הדף היומי מסכת סנהדרין דף סו הרב בניהו שמואלי שליט"א כג שבט תשפה

[מוזיקה] דווק זה יפלא הוא בא הוא בא וולך הוא בא והולך מקדם הי בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כג בשבט תש פ ה איזה שבת המלכה מתקרבת שבת מברכין של חודש אדר שנכנס מרביים בשמחה שבת הזאת אומר הבן איש חי כיוון שמברכים את החודש כבר האור של החודש מאיר אז כבר זה נקרא מ שנכנס אדר כי מאיר לנו אור גדול ועוד דבר גדול זה פרשת משפטים שכל דיני התורה כמה דינים יש בה כמה מחולקת להלכות הלכות איזה זכות גדולה שזיכה אותנו שם

יתברך אחד מהדברים שיש לנו בפרשה הדיין צריך מאוד מאוד להיזהר בשוחד לא תקח כי השוחד יעבר פקחים ויסלה דברי צדיקים אתם יודעים שהיה מעשה נורא אומר הגאון חידה בשם הגדולים שהיה עם אחד מדייני מצרים הגאון רבי חיים כפוסי שהיה חכם גדול וחסיד גדול היו קוראים לו רבי חיים בעל הנס למה היה היה איתו מעשה נורא רבי חיים קוראים לו בעל הנס יום אחד לא לא הרגיש טוב ומסכן רבי לא הדלקתי את זה לא הדלקתי הדלקתי הדלקתי הדלקתי את זה שמעתי את זה גם מקודם יום אחד

חלה רבי חיים כפוסי ו הדרדר הדרדר עד שעיניו לא ראו התעבר והיו הקהל מרננים אחריו למה הה ן גדול ביד תקיף אמר הוא נקח שוחד השוחד יעבר שמע את זה התרגז עמד על הרגליים שלו אמר כי שמעתי דיבת רבים יחדיו ירננו שלקחתי שוחד ואתה אם אן את הדבר כמו שאומרים כן יהיה תמיד הענין יכסה את העין ואם אני נזהר מאוד בזה שיאירו עיניי רבו של עולם ככה הייה קבלה התפילה שלו נטרפו עיניו וירד מן התיבה ראה בעיניים תראה מה זה אומר אומר הגאון חידה עד היום

מי שנשבע שבוע לשקר על כברו מיד נענש ואומר הגאון חידה ואני הצעיר ראיתי חתימתו כשהיה סגינור והיה חותם מאומד כמעט אין אותיות ניכרות כמו שלא ראה וראיתי חתימה אחר כך השם נשיא חיים כפוסי אומר ראיתי חתימה כשהיה לא רואה ראיתי חתימה כשרואה תראה איך פלא פלאות איך הקדוש ברוך הוא שומר את היראים איזה היה הדיין צריך מאוד להזהר למה בדרך כלל הדיין קשה לו לראות חובה לעצמו יש פירוש השך על התורה ויש שך על שולחן ערוך וה אומר הוא נודע רבי שבתי כהן קראו לו היה

עילוי שאין כמותו הוא נסע לוילנה והיה לומד צרע של מקרקא התגורר בבית של המגלה עמוקות אשך אצל רבי נתן שפירה זה היה אדם שאן כמותו והיה מפורסם כעילוי גדול ובאמת הוא הגיע לוינה אחרי שהתחתן חמים דאג לו לכל מה שהוא צריך ר רק שישב ללמוד אומר בגיל 20 ארב כתב ספר שפתי כהן קיבל הסכמה 18 רבנים גאוני התקופה היא אין כמותו בניהם היה תוספות יום טוב פעם היה לו הב החמי הבח לא היה לו תמיד בהתחלה הוא נתן לו הכל אבל אחר כך לא היה לו

כסף אז הוא היה לו עשה איזה מסע ומתן והיה לו דין ודברים איזה עם איזה עשיר אחד כלומר בא אחד סוחר ו ושך חשב שהוא צודק והיה בטוח שהוא צודק אבל אמר לו אין בעיה אנחנו נלך דין תולה אומר לו השיר הזה אבל פה כולם מכירים אותך מה אני אלך איתך פה אומר לו לך לאיפה שאתה רוצה אני אבוא איתך נסו מרחק 120 קילומטר אז לא היה כמו היום מכשירים וזה ששומעים נסו 120 קילומטר היה שמה גאון אחד גדול לא מכיר לא את זה ולא את

זה הגיע לשם אמר של דין תורה אומר נשמע אותכם זה טוען אומר תבוא מחר בבוקר ישנו שם בבוקר קמו מה השך פסק נגד השך אומר לו אבל איך זה יכול להיות אומר אני תוכח איתו אומר לו אני גם חשבתי כמוך אבל מה הגיע אליי לא מזמן ספר של איזה גאון גדול מוציא את הספר זה הספר של השח אומר אתה השח הרב הזה פסק והסביר נגד מה שאתה אומר יין בזה אומר מה אומר כמה זה נכון מה שאמרו רבותינו שאדם יש לו שוחט על עצמו הוא לא

הוא לא הוא רואה את עצמו בסדר ה בסוף הם אמרו לו שזה זה הרב נשק אותו אומר לו ככה פלא פלאות אתה מבין זה זה לא דבר זה לא היה דבר זה היה דבר מסובך תראה איך צריך להסתכל על הדברים עשך היה אדם צדיק שאין כמותו פעם הוא נפגש עם המגן אברהם גם על השולחן ערוך מגן אברהם ישבו והתפללו באיזה דבר ולא יכלו להפסיק והיה ביניהם משהו משא ומתן חזק בתורה היה איזה יהודי אחד שמה לא הרגיש טוב ואמרו ל שך מיד תצא למה זה עוד

רגע הולך אמר לא אני פוסק שהוא לא יצ לא ימות עכשיו עד שאני לא יגמור לא יכול למות ככה היה הם המשיכו להתפלפל והכל ורק אחר כך יצא הבן אדם נפתר כן ששת ימים תעשה מעשיך תראה עכשיו לא כתוב בתורה תעשה מלאכתך מעשיך אומרים רבותינו ששת ימים תעשה מעשים טובים חיי הודם החיים שלנו ם בגבורות 80 שנה 70 שנה 80 שנה כל אדם יכול לעשות מצוות ומעשים טובים אבל אחר כך אחרי זה יום השביעי אין כבר זהו לכן אומר עכשו תעשה מעשיך תעשה מעשים טובים אחר

כך במת חופשי איך אומרים מי שטרח בערב שבת יכל בשבת אז בעזרת השם השם יזכנו לעשות רק רצון אבינו שבשמיים נלך בדרך השם ונעשה צ זה תן לרבי מאיר שם רבי מאיר אנחנו ישעיה נז הצדיק מה הביק שצ היום שבת מה שרוצה רקחה דברים ו דברים וו כן הצדיק עבד ואין אי שם עלי בן של חסד נאספים אן מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק זה היה יושיהירו אז עליו הוא אומר הנביא הצדיק נאבד מן העולם אין סם לב להתבונן כי מפני הרעה נאספה צדיק המעשים וש

חסד גם הרבה נאספים ולא יודעים אז אומר רשי הצדיק שנאבד זה יאשיהו ואין שם הלב למה נסתלק ואין מבין כי מפני הרעה עתידה לבוא על הדור נאסף הצדיק לא מבינים את זה לא יודעים אה כן הצדיק זה צדיק חביבי או מיד עוד עוד הנה תן לבוכרי שם עוד לבוכרי כן כן יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נככ וד הרב תכניס לו לכוס לתוך תודה רבה תודה רבה עוד תוצת י כן נלך למשנה אן לא הביא לא הבי בחנות יש בחנות מגיע לו אל אם הוא רוצה

אשלח לקנות לו שניות קודם המשנה צדקה יומיים יומיים נשמת מבי רבי שלום אהרון בן רחל וגם כן רבי אברהם בן ישועה משה בן ישועה ורבי אורי נורי בן רחן ומרדכי הלוי בן חנא ורבי דוד שלום בן פהימה וגם כן רבי רפאל כהן בן תופח מלכה אברהם בן שר השפר שמעון ם בן שר ה שיפרה ושמעון בן שר השפרה הבת שלי זיווג גון רבקה ב ק שיהייה זיווג גון ק תודה רבה כבוד הרב זה לא שליה נותן בבקשה שבועות העדות כצד אנחנו שבועות פרק ד משנה ג

שבעות ד כיצד אמר ל שניהם בואו ועידו שבועה שאיין נו יודעים לך עידות נשבעו לשקר או שאמרו לו אין לנו יודעים לך עידות משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי ו חייבים קורבן עולה ויורד השביע עליהם חמישה פעמים חוץ לבית דין ובאו לבית דין פטורין על כפירה כפרו החייבים על כל אחת ואחת השבע עליהן חמישה פעמים בפני בית דין וכפו עינין חיבים לאחד אמר רבי שמעון אר א אמר רבן שמעון מה הטעם מה הטעם למה לא חייבים אלא אחת תוי עיניים יכולים לחזור להודות לאחר שכפרו העדים

בפני ב שה לא יכולים לחזור להודות אם לא יגיד כיוון שיגיד שנו חוזר ו מגיד משנה ד' כפור שנהם כאחת בגמרא אמרנו שהתחיל השני לכפור בתוך כדי דיבורו של חברו זה פירוש כפור שניים כאחד שניהם חיייבים בזה אחר זה הראשון חייב והשני פטור כפר אחד והודה אחד הכופר חייב היו שתי כ כפור הראשונה וח כ כפה השנייה שתיהן חייבות ני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן כנגע לנו משנה ה בראשית תמן קודם בראשית תמן תרא תמן שבת כג בראשית בראשי שבת ל שבת גנם הזקה לשבת ק בשבת

שבתים מים אין ביש ב פשטתי את קנ בשנה ספ כן היום אנחנו דו סו מר תודה לפתוח תסו אבל נגיד תפילת בית המדרש קודם שבתי אדוני תמיד כני בלמות שם אחות קדושה בריך שכנת תורה כמו ש כתוב ור ש מותר לא ק ח בורך תצי נות אין בור בלימוד בתך א ‏r פתוח גן איפה אתה בשבת איפה אתה בשבת איפה אתה אוכל שמיים יסדרו לך זכינו כ לאכול אם אתה תבוא אני אביא גידוש כן אנחנו דף סו במשנה בש למעלה כן כן המחלל את השבת בדבר

שחייבים על זדונו קרת ועל שגגתו חטאת המחלל את השבת הוא חייב סקירה במה אם זה דווקא מלאכה שחייבים על זדונה כרת ועל שגגת חטאת נסביר עד עכשיו פה דיבר על כל הנסקלין עוד יש בתורה נסקל השם יצילנו כמו זה שחילל שבת היה בתורה חלל שבת ולקחו אותו ורגמו אותו באבנים זה חייו סקילה אז הוא חייב סקילה אז המחלל של שבת מי חייב סקילה דווקא אם עשה מלאכה בדבר שחייבים על זדונו כרת הדבר שעשה בלי התראה אז חייב כרת אז דונו כרת וז שגגתו חטאת אבל אם

עשה דבר שאם היה בלי התראה לא היה חייב כרת שאם היה עושה בשוגג הוא לא היה חייב חטאת אז זה לא חייב סכילה הגמרא תפרש לנו שהוא מזיד מתי חיב סגיר מזיד מטרה תרו בו והזית ועשה זה חייב כלומר צריך שיהיה גם מעשה וגם מלכת מחשבת לא מתעסק עכשיו נראה את זה בגמרא בוא נראה מכלל דיק מדי דחילו שבת ומכלל חלול שבת וה ואין חייבים עשיו חטאת ולא ז קרת יש דבר כזה משמע כאילו יש דבר שהוא חילול שבת גמור ולא חייבין על שגגתו חטאת ולא

על זדונו כרת יש דבר כזה מהי איזה מלאכה שלא חיייבים על זדונה כרת גיתה חטאת אומרת הגמרה הליב דרבי עקיבא תחומין וליב ד רבי עקיבא אומרת הגמרא שחילל שבת באיסור תחומין שיצא מחוץ לתחום וליב ד רבי עקיבא רבי עקיבא סובר שהאיסור לצאת בשבת מחוץ לתחום זה מן התורה בכל אופן אין בו כרת ואין בו חטאת למה דרש רבי עקיבא דין תחומים זה מן התורה אבל ל חייבים עליו חטאת ככה את זה בסוטה חכמים חולקים אומרים שאיסור יציאה מחוץ לתחום זה הרק מדרבנן לא משמע מדברי המשנה

מכלל דיקה מדי דחילו שבת וה ואין חיבים שגגתו חטאת וזנו כרת משמע ככה מה מה ה מה זה אומר עונה הגמרא תחומין אני בא דרבי עקיבא שהוא סובר ש אסור לצאת בשבת מחוץ לתחום זה התורה כי רבותינו אמרו זה דרבנן איסור תחומים ככה אמרו וגם יש בירושלמי דרבנן חכמים חולקים עליו אותו דבר גם שחכמים יוצא אפילו י מיל לא אפילו שזה יתה בכל זאת לא חייב סקילה לא כרת בזה בא אומרק מה זה חשבת איזה דבר מלאכה בשבת שלא חי במז קר גיגה חטאת אומר לך

זה חילול שבת ביסור תחומין ני ב רבי עקיבא והבהרה או הבערה ליבה דרבי יוסי אמר לא חייבים עליה כרת וחטאת אלא ליו זה וערן אליו יצתה כן משנה המקלל אבי ואמו אינו חייב עד שיקלל בשם כלומר מי שמקלל אמרנו מקלל אבי ואמו חייב מיתה זה סקילה בר מינן מקלל אבי ואמו אוי ואבוי אומר אבל לא חייב על זה עד שכלם בשם אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא אבל לא בכינוי ממש שמותיו של השם יתברך הווייה כלם בכינוי באחד מן הכינויים כמו שדי צבאות חנון רחום רבי

מאיר מחייב סקילה חכמים פוטרים אז איך זה מקלל אביו בשם אומר ש השם יקל אותך כן כ ככה י ישם הביה בשם השם צבאות ככה יהיה לך כך תהיה כול שם השם השם שם השם השם השם שם הביה רשי אומר שד צבות חנון חום זה כינוי כינוי עוד מן חכמים לא אני אמרתי איך איך הנוסח הזה מן חכמים מהם חכמים שפטרו את המקלל בכינוי רבי מנחים ברבי יוסה הוא תני רבי מנחים ברבי יוסה אומר בנקו שם יומת מה תלמוד לומר שם לימד על על מקלל אביו

ואמו שהינו חייב עד שיקלל בשם זה רבי מנח בן יובס למה כתוב בתורה ונוק שם השם מות יומת רגום רגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנובו שם יומת טיבות שם זה מיותר כבר כתוב בתחילת הפסוק ונוקם שם השמות יומת למה עוד הפעם בנובו שם יומת בנובו יומת מה זה עוד פעם אמר שם מה תמוד לומר שם זה מיותר אלא זה לא מסאים לפה תן אותו לימד על מקלל אביו ואמו שאינו חייב עד שיקלל בשם השם אז אתה רואה שחכמים במשנה שלנו זה דעת רבי מנחם ורבי

יוסי כלומר אם אינו עניין נוקב שם השם תנו עניין מקלל אבי ואמו נוקב זה גם מקלל תנו רבנן איש ומה תלמוד למר איש איש כתוב בתורה איש איש אשר קלל את אביו ואת אמו מות ימד אביו ואמו קילל דמיו בו איש מה תלמוד לומר איש איש מספיק איש ה היה מספיק לומר איש שיקלל למה אמר איש איש לרבות בת טומטום בת ריגנס ולמה אמר גם בת היא חייבת עם קללה את אביה ואמה גם אפילו שהיא שהושבת אישה לאיש לכל אנשים שבתורה הייתי אומר איש היינו אומרים

זה מיעוד למעד אנשים את אנשים כן אז הכן לרבות בת וגם בא לרבות טומטום שאין לו לא יודעים מכוסה בעור הזכרות ונכבות שלו טריגנו יש לו יש בו סימני זכר ויש בו סימני נקבה שגם הוא חייב מיתה אשר עוד דין אשר יקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא שאם קילל אביו ואמו יחד אשר קלל אבי ואמו דווקא קילל אותם ביחד אביו שלא שלא אמו אמו שלא אביו מנען כלומר קילל אביו לבד ולא עם אמו אמו בלא אביו מנן ש שיהיה חייו תמ לומר אבי ואמו

קילל דמיו בו אחר כך כיוון שבתחילת הפסוק כבר כתוב אשר קלל את אביו סמח את הקללה לאביו אחר כך בסוף כתוב אמו כלן שמח את הקללה לאמו לכן אביו קדן אמו קלן דברי רבי יושיע רבי נתן אומר לא צריך לימוד מפורש משמע שניהן כאחד ו משמע אחד בפני עצמו אומר גם אם קילל את שניהם כאחד חייב גם אחד בפני עצמו לא מפרשים כוונת הפסוק דווקא לשניהם עד שיפרט לך הכתוב יחדיו אם היה כתוב אבי ואמו יחדיו אז דווקא שקילל אותם יחד אבל אם לא כתוב יחד

אז גם שקילל אביו לבד או אמו לבד חייב מות יומת הגמר עוד זה עוד דין עכשיו מות יומת בסקילה אתה אומר בסקילה א באחת מכל מצות האמורות בתורה אולי שריפה אולי חנק נאמר כאן דמו בו ונאמר דמה בם להלן מהם בם זה גבי ובי דוני כתוב דמה בם לן בסקילה בפירוש כתוב שמה בודוני באבן רגמו אותם דמה בם אף כאן דמיו בו זה בסקילה כשהתורה אומרת דמיו זה בסקילה הגמרא שואלת עונש שמענו הזהרה מנעין הזהרה שאסור לקלל את אבי ואמו מן עין זה עונש תעמוד לומר

אלוהים לא תלן ונשיא בעמך לא תאור לכן אם היה אביו דיין הרי הוא בכלל אלוהים לא תקלל ואם היה אביו נשיא הרי הוא בכלל נשיא בעמך לא טהור ואם אבא שלו אין לו לא דיין ולא נשיא מןן טוב זה אמרת לי אם הוא נשיא אם הוא חכם אם הוא דיין אם הוא לא נשיא ולא דיין מןן שמוזר שלא לקלו אמרת הרי אתה דן מבניין משניהם את שאסור לקלל אם אם אין לו עניין לנשיא ודיין מבניין אב מבניין א משנ מנשיא ודיין צאת שווה שבהן לא ראי

נשיא קראי דיין ולא ראי דיין קראי נשיא אין חומרתו של דיין וחומרתו של נשיא דומים זה לזה אמר תברר עכשיו למה לא דומים כ מה אם היו שניהם דומים לא יהיה אפשר ללמוד מהם ש שני כתובים במים כ אחד לא מלמדים אבל עכשיו כן אז זה שאומר לא ראי דיין קראי נשיא ולא ראי נשיא קראי דיין לא רי דיין קראי נשיא אין חומרתו של דן קיימת בנשיא שהרי דיין אתה מצווה ל רעתו לעשות כפי הנחש שורה לך כרי נשיא שהיא אתה ללא רא אותו לא חמור

כל כך אתה לא מצווה לעשות כפי ההנחה שהורה לך הנשיא לא הוא הפוסק הדיין הפוסק ולא ראי נשיא ראי נשיא כראי דיין אין חומרתו של נשיא כמו דיין שהנשיא אתה מצווה על המראתו שלא למרות מה שהוא אומר פיו קראי דיין שי אתה מצווה על המראתו אתה לא מצווה למרות את ציוויו זה אתה חייב רק לפסוק הלכה כמותו אבל את ציוויו אתה לא חייו כתוב בתורה ועשית אצל נשיא כתוב ועשית על פי הדבר שיגידו לך מן המקום אשר יבחר השם שמרת לעשות ככל אשר ירוך זה דיין

ואיש אשר יעשה בזדון לבתי שמ אל הכהן העומד לשר את את השם אלוהיך אול השופט ומת הנשיא ומת האיש ההוא בארת עם מקרבך וכתוב גבי נשיא כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע ליך אשר לא תצו יומת הנה זה אתה צווה ע על ההלכה זה עלעל על המראתו הצת השווה שבהן שהן בעמך כלומר אם עושים מעשה עמך נוהגים גשר ישראל ואתה מוזר כלי לתן אף אניי אביך שבעמק שאתה אפילו שהוא לא דיין והוא לא נשיא שאתה מוזר על כלילת תוכ מה להצעת השוה שבהן שכן

גדולתם גרמה להן למה נשיא ודיין אתה אם אתה קיללת הם חשובים גדולים זה דיין זה המראה זה ציווי אבל תומר בבא שלו שהוא לא אדם רגיל מי אמר שאתה מצווה על זה אומר תמר לא תקלל חרש מה זה לא תקר לךש באומנים שבעך כתוב מדבר שפלים זה נקרא חרש אז אתה רואה איסור לקלן נמצא שהאיסור לקלן לא רק מי שיש להם מישהוא בע בעל משרה גדולה כמו דיין אלא גם אומלל מסכן אז עדיין מה לחרש שכן רשותו גרמה לו לכן אני אומר לא תקלל חר אפשר

להביא ראיה מחרש כיוון שהוא שפל ומסכן התורה עשרה לבזות אותו לצער אותו אבל שאר אדם לא אומר נשיא ודיין יוכיחו שהם חשובים והתורה גם סרה מה לנשיא ודיין שכן גדולת גרמה להן מחמת גדולת אסור לקלל חרש יוכיח וחזר הדין הטענות חוזרות ניתן לחזור וד הפעם מה לחרש שחרשו גרמה לו נשיא יוכיחו מה לנשיא ודיין שגדול אתם גרמה להם לא ראי זה כראי זה כלומר אין חומרתו של נשיא בדיין חומרת חרש ולא ראי זה ואין חומרתו של חרש חומרת נשיא בדיין הצת השווה שבהן שאין בעמך ואתה

מוזר על כלילת אף אני אביא אביך ש בעמך שאתה מוזר על כלתו צריך לי גם הזהרה אם הוא לא עמיך לו כן מה רצת שב שבן שכן משונן הם לא כמו אביך נשיא דיין חרש משונים משער עם ישראל הם לא כשער עם ישראל יש בהם ש שינוי אבל אחד מישראל כמו ששר אדם אולי לא עשר תורה לקלל אלא אם כן כתוב כרא או אלוהים וחרש או נשיא וחרש אלוהים למלי אם אנו ענין לגופו ת ענין לאביו א ד לא בב מצינו אלא אם אינו עניין לזה

ת עניין לזה כלומר אם הפסוקים הלא נכתבו לגופם אם באמת כך שהפסוקים נכתבו לעצמם למלמד ד נכתוב כרע או אלוהים וחרש שיש איסור לקלל נו לומדים מנשיא את הנשיא או נשיא וחר לומדים מזה את הדיין אלוהים למה לי הרי זה כתוב נשיא רש היינו יודעים מצת השווה כלומר אלוהים זה דיין למה צריך לכתוב דיין אלוהים למה לי אם אנו עניין לגופו תני עניין לאביו יפה אניח אניח למן ד אמר אלוהים אלוהים שאמרה התורה שאמרה התורה לא לכלל חול אלוהים חול זה דיין זה לא שהכוונה בזה

על הדיינים לא על הקדוש ברוך הוא אלא נאמן דמר קודש אלוהים ק זה חוזר על הקדוש ברוך הוא מה יקל מאמר תניה אלוהים חול דברי רבי ישמעאל עקבה אומר אלוהים קודש ע רבי אליעזר בן יעקב אומר אזר מברך את השם מאיפה מש בר מנן מקלל את השם מנע תמ אמר אלוהים לא תקלל עכשיו מה תעשה אין לך זה לא חול למן דמר אלוהים חול גם קודש מחות מי שאומר כשם שאסור לקלל את הדיינים אסור לברך את השם שהרי אם מצינו זהרה אחד שלא לברך את השם

אזז אסור מד אמהר אלוהים קודש גם חול מקודש כמו שאסור לברך את השם כ אסור לקל את הדיינים כן שיש לנו מקור ללמוד ש יש איסור לקלל את הדיינים שוב לא הייתה צורה צריכה לכתוב לאיסור קלית נשיא אלא היינו נודים את זה מדיין חרש אלא ודאי תנ עניין לאביו ואמו בסדר בשל מה למד אמר אלוהים חול גמר קודש מחול שזה דיינים מובן ללמוד קודש שזה חמור מחול שזה קל שאם את דיינים אסור לקלל בוודאי אסור לברך את השם אלא למן דאמר אלוהים קודש גמר חול מקודש

וכי אפשר ללמוד חול שזה קל וקודש שזה חמור ד מ קודש עזר החודש לא עזר אולי התורה דווקא הזירה על קודש ולא על חו אם כן נכתוב תורה לא תקל בל אחת ממה לא תקלל למה שני ל שמאמינה תרט שאיסור ברכת השם ואיסור כנית הדיין משנה עוד קידות הבא נערה בשקילה אתם יודעים למה אשיש זה בחנק הוציא התורה את נערה המורסה שזה בסקילה הב הנערה המורסה אינו חייב עד שתיהן נערה מתי חייב סקילה הנערה המורסה היא באה לפרט מתי מטתו בסקילה איןו חייב שתהיה נערה לא

תהיה בוגרת לא תהיה קטנה בגי חצי שנה זה מגיל 12 עד גיל 12 חצי בתולה ולא תהיה בעולה אם היתה בעולה לא חייב מאורסה ולא נשואה והיא בבית אביה אבל אם כבר מסרא מוכי הבעל אפילו שעדיין לא נכנסה לחופה שב עליה לא חיב סקיה באו עליה שניים שלא כדרכה הראשון בסקילה כמו דין נערה מורסה השני בחנק למה כבר היא בעולה נקראת גמרא תנו רבנן נערה בלא בוגרת כי יהיה נערה בתולה מאורסה לאיש רבותינו דרשו נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה בבית אביה פרט

לשמשה ראה לוכי הבעל אפילו שעדיין לא נכסה לחופה אמר רב אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי מאיר מה שהמשנה שלנו אמרה שלא חייב סקילה עד שתהייה נערה משמע שהיה בעלה קטנה לא בסקילה זה דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים נערה מורסה אפילו קטנה במשו לא דווקא נערה בגיל 12 עד 12 וחצי זה רבי מאיר אומר שאין קטנה במשבעה אבל רבותינו אמרו נערה מורסה אפילו כתנה במשמע העיקר ש מורסה אמר לרב החמי דתי לרבי נ ממה מת רבי מאיר ותו קטנה מה הי מי אמר

שהמשנה נערה זה למעט על הקטנה שזה לא בסקילה לכן צריך משנה נגיד לרבי מהירי דין מרבנן ולמה עוה בוגרת בתולו הוא בא אולי זה רבנן ורק באה המשנה למעד בוגרת שהיא בגיל 12 וחצי במעלה אבל לא קטנה ובאמת קטנה גם היא חייב סקילה וזה כמו רבנן אמר לה הי אינו חייב עד שתהיה נערה בתולה מאורסה לא ככה אומרים מלשון הזה משמע עד שתהה ערה כלומר זה על הקטנה עד שתהיה נערה זה מש עד שתהייה נערה אם היא קטנה לא אז הגמרא אומרת אין לו חיו אלא

עד אלא על נערה בתולה מאורסה מבעלה ככה צריך להגיד המשנה בתולו מדי לא להוסיף בודאי שזה כמו רבי מאיר באו מני רבי יעקב ברדה מרב בא על הקטנה מאורסה לרבי מאיר מהוא טוב מה דינו נערה שאמרנו זה לא בכלל כתנה לגמרי ממע פטור לגמרי או מסקי ממעט לה אבל חייב חנק כמו אשת איש אמר לה מסברה מסקלה ממעט לה אבל חנק חייב והכתיב שאל אותו הקש רבי יעקב וכתיב הומתו גם שניהם עד שו שניהן שוון אמר כתוב כ כי אם משה איש שוכב עם אישה בעולת

בעל הומתו גם שניהם עד שהו שניהם שווים בעונש שלהם כמה שהקטנה היא לא בת עונשים וזה בעליה גדול אזז זה לא אותו דבר לא שניהם שווים שתלי קרב לא ענה מה יעשה לא ענה לו אמר שמול מה התמה שתי קרב בני מלא יכול להשיב מה שאמרה התורה באונס באונס הנערה הומת האיש אשר שכ עמה לבדה למה התורה צריכה לומר כן בפירוש מפורש נערה נערה כתוב למה אתה רצ צך להגיד כתוב לנערה לא עושה דבר אז למה צריך אומת האיש אשר שכב ממה לבדו א כבר כתוב

לנערה לא תעשה דבר אלא וודאי גם כשאין ממתים אותה מסיבה אחרת שהיא קטנה את הבוער חייב מיתה הנה כ תנאה יש בזה מחל תנאים הומתו גם שניהם עד שיהיו שניהם שווים בעונש דברי רבי יושיע רבי יונתן אומר הוא מת האיש אשר שכב עמה לבדו זה מיותר אלא זה בא ללמד שכשאין ממתין אותה מחמת שך קטנה הבועל חיה מיתה כתוב מפורש ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וידך רבי יונתן שאומר שגם כשהם לא שוים חייו הי הומתו גם שני ה מה דריש בה שמשמע שצריך שניהם שוון

אמר רב למעוטי מעשה חידודים כשלא עשה מעשה ביאה גמור אלא רק חידודין מבחוץ בא התורה ללמד כשם שהיא פטורה שלא נהנת כלל גם הוא פטור וידך רבי יושה שדורש שמותו גם שניהם מה זה בא למעט בע לקטנה מכן לדרוש למעט מעשה חידודים אומר מעשה יודעים ליו כלוי לא צריך לדבר על זה ודך הי לבדו דריש בה רבי ושי שסובר שצריך שיהיה שניהם שווים כמה שכתוב ומת האיש אשר שכב עמה לבדו זה מיותר מה דרש בה כד תניה באו עלי עשרה בני אדם ועדיין בטולה באנר באו

שלא כדרכה ועדיין הבתולה כולם בסקילה או רבי אומר הראשון בסקילה וכ ולם בחנק למה שהרי כאילו היא בעולה רבי ושיה סובר כמו רבי שלדו לעולם לא התחב סכילה על נער מסה רק בועל אחד והיינו הראשון תנו רבנן ובת איש כהן כחה לזנות רבי אומר תחילה כלומר הי תחר מלשון תחילה תחר תחילה היא תחילה תח לשנות לכן הוא אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו כ אמר אמר ונדב יהושע רבי כרבי ישמעל סביר דמר ארוסה יצאה לשרפה לא נשואה ואחי כ אמר אם תחילה ביאה בזנות בשרפה

הדך בחנק היא בת כהן והיא ארוסה אז היא התחילה לזנות ראשונה ב שונה שנבעה לה זה בשרפה אבל אחר כך היא נבעה לה עוד פעם זה בחנק כשר אשת איש מהי וכן מה הבי במה שאמר בכן הוא אומר הוא מת האיש אשר שח ממה לבדו ה מה שאמר זה בבד כהן כי אתם כמו בן ערם מורסה מה אתם בתחילת ביא כ משתה עקרה שחייב סקילה דווקא בתחילת לבדו ממעטים אתזה את הבועל שני חמה בתחילת באה כמש קרה דווקא בתחילת באה זה סקילה אבל אחר כך לא

אבל אם הזנות הייתה בעילה שנייה בח בעילה זה שריפה היה שנייה אין מיתתה בשריפה אמר ל רבי בי ברביה מור לא אמר אחי אמר לו כבודו רבנו לא פירש כך אומנו רב יוסף מה שקרה לו רבי ימור למי אמר לרבי יוסף מה אמר רבי יוסף רבי כרבי מאיר ספיר ואמר ניצת לאחד מן הפסולים מתתה בחנק ואחר כך זינתה מתתה בחנק ואחי כה אמר אם תחילת החלתה בזנות החילול שלה היה בזנות בשרפה וידך בחנק ממה וכן כשאומר וכן ומת האיש אשר שכב מה לבדו הרי הפסוק לא

מדבר בכלל עלעל על תחילת חילול רק שלא חייבים על ביאה ראשונה זה לא עניין למה שדורש בי מכית לזנות אלא סימנה בעלמה זה לא בא רק לתת סימן שמדובר באיזה היא התחלה כמו ש בנערה מורסה אמרה תורה לבדו כלומר תחילת ביאה כך פה כחן אצל הנערה המורסה הזאת זה תחילת הזנות מר את השער נשאיר ליום ראשון טוב הלכות אנחנו סימן שא הלכה כ אין יוצאין בנקט מין בשבת אסור לצאת בעיר בנקט מין מה זה הקטמין אומר והוא כמין חמור שעושים ליצנים ונראה כרוכב עליו והוא נוסע

והולך ברגליו אתה מבין זה כמו מביאים לפעמים לחתונות אה ה הזה הדל לא איזה נחמן חמור ממש אתה כאילו אתה יוד צורה של חמור וזה יש לו רגליים ממש והוא עומד מתחת ווא והוא הולך כן יית ילד קטן יית עושים את זה ב ולא בקשרים גם הנחמן דמ כן גם האדמור כן גם זה כמו זה לא וצים ע זה אי אפשר בשבת ללכת עם זה לצאת ט ולא בקשרים והם עצים גבוהים שיש בהם מושב לכף הרגל והולכים בהם בתית הבנת למשל השבת יורד גשם אז איך

הוא ילך יש להם עצים גבוהים זה יש לו חבד פה ויש עצים גבוהים כמו כפכף גבוה והוא הולך עליהם כמו על קופסאות אתה זוכר כמו על הקופסאות כן אני זוכר שהיית תינוק בלא בפורי לא בפורי מה כמין צורת פרצוף נוטים על הפנים פחיד את תינוקות מסכה כן כ בספרן הידים של המן אין יוצאים בתיבה בקופה ומחצלת זה לא דרך מלבוש אבל יוצאים בשק ויריה ומילה זה בגדים גסים כאלה הרואה הולך איתם כב יוצאים במוח וספוק שעל המכה לפי שהם מרפאים החוה כמו תכשיט מה זה זה

תחבושת וכן בקליפת שום בסל בשפלת אמלגמה רטיה שעליה ם נפלו מעליה לא יחזיר אנה כל שכן שלא יתנם בתחילה בשבת אסור לעשות רפואה אבל אסור לקרו חוט או משיחה על המכה לצאת בו כיוון שאינם מרפאים ו מסוי אבל ביגוד שכורך על הרטייה שלא תיפול מעליו יכול ללך בו וקושר ומטרו כן שם תחבושת כושר אותה זה מותר הרמבם דף רשג כל האוכלים הגדרים מן הקרקע אינם מקבלים טומאת שעקרו אבל כל זמן שהם מחוברים אפילו בשורש קטן שיכולים לכות ממנו אינם מקבלים טומאה זה כלל אם זה לא

נתלש לא קבל תורה איחור של תאנה שנפש מעורב בקליפה שאינה יכולה להיות לחיות ממנה כל האוכלים שבו מטמאים ויש דבר ויש בדבר ספק אם יהיה שאר האילן כמו יד לזה האיחוד שנשבר או לא ג ירקות שיבשו מאביהן כגון קרו בדל אין מומת אוכלין קטן בשן הרי א הרי אלו הרי אין אוכלין כשהיו עד עד שבוש עד שיתייבשו ויעשו כעץ ‏atg zo אנחנו דף קצה קוף צדי ה אבל בכד מי חמ בכו תמנ בכו התינוק אומר להם אומר שאני ראיתי אותכם בתחילה ועכשיו אני רואה אותכם דב

לא מה חמר עינה בתר חמרה לזבל עולה דאורייתא אבא לא רואה חמור שנוסע עליו תלמיד חכם המקבל עליו עול תורה לא מחמר אחריו וכיון דלא זכית דב עו בתר אמן הוא אבא כין שאתם לא זכיתם לאבא תרון עלכם לא יגיד לכם מי זה אבא שלי דף קוף צדק אמר רבי יהודה לרבי יצחק דדמן אנוק שו זה לא נראה בן אדם בכלל אכו נומר מ חידוש אמרו ה נברך אמרון אמרתן בגין דשמ קדישה לא מתברבר אלא בהזמנה פתח ואמר אברך את אדוני בכמו בכמה חמ דוד ברך

את השם אלא חמה דוד זמנה ואמר ברך בשעתה ברנ ש לפ תורה שחיטה קמן סרח תמן שניהם נמצאים זמין ברנ שקושי שיה אתנת לגבי ע קבלה רח קפה יפה ראית מה זה כשאדם אומר אבלה ונבריך מסלק את הסטר החלה משם כמה זה חשוב לעשות זימון להזמין בר קדש ברך סרח שומע זמנ הזמנה זמנה קודם ברש כ עלי כככ עלי זמנ ברכת וכן כל מילין עלמה כין עליכ הזמנה לברכה ח אסור לתת חלק תמה לכן אדם לא ישים צדקה בשתי ידיים רק ביד ימין אם הוא עושה

בשתי ידיים גם בעצמו נותן כוח לסות הכל ימין ופכ ברכת זמון כברכת הזמנה מהי בריך אלא ב ש אמר בור פרי הגפן הזמנה ה ברכת מזונה י שינו זמנה אחרה ד לקודש בריך הוא הו וזמנה זמנה דומה עד כןך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה הוא יברך וישמור ונצור כל הקהל הקדוש כדל יברך ידח כ דכון שמע בכ צדו תכון תפו צו מכל צרה וגדה כל ניגע ומחלה גם מברך אותם המאזינים דרך הלויין גם כן בדרך הפלאפון כדל מה יברך תון יזכה

תון בבריאות לטנה שיהיה שבת שמחה ויהיה ישועה גדולה כן יהיה רצון ונאמר אמן חנני