אז למה נוכל

ללמוד ששתה יצא ללמד כולו בסדר מתקיף לרב פפה ולרבי יוחנן לא בעקרה מה כי רב פשוט לך לא צריך יוב לא צריך פסוק לחייב מיטה במחשב מעבודה לעבודה מה אתה אומר לי לומדים את זה מפיגו אפשר שלא לומדים מפיגו עד כן כמר לא כעסה רבי יוחנן בשוחת על מנת לזרוק פיגול אלא בהמה דווקא איסור הנאה פיגול הבהמה אסורה בהנאה אבל גברה לא לבר קטלה ואת קרה גברה לטלה האדם ששוחט לא למדנו שהוא חייב מיתה למה זה עבודה זרה פה ואתה פה בא זובח המילה זובח בתורה

ללמד חייב את האדם מיתה אתה זובח אז קשה גם לרבי יוחנן מאיפה הוא ילמד את זה הייתי אומר רק בבהמה אבל לא פה שזה איסור הנאה אבל פה זה פה זה חייב מיתה אז מה אתה אומר בשלמה לרבי יוחנן מתקיף לרב הח מבקש אותך תהה תנוח להצלחת ישי בן שרונה כן יאללה אני אחה מתקיף לה רב אחה ברד רב וד רש נקיש מבקרה כי פשוט לך שצריך פסוק מיתה מעבודה לעבודה אפשר לומר עד כאן לא ק לא כשר רש לקיש אלא אלא בהמה בהמה אבל גברה

בר קטלה הוא מדי מדי דהה משתחווה להר ר מותר ועובדה בסייף משעבד אז גם הל רשת הקיש יש עוד שאלה כי פשוט אחד צריך פשוק לחייב מיטה מעבודה לעבודה אפשר לומר עד כאן לא ק שר רש לקיש מי שזוכה שוחט על מנת לזרוק את הדם שהה חייב אלא בהמה ש בהנאה איסור הנאה כיוון שלא שחט לשם עבודה זרה סוף סוף זה זה לא נחשב תקרובת עבודה זרה אבל גברה אדם ששוחט בעצמו לעבודה זרה האדם ששוחט בר קטלה הוא לא צריך יבוי מיוחד כיון שחיטה נחשבת כחלת

מהעבודה של הזריקה למה אי אפשר איך תעשה זריקה בלי שחיטה זה חלק מהעבודה של הזריקה וכיוון שחשב בשחיטה לזרוק לשם עבודה זרה זה נחשב כמו עובד עבודה זרה זה חלק מהזריקה אז זה לא סותר שהעובד חייב מיטה והבהמה מותרת בהנאה למה מדי דבה משתחווה לר דהר מותר בהנאה ולא נאסר גם על מי שעבד אותו לא נאסר ר אפילו שעבד אותו והכל ועובדה בסייף אז אתה רואה על ככח אי אפשר לומר ש בר יצא ללמד על הכלל כולו למה אם ככה יקשה לי מה מקשה אמר לרב

החמי דיבתי לרבי נה תיתי מ כן ה גם ציו משה איתנו אתה איתי ציו משה בסדר טוב טוב אני רואה שאתה יושב כן השם ישמרך לה רב החמי דתי לרבי דק אמר לרבה רבא בר חנן לאביה אם יצאה אשתחוה ללמד על הכלל כולו איך היה עבדו למעות מי לפי מה שאמר אמר ל לחברך מה שאמר רב חנן שלאביה נאמר אשתך באה לחייב שלא כדרכה לא רק על עצמה יצאה אלא למד על הכלל כולו לרבות כל עבודה שהיא דרך כבוד אפילו שזה לא כדרכה ייה חייב אז

הפסוק אכה יעבדו הזרה לעובד אותה כדרכה למעד שלאו כדרכה ל מעותי מים מה זה בא למעט אשתחוה אתה אומר אתה מרבה כל דבר שהוא דרך כבוד וכולי מה זה בא כל עבודות של כבוד גם שלא כדרכה אני אומר חייב אז מה זה בא למ מה זה ש להגיד שפטור לי כן כי אתה אומר לי שה אתה מרבה לי כל העבודות כ כי תמה למעות הפער עצמו זובחים ביזיון מה עבודה של ביזיון שלא כדרכה כגון פוער עצמו לעבודה זרה שדרך עבודתה בסביחה זה לא צריך למעט זה

לא דרך עבודתה משתחוה נקה רק דרך כבוד מה ישת הבה דרך כבוד גם כל דרך כבוד זה לא יכול להיות פוער למעט את זה מה צריך למעט את זה זה לא כן פטור אלא למותה פורר עצמו למרקוליס זה הדרך שלה בזריקת אבנים ש בזן תמנ ה עבד בזיון הוא ביזיון גם פער כמה גם השמע לא רק כדרכה אפילו שגם פוער זה ביזיון אבל דווקא ביזיון שעובדים אותה שזורקים לאבנים כן סוקלים אותה באבנים עוד מגמ מקשה עוד אלא הד אמר רבי אליעזר מנין זובח בהמה למרקוליס שהוא

חייב ש הייתי אומר שהוא פטור למה דרכה בעבודת בזיון בזי בזקת אבנים לא עכשיו אני שואל מני לזוע בהמה למר כולי שהוא חייב היא עובדים אותה רק שזורקים לאבנים וזה דרך ביזיון זובח זה דרך כבוד מאיפה אני יודע שי חייב שנאמר מה שאמרנו משובח לאלוקים זה לעונש ומילא יזבחו לומדים להזרה כל עבודות פנים ומה שאמרה התורה הגמרה זובח למרקוליס סתם מבוז מבוזים אין דרכם בסביחה כל אלה המבוזר אין דרך לזבוח להם רק לזרוק עליהם אבנים לא פרחים ולא שום דבר אז מני ל מקולי שזורח לו

שיהיה חייב שנאמר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים לשדים אתה יודע שדים זה שעירים שעירים ירקדו שם ולא סברו עו סבריה אם אינו עניין כדרכה לכתיב אכ יעבדו הגויים תנ עניין לשלו כדרכה לזבח למה לא צריך את זה כדרכה זה כתוב כבר אך יעבדו תנה ענין לשלא כדרכה כ מרקוליס אז אם ככה מה שאמר רב חנן שהשתחווה הבא ללמד על הכלל כולו רבות עבודה זרה ש דרך כבוד למה צריך את ולא יזבחו כבר אני יודע את זה משתחוה הרי שלא כדרכה משתחוה נפקה ג מפורש שה

נבקה אלא אתם בזבח להכעיס באמת זובח רגיל לא צריך ולא יזבחו לא צריך אני לומד את זה משתחוה אלא מה שאמר רבי אליעזר זה זובח להכעיס את הקדוש ברוך הוא לא מתכוון לקבלו עליו באלוה בכל זאת הוא רק רוצה להכריז את הקדוש ברוך הוא לא שהוא מקבל את העבודה הזרה הזאת באלוה אלא הוא רוצה רק להכעיס אז בזה אז עומר בלו רק למה אמר דווקא למרקוליס זה הפלא כן הוא הדין רב המנונה הרסו לתורה ה עבדו לו שברים הלך לחפש אותם זה הפרנסה שלו והלך לחפש

אותם ובכל זאת גם שהוא הולך לחפש את השברים והוא בהול הוא כל הזמן הראש שלו בתורה אז בוא נראה פגע רבה ורמה ל מתניתין הדדה כן ם עושים חלקי חילוף כבר הכל כן פעם היום גובים מכוניות פעם היו גובים סוסים זה יש ל את החתולות פגע ברבה ור פגע ברבה ורמה ל מתניתין הדדה הקשה לו סטירה ממשנה על משנה נן עובד עבודה זרה עובד אין אומר לא העובד עבודה זרה מש עובד חייב אבל מי שרק אומר אלך ואעבור עבודה זרה לא חייב נתנן זה המשנה אצלנו

נתנן במשנה אחרת האומר האומר אעבוד אלך עבוד או שאמר אלך עבוד או נלך ונעבוד כל זה רק באמירה חייב ופה אתה רואה לא רק העובד עבודה עובד אין אומר לא ובמשנה ראית שאומר שגם שמחוסר הליכה דן לא הלך אולי התחרט בכל מקום כמן שתרצה כבר חייב אמר לי ואומר איני אינו איני מקבלו עליי אלא בעבודה מה שאמר רבנו הונה לרבה אין סטירה למה איפה שכתוב כאן שעבד מדובר שאמר איני מקבל עליו אותו לאלוה אלא בעבודה אבל במשנה שאמר ילך באבוד מסתם מה קיבל עליו למה חייב

על זה למה כתוב לא תובה לו ולא תשמע אליו מסתם חייב גם אם אמר רב יוסף אמר תנאה שקת מעלמה מה אתה צריך סתירה בין המשניות יש מחלוקת תנאים לא מצאת מחלוקת תנאים תנאי תניה האומר בואו ועבדו אומר לאנשים תעבדו אותי הוא עושה את עצמו עבודה כן בואו ועבדו רבי מאיר מחייב מיתה כמו מסית רבי יהודה פותר אז הוא מבאר איך הד פלחו שעבדו לו כו על פגש חייב כתב לא תעשה לך פסל מה זה לך עצמך לא תעשה לפסל נכתב לא תעשה לך פסל עצמך

זה מיותר אתה מבין כיפלי בדיבור בעלמה במה נחלק הוא בדיבור רבי מאיר סבר דיבורה מלת חיב דיבור על מטע ופטור אדם אמר רב יוסף דה אמר לא הבנתי חוזר מה שאמרתי שרבי יהודה רביק בחיוב על דיבור זה לא נכון פילו רבי יהודה בדיבור מחיו מחייב גם לרבי יהודה רק בדיבור חייב לא רק במעשה תניה היש ברתה אחרת מה הדר בממה הדר ברב יוסף מה היה התירוץ בכלל אנחנו רואים סטרה סתירה בין המשניות מה התירוץ הראשון ומה הדר לא אין ביניהם מחלוקת אבל אין חכה הנה לא

זה כבר תראה אומר ל מתד אמרלי מה שאמרתי שרבי יהודה ורבי ימין חדקו זה לא נכון למה פילו לרבי יהודה שהוא ראינו שבדיבור אמה מחייב בדיבור אמה מחייב לתניה נו תדבר בסדר עכשיו הבנת יופי נתניה רבי יהודה אומר לעולם אינו חייב עד שיאמר עבוד כלומר בלי מעשה לא חייב כיתו לעבוד עבודה זרה לא חייב בלי מעשה עד שאמר אבוד אלך ועבוד דיבור נלך ונעבוד אבל בומר בואו ועבדו פטור אז אתה רואה שבנית רבי יהודה כן מחייב על דיבור ומסית לעצמו יש טעם אחר למה פותר אלא

במיק מפלגי רבי מאיר ורבי יהודה במסת אנשים לעבוד לעצמו ואמר אין במסת אנשים לעצמו ואמר הלה אן אמרנו לו כן פגי הם אמרו לו כן זה נחשב מסית או לא אמם בוא ו לא בסדר מס מסית עצמו שם הלה שומעים לכ כן כן אומרים לו כן כמוך נעבד שאלה אם הם מסתלבטים עליו או זה באמת ורס מסית עצמו שמע וא דמר קושה זה אמת לא סתם הם אומרים לוורס מסיד לעצמו לא שמע ומאמר אמר הם אומרים לו האנשים כן מסתם מהי שנ מננ דידן הם אומרים

לעצמם למה מי הוא בכלל מה הוא שונה מאיתנו מה יש לו קניים מה הוא משנה מאיתנו ואן דקאמר אוכלי הם מצחקים מה אם יש לו א יש לו קוקו זה גמר העולם אז המשנה שלנו ומתניתין רגע ומתניתין הסתירה שקשה רבה מהמשרות לא קשה כאן ביחיד הניס כאן ברבים ניסתי ששים באמירה מדובר יחיד חייב וכאן במש רק בעובד מדובר ברבים הניסים אז יחיד לא ממלך וטעה בטרה הוא מתרצה הוא לא חוזר ה אין דרכו לחזור בו נשאר בהחלטתו וטעה בתרה אחרי המסית אבל רבים ממלכה עשויים להתחרט

ולא טעו בתרה ולכן רק אם עבדו אם לא עבדו לא חיייבים א אמר רב יוסף מנמ שהיחיד מתחייב בדיבור כתיב לו טובלו כסית ומדיח כתוב לא תוב לו לא תשמע אליו ה אבה בשמה חייב אם כן רצה לשמוע לו חייב אבל רבים שניסית כמן ששים לחזור בהם ה ושמע לא תיו הביה שאני אומר יש חילוק לגבי חיוב על דיבור ב ניסת דרבים לניס דיחיד ככה אמרנו כן והתניה אה יפה אמר אמר אבהי איבה משנה בניס דרבים ניסת יחיד והתניה כי יתך אחיך בן אמך אחד יחיד

אניסת ואחד רבים אניסת והוציא הכתוב יחיד מכלל רבים ורבים מכלל יחיד יחיד מכלל רבים להחמיר על גופו ולהקל על ממונו רבי מקלל יחיד להקל על גופם ולהחמיר על ממונם אז משמע בהמתו דשנה אבל בכל מילה כ כ הדד הוא אתה לא יכול להגיד לי זה ביחיד זה ברבים הנה חוזר אומר משנה בניס דרבנו ניסא ד אחי ראינו כתוב בפסוק כי יסיתך אחיך בן אמך אחד יחיד ניסא ואחד רבים הניסים והוציא הכתוב יחיד שניסה מכלל רבים בעיר הנדחת מה ורבים מכלל יחיד בוא נראה מה יחיד הוצא

אותו מכלל רבים נחמיר על גופו יחיד שניסה דינו בסקילה הוא לכל על ממונו ש לא מצוים לאבד לו את ממונו ממונו מר יפה רבים מכ יחיד להקל על גופם שדינם בסייף לא סקילה ולהחמיר על ממונם לשרוף כל העי רכושה אז משמע שרק בה מיתה שנ בין יחיד לרבים אבל משמע כל השאר הכל שווה אלא אמר הביה כאן בניסן בפני עצמו מפי עצמו כאן בסד מפי אחרים מפי עצמו ממלאך פי אחרים גריר אבת רו שאדם נסד מפי עצמו שאין אחר מסיטו ובעצמו אז אז אז ב הוא

מסיג את עצמו כן הוא למד על זה והוא חושב והוא פתאום א כן ניסת מגיע כן לשטויות אתה מבין ות עבודה זרה כן מבלבל ע עמ לא א כן אף אחד לא הסיט אותו הוא רה בגוגל וכאן בניס מפי אחרים אז כ מפי עצמו ממלך אם אמר עסו לחזור בו הגיע ל מסקנה אחרת אבל מפי אחרים גרי רבתי אין דרכו לחזור בו הוא נגרר החברה היא אמר רבה מנ מנלה כתיב לא תובלו ולא תשמע אליו כן כבר באמירה הוא מתחב ש שניס מפי אחרים מתחייב כתב

הנ לא טוב תשמע אליו הב ושמע חייו סית אותו אחרים לא עבד אפילו כןכ כן אפשר לדעת בזה יש לפעמים שזה לא דברים פשוטים הולך לעבוד עבודה זרה בגלל שיש לו חולים יש לו בעיות יש לו זה מסיתים אותו אומרים לו בוא תעשה כך תעשה כך ותראה שהם יהיו בריאים ואדם משתגע הוא כבר לא יודע מה לעשות אז הוא כן אז יש לו בעיות אישיות והוא לא יודע מה לעשות אז כמו היה בבגדד בזמן רבי יוסף חיים היו זורקים זה מים ומלח לשדים עובדים אותם כמו

איזה מין עבודה זרה כזאת או שוחטים לה דם תרנגולת נותנים את זה לשדים יעני ואז הבן אדם נהיה בריא ורבי יוסף חיים מסר את זה זה אסור לעשות את זה אז כן עשה גם תיקון לזה בשן חכמים תראה מי ששופך מים לשדים או כן שם להם דם וזה זה עבודה זרה אז אמר חמדתיה הוא עשה לזה תקנה מה עשה אמר להם כל מי שלא יש לו חולה בבית והולך לשפוך מים לשדים אם לא ישפוך יעשה אני ארפה אותו אם פח לשדים לא יהיה ברי מהיום מי

שרוצה רפואה יבוא אצלי וכך היה כלם ה באים לח דפת והיה מרפא את הכל שולט על הכל מרפא אותם בלי כל השטויות הזה כן שלא יהיה מעשים כאלה כן גם היום יש דברים כאלה קודם כל העבודה זרה מה אתה אומר לא זה אסור זה עבודה זרה אסור להשתמש בזה כן זה הרב של הרב מתוק מדבש רבי דינ פריש אז הוא היה מאוד הוא היה בשואה והיה לו כאבים כל גופו היה סובל מאוד אמרו לו שיש איזה רופא פיליפיני מה רופא פיליפיני רופא פיליפיני שהוא מרפא את

זה אז כשהוא היה שמה הוא שמע שהוא אומר מילים לא לא בסדר אתה מבין אז הוא אמר אין עוד מלבדו כל הזמן וזה לא ריפא אותו כולם מרפא אותו לא ריפא לא התרפא מזה הוא בעצמו אני זוכר שהוא בעצמו סיפר צלי ולרבי דוד בצלי כן הוא אמר הרב דניאל פרי של מתוק מדבש היינו הולכים אצלו כשהוא היה מפרש את הזוהר היה שם דפים דפים במזוודות מפרש הינו הולכים לראות את זה אני לא קחתי אותו בטי זה רבי דוד בצרי הוא הכיר לי אותו הלאה כן הנה

הוא הלך בוזה לא עבד אצלו למה הוא לא ידע שזה כך והוא נסה לחוץ לארץ לזה שכף שם על המיתה והוא שומע את ה את הגוי אומר בו ואז הוא שלא יהיה בעיות עוד אמר כתיב לא טוב תשמע אליו האבה ושמה חייב הנה גם אם לא עבד רבה אמר תירוץ אחר מה שקשה מהמשותף אומר לה ניסת את השבח של עבודה זרה אתה יודע היא אוכלת היא שותה כך וכך אז היא מטיבה כך היא מריעה כן משנה שלנו זה לא אמר לכך אוכלת כך שותה שלא לא

מתחייב אלא עם עבד לא אמר לו אלא שמע את מעלתה והוא יכול לחזור בו זהו משוגע לא שומע כמה יעני אולי אוכלת ביוקר אוכלת בזול אוכלת חורשי שבזי א אפשר לדעת אפרים לא פרסים מסבונים לא אין להם דבר כזה היה לכם שדים בדיוק אני מדבר על זה היו מסמים להם אם היה בעיות במס ה מסמים בארוחה הוא בדיוק אומר ואם היו שולב במחלת מים רואים אכלו את הקול ושמו חתיכת שער תראה מה זה איזה איזה אוכל הייתם שמים ם מה אוכל בט הם שמים סימן הכל

בסדר מהיום יהיה בריא ה ש מה בטח כל פרס מלאד שד הרב אבל לא עקו את העבוד עוד רק מפה שמה יש אה עבודה זרה כן עקרו בעיקרון אבל יש יש יש כיתות כאלה הינו רואים נכנסים לחמות של הוטים הו יש להם ש מסר ש כ אוי ואבוי אמרן שחייב בדיבור רק שאמר לה כך אוכלת כך שותה דכתיב כי יתך אחיך נלך בנ עבדה אלוהים האחרים אשר לא ידעת אתה ואביך מאלוהי העמים אשר סביבכם הקרובים אליך או הרחוקים ממכ או מקרובים מה לרחוקים מהמה צריך הקרובים

או הרחוקים מה צריך כיוון שדרכו של מסית לספר ש שכרים מה זה משנה רחוקים כלובים חיקה אמר לי הוא אומר אל תאמין למסי למה מטובות של כרובים אתה למד מה תיבות של רחוקים מה שאתה מכיר ויודע ששכרם מה שקרוב אליך מזה אתה למד מה תיבון של רחוקים מהקרובים אתה למד מה תיבות של של רחוקים הכל כל הבל מהלב דמר לה כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כ מריעה שמ מינה אז בדיבור הנה בזה אופן בדיבור השם יצילנו אתה יודע פה היה פעם כשבא איזה קומר או

משהו או אפיפיור מקבלים אותו מורידים את הקיפה לא כאילו לקבל את פניו לא קוב לאכן כן יני מה זה ינו משתחווה לו הכבוד זה לא אבל פה אתה יודע היה פה הרב יצחק נסים אנחנו זוכרים את זה ו הוא לא אמר הפיור היה רוצה לבוא לפה לביקו ורבי יצחק נסים אומר אני בשום אופן לא מקבל אותו נכון בשום אופן יעלו שמה מזוו מאוד זה עבודה זרה את הגולד מאיר גם גולד מאיר הוא לא הכניס אמר לה לא תבוא והיא באה אליו תה את המדרגות שחזרה נפלה

שמרה את הרגל כן כן זה דבר ידוע אז אבל המנהל אחר כך אמר לו שהוא רוצה לבוא לדבר איתו אומר לו אתה יכול לבוא המנהל של האפיפיור של כל העבודה זרה המנהל לא אפיפיור אז הוא בא ישב איתו ו אמר לו אבל תבוא בלי בלי עבודה זרה בלי שתי הערב אה בלין בלי שום דבר תבוא תדבר איתי אתה יכול לדבר איתי כן כן אבל היה פה בשנת אתה זוכר מאיר בת בשנת פרל הוא רצה לב היה הקיסר האוסטרי כן פרנץ יוסף פרנץ יוסף יוזב א הוא

ה בירושלים ייצאו לקראתו הזמינו אותו ש להביאו אותו לבית הכנסת תפארת ישראל זה התפארת של חורבת רי וד היה קיפה הגדול היום בנוי את זה מחדש איפה חורבת רבי חסי ככה כתוב יכול להיות שלא שני בכס אז בזה אני יודע שזה היה על החורבה אבל הזה אומרים על תפארת ישראל אמרתי לו שימצא לי את הסיפור הזה אז זה אז הכיפה הייתה חסרה שם אז שאלו אותו אז הוא שואל איפה הכיפה שזה ביתת הכנסת אר גם הבית הכנסת עצה לך כבוד הוריד את הכיפה לאדוני הקיסר אומר

אם ככה אני אשלם את כל הכיפה הזאת תבנו אותה ואני אשלם דב סכום הגון חזק שיבנו את הכיפה הזאת אסור בשיל זה זה נפל בית הכנסת תפארת ישראל בעיר עתיקה זה באמת ה כן אני תמיד שמעתי אתזה על החורבה אבל אולי זה נקרא תפארת ישראל החורבה פיזן תכף יגיד אה פנו קיפה איתמ אבשה אמר שפה בישראל מומר המשנה שחיברה על המירה מדובר ישראל מומר הוא הסכים הוא ישכנע כן נתרצה אז הוא לא עשוי לחזור בו אז זה חייב בדור בדיבור אבל הוא חייב מראש ישראל מומר

כבר חייב מ לא לא עבודה זרה הוא מומר אבל לא עדיין לא עשה את זה רבינ אמר עכשיו קיבל עליו עבודה זרה אחת מה או שמחת איך כבודו ברוך הבא ברוך הבא רבינא אמר לא זו אבזו קטנה שניהם מדובר באותו מקרה ובישראל לא מאומן ואל תדייק מהמשנה שמחוייב רק עם עבד אלא נכתבה בדרך לא זו אבזו לא רק עובד חייו אלא גם אם אמר אלך ואבוד חייו ין בכלל סטירה אין סתירה איתמר העובד עבודה זרה מאהבה לא זו אף זו אבל תגיד לי רק איתמר צריך

את המשנה העובד די די העובד עבודה זרה מאהבה ומראה מסיבת אהבת אדם הוא מפחד מזה אדם לא קיבל אותה עליו רק שהוא מפחד עב מירת אחרים או מעבודה זרה עצמה לא שלזה מפחד מציון משה ציון משה הוא צדיק הוא לא עושה דברים כאלה מפחד מאיזה מאיזה סבון זה המחלוקת רמ ורשי מחלוקת הביה אמר חייב הבא אמר פטור הביה אמר חייב פלחה הרי עבד אותה רב אמר פטור היא קיבלה עלי באלוה אין והיא לאלא לא עשה כלום עכשיו סימן עבד השתחווה למשיח ואמר הבימ מנלה שעובד מיראה

ואהבה חייו מעירה של אדם כן דתנן העובד עבודה זרה אחד העובד אחד הזוח חייב אז הגמר שואלת מה זה אחד העובד אחד הזוח ו מכטר וכי מי שעובד זה לא זובח ומקטר למה צריך עוד הפעם מה אליו אחד העובד מאהבה ומראה ואחד המזבח לשמן הקו אז הנה מנ מנלה מפה אחד העובד אחד הזוח חד ה מכטר רבה אמר לך לא אלא מה פירוש בשניהם דבר שקיבלו מתרץ רבי ירמיה העובד הנו כדרכה מזבח כמו למדנו למעלה שלא כדרכה אמר ימנ תניה לא זה זה עבד עכשיו השתחוה

תניה לא תשתחוה להם ולא תעבדם להם אי אתה משתחווה אבל אתה משתחווה לאדם כמותך לכבודו יראתו יכול אפילו נעבד כהמן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה למה אם לא כן היה מרדכי למה התגרה בו ה משתחווה לו א תמ ומר ולא תעבדם מיותר מדלי שגם זה אסור המן אסור גם הב מירה והמן ממהיר אהבה נעבד לא עבדו לא אף אחד לא עבד אותו לא מרצון לשם אלהוד אלא פחדו ציווי המלך היה אז אז מיראה מציווי המלך בכלל זה לא איסור אז אתה רואה כבה ורבה זה הוכחה

להבה מה יענה כהמן שאמרה אומר כהמן ולא כהמן מה שאמר בריתה שאסור זה לא הכוונה לגמרי כמוהו אלא כהמן ולא כהמן כהמן דו גופי עבודה זרה זה אסור זה רק לאדם שעושה עצמו עבודה זרה ולא כהמן ילו המן מראה ואכה מה שלמדנו בלא ת העובדים שעובדים לאו ראה כן ואמר ימנ אמן תניה כהן משיח שכהן גדול שהוא משוח בשמן המשחה בעבודת כוכבים אה הוא שגג בעבודה זרה רבי אומר בשגגה מעשה לא צריך אלן דבר כמו שצריך בשאר המצוות אלא חייב קורבן בשגגה מעשה בלבד חכמים אומרים

בעלם דבר עבודה זרה לשאר מצוות לא חייב אלא רק בהלם דבר תלמה ממנו הלכה והורה בשוגג לעשות ועשה על פי הוראתו ושבין שבעיירה כיחיד מה מה שהכהן משיח מביא על עבודה זרה עירה כמו ישראל מחלוקת לא מחלוקת רעיה נוספת במנה תניה כהן משיח בעבודת כוכבים רבי אומר עכשיו לא צריך הלם דבר כמו צריך בשאר מצוות תמיד צריך הלם דבר נעלם הדבר ממנו ואחר כך שנעלם שזה אסור אחר כך דע לו שזה אסור אז חייב י אז חייב בקורבן לא צריך כמו בשאר מצוות תמיד חייב קורבן

שנעלם ואחר כך נודע לו פה לא צריך שנעלם חושב שזה הוראה שרוש ו שזה רבי אומר אין צריך הלם דבר כמו שצריך בשאר מצוות שומע אלא בשגגה מעשה בלבד בשגגה מעשה החכמים אומרים הוא לא ידע שזה אסור לא ידע שזה אסור חכמים אומרים לין זה שווה עבודה זרה שאר מצוות לא חייב אלא בעלם דבר מצד והורה בשוגג להתיר ועשה גם כן על פי הוראתו הוא הורא לאחרים להתיר שזה מותר זה לא נקרא עבודה זרה וגם הורד עצמו וש רבי וחכמים מודים שניהם שבשירה כיחיד כל משיח

מביא עבודה זרה כמו ישראל יחיד ושבין שאן מביא השם תלוי אז עכשיו הגמרה שואלת הי שגגת מעשה עבודת כוכבים בלי איןד איך ידמה איך איך הי כשבר בית הכנסת ו אשתחוה לו אם חשב זה הבית של עבודה זר זה בית הכנסת משתחוה להשם בבית הכנסת הרי ליבו שמיים מה אלא לחזה אנדרטה דמות שרגילים לעשות בדמות המלך משתחוים לכבוד המלך יש מים עובדים להם גם וש תחבה לו הוא חשב שזה כבוד המלך זה לא עבודה זרה אי קבלה עלי באלוה מזיד הו היא מקבל את זה באלוה

והיא לא קיבלה עלי באלוה סתם מנטרת לפ קלמו אל ליו מאהבה ומראה לא ידע שאסור לעבוד מאהבה ו מיראה אז אתה רואה שאם היה יודע שעשו היה חיה מיתה יעלה זה הגמרא דוכה ורבה אמר לך לא לא מדובר בעובד מאהבה מיראה אלא קיבל עליו באלוה באמור או באומר מותר לעבודה עבודה זרה אומר מותר היינו עלן דבר זה לא שגית מעשה ואומר מותר לגמרי ועלם דבר בקיום מקצת וביטול מקצת זה העלם דבר רק כזה שידע את ה את העיקר של האיסור אבל שלא ידע לחלק מחלקי האיסור

אתה אל תדבר לא מבין אז תבין אני כל דבר שאני קורא אני מסביר אל תגיד אני גורס ולא מסביר שמעת אז אל תבין אבל אני אני קורא ומסביר הד מה זה לא יפה ככה לדבר אל תגיד לי זה הכל נת תסביר לי את רואה אתה ממשיך את החוצפה שלך עוד צריך דרך ארץ זהו הרב זהו אבל הוא לא הבין נו מה הוא לא הבין אתה הבנת תסביר לא לא הסברנו את זה עד כאן מבחן הלו עכשיו לא לא עכשיו שאלות בדין בעל בהמה שנאמר בתורה ואת

הבהמה תהרוג הו מה הטעם יש שני טעמים כתוב שתיים אחד תקלה אחד קלון מה זה תקלה מה ל עביה אה לא יגידו זה זה הבהמה שגרמה לו עבירה אז קלון זה גם אותו דבר אה גוי פקה מינה גוי לה תקלה זה בא תקלה על ידו שעבר עבירה איתה נפקה מינה יהודי מתבייש גוי אין לו בושה אה יהודי בשוגג כש העדים כעדים מעידים ששמעו גידוף האם אומרים ממש מה ששמעו או שיכולים להעיד על זה בנוסח שונה שממנו נבין מה נאמר בגדו ה בוא בהתחלה הם אומרים יקי

וסית יוסה ואז בגמר הדין אז הגדל אומר ממש מה היה והם אומרים שמעידים לא אומרים בח ש בסדר כתוב אותם אתכל ה בהתחלה בעדות שהם דנים בעדות אז אומר יקי וסית יוסי בגמר הדין שרוצים לשמוע שיוצאים כולם אז הוא אומר ממש את השם במפורש והשני אומר אף אני כמוהו מם שבע מצוות בני נוח ג עבירות חמורות שהם עבודה זרה גילוי עריות שחוד דמים ועוד ארבעה על סדר א' ב גד הנה רק אב גד אבגד אבגד א' זה עבר מן החי גבר דני ה ה מה זה

ה אין רק אבגד שלוש עבירות כן זה אבגד גזל גזל גל ג כן בן נוח ל אחד משבעה מצוות מה דינו מה מיתה מתה שנאמרה בבנו במה נעשת יש מחלוקת בסי ויש אומרים בחנק שופך דם דם ב שופ דם האדם באדם שופים דם האדם בדם על דח ש צות לאב שת בגבי גילו הד דבר שיש רק אצלנו כמו נערה מאורסה בסקילה גילוי אריות רק דבר שיש אצלנו לגבי אבל יש להם סקילה זה כתוב את זה ג תכתוב יש גם סקילה בנערה מורסה אה לא לא אין

מקום ילד שהפריע וצריך לחנכו בשבט האם מותר לתת לו סתירת לחי או מכה אחרת אסור כתוב כל מי שסותר לעו של חברו כמו סותר לעו של שכינה בד אבל גם אסור לבייש אותו זה היום בזמנו היום לומד תורה היה מ דברים אחרים עוד לא הגעתי לזה האם מותר ליג ללמוד תורה רק מה שקשור לשבע מצוות מלמדים שאסור למ ורה תורה ציבה לנו משהו ו אמר לי פעם קצר שהיה נשיא אמר לי שהוא הלך ל המלך שמה הוא פגש את ה אומר כולם לומדים גמרא כן הגויים

אומר איך הם לומדים את הגמרא אני לא אלמד מז חוב היה בסיום של ‏taa איך לומדים משה מורשע יפה שני דברים אמרת לך שלא תגיד שאני לא מסביר כן אתה בסדר תמיד לא לא בש קוראים לה יעקב יעקב בן הורטל יש לך זה מספריים ח חביבי יש לי יש שיהיה תלמיד חכם גדול אמן בעל מידות טובות אמן חיים טובים הלכות ד בתורה ירד שמיים כם הגדול בתורה וירד שמיים אמה תן להם גם כן יכול ח את האישה בהריון מהשיח ב שה ל תודה ההולך לדבר מצווה

מותר לעבור במים זה למדתי את זהש כדי שלא תהיה מכשיל לעתיד לבוא וואו ההולך לשמור פירותיו מותר לו לעבור במים בהליכה אבל לא בחזרה חושב שני אלה למדנו גם כן לא מה כתוב לך אתה היה לנו בד גם הולך לשמור פירותיו מותר ל לעבור במים בהליכה זה מפה נתחיל למה שמירת ממו נחשב לי קצת מצווה שלא יוציא אבל מצבן שלא יוציא ידו מתחת לחלוק אבל לא בחזר כן כל היוצא בדבר שאין לו תכשיט ואין לו דרך מלבוש להוציאו כדרך רגילים להוציא אותו דבר חייב זה זה

זה מטלטל בכל תכשיט שהוא רפוי שאפשר לו בכל ליפול אסור לצאת בו שמה יפול וטלטל ארבע עמות ואם יצא פטור ואישה לא תצא בתכשיטים שדרכה לשלפים ולאותם רצה להראות לחברים שלה לחברות שלה אז היא מוציאה את זה אסור וען קמן סימן שג אם אם אסור אפילו בחצרו בבית יכח לא יצא איש לא בסייף ולא בקשת ולא בטריס ולא בעלה ולא ברומח ולא בכלים שאינו תכשיט ם יצא חייב חטאת ולא בשריון למה זה תכשיט אקדח פיקח בקוח נפש זה לא תכשיטים עכשיו ולא בשריון ולא בקסדה ולא

בכפיים אומר מגפיים פירוש אנפות של ברזל שם שהיה נעולה אחת בניה של ברזן ואם יצא פטור שם דרך ברבוש במגפיים יש ראיתי אזה חסידות שהם גם בקיץ החזק הם לובשים מגפיים אה יש בזה איזה סוד מזה הרב הרב האדמור שלהם ים לא ולא יצא בתפילין שצריך להסירם שיכנס לבית הכיסא ביום מתי לא יוצא מתפילין בשבת מי יוצא עם תפילין אולי היה בעיה ולא יצא קטן במנעל גדול פיל תוה לא אפשר לקחת מנעל גדול כן זה יצחק הלך לזה לקנות נעליים שאל אותו איזה מספר אתה אמר

אני מספר 40 אומר למה אתה לומד יפה כל זמן שואל שאלות אתה לומד יפה ניתן לך 45 גול7 אומר אי אפשר לברך על זה שעשה ליקו צורכי זה כל רגע יוצא מהרגל זה לא כן אי אפשר זה שאומר ולא יצא קטן במנעל גדול נפיל טויה אבל יוצא הוא בחלוק גדול לא חשש מה יעשה בלי בגדים אבל חכם עובדיה פעם האחים שלו פחדו עליו אז שמו לו בתוך הנעליים שמו לו זה בטון בטון ואז עכשיו הוא קם בבוקר רוצה ללכת לפורת יוסף בעיר העתיקה ואין לו נעליים

מה שעשה ביקש מאמא שלו היא מוכנה לתת לו את הכפכף אומר הלך עד פורת יוסף טח טח כל בכל פורת וסף הלך עם כפכפים כל הדרך לא בשבת פח מלחמה היה לא לא פחדו עליו ההוא לא מזב ללמוד כל הלילה לומד כל הזה לומד אמרו לו אתה לא תלך יום אח כן לקחו לו שמו לו בטון וזה מועלם עליו השלום אמר לי אני זוכר את זה כן איזה חשק האלה חשק חשק תורה ולא יצא במנעל ך במנה לאחד אם אין לו מכה ברגלו לא יצא במנה

לאחד אם אין לו מכה ברגלו זה משנה כל זה אתה לומד במשנה חייכי עלי תויה אבל אם יש לו מכה ברגלו יצא באותו שאין בו מכה ככה לא רואים שיש לו פה מכה לא צוחקים עליו היום יש גבס כאילו הוא חולה אז יש לו גבס אבל לפעמים יש לו שני לפעמים אדם מה יעשה הוא טעה ש שני סוגי מנעלים יש לו כן לפעמים טועה זהו לא אין דבר יכול לצאת איתה בסוף הוא הרגיש לא הוא יגיד כמו שאני לא הרגשתי גם אחרים לא ישימו לב גם

לי פעם זה קרה אני יוצא בליל שבת יוצא יש לי שני סוגי נעלי שניהם אותו דבר זה כמו דומה אבל הייתי רואה פעם את רבי אברהם רפול הוא בא לישיבה לפעמים נע אחד כזה נעל אחד כזה נעל כזה במוד ושם בלילה כן ה לא הוא זקן היה זקן לפעמ קורא לו מה יעשה אני פה באתי עם סינה ד לפה בשבת כן ישל הוא לא זוכה א לא שמתי מגבת כזה שלא המכנסיים באוכל אה ביום שבת בצהריים כן בים גשת ה שלו בתורה היום יש חיילים יש

להם דיסקית הם חייבים ללכת עם זה ותר ללכת עם זה בשבת אומר מנחת יצחק כתב לאסור אבל בלקות יוסף מנוחת תאווה תירים עכשיו תעודת זהות מה בשבת גם איפה בומ שש מלחמה ש למה כסף לפעמ יש קיץ אדם וצא מעיר אין לו משהו אחר יציאה רשות הרבים בשבת בקיץ םיר חורפי אומר גרות משה אמר מותר אם הוא הולך רק עם גרב אחד ואחד בלי גרב לא בלי נעליים רק עם רים יעשה כ ב שני שהדבר אסור ותו חשש שיש בנעל יש בגרב אחת אין לו נעליים

בלי נעליים זה השאלה אם נעליים מה היו בים לשי לא לא אצלנו לא היה דברים כאלה זהו גמרנו את זה לא צריך כבר להתחיל ללמוד פורים חיל להכין את זהד מרן כן דף רכט כזית מנמד בפי העורב השם יצילנו מה זה זהור ספה האין על אדם ועל הכלים ברשות היחיד ספק לא העיל הרי אדם טמ מספק ברשות היחיד זה והוא שיהיה בו דעת להישאל לאדם והכלים טהורים מפני שאין בהם דעת להישאל אם זה אם זה שותה אין בו דעד להשאר וכן הממלא בכלי ונתן בעז את

חדש בעשרה כלים לא צריך למצא שרץ ואחד מהם הוא טמה וכולן תאורים פי שכולם ספק שמ השרץ בכלי ש מלה בו היה תחילה מפני שהם כלים ואיין בהם דעת להשאר ואם היה לקשים לה בו אגנים א אפשר שצמים התאחר ב השרץ כולם טמאים כל הממלא בער הדלים זה אחר זה נתן בער כלים מדלי אחד לכלי אחד והנה דוע ראשון מן האחרון נמצא שרץ בכלי אחד מהן הרי תשעה כלים עם מסכת הדלים טהורים שאני אומר שבכלי זה היה השרץ מתחילתו ואם יש לדליים הגנים הרי כל הדלים

של כל הכנים טמים המערה מכלי לכלי נמצא השרש בתחתון העליון טהור אין אומרים העון נפל אלא ש בתחתון היה פני שהם כלים ואין להם דעת להשאר כן כ יוצא בזה בסדר זכינו זוה לא זה שולחן ערוך צריך אחר כך זה איזה חלק זה לא עכשיו לא עכשיו דף כסט חון ציח מדברון עלי כי ארנון גבו מב בין מואב ובין האמורים תחזה סון ת במלכות דשמ שטמ איך מלכו שעתה ו ושש כ לכן ומר המש בחשבו לי ת חשבון מ חרב ת ונן ת תד מלכ ושש

אמ כ יצ מחשבו צון כחשבון המק צון צון חשבון כתיב כחשבון ון מלך הור א שחרב חשבון כבו ואמרו כמה ב ק חשבון האש יצאה מחשבון יצא צון ר בני עם מאוד מאוד מותה כר ז כ בגוים ישאל עו כישראל כתב כל אשר עשה ישראל ישא את כל י ד כל אשר עשה וד כרבו תר דר בכ קדישה תרתי בני בכורי ישראל ו אדוני אלוהינו שקת אבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים אשר צוית אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל

משה קח לך שמים מטף ושחת ח בנה סמים בונה זכה בת בבת יה משה קח לך שמים נטף בסמים ונ זקה ב בבד ויאמר אדוני אל סמים נטף ושחלת חל בנה שסמים ובונה זכה בת בבת יהיה יהיה בבד בת זכה נ ויאמר יהיה בבת בת זכה נ הה הוא ידד חזו ה ית אות וד מועד קודש עלי אהרון כור צמים ב בבוקר בן הפני א לדורותם ה8 בכל יום צים שמהם כ גדל מתשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוה דקה מן הדקה סמנים היו ב ן

הצורי והציפור נ 7 ש ס ח מלח פ גכ אומר שהוא שוח אומר שהכל יפה שמנו כפרה שהח ובר כפרה וב שש אין אדם יכול לעמוד למה אין נו וש מח מעור ע דבש נכ ות בדים לפ זאת עשו ו מזמרת הכם דו לאיש מנחה מעד צורים ות כדים ויקרא משה לכ ומר עליהם כו לכם צות שפס הודת זוב בדם אש ב געת אשו ש מזוזות מן הדם אשר בסתם תצאו יש מפתח בתור עד בוקר בר אדוני גוף מצרים על המשקוף עד שתה מזוזות ח אדוני

לפתח ולא יתן שכם לגוף שמרתם את הדבר הזה לחו לך בניך אדונם י כי תבוא אל הארץ אשר יתן אדוני לכם כאשר דיבר שמרתם את העבודה הזאת וי כמוכם אליכם העבודה הזא לכם אמרתם זבע פסח אד פס בני במצרים מצרים ו העשור זהב ת מקשה המור נ גביה כף טור ממנה היו ששים יוצאים מצידה שלושה כעול מצידה אחד שלושה כ מציד השני ששגב משוחדים בכנ אחד פרח שגב משוחדים בכנ אחד פר כנ שים יוציא מן המנורה במנורה ארבע משוקדים כפתור אחה כפתור אחת שני הקנים מ

שני ה צ ממנה כולם זהב טהור המנורה שב זהב טהור כיקר זהבת כל כה אדוני להושיעני אדוני אדוני לנגן אזה מעשה המור ש כ את משה כן עשה ויאמר משה ר פ קצש עמוד במת מגפה פתח אוהל מועד גפה צ המח תן עליה אש מעל המצ ויקח הון כש משה פרלי עמו בין המתים ובין מגפה מגפה צומר משהח עדה נגב משה בעם תן את הקטורת פ עמוד בין המתים מגפה פתח און מועד גפה נעצ ואני אשך ן סדך כת מגלי צת וזך וזך רנן לבוק חסדך

זכ עשיר וני צ ועמים אלוהים שמחו לו לאומים פשור חמים אלוהים ארץ כנו ו כל אפסי ארץ עמוד פנחס ויפלל עצר המגפה ונום אדוני אלוהינו עלינו מעשה דנו כ עלינו משה דנו כלני ישב בסתר עליון צים מצך א מצ תן ד פתח בח תופי הליכות בת רבות בנות וח נו מפרדה ער מעש אדוני צ שיע המלך דעולם וכשנים כדמות מלפניך דך יח ך רצו מ גופנו שמור צנו השם אדוש אמן אמן שברך לאבותינו הקדושים כל הקהל הקדוש כד עלמה יברך יתכון זק כ שמע בקצות גם

אותם שמאזינים דרך הלויין דרך הפלאפון כל הברכות ושות שחים