הדף היומי מסכת סנהדרין דף כד הרב בניהו שמואלי שליט"א צום עשרה בטבת תשפה

[מוזיקה] ‏ga בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש עשר בטבט תשפ ה כן היום זה תענית של עשרה בתבת שבו התחיל לצור נמוכת נצר על ירושלים והייתה צררה גדולה מאוד שנתיים וחצי צר על ירושלים עד עד שנכנס בתשעה באב כרי בית מקדשנו תפארתנו שנתיים וחצי כל השנתיים וחצי היה למעלה בשמיים אלו מאמינים שלא להחריב בית המקדש ואלו מזמינים להחריב בית המקדש ובסוף ניצחו וקדוש ברוך הוא שפח חמותו על הצ על הבנים ונחרב לנו בית מקדשנו פרטנו לכן כל פעם שמגיע אותו יום של עשרה

בתבת שהתחיל אז למעלה משפט החורבן כמו כהן אומר החתם סופר בכל דורדור יושבים בדין של מעלה וגוזרים על החורבן של כל שנה ושנה אם יהיה חורבן או לא יהיה חורבן כל דור שנבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו לכן תענית של עשרה בתבת זה בא על ביטול צרה עתידה ולכן הוא דוחה אפילו שבת ביום זה ישבו בדין שמנה ביום הזה היום פסקו האם תהיה זו שנה גאולתן עובדות נפשנו ביאת משיח צדקנו וייבנה לנו בית מקדשנו תפרנו וככ אנחנו רוצים שיבנה בית מקדשנו פרטנו במרה בימינו אמן

ולכן צריך חזק חזק זכו חזק לקבל ענינו לחזור בתשובה שלמה לקבל ענינו ור תורה מצוות מעשים טובים וכך יהיה ישועה בכל בתי ישראל גם היום יות בטבט אתם יודעים ש זכריה בן ברכיה בן עידו הנביא עם חגיי מלאכי היו מאנשי כנסת הגדולה סוף הנביאים אחריהם נסתלקה רוח הקודש מישראל נבואתו ה של זכריה היייתה בבבל משנת שתים למלכות ריבש ב הוכיח ואמר מוסר לבני ישראל מעוררים ליבות על בית המקדש לכונן חומת ירושלים ניבע לעתיד על הגאולה האחרונה הוא היה מנחם ישראל מבשר להם בשורות טובות באחרית הימים

בבת כ צדקנו יבוא יהיה השם למלך על כל הארץ בו אחד שמו אחד זה נבואת זכריה ביום ששמח מלך בבל התחילו על ירושלים הוא עשרה בתבת בו ביום נפטר זכריה הנביא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אחנו עם רבו ברוך בן נריה וחבריו שר היה בן מחסיה בדניאל הם היו מרדכי בלשן כל אלה היו ביחד זכה לעשות דברים גדולים בעזרת השם אז ב ב בעזרת השם ביום שבת זה גם פטירת חכם יהושע שרבני שאנחנו הכרנו אותו הוא היה אצל רבי יוסף חיים רבי יוסף חיים נבא

אותו לאוניה לעלות לארץ ישראל ואנחנו ה יושבים איתו בצהריים בכל יום ימי השבוע והיה מספר לנו על א על רבי יוסף חיים על כל זה שהיינו ילדים בחורים צעירים לומדים בישיבת פלת יוסף היה חסידה קדישה ופרישה ומקובל אלקי לא זה סבא זה כלומר הבן שלו רבי יוסף הוא חמי ש בציון ש הבן שלו חב כן לא הוא הו בגיל 30 עלה לארץ והוא התץ רב יוסף חיים ואמר לו תעלה ואני אשלח אותך לחברון יש שמה התי דינו רבי אליהו מני ותהיה אצלו והוא אומר שהוא הגיע

נשם אומ אומר לנו אני ראיתי אליהו הנביא עין בעין אומר ה היה רבי אליהו מני חולה בעיניים לא הרגיש טוב ואני א אני הגעתי לשם לבית שלו ובא איזה ערבי לרפות לו את העיניים הביא אוסר גדול של של מטבעות זהב אומר ל אני אשים את זה פה אני מחר אבוא להוציא לך את התחבושת אני אקח את זה אני אמרח לך עד מחר את העיניים מחר תוציא את התחבושת אתה תראה כמו ילד קטן אין לך מה לדאוג ושמנו משהו ובירך אותו והלך טוב אומר ר רביש בן

אומר אני יצאתי אחריו צעד אחרי צעד כי אני אמרתי זה אליהו הנביא זה לא יכול להיות צעד הוא אומר דרכתי על מבטן הבית נעלם מה שאני עושה חזרתי לככ ממן רבי אליהו מני אמרתי לו זליו אמרתי לו כן אומר תראה הוא לא ייקח את הכסף לא יבוא ולא כל זה תחלק מה מחר לא בא הוציא את התחבושת רואה מהש כמו תינוק ככה קח חודש חודשיים לא בא אמר כן נחלק את זה לאניה חברון חילקו כל הכסף לאנייה חברון משהו לא רגיל כן הוא חינך את הילדים

שלו רק בדרך השם היה משהו לא רגיל היה תקיף גדול וצדיק גדול הוא לא רצה ללכת לצבא בזמנו היה מלחמה הגדולה אז הוא התאשפז בבית החולים שערי צדק בדוקטור ולח שם לו זריקה שהוא צהוב ואז הוא ביקש מדקור ולח לא רק הוא יש לו גם ילדים מה יהיה איתם שלא ילכו לאיבוד חנן לפניים גם את הילדים של לבי כן כולם קיבלו זריקות זה עבד כן כולם חונים הם חונים על הקדוש ברוך הוא לא רוצים ללך כן משהו מיוחד משהו מיוחד היה הרב היה יה משהו מיוחד

גם היום יש אומרים שמה שכתוב בדברי הימים בשמואל ובדברי הימין בן אובן יודה בן איש חי פעלים מקצין הוא יקרא שני ארי אן מואב הוא ירד ויקרא את האריה בתוך הבור ביום השלג אומר כתוב בתרגום בתרגום רבי יוסף בדברי הימים כל הגבורות שעשה בןה ובן ידה ביום השלג אשר הכה את הארי כל זה היה ביום עשרה בתבת יש בזה סודות גדולים הוא היה כהן גדול הוא היה ראש הסנהדרין והוא הקרא ועשה דברים אדירים וזה רומז לעניינים גבוהים בעולמות העליונים זכותם הגן עלינו גם ראינו איך שעכשיו

מה אומר להם יוסף פקוד יפקוד אלוהים אתכם ועליתם את עצמותי מזה תכם הוא ציבא את בני ישרא לא ציווה את הילדים שלו למה הוא ציווה את בני ישראל למה הוא לא ציווה את הילדים את בניו יעקב אבינו ציווה את בניו למה יוסף הצדיק מצווה את עם ישראל לא את מנשה ואת אפרים הילדים שלו אלא אומר אומר לעם ישראל תשמעו אתם האחים שלי אתם השבטים אתם גנבתם אותי משכם אתם תחזירו אותי לשכם ולכן כמו שכתוב הגונב תלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב חזיר אתם גנבתם

אתם תחזירו ולכן ככה עשו ישראל העלו את יוסף וקברו אותו בשכם מי עשה את זה משה רבנו לקח אותו כל כולם היו סובלים על גבם כסף בזהב ויוסף היה לוקח את הארון ויוסף צדיק רקח ארונו של יוסף יש אומרים שהוא ריקן תלה יבש אותו יפה שם אותו יפה שם את העצמות של יוסף בתוך הטלה וזה היה הולך כל הדרך איתם הטלה הזה ככה כן זה פסוק בתהילים פלא פלאות ולמה אמר להם פקוד יפקוד תראה דבר פנה עם ישראל צריכים לשבת במצרים 400 שנה אבל נתמעט להם

הגלות למה נחשבים ג מנילות גם עוד דברים נהיה כמה זמן 210 שנה כמה ירד חץ חץ שנה ירד מ-400 וריד 190 חץ פקוד כל זה ספר תורה פקוד פ 80 קוף 180 ו וד 11 190 קץ אמר לם תדעו לכם בפקוד יפקוד הקדוש ברוך הוא יוציא אתכם בפקוד אז הוא יפקוד אתכם לא צריך לשבת גם את הקץ כשזה נהיה זה יהיה ולכן אמרו רבותינו נתן להם יוסף סימן מי יגעל אותם מי הוא שיגאל אותם אומר להם זה משה רבנו פקוד פה קוד פה שרוף יעקב משה

שם את הגחלים של פרעה בפה נל כבד פה אומר פה קודם הוא יגל אותכם עוד סימן אמר להם שהכול שיגע אותם הגע אותם בלשון פקוד יפקוד הוא הגואל האמיתי פקוד אז איך אמר להם פקוד פקדתי אתכם תכף האמינו לו ידעו שזה הסימן שיש להם זה פה ל פלאד למה אתה יודע מי שכבד פה משה רבנו לא יכול להגיד פ קשה לו עכשיו הוא יודע אם יצא לו בכל זאת פקות פקות למה תור גם הערבים הם לא יכולים להגות פה לכן מה הם אומרים טמ בו לא

יכולים פ בח לא יכולים להגיד פה בחי כן אתה זוכר מה שהיה עם אישה הזאת מסכנה בכותל ש אשכנזיה אחת היייתה הלכה להתפלל בכותל והייתה בוכה בוכה בוכה בוכה יצאה היה איזה גוי מוכר בחוץ פחיות של שתייה אז הוא אומר לכל אדם אתה רוצה פחית אז הוא אומר לאישה הזאת הוא לא יודע להגיד פה אומר בכית בכיתתם מה אכפת לך בכית גברת בכית עוד פעם אתה רוצה ממני מה אכפת לך אני בכיתי לא הוא רוצה להגיד לה כן הם לא יודעים הגויים הם לא יודעים להגיד

פחית נתה פלא פלאות מה אמר להם אני תן את עצמותי מזה אתכם אצל יעקב אבינו קברו אותו עם גופו הכל היה שלם אותו דבר יש הרבה צדיקים עם הגוף הכל קדוש משה א יוסף הלו את העצמות שלהם אין קנאה אין שנאה אין כלום כל העצמות שלם יש עצמות אבל לא גוף לא בשר רק עצמות כן כן ככה זה הרבה צדיקים אתה יודע שמסופר שהלכו ל כש בשנת תשסט מה שאני אומר לכם זה ככה היה החידה גם הביא אותו עצמות אבל היה הבת של הרב הרמן היא

מספרת בחוברת הערות היא אומרת זה יצא באלון בשבת קודש סט אומרת אחר המלחמה בשנת תשכז ששת הימים היה בתש כו משהו תפש זה יצא אח שלה עם קבוצת אברכים לשפץ לשפץ את קבות הצדיקים בגליל בן השר הגיעו לכבר שכוני המעגל בחצור הם כתפו את זה ממש זה היה לו מערה נמוכה אתה יודע שמה נכנסים זה נמוך האברכים הביאו קבוצת פועלים לחפור בסלע המשיכו והם המשיכו במסעם הביאו אברכים עם עוד איזה קבוצה והמשיכו חיפשו עוד כברים נוספים כמה שעות לבחון את ההתקדמות מרחוק הבחינו ופועלים מתגודדים סביב

הקבר מיד הבחינו בהם הם נצו את כלי החפיר שלהם ונמלטו כל עוד רוחם בם אברכים הרו לבוא מה קרה אומר כשהתקרבנו אומר במקום לחצו בסלע הקשה בחרו הפועלים לחפור באדמה לא בסלע הם רצו עבודה קלה הזה סלע זה מער במקום לחפור בסלע כלומר לגרד את הסלע באדמה המי שהבחינו אב אומר הם מגלים איזה אור אור יום השמן זורחת הם מופתעים רואים הרגלו של חוני המעגל מיד חיסו את זה בעפר והלך האור הם מספרים את זהו אז בעיתונים זה פלא פלאות פלא פלאות תראה איזה צדיקים איזה

אנשים זכותם יגן עלינו ועליכם שיהיה ב בעזרת השם השבת הזאת שבת שמחה והיום נעשה תשובה שלמה בעזרת השם והה ישועה גדולה נראה איזה פסוק בישעיה מו פרק מו פסוק ה למי דמיונים ותשבו ותמו נדמה אומר להם אין מי תדמו אותי ותאמרו אני שווה תשילו אותי ונהייה דומה זהב מכיס וכסף בכנה שכולו זכרו צורף יעשהו אין סגדו אף השתחוו ראית איזה טיפשים אלה לוקחים כסף זהב לוקחים מישהו שעשה להם פסל ומשתחוים לו אחר כך מה ישבו על כתף יסבלו יניחו תחתיו ויעמוד במקומו לא ימיש אף יצעק

אליו לא יענה בצרתו לא יושיענו טיפשים כאלה חוזות יתאוששו השיבו פושעים הלב זכרו ראשונות מעולם כי אנוכי אין ואין אלוהים ואפס כמוני מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום כל חפצי עשה אמת כור חפצי כור חפצי חזק משניות משנ שבת מורבי רבי שלום ארון בן רחל רבי אורי נורי בן רחל מרים אסתר בת חבה בנימין שאול בן סלם שסון חיים בן אברהם ב שושנה רבק אור בת ברחה מרדכי דוד בן שרה בת בת לאה אפרים ישועה הבן בן מרכה בן מרכה אליהו בן

פ בן יפה לא בן נשמת ישראל ר אסתר ישראל ושר אסתר שוש לית מל שושה בת מלכה לכה בת ציפור מלכה בת צי בן ישע משה בן ישוע אבר בן ישוע ישע בן פרע בן פרחיה ועד שמואל בן בן בן שולמית מכש בן חנ משה בן חנה לתת פעמיים היום לתת פעמיים אה צריך לתת עוד עוד תגיד מה שתן אנחנו גם במשנה גם בסנהדרין פרק ח נכון מאיר משנה א' תן לו תן לו איזה שיתן צדקה עוד פעם הצ ש בין סורר ומורה ממתי נעשה בין

סורר ומורה שיביא שתי ערות ועד שכיב זקן התחתון ולא העליון אלה שדברו חכמים בשו חי שנאמר כלה יש בן בן ולא בת בן ולא איש קטן הקטן פטור שלא בא לכלל מצוות זה בן סור משנה ב ממתי חייב שוחת תרטימר בשר ושתי חצי לוג יין חציון יין האיטלקי אומר יוסה אומר מנה בשר ולג מנה בשר ולוג יין אכל בחבורת מצווה אכל בעיבור החודש אכל מעשר שני בירושלים אכל נבלות רפות שקטים ומסים אכל תבלו מעשה ראשון שלא נתן לו ומתו מעשה שני בדי שלא נבדו אכל דבר

שהוא מצווה ודבר שהוא עבירה מאכל אל כל מאכל ולא אכל בשר שתה כל משקה ולא שתה יין אין נסה בין סמורה עד שאוכל בשתי יין שנאמר זולל וסובא א עלפי ש הדבר דבר תיק בסוב יין בזול בשר למה משנה ג הגענו כן אנחנו וכים היום זה דף כד תפילת בית המדרש שבתי א נכדי תמיד כ מני במות שח ח שםם כ ישאל הנ אנחנו ב קצ שלימוד תורה כמו שמר כתוב וגת ביו תור כ שענו עלינו רצון פ לא קש בםך צמוד שג כמת מפי דודש

כ אד מסי שמים וארץ איזה דף אתה צי משה כד נתחיל מהמשנה דף לא לא דף כז זה לא מהמשנה יש לנו דף כג עמוד ב למטה ר כן כן רגע כג עמוד ב לא לא הגענו בכד ממש גופה שמה הגענו אתמול גופה דף כד גופה מצאתם 2 4 6 8 10 שורות מלמעלה גופה תחילת התשורה שמה אתמול הגענו אתה זוכר מאיר כ אתה זוכר אתמול הגענו גופה זה לא מספיק אין שמה גופה אמריש נקיש פ קדוש ר יאמר דבר זה לכן הגמרא אמרה תן עדו

זה אמרנו למעלה בגמרא שרבי מאיר אומר שיכול לפסול את העדים בלי בעל דינו יכול לפסול כן את העדים אדם יכול לפסול את העדים אומר איך יכול להיות פה קדוש יאמר דבר כזה אומר תן עדו לא עדי אמרנו במשנה זה פוסל עדייו של זה וזה פוסל עדיו של זה זה פוסל עדיו שהביא העדים וזה פוסל עדיו שהביא השני כל אחד יכול לפסו על רדי חברו אומר איך יגיד רבי מאיר פה קדוש יגיד זה פוסל עדייו של זה איך יכול להגיד דבר כזה אומר אל תגיד עדיו אלא

עדו בלשון יחיד הני אתה אומר שרש תקיש אומר על רבי מאיר מתייחס אליו בכבוד גדול ואמר עולה רואה את רש לקיש בבית המדרש כאילו עוקר הרים וענן זה בזה אתה תראה אותו מה זה רבי רש קיש אין כמ אותו בעולם מפלפל גדול לוקח שני קושיות וטוחן אותם זה בזה מעוצמת הפלפול מקשה סוטר לפרש אז אם היה כל כך חריף למה התבטל כל כך כלפי רבי מאיר זה לא יכול להיות שרש נקיש ככה רש נקיש חריף מאוד אמר הבינה לוקל הרואה רבי מאיר בית המדרש כאילו עוקר

הרי הרים אתה אומר יש תקיש עוקר הרים אתה רואה רבי מ בבית המדרש לא וקר הרים הרי הרים הערים העצומים ביותר וחנן את זה בזה לכן נכון זה ש שנכון שחריף היה רש לקיש אבל רבי מאיר חריף ממנו הוא עוקר הרי הרים אז לכן בוודאי שש נקיש התייחס בכבוד גדול לרבי מאיר אז לכן הוא אומר לו פה קדוש לא יגיד דבר כזה באמת אי קטמיי אומר שרק התעורר לעורר תשומת ליבנו חיכ אמר ב כמה מחבבים זה את זה תלמידי חכמים בארץ ישראל איך רש לקיש מתייחס

בכבוד לרבי מאיר כי ה דיתיב רבי וקאמר כיד תיב רבי וקמר אסור להטמין את ה טונן מים צוננים אסור להתמם בשבת באדמה אתה רוצה שהמים הצוננים ישארו לך צוננים יש שמש יוקדת אתה רוצה שהמים יישארו צוננים אתהה מטמין אותם באדמה אסור אסור להטמין את הצונן בשבת למה כל זה גזרת התמנה אסור חכם להטמין א להשמר לשמור כור לשמור חום אותו דבר אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי אבא התיר להטמין את הצונן אם זה חם אסור אבל אם זה קר אבא התיר אמר לו כבר הורה זקן

אם אבא שלך התיר אני שומע לו הוראתו הוראה ואמר פפה ורואה כמה מחבבים זה את זה תלמידי החכמים ו רבי יוסי קיים היה כפוף ויושב בפני רבי אם היה רבי יוסף ק היה כפוף יושב לפניו רבי ישמעל רבי יוסי ממלא מקום אבותיו הבה כמו אביו וי כפוף ויושב פני רבי ק אמר כבר הור זכן נהג כמו כבוד אמר רבי הושעיה מה כתי ויקח לי שני מקלות זה בזכריה היום זה פטירת זכריה אמרנו נכון אמרי ישעיה מה כתי קלי שני מכלות זכריה אומר לאחד קראתי נועם ולאחד

קראתי חוברים מה זה אומר נועם אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנערים זה לזה בהלכה נחמדים זה לזה בהלכה חובלים אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה מקשיב בתקיפות הסבא שלי אמר לי כשעלה מ פרס לארץ ישראל היה כמה איזה שבועיים שלוש בבגדד אומר היה בבית מדרש ב זרחה אז הוא מטאר לי איך הם לומדים אומר מקשים את הרצים אומר חברו לא שומע לו סוגר את הספר ונותן לו על הראש שלו הוא מספר לי זה חובלים זה את זה אומר לא ככה לא שומע לו הוא

סיפר לי כן לא אבל זה רמז המכן של האדם יש בו תשמיש זה משענת זה רגל שלישי של האדם כמו שאמר לו רבי שמעון בן חבטה לרבנו הקדוש שתיים נעשו שלוש אז יש גם תשמיש לפעמים מכה בו החכם רודה בו תלמיד חכם אם זכה נשאת לו התורה שם חיים אם לא שם אחר השם יעזור ויאמר אליי אלה שנ בני היצהר העומדים ושני זתים עליה קור אתזה בזכריה אתה שומע פלא פלאות איך שזה בא היום ב בעשרה בתבת תשפה יום בתיירת זכריה הנביא מסופר כן כתבתי את

זה בגמרא שהיום זה פטירת זכריה מסופר פה זמן ויאמר א אלה שני בני היצהר העומדים שניהם זתים עליה מה זה צהר הגמרא מפרשת יצר אמר ביצחק אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית זה שמן זית משמנים אחד את השני שניהם זיתים עליה אלו תלמידי חכמים שבבבל שמורין זה לזה בהלכה הזית מרה עוד אומר וישא עיני וירב נ שתיים נשים יוצאות ברוח בכנפיהם להנה כנפיים ככנ י החסידה ותשנה האפה מן השמיים מן הארץ מה זה היפה זה היצר הרע ואומר ואמר אל המלאך

הדובר בי אנא הם המוליכות את האפה מאיפה המ לכות את היצר הרע הזה ויאמר אליי רשי אומר יצר הרע כן לא הביא אבל זה הפירוש אנה מוליכות את העפה ויאמר אליי לבנות לה בית בארץ שנעה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי ש נשים זו חנופה וגסות הרוח וואי ווואי וואי רוח בכנפיהם זה גסות הרוח וכנפי הן כ כנפי החסידה זה החנופה שירדו לבבל נער להשתקע שם בגלל שלא נוחים בני בבל אחד לשני וגסות ורח לבבל אנחי ואמר מורר קבין גסות ירדו לעולם תשע נטלה

עלם ח לקו כל העולם כולו גאוה גסות נטלו עלם אן בהתחלה לבב נחית רבב רבב גלגלה גסות הרוח נעלם כןמ כתיב לבנות לבית בארץ שנער שמאמינה חנופה בנתה בית שם גס חשיכה נעלם ש שמע מינה א בבקשה איך ייתכן שגסס ורח היא בעלם ואמר מור סימן גסות הרוחניות ועניות לבן אחיד לא בעלם מה היא עניות עניות בתורה עילם היא עניה מתורה זה העניות כתיב אחותנו כתנה אינה מהר רבי יוחנן זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד כלומר זכרו חכמ ה דניאל מרדכי ללמוד תורה אבל לא

לימדו על אחרים נשארה עניה בתורה אבל בבבל זכה עזרה ללמד אזת רואה מרדכי היה בעלם מי בבל אמר ב יוחנן בלולה במקרא לשון מעורבת במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד אנשי בבל מעט תורה יש מעורבבים תורה תלמוד במשקים הושיב נקמתי עולם אמר יה זה תלמודה של בבל מחשקים לשון חושך מרבים להתווכח לריב לכן זה תמות בבל אין בו הכרעות ממש מהירות אתה רואה זה הגלות שדומה לחושך מחשקים הושיבני נתן לי התלמוד ככלי שהיא תורת השם תמב משת נפש אתה מבין בכוונה הלך תלמוד לבבל שמה חושך התלמוד

הבוי יאיר לו את העיניים יאיר שמה הושיבני ישב אותי מארחו כותב יש חילוק בין תלמוד בבי לתלמוד ירושלמי תלמוד ירושלמי זה בלאה תלמוד בבלי זה ברחל יש שמה סוד בוכו גמטריה בבל וגם תלמוד זה גימטרייה פלונית ל יית אמר על זה רבים רבי יוסף חיים זוד ציון במשפט תפדה ושווה בצדקה ציון במשפט פט תלמוד ירושלמי שווה בצדקה גמטריה תלמוד בבלי זה כל זה איך עם ישראל יכלו להתקיים בגלות כל זה על ידי תלמוד דברי זה במחשכים השבנו זה תלמוד דברי על ידי תלמוד דברי שהשם הושיב

אותי בבבל אפשר לצאת מהגלות משנה אמר לו נאמן עלי אבא בעל דין אחד אומר לבעל דין השני נאמן עלי אבא שלי אני מסכים לקבל אותו כדיין אפילו שהוא פסול אני מסכים נאמר עליי אביך גם אבא שלך נאמר עליי כדיין מסכים לקבל אותו נאמנים עלי שלושה רועי בקר לא צריך דיינים ממש שהם לא יודעים מספיק תורה רבי מאיר אומר יכול לחזור בו אפילו שעשו לו את הדין שלו שרע בקר הוא הסכים על אבא שלו גם יכול לחזור בו דין נוסף חכמים אומרים מה פתאום קיבלת עליך לא

יכול לחזור בו היה חייב לחברו שבועה בבית דין אתם יודעים מה זה להיות חייב לחברו שבועה זה לוקחים ספר תורה נשבע בשם השם צבאות זה לא סתם כמו עד אחד מחייב אותו שבועה ואמר לו אמר לו בעל הדין השני לא צריך תעשה שבועה כזאת בתורה אמר לו היא שבה בחיי ראשך שהאמת ח ני אפתור אותך מהשבעה במהיר אומר יכול לחזור בו חכם אומרים איני יכול לחזור בו הסכים גמרא אמר רב דמי בר ד רב נחמן בר ד רב יוסף מה שאמרנו נאמן עליי אבא או אביך

אתה יודע מה מדובר כגון קיבלי עלי בחד זה לא קיבל עליו ביטור דיין אחד כלומר יש שניים כשרים והדיין הנוסף השלישי זה אבא ואביך אבל יש שני דיינים שהם לפי הדין לא סתם אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת במחו לך אבל באתן לך דברי הכל יכול לחזור בו ורבי יוחנן אומר בתן לך מחלוקת כל המחלוקת של רבי מאיר במשנה רבי מאיר אמר יכול לחזור בו אם אמר לו אביך יהיה דיין ועשו את הדין יכול לחזור בו וחכמים אומרים אין יכול לחזור בו כל המחלוקת במכו לך

שאומר הטובע על הנצבע הרי אני מקבל עלי את אבא כדיין ום זכה אותך הרי תביעתי מחולה רק באופן זה אנחנו אומרים חכמים שלא יכול לחזור בו למה כשיצא זכא זכה נטבע במה שיש בידו אבל ביתן לך שאמר הנתבע לטובע הרי אני מקבל עלי את אבא כדיין ואם מחייב אותי אני אתן לך את תביעתך דברי הכל יכול לחזור בו למה הממון ביד בידו אין הטובע יכול להוציאו מידו אלא עם פדם כשרים אז זה לא רוצה אומר לו רבי יוחנן אומר בתן לך מחלוקת של רבי מ חכמים

בתן לך ס כן בעיה לו בתן לך מחלוקת אבל במחול לך דברי הכל אן יכול לחזור בו מה שאמרנו כוונת רבי יוחנן שאמר בתן לך בדוד מחלוקת אבל במחו לך קיבל עליו הטובע דברי הכל לא יכול לחזור בו הודי מה בן זה ובן זו מחלוקת גם במחו לך מחלוקת גם בתנך גם במחו לך תשמע מה רב המחלוקת באתן לך אבל במחו לך דברי הכל אין יכול לחזור בו גם חכמים מודעים שלא יכול לחזור בו אי אמרת בשלמה בתן לך מחלוקת שכוונת רבי יוחנן תן לך מחלוקת

אבל במחוך דברי הכל אין יכול לחזור בו אז רבה ד אמר כרבי יוחנן מובן מה שאמר רבה את אותו דבר אמר כמו רבי יוחנן אלא הי אמרת בין זו בין זו מחלוקת בין אתנך בין מחוך מחלוקת בין רבי מאיר לרבי לחכמים רב דמר כמן הרי זה לא שיטת רבי יהודה אמר שמואל ולא שיטת רבי יוחנן מוכרח מדברי רבה שכוונת רבי יוחנן במחו לך גם לרבי מאיר לא בו אז הגמרה דוכה לו ורבה תעמד נפש כמ אין פה ראייה אפשר שרבי יוחנן דעתו בין בתך בין במחו

לך מחלוקת ורבה מה שאמר אתן לך בלבד מחלוקת טעם עצמו כ אמר לא רבי יוחנן אמר שמואל לא לא קרבי יהודה אמר שמואל ולא ק רבי יוחנן הגמר מקשה איתי רב החבר תח רבה אמרנו במשנה היה חייב לחברו שבועה בבית דין אמר לו זה שבועה זהזה בנקיטת ספר תורה זה שבוע בשם השם ואמר לו דור לי בחיי ראשך לא צריך תשבע ככה רבי מאיר אומר יכול לחזור בו חכמים אומרים אין יכול לחזור בו מילב באותן נשבעין ולא משלמין דאב לכ מחו לך אז רי אתה רואה

דווקא במחו לך אומר רבי וח רבי יכול לחזור בו מהאם לא מדובר במשנה באותה שמו חייבי שבועה בבית דין שחייבים שבועה ונפטרים ולא משלמים שמחייבים שבועה כדי להיפתר מחיוב ממון כמו אדם שטובע מחברו שבה לו 200 חברו מודה שלו רק 100 מודה במקצת הטענה חייב שבועה אז מודה מ נפטר לא על זה מדובר ועל ידי דורלי בחיי ראשך נפטרים משבועה זו ע מחו לך שהרי טובע מחול בקח ל נטבע אז ראינו שנחלק רבי מאיר בחכמי במחו לך ואיך אתה רבה אמרת באצל נך לבד נכל כולו

במחוך לא באותן הנשבעים ונוטלים למה כשאדם לא יכול להישבע שכנגדו נשבע ונוטל הוא לא נאמן יש שלא נאמן חייבי שבועה נשבעים בבית דין ונותנים תביעתם די שבועה על זה אמר דור בחיי ראשך הם נפטרים מהשבוע מקבלים את כספם מהנתבע דב כי אתן לך שמר הנתבע לטובע במקרה כזה בלבד נקבי חכמים אז אין תחתה הגמרא הגמרא אומרת ואתנה לרשע אם מדובר בשפע דורלי בחי ראשך בשבועה שנשבעים נוטרן דהיינו בתנך הרי רב עמיד את הרשת של המשנה נאמן עלי אבא בתנך למה צריך את המשנה ללמדנו פעמיים את

מחלוקת רבי מאיר וחכמים אתיתי עופר תרצת הגמרא תנה תולה בדעת אחרים בטנה תנה תונה בדעת אחרים ברשע אמר הני צבע היה מקרה שתול נדב את חיובו בדעת אחרים בלטת אחרים אבא אביך שלושה רועי בקר כבלם עצמו כדי ינים הם יחייבו יתן את הכסף ובשפע ן הספא תולה בדעת עצמו החלטת הטובע שדור בחי ראשו אז לכן אמר פעמיים בצריכה את המחלוקת בשני מקרים אי אפשר ללמוד אחד מהשני נ בדעת אחרים הרשע שתול נטבע בדעת אחרים שקיבל עליו את אביב כדיין ואק אמ רבי מאיר דמצ דרבה משום

דלא גמר לא גמר הוא מקנה לא גמר בדעתו החלטה גמורה ויקנה את הכסף מלכתחילה הם חייבו הדיינים ואמר מי ימר ד מזכ מי אמר שנטבע עצמו הנדב אומר מי אומר שהם יזכו את הטובע לכן אולי אם הם זיכו אותו באמת יכול לחזור בו אבל תולה בדעת עצמו תדור לי בחי ראשך שלם לך שיודע בוודאי שידור לו חברו בחיי ראשו זה יותר קל אמה מודו לרבנן שלא יכול לחזור בו מהשמן לא ישנן בה מחלוקת רבי מאיר במודה במקרה של הספ דור בחיי ראשך שת בדעת בל דינו

עצמו בהק רבנן שלא יכול לחזור בו למה יודע בוודאי שחברו ישבע אבל בהי בתולה בדעת אחרים אם עמודו לרבנן רבי מאיר צריכה יפה אתה איתי מאיר אמר יש תקיש מחלוקת לפני גמר דין אבל לאחר גמר דין דברי הכל אין יכול לחזור בו ורבי יוחנן אמר ח גמדן כתב אתה שאלת את השאלה הזא אז אתה רואה אמש קיכל מחלוקת שרבים חכמים במשנה זה מקרה שבא לחזור בו בעל הדין קבלתו לפני גמר דין אבל לאחר גמר דין דברי הכל אין יכול לחזור בו כבר אתה חייב אין מה

לעשות דעת רבי יוחנן מדובר שבא לחזור בו לאחר שנגמר הדין ובזה יש מחלוקת במשנה בעיה להוא לאחר גמר דין מחלוקת אבל לפני גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו הודי מה בין בזו בין בזו מחלוקת יפה מה כוונת רבי יוחנן במקרה שבא לחזור בו לחר בידין אעז מחלוקת אבל לפני גמר דין אין מחלוקת ויכול לחזור בו לכול עלמה הוד בן בזו גם גם לפני גמר דין זה מחלוקת תשמע דם רבה קיבל עליו קרוב או פסול לפני גמר דין יכול לחזור בו חג מרדין אין יכול לעזור

ב הנה קיבל עליו בעל דין את דיין שהוא קרוב או שהוא פסול אומר אני מוכן לפני גמר דין יכול לחזור בו חר גמר דין לא יכול לחזור בו אז אי אמרת בשלמה אח גמר דין מחלוקת אבל לפני גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו רבד אמר כרבי יוחנן דרבנן אלא הי אמרת שיטה דין הזאת אמר אלא הי אמרת בין בזו בין בזה מחלוקת רב ד אמר כמן איזה שיטה אמר דבריו אל אדם שמאמינה לאחר גמר דין מחלוקת שמאמינה תראה מה זה לאח גמר דין כבר פסקו

לו את דינו הרועה בקר או קרובו פסקו את דינו יכול לחזור בו שלח לרב נחמן בר רב יצחק לרב נחמן בר יעקב למדנו רבנו לפני גמר דין מחלוקת או לאחר גמר דין מחלוקת א שלח לו את השאלה והלכה כדברי מי שלח לו לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי חכמים שלא יכול לחזור רב אשה אמר אחי שלח בתן לך מחלוקת או במחו לך מחלוקת והלכה כדברי מי שאנחנו בתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים ש יכול לחזור בסור מתנו אחי בפיתה מתנו אחי אמר רבי יוחנן בר שלמיה

שלחו מבר לשמואל למדנו רבנו אמר לו נעלי אבא וא אביך לפני גמר דין וקנו מידו כלומר לפני שחזר בו וקיבל קניין מהזה האם גם במקרה כזה יכול לחזור בסו לו קניין או לא היה פסק דין אבל כסו לו קניין ש אין אחר קניין כאילו תראה מה זה זה חזק לא יכול ואלו הפסולין יפה להיות דיינים הועדים מי הם פסולים המשחק בקוביה זה אימורים אתה יודע כל מי שנצח קח כסף כסף מוסר אסור לא והמנה ברבית לצידנו נותן לו מלוה לו זה 10,000 שק בתנין שיקח 15

אל שק מפרחי יונים מי שאנה שלו תגיע קודם כן לקבל סכום מסוים סוחרי שביעית כתוב בתורה והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה לאוכלה ולא לסחורה זה סחורה אמר רב שמעון בתחילה היו קורים אותן אוספי שביעית הם סתם הם לא הם חס ושלום שהם עובדים רבו אנסין חזרו לקרות סוחרי שביעית אמר יהודה אם מתי פסולים המשחק בקוביה זמן שאיין להם אמנות אלא הוא אבל יש להם אמנות שלו הוא כשרי למה אי אפשר לאבד את העולם הם הולכים עוסקים בוות ובדים מפסידים את החיים שלהם הם בנים הוא עובד

לפרנסתו והכל וזה רק מסחק אומר שמותר בוא נרה משחק בקובייה אמרנו פסול לדון ולהעיד מה יקבי איזה איסור עבר אמר רבי ברחמה משו דוה שמחת ושמחת לא קניה מה שהוא זוכה במשחק האימורים הקנאה שלו ברצונו של מפסיד למה הוא בטוח זה שעושה את המסכים בטוח שהוא יזכה כיון שהוא בטוח שהוא יזכה אז זה מכ אז הוא נותן אישור לכן מניח את קספו אבל הצד שיפסיד הוא לא רוצה ברומניה מה פתאום ושמחתה לא קניה הקנאה כזאת בדעת כזאת זה גזל זה לא קונה זה גזל גזלן אמר

רב ששת אמר זה לא סיבה לפס אותו אין כספו גזול כל כי הי גוונה למה שמכת הי זה לא שם את כספו רק משו שחושב שיזכה מתחילה יודע שיכול גם להפסיד מהר משו שזכה אלא על פי שאין עסוקים בישובו של עולם זה העיקר אדם צריך לא לשחק באימון להרוויח כסף צריך לעשות עבודה ביישובו של עולם חורה ז קורע קוצר בונה זה צריך יש לו בת חרושת עושה סלא ב מבלי עולם סתם משחק בשל זה העונש מה ה בנייו ק בניו דגמר אומנותי אחרתי יש לו מנחה

אחרת שהוא מתפרנס ממנה למ ברחמה כוון שהוא משחק בקוביה גזלנו ולפי זה לא הוא לא מבלה עולם אני עובד רק ככה לפעמים עושה צחוק אלה מפסידים את כל החיים שלהם אסור לעשות את זה מוכר את הבית שלו מוכר את הכל אין לו חיים לא בבית או בחוץ זה מתמכר לזה אי אפשר לעזוב את זה זה כמו שמים עולם םר עסקה שר עסקה אין בעיה כמו אתה שם בביזנס נן אמר רבי יהודה אית בזמן שאיין להם אומנות אלא הוא אבל יש להם אומנות שלו הוא כשרים על

מה תעמד מת משו ישובו של עולם קשלר ברחמה וכימה אז קש לרמ ברחמה הוא אמר בגלל גזל וכי רבנן עלד רבי יהודה ואמר ישע בן נבי מקום שאמר רבי יהודה אי מתי ובמה אינו א לפרש דברי חכמים רבי יוחנן אמר א מתי לפרש ובמ עלק דקו עלמה מתי לפרשו ג גברה קרמית מס פליג פליג פי כל זה לאחר כך הלכות כן אני אגיד לך מה הם היו עושים חס ושלום אנחנו אין לנו קרקע שאנחנו מגדלים בשביעית אנחנו הולכים איפה שיש גדל לבד ספים את זה ומביאים

אין בזה איסור כ פתאום נהייה להם רמות אז קראו להם סוחרי שבי הבנת העולם כן לא זה משחק בקוביה ככה מה יצא בפש זה גם אמורים כן זה מנחש כזה אל כולם זה גזל כן כן קוביה או גזל או זה מתנקז בסוף לגזל זה הבעיה זה אחד יש מי שאומר כך מי שאומר שהוא מבולה את העולם סתם בשטויות הוא לא עוסק בישובו של עולם צריך אדם לעסוק בש או עבוד או יהי שוטר או יעבוד בדואר או יהיה קצין או יהיה נגר או יודע מה שו הוא

יעבוד בביטוח רומי אז שהיו מניות נ ה ק זה העבודה שלו היית אומר מה איפה המקור הכ אם לא עובדים בשביל הכסף הזה מאיפה המקור של הכסף היום אתה שם רבי מחר אתה יורד לא יודע כן זה לא אסור כל הכסף שלהם אני מכיר הלח הכו עבדו נכון פתאום קחת ירדו עלי אולי לא תמשי אדם אסור לעסוק בדברים כאלה צריך בשובו של עולם קטן יכול להפטיר אנחנו הלכות שבת רש פד הלכת ד קטן יכול להפטיר ומקבל פטיר מי שאנו יודע לומר הפטרה יכול אחד לאומרה אבל

תחיל עסור לעשות כן מ שהוא לא יודע לקרוא את ההפטרה יכל עופר מזרחי לקרוא את ההפטרה הם התק המפטיר באמצע ההפטרה הבא לסיימה לא במקום שפסק הראשון אלא צריך לחזור להתחיל ממקום שהתחיל הראשון כמו בספר תורה שניים לאו הפטרה פעם אחת בכל רם תר כש וואו אין מפטיר מפטיר עד שיגמור הגול לגל ספר תורה שלו לשים ליבו להפטרה זוה הרמבם לא רק הלחה אחת לא צריך להוציא לא צריך ששמעו הלכה זה פרק תשיעי הכל מטמאין בנגעים אפילו קטן בן יומו יכול להיות לו נגע צרעת והוא

טמא ועבדים אבל לא גויים ולא גר תושב פלא הכל כשרי לראות את הנגעים כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו לא יכול לפסוק נגע שלו טהור טמא צריך להראות לאחר שיפסוק זה גם רמז אדם את הבעיות שלו עצמו יודע להעיר לאחרים את הבעיות שלו הוא לא יודע לראות לאו כן וזה לא ככה כן זוהר הקדוש אנחנו בדף א כד חב אכ בשר ימר משה אהרון ח רבי חי פתח חמת מלך חכ צד כת חמת מלאכי מלך מלאכי משכ כפ כ חמ אש כפר עד כאן רבותי

לכולם שבת כ וישועה גדולה שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך ושמו מצו כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הפלפון דרך הבי קברך זכו בבריות תנ ור מעניה ברים שמחים הצלחות ישועות נחת ושלוה ושמחה בכל וס ש בשורות טובות לעמו ישראל זרו לנו בניין בית מקדשנו תנו ל וסל גשמי ורוחני וכולם יהיו בריאים ושמחים