הדף היומי מסכת סנהדרין דף לד הרב בניהו שמואלי שליט"א כ טבת תשפה

בפ אני יודע אני יודע צם [מוזיקה] שש אחד כזה ל כזה צי לק לנקות את השולחן בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש ח בתבת תשפ יום פטירת הנשר הגדול הרמבם רבי משה בר מימון זכותו יגן עלינו ועליכם ועל כלל ישראל וכן יום פטירת המלומד בניסים רבנו יעקב בחצרה זכותו הגן עלינו ועליכם וראינו איך שהקדוש ברוך הוא אומר וגם אני שמעתי את נקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם חוה אני זה רק הקדוש ברוך הוא שמע אחרים לא שמעו איך זה יכול להיות זה

לא מובן אחרים לא שמעו את נאקתם של עם ישראל עם ישראל זועק כל מצרים שומע את הזעקה שלהם אלא נקת בני ישראל לא היייתה שבוהה בין כולם חלק מהעם היה בוכה עלושי על קושי שאיבוד הגוף חלק אחר היו בוכים על שאיבות הדעת הצדיקים בכו על גלות של הנשמה שלא יכולים לקיים את כל המצוות המוח והלב טרוד לא מיושבים לכן אומר גם אני שמעתי את צעקת שאיבוד הנשמה הדעת רק הקדוש ברוך הוא יודע מי בבני ישראל צועק מתוך לבו ע צורכי הנשמה ומי כל אחד מהזוג זה

רק הקדוש ברוך הוא יודע אנחנו רואים כולם זועקים השאלה מה כואב להם יש כואב לו הממון יש כואב לו כוש עיבוד של הגוף כל אחד מה כואב לו משהו אחר שאלה מה באמת כואב להם הבעל שם טוב אומר בשם הארי גלות מצרים היייתה גלות הדעת לא רק הגוף והאיברים היו משועבדים לפרעה בחומר ובלבנים אלא עיקר הגלו הייתה בדעת כי פרעה דאג שלבני ישראל לא יהיה שום רגע ת בונן מה שקורה איתם לא יהיה להם רגע להתבונן שהם בני אברהם יצחק ויעקב ושיש לנו אבינו שבשמיים שהוא

מנהיג את העולם בכוחו להשפי גאים לא נתן להם להתבונן אבל בעזרת השם יתברך כ מצך מארץ מצרים הרנו נפלאות זה היה הבעיה הקשה אבל משה רבנו היה לו את מטה האלוהים שבמטוס בו את האותות אל תקרא אותות אלא אותיות האותיות של של התורה זה הנשמות של עם ישראל איך אתה תעשה את האותות את הנשמות איך תזיז אותם תוליך אותם ולא סתם המטה הזה אומר רבות המטה שעשה משה רבנו את האותות היה לו קדושה מיוחדת כתוב שהוא נברא בערב שבת בין השמשות והוא נמסר לאדם הראשון בגן

עדן בשעה שהוא גורש ויצא איתו לעבוד את האדמה ואדם מסרו לחנוך חנוך מסרו לנוח ונוח מסר לאברהם אברהם צחק יצחק לעקב ויעקב הוריד אותו ל מצרים ליוסף שמת יוסף שמו את זה בפלטין של פרעה ואז בא איתו ולקח את זה כשבא משה לביתו נכנס לגן ביתו ולקח את המטה ככ הגיע המטה לידיים של משה לכן אמר לו הקדוש ברוך הוא ואת המטה הזה שתעשה בו את האותות המטה יש בו היה בת שלו תשע תגין משה רבנו היה הצדיק התשיעי שמטה היה בידו גמטריה של האות ט

הוא הצדיק התשיעי תשה חשבון משה רבנו התשעי רבותינו אמרו המטה היה עשוי מאבן סנ פירון מאבן אבן ספיר כך כותב בספר בית אלוהים לרבי משה מטרני עוד כתב שמה המביט כ המטה לא נטל שם שום עץ אלא ולא נחצב משום מחצב אלא הוא ראשון והוא אחרון שנברא שאין דבר כזה הוא נברא בעולם אין דבר כזה עוד בעולם ואמרו רבותינו היה שוקל המטה כך כתוב בשמות רבה היה שוקל 40 שאה ויאמר אליו מזה בידיך ויאמר מטה מזה טריקון מ זה בידיך מהזה מ זה 40 זה בידיך

כנגד המטה שמשקלו 40 באלה פלאות זה היה ניסה לבד הוא לא היה צריך להרים אותו בטח היה שרביטו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא נתן את זה למשה לעשות בו את הניסים והנפלאות מתה האלוהים וכתוב בספר קנאת השם צבאות של רבי משה חיים צטו כותב שמה שהמטה איך נהפך לנחש בעקבות חטא אדם הראשון על ידי הנחש הקדמון ירדה השכינה ואז נעשה ממטה לנחש לכן צפלו ישראל בגלות מצרים להתקן מזוהמת הנחש הקדמון חזרת הנחש שוב למטה ניתן לה השליטה מהקליפות ואומרים רבותינו שהמטה יהיה מגולף מארבע

צדדיו כל צעד יש לו יעד אחד למכות של מצרים אחד לקריעת ים סוף אחד להכל על הסנ על הסנ ואחד להכות על הצור בצד אחד היו חקוקים דצך עד אשבח רשי תיבות של המכות באותות זה המטה בצד השני חקוק שם הביה בצד השלישי כתוב היה חקוק ו שם אב שמות בצד אחד שם מב שמות כך כותב רבי אברהם אזולי בספר אור רחמה כך הוא כותב כילו יה לבד הולך הציור של הנחש נעשה במטה כשמשה רבנו השליך את המת שוא בהר סיני תשליך אותו יהפך לנחש וגם

כתוב שבראש המטה היה בו תמונה של יד אז תראה מה זה המטה היה בריגה בפני עצמה זה יש בו כל השמות הקדושים ואפשר לשלוט בו אפילו על המלאכים בעליונים במטה הזה שרי מעלה שמונים על ארבע יסודות אש מים רוח פר כולם היו משעבדים לקדוש ברוך הוא למתי האלוהים כל מעשה בראשית אז היה אפשר להטות לכל צד שרוצים אפילו ים להפוך ליבשה כ היה לו כוח בזה איתה משה רבנו את עם ישראל דרך הטובה יהושע לא היה לו את זה זה היה היה לו קידון והיה אומר

השם אן יהושע נטה בכידון אשר בידך על העי כי בידך תננה ולכן משה רבנו הייה לו את זה לא היה צריך להעזר בשום מלאך יהושע היה צריך מלאך לעזור לו איזה כוח היה במטה הזה ככה הקדוש ברוך הוא נתן כוח ביד הצדיקים להפוך כל דבר לטובה לישועה פלא פלאות או חבר רבי שמואל באופן שאם אנחנו רוצים להתחזק צריך לדעת אמונה בקדוש ברוך הוא וללכת בדרכיו והקדוש ברוך הוא הכל יכול להפוך לטובה היה אברך אחד שהוא הירס את הבת שלו ו היה צריך לו איזה סכום גדול

של כסף ו לא היה לו כלום אפילו לדברים המינימליים לא היה לו הלך לבית של הרב גי שטיין שאל את דעתו מה הוא אומר הוא סר אולי לניו יורק ו וגם רוצה עצה גם ברכה אם כדאי אמר לו אני אגיד לך מה תעשה דבר ראשון תזכור שצריכים לקבוע עתים לתורה גם ש הולכים לאסוף כספים להכנסת כלה צריך גם לעסוק בתורה למה אנשים שוכחים מעצמם כל יום דף גמרא לא לשכוח תעמוד על כך אין יום בלי לימוד גמרא הדבר השני תזכור שזה קשה להודות למי שנתן לך

אפילו חצי דולר כמו מי שנתן לך 5,000 דולר גם מי שייתן לך חצי דולר תודה לו בדרך כלל חצי דולר כן יש קמצנים זורקים גם מה שקיבלו בחזרה אומר אני מיעץ לך תודלק לנותן בפה מלא לא משנה איזה סכום טוב האברך הזה נסע ו הוא לא היה מוצלח כל כך בגיוס כספים הוא בלימוד תורה היה יושב לללמוד אבל שלושה שבועות מסתובב ואפילו כרטיס הטיסה הלה לו 1200 דולר לא הלך לו אבל הוא ישב ללמוד מה ה יכול לעשות הוא כבר צריך לחזור היה שמה איזה יהודי

ראה אותו לומד אומר לו תשמע תקשיב לעצתי קצת יותר רחק מכן ה שכינת יוקרה זה לא סגנו שנשים שאתה מכיר הולכים בלי כיפות אבל תלך לשם אולי יהיה לך סעד דשמיה יש להם הרבה כסף שם הוא הגיע לשם למה אומר לו תדע לך אם זה אתה בבורו פארק או טינס שמה שמה אתה יכול להגיע לדלת אבל אצל אלה שמה אין גישה לדלתות זה הכל שערים מצלמות אינטרקום זה לא הלוואי שיפתחו לך את השערים ממש לפני שהוא הלך לשם וא רואה מה זה לפני שהוא התייאש לחץ

באינטרקום הכל מוסרט מצולם השער נפתח בעל הבית עשיר מופלג פתח את השער התחיל להיכנס מטר שניים פתאום זינק לו איזה כ לב אחד איזה איזה איזה איזה נביחות אומר מה זה שווה ה שלא מה זה התנפל עליי אוי ואבוי בעל הבית אומר לו למה אתה בורח הוא התחיל לברוח אתה לא יודע שהכלב נובח הוא לא נושך חזור חזור ראיתי אותך במסך אל תדאג הכלב לא מכיר אותך ואני נמצא פה ראיתי בעל הבית יושב בתוך קוסה רגליים למעלה כמו פריץ ואני עומד בכניסה אומר לי רבי יד

מה אתה רוצה סיפרתי לו שאני אברך והרסתי טבעת ויני בשביל דברים המינימליים או הכנסת כלה זה מצווה גדולה הוציא מהארנק 10 דולר קרה בשם של ה כלב הכלב ניגש שם לו בפה את ה-10 דולר אומר לו לך תיתן לו את זה לא אומר א פעם לא עברתי דבר כזה בצורה כזאת מינימום של כבוד השפלה אבל נזכרתי מה שאמר לי הרב להודות גם על חצי דולר אמרתי לו תודה רבה יש לך כוח איזה זכות אז אמרתי לו שלפני שבאתי אצלך אז למדתי בגמרא בבקו ש אסור לאדם

לגדל כלב רע בתוך ביתו למה כתוב בתורה לא תשים דמים בביתך אבל כשמ התפלאתי אסור לגדל כלב רע משמ שיש כלב טוב לא הבנתי אבל עכשיו שהגעתי אצלך אני רואה איזה כלב טוב לא סתם מביא כסף שותף בחסד ואתה גם שותף שלו במצוות עם הכלב הגביר שמע את הדברים אמר תקשיב עוד לא סיימת איתי תעשה לי טובה מול הוילה שלי ממש מעבר לכביש יש וילה ענקית אחוזה גדולה השער שלה תמיד פתוח תיכנס תדפוק בדלת הפתח לך יהודי תגיד לו שאתה רוצה להגיד לו את דברי התורה

שאמרת לי עכשיו חשבתי ב מה הוא רוצה ממני מה אני אבד שלך טוב נתן ליס כל 10 דולר זה איזה 30 וכמה שקלים אבל נזכרתי מהרב נודה לו בחפץ לב אני אלך הלכתי שמה באמת השר פתוח דפקתי בדלת פתח לי אזה יהודי אמרתי לו מה אתה רוצה שואל אותי אמרתי אני באמת באתי מבני ברק הרסתי בת ויש לי הוצאות אתה מוכן לשמוע קצת דברי תורה שאמרתי לפני כמה זמן אומר בחפץ לב בוא תשב סיפרתי לו מה שקרה בביד ממול איך בע לבית הניח 10 דולר בפה

של הכלב אז הבנתי שיש כלב רע ויש כלב טוב שותף בהטיית חסד ו אמר לי טוב תעשה לי טובה אמר לו הזקן תעבור בחזרה את הכביש תלך לגביר הזה שגר ממון שדרך אגב הוא החתן שלי ותגיד לו שאני קורא לו שיבוא טוב סיכמתי לעצמי התחלתי לעבוד פה בשירות הלכתי אני קורא לך הוא קורא לך הוא לבש את הכפכפים ורץ לא פחות אולא יותר השניים קפצו אחד על השני התחבקו התנשקו מה מתרחש הם ראו שאני מתפלא החתן אומר חמי הוא מהדור הישן הוא גדל במשפחה חרדית אצלהם

אין כלבים והוא לא אומר במקום כלבים אתה כמו אלה ש כלבב שבמקום לגדל ילדים גדל כלבים אז הוא אומר לי מה אתה עושה מה זה כלב כל הזמן כשקניתי את הכלב חבי התרגז אז זה שנתיים שאנחנו לא מדברים אבל ברגע שאמרת לו שיש משמעות לכלב טוב כלב רע אז זה רב לו ואז הוא בא לנשק אותי אז הצלחת לאחד את המשפחה השניים אמרו לי לשבת הלכו למטבח חזרו עם פרקת צ'קים כתבו לי 18,000 דולר הרב אמר לי תודה על כל דבר ואז ודתי לו וחמתי לו

חזר לה אומר הלכתי לרב שטיינמן ואמרתי לו סיפרתי לו את הכל אז הנה אתה רואה לפעמים שאדם לא יודע צריך את הכל אמונה בהשם בוטחים בקדוש ברוך הוא והכל זה מסתדר אז הנה אני רואה שיש לנו פה את הנרות היום זה פטירת הרמבם ורבי יעקב אז נדייק הנר הראשון לכבוד נשמת הרמבם רבי משה בר מימון זכותו יגן עלינו שנדע ללמוד טוב ונלך בדרכי השם יהיה לכל בית ישראל שמחה זה לכבוד רבי יעקב אבוחצירה בן רבי מסעוד אז קודם כל נגיד משהו על הרמבם אתם יודעים הו

נולד הרמבם בערב פסח שכל להיות בשבת שנת 4000 ת ת צק ה אומרים ר אומרים בשעה א0 אחר חצות היום אומר הרמבם הוא יחידי שזמן לדתו נשאר לזיכרון עולם בפירוד כזה מדויק זה מלמד כמה הרמבם היה חביב בעולם אז תת צדיקי זה יוצא כמה שנים זה מעכשיו יותר אלף שנים חופש אומרים שהרב כבר בילדותו איזה מידות היו לו וחוכמה בגיסי שנים הוא ה הלך למרי מגש כי אבא שלו היה כעוס עליו למה הוא לא היה מבין בהתחלה אז הוא בכה נפתח לו נפתח לו השמיים והלך

למרי מגז ולמד אצלו תורה שהיה בגיל 13 הם ברחו משפחתו מאר קורדובה היה שמה גזירת שמד שהיה מחמדים האלה כבשו את העיר וצו לנדוד במקום למקום גם בעת הנדודים הם כל הזמן למדו תורה אמים שהיה בגיל 16 כבר כיתב ספר של מילות היגיון מפתח לחוכמת הפילוסופיה יש לו הרמבם פירושים לשס על ירושלמי הרבה מקומות הוא זכה המשפחה שלהם רבי מימון הגיע לחוף פה לארץ ישראל בד' באיך שנת 4000 תת ככה עמד עליהם נחשו שבים והם התפללו להשם והגיעו לחוף יפו ביום ב סיוון הרמבם קבע לעצמו

לצאצא כיום צום את יום ההפלגה ויום הסכנה ושהגיע לפה היה חג סו אבל היה פה רק חמישה חודשים בארץ ישראל לא יכל להשאר יותר בגלל הבריאות אומרים אז הוא אז הוא אז הוא עזב אבל הוא היה בעצמו הרמבם אמרנו כבר שהוא היה אתמול בלילה סיפר נו איך הוא נהייה רופא ומשהו פל ות איתו איך בפני פלאות הוא היה רופא הוא היה עובד אצל איזה גוי אחד שהוא הגוי הזה לא רצה באמת שהוא ילמד את חוכמת הרפואה והוא עשה את עצמו עני ואילם ואחר כך ביום אחד

הם עסו ניתוח לאחד העשירים הגדולים מיליארדר גדול בראש כי הוא לא הרגיש טוב והיה לו איזה תולעת במוח ורצו להוציא אותה והרופא עשה לו ניתוח בראש להוציא את התולעת אבל אם הוא יחתוך הוא לא יודע איך להוציא את התולעת כי אם הוא יסחב אותה אזה יתפוס במוח כי היא נועצת אז איך להוציא את התולעת הוא הוא לא אז הרמבם היה חייב לדבר אמר תביאו עלים יתה וכל מיני עלים ותשימו התולעת תעדיף את את העלים מהמוח שלו של הרשע הזה וככה היה אומר לו אבל איך אתה

מדבר פתאום פתחת את הפה שלך כן זה היה פה לפלוץ כן אבל היה לו כל הזמן כנעים יום אחד המלך היה איזה קומר שהוא גם היה רופא גדול ההיה מתקנה אז א הוא אמר אמר לו אמר לך מה אתה רוצה שאני אעשה אתה תדבר איתו אומר תקבע איתו מה שאתה רוצה אז הוא אומר מי שיצליח אומר הוא יכין לו איזה סם וזה יכין סם מי שיה צריך להתגבר על זה אז הוא יהיה רופא של המלך אמר לו הרמבם אני מוכן מה תכין איזה שם ם המוות

אומר אבל חזק אני אכין לך אומר טוב אני גם יכין לך אחד הכין השני אבל מי קודם אומר הרמבם אני כ ניתן לך בסדר הרמבם מכין את התלמידים שלו הביא שמה שבע פרות אמר להם ברגע שאני לוקח את זה אתם פותחים את הפרות את הבטן מכניסים אותי פרה ראשונה מוציאים פרה שנייה מצים ונתן להם איזה סדרים מה לעשות לו ואייך לשטוף ומה לעשות וככה הוא היה חודשיים מותר במיטה אבל בסוף הוא התאושש ו יודע מה לעשות מה לשתות נגד איך ולעשות וככה הם ישר טיפלו בו

ועשו מה שהרב אמר זה עכשיו נפל עליו במטה ופחד הוא לא האמין שהר בם מתגבר על זה עכשיו הגיע התור שלו הרמבם המיד את כולם ואמר לכולם הביא קופסה עטופה עטופה בכמה מעטפות אמר לכולם תתרחק תתרחק תתרחק ואתה תעמוד באמצע ואתה תפתר והמלך שם וכולם שם להתרחק וי וואי ההוא הוא רואה דוד לו הידיים אומר תפתח אתה להתרחק וכולם נתן להם גם להשים הפיות זה מסכה אתם יודעים שיש היום שיש היום בשביל הקורונה שמו כזה מחסום מחסום כן מסכה כולם שמו כזה ו אומר להתרחק והוא

פותח פותח וואי וואי מרוב הפחד נשמתו בלי עוד לא בכלל לא שתה את התרופה הרמבם בא הוציא את התרופה אמר לה מלך חצי אני חצי אתה זה סוכריה אין בזה שום בעיה לא נתתי לו רק מהפחד זה שהרג אותו רמבם שהיה המורה הגדול שאין כמותו וזכה שני תורה ר כל התורה הרמבם סידר כל התורה לא השאיר דבר ש לא כתב אותו הרמבם צריך צריך תמיד לכן צריכים ללמוד הרמבם ברוך השם אבל עכשיו אנחנו מדרגים את הרמבם כי ההלכות הם קשות לנו קצת אבל תכף בעזרת השם

נחזור היום זה גם ה הילולה של רבי יעקב בב חצילה זכותו יגן עלינו ועליכם בעזרת השם הוא זכה שאתם יודעים הוא נולד לרבי מסעו שהיה רבי של תפלת בנו של רבי אברהם אבוחצירה שנגלה לאורח הקודש אחרי שב דינו של רבי מסעוד הופיע הזוג ש צריכים להתגרש ועשה לה את הגירושין אמרה לא אישה אל תשארי פה עם אשתי אל תסעי בלילה הוא יכול ללכת את לא זה סכנה בכפר ללכת יערו וככה היה גירושי בלילה בא אליו אביו בחלום אומר לו זאת האישה תיקח אותה לאישה עוד אישה

על אשתך למה צריך לצאת ממנה בן שאין בעולם וגם בא אצל אשתו ואמר לה הרב גם כן אותו דבר הוא הלך לבית הכנסת אומר איך אני אדבר עכשיו עם אשתי עוד אישה לא נעים כהי כשהוא בא לבית אשתו הכינה לו אחת בוקר אומרת לו כבוד הרב תשמע אתה האישה הזאת נשארת פה שלושה חודשים אתה נוסא אותה אחר כך לך גידלי אני מוכנה באבא שלך דיבר איתי אמר טוב אם ככה זה מהשמיים התחתן הביאו את הנשמה הזאת של רבי יעקב רבי חציה זה כל זה מהשמיים לא

סתם וככה הוא למד תורה שם רבי יעקב אבל בתפלת כולם היו המי ארצות היה פעם שהגיע לשם רבי מרדכי בן שמעול ה מחכמי ג'יר במשא הגיע לתפ לידת לא מצא בחכמים מעמיקים בלימודים רה שמה לומדים נכנס לאיזה מקום ר ומדים מסכת חגיגה אז היה קורא קינאה חגיגה חגיגה מי מי מבין מה את כותבת מי מבין מה יש פה את יושבת ככה בדל רואה שמה בצד איזה בחור ילד עומד אבל באיזה מארץ בא התחיל לשבת איתו רואה מה זה זה בקי גדול בכל מה שחטו ת הסס

אומר לו האמנתי שיש פה אחד כזה הוא הלך לפרנסי העדה אמר להם זה רוי להיות פה הרב שלכם תמנו אותו את הרב אומר ואז הוא פתח ישיבה ובאו מכל המקומות ללמוד אצל רבי יעקב הבצה תראה מה הבן של הבן שלו רבי אהרון כותב בהקדמה על פתח האוה פתוחי חותם אומר יום יום יביע העומר ם רואות השם המרות טהורות לילה ללילה יחוה דעת ש משנה בעל פה לפי והיו שגורות בכל לילה חי פרקים בקדושה וטהרה אומר אותם חוזר ולומד בדברי מרם מורם בפוסקים סביב סביב בגמרא חצות

לילה קרוב לחצות לילה מעט מנמנם ואז קם עושה תיקון רחל באיזה בכיות איזה תיקון לאה אחר כך רומד שערי קדושה שמונה שערים עץ חיים מבו שערים זוהר הקדוש עד שיר היום אומר באור הבוקר היה מקיים מצוות ציצית תפילין היה ראש וראשון כל דבר בקדושה בקיע אומר בקיע עצום בכל חדרי תורה כל שבילי נהירים וגלויים עליו אומר לא היה מקום שלא היה בקיר ביעקב תראה איזה שקידה איזה חשק אומר שהיה באחד הימים י יעקב החצר הגיע אל איזה כפר היה שמה רבי אברהם טנג'י והם היו לומדים

ביחד אז א הם הלכו באיזה יער והיו כבר כמה ימים הם שם אבל ה מים לשתות אומר לו רבי יעקב מה נעשה עכשיו מים אומר לך לסלע הזה והוא יוציא לך מים ותשתה ותשמח וככה היה אומר אומר לה אותו דע והיה פלא פלאות פעם הוא הגיע על ידי מנהור במצרים היה שם רעב אומר כשהוא הגיע נפסק הרעב כמה שנים היה רעב אומרים שפעם בא אליו איזה אחד א והיה בוכה אומר לו רבי יעקב מה אתה בוכה אומר בא איזה גוי חטף לו המזוודה שלו ויש שמה

כל כספו בקשב של צדקות אומר לו אל תדאג תכף זה יחזור אליך אומר ככה היה אותו שחטף את מזוודה בא בעצמו החזיר את זה אומר לו איך החזרת את זה אומר בא רוח צערה התחיל להעיף אותי ידיך אומר כש בששת הימים כ תשכז זה היה נכון כבשו את עזה אומר שהיה שמה ערבי אחד שהיה היה משפחתו אבוחצירה אמר לו מה אתם במשפחה שלכם אבוחצירה מה זה קשר אליכם בב חקיה שאל אותו או אזמה אומר שהם היה להם איזה חולי מיוחד ולא ידעו מה לעשות אמרו להם

לכו לדמנהור שמה קבו תבקשו ממנו ו אומר ככה היה הנחנו שמה וביקשנו ממנו ולכן עשינו את השם שלנו השם הבוחר זה התו דברים לא לא רגילים בש בעולם לא רגילים זה ב סיפרתי להם שהם פעם עשו שמה קחו בזה הוא הגיע לאחד המקומות ושם לקחו הגויים איזה ילד יהודי שחטו אותו וא באו לרבי יעקב אמר להם אמר אני בא בא לשם ה כעס גדול מה זה הרבים משתוללים אמר להם אמר למלך אין שום בעיה אני רוצה לעשות משפט ואנחנו נתפוס מיזה עשה את זה תאסוף לי

אתכל אני תביע את הילד ואני אד הביאו את הילד באו כולם להשתתף מסביב אף אחד לא המין מה הוא יעשה בא ליד המיתה הלי תקום בוא אליי תספר מי עשה לך את זה הן נפל עליהם ממטה ופחד התחילו לרעוד אומר למלך שאף אחד לא ילך מצביע ילד זה עשה לי שחט אותי במקום פלוני כך וכך הכל דיבר הילד החיה אותו איזה כוחות אדירים זכותם יגן עלינו ועליכם אמן טוב נלך לישעיה ישעיה מח פסוק טו יבר כרי והצליח דרכו אומר אני גאלתי את ישראל ממצרים ואני גאל

כל ישראל מהגלות האחרון מארבע כפות הארץ אני קרעתי לכורש והצלחתי דרכו לבנות את המקדש קרבו אלי שמעו זות לא מראש בסתר דיברתי מת היותה שם אני ואתה אדוני אלוהים שלחני ורוחו אומר הנביא שמעו זאת לא מפלפל צל אחרים כבר היייתה ראשונה לא דיברתי בסתר בגלוי בתות הגזרה ואתה שלחני השם ו מלאכו על ידי מלאכו בא אלי נבואה נשמיע לכם את כל הדברים הללו כה אמר אדוני גוא עלך קדוש ישראל אני אדוני אלוהיך מלמדך להועיד מדרכך בדרך תלך איי איי אי מלמ ך להועיל להיות לך לטוענת

מדריך אותך בדרך אשר תלך בה לו החשבת למצוות והי כנהר שלומך וצדקתך חלי הים הלוואי שהיית מקשיב למצוות כנהר שלומך כמו הנהר מושך בצדקתך כגלי ים כלומר הצדקות מרובות וגדולות כגלי הים ויהי כחול זרעך צאצ אמך כ מעותיו לא יכרת ולא ישמן שמו מלפני כלומר צאם מאי הים על הדגים דיך שלה צאו מבבל חו מכסים בכל רנה הגידו השמו זאת הוציאו עד קצה הארץ רוגל אדוני עבדו יעקב ולא צמאו בחורבות אליכם מים צז למו ו עצור ויזובו מים איך הקדוש ברוך הוא עשה במדבר אין שלום

אמר אדוני לרשעים אמר אתה הי שלום כנהר שלום שלומך אבל זאת הטובה תהיה רק לישראל אבל בבליים הרשעים אין לא השמיד אותם הקדוש ברוך הוא כלות עולם הגענו פרק מט משנה לפני המשנה הצדקה קחת kt אנחנו במשניות סנהדרין פרק י משנה ה הק תקה את ליל נשמת כן ליאון יהודה עובדיה בן רחל שלום בן שרה ומבי רבי שלום אהרון בן רחל ורבי אורי נורי בן רחל מרדכי הנבי בן חנה רבי דוד שלום בן פאמה אפרים מושה ישעה בן רג'ין המרקה אורי בן מזלי יצחק בן חנום

ואביעד שמואל בן שולמית יוסף בן שרה בן שרה משה בן שרה חז ב חזקאל בן אפירה בצבי בן סנד בור בן רבקה גר בת יסכר שלמה בן פרח רחל בוס רחל בוס מה שמעון בן שר ה שפר שמעון בן שר השפרה אה בן אברהם בן שר שפר הקה את כל ישבי העיר העיר הנדחת מכאן לומד החמרת החמרת סליחה שרה של חמורים וגמלת העוברת ממקום למקום הרי אנו מצילין אותה אם הם היו 30 יום שם זה כשב העיר אבל אם פחות מ-30 יום יכולים להציל החרם החרם

אותה ואת כל אשר בא מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה עובדין נשמ שבחוץ לה פלטין בשל רשעים בן שבתוכה שבחוץ לה הרי עובדין אפילו הם השקיעו את הכסף שלהם בשוויץ זה הכל אבוד שנאמר תכו ש קבוץ לתוך החובה אם אין לה רחוב עושים לה רחוב היה רחובה חוץ לה כונסים אותו אותה אותו לתוכה ושרפת באשת העיר בית כו שללה כלי להשם אלוהיך שללה ולא של השמיים כאן אמרו הקדשות שבה פדו ותרומות ירכבו מה איך מעשר שני בכתבי הקודש גנזו ליל להשם אלוהיך אמר רבי שמעון אמר הקדוש

ברוך הוא אם אתם עושים דין בער נידחת מענה מעלה אני עליכם כאילו אתם מענים עולה כליל לפני ויתן עולם תבני עוד לא תעשה אפילו גגות גינות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא תבנה עוד כמו שהיית אבנת אבל עשה גינות ופרדסים ו דבק ביד בידך מאומה מן החרם שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם סתלק חרון אף מן העולם עד כאן גמר לא בראשית תמן תרמן שבת בראשית ת בראשית שבת ברי עול בדן את הגן לא שנה צבתות ח לנחש

ר לנחש ל ב שבת וסיף מספ נפש ית וא חוק ז מר ש ן ח מרן הוא לכל החוסים בו כן הגענו להגרלה היום זה יום שני אז יש לנו את ההגרלה של אתמול כן היום חורש יסחב את ה פרס הראשון זה יין כן יון ציון פלוך בקבוק יין השני זה פיתות כן זה יצחק יצח שו שו שעה יצחק שעיו פיתות זוכ זוכ פרחים עכשיו שלמה דוד לא לא זה לא שלזה נועם אח נועלן עכשו זה סידורים של כריכת עור של שחרית קטנים טובים מזה נו

אליעזר אליעזר לא יודע אם זה אליעזר לא יודע מה זהוב לך אברכים סידור יוסף נקי ם למעלה שלום כוה חי כן מרדכי מרדכי מרדכי מדכ תודה כבוד הרב יוסף חיים עכשו מה יש לך עודר אמישר ים ראש אין לך עוד דבר שמעון נחמני מטען רמוס רמוס עוד אחד כן עוד אחד זהו חביב אברהם דורי אברהם דוריד חזק עכשיו מפה לא זוכרים רבה למה זה גדול העסק תפילת בית המדרש בבא זכית משהו שתי אדוני לנדי תמיד כני במות ששאל שכתוב נועם אדו צ לפניך אד או בחברי

מר ך צכ ממנות אין ב בלימוד שג כמי דמת כ בתי כערים על ידי שור בלימודי בלימודי תורה ברוך אתה אדוני חוך חוקיך למד ברוך ברוך אתה אדני ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוך חלות ה ברכו את אד אצם קודש ברכו את א מציות זה שמיים וארץ היום בעזרת השם מסכת סנהדרין דף לד להצלחת שמעון ס נחמן בן נעומי [מחיאות כפיים] כמים בדף לד נתחיל מלג עמוד ב למטה כמה שורות אמרנו במשנה שדיני ממונות דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה או זכות או חובה אבל דיני

נפשות רק זכות אין מלמדים חובה אין הכל מלמדים חובה אז הגמרא שואלת הכל אפילו עדים כלומר הגמרא אומרת מבררת הגמרא האם מה שכתוב הכל זה מלמדים זכות בדיני נפשות כתוב הכל מלמדים זכות כל אחד מלמד זכות אפילו העדים שהעידו עליו אומרים ספרות לזכות כך משמע כל מלמדים זכות באו עדים הם אומרים ראינו שהוא רצח את הנפש ראינו מה שהוא עשה ואם יש להם זכות ללמד יש להם זכות יכולים אז אם ככה נמה מתניתין רבי יוסי ברבי יהודה הי ולא רבנן האם נאמר המשנה שלנו זה רבי

יוסי ורבי יהודה וזה לא כדעת רבנן למה הנה לתניה ועד אחד לא יענה בנפש בין זכות בין חובה רבי יוסיף ברבי יהודה אומר עונה לזכות ואין עונה לחובה אז זה דעת רבי יוסי ברבי יהודה אז אם לומר המשנה שלנו זה רבי יוסף כי כתוב בתורה ביד אחד לא יענ נפש דרשו רבותינו לא מקבלים דברי העת שאומר סברה בין לזכות בין לחובה הגמרא תגיד מאיפה לומדים את זה רבי יוסף רבי יהודה אומר עונה מקבלים לזכות מקבלים את פרתו לזכות אבל לא מקבלים לחובה אז במשנה שלנו שמבואר

בה שדיני נפשות הכל מלמדים זכות זה כדעת רבי יוסף ברבי יהודה ש שומעים את דברי העד גם כן הכל זה בא להגיד גם העד עצמו אז זה לא רבנן אמר פפה לא לא לא באחד מן התלמידים את דברי הכל העד מה שכתוב הכל מלמדים זכות זה לא בא ללמד לי על העדים זה בא ללמד לי על התלמידים שהם יושבים מסביב הדיינים שהם יושבים לפני הדיינים וגם הם יכולים מקבלים מהם דברי זכות ודברי הכל זה בין רבי יוסי בין לרב בנן מה אתה ג אומרת תעמ רבי

יוסי ברבי יהודה ששומעים דברי העד למד זכות דמרקר עד אחד לא יענה בנפש למות למותי עונה אב זכות עונה כתוב אד אחד לא יענה לנפש למות ללמד חובה אבל לזכות כן מקבלים את דבריו עונה יענו הזה רבנן ורבנן חולקים על רבי יוסי אבל כתוב דווקא למות אבל משמע לזכות כן אמר אש נקיש משום דמח ז נוגע בעדותו בגלל שהוא למה דעת רבנן לא מקבלים אותו אפילו לדבר זכות למה אומר בגלל שזה נחזק נוגע בעדותו בגלל למה למה יגידו מה אתה יודע למה עכשיו הוא מלמד זכות

הוא כנראה יודע שהוא שקרן ורמים הוא לא העיד בדיוק כמו שצריך להעיד זה לא נכון מפחד שיבואו עדים יזמו אותו שיגמר דינו למיתה ויבואו עדים ויזמו אותו ואז הוא ישב בבעיה ואז הוא יהיה בבעייה גדולה לכן הוא מנסה עכשיו לזכות אותו בשביל שמחר לא יזמו אותו אולי יבוא בעל דין יביא בעל הדין עדים ויגיד זה לא נכון מה שהוא דיבר עלי בכלל ויש עדים והביא עדים להזים אותו ולכן הוא מלמד עליו זכות אז לכן אומרים רבנן שהוא נוגע בעדות אז הגמרא שואלת ורבנן א למות מה

דרשה ב כתוב לא יענה בנפש למות משמ דווקא למות לא עונה אבל לזכות כן עונה מה הדרש בה מק באחד מן התלמידים ששבים שמה לפני הדינים אין בזה חשש נגיעה שומעים דבריו בזכות כמו שאמרה הגמרא וכד תניה אמר אחד מן העדים יש לי למד זכות ללמד עלי זכות מני שהן שומעים לו כמו רבנן אתמר אד אחד לא יענה בכל מקרה עד אחד לא יענה מנן לאחד מן התלמידים שאמר שתלמד עליו זה חובה מנין ש שומעים לתמ אומר אחד לא יענה בנפש למות אפילו אפילו אז אפילו

תלמיד אחד לא יענה אבל לזכות שומעים לתלמיד דיני נפשות המלמד אמרנו במשנה המלמד חובה בתחילה חוזר ו מלמד זכות דיין שמלמד בתחילה חובה יכול לחזור למד זכות אבל מי שלמד זכות בתחילה לא יכול לחזור וללמד חובה כך אמרנו במשנה אמר רב לא שנו אלא בשעת משא ומטל אבל בשעת גמר דין מלמד זכות חוזר ומלמד חובה מה שאמרנו לא יכול לחזור ללמד חובה מ שלמד זכות זה דווקא בשעת מסר ומתן בני דיינים למה צריך שהוא יחפש רעיות לזכות כפי שאמר מתחילה אבל בשאר גמר דין כבר גמרו

הכל בכל זאת הוא נראה לו שהוא טעה ויש לו הוא טעה והוא רוצה להגיד את מה ש מה שהעניין שלו באמת מלמד זכרות חוזר ומלמד חובה והוא נמנע כמו אחד המחייבים מטבעי למחורת משכנן ובאים ובאין המזכה אומר אני המזכה ומזכה אני במקומי והמחייב אומר אני המחייב הוא מחייב אני במקומי המלמד חובה הוא למד זכות אבל המלמד המלמד חובה יכול לחזור בו מלמד זכות המלמד זכות אין יכול לחזור בו לומד חובה וקשה לא אמרת גמר דין הוא תמיך למחורת משא ומתל מלקה זה תירוץ תרצ את הגמרא

תמיך לבחורת מסר מתן מלקה כקטנה בשעת משא ומתן כן אז נחזור למחורת היום אתה אמרת לי שמלמד זכות חוזר מלמד חובה בגמר הדין אומר אבל תרא כתוב למחרת היום הראשון שבו נסו ונתנו הדינים בדבר אז לנו על זה לילה אחת כל אחד מעניין בדברים משכימים אד באין המזכה שזיכה ביום הראשון אומר אני מזכה כבר מאתמול זכייתי המזכה אומר אני במקומי עומד בדעתי מה זכייתי גם היום אני אותו דבר עומד המחייב אומר אני המחייב מאתמול ומחייב אני במקומי אבל גם אם המלמד הזה חובה רוצה ללמד זכות

יכול ללמד זכות חוזר ומלמד זכות אבל המלמד חות א חוזר ללמד חובה אז אתה רואה שאם אתה אומר ל בשת מרדין יכול מזכה לחזור ללמד חובה ו למחורת גמר דינו הלא למחורת מה זה למחורת אתמול הם דנו עכשיו זה גמר דין אז הנה כתוב שלא יכול ללמד חובה ואכן אתה אמרת לי כן מה מת רצף תעמיק למחורת משא ומתן מנקע כי קטנה בשעת משא ומתן אני גם למחורת איש קצת מטא ומתן איך כן איך לדון איך לסדר את העניינים אבשת מסא ומתי אני יכול להגיד אני

חוזר בי תשמע דנו אלו כנגד אלו דנין סליחה דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מנם מחייבים דברי המזכים אמרנו במשנה אם היו 35 מזקן 36 מחייבים אין כאן הכרעה אפשר להכריע אחד פי אחד בדיני נפשות אי אפשר להכריע על פי אחד דנן אלו כנגד אלו המזכים כנגד המחייבים מנסים לשכנע את אחד ש עד שייראה אחד מן הדיינים המחיים דברי המזכים ואז יפטר נידון ואם איתה שבשעת גמר דין יכולה מזכה לחזור ב לחייב תננ מאך או שיראה אחד ה מזקן לחייב תחזור בו תרץ את הגמרא

תנה זכות כ מדר חבל לא כ מדר באמת יכול תנה להגיד גם דוגמה כזאת אבל למה לא עושה את זה הוא חזר אחר מקרה של זכות לא חובה מעדיף יותר זכות לכן לא שנה ש כן ת שמע אמרנו דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מחייבין דברי מזקין אתה השם ד רבי יוסף ברלינה אחד מ התלמידים שזיכה ומת רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו הוא וה אחד מני מזקן מתלמידים ששם זה זיקה אמר טעם טוב לזכות באמת הואין אותו כאילו הוא חי נמנה עם הדיינים הזקן

תחיית המתים אז זה רואים מפה שגם תלמיד שזיכה הוא נמנע בין הדיינים הוא עכשיו שהוא מת כאילו הוא חי אבל מ מעיקרה הוא נמנה בין ומ נאמה אילו אבה קיים אבה הדר ב אם אתה אומר שבאמת מזכה יכול לחזור בו ולחייב גם כן אז אולי תגיד אם היה חי היה גם אזה אולי אומר חוזר בו אומר אשת ממהה לא עד הרבה לכן אן מחשיב אותו כחד המזכים עכשיו הוא לא עזר הגמרה מקשה איך אתה אומר לי שרבי יוסף חנינה סובר כמו רב שכל לחזור בו לחובה

בשעת משא ומתן ושלחו מתם שלחו מארץ ישראל מה מה שלחו לדברי רבי יוסי ורבי חנינא מוצא מכלל מכלל רבנו ואיין מוצא מוצא לא תרצת גמרא לא ככה דדברי רבי יוסי ב חנינה מוצא בכלל בכלל רבנו מוכח שלא כדברי רב הרי שלחו אתה אומר לי שדעת רבי יוסף בן חנינה ומר קבורו שיכול לחזור בו המזכה לחובה בשעת משא ומתן אומר בכלל מארץ ישראל שלחו זה מארץ ישראל שלחו מתם זה מארץ ישראל לא דת לדברי רבי יוסי חנינה מוצא מכלל זה לא כדברי רבנו רב הרב רבנו לא

כמו שאמר רב אלא מה שהוא אמר שיכול המזכה אחד שזיכה יכול לחזור בו לחובה אז היא מוצא מכלל רב כן מכלל מצד רבנו זה רב אז אין זה לא כמו שאתה אומר שהוא אומר משם רב שיכול ללכת ולחזור בו אם הוא אמר זכות יכול לחזור בו לחובה הגמרא אומרת לא תעו בגרסה אין מוצא תמר אומר אף על פי שיכול ד נחזור בו כלל עוד שלא חזר בו חשו נמנ כ מזכה ותלמיד שמת נשאר מזכה ונ כ מזכה אבל הוא אמר לא אין מוצ אז אפילו שיכול

עדיין לחזור בו אם לא חזר בו אז לא חזר בו מחשבים א תה שמה עוד מקשה הגמרא אתיתי את שמשני סופרי הדיינין עומדים לפניהן לפני הדיינין אחד מנ הימין ואחד מן השמאל וכותבים דברי ה מזקין ודברי ה מחייבין הספרות שלהם את הדברים שלהם כל מה שאומרים אז אם יכול הדיין המחייב לחזור בו ולזכות לזכות כן משלמה דברי ה מחייבין למה אני אומר א שכותבים למחר חזו טעמה חרנה ובאו לבד לנת דין כן מחר חזו טעמה חרנה ובו מהבד עדין להמתין לילה אחד על הסברה החדשה שרוצים

לחייב כמו שלא מחייבים ביום של תחילת התחלת מסע או יחזרו בהם מדיינים כ מחייבים ביום של אחריו עכשיו אם טעם החיוב הוא טעם חדש מיום זה לכן צריך לכתוב טעם המחייבים למה כדי שנדע אם הוא אותו טעם שחייבו אתמול או זה טעם חדש וצריך לחכות ליום נוסף אם זה טעם חדש צריך לחכות אלא דברי ה מזקין מה טעמה למה למה צריך לחכות דברי ה מזקן למה משום דחזו טעמה אחנה לחובה לא משיחין בהוא ולכן צריך לכתוב טעם דבריהם שלא יכלו לומר טעיתי בדבר שה צדוקים מודים

שח חוזר אז אתה רואה שאם לא טעה בדבר ךש פה צדוקים עכשיו רשי מה אומר רשי מה כתב כן הרשי אמצ רשי עוד מעט כ למה צריך וב את הטעם שלו הוא יכול להגיד אני חוזר לי בדבר שהצדק ודים דבר כזה כן יכול לחזור כן בדבר שהצדק ודים לא רוצים כתוב ב זה לא נקרא זה מפורש בתורה זה לא דיבור חכמים ש לא זה מפורש בתורה כן כי זה לא דברי חכמים שלמדו מהתורה מפורש זה שאומר לכן אז דברי המזכים מה מה כותבים את הטעם שלהם

למה לא כותבים גם את הטעמים שלהם ל משום חזו טעמה חרנה לחובה לא משגיחים בהו לכן צריך לכתוב את טעם דבריהם שיכול לומר טעיתי בדבר שהצדק הודים בו וזה פשוט לכולם אז זה חוזר אז אתה רואה שאם לא טעה בדבר שהצדק מודים בו לא חוזר גם משאר גמר דין ך אתה אמרת לי שהוא חוזר אז הגמרא אומרת כדי שו לא הטעם שכתיבה דברי המזכים זה בכדי שלא יכלו לחזור זה לא בכדי שלא יכלו לחזור זה לא הטעם בגלל ש שלא יכלו לחזור בהם אלא כדי יאמרו

שניים טעם אחד משת מכרעות שלא יאמרו שניים אותה סברה לזכות ולא כל אחד יאמר שקורה במקום אחר אם אנחנו לא נכתוב את טעמיהם אז לא נדע שעברו טעם אחד משני מקורות ואז ימנו כשניים והדין הוא שהם לא נמנו כשניים כ ששני חכמים אמרו אמרו דין והטעם שלהם מאותו פסוק זה לא נמנה כשניים זה נמנ כאחד זהלא לא אם זה מאותו פסוק לא פס כדי שלא יאמרו שניים טעם אחד א משני מקראות אותה סברה לזכות כל אחד יאמר ממקרה אחר כן עכשיו אם לא נכתוב את טעמיהם

לא נדע שמרו טעם אחד משני מקולות שני פסוקים אז לכן ה לא נמנים כשניים הנה בוא נראה טבעה מני רבי אסה רבי יוחנן אמרו שניים טעם אחד משני מקראות מה הוא איך בונים ותם אמר אין מונים ותן אלא אחד משני מקראות זה כן למה כין שמרו סברה אחת כל אחד ציין למקור מפסוק אחר בוודאי אחד מהם טועה למה אין פסוקים שאומרים אותו דבר בתורה שני פסוקים לא אומרים דבר אחד בתורה זה כל פסוק מלמד ד משהו אחר אין דבר מיותר בתורה לא יגידו אותו דבר דעת

הרמבם שאם אמרו טעם אחד אין כשניים בין אמרו במקרא אחד בין אמרו משני מקראות דעת הרמבם הם אמרו טעם אחד גם אם אמרו משני מקראות ממקרה אחד זה הם לא נמנים כשניים רק כאחד הרמבם בא אל הילולה מנה הנ מילה אז עוד הפעם בהתחלה מה חשבנו למה כותבים דברי המזכים לא משום שחזו עמה אחרין לחובה ולא משגיחין בהו צריך לכתוב את טעם דבריהם שנח טעיתי בדבר ש הצדוקים מודעים בו אז מוכח שאם אם לא טעה בדבר שהצדק מודעים בו אז הוא לא חוזר גם לא בשעת

גמר דין אומרת לא כדי שלא יאמרו שניים טעם אחד משתי מכרעות וכל אחד יאמר שקור במקום אחר אז לא נדע שאמרו טעם אחד משני מכולות ומנו כשניים והדין הוא שלא נמנים כשניים כי וודאי אחד טועה שאמרו בשתי מקראות כמו שאמרנו כבעה מניסה מרבי יוחנן אמרו שניים טעם אחד משתי מ ות מה הוא איך בונים אותם אמנות אחד כ אחד מהם טועה מננ מיד שמה שאיין שני פסוקים בתורה אומרים דבר אחד בתורה אין אין דבר כזה אמר רביה לאמר קרא אחד דיבר אלוהים שתיים זו שמעתי כי

עוז לאלוהים כלומר ממקרה אחד מקרא אחד מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ואיין טעם אחד יוצא מכמה מקראות יפה דיבור אחד של הקדוש ברוך הוא אפשר לשמוע בו שני דברים זה כן אבל אין טעם אחד דיבור אחד יוצא מכמה מקראות אחד דיבר אלוהים שתיים זו שמעתי אני יכול לשמוע מזה שני דינים ממקרה אחד אבל כי עוז לאלוהים דבר רבי ישמעאל תנא וכפטיש אפוצץ סלע מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים אבל לא טעם אחד לכמה מקראות יפה כפטיש יפוצה צרע כמו מפטיש

שמקים אמו בסלע קשה נשבר ב מתחלק לכמה נצוצות מה הפטיש נשבר קשה מהסלע מתחלק לכמה כן פרק רבי עקיבא גרס מה הפטיש מתחלק לכמה ניצוצות ודיבור היה מתחלק ל70 לשון ואבל נאמר מה סלע מתחלק מפרש רבנו תם כפטיש שפוצץ סלע שהפיתרון הלך לבודקו נתנו על הסדן הקו בקורנס נסדק הסדן ונחלק הקורנס וסנפיר עומד במקומו זה יש מי יפוצץ אותו הסלע זה התורה יכולה לשנות אפילו את שהאבן מפוצץ הסלע את האבן מפוצץ הפזל כן זה הגמרא בקדושין לא עם אבן הוא נמוך עם ברזל הוא מתפוצץ זה

הפוך אבן מתפוצץ טבעו ברזל נימוח אלא התורה יש לה את הכוח לשנות את המידות של האדם כמו שהיא משנה את הברזל מתפוצץ אך אפשר ככ יש את הכוח התורה אך ידמה טעם אחד משתי מקראות אמר רב ז כדתנן מזבח מקדש את הראוי את הראוי לו זיד אומר כתוב בזבחים מזבח מקדש דברים דברים הפסולים להיתקרב ולא מורידים אותם על המזבח אבל דווקא הה מיועד לו אז נחלקו בזה איך לומדים רבי יהושע אומר כל הראוי לאשים אם עלה לא ירד הוא ראוי לעלות לאש אז אם עלה לא

ירד שנאמר העולה על מוקדה מוקדה זה האש ה העלה על מוקדה מה עולה שהיא ראוייה לאישים אף אם עלתה לא אם עלתה לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי לאשים לאש אם עלה לא ירד רבן גמליאל אומר כל רוא למזבח אם עלה לא ירד שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח העולה על המזבח מה עולה שהיא ראוייה לגבי מזבח אם עלתה לא תלד אף כל שוא מזבח א ילד רבו מהקמה רבו בין רבי יהושע בין רב גמליאל בדרשות שעולים על המזבח מה מה מרבים מזה פסולים

שנפסלו בעזרה מור מת מוקדה אומר מתלה ממזבח אבל העיקר ששתי המקראות הללו הם מלמדים אותי שמ עלה לא ירד לא מה קפסולין שנצלו בעזרה שכן עלו לא ירדו ר המחלוקת אם זה ראוי לאש או עצם זה שהוא עלה על המזבח אז זה נקרא טעם אחד משתי פסוקים לא אבל כולם עלו למזבח כן עלו השאלה אבל מי עלה שהוא ראוי דם הוא ראוי למזבח כן רא מה תביא תפוח טפוח קורבנות שנפסלו סים שלא רואים לא יורדים מה אז אמרתי טוב לא אמרת טוב לא פסו עוד הפעם

פסולים שרואים לא יורדים אבל פסולים שלא ראויים יורדים מה זה פסולים שלא ראויים שלא רים מהמזבח מה זה וח ככה התכוונת להגיד לא התכוונת ככה אל תגיד לי ככה לא למדת ממני אבל לא התכוונת ככה אתה רואה איך שזה הולך פה פפה כד תניה לא לא הגעתי שמה ואתה מפלג פליגה כלומר נחלקו להלכה אז אין זה לא טעם אחד אלא מחלוקת רגילה של שני טעמים משני מקראות כש למה איפה קטני שפע אין בדברי רבן ג דברי רבי ישע אלא הדם ונסכים של קורבן פסול רבן גמאל

אומר לא ירדו הם בכלל על המזבח אפילו שהם לא רואים לאש אבל ראים לעלות למזבח עצמו וש אומר ירדו למה דווקא מוקדה אם זה לא ראוי לאש המזבח לא לו את הדם מה את הוא לא יזרק הש זה הוא עלה עלה עם המזרק על גבי הכבש על מנת לתת את ה לא גם על הקונות לא הם עלה לא ירד שמעלים אותו בכלי או משהו כזה לא ירד תשאיר אותו הוא העלה אותו בשביל לזרוק את דמו הנה אמר פפה אז אם כן יש פה מחלוקת זה לא

לוקת זו איזה דוגמה לטעם אחד משתי מקראות אל עכשיו הוא רוצה להביא מחלוקת אחרת שזה יהיה חשתי מקרות אני צריך טעם אחד משתי מקראות שלא יחלקו שהה אותו טעם מ שתיהם משתי מקראות פה הם חולקים אז זה לא אות מה מה זה אומר טעם אחד משני מקראות אה אבל אין דבר כזה אין אין טעם אחד משתי מקראות רוצ מה כזי שיש אחד שטעם אה רוצים לראות איפה יש טעם שאני יכול ללמוד כאילו טעם אחד משם מקרות אבל לא זה לא נכון אה אז זה מה שאמר

בהתחלה איך ידמה לטעם אחד משני מקראות שטעה בזה אה עכשיו הבנתי תודה כן עכשיו הבנתי אלא אלא אמר פפה פהפה פה פה פה פהפה פה פה פהפה פהפה פר מה זה לחם כד תניה רבי יוסי הגומר אומר מתוך שנאמר להפוך דף מתוך שנאמר כל הנוגע במזבח הקדש כתוב שמה שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אותו והיה מזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח הקדש וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שניים ליום עולה תמיד לדורות אז זה שאמרתי כל הנוגע במזבח הקדש שומע אני בן ראוי

בן שנו כל הנוגע כל דבר שתעלה אותו יקדש לא ירד אז שומע אני בין ראוי לעלות בן שאינו ראוי לעלות למשל גם צבי אייל שהוא לא ראוי לגבי על מזבח מה ראוי ראו כבז ראוי איל אבל לא צבי וייל דש תאר לך אם פתאום זה חורש ירצה להביא איל אומר אני רוצה צביא צביא אני רוצה להביא הכי טוב לא לא לא אין אי אפשר זה אתה רוצה תביא ניסיון משה עשה חמין כן הוא ראה פעם בצפת היו ממנים את הצבי בטח עושים מזה איזה חמין כן

היה להם בור והיו ממלאים את הצבי בשר ופניו והכל שמים אותו בבור וזה כל הלילה של שבועות עוש פפפ פ פו עד הבוקר עושים פרוסות זה אי אפשר למזבח אבל אם הצבי רץ ועלה על המזבח אז הוא נה קדוש לא הוא אמר כיו לא כל הש נוגע במקדש הייתי אומר בין ראוי בין שלא ראוי אתמיד לומר כבשים מה כבשים ראויים אף כל הראוי אבל דבר שהוא לא ראוי לא יקדש אם הלה מזבח יורד רבי עקיבא אומר עולה כתוב שמה עולה מה עולה ראוייה אף כל הראוי

אבל דבר שהוא לא ראוי לא ואם על מזבח ירד תרבו בין רבי עקיבא בין רבי וס לילי מה יקרה במעטה פסולי נכון דבר שהוא לא ראוי לעלות כמו צבי עייל מה המחלוקת של האמור מיתלה מכבשים הוא אומר מה יתלה מעולה אז הנה דוגמה מחלוקת בטעם אחד שני מקראות אומרת עדיין למה ר רבה עולה תעוף פסולה ק בניו שאתה על גבי המזבח הי נפקא מנן ההלכה בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מה דטלה מכבסים כ בסין אבל עולת העוף לא מהתלה עולה אפילו עולה את העוף אם

עלתה לא תרד אז זה לא כמו שאתה אומר אייל בצבי לא זה לא טעם אחד הם נחלקו על עולת העוף מי שלומד מכבסים אז אז פסו אבל מי שלומד מעולה הכל עולה אלא אמר הרבש אתה יודע מאיפה מה איזה דוגמה אני אתן לך שיש טעם אחד משתי מקראות כדי תניה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך לרבות את הזורק דברי רבי ישמעאל בעקבה אומר או זבח לרבות את הזורק תרבו מיק מרבו זרקה מומה ית לה מדם יחשב מומה יתן לה מאו זבח יפה אז מפה לומדים כד

תניה כתוב בשחי חוץ מי ששוחט בחוץ שוחט קדשים שדם לשחט בעזרה ולקרב ג מזבח שחת אותה מחוץ לעזרה אם זה במזיד חייב כרת בשוגג חייב חטאת כשם אמרנו דם יחשב לשאו דם שפך לרבות את הזורק מה דם של בהמת קדשים שנמצא מחוץ לעזרה שזרק אותה בפנים חייב כרת דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר או זבח לרבות את הזורק אז אתה רואה אז זה אתה רואה רביו מה רבו שכרת במזר זריקה של דם קדשים הוא זורק בחוץ בתוך הזר בחוץ בחוץ לא נשחת בחוץ הרזה גם בחוץ

לא אני אמרתי זה נחשב שחוטי חוץ מה שכתוב דו חשב שהוא דם שפך שזרק את הדם של בהמת קדשים במזבח שנמצא מחוץ לעזר אותו בפנים כן הך זרק אותו כן דבר רבי ישמעאל תרבו מה יקמ רבו לא יכול להיות שבהתחלה אני לא אמרתי טוב עכשיו אני חזרתי דרשתי את זה יותר טוב רבו מקרבו חיוב כרת במזיד וחטאת בשוגג זריקה כלומר דם של קדשים בחוץ מ מיתלה מדם יחשב דם שפך מ מיתלה מאו זבח אז אתה רואה זה טעם אחד משתי מקראות קשה ואמר רבי אבו שחט

וזרק אקבו לדברי רבי ישמעאל אי חייב אלא אחד מה הוא שחט בחוץ וזרק בחוץ ריבה את הזורק בחוץ חייב דם שפר שנאמר לגבי שוורד בחוץ אז הר אתה הרי זה כמו ש שחטו פעמיים אז מה חייב שתי חט לא לא אם זה אם זה בהלם אחד לא חייב אלה חטאת אחת דברי רבי עקיבא חייב שתיים אתה רואה כב מאוד זבע שנאמר לגבי מעלה בקדש למזבח שנמצא חוץ לעזרה כן כשוחט במעלה בהלם אחד שחייב שתי חטאות כן אז כוון שיש ביניהם מחלוקת זה לא טעם אחד איזה

מחלוקת רגילה של שני טעמים מקראות אם זה חייב אחת או שתיים כן אומר התמר עלה אמר דברי רבי עקיב אנו חילה אחת דמר כרה שם תעלה עולות ושם תעשה רבינו רחמנא כו עשיות אז זה הדוגמה אומר אתה לא יכול להגיד לי זה הם חולקים ביניהם לא לא הקטנ עלה אף אמר ביה י נפק מינה זה לא נכון הנפק מינה הזאת אלא גם לדברי רבי עקיבא שוחט בחוץ וזרק בחוץ בהלם אחד לא חייב חת אחת ומי ששוחט במעלה אחד וא חייב ל אחת אז גם ג שוחט

בחוץ רק כרת נאמר אבל הזרה לא נאמר וגם למעלה בחוץ נאמר הזרה אז דמר קרא שם תעלה עולות ושם תעשה רבינו רחמנא לכולו עשיות שחיטה לזריקה והנאה אז אין חיה לחטאת אחת אז אי נקא מנן ההלכה בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא אז זה עכשיו טעם אחת שני מ שני מקרות אז תזכור הרב אפ בים מי ט אף אחד לא טעה אם שני התלמידים ג שחט זרק קבלי לא זה בגדתי אמרנו במשנה בדיני ממונות ר אני ממשיך בסדר אמרנו בדיני ממונות דנן ביום בלבד מתחילים לדון ביום

וגומרים בלילה אם רוצים יכולים לגור את הדין בלילה אבל דיני נפשות דנים ביום וגומרים ביום מנ מילה יש לזה סימן משפט מענה מטה ת ת סימן שלוש דרשות שאמר אבח בר פפה בבכ או בבכיה קר העם ושפתו את העם בכל עת מה זה בכל עת בין ביום בין בלילה יחי תחילת דינמה נעשה בלילה בלי לא כן מאיפה לומדים שגומרים דיני ממונות בלילה כי כתוב בשפתו את העם בכל עת אז אומר יחי תחיל דינ יכול להות כל העת גם בלילה כ דרבה הגמרא מתרצת כדרה דרבה רמה

כתיב שפתו את העם בכל עת אז יכולים גם בלילה וכתיב והיה ביום הנחילו את בניו זה ביום ולא בלילה הכיצד יום תחילת דין לילה נגמר דין לכן מתחילים את הדין ביום רק מתניתין זה לא כרבי מאיר למה שלדעתו גם לא גומרים את הדין בלילה רק ביום אפילו דיני ממונות תעני היה רבי מר אומר מה תמוד לומר על פיהם יהיה כל רי וכל נ רע וכי מה עניין ריבים אצל נגעים מה הקשר דיני ממונות יצא נגעים זה טומאות וטהרות שציין שאתה שותק באתה מאוחר מאוד אבל אתה

שותק כל פחד תאכל עוד וכימה ענין רבים צא נגעים אלא מקיש רבים נגעים כדי שנלמד מה נרעים ביום דכתיב וביום הראות בו ולא בלילה רואות אף רבים שזה ש גמר דין ביום לא כמו המשנה שדיני ממונות גמר בלילה ומה נרעים שלו סומין תכתיב לכל עיני הכהן דווקא שתי עיניים אפ רבין שלא בסומי צריך שתי עיניים הוא מקיש נגעים לריבים מה ריבים שלא בקרובים שדיין קרוב פסול אף נרעים שלא בקרובים אבל אם הכהן הוא קרוב זה פסול א אם ככה אתה לומד מה רבי בשלושה אף נראים

צריך שלושה שלושה כהנים בדינו וכן הדעת גם נותנת ממונו בשלושה גופו לא כשכן צריך שלושה תמו לומר והובא אל אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הלמת שאפילו בכהן אחד וא את הנגעים המ מספרת ההו סמיה דבה בשבות דרבי יוחנן דבר דין דינה ולא אמר לרבי יוחנן ולא מדי היה דיין אח בשתי עיניים פסול א איפה כתוב ב איך יעביד אחי מהמר רבי יוחנן הח כסתם משנה מנן כל אדם הכשר לדון כשר להעיד כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואין כשור לדון ואמה רבי יוחנן סומה בחת

מעיניו כשר לעיד אבל לא כשר לדון כמו רבי מאיר בקש לנגעים ואמר רבי יוחנן כן אז כן שרבי יוחנן פירש את המשנה שפוסל באחד מעיניו פסק כסתם משנה למה לא גער זה שהיה דן באותו אחד שהיה דן רבי יוחנן סתמה חרנ אשכח אז בניג גם חד שוא סומה בחד מ יכול להיות לאלא שכ למד את זה מג סול ש פסול גם פה סול אומר רבי יוחנן סתמה אחרי אשכך מה דיני ממונות דנים ביום וגומרים בלילה אתה רואה שאם גומרים בלילה גם שלא רואים בלילה אפשר אז

לכן גם שומע יכול אבל אם יש פרוג'קטור בלילה אז יכולים לדו כל מה שלא אפשר גם השחיטה והיום הכל עושים בלילה למה מביאים פרוג'קטור כ שואלת מה ולמה סתמה מהס זה סתמה אומר זה דווקא דו דאורייתא אה לא זה לא פה מה ילמד סתמה סתמה זה הסמה של המשנה שלנו סתמה במסכת נידה למה הדיב רבי יוחנן פסוק על פי המשנה פה ולא על פי המשנה בנידה היא בת אמא סתמה דרבים עדיף שמה משנתנו עדיפה למה שנוייה בלשון רבים פוסקת כחכמים שהם רבים זה עדיף במשנה שלויה

סתם פוסקת בו רבי מאיר יחיד ובת אמה משום דקט לגבי חטה דינה פסק כמו המשנה שלנו עדיף מסכת סנהדרין אבל בנידה זה הוא בא דרך אגב פה זה בא בעיקר ורבי מאיר אשפתו טעם בכל עת שאפשר לגמור גם את הדין בלילה מה ידרש בה אמר אב תוי יום המעונן א שלא רואים בו נגעים בכלל תנן אין רואים נגעים שחרית מיד עם בנות השחר ובן ה-40 סמרו לשקיעה ולא בתוך הבית ולא ב מעונן מפני שקהה נראת עזה בהירה כיוון שאין אור הרבה נראה שהוא בהיר ממה שהיה

באמת וטמאו אותו נראה עזה ולא בצהריים פני שעזה נראית כהה שהו חזק יותר מדי ערו אותו שלא כדין לכן בא הפסוק בכל עת שלענין יום דין גם ביום המעונן אפשר אבל נגעים לא ‏k ורבי מאירי ושפתו אתם בכל עת מדש אמר רב תוה יום המעונן זה למדנו נכון ורבי מ ביום הנחי את בניו מה יעביד לה דשו חכמים תחיל דין ביום מה עביד הוא ממן וה ביום מחנות בניו יום אתה מפי נחלות מורש נכסים נ אתה מפי חלות בלילה אמר עתמה י בלילה ביום אתה מתין

מה לא ורשים בלילה לא דדין חלות כ אמרת לא התכוונת שלא עושים שדין החלות עושים בלילה אבל אם נפטר בלילה עושים אותו גם בניו מה זה מה נעשה ד תניה ד תניה והתה לבני ישראל חוקת משפט הוראה כל הפרשה כולה להיות דין כלומר משפט למד יושת האב להיות דין כב יהודה אמ רב את ציווי אמת למי מוריש זה פסק דין למה יהודה אמ רב שלושה שנכנסו לבקר את החולה וא אותו הולך למות ואומר ן תנו חלק זה בנכסי לבני פלוני וחלק זה לפלוני רצו כותבין בשעת

מיטתו של פלוני וציוה תן כך לפני וכך לפלוני רצו עושים דין נותנים בעצמם את הנכסים לכל אחד מהיורשים כאילו נפסק כבר בבית דין שיניים כותבין ואין עושים דין מה אמר החולה א ש זה אותו דבר כותבים ועושים דן שניים כותבים ולא עשים שים כן אבל שלושה רצו כותבים צו רק אם זה היה ביום הלכה ר או שזה דין או שזה ד זה מה שאמר החו זה מה שעושים כן אבל לא צריך שיכתוב לא חיבים לכוב הם בית דין הם יכולים לחלק את הירושה ואמר רב חזל

לא שנו אלא ביום הם שמעו את הצוואה ביום אבל בלילה כותבים ואיין עושים דין אפילו ביום לא דנים את הדבר מעצמם אלא באים לבית דין ומעידים שם או כותבים שתרו בית דין אחר דן בדבר למה משום עדים ואין עד נעשה דיין צריך להושיב דיינים אחרים לעד בפניהם אז מה שכתוב ביום הנחילות שלא מפינים נחלות בלילה כלומר מה זה לא מפילים לא עושים דין של נחלות בלילה צריכים להעיד בבית דין אחר אפילו שהם שלושה כן אמר לי אן אחי קמינה לזה התכוונתי בסדר עשיר הלכות ‏m s

רפח הלכה חט אין מתענין שום צרה מהצרות כלל בשבת למה זה כבוד כבוד שבת לא מתענים א כותב המשנה ברורה כ בשם המגן אברהם כאשר ישנה צרה לאדם וזקוק לרחמי שמיים מותר לבקש רחמים ליפול על פניו ביחידות וגם כשהה קרתה כבר לפני שבת נותר אב כף החיים הומ הביא שיטת הגרז ג רבנו זלמן שדווקא צרי בשבת מותר עליו הכי אסור אין ת אין צועקים ולא מתריעים בו על שום צרה למה שלא יצטערו חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת אבל לא בשופר אז מה גם זה

בשביל סתם ככה ביום חולב צריך לתקוע בשופר זה עוזר ואכן איר שיקפו עקום או נהר ו ספינה מטרפת בים אפילו הל יחיד הנרדף בפני גויים או נסים או רוח רעה נכנס בו מפחדים שהוא לא יביע את עצמו בים זועקים מתחננים בתפילות בשבת אבל אן תוקעים אלא אם כן תוקעים לקבץ טעם לעזור אחיים להצילם פיקוח נפש שאני ‏si יש אני מנעים לומר יהיה אהבה פרקן מכל צרה שאסור לצ כר בשבת אבל בשוט רב פעים חזון עובדיה כן שזה נוסח קבוע ורגילים לאמרו מותר כמו תפילת אלוקיי נצו

גם אומרים ברך שמה אומר לא מתחילים בשבת מלחמה אלא אם כן יש איזה בעיה גדולה סכנת נפשות נרדף בבני רוח רעה שאמרו לא דווקא דוא הדין לכל חול שיש בו סכנת ה סכנת היום זועקים ומתחננים מצאן בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום כן מותר לברך חולי המסוכן משמע מה חולה שהוא לא מסוכן לא אז איך אנחנו עושים שברח לכל העולם תה קרובה קצת עוזר להגיד אבל פה אני עושה לכולם משבחים אז אני אפסיק את זה צים לחולים ממש לאו ג לשות הנה מישי מי שברח לחולה

שאינו מסוכן כשהחולה איןו מסוכן אומר בסיום המי שברח שבת נזרוק רפואה כובה לבו כן כתב כף החיים משוט אבקת רוכן כתב בשם הארי ברב שכל האיסור לברך את החולה שאיין בו סכנה דווקא כשמבקר את החולה ז מסתער עמו אבל כשבר את החולה בית הכנסת כדרך מי שמברך שבריאים מותר א אז אין בעיה בזה אבל פה מש שאין בעיה מרי כחו בבקש שיתפללו עליו בשבת כל החולה מסוכן אפילו שאין לו בסכנת חיים לאותה שבת מותר להתפלל על אדו אם הוא ביקש שיתפללו יש חש שטרף דעתו אם

לא התפללו מותר המרה תילים שבת אח שסכנה אומר בציבור אסור לאומר אבל ביחידות מותר לומר תהילים פותו מקשה ללד לכולם במותה שהתינוק הוא צדיק ח כל העולם מק חצו חצו מהמ זהו אני לא יודע מה אומר לך עובדה אמרת לך ש כיוון שהיום יש נוסך קבוע והכל רגילים אין בעיה אפשר גיד מ גם לחולה שאין בו סכנה כל חולה ככה גם נהגו פה בכנסת מלשים אבל זה משמח את האנשים לא הביא לא הבי שוכב אולי זה היום אורך ימים ושות חיים שלום מזל טוב לבנימין עוד

10 שנים תגידי שאתה בן כמה איך לבד אתה הולך אה איך לבד אמא שלו קבורה בהר הזיתים הוא הולך להר הזיתים כן אמא שלו היא אחות של סבא שלי אבא של אבא שלי כן אה כן ואבא שלו הוא דוד של סבתא שלי שני צדדים כן אבל הודות שלסבתא שלי זה אבא שלו לא אח של סבתא שלי הוא דוד שלה אח של אמא שלה אני חושב לסבתה שה יותר גדולה ממנו אבל בסדר אבא שלו הם צדיקים צי ם האחים שלו נפטרו צעירים ו בני עין הרע תפס

בו ה הזכות אומר תיקון גדול ב ממנ לקדש עצבו מה מותר לו להרבות בחסד ותחת שירבה פשע ירבה שפע וישפיע למלה תורה נצרכים השתדל בכל כוחו לתן צדקה לפני התפילה בכל יום ימי התענית טוב זה כל יום עושים צדקה כ כתוב בש רוח הקודש בתיקון כז שמה איפה שהתיקון של הפגם הוא אומר שמה כל יום יתן צדקה לפני התפילה תמיד אדם עושה צדקה לא אני בצדק אחרי זה פניך אצלכם גם כן נו ראייתי יש להם יש אנשים שיש להם קופות מביאים איתם קופות ו ושמים תק

טק תק תק חפה אה חוץ פגרת הקופה קי אתה לא שמעת אתמול את ה היה מכת ספרדים מספון ב הוא לא היה כבוד היה נהגו בכל ליל שישי שלמי השובבים נומד תקו חצות ולבכות על גלות השכינה ואחר כך ללמוד סדר מיוחד שתיקן רבי יוסף חיים הכולל בתוכו למות משתות לי שבועות ודרסה וכמה תפילות תיכון הסוות כמו שנהג רבי יצחק בטט כתת אנחנו לומדים את המשניות לפי הסדר ופעם היינו קוראים את כל הרזות עכשיו זה הרבה זמן מחלקים את זה ואחר כך עושים את התפילה של רבי

יוסף חיים קום קום קום אבל לא מצוות הצדקה וזה זה בי חשוב מאוד לקבל על עצמו תענית דיבור והוא טוב בכל השנה בפרט במי השובבים כל מקום זה לא חייב דווקא תני דיבור של התהילים זה טוב מאוד לקבל כמו יצחק בק מקום מ שקשה לו זה ביותר תודה ימעט בשיחה בשיחת חולין ככל ה אפשר כי ברית הלשון ברית מכוונת כנגד ברית הבשר כן כ באמצע הלימון אסור לדבר אף פעם כותבים הלוח לשיח אני ה זה חברה יוסף אדם תלמיד חכם הייתי לומד איתו היה איזה זמן

איזה חודש שהיה איזה בעיה והייתי מדבר איתו קצת א כן סדר את העניינים טוב בארוש הישיבה בצדקה אומר תראה אני ראיתי ביום יום שמתי לב שאתם דיברתם אי אבל איך כו הוא יודע יש שמה 200 אברכים היו כל העולם מלא ואני התרחקתי מראש הישיבה תמיד הייתי יושב מולו ממש ספסל אחד זהו אני ממולו אומר אני יש לי מנהג שאני עוקב אחרי כל פעם אחרי שני תלמידים יצא החודש הזה המזל עליך ואני בדרך כלל אף פעם לא מדבר הייתי לומד רק זה היה לא אמרתי לו כלום

למה אני יודע אם אני אדבר יגיד התנצלות קשה מן החת אמרתי לו בסדר אני אשתדל ומ הל כן כן תמיד היה יודע אם אני נמצא או לא נמצא כבר אומר אני בדרך יודע אם אתה היום באת או לא באת או ברחת לרבי מאיר לי כן נכון לא יודע הכל ראש הישיבה יודע הכל גם אף פעם לא הסתרתי ממנו הכל הייתי כל דבר שלי זהה ראש הישיבה בלאגן בלאגן היה נהגו רבים וחל שמים ו שובבים לעשות תענית דיבור ולמר ג פעמים תהילים ועוד שמונה מזמורים הראשונים שבכללות

יעלה תנח מזמורים יש בזה תקון גדול מאוד ושרי הזוכה כתב בקונטרס ך ילי להגאון רבי יצחק אלפיה שמי שמתענה יום אחד תענית דיבור ולומד את התהילים שלוש פעמים נחשב לו כהפסד לתענית משבת לשבת כמו שכתב הרב נועם אלימלך זה לא כתב אמרו ותענית מן שבת לשבת נחשבת ל56 אל 00 תעניות 65,000 ו 600 תעניות לא זה יש קבלה שארנו אלימלך אמר כך הפסקה כותב בציון בספרו זכור הנדסה וזה לשונו וזה קל כי לא כדאי ביום אחד להרויח כל כך הרבה תעניות ואף שלא מקובל ברבנו הארי

אבל אדם גדול אמר ו וזה אחד מהתיקונים הגדולים ביותר ומזה נלמד מה גדולה מעלת העוסק בתורה ללא דיבורים במיוחד מי שיש לו תאווה לדבר זה הה הלשון של הרב תאוות הדיבור לו תאווה לדבר בסקרנות להתעניין בכל מיני נושאים מתגבר על תאוותו בולם פיו מ יכול לדעת כמה מוסיף זכות וטובה לעולם כולו מלה בסל ב שתוקה בטרן אני חושב כל זה דברי הרב א לא כתבתי אבל הסברנו זאת בעדת דשמע שד שעל הלימוד השכר הוא עצום הכל ם מקיים מצוות עשה מילה בסלע אם נניח שכל מילה

של לימוד התורה שכר וסלע ממה שתוקה בטרן היינו אם רצה להפסיק באמצע למודו ולדבר וכפה את צרו ולא דיבר מגיע לו פי שניים וזה דבר גדול עצוב נפלא מאוד עצירת התאווה והתגברות עליה כמו שאמר שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ד אמו בשבת על זה הנה מצאנו משהו יותר גדול מלימוד תורה מצאנו יותר גדול מלימוד תורה המר גלום את הפ בדיבור אמר משלות בתן אז הוא אומר זה אין מנתור אבל הוא בתוך הלימוד לא להפסיק ולא דבר זה כן זה הוא לומד אבל הוא

הוא התגבר בטח אדם שלומד קבלה בשבת ו לא מפסיק בדיבור או מעריך פה על כל העניינים על התענית דיבור כמה זה חשוב כן בפורת יוסף כמה היו עושים ני בתו משפט זה היה יום חופש בעיר תיקנו שבת א שבק משפטים ה עם ראש הישיבה ה יפה אבל ביום רגיל ו ומה מתו משפט היה חופש כן למה בפורת יוסף היה חופש לזור שהישיבה אמר ש שיעשו אה מחילה כן זה בגלל שנפטר ראש הישיבה שלוש ראש הישיבה הראשון ואחר כך נפטר רבי יצחק רבי יצחק שרבני בנו שלם

יהושע אבא של משה חי שרבני באותו תאריך שנה אחרי זה שנה השלישית נפטר הנסים נחום שמו בידו מכתב פתר והוא בא בחלום לרבי לרב ענטבי בצפת שאין לו קשר הוא לא ידע מה קרה הוא אמר לו תגיד חבי פרת יוסף שאני פטתי את הגזלה לקחתי מרחו זה את הגזר בואי נידה כנדה שהוא אב מאבות הטומאה של תורה מט כלים במגע טמא אדם במגע ומסע מטמא בסד טמא משכב ומרכב נידה וואי וואי ו תהי נידתה עליו זה לא סתם אה השם יצילנו אין משכב בעי נידע מרכבו

כ משכב ניד רכבה ש משכב המרכב שדרסה עליו זה אב הומא אב מאבות הטומאות משכב בד מרכבו בלד טומאה ככלים שהוא נוגע בהן שאינם מטמאים אדם ולא כלים אלא אוכלין ומשקין בלבד ולמה נגרע תומת משכב תומת משכבה פני ש שנאמר בבועה נידת היא נידתה עלה במ שבעת ימים ונאמר בו כשב אשר ישכב עליו צמ חר שנאמר דתה עליו א ידע ש תמי משכב ולמה נאמר כל המשכב אשר ישכב עליו צמ פני השלמנו שהכתוב תקו מטומ חמורה מלטמי אדם וכלים ו בטו כלה ש משכבו ולד ולא

טמי אדם וכלים אלא אוכלים ומשקין בבד כשאר ולדות הטומאה א אדם בכ אחד הבא בטח אחד הבא על הנידה או על הזבה או שוברת יום כנגד יום או על היולדת בן כדרכן בן שלא כדרכן אחד המער אחד ומר בן גדול שבעלה קטנה בן קטן שבעלה גדולה במ דברים אומרים כשהיה בועה בן תשע שנים יום אחד והנעלת בת שלוש שנים ויום אחד פחות מכן אין ו נ משום בוין דה א משום נוגע בנידה בלבד שבלד ואין וב ואין בו אין זב הרי הוא נוגע בו אחד נוגע

בזב או הבעל מן הזב בגלל ש בטירת הרמבם ותר הנידה וזבה שוברת יום כנגד יום ודת אף על פי שלא ראת דם כולם מטמאות מפריע מעת לעת או מפקידה לפקידה וזו נקרא מעת לעת שד כיצד אישה שהייתה טהורה ואין סת בתק עצמה ושחרית מצא טהור חצי יום בתק עצמה מצאה דם הרי כל הטרות שעשתה משת חידה ראשונה עד שת חידה השנייה מטמאות מפריע לכן אם בטקה היום מצאה תור אחר שניים או שלושה ימים בטקה או מצא דם הרי כל הטרות שנימן שמצא דם עד 24 שעות

מפר מאות ועד שלאחר עד שלאחר התשמיש הו כפקידה שלפני התשמיש איןו כפקידה פני שאינו בודקת בו יפה בסדר נכון זה השבוע התיקון של זה יפה אתה אומר הרב פחת צחק בן מסו חד בן בן מסו א קו יפה בקשה זוהר מה זה יכול לשים בניז כן אנחנו בדף א סב או סג סב לקחתי כבר אתה לא היית לקח בחזר מ דחיס דעיס תעסה מוף וואי ווואי וואיי וי ויי וי דעלי כמו המר מתנית כל הכועס כומ עו חר ברנש לפרש חם מ מסמכ מים אלא חרם

ו מכל קל שמשנה תורה קדש בריך בריך בכל הורתה כולה כל ממנה דחי בכהן כל ח צינה כי בנו שצ מעלמה קיך אשה משמלה בימינה ו במיו ובמת המלך שכח פקודה בתרד להפריש תרומה גדולה כמו תר ממאה מה ה תרומה רבנ תרו בסרי תורם זר נו א זר ס ק ברי אמר בקו תראל וברוך שם כ מכ ו צריך ח קדשך אמה רו מד רוח באמה אמ באפו מאהו ו ביפון האם ועוד בכגון צבען יכו כקומה בבס מה סליק מא ים הס א הבנת טבש ווד

רבנן מן ואתה ישראל מה אד איך שואל מאמ תרמה אלא מאה ברנ בכ מה וצ ברכל יומה למר ג קחו תרומה כמה תרומות רוד תורה מ ו רומה תור ב0 יוםש 4 אתה ת ר קדש וכ א א עב דבט דמר הריתי מורים בסמי דכו רעים אכלו עבדו ו קטורת סכן מסוף ד לא לא צריך לא לא עשתה סעידה ארמונה בת פתיון נפש ת אדוני אלוהינו שקת רבותינו לפניך את קטורת הסמי זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם עליד משה נביק כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה

קח לך סמים נטף ושחלת וחן בנה סמים ובונה זכה בת בבת יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחת בנ הסמים נה זכה בת בבד ויאמר אדוני משה קח לך סמים ףת סמים בד י ייה בד בתה בתז הזזת אות קודש מדת ממנה אשר ח ש קודש קדש לי אהרון כור צמים בבוקר בבוקר תכם צד 368 אמנים היו ב כמו חמה נה בכל יום מח תו בבוקר מחצו בער שלושה מנים שמהם כניס כ גדול ות מהמהם ח יום הכיפורים חזל מתשת בערב יום הכיפורים

כדי לקיים צוות דקה מנ דקה סמנים היו בה ואלו הן הצורי והציפורן והחן בנה והלב מש 70 הנמור קציעה שבולת נרד קום פה ם לא מצפת הירדן דש ב ם ח ש ג עזה ים רבי נתן אומר שהוא שוחק אומ ש פ שה למה אין ישת בעיניים הבר ויאמר ם ישכ אפ ז עסו מזמרת אר לאש מנחה צורחות משחדים ימר עליהם פז סו מזמר ורדו לאיש מחצור בדים יומר עליהם ישראל כפז עשו זמרת הארץ בכדו לאש מחור ות כםס אש בף עתם אלש מזוזות מן אדם

אשר בופ בוקר ש ומתם את הדבר הזה בניך אר אשר םם את העבודה הזא כ בניכם מהעבודה הזא לכם ואמרתם זה בפסח שפסח בני יאמצו ורה זהב עה את המנורה כפור קים יוצאים מצידי ה שלושה כנ מורה מצידי אחד ו שלושה כנמ מצידי השני שלושה גבים שוקדים כ אחד ו שלושה גבים משוכנים כני אחד כפתור פח כ ש צים ממנורה ומנורה עגבים משוכנים כפתורי ופרח שני הקנים ממנה ת שני הקנים ח שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה כפתורים וקלות ממנה היו כולם משחת זהב טהור

יעש רותי שבעה זהב ור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כל כלי אדני ו ש לנגן אד נגן אדוני זה מעשה כמש כן עשה את המנורה ויאמר משה אהרון משהם יעמוד בפה פתח מגפה עצ ויאמר משהק את המחת תזים ד וולך מהר אל העדה חפ קצף ן כשר דיבר משה גבעם פעלי יעמוד בתהש ימר משה משפה ואני אשר וזך נ בוקר חסדך כ בוך ניז וק חסדך ת חוק וזך ני ניי וזך וקר ק ניצח בז שיר אלוהים אלם אר ארץ עמוד פנחס פל נו כ

יושב בסתר עליון ב ציים מצך ךך כך אשת חין ממצ ותה בשנים מד עלה שש כ אדוני צב עמנו גב לנו א יעקב אדוני צבות שד אדל רצ שם ש שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק וק מש ן הקדושים חים צחות ישועות שפע ברכה חיים טובים נחת גשמ ורוחני כן י