הדף היומי מסכת נזיר דף סא-סב הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ד ניסן תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש ד' לחודש ניסן תשפג. אנחנו בשיעור הראשון שייך ליום שבת קודש דף סא במסכת נזיר בעזרת האל ובשועתו הנה סיימנו פרשת צב פרשת ויקרא מתחילים בעזרת השם פרשת צו והנה אנחנו עוסקים בקורבנות איזה זכות גדולה שלהקריב את הקורבנות הנשיאים פלא פלאות היו מקריבים הבדיוק הפרשה צו עוסקת בתיאור חנוכת המשכן הדרכת הכהן הכהן אהרון הכהן הגדול ובניו הכהנים לעבודתם לחינוכם ולקידושם לקראת התפקיד הגדול שנבחרו בו ועכשיו מקריבים הנשיאים היום אנחנו יום הרביעי של הנשיאים אתם יודעים שה ביקשו הנשיאים, נשיא ישראל, ראשי המטות, לעשות נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא, להקריב קורבנות במשכן, לקראת היום הגדול, יום חנוכת הבית, יום השראת השכינה. הקריבו את קורבניהם ואז הם יקשו לעשות נחת רוח גדולה לקדוש ברוך הוא.

אז המדרש אומר, רבי שמעון אומר, מה תמוד לומר מאת נשיא ישראל? מה זה מאת נשיא ישראל? מלמד שנתבו מעצמן והיו קורבן כולן שווה. התנדבו מעצמן הנשיאים והיה קורבן כולן שווה.

אורקן, רוחבן, משקלן. לא הקריב אחד מהם יותר על חברו. למה אם הקריב אחד יותר על חברו לא היה קורבן שלהם דוחה את השבת אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם הקרבתם אתם חילקתם כבוד אחד לחברו אני חולק לכם כבוד אפילו ביום השבת שלי לא יהיה הפסק בקורבנכם אומר החפץ חיים יש יסוד גדול הדרך הטובה ביותר לשמח את האבא שבשמיים זה שיקריבו כולם אותו קורבן בדיוק בלי שיהיה אחד עדיפות על השני. כך הבינו הנשיאים וככה הקריבו את קורבנם.

שלא יהיה מעורב בזה צער של קנאת איש ברעהו. יהיה נחת רוח גדול לפני הקדוש ברוך הוא.זה אז זכו הנשיאים גם שמנדין לא היו ראוי שיתחה קורבן הנשיאים את השבת. כל קורבן יחיד זה קורבן יחיד אבל בכל זאת הקדוש ברוך הוא אמר אתם חלקתם כבוד זה לזה אני חולק לכם כבוד זה דווקא דבר גדול מאוד שאין שנאה ואין תחרות קנו הנשיאים כבוד גדול בזה אז עכשיו אנחנו צריכים ללמוד מזה לכל הדורות איך אנחנו צריכים להשתדל לעשות כבוד אחד לשני לשים כשאני שם את ה את את הטובה

של חברי נגד עיניי איך הייתי רוצה שיתנהגו איתי כך התנהג עם חברי אחד מנסה לאסוף מה שיש לעולם הזה להציע על חשבון חברו זה לא מצליח אומר כשאדם שם את טובתו בדיוק מה שהוא רוצה לעצמו כך ישים לחברו זה ההצלחה הכי גדולה בעולם ולכן צריך זה לעשות מהמה מה שאדם ממש כמו הוא רואה את עצמו, רואה את חברו, חברו קודם אליו. אז זה דבר גדול בעזרת השם יתברך.

זה הזכות הגדולה ביותר. אז אומר רבי יוסף חיים, אומר, מה זה אדם כי הקריב מכם קורבן להשם? אומר אתם אחד הוא מביא בספר עוד יוסף חי שהביא לנו הרב א מזרחי מה השם שלך אתה יעקב יעקב המזרחי השם ישמר בנו של יוסף חי מזרחי אז הוא הביא לנו הספר אז שמה כתוב אומר מעשה באדם נכבד אומר רבי יוסף חיים נכנס נכנס לחנות שלאים, רצה לקנות מראה. אתה יודע, זה זכוכית גדולה שרואים בזה את עצמו.

אבל איזה מראה יפה, הכל מעותר מסביב בפרחים משהו, מראה יפה. ואומר לו, אומר לו המוכר, בבקשה, תראה איזה יופי. אומר לו, אני לא רוצה את זה. אומר לה מה אתה לא רוצה?

תראה זה איך אומר לו אני רואה בזה דמות מוזרה איזה שערות הראש נראים מפוזרות החולצה נראית שפתשולה יש בה כתמים מלוכלכים הכובע נראה עקום הכל לא יפה שומע את זה ה המוכר מחייך אומר לו תשמע מה שאני נתתי לך המראה היא מצוינת הבעיה אצלך לא במראה הבעיה אתה תיקן איך הוא צריך נקייה תסדר את השערות שלך תגלה אחותם תסדר יפה אומר זה בזה משתקל במראה הדמות של הצורה שלך בדיוק מה אתה רוצה אומר אני קרבעת אלוהים תלויה באדם בעצמו אתה רוצה להתקרב לקדוש ברוך הוא שהשכו

יאהב אותך תתקרב אליו זה תלוי בך משתדל להיות ככל יכולתוכפי כפי שהשם רוצה כך תקרב אליו אדם כי יקריב מכם קורבן השם קרבת האלוהים לאדם תלויה באדם בעצמו ככל שהוא תנסה להתקרב להשם גם הקדוש ברוך הוא יקרב אותו אליו לכן אומר דוד המלך השם ציל לך עד יד ימיניך הקדוש ברוך הוא נוהג עם האדם בדיוק כמו שהצל שלו איך שהוא מתנעונע הקדוש ברוך הוא מתנהג איתו לכן ככה הנישיאים מה הם עשו הם עשו הכל שווה הביאו לחברים שלהם שווה בשווה ככה הם עשו כן אז אנחנו

מתחילים את הדף תודה נכון היום אנחנו דף מתחילים את הפרק זה דף סא בעזרת השם שמה הגענו ביום שישי אז מהר מהר אין לנו הרבה זמן צי אומר שפתחת אני רואה שעוד לא פתחת תמהר, תמהר אני יודע שאתה ומיר למדתם את זה בשבת כן במשנה הנה אנחנו חוזרים גם פה למדו בשבת שתדע או יש צדיקים כן אבל כולנו עושים הכנה לשבת הגדול עכשיו בעזרת את השם משנה הקוים אין להם נזירות נשים ועבדים יש להם נזירות חומר בנשים היא בעבדים שהוא קופא את עבדו ואינו קופא את

אשתו הלכה ראשונה אומרת לנו המשנה, הקוטיים אלה גויים שנדרו נזירות, אין להם נזירות אין נזירות חל עליהם מותרים אפילו שהם נדרו שהם נזירים והכל דיברו דברים בטלים זה כמו שחמור אומר חמור יגיד איזה דבר זה יעזור לא אז מותרים לגלח לשות יין יתמות למתים אין בזה שום בעיה הלכה שנייה נשים ועבדים יש להם נזירות אישה נדרה נזיר כבר למדנו למעלה יש את נזירות זה כתוב בתורה מפורש כל זה צריך בשביל עבדים ואמרת עליהם עבדים דים זה עוקשו לנשים עבדים שנדרו לזרו עבד קנעני זה שקנה אותו

ישראל אתה יודע רק ודי יכול לקנות עבד כנעני גוי לא יכול לקנות עבד אז ודי שקנה עבד כנעני הוא יכול לחול עליו יכול לדור בנזירות העבד הזה יש להם נזירות עכשיו יש בנזירות חומר בנשים בעבדים מה החומרה בנשים יותר מבעבדים שהוא קופא את עבדו ואינו קופא את אשתו. עבד קיבל עליו, הוא רוצה להיות חסידה קדישה, עבד קיבל עליו נזירות יכול האדון לבוא לכפות אותו לשתות יין אומר לו אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה לעבור על נזירותו לשתות יין להטא למתים למה אומר לו אני מפחד

אתה לא תהיה חולה תקחיש אני צריך אותך לעבוד להרים בניין להרים דברים ללכת לבוא שלא נפסיד מזה גם אין לו מצב רוח מספיק אתה מבין הוא לא שותה יין אין לו מצב רוח משה רוצה שהאבד שלו יהיה שמח שיכול לעבוד מה הוא אומר לו עכשיו זה ערב פסח יהיה זרי בטח חייב לעבוד יפה אז הוא קופא את עבדו אבל ואין קופא את אשתו אשתו קיבלה עליה נזירות הוא לא יכול לקפוץ עליה לעבור על נזירות לשתות יין רק בלשון הפרה הוא יכול להפר לה אם ביום שבעו

אפר להפר לה אם לא הפר לה אין מה לעשות לא יכול להגיד לה מחרת בוא את אשתי יין לא גמרא קטני הקוים אינם נזירות גוי אין לו נזירות מנמילה לא חל נזירות על גויים מאיפה לומדים את זה אנחנו יודעים שהגויים יכולים יכולים לנדור נדרים, נדבות כמו ישראל. נזירות זה גם נדר. אז מאיפה אז למה הם לא יכולים לדור נזירות?

מאיפה אני לומד שהם לא יכולים לדור נזירות? לתנו רבנן. עונה הגמרא לתנו רבנן דבר אל בני ישראל איש או אישה כיפלי דור נדר נזיר להשם בני ישראל ולא עובדי כוכבים. לכן אומר דבר אל בני ישראל אבל לא לובדי לגויים לא אוכל עליהם נזירות ממשיכה הבריתה להסביר ואמרתה עליהם לרבות את העבדים שעליהם דבר את בני ישראל ואמרת עליהם ואמרתה עליהם זה לרבות העבדים שחל עליהם נזירות הגמרא שואלת למה נכרה האמרת כל מצוות שהאישה חייבת בהבד חייב בה למה צריך בכלל פסוק לרבות את העבדים הרי כל מצוות שהאישה חייבת בה, העבד כבר חייב בה.

לומדים את זה גזירה שווה או חובשה לא ניתן לה מצוות שהאישה חייבת שבחה גם חייבת הוא הדין עבד אז כיוון שלאישה חל נזירות שכתוב איש ואישה כיפריד נדור נדר נזיר אז גם כן חל נזירות על העבדים תרא תרא את הגמרא אמרב שנאחה דעמקרה לאסורר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו והועיד ואין נפשו קנויה לו הם תכף נראה אמר שנאך לאמר קרא לגבי נדרים לאסור יסר הנפשו כתוב כתוב בדורשים מעל נפשו רבותינו אמרו במי שנפשו קנויה לו לעצמו לאסור נפשע על

נפשו שנפשו שלו נפשו קנויה לעצמו כל יהודי נפשו קנויה לא לעצמו הנפש שלו יצעבד שאין נפשו קנויה לעצמו אלא לאדון אז אז לא חל עליו נדר ולכן הועיל ואין נפשו קנויה לו לעצמו הם הגבי נזיר נמה לו כמה שמעלה שכן הייתי אומר כיוון שאין נפשו קנויה לו לעצמו של העבד אז הייתי אומר אומר שמכאן לומדים באמת נזירות מנדרים מפה לומדים אז גבי נזיר נמ לו חל נזירות גבי נזיר נמ לו שלא יעול נזירות על העבדים הייתי אומר כיוון שאין נפשו כנויה לו אז לא יכלו נזירות

על עבדים כמה שמעלן ואמרת עליהם זה כתוב לגבי נזירות חל על שמלמד אותי שחל על העבדים נזירו ומה אני אעשה מעל נפשו שגם שחל הנזירות כל זמן שהעבחת יד האדון יכול האדון למחוט על נזירותו לכפותו לעבוד לעבור על נזירותו אבל הנזירות חלה אבל כל זמן שהוא תחת יד האדון האדון יכול פתאום להגיד לו תשמע לא טוב לי שאתה נזיר הביתה תמשיך תעבוד תטמא למתים תיכנס לבית הכברות תעשה מה שאני אומר לך וכולי אז זה הגמרא אמרה מאיפה לומדים שעבד חל עליו נזירות ואמרתה עליהם גמרא שאלה

למה צריך פסוק הל הוא כמו אישה כמו שאישה חייבת גם הוא יהיה חייב שהנאחה בנזירות אמר תורה לאסור שרה נפשו למי שנפשו קנייה לו אבל עבד אין נפשו קנייה לו כיוון שאין נפשו קנייה לו הייתי אומר לגבי נזרות לא יחול עליו לכן צריך לימוד ואמרת עליהם שכן יחול עליו נזירות אמר מור דבר אל בני ישראל ולא עובדי כוכבים דבר אל בני ישראל דווקא בני ישראל יכולים דור נזירות יש כי דור נדר נזיר להשם ולא גויים אז הגמרא שואלת וכל אחד הכתיב בישראל עובדי כוכבים לא איפה

שכתוב דבר את בני ישראל זה דווקא ישראל עובדי כוכבים לא ככה ממעטים למעטים גויים גבי ערכים דכתיב דבר בני ישראל ותניה בני ישראל מעריכים ואין עובדי כוכבים מעריכים יכול לא יהיו נערכין גם דומר איש שכן גויים נערכים הנה אתה רואה שמה כתוב דבר בני ישראל בגבי כל אפילו שכתוב ישראל גבי ערכים כתוב שמה בני ישראל מעריכין אדם מה זה מה פירוש מעריכין אדם אומר ארכי עלייך לך הגוי הזה אדם שאומר הרכי עליי הרכי כמה שאני שווה זה ערכים בתורה הוא אומר ערך פלו עליי חייב לתת

את זה לתורה או ערך פלוני למשל אומר ערך ציון משה עליי אני נותן את ערכו כמה הוא שווה לבית המקדש אם זה הרבה זה או זה בטח זה דבר יקרה שב משכן הולך לפי ערך. לא, לא לפי ערך. לפי גיל. לפי גיל.

השם יעריך מיך בטוב. זה הולך לפי גיל. בתורה. ככה זה הולך.

התורה נותנת גילים. העיקר אדם שאומר ערך פילוני עליי צריך לתת כסף או ערקי עליי. אבל עובדי כוכבים לא יכולים. ואין עובדי כוכבים מעריכים.

לא יכול להגיד ערקי עליי, ערך פני עליי. הם אפילו אמר אלף פעמים לא חייב לתת. יכול לא יהיו נערכים אם בא ודי ואומר זה ערך של זה איך קוראים לו א של לא גוי גוי הוא בא כן נשיא אמריקה נגיד או כן כל אלה הפוטין כל אלה אתה מבין הם מיליארדערים והם אנשים מכובדים יעני אתה מבין אמר ערך כהו עליי אז האם יכול להגיד או לא אדם יכול להגיד את זה? כן, יכול.

הם הם לא יכולים הם לא הם לא עושים הם לא מעריכים אבל הם נערכים. כלומר אדם יכול להגיד ישראל שאומר ערך פלוני הגוי עליי חייב לתת איפה איפה לומדים תם נאמר איש איך יכול לפי המ רגע תן לי לדבר נאמר איש לרבות גויים שנערכים בא הפסוק דבר אל בני ישראל וכל איש כידור נדר לרב גובות גויים שנערכים אז למה למה לגבי נזירות כתוב איש נרבה גם כן גויים שחל עליהם נזירות אז כל השאלה פה אתה אומר לי בני ישראל איפה שכתוב בני ישראל זה דווקא בני

ישראל ולא גויים פה ראיתי אפילו כתוב בני ישראל גם כן גוי יכול אז זה אותו דבר נגיד בנזירות נכון שגוי לא מעריך אבל יכול להיות נערך אז גם איש שני רבי גויים שחל עליהם נזירות ובבני ישראל נאמעט שהקורבן נזירות לא חייבים רק ישראל קורבן לא היו חייבים דווקא ישראל אבל גוי שנדר נזירות יחול עליו נזירות אומרת הגמרא שנ שנעחה דמקרא לאביו ולאמו לא יטמע במי שיש לו אב יצא עובד כוכבים שאין לו אב אתה יודע נכון שאתה יכול ללמוד את זה משם אבל בכל זאת כתוב

בתורה מוזהר לאביו ולאמו לא יטמע מזה נזירות שהי רק במי שיש לו אב כתוב נזיר לאביו ולמו לא יתאמנ הנזיר הוא קדוש. אסור לו להתמות לאביו ולאמו. יצא עובד כוכבים שאין לו אב.

אין לו אין לא שייך בו נזירות. כיוון שאין לו אב. על מי נאמר נזירות לאביו ולמול לא יתמה? לא שייך בגוי.

גוי אין לו אבא. אז הגמרא שואלת למה היא? למה איזה עניין אין לו אב? אי למניין ירושה ואמר רבי חיא ברבין אמר רבי יוחנן עובד כוחמים יורש את אביו דבר תורה.

כן יורש שנאמר כירושל עשו נתתי את הר שעיר הר שעיר ניתן לעשיו להוריש לבניו לא בשבילו זה הקדוש ברוך הוא אומר נותן לך את ההר שעיר להוריש את זה לבניך אז מפה אתה רואה שהגוי כן מוריש יש ירושה אלא אלא מה דרשו מלאביו שנזירות חלה במי שיש לו אב במי ש מוזהר על כיבוד אביו גוי לא מצווה על כיבוד אב לא חל עליו נזירות הגמרא שואלת את זה מה שקשור כיבוד אב לנזירות מכתיב כבד את אביך כב נזיר בפרשת נזיר כתוב כבד את אביך תגיד מי

שיש לו כיבוד אב יכול עליו נזירות מי שאין לו כיבוד אב לא יכול עליו נזירות כיוון שלא נכתב שם כיבוד אב אי אפשר ללמוד לאבי אמו שכוונת התורה רק למי שמוזר כיבוד אבי ואמו אלא תרצת הגמרא אמר קרה לאביו ולמו לאטמע במי שיש לו טומאה יצא עובד כוכבים תהפוך דף שאין לו טומאה יפה אם הוא נוגע אתה רואה לאבי ולמו לא יטמע אסור להטמ אף לקרוביו נזירות חלה במי שיש לו טומאה שייך טומאה ונסתווה שלא להתמות אבל יצא עובד כוכבים אם נגע באמת הוא לא נהיה

טמא אז אין לו בכלל נזירות אם נגע באמת אין לו טמא ככה אומר רש"י מרה שואלת אז לכן מפה לומדים לאב ולמו לא יתמה והוא אין לו נזירות יצא עובד כוכבים אין לו טומאה אז אין לו נזירות פה צים פה צריך העיקר על פ על א על מצות על מצות האלה אני יודע שיש פה יש איזה מעשיות להיות שרציתי על המצות טוב נראה מה נעשהואל אותו הגמרא שואלת מנן דלתלהו טומאה מאיפה אנחנו יודעים שאין לגויים טומאה באמת גוי שנגע באמת הוא לא טמא לאמר קרב איש

אשר טמא ולא התחטה ונכרתה הנפש שהיא מתוך הקהל אבל אתה רואה אדם שטמע טמא שנכנס למקדש חייב כרת ואיש אשר יתמע זה נאמר לגבי ביאת מקדש ואיש אשר יתמע ולא התחטה ונחרטה הנפש שהיא מתוך הקהל במי שיש לו קהל יצא זה הגוי שאין לו קהל לא שייך בו טומאה ממי מאיפה אתה יודע שאין לו קהל. כן, אין לו קהל. הגמרא אומרת, במי שיש לו קהל, יצא גוי, כיוון שהוא לא נקרא קהל, אין לו קהל, לא שייך שיטמע. קהל גויים לא נקרא קהל.

כתוב לא יבוא פיצוע דקה בקהל השם. רק ישראל נקרא עם קהל. יש מחלוקת בין רבי יהודה ולרבי יוסי אם נקרא לגבי גרים הם נקראו קהל אפילו גוי לא נקרא קהל לא שייך הגמרא אומרת ממי שלא ש אתה אומר ממי שממעטים גוי שהוא שאין לו נטמע דין מה אתה אומר לי ממעטים גוי שלא נטמע וכיוון שגוי לא נטמע הוא גם לא נהיה נזיר דילמה ממעטים גוי שנטמא ונכנסת דין מה קרת הו דלא מחייב היתמוי מטמו גוי שנכנס למקדש לא חייב כרת לא נחרט אבל הוא נהיה כן

טמא אם נגע הגוי באמת אז הוא מטמא אדם וכלים מי אמר שהוא לא בכלל טומאה אני אגיד לך באמת כן רק הוא לא חייב אם הוא נכנס למקדש זה נאמר על מקדש לא חייב כרת אבל אבל הוא כן טמא ומטמא אדם וכלים אמר כרב ויזה הטהור על הטמא הפסוק הזה מיותר כל שיש לו טהרה יש לו טומאה כל שיש לו טהרה באזהה מאפר פרה אדומה ובטבילה יש לו טומאה כל שאין לו טהרה בהזהה ותבילה אין לו טומאה לכן גוי שאין לו טהרה אין לו טומאה הבנת

גוי לא שייך אצלו לו טהרה אז אין לו טומאה יכול מהיום עד הבוקר להיות במקווה זה יהיה טהור לא יהיה טהור כמו למשל תיקח תיקח א בהמה טמאה תשים אותה במקווה צפרדע כל היום במקווה אז הוא נהיה טהור לא זה לא אין היה הפך קושי עורו לא אתה יודע בזמן שמלחמת ששת הימים אחרי מלחמת ששת הימים נכנס הרב מדכי אליהו הוא משה דיין לחברון למערת המכפלה אמר לו שמה המשה לגוי של חברון אמר לו אתה יודע הם לא יצליחו פה הגויים לא אין להם כבוד ל

למקום הזה היהודים אין להם מקום לכבוד הזה הם נכנסים איך שהם רוצים עם נעליים מלוכלכות איך שהם רוצים באים תראה אצלנו נכנסים למטה ויש לנו מקום קודם כל מתרחצים רווחצים את הרגליים את הידיים יש כבוד הוצאים בלי נעליים אתם אין לכם כבוד אז אתם לא תצליחו אומר אני אגיד לך זה אבא ואמא שלנו באים אצל אבא ואמא אבא ואמא זה לא משנה איך שבאים אבא רק אומר תבוא העיקר תבוא אתם זה לא אבא שלכם ולא אמא שלכם אוי ואבוי לכם אם לא תבואו ניקיים זה אחד

שניים כמה שתעשו טהרה זה לא יעזור אתם תשארו בטומאה. זה לא יעזור לכם כלום עד מחר.

ודי הוא טהור. גם אם יכנס בתוך לכלוך הוא טהור. מה זה משנה? זה העניין.

עם ישראל טהורים. יבואו טהורים ויעסקו בטהרות. כל שיש לו טהרה יש לו טומאה. כל שאין לו טהרה אין לו הזה בתבילה.

אז אין לו טומאה. לכן גוי אין לו טהרה איך נתמע הוא לא יכול לטמות לא שיך תגידו הוא לא הגוי יטמר רק לא מגב רק לא חרב כרת לא אין דבר כזה ואם התהר דלא היללה טומאה הביאה לא אולי נגיד באמת אין לו טהרה אבל טומאה יש אמר קרא ואיש אשר יתמע ולא יתחטע מה הפסוק הפסוק היה יכול לכתוב ואיש אשר לא התחטא לא צריך לכתוב אתמה למה היתור הזה זה לומדים שגוי אין לו טהרה. כל שאין לו טהרה אין לו טומאה. עכשיו הגמרא חוזרת רב החבר יעקב אמר מה שאמרנו למעלה מלאביו אין נזירות חלה אלא במי שיש לו אב.

ככה אמרנו לעניין ירושה נכון רב החבר יעקב אמר שנאחדמר קרב התנחלתם אותם נבניכם אחריכם כל שיש לו נחלה יש לו טומאה כל שאין לו נחלה אין לה טומאה שאלנו מה זה קשור כיבוד אב מה זה כל כל שאין לו נזירות לא כיבוד אב למעלה אמרנו מלאביו שאין נזירות חלה אלא מי שיש לו אב לעניין ירושה אתה אמרת לי אבל גוי יש לו יש לו אבא לעניין ירושה ירושה לעשו נתתי אתר שעיר אז יש לו ירושה אז גם שכחול עליו נזירות רב החבר יעקב אמר לעולם כמו

שהגמרא אמרה שיש לו אב לעניין ירושה של מה זה שלי בסדר רב החבר יעקב אמר שנאך דאמר קרא כיוון שצריך להיות מי שיש לו אב יש ל עניין ירושה אומר פה כתוב בתורה אמר קרב התנחלתם אותם לבניכם אחריכם כבי עבדים קנעניים כתוב והתנחלתם אותם לבניכם אדם מוריש לבניו עבדים קנעניים ויש לדרוש את זה לאביו ולאמו לא יתמה. כל שיש לו נחלה מוריש לו עבדים קננים, יש לו טומאה, הרי הוא בכלל להביא ומו לא תמ שאין לו נחלה שלא מוריש לבניו עבדים כנעניים אין לו טומאה. אתם

יודעים יהודי יש לו טומאה, יש לו טהרה והוא יכול להוריש לבניו עבדים קנענים והורשתם אותם והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם. אדם יש לו עבד קלעני מוריש את זה לבניו אחריו אבל גוי כ אין לו טומאה הוא לא שייך התנחלתם אותם למה בהלכה גוי אינו יכול לקנות בכלל עבד כנעני כיוון שהוא לא יכול לקנות עבד כנעני אז הוא לא מוריש לבניו לא שייך להוריש לבניו אין לו בכלל הוא לא יכול לקנות כי כתוב בפסוק מהם תקנו עבד באמה אתם ישראל קונים מהם אבל הם הגויים לא קונים לא

קונים מכם לא הם ולא קונים זה מזה לא קונים מכם ולא קונים זה מזה לא שייך יכבדים נמה לו אם אין לו אב לעניין נחלה של עבדים אז הוא לא בכלל נזירות אז גם עבדים שלא יכול עליהם נזירות למה רקים גויים אלא עם הרבה בשלמה מה גבי ערכין הגמרא באה לתרץ לא למדנו אמרנו בני ישראל ולא כמו בערכין למה אמרנו בני ישראל שמה בערכים אפילו כתוב בני ישראל בלא גויים ומה תגיד לי על ערכים אלא אמר רב שלמה גבי ערכין שלא ממעטים גויים לגמרי למה שאני

אומר עבד הוא לא מעריך אבל הוא נערך כלומר הוא לא יכול להגיד גיד ערקי עליי או ערך פלוני עליי גוי לא יכול להגיד אבל יכולים אנחנו לומר על גוי ערך הגוי הזה עליי שנאמר אלא אמר רבשלמ אה מה זה ערקי עליי אדם אומר ערקי כמה שאני שווה רוצה לתת לבית המקדש ויש לזה יש לזה מאיזה גיל בתורה שנאמר בני ישראל בני ישראל מעריכים אומר ער ערכי עליי, ערך פלוני עליי, חייבים לתת ערקו לקודש ואין העובד כוכבים ואין עובדי כוכבים מעריכים עובדי כוכבים שאומר ערקי או ערך

פלוני עליי לא חייבים לתת ערקו להקדש יכול לא יהיו נערכין יכול שנמעד גם שגויים לא יהיו נערכין שלא יהיה ערך לגוי ומי שאומר ערך פלוני גוי עליי לא יהיה חייב כלום האם ככה אתה מוד לומר איש איש אחה לרבות שגויים נערכים אחה אבל אחה גבי נזירות אי אפשר ללמוד מאיש לרבות גויים בני ישראל ואין עובדי כוכבים נוזרין בני ישראל נוזרין ומביאין קורבן עבור הנזירות ואין עובדי כוכבים נוזרים מביאים קורבן לא מביאים קורבן לנזירות יכול אפילו יהיו נזירים כלל הגויים בבקשה לא להפריע לי יכול אף יהיו

נזירים כלל תמוד לומר איש כלומר שחלן נזירות אלא שאין מביאים קורבן אז גם את זה אי אפשר לדרוש כך למה שהרי אמרה היא משום קורבן לו מאחד חנבקה אלא מהתם לעולה פרט נזירות דברי רבי יוסי הגלילי יפה אם נאמר בני ישראל זה משום קורבן שגויים אין לו מביאים קורבן נזירות אבל באמת נזיר הוא יכול להיות הגוי לו מהחנבקלה לא מפה מבני ישראל לומדים אלא מהתם שנאמר יש פסוק אחר לעולה פרת נצילות איש איש מבית בבני ישראל אשר יקריב קורבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו להשם

לעולה ושמה דורשים איש איש לרבות שהגויים מקריבים נדרים נדבות כמו ישראל יכולים ודר שהוא מאשר יקריב להשם לעולה אבל פרט נזירות שהגויים זה לא יכולים זה לא זה לא אי אפשר להביא אי אפשר להסת את עצמו נזיר קורבן נזירות לא יכולים דברי רבי יוסף זה הגלידי לכן מוכרח למעט מבני ישראל ממעטים שהגויים לא אוכל עליהם כלל נזירות אין עליהם נזירות הגמרא שואלת אמה בני ישראל נוזרים נזירות עולם ואין עובדי כוכבים נוזרים נזירות עולם היכול הם מה אני אגיד לך מבני ישראל נמעט בני ישראל נוזרים נזירות

עולם אתה רואה מה שכתוב בני ישראל עם ישראל יכול לנזור לעצמו נזירות עולם אבל גוי לא יכול לנזור נזירות עולם רק נזירות מועטת יכול לא יהיו נזירים שלא יכול עליהם נזירות סתם גויים תמר איש שיכולים יכולים מפה לומדים שיכולים לנזור נזירות סתם אז קשה הרי למה ממעטים מבני ישראל גויים לגמרי בנזירות אמר רבי יוחנן מכתיב דבר בני ישראל איש כאפלין דור נדר נזיר לעולם כתוב דבר מכתיב נזיר עולם עם וכי כתוב דבר עם בני ישראל איש כפלי נדור נדר נזיר כתוב נזיר עולם נזיר כתיב על

כוכך בא למעד גורים מנזירות סתם הגמרא שואלת אמ בני ישראל מדירין ביניהם בנזיר ואין עובדי כוכבים מדירים ביניהם בנזיר אולי נאמעת לך בני ישראל מדירים את בני את ביניהם בנזיר שיכול לעשות בנו קטן נזיר אבל גוי לא יכול לעשות בינו קטן בנזיר זה בא ללמד אבל הוא יכול יכול לא יהיו נזירים הגוי גויים שגם הם עצמם נותחו נזירותם נאמר איש ואיש גוי עצמו יכול להיות נזיר אבל בן שלו לא יכול אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר אתה לא יכול לומר מה שנכתב בני ישראל זה בא

למע דין ש שדווקא בני ישראל ולא גויים למה זה הלכה למשה מסיני שאדם יכול להזיר את בנו בן זירות אתה לא יכול ללמוד די כך זה לא מהפסוק כן הם בני ישראל מגלחין מה שכתוב בני ישראל מגלחין אני אמעת לך מה שכתוב בני ישראל בני ישראל מגלחין מביאים קורבן נזירות בסוף ימי הנזירות בשעה שמגלחין על נזירות אביהן ואין עבדי כים כוכבים מגלחין על נזירות אביהן מזה אני אמעט יכול לא יהיו נזירין בכלל תמיד לומר איש ואם כן למה אתה ממין בני ישראל גויים מנזירות האיש בא

לומר לי שגם גוי יכול להיות נזיר היתמר אמר רבי יוחנן הלכה בן נזיר גם זה דין זה שיכול להביא קורבן נזיר ממעות שפריש אבי ומת זה הלכה למשה מסיני לא צריך לא בא למעד שלמד מהלכה למשה מסיני יחי איש כפליין דור נדר בערכך אני אני בדף סב עכשיו היום זה דף סב רק רגע רק רגע יחי איש כפלי נדור נדר נדר בערכך בערכין בערכין למה שנאמר בערכים למה לי מכדי אם אתה עכשיו הגמרא חוזרת לבאר מה שדרשנו מאיש כתוב בערכים שגויים נערכים אז איש כי אפילין

דור נדר בערכך בערכים שדרשנו איש שנערך למה לי מכדי היתקש ערכים נדרים דמר קרא איש כי אפילין דור נדר בערכך ואתניגב ננחין איש מתמר איש איש לרבות העובד כוכבים שאין שהן נודר נדרים ודבות כישראל אז הגמרא אז איש כי אפילרכ נקיש מנדרים טוב נעזוב את זה לאחר כך היא הכי הגענו לא נעשה הפסקה של חמש חמש דקות ואנחנו ממשיכים.

ד' בניסן תשפג. הנה זכינו עכשיו כל עם ישראל יום ד' לחודש. מכינים את עצמם לשבת הגדול. זה בדיוק יוצא השנה בניסן.

כמו שיצאו אבותינו ממצרים כאותה שנה בית אלפים תמח לבריאה. שבת הגדול היה אומר לנו מורנו ורבנו. זקן רבני הרם צובע רבי אברהם רפול עליו השלום. שבת הגדול זה הסימן של אותה שנה שיצאו עם ישראל ממצרים.

שבת זה בשנת ב אלפים. ב זה בל 400 גדול זה 48 עם ישראל יצאו בשנת ב 448 לבריאת העולם שבת זה אותיות ראשי תיבות שבת שנת ב זה ב אלפ ת זה 400 גדול זה 48 הנה בדיוק השנה שבת הגדול בדיוק השנה שעם ישראל יצא ממצרים זה פלא פלאות ככה הוא לימד לנו העיקר שעכשיו זה ההכנות הגדולות לקראת השבת היקרה בהכנות לקראת חג החירות חג הגאולה חג המצות איך נעשה את המצות בעזרת השם הכל בקדושה ובטהרה עכשיו כל עם ישראל מכינים את עצמם ליציאת מצרים כל יציאת מצרים מה זה היה בשביל שעתידים עם ישראל לקבל את התורה. זה התכלית. כמו שכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים על הרתוב בקריאת ים סוף.

והמים להם חומה ממינה מסמולם. בזכות התורה שנאמר בה ממינו אש דת למו. אמים להם חומה. כל זה מטרה לזכות לתורה.

איך כתוב? מפי עוללים ויונקים מזד את העוז למען צורריך להשביט אויב ומתנחם אתם רואים מה זה יש היום כמה אויב מתנחם כמה צוררים כל זה בשביל למען איך כתוב מפי עוללים ויונקים ישדתעוז כל עיקר התורה זה עוללים ויונקים זה התינוקות של בית רבן המלאכים יש להם אבל שאין בו חד. גם תינוקות זה אבל שאין בו חד. בני אדם מה נעשה?

אנחנו כבר גדולים אבל התינוקות הם מנצחים בהבל פיהם גם את המלאכים. כך קיבלו את התורה למטה. התינוקות של בית רבם אין שזיכו אותנו לקבל את התורה. אז לכן עכשיו איך איך כתוב במצוות פסח?

ולקחתם לכם איש ס לבית אבות סא לבית ככה זה נאמר בשבת הגדול שכל אחד צריך לקחת צ לבית אבות סא זה כימטריה כפרה איפה לקשור אותו לקרעי המיטה למה לקרעי המיטה בגלל שזה מלמד [מוזיקה] זה מלמד לנו קרעי המיטה היא המלמדת שהעיקר זה הילדים ילדים הם מעמודי הבית זה אנחנו צריכים ללמוד מזה והעיקר ואתם יודעים עכשיו צריך לעשות כל העבודות בזרזות לא אדם מישן אצל לא יצא ממנו כלום אבל צריך לרוץ לרוץ התנאי העיקרי לעשות מצוות שירוץ צת מצווה בחשק בהתלהבות ישת הרצים מי שרץ כנגדו

רצים מלאכים לעזור לו להשגיח גם בזכות שמקדימים משקימים בית הכנסת יש גם בסתר אחר כת רצים אז זה אלה מהלכי חבלה כשאלה רצים אלו לא יכולים לרוץ מכניעים אותם לכן מצווה הבא לידך אל תחמיצנה תעשה אותה בזלזות עכשיו זה המצווה לקרצף אתם יודעים שכותב כך כותב כפי שאמרנו כבר כותב הרוקח שהוא הגאון מווינה אומר על הרוקח שהשכינה מדברת מגרונו כל מה שהוא אומר מסכימים בשמיים אז הוא אומר מכל קרצוף שאדם עושה נברא מלאך מלאך כל דבר שהאישה מנקה מסדרת נברא מלאך והבעל שעוזר לו נברא שני

שעוזר לה שני מלאכים בורא זה אני צוחק גם נברא מלאך אבל לא יחשוב הבעל הוא ישב בבית כל כרצוף ככה כותב הרוקח בכלל עכשיו צריך לבער את החמץ איך אנחנו מבערים את החמץ אומר השל הקדוש מ-30 יום קודם פסח שאדם אוכל חמץ אוכל לחם מקיים יכוון לקיים מצוות באור חמץ בזה הוא מבער את החמץ זה זכות גדולה לבער את החמץ עכשיו זה הזמן לא יגיד למה אני קשה לי ולא יכול לא יכול לעבוד לא יכול לקרצף לא יכול זריזות הזריזות זה דבר גדול זה לא יהיה

עצל העצל מפסיד המי שזריז הוא השמח את לא יגיד אדם אני לא יכול ה קשה טריכה גדולה הוא מתעצל הוא אומר מה אני לא יכול לא ידע לו כשאדם הוא עובד קשה ויש לו קצת צער איך כתוב לפערה הגרה לפערה הגרה לא רק זה אלא טוב אחד בצער ממאה שלא בצער כמה שאדם עושה דבר אחד בצער זה 100 פעמים שלא בצער מה פירוש למשל אם עכשיו צ משה יקח דולר אחד יש לו מכונה הוא מכניס לשם דולר יוצא לו 100 דולר שווה כולם יבואו אצלו מכונה

יש דולר אחד מוציא 100 מה המכונה טוב אחד בצער ממאה שלא בצער זה אדם עושה דבר אחד פעולה אחת קצת קשה לו כמו 100 פעמים הרוויח 100 דולר רק מה הוא צריך הוא צריך לתת לזה את הכוח מה צריך מה צריך בוא בוא בוא בוא לא תחכה בואך אדוני שמרך יאר אדוני פניו אליך וחונק שם יתן לו רפואה וישועה וחיים טובים תהיו בריאים בשורות טובות אמן זכות התורה הקדושה יהיה בריאמן תחילה להפרה אין בעיה כיוון שאליסן אמר מה סהם גדולה כן כן. אז ככה זה הולך.

אתה יודע שמ הצער, הצער זה אדם צריך להיות שמח. כל דבר שבא לו, אפילו שזה בא קצת קשה, צריך להיות מבסוט, שמח שהוא עושה את הדבר.

לא להיות עצוב. מהשמיים זקו אותו אז זה יהיה שמח. מהשמיים נתנו לו, יהיה שמח. זה זכות גדולה שאדם עושה את הדברים ככה בשמחה ואבל מה לפעמים אדם בצער אדם לפעמים צריך קצת אין דבר שלא יהיה צער לאף יהודי אבל מה יש אדם מנכה עושה אז הוא צריך להתכופב צריך להתעייב אבל זה אחר כך הוא זוכה לאורך הגדול של החג זה מנקה גם אותו ברגע שהוא מנקה את פה מנקה לו את הנשמה שלו זה זכות אתה יודע שפעם היה מאיר אתה זוכר שהיית בבית הכנסת בקריאת יובן

ושם היה פתאום אתה רואה היה בכהנים חבר שלך מוציא את הנעליים והוא לא לבש אותם הגיע קריאת התורה פתאום הנעליים התחילו לבכות מחפשים מזה בוכה לא מצאו רואים הנעליים בוכה בוכה בוכה בוכה אומרים או לנעליים מה יש לך למה אתה בוכה נעליים אומר אני ראיתי הוציאו את הספר תורה האור של ספר תורה זה היה חלק אנחנו אותו אותו בהמה אותו חלק ממני עשו נעליים ממנו עשו ספר תורה למה ממנו עשוים כל הזמן דורכים עליו זה ספר תורה אמרו לו אתה כשלקחו אותך לעבד המעבד את תורו

הממחקו המחתכו שלקחו אותך לאבד צעקת לא רצית תה אמר אני לא יכול קשה לי קשה לי אז עשו לך נעליים אבל הוא בשמחה הלך החלק השני הלך בשמחה עשו ספר תורה זה ההבדל שאדם ילך בשמחה לעשות בזריזות חשק אהבה איך כתוב לא כתוב ישכם אבוהם בבוקר ויחבוש את חמורו אמר רבי שמעון בן יוחאי אהבה מקלקלת את השורה אפילו אין אדם אהבת הקודש בבטל אפילו אהבתו לבנו אהבה אומר ריבונו של עולם אני אוהב אותך מה שתגיד לי הזריזות חשק נפלאה בלי ספק אדם קם עושה יציר יסיר

ממנו כוח העצלות הזאת החיצוני קום קובי השם יחליפו כוח כל בוקר שהדם קם בזריזות איזה שמחה זה מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי לא כתוב וישכם יהושע בבוקר כך כתוב בושע ג פסוק א' והשקם יהושע בבוקר מלמד שזריזים מקדים מצוות חשק איך כתוב שמה באבות ועז כן אמר וקם כן נשר ורץ כצי לגיבור כערי לעשות יצי הנביך שבשמיים אדם עושה בזריזות נוצא פה רוח חדשה רוח של חיים רוחנית הדבר תלוי יסיר מעצמו את את העצבות, את העצלות יתן לו כוח כל היום אדם אחר

כך יהיה משהו אחר אדם צריך להשקים להתכונן ללכת להיות שמח זה נושא את האדם עולם אחר לכן העצלות זה לא טוב זה אחד הדברים ה המידות הפחוטות והגרועות איך כתוב איך אמר שלמה המלך על שדה איש עצל עברתי על קרם אדם חסר לב והנה עלה כולו קמשונים כוסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה אכן ליבו של עצל רואה כל הבריות עוסקים במלאכתן כדי לחיות הוא זה חורש את שדהו זה עדר את קרמו זה קוצר זה בוצר כל המלאכות הוא יושב בטל מה רגל על רגל למה נבראו

לו ידיים רגליים עיניים אוזניים פי לשון כל שאר האיברים להחזיק את העולם או שאדם זוכה הולך ללמוד תורה ואם לא צריך לעבוד לא יכול לשבת בטל לכן זה צריך כוח גדול מיוחד אחר כך מה יעשה אדם במהזקנה תחם איך יעשה זה מאוד קשה אדם שהוא גם כן הואעצן כל בני אדם אומרים, "תראה איזה עצל, איזה שעה הוא קם, איך הוא הולך, מה הוא עושה, הם אומרים עליו זה עצל בצל לחם נמלא.

כן לא אמרו רבותינו ראיתי הקטון שבכל הבריות הנמלה אמר שלמה המלך לך אל הנמלה עלצ ראה דרכיה וחקם אין אין לה אין לה קצין אין לה שוטר אין לה מושל איך היא עוגרת בקיץ לחמה שלושה בתים יש והיא לא כונסת לא בתחתון ולא בעליון אבא באמצעי בעליון שלא מבני הדלף בתחתון מפני הצינה באמצעים כל החיות שלה זה רק שישה חודשים חיה מאכל שלה זה חיטה וחצי לך תראה כמה כמה יש לה כמה היא יוגרת רבי ציון משה למשל הוא לא מי יודע מהעוגר הוא משתדל הוא

משתדל אזה צריך ללמוד תראה גם הבת פרעה איך כתוב ותשלח את המטה ותיקחהו היא עמדה מרחוק מה תשלח את המטה שולחת את היד שלה היא אומרת אומרת אני אעשה לא אתעצל עשה כל ההשתדלות שלי עשתה את ההשתדלות שלה הצילה זכתה אתה יודע מה זה לקחת את משה רבנו האלו את העצמות שלה לארץ ישראל בתיה בת פרעה איזה זכות גדולה יש זכות כזאת גדולה אדם רוצה מזכים אותו אדם אסור לו להתרפות ממלאכתו אז בעזרת השם נשתדל עכשיו זה זמן שצריך שאדם גם כן ידע לו צריך ללמוד

תורה עכשיו אפילו נגיד יש עכשיו יוצאים קצת לאדם יש לו עבודות לא כל היום יעבוד בבית חצי יום ילמד חצי יום יעבוד אבל צריך לעבוד צריך לעשות בבית עבודה לעזור לאישה לסדר להכין את הפסח אבל לא ללמוד לא לעזוב את הלימודים כל בוקר קם, יבוא דף יומי, משנה יומית, הכל בעזרת השם השם מזכנו זכות הנשיאים יגן עלינו. אנחנו נגיד את פרשת הנשיאים כדרכנו בקודש בכל יום ביום להגיד ביחד היום זה יום הרביעי כן תכף ניתן אחרי פרשת הנשיאים צדקה ונועמנו אלוהינו עלינו מעשה ידינו כולנו עלינו

מעשה ידינו כנו ביום הרביעי נשיא דבנה ראובן ליצור ב שדאור קורבנו קערת כסף אחת 30 ומשקל מזרחק אחד כסף 70 שק בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה כתורת פר אחד בן בקריל אחד כבש אחד בין שנתו לעולה זים אחד לחטות וזבח השלמים בקר שניים אלים חמישה עתודים חמישה כבסי בנשנה חמישה זה חורבן אלצור בן שדור ראינו כל הקורבנות אותו דבר אין כולם הסכימו להביא אותו קורבן אמר להם הקדוש ברוך הוא ככה עשיתם גם בשבת אפילו שזה קורבן נדבה זה

כל אחד הביא לעצמו גם אתם יש לכם רשות גם בשבת להביא למה אחדות כל אחד אותו דבר שלא יהיה קנאה יהי רצון לפניך אלוהינו תן לחשוב חצובה לפניך כצבר קורבן הנשיא אליצור בן שדאור שבט ראובן שיהיה אור משך אור עלינו ועל כל בית ישראל אחנו כל האורות כל הקדושות של אותו נשיא והיה ישועה גדולה לעם ישראל ונח גדול ושמחה גדולה וכן י רצון ולאמר אמן המרחם על כל בירותיו וחוס ורחמון נשמות רוחות כל נפשות של עם ישראל הוא אח השם תניחם בגן עדן כן יהי רצון

ונאמר אמן ניתן שלושה לעילון הנשמות שכל יום אנחנו עושים ועוד שלושה של הצדקה הרגילה זה לתת זה זה חשבון מיוחד כן איפה זה פה זה של הנסים נסיים של נשיאים כן הכל לתת נשיא משה כן והנה עוד שניים ושלוש כן ציון משה הוא גם נותן 11 משה תראה שמנ אם אליסינו עושה כל יום שש או לא נשיאים גם כל יום כל יום שלוש של הנשיאים לא הנה שתיים זה מפה לך מכה תבוא לפה כן אנחנו משניות פסחים גם זה נלמוד לעילון כל הנשמות לעילון נשמת כל

הנשמות הקדושות לא לא אני בודקח הרב אנחנום חכם שאול הכהן החם שאול הכהן זה לך בן טופחת בן תופחת אה היום ד' בן ניסן כן היום זה עובדיה חבא עובדיה חבה בן מרסל בן סמרה רבי שלם הכהן טפח המלכה ורבי שמעון בעדני בן חביבה רבי אליהו בשאול בן הדס רבי אליו אבא שאול בן הדס המסעודה בן גרג'י חמחזכ בן גרג'י סיון מועלם בן נזימה משה חיים בן גורג'י משה חיים דדשי בן גורג'י מרדכי במרדכי דוכה בן מיסה דוכה בן מיסאל סלח בן מרים משנה ז' ההולך

לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיב אוהו ראית מה זה 14 בניסן הולך לשחוט את הפסח או למול את הבן שלו ולאכול סעודת תירוסין הוא התארס בבית חמים לקדש אישה ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו איך יעשה אם יכול לחזור ולבער את החמץ לחזור למצוותו יחזור ויבער ואם למה מבטלו בליבו אומר החמץ שיש לי בבית בטל ומבוטל עכשיו אבל אם הולך להקציל מ מן הגייס אנשי באים רוטפים אחרי עם ישראל איזה אויף באו מחבלים להגיד השם מצילנו ומן הנהר שנהר עולה ושותוטף

צונמי כזה ומין הלסטים שודדים ומן הדלקה ומן המפולת לא צריך לראות אם יכול לחזור לא לחזור יבטל בליבו חלסה לשבוט בלשבוט שביטת הרשות הולך לעשות לשבוט באיזה מקום שביטת הרשות בשביל להכין ביום טוב ללכת לחזור מיד משנה ח וכן מי שיצא מירושלים הזכר שיש בידו בשר קודש בשר קדשים קלים בשר של ימים זה נפסל כשיוצאים מירושלים אם עבר צופים שרואים משם בית המקדש ההרים סביב לירושלים סורו במקומו ואם לו חוזר בסופו לפני הבירה כלומר בעזהרה או בער הבית מעצה המערכה עכשיו מה זה מעצה הבירה? מעצי

המערכה מוכנים למזבח משמה צופו. ועד כמה הן חוזרים שצריך לשרוף מעצה המערכה ועד כמה הם חוזרים לשחוט את פסחו וכל מה שאמרנו.

רבי מיר אומר זה וזה בכבצה. אם יש לו כבצה של חמץ רבי יהודה אומר זה וזה בכזית. חכם אומרים בשר קודש בכזית וחמץ וכבצה זה חוזר פרקעי משנה א' מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושים מקום שנהגו שלא לעשות אין עושים למשל ירושלים זה מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בערב פסח זה כמו יום טוב למה יש הרבה עבודה ערב פסח צריך להכין קורבן פסח צריך לעשות עשות מצות צריך להכין את הלילה הקדושה הזאת ההולך ממקום שעושים מלאכה בערב פסח למקום שאין עושים או ממקום

שאין עושים למקום שעושים נותנים עליו חומר מקום שיצא משם וחומר מקום שהלך לשם בין כך ובין כך אסור לעשות לו מלאכה וא ישנה אדם מפני המחלוקת קנשי המח בחומרי מקום שהלך לשם ולא ישנה אדם בני המחלוקת הלאה ב עוד משנה למה בגלל שיהיה לנו של שבת בסדר כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שקלו למקום שלא קלו ממקום שגדלו כבר בשנת השם איתה ממקום שקלו לחיה מן השדה חייב אם קלה לחיה מן השדה אז חייב לבער אותם מן הבית ולמקום שלא קלו עדיין לחייה מן השדה או

ממקום שלא כלו למקום שקלו חייב לבער יהודה אומר אומרים לו צא ויבה לך אףה לא לא צריך לבער אלא אומרים לו תשמע מה אתה רוצה אני יצאתי מקום שלא קלור לך גם אתה תביא לך משם ותאכל בסדר עד פה הגענו משנה ג' כן אנחנו הולכים לדף היום אנחנו דף סב מעזרת האל ובשועתו נגיד קודם את התפילה ויהיה ישועה שבי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות שם ייחוד קדוש השם צות כשם כל ישראל שם נפשו שמה נשמתנום פרצ לקיים מצוות עשה של תורה כמו שמ כתוב גיד

בלילה תורה לשמ שנועם שלא ירש דברך בשמח שלא ולא מותר לצור ממונות חוכמה בלימוד בלימוד תורה אדוני חוק חוקךמיני אדוני ברוך ברוך אתה אדוני מדי חוקך כך מדיני אדוני ברוך ברוך אתה אדוני חךש אדוני אדוני צליכם קודש ציון שי שמיים וארץ כן דף סב מסכת נזיר בעזרת האלופשו יום חמישי יהיה סיום מסכת נזיר שעזרת השם מתחילים סותטה. סוטה זה פלא.

זה ראית זה 49 דפים. תשעה ו40 דף כי מניין ימי העומר. אבל אנחנו לא מה נעשה? זה לא מתחיל בימי העומר.

כן. אבל בכל זאת נסתדל. שלום. אז לעשות רבי דן הוא אומר לך בוקר טוב רבי יעקב מחילה לידו כן לא יום כן נפתוח דף סב סבא בהצלחה דוד דיד בן אסתר אסתר ש שי בן רוץ הצלחה וישועה וחיים טובים את בסעודה את פרוך בן מסעודה יהיה לו רפואה שלמה הוא לא הוא לא מאוטט אליי ברוך בן מסעודה תגיד לו שותטת לי שיגיד לי ביי ביי תגיד לו חיילה חי בטרה ביום חמישי צוות פה פה זה ספצים לנקות עוד שתי שתי זה לא פשוט זה זה צריך

תפילה שיהיה בסוף חרה כן מה שצריך להגיד נכון לא לא צריך כלום צריך רק שיהיה בזשה כן צריך שיהיה בי קשה לא פשוט שני שישים טובים יעשו את העבודה טובה שמיים שיהיה ישועות קודם כן אנחנו למדנו היום חורש בחשמוניים הוא שלא יכול להגיע אה רבי חורש בחשמוניים טוב השם ישמרו ויחייהו דוד שקלים הוא ב לא לא בבני ברקוע עלה כיתה רפואד מרדכי בן אגר זה מוניר מוניר עוד זה עובד בדגת כמהש לא זוכר בדקתי אבל היה בעיה בכס אנחנו אי אחי ראיתם אחי עבדים נמה היא

אחי איש כיפלי ננדור בערכך בערכין למה לי ראש העמוד שמה ראש העמוד וזה היה בשבת וגם היום חזרנו בשיעור הקודם ולמבדנו שלומדים דרשו מאיש שבערכ הגוי גוי הוא לא הוא לא יכול לנדור בערכים אבל הוא נערך.

גוי הוא לא מעריך אבל הוא נערך. כלומר התורה אומרת שאדם שאמר ערקי עליי או ערך פלוני עליי רוצה להגיד כמה שהוא ערכי לבית המקדש או ערך פלוני עליי לבית המקדש יכול מה אדרבה נותן צדקה כערכו כפי כתוב הערך שכתוב בתורה גוי לא יכול להגיד ערקי עליי אבל ישראל יכול להגיד על הגוי ערך פלוני עליי. למשל ערך טראמפ. אתם מכירים טראמפ?

שמעתי עליו הנשיא של אמריקה. אה ערך טראמפ הוא אומר לא יודע מה זה טרם. טרמפי הערך מה הוא שווה או לפי כמו שאמר? זה צריך משהו שווה.

ממון אז הגמרא אומרת הגרא אומר שלא לגרוס את האי הזה אתה יודע זה לא השאלה מכוח התירוץ אי אחי הגמרא הגרא אומרת לגרוס אפשר ככה עכשיו איש כיפרלי נדר בערכך כתוב בערכין איש כיפרלי נדר בערכך אז זה נאמר בערכין איש כאבלי נדר בערכך בערכין למה לי למה צריך איש שכתוב שגויים נערכין למה לי מכדיקשכי נדרים דמקר איש כפלי נדר בערכך ואתניה גבי נדרים איש מה אתם לומר איש מבית ישראל וכולי לרבות את העובד כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל אז קשה כף לי בערכין למי יפה למה

צריך לכתוב איש כיבלי נדר בערכך שנאמר בערכין שזה מלמד אותי שגויים נערכים שיכול יהודי לומר שיכול יהודי לומר ערך פלוני גוי עליי למה מכדי הרכין דרים הרי הוקשו ערכים נדרים מרע יש כפרלי נדר בערכך בשקט הרב זה גם יש לי אחר כך השק כן שיהיה לך לבריאות חנות כן זה כל רגע זה מצווה כך כותב הגרא כן כל רגע זה מצווה אבל לא בלי להשמיע קולות ולק פרסום מניסה כי המוח של הרב רגיש ואני אעשה לו הוא בסדר הוא מצידו בסדר גמור אני שמח הרבה כל

רגע איתו השם ירצח אותו יאכל יאכל כות אני רק צוחק אז אני אומר לך בחינה כן זה כמו עם הרגליים שהרב מנענע היה לרב שרעבית תמשיך תמשיך אז איש כפלי נדר בערכך בערכין למה לי למה לי מכדי השר ערכים נדרים הרי קשו ערכים נדרים למה קרה איש כפלי נדר ברקך ואתניה גבי נדרים כתוב איש מה תמיד לומר איש איש כבר אמרנו איש בנדרים מה את לומר איש איש מבני ישראל אשר קריב קורבנו לכל נדרה כל נבותיו צב פרומים איש איש פעמיים לרבות את העובדי כוכבים שהן

נודריים נדרים ונדבות כישראל אז מפה אתה רואה מנדרים שתמוד לערכין ששייך גם בגויים אז איש כיפר בערכין למרי למה צריך שיהיה כתוב בערכין כבר כתוב כבר למדתי את זה היה לו זה הוקה של נדרים וכאן מה שכתוב גבי נדרים איש איש מב ישראל אשר הקיב קורבנו לכל נדר נדבותם לרבות את העובדי כוכבים שנודרין מדבר כישראל אז למה צריך עוד הפעם הלו כבר אני יודע את זה לא צריך לי פעמיים מתרצת אלא האיש מבעלה להטויה מופלא סמוך לאיש באמת מה שגוי נערך באמת לומדים את זה מהקש

נדרים כמו שבארנו למעלה איש איש ולא מאיש הזה שכתוב כתוב כאן בברתה שלומדים מאיש שגויים נערכים ובאמת מה נעשה באיש של ערקך איש כיפלי מבעלה לתויה מופלא סמוך לאיש כלומר ישראל קטן שהוא בן 12 שנה שהוא בגיל סמוך לאיש סמוך ל-13 שיודע לשם מי נדר יכול לנדור להקדש ולהעריך להעריך גם כן לעשות הערכה הגמרא שואלת על איזה איש הוא מדבר? של ערכין או של נדרים? של ערכים. של ערכים נראה שמה לומדים כן משם לומדים למה אמרנו שאת הגוי שגוי נערך למה צריך את האיש של ערכין?

נלמד את זה מהקש איש אשר הקרימו קורבניים לכל נדרה כל נלבותם אז לא צריך לי אישר ערכים איש כי אפילין ננדור נדר איש כי הפריד שבערכין נדר בערכך זה להתויה מופלא סמוך לאיש אני מן דמר מופלא סמוך לאיש דאורייתא אז לכן אז זה יפה טוב שמופלא נדר נדר בגיל 12 זה דאורייתא אז יבוא טוב ללמוד איש כפרלי אלא למד דמר דרבנן בכלל נדר שלי בילד בגיל 12 זה רק דרבנן איש כפלי למלי אני לא נמדד את זה מנדרים אומר להתהיה מפלי סמוך לאיש דעובד כוכבים הייתה

טובים גוי בן 12 שיודע למי נדר שיכול לנדור להקדיש יכול לנדור להקדש וגם להעריך להיות נערך כנראה מה יש מה שנערך תופסמוך לאיש גם תינוק הוא נערך אז להעריך מה העניין הוא לא יכול גם דמר מופלא הסמוך לאיש בישראל אין לנדור נדר מן התורה אבל בגוי מודה שיכול לנדור ולהעריך גם להעריך אבל בגוי גדול לא אבל מופש כן אומר אז הראש אומר הטעם שבישראל מופיע הסמוך לאיש לאיש לישראל אין נדרו נדר כידורשים רק גדוש שמוזר בבל יחד אז נדרי איסור שאסור לעבור על נדרו יש לו

בכלל הפלאה בנדרי הקדש יכול לנדור להקדיש ולהעריך רק בישראל ישנו בבן יחל כשיגדל אין לו בכלל הפלאה אלא כשיגדיל אבל גוי שאין לו בכלל בלי יחל גם שיגדל יש לומר שכל שהוא סמוך לאישי למי נודר הוא בכלל הפלאה ויכול להקדיש ולעריך ככה אומר לראש אבל הגוי הגדול לא יכול להעריך לא אבל מפלי זה חוזר גדול גוי גדול מה מופל המפליש לא גוי גדול יכול לנדו נדרי להעריך הוא לא יכול להריך לא יכול אבל כנראה שמופלא הסמוך לאיש זה בערכים בוא נראה יאללה זה כתוב בערכים אבל

זה גם לא להעריך גם להעריך כתוב תראה רש"י גם גם תוספה מדבר על זה למטה צדיף הקודם פרשת גד פרשת אניחל לממן דאמר בני ישראל נערכים ואין עובדי כוכבים נערכין יכול יכול לא יהיו מעריכים תנו לומר איש שפיר אלא למן דאמר בני ישראל מעריכים ואין העובדי כוכבים מעריכין יכול לא יהיו נערכים דם לומר איש אז פה אני אלמד אפילו תינוק בן חודש בררוכהו כי אף פלי למלי הנה אז אני לרבי יהודה זה אמר למן דאמר זה רבי יהודה שגוי מעריך אבל לא נערך זה עכשיו כן,

גוי דווקא מעריך אבל לא נערך. שמה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר גוי נערך אבל לא מעריך. כי מאחר שיש למעד גוי מעניין אחד, מסתבר לו למעד שאין לו מעריך ואבל נערך.

אז אני חלמנד אמר שגוי מעריך אבל לא נערך. אז הוא דורש מבני ישראל. ממה כתוב בערכים כתוב בני ישראל נערכים ואין עובדי כוכבים נערכים יכול לא יהיו מעריכים אתמר איש בנדרים כתוב איש לרבות שגויים נודרים מזה יש ללמוד לערכים שגויין מעריכין אז שפיר אז יש לומר שהאיש באמת כתוב בערכים מופלא סמוך לאיש שיכול להעריך זה כן אז זה אני מבין שמופלא הסמוך לאיש יכול להעריך יבוא טוב מה שאתה אומר לי זה מופלא הסמוך לאיש בגוי כמה שהוא יכול להעריך מזה דעת רבי יהודה גוי מעריך אבל

לא נערך זה מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה גוי מעריך או נערך דעת רבי יהודה גוי מעריך אבל לא נערך דעת רבי מאיר גוי נערך ולא מעריך מחלוקת מחלוקת מה היסוד למה מערכ תלמד שמה בערכים אלא אלא מן דאמר בני ישראל מעריכים ואין עובדי כוכבים מעריכין יכול נערכין תמר איש אתה רואה אפילו תינוק בן חודש בר ערוכה הוא אז כי יפר לי למלי אלא למן דאמר רבי מאיר שאומר שגוי נערך אבל לא מעריך והוא דורש בני ישראל שכתוב בעריכין בני ישראל מעריכים ואין עובדי כוכבים מעריכים

יכול לא יהיו נערכין למה נאמר איש מנדרים לרבות גויים ולומדים מנדרין לערכין בהקש שגויים כן נערכין אז לא שייך לומר איש שכתוב בערכין מרבה שגוי מופלא הסמוך לאיש מעריך גם גוי גדול לא מעריך אז איך גוי קטן מעריך זה שהיה לנו מקודם קשה. ואי אפשר לומר שבא ללמד שגוי מופלא הסמוך לאיש נערך.

למה? הרי אפילו תינוק בן חודש ברוכהו יש לו ערך. אז למה היא שקיפרי? למרי תרצ את הגמרא אמר רבי אדה בר אהבה לאטויה עובד כוכבים גדול דף גאב דגדול הוא אין יודע לאפרו.

יודע איך? פ מה יודע בסדר גסה אמרבי אמרבדה אהבה מה שכתוב איש כפרי זה בא לרבות ללמד ולמעט עובד כוכבים גדול גם דגדול הוא ואין יודע להפלוט אם אינו יודע להפלוט לשם מן אדם הוא לא יכול אז על נדרים לא איש מה שכתוב איש צריך דווקא להגיד גדול שיודע אבל גדול זו שלא יודע לו כן למשימן אדר הוא לא מעריך זה בא להגיד אפילו שהוא גדול אם הוא לא יודע להפלות לשם מן הדר הוא לא מעריך אז הוא לא מעריך בכלל אבל אמרנו נערכים לא מלכים

מעריכים לפי רבי מאיר זה כן נכון אז רבי מאיר מה שיכול להגיד אפילו שמעדנו בבני ישראל שגוי לא מעריך כלל יפה כיוון שיש שני מעוותים כי אם אין נכתב מיעוט ח עלינו דורשים מעט רק שגוי גדול שאין יודע להפלות הוא לא יכול להעריך אז כיוון שיש שני מעוטים הדורשים שמיעוט השני שגוי אין לו מעריך כלל ככה פירש הראש זה פירוש ראשון שלו אבל פירוש ה תוספות איש לעניין נדרים זה גם תוספות כן כן כן ראית התוספות כן לא לא אפילו שמעתנו לאן מבני ישראל שגוי לא

מעריך בכלל כמה שיש שני מעוטים כי אם היה נכתב מעוט אחד אז היינו דורשים למעט רק שגוי גדול שהוא לא יודע להפלות אז הוא לא יכול להעריך אבל כיוון שיש שני מעוטים דורשים מהמיעוט השני שגוי אין לו מעריך כלל בכלל לא משנה יודע לא יודע גדול אז כל שכן זה קטן לא זה גדול שיודע לעשות כן ככה אומר אבל אפילו אחי שאלה אז אומר כן כוונת הגמרא נדרוש מאיש לעניין נדרים כיוון שאין עניין לערכים שאפילו שנדרבו גויים שנודרים כישראל הם יכולים לנדור כמו ישראל רק גויים

שיודעים להפלות הם יכולים לנדור נדרים אבל נדרים הכוונה בשביל אד נדבות עולה עולה אבל אם הוא לא יודע להפלות משי לא יכול דווקא שיודע לשם מי זה הלימודז אמרדה ברהבה להתויה עובד כוכבים גדול דאפרג דגדול הוא אם הוא לא יודע להפלות הוא לא אז אז אז הנדר שלו נדר לא נדר בסדר עד פה של מה שאתה איתי אתה לא תעזוב אותי מרך תפוס אותו חזק כן זה קצת הגמרא היא קצת מדקדקת אבל אבל נתגבר על זה בסדר גמרא אומרת אז אז עכשיו הגמרא אמרה מה שדרשו

מאיש כאפרי שכתוב בערכים עכשיו לומדים איש כיפרי שכתוב בנזיר בוא נראה אלא כי ייפלי דכתב רחמנא גבי נזירות למה לי נכדי תקש נזירות נדרים כי אפרלי למה איש או אישה כי אפלי נדור נדר נזיר להזיר להשם למה למה צריך למה כתב רחבנה גבי נזירות הרי התקש נזירות ננדרים לנדור נדר נזיר ונדרים הוא קשור לערכים אז מה שכתוב כי יפר משם יש למוות הפלאה לנזיר אז כי יפר בנזיר למה לי כי פרי שכתוב בנזיר למה לי אתה מיקש אתה לומד מהקש את זה אם לא היית הקש

מה הייתי לומד מזה אני יודע אני לא צריך את זה איש כיפלין עם דור נדר נזיר להזיר להשם למה צריך את זה גבי נזירות הרי הוא תקש נזירות נדרים ובין נדרים כתוב גם מפלי יש כיפלי נדרו להש כן כתוב יפלי נדרשות כן כתוב בהם כי יפרלי שכתוב נדור נדר נזיר נדרים מוקשו לערכים כתוב בהם כיפרלי איש כאפלי נדר בערכך כך כתוב הנה הבאתי לכים זה כתוב כן כי בהלכים משהו שום כן בא פה לא זה דלוק לא לא זה לא אה זה בתוך החדר הזה אלא

כיף פלי דכתב רחמנ גבי נזירות למה לי מכדיקש נזירות נדרים אז כי אףלי למה לי להתווי יהיה ידיים שאינן מוכיחות תמר ידיים שאינן מוכיחות הביה אמר אבין ידיים רבה אמר להבין ידיים אז באה הגמרא לומר אתה יודע זה בא לרבות ידיים כי הפרי שאמור בנזיר זה בא למעץ מי שמקבל עצמו נדר או נזירות בלשון שזה לא מוכיח לגמרי שכוונתו לנזירות שלא חלה נזירותו צריך שיוכיח הידיים הלשון שלו צריכה להוכיח שהוא מקבל עליו ממש נזירות. כמו ש למה למדנו למעלה נחלקו בזה ידיים שאינן מוכיחות. מי שקבל

עליו נזירות בלשון שזה לא מוכיח לגמרי.

מחלוקת בין הבייה לרבה. הבייה אמר אבין ידיים וחל הנזירות. רבה אמר להבין ידיים ולא חל הנזירות. אז זה בא להטוי ידיים שאינם מחוכות.

שאביין ידיים. לא שאביין לא חלה הנזירות. לא חלה הנזירות. צריך פלה לא חלה נזירות אז זה מה זה אבין ידיים ידיים שאנחות אבין ידיים אין ידיים זה הנדר נדר לאין ידיים אז זה לא חזק לא נדר בסדר אז לאיניחה אלא לרבה מה יקלם ממר הבי אמר רבי יין ידיים חל הנזירות זה טוב רבה אמר לא יין ידיים לא חלה הנזירות מה יקלם ממר מה מה תדרוש מכי יפרי משלמי את זה אני אדרוש כיף זה לא מיותר אבל לרבם מה תדרוש התוספות הראש גורש התוספ והראש גורשים

הפוך לרב ניחה אלא להביה כמה שהדרשה כי אפילו זה למעט ידיים שלא מכחות כן זה מחלוקת איך הגרסה יהיה אלא לא משנה איך שאתה רוצה תגרוס העיקר זה השאלה אז מה השאלה שמה בשלמה להביניחה כן שמה למה אמר הביה אמר אבין ידיים חל הנזירות אז מה מה אני לומד מלהפלי אז אני אמרתי לך להתויה ידיים שאינם מוכיחות כי יפר לידיים שאינם מכוחות אבין ידיים אני לומד את זה לא מה אני עומד מיפר לי שזה לא ידיים שלא ידיים נו אז איך אני בא אז זה לרבה

נכון הדרשה כיפלי זה בא למעט ידיים שלא מחכות כמו רבה אז אז תהפוך את הגרסה להתי ידיים שאינם מכוחות הכוונה לרבות אתה רואה מי שאומר אומר להטוי ידיים שאינם מוכרחות זה לרבות ידיים שמועיל ידיים שאינם מוכחות ככה אומר ריבה מפרש בסדר אבל אם אני אהפוך את הגרסה תבוא טוב הגמרא תצג גמרא אלא כי אפילו מבעלך דרבי טרפון לתניה רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהם נזיר לפי שלא לא ניתן לנזירות אלא להפלאה.

יפה אומר, אתה יודע מה זה בא לרבות כיף? נכרבי טרפון. רבי טרפון אומר היו שניים שהיו מהלכים בדרך ובא אחד נגדם ואמר אחד מהם הריני נזיר אם זה נזיר. למדנו את זה למעלה.

כן. והשני אמר הרי נזיר אם הוא לא נזיר. אין אחד מהן נזיר. למה?

שלא ניתן לנזירות אלא להפלאה. נזירות היא לא תלויה בספק בוודאות בהפלאה ראיה ודאית מפורשת שהוא הוא אם הוא באם אם אתה בטוח זה ככה לא לא ולומדים את זה כי יפרא יש תקבל את הנזירות בדיבור ברור כי יפרא בדיבור ברור אז הגמרא אז זה בא זה בא ללמד לי אז הגמרא אומרת אני חלר בטרפון אלא לרבנן שהם סוברים ש תולה נזות באחרים הרי זה נזיר מה יקר ממר כשהוא תורם בנזירות באחרים מה יקרה למר מה דורשים מכי יפר לי אלא מבעל לך דתניה היתר נדרים פורחים

באוויר ואין להם על מה שישמוכו מה שהחכם מתיר את הנדר זה פורח באוויר העולם כך מסור לחכמים בתורה שבעל פה רק מעט רמז על זה יש בתורה אבל כל טילי טילים של הלכות בקוצאי בקוצ בתורה זה נקרא פורח באוויר לומדים את זה מלא יחל את דברו הוא אינח אבל אחרים מחילים לו זה החכם ואין להם מה שיסמוך רבי אליעזר אומר יש להם מה שיסמוך שנאמר איש כפרי וכתוב בן נזיר כפרי שתי פעמים איש נאמר בערכים איש כפרלי בן נזיר כתוב כי יפרלי מה זה יפרש ונכת

שתי פעמים אחד הפלאה לאיסור שהמפרש הוא מקבל על עצמו נדרים או נזירות לאיסור קבלתו קבלה ואחד הפלאה להיתר חוזר הוא מפרש חכם את נדרו על דעת מה נדר מתוך כך הוא בא לידי חרטה ואז יכול החכם להתיר לו את נדרו זה לזה זה בא להפלי איש כיפלי ננדור נדר נזיר זה בא להיתר נדרים פוחים בפ באוויר שכתוב פעמיים אחד הפלאה לאיסור שמפרש מקבל על עצמו בו נזירות קבלתו קבלה ואחד להיתר תהפוך דף א מאיר תהפוך דף יופי מזרחי הפרת את הדף בסדר כן רבי עוזיאל תהפוך

את הדף דף חדש היום כן מתי שבא לך תבוא ובאיזה שעה שבא לך לוי אתה שומעכן לדף לא אתמול הוא היה אני אמרתי לו גם כן למה חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו הפר עולמית הפר לעבדו יצא לאחרות ומשלים נזירותו המשנה אומרת יש בנזירות חומר בעבדים יותר מבנשים. במשנה הקודמת למדנו בנשים יותר מבעבדים. עכשיו חומר בעבדים יותר בבנשים שהוא מפר נדרי אשתו.

הבעל זה בן בנזירות. איפה בנדרים?כן כן פה זה הבעל יכול לבטל על ידי הפרתו את נדרי אשתו קיבלה על עצמה למשל נזירות יכול להפר כיוון שהפר אפילו אם אפילו אחר כך אם התרצה אחר כך בנדרה זה לא נדר. היא אומרת לו, אני רוצה. מה את רוצה?

אני הפרתי את הנדר שלך וגמרנו. זה בטל. זה בנזירות כי גם בנזירות ענייננו. היא נדרת נדר בן נזיר והוא הפר לה את זה.

כיוון שהפר לה אפילו אם אחר כך היא אומרת לא אני רוצה אני גברת את לא תשייך שלא תשתי יין ולא תתמיד המתים ותעשי כל מה שצריך. לא שייך. אין לך את לא את לא נזירה ואת לא כלום לא אם גרש חוץ חוזר תבלנות אה אז חוזר בטח לא לא אם גרש לא גם אחר הגירושין זה לא חל סליחה בעבד כן באישה לא טעיתי כן לא תפריע אתה בא שת חוצה שחורה אתה אומר נגמר העולם זה לא רק בגרושה הרב גם אם הרמלה תחכה רגע אתה אתה

יש לך אה לא אמרתי לו הוא גם לו בשקן יפה קודם כבוד הסבר הרב גם אם היא נתעלמלה או נתגרשה מפר מעלי את כל הנזירות יופי חומר בעבדים ובנשים אבל אם תערמלה הוא מת איך הוא יפר ברגע שהפר להחגיד בגלל שהוא מת יחזור כיוון שהפר גם התגרשה והכל הכל מופך לא יכול לחזור חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו קיבלה עליה גמרנו ואינו מפר נדרי עבדו אתה רואה לא יכול נדר כמן שר עבדו קיבל עליו נדר לקבל עליו נזירות לא יכול להפר זה אי אפשר זה

לא תלוי בעפרה אבל הוא יכול לכפות אותו ולהגיד לו תשתה יין זה הכל ותטמא למתים ולכן אם אחר כך נתרצה בנזירות עבדו הנזירות קיימת אם אחר כך הוא אומר בסדר אתה יודע מה אני אני מסכים יאללה אם פה הבעל אחר כך אמר אני מסכים שתהיה נזיר לה זה לא יעזור כיוון שכבר אפר אפר זה לא יעזור אחרי חודש שהוא רואה שהמצב רוח של ההלך אומר את יודעת מה טוב תהיי נזירה יאללה זה לא יעזור עד מחר אין זה לא יעזור אבל בעבד הוא הוא לא יכול

להפר את נדו כיוון שלא יכול הוא הוא אומר לו אני לא רוצה שתהיה נזשת שתה יין קופא אותו לשתות יין אחר כך מחר רואה העבד לא עובד לא שמח אומר אתה יודע מה טוב תהיה נזיר עשו הפגנה הפגנה הועילה העבד רוצה רפורמה כן יאללה תקח מה יעשה אז מה קורה בזה? אז הוא אז אז הוא מנזיר חוזר נזירות הרב אחר כך רוצה עוד הפעם שלו שישתה יין קופא אותו מה שנזיר אותו זה נהיה מסחר זאת אומרת הוא לא צריך הוא לא צריך לקבל חתחלה תוספות לא

אומר שאף בנזירות אם מחתרצה שוב לא יכול להתיר כי אם בהתר לא יכול להתיר יכול לאכפת אותו שיעשה אולי להתיר לא יכול מה זה עניין שמחר כן נת רצה שוב מה אפר לאשתו ספר עולמי התוספות כתמו גם בנזירות דמוחה אם נתרצה שוב אינו יכול להתיר כי אם בהטרת חכם דווקא וכתב הקרן אורה שאין דבריו נראים אלא עבד מתי שאדון רוצה יכול לכפותו ומי ומתי שרוצה נותן רשותו זה לקיים את נזירותו הוא כחומר ביד היוצר זה פירושו אז מה קרן נורא אז מה החידוש שהנזירות ממשיכה איפה

ש אז פירוש התוסות כמה שאמרת מה החידוש הוא שהנזירות שלו של העבד ממשיכה איפה שהוא רצה לא צריך לקבל חזרה מ מחדש לא עוד לא הרב עוד לא הגיע לזה עדיין זה בהמשך של המשנה רגע הספר של המשנה הרב רגע לא למדתי אתה לא יכול לבוא באמצע ולשאול שאלות גם כן אתה יודע את זה שפה לא שואלים שאלות אתה שכחת מרוב שאתה לא בא כן נמשיך רגע לוי שם ישמרך אתה חושב פה זה טוניס איזה יופי עשיתם בטוניס בערב ראש חודש של ניסן פשיסה איזה בסיסה

אה עשית עשית בסיסה אין לי את החומר את הזה כן טוב אם יש לך תעשה אם אין לך אתה לא טוניזה אם יש לך אתה תוניזה יש לי אישה חולת לבטון מרקשה לדי חסרנו כסף לשחיות לא עכשיו לא עכשיו לא עכשיו סוף לו תסוף לו אין בעיה מה נעשה לא יגמור אתה יודע זה בסדר מחילה על כבוד שאני חלקתי על כבודת הלאה או הפתקתי באמצע המשנה אפרשתו אפר עולמית הנה נזירות אפר הרי זה מופר לעולם גם אם היא גרשהואחר כך או שמת הבעל לא חייב לא

חייבת לקיים נדרה אבל אפר לעבדו הכוונה המחה קפה את עבדות שלא לקיים נזירותו יצא לחירות הנה הוא משלים נזירותו חייב להשלים נזירותו הנהכן כן איך הוא משו המפר לעבדו יצא כמה נשאר שבועיים חודש 20 הוא למשל היה בנזהירות של נזר נזירות 90 יום שנה והוא אחרי חודש אמר לו לא רוצה שתהיה קפה אותו אמר שתי יין אחרי זה משלים ברגע שהוא קופה אותו יצא יוצא לחרות ישר אה לא יודע אם יוצא לחרות אה כתוב לא קופא אותו הפר הוא לא יצא לחירות קפה מחו שלא יקיים

נזירותו זה אם יצא לחירות אם זה אם יצא לחירות משלים נזירותו לא בגלל זה יצא לחר הוא יוצא לחירות בשביעית לא לא בגלל זה יוצא לחירות אם יצא לחירות זה אם יצא עבד לחירות באיזה אופן יוצא לחמדון הוא שחר אותו שחר אותו פגע בעינו פגע בשינו פגע במשהו יוצא לא זה רק אם אפר הרמבם כותב אם אפר יצא לחירות למה אין הפרה לנדר כופ לעבד קופע אותו אם הפר לא זה הכוונה מוציא אותו לחירות מהזה הרמבם אומר צה אוטומטית כוונתו שבעפרתו כאילו שאינו יכול עוד לכפותו

זה דעת הרמבם הרמבם בפירוש המשניות כך פירש פירוש המשנה אבל יש חולקים כן אתה לא רואה אנחנו הסברנו אפר זה לא אפר זה לא מדויק יכול אבל הוא לא יכול להפר את נדרו אלא הכוונה שמחה בעבדו על הנזירות.

תראה אה אז תוספות אומר אפר שנשתחרר ואחר כך משלתים אפר ואחר כך משלים אפר לא דווקא אלא כלומר מיחה זה לא הולך לא אבל לא כשהוא הפר הוא נשתחרר מלשון הריבן משמע שהוא לא ברגע שהוא הפר לו אז הוא שחרר אותו נראה בגמרא תנו רבנן הרב יראה את הריבן אין אין אין גילוי דעת תנו רבנן למה רבו כופו לנזירות אבל לא נדרים ולערכים סליחה לא לא עשי טוב תנו רבנן למה למה תנו רבנן אמרנו ב הגמרא עכשיו מביאה ברייתה מה שאמרה המשנה שיכול הרב לקוף את

עבדו למה רבו קופו לעבד מוכה בו שלא יקיים לנזירות. אם קיבל, העבד על עצמו נזירות אבל לא לנדרים ולערכים אבל לא יכול לקוף אותו כשעשר לעצמו הנאה בנדר או אמר ערכי עליי באיזה חיה העבד לא יכול הרב לקוף אותו את העבד לא לקיים את מה שהוא נדר מה שעריך רק בנזירות רבו קופא אותו אבל לא בדברים אחרים מה ישנה גבי נזיר למה מה ישנה גבזיר שיכול הרב לקוף אותו למה רחמנא לאסור יסר נפשו קנויה לו נהיה אחי אפילו גבי נדרים למה גם שמה כתוב לאסורר על

נפשו גם בנדרים כתוב למה אני אומר מה ישנה גבי נזיר שיכול הרב לקוף את העבד כי כתוב בתורה נפשו לאסור סע נפשו דין זה שחייב לקיים נזילותו רק במי שנפשו קנויה לעצמו יצא עבד שאין נפשו קנויה לעצמו קנויה לאדון זה זה זכה בזה שמו שאתה קיבלת יש לך עבד בזה היה לך לא ב בספחן כולם עבדים שלך מחכים כמה 2800 איזה דבר אתה קנייה לו אדון אין קניה אז הנפש שלו הוא לא קנייה לעצמו אתה הנפש שלך קנייה לעצמך אתה לא של אף אחד אתה של

הקדוש ברוך הוא אתה של עצמך אבל האדון העבד הוא נפשו כנויה לאדון הוא לא שרשות עצמו אז לכן הוא לא יכול לא חייב לקיים נזירותו האדון קופא אותו אחי אפילו גבי נדרים נמ הרב יכול לקוף הבד לעבור הנדר למה גם שמה כתוב לאסור יסר נפשו אמר רב ששט אכה במעסקינן כגון שהיה אשכו של ענבים מונח לפניו גבי נדרים היה אשקול ענבי מונח לפניו ועסר על עצמו את האשקול הזה. אז גבי נדרים לכי מצר בה לא מצר באחר אם זה נדר כשהואשר על עצמו את האשקול הזה

מותר לו באשקולות אחרים בשער ענבים אז כיון שיכול לאכול שער ענבים אין בסדר לאדון לאכול את האשכול הזה ואין לו כוח יתן לו אשכול אחר יהיה לו כוח לא משנה אז לא מצא כפלה הרב לא יכול בנדר נדר לאכול את האשקול הזה אז לא את האשקול הזה ניתן לו אשכול אחר יבינו מהרב פויזן ממקום אחר אבל גבי נזירות שעשר עצמו בנזירות דכי מצר בהי יצר בכולהו נעצר בכל אכילת ענבים כל שתיית יין ככל נזיר אז יכול להיות כחוש העבד יהיה כחוש לא יכול לעבוד כמו שצריך

אז מצא קפלה לכן האדון יכול לכפוט אותו לא הבנתי אבל אבל כתוב כתוב גם בנדרים יסור איסר אז בשניהם כתוב שמו ש בן דרים בן דרים אני אומר לך לאסור יסר על נפשו אז דווקא בנדרים אה אה לא בנדרים אני אומר גבי נדרים כשעסר על עצמו בלשון נדר לכי מצר בהי לא מצר בחרנה כמה שיכול לאכול שער ענבים לכן לגבי נדר לא מצא קפלה האדון ל האדון לא נפסד מנדר זה אז הוא לא מקפיד שהעבד לא ידור לכן נחשב שנפשו קנויה לו גבי נדר הזה זה

נחשב שנפשו קנויה לו לגבי הנדר כי הוא לא מחסירו אבל לגבי נזירות שהוא נאסר בכל המקומות בכל הדברים אז זה לא נחשב שנפשו כנויה לו יכול לאכול דברים אחרים כיוון שלא לא יכול לאכול ענבים נחשב לעולי נפש זה כמו עם אשתו אתה מבין זה לא נקרא עינוי נפש, אבל פה זה נקרא עינוי נפש. אצל אצל הנזיר זה נקרא עינוי נפש.

והעינוי נפש של נפשו קנויה לאדון. פה זה לא נקרא עינוי נפש. הוא גורם הפסד. למה הוא יכול לאכול מק?

יכול לאכול מקום אחר. לגבי נדרים. מלא הסקינן דלק כאלה ה ישכול די לא אכיל לחליש. מה הלא מדובר בגם באופן באופן שאין רק אתה קול הזה אז יגרם להפסד לאדון הפסד למה בקשה למה לא למה לא יכול האדון לכפות אותו אלא עם הרבה כגון שהיה חרצן מונח לפניו לא טוב לא לאכילה ולא לכלום הוא עשה על עצמו חרצן לגבי נדרים בה הוא דמצר לא מצא קפה כיוון שגם אם לא היה לו חרצן הגמרא אומר בכל אופן לא הכחיש מה שלאחר חרצן כל משהו אחר אבל גבי

נזיר ליצר נמ ואחרנה מצא כפלה למה הוא נאסר בכל בכל מה שאסור לנזיר אז העבד יכול להיות כחוש יפסיד האדון אז לכן יכול לקפוץ אותו לגבי נדרים מי לא עשיקנן דילקלי חרצן דלא חליש רק זה מה זה היה רעב מה היה אלא אמר הביה כן חזרה קושיה למה מפרש את הבריתה צורך אחר למה רבו צריך לכפותו לנזירות ואין צריך לכפותו למדרים למה רבו יכול שיעבור על קבלתו לנזירות שעשר על עצמו לשתות יין קופא אותו שלא לקיים נזירותו ולא צריך לכפוט אותו במדרים שעשה על עצמו למה

ולא לשבועה ואין צריך גם לכפותו לשבועה עשה על עצמו בשבועה מה הייתעמד מקרה להרע או להתיב מה הטבה רישות אף הרעה רשות יצא להרע לאחרים שאין הרישות בידו מה זה לא צריך לכפותו לאזור צריך אותו לנדרים שמע מה מה זה הכוונה אין צריך לכפותו לנדרים תקרא אתזה אני אקרא רגע רק אני אסביר ואני אקרא טוב אלא אמר הבאי אלא אמר הבאי אני אקרא תכף תוספות אני שלא נסביר ואחר כך טוב זה צריך לכפות בין יכול לכפותו לשתות יין ברים ובשבועה לא יכול לכפות למה רבו צריך

לכפותו שיעבור על קבלתו לנזירות שעשר על עצמו לשתות יין ולא יכול לכפוט אותו מה זה צריך אתה שוא צריך זה הכוונה יכול זה לא לא חייב לכפות אותו לא חייב אם הוא רוצה אז הוא יכול לכפותו לנדרים גם ולשבואה לא לנזירות כתובנו חזרה ואין צריך ואין צריך לכפותו ננדרים כשעסר על עצמו לאכול בנדר לא צריך לא צריך לכפות אותו מה זה לא צריך לא גם כשלא קופעו לא צריך לקיים נדו מה זה שמועה אה הוא נשבע לו לאכול כן לו לאכול אז הוא הבד בכלל לא

צריך שעשה על עצמו לאכול בשבועה, השבועה לא חלה.

אתה מבין? הוא לא ברשות עצמו. לא נר לא נדר ולא שבועה. מה היטעמה?

הנה דאמר קריאה להרע או להתיב. כי היא שווה שבועה כתוב כי שווה להרע או להתיב. שיכול להישה להרע לעצמו שלא יאכל מאכל פלוני או להטיב שיאכל מאכל פלוני. מה ההטבה?

נשבע בדבר רשות בידו לעשות. אף הרעה דבר שרשות בידו לעשות. יצא להרע לאחרים לא חלה שבועה. למה?

אין הרשות בידו. עכשיו עבד שנשבע לאכול אז הוא יהיה כחוש בגלל שהוא לא יאכל אז זה להרע לאדון בשבועתו. ולכן לא חלה השבועה. כיוון שהוקשו נדרים שבועות.

לומדים שגם נדרים לא חלים באופן להרע לאחרים ולכן לא חל נדר שיהיה כחוש בגלל שיהיה הפסד לאדון אבל נזירות חל גם על דבר שאין שאין רשות בידו לכן חל על העבד גם שיקחש מחמת הנזירות אלא שאנחנו לומדים מלאיסור יסר הנפשו כיוון שאין נפשו קנויה לו יכול האדון לכפות על ושיעבור על נז זותו בסדר למה גם עכשיו איפה איפה אני קורא תוספות אבל גם בן דרים הוא גורם לו הפסד הרב הוא מתכחש מקחיש הכוונה הנייר הזה שהוא לא אוכל חייב לאכול לכן חייב לאכול לכן זה העבד

חייב לאכול בנדרים לא צריך איפה איפה אתה רוצה תוספות אין תוספות כזה עוד לא המציאו אותו בר הוא רוצה אלא אמר רבי בתוספות אלא אמר רבי לאן רשי יש רשי אתה רוצה רשי רשי אלא אמר הביה הכי קטנים למה רבו צריך לקפו אותו לנזלות שאם נדר בן אזיר ואין רבו כופעו הרי זה אסור ביין אבל זמן שאינו כופהו לפי שאמרה תורה ואמרתה עליהם לרבות את העבדים אבל נדרים וערכין אין יכול להפרך אין לו צריך אין לו צריך להפרך אין לו שאין גופו קנוי לו וכן בנדלים

נמ אפילו בלא כפייה מותר לשתות בי לאכול מכל אוכלים אמר לרחין שכן הוא יכול כי מה אכפת לו לר כנגד איתי מאיר כן הרב טוב תודה רבה אפשר להמשיך משנה הבאה דמקרה אתה נהית המנהל עכשיו אה נראה מה נעשה איתך אתה מה אמר כרק קרק שמתיזה קר זה דלה אז העבד הוא עוד הפעם העבד יעשה גיל עם נדרים יגיד לרבו הכוונה תפר לי אותם יוצא לחירות הוא יוצא לחירות כן בטח אתה חושב שהאדון הוא הוא הוא הוא חבר שלך הוא למד בישיבת נהר שלום האדון מה

אתה חושבתח ח את הדח את הל עד הסוף עבר מכנגד פניו רבי מאיר אומר לא ישתה רבי יוסי אומר שתה העבד קיבל על עצמו נזירות ואחר כך ברח מכנגד פניו של האדון קיבל עליו רבי מאיר אומר לא ישתי עבד יין רבי יוסא אומר ישתי עבד יין למה כאילו כפרה הוא האדון מה יש ברח מה הוא מתפחד ממנו? כן. כן הוא רוצה לכפות לו שישתי יין אז הוא ברח נס עבר מכן נגיד פניו רבי מאומר לא ישתה עבד יין למה לא ישה? למה לא קפה אותו עדיין?

רבי יוס אומר שתה כאילו כפרהו האדון למה הנה עכשיו למה בדשמואל כמפגי שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואנו צריך גד שחרור רבי מאיר איטל דשמואל רבי יוס לדשמואל האם ככה האם נאמר שרבי מאיר ורבי יוסי בדשמואל כמפלגי לאמר שמואל המפקיר עבדו לא כתב לו שטר שחרור שמפקיר עצמו צריך לכתוב לו שטר שכור יצא לחירות ואין לו צריך גד שחרור למה על ידי ההפקר נהיה עבד בן חולים ומה שכתוב במשנה שברח העבד מסתמאה אדוני תיאש ממנו ברח ויהוש שלא נחשב להפקר ורבי מאיר איד לדשמואל שמפקיר שמתייאש

מעבדו נעשה עבד בן חורין לכן חל עליו הנזירות שנדר קודם לכן הוא ישת יין ורבי יוסי לתמואל אלא הוא סובר שעד שכותב לו אדון שטר הרי הוא עבד וכיוון שיכול להיכש מחמד נזירותו אז אסור לו לקיים נזירותו וצריך לשתות לקיים נזירותו לשתות יין לאכול ענבים הגמרא אומרת לא לכו לעלמה אתלי דשמואל רבי מאיר ורבי יוסא לא נחלקו כוללמה סוברים שמפקיר עבדו הרו חורין אלא מן דאמר אשתה סבר סוף סוף מהדר הדר ואתה לגבי ב לשתה חמרה כי איך דר לכחיש אומר סוף סוף העבד הוא יחזור

אליו כיוון שאדון מצפה שהעבד יחזור אליו הוא רוצה שהעבד ישתה יין כי איך יד לו לקחוש ולכן שותה כאילו קפה אותו האדון מנדא אמר לא ישתה גם העבד רוצה מה אתה חושב שהוא לא רוצה מדה אמר לו אשתה שבא האדון מקפיד על דבר שעבד נמשתי יין יכול להיכש לי צערה כי הכי דלה דרך גבה אומר הפוך שאין לו צער לעבד כדי מחמת זה יחזור לאדון ואז יכפה לשתות יין לכן לאשתה ג הלכה ד' אני שפב מאיר מאיר הסוחר מן הגוי סתם מועיל ואין צריך לפרש לו

שהוא להתיר הטוול זה הוא גר גרים בחצר יהודים וגויים אז מי ששכר מן הגוי הביתם מועיל ולא צריך לפרש שהוא להתיר הטלטון ולא צריך לכתוב שום כתיבה על השכירות היכים מגוי אפילו פחות משווה פירוטה ומותר לזכור ממנו בשבת נותנים לו כסף בשבת לא שאין לה שכירות ודאית אלא כביטול רשות והיקר בעלמה וסוחר ממנו בדבר מאכל או דבר מותר לטלטל אבל לא במע תן לו קצת לחמל בעג'ין זהו אז הוא תן לו בשבת שוו כן כן איך תן לו משהו לאכול ובסדר למה זה לא כמקח וממקר

זה לא כ אין זה אלא כמתנה להתיר טוב זה כמתנה או כמתנה לא יודע היום כל הדברים זה ככה אתה יודע שהוא הגוי שהוא בא אליך בשבת שלא צריך לבוא בעזרת השם אבל הוא צריך לפעמים יש לסדר איזה דבר נכבע זה זה צורך רבים אתה קורא לו אז הואזה שזה מחיר קצוב פה בשכונות ככה זה כן גם אצלנו בתר מחיר קצו הוא בא והוא צריך ביום ראשון או במוצאי שבת הוא בא לקבל את השכר שלו 20 שק פה אין מחירים פה באזור לפעמים מפה נהיה בלאגן

אז בא הגוי אנחנו נותנו ביסלי במבה דברים אבל הוא לא מצליח כל זמן נתנה לו פעם מכפלה משהו מה נתנה לו מכפלה מה זה מכפלה יין יין מכפלה שק ישים לו כסף לא מבינה אותך בניתם הוא רוצה הוא רוצה לחזור יש לך הרבה מכפלה יכפילו הקדוש ברוך הוא כל זמן שאין הגוי חוזר בו מועיל השכירות אפילו לזמן מרובה ואין יכול לחזור משכירותו עד שיחזיר הדמים. תראה איזה תנאים עושים. אומר וחולקים על זה לדבריהם יכול הגזור שבת ראשונה אפילו ולא חזר אדם מכיוון זה לא פירשת כמה

שבתות יכול לומר לו לא התכוונתי אל שבת אחת שנה ברורה הגענו כן זהו שלוש הלכות א זה פסח מה זה זה הרב ויש אומרים חבא רבי מרדכי לא לא זה שבורה אה אנחנו דין ערב פסח שכל להיות בשבת לעניין הלכה יכול לחזור בו או לא יכול לחזור בו סימן תמד לעניין הלכה זה חשוב יכול לחזור או לא כי יש מקרים כאלה עם הגוי אם לא יכול לחזור בעדין הזה היום לגוי חוסר עליך אין אין את זה זה היה במבחן עדיין תמד היום אתה יודע שיש בניים

שגלו שמה גויים טוב לבער בערב שבת קודם חצות תחילת שעה שישית כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים לבער אחר חצות זה למדנו את זה ביום שבת לבטלנו ככה אנחנו עושים זה סעיף ב' זה למדנו את זה ג' אין מבשלין שבת זו דיסה וכיוצא בזה ואין עושים בו פת הצילומה בקערה למה זה נדבק צריך לעשות דבר שלא נדבק משהו החמץ ידבק לשי רוצה לשטוף אותו מכין שבת נכון אם עבר ובישל מאכל דבוק ואי אפשר לקנחו יש דעת לכו מעט להעביר את החמץ מה תעשה אבל ככה ככה

מקנח אותו ביד וגמרנו אחר שאכל בשבת זה סעודת שחרית בשבת שאכל בשבת ינער המפה שאכלו בה וקנח הקעלות באצבעו אתה רואה ויטמינה מן העין עם שאר כלי חמץ ואם נשאר פת יכול ליתנו לגוי כמתנה גמורה על מנת שלא לצאת ברשות הרבים שלא יצר מהחמץ אלא כרמלית מותר דרך הערמה בדבר מועט מתי ל הסדר מוצאי שבת מדובר פה של כן כן כן אם נשאר חמץ אחר אחר שאכלו ביום שבת מבטלו וקופע כלי עד מוצאי שבת ומבערו אנחנו לא עושים ככה אנחנו מבערים אותו מיד כלומר זוחקים אותו

ל כן או לאסלה לא יפה אסלה ל זה בשלות הרבים אפשר בראש הרבים בתוך המזבלה הגדולה יום שבת אבל עכשיו שבתוך אות המסבלה הגדולה וכנסה זה הפקר מה זה כן ככה אני חושב מה אז איךם אסור לזרוק את זה במקום הפקר אם העורבים לא יאכלו אותו צריך לבדוק שיאכלו אם לא יוכלו עדיין זה לא טוב גם אם הוא מפקר לא זהבטל אתה זורק אותו לפחים היום יש מותמנים בתוך האדמה היום הפחים עשו אותם התמרים זורק זה נכנס 10 מטר בתוך לא גם בלי זה אני חושב

שהיה מותר היום אל תזרו בנוחיות זורק אותו במקום שיש לו רוע בלי נוחיות שזה לא זה יותר כבוד אם זה חצכות גדולות זה בעיה אם זה מפורבים אותו אין בעיה אדם הוא צריך היום לעשות בתקציב הלחם מתוקצב לא העיקר לצאת ידי חובת המצווה עכשיו הוא רעב יאכל יש אורז יש א דברים אחרים יאכל חים קהילה טוב לעשות קת לחם ולאכול את הכל וזה אף אבל פי שלא ישר החמץ בבית אחר סודשי צריך לבטל החמץ אפילו אם ביטל ביום שישי כדרך שהוא מבטל בשאר שנים סיכוי ההולך

ביום ארבעה ש דבר מצווה כגון למול את בנו או לאכול בסעודת יבוצין בבית חמים זה למדנו במשנה ונזכר שיש לו חמץ בביתו אם יכול לחזור לביתו לבערו ולחזור מצוותו יחזור לבער ואם לא מבטננו בליבו זה יפה ככה למדנו במשנה היום ואם היה הולך להצי מן הנהר מן דל כמה מפלות מגוי זה לא היה כתוב אז זה הצלת נפשות כן מן הגייס אמרנו רק כסף הצלת כסף יבטלנו בליבו ולא יחזור אפילו יש שיעות מי אמר כל הצלח משנה היום מיד הגוי כתוב כן כסף למה למה אתה

אומר ככה ככה הבנת בסדר גם בהפסד ממון בטל בליבו גם לא כי אמרנו במשנה לא לא מן הגיס מנפשות משמע כל הלכות ש ותנו ב לחזור אפילו יש והיא יצא לצורך עצמו יחזור מיד עד כמה הוא חוזר עד כביצה אם יש בביתו כן גם את זה למדנו היום אתה יודע זה מחלוקת פחות מכאן מבטלו בליבו ודיו נכון מחלוקת יפה זה דברים יפים הייתה לו עיסה בביתו והוא טרוד במקום אחר בצק שעדיין לא יחמיץ למה לא בטוח הספיק לחזור לבית והרב שמתחמיץ תלה בלבו קודם שתחמיץ אבל

אם החמיצה אנה בטולבוע אם הוא אחר זמן יצורו כן זה מובן איך שם בצק הולך לעסקים כן לפעמים זה צריך להיות שעה שעתיים בצ לא זה ערב פסח מצה עושה מצה זה מצות אה זה בצק למצה הוא עשה לא זה בשביל הבית שלך למה זה עכשיו מדברים ערב פסח צריך להוצות מצה מה אתה زישות כן בב א אז צריך רפואה שלמה לאבא ולאמא שצ עוד קצת אחות אחות דגים וחגבים דף דף רצד מה קרה אני לא יודע מה הדף מה מפריע לו שאלתי מה הדף לא

לא מפריע לא הוא עשה צוץ כאילו בסדר שיהיה בריא חזש על הכיפה קודם כל תמיד אין אל תתרים חרבים אבל הוא השתנע הוא השתפרשתפר תראה מה זה משנה לך העיקר אתה תלמיד חכם מה אכפת לך אני עפר לג הכל בסדר עפר לרגלי הרב הוא עושה את העבודה שלו אתה תעשה את העבודה שלך אני באתי ללמוד 100 לא 80% עד הסוף אמן אני רצון שאני נזכה ביחד ללמוד 100 עד 100 דגים חגבים אל תעוני שחיתה להסיפתן היא המתרת אותן אתה שמעת איך איך אומרים בשיר גם חגבים

לא יודע בנים מה זה גם חגבים לא ידעתם למה רגע חגבים צריך שחיטה חגבים זה פרקנה בבושת חגבים פרווה זה לא בשרים מי אמר לך זה בס חגבים איזה בשר מה פתאום זה עוף עוף שים אותם עם גבינה אתה יודע אומרים ב בנים כדגים שב למה בנים כדגים לא שלי בי תן תעשה נכון אבל תעשה אותם כמו טרנגולית למה דווקא בנים כדגים אלא הבנים אם הדגים כיוון שנולדו בסימני טהרה עם כל ימיהם בטהרה אבל הקתרנגול או היונה אפילו שהיא טהורה נמדר בסימני טהורה זה לא אומר

שכל ימי בטהרה למה יכול להיות נבילה או טריפה ותהיה אסורה אבל הדגים כיוון שסיפה זהו שחיטה טעם ולא תלוי בהם שחיטה ולא טרפות ולא בעיות לכן אני אומר לך הבנים כדגים שאין בהם כיוון שלומדו בסימני טהרה נשארים כל הזמן כל כל ימיהם הם בטהרה הבנת זה מי אמר הבבא מאיר אני רק עושה בניגון שלו אבל כן אני שומע אותו שומע אותו דגים חגבים אל התאוני שחיטה אותם אין צריכין שחיטה אלא ויסףמה חו בבידי חכמים מר מתניתין חיות בהוריתא אתה רואה מאיפה החיים שלהם לתורה והתפרשן מנ

מיד מסים תנטניתין דבית רבו קינוני ימיה אומר התלמידי חכמים נקראים תנינים גדרים בים התורה ונו בבשתה יעלו למשטה אינו מתי הבעלם דו מכלו התמרבה וירדו בדרת הים ובעוף השמיים מעניין מי זה האדם הזה דינו מרדין תני התנין הגדול נח בריח לקובל הבריח התיכון בתוך הקרן שזונ משנה בון מחלוקת ומקשנדל בלע לחפה והיהו תלמיד זער שלא הגיע לר מורה חייב מתעשים יצילנו ונון שווין דדה ויתבון מחלוקת קושיה מרון ואת והסופה ומוחה אהבה בסופה וידבר אדוני אל משה לאמור נשה כי תזריע וילדה זכר בן אלעזר פתח על

משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתי וספיב אל כנסת ישראל אמרה כמקדשך בעד מנין גלוה בן שרמינים בנה בגין בן שרמינים בנה שכבת עפרה וא שכבת בעפרה אחרה מסמרה שכבת במקום אחר טמא על משכביעינה דחיים בחלותה אני רוצה ללכת במשכבים ועלדה בכעשית שעבה נמשי פקלימנה בקשת ולא מסתים דלב אוחל נזדגה אלא כרתי ולא על נידה בני עמין אחרני נטיבנה וקל שמעיין אלא בנוי דכתיב השם עם כל אלוהים כאשר שמעת אתה ויחי ביצחק אמר על משכבי בלות אמר ישראל משכיל התרענק דב למחדלי חידו שלים למלכה ב

ישראל כמה צדיקים ירו ירת אסנתה קדישה כמה בכים שתקחה בעלמה באבא הבאז נכבר קניין למערתה דלות ואבוי מרבי יוסי ורבי יחיה רבי יוסי כתיב אשת חי בעלם אשת ח כנסת ישראל בעצמותם מבישה זה נוקש לי אינובז ל בעלמה שומע הוא לא יכול לסבור אותם בעולם כל הפרס הזה כמה דעת קוס בם כני קוסין וגובן דדע לברנש ולכן מזבלון אמר בבא אחי ודאי אשת חי ישראל גברתה מכמה חיילים כמה שעלמה תרת בעלה כמן תמר עתרת תפארת בכל דבזלה אמר בבא כל חדמילה בקנית ישראל עוד מחר איתך

עד הערב תבואו בערב השיעור אותך א גם שמה תפסוק תצא את אליעזר שש כמה חידושים אומר לי שאני רוצה מלא ב אתה הוא אדוני אלוהינו שקור אבותינו לפניך את כתור את הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סוגותם משה ככתוב אומר אדוני משה ק לך סבי זכה בתחסמים שנתמים זכה בת בבת יהיה אומר אדוני משה קח לך בבק בב בקדב איך היתה מועד שניך שמה קודש קודשים עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר עלות בין תמיד פניוכם רבנטומד אל כיצד 368 מנים היו בהשמות חמה מנה בכל יום

מה חסדתו בבוקר שלושה מנים שלושה מנים מתרים שמכניס כהן גדול ש בערב יום הכיפורים כדי לקיים מוסדקה מן הדקה 11 סמנים היו בה ואלו הן הסורי והסיפורן והחלן בינה והלבש 70 וקציע שקום משק שישה 16 מני שניהם עשה כלופה של שכמות שעבור וקנד מצבי עתיק מי נעשה מדבר אם נתן בבס מצ כה למה היא באה כדי לצמה הוא בא כדי שתעזל לו מרגליים פי שכל אם כניה רבן ש תניה תמ כפרה חדש מקור טוב שדבר אין אדם יכול לעמוד ונרח למה אין מערבין בדב פני שהתורה

אמרה מזמרת הארץ בכניכם ויאמר עליה עסוק חוזמכם מעדורים ומעד שניות לות בושקדים ויאמר עליה כפזות עסוקחו מסתכל מנחה מעד צור מעדבש כותנים ושקדים ויאמר עליהם ישראל כז משה חז שלושה כים מצושה כשדים כן אחד כתוב שלושה גים שדים אחד כתוב כן שש שק יוצא מן עולם בעכבות אחת שני הקנים ממנה וכתח שני כפתורה כב אדוני אדוני להושיעני אני השאלה אם הגעתי לשם נוח שלוש פעמים כן כן מה שלושה סתם נורא אדוני להושיענו לנגן כל הדע זהח גם ראה שראה אדוני משה כן עשה אתם ויאמר משה

לוקח אתה תן עליה איש כ ועלה זבע תן עליה אש ועל מזבע ושים כתר לך אלה חפר כיצב לפני אדנג ויקח כאשר דיבר משהו גחנגב בעם לא יתן את הקדוש כפר עליכפר עליעמוד בן המתים עצפה משהח מגפה צרה ויאמר משה אל אהרון קח את המחתה ותליה אשפך רה אל העדה וכפר על כס קצת מלפני אד חק אהרון כשר משה יחם ויתן את הקדוש בנעמוד בן המתים ובין החיים מגפה שגפה נעצר ויאמר משה אל אהרון כתה כפרה עליהם כצפח כאשר דיבר משהו גם חגש בעם ויקח חת

ויתן את ויתן את הכון יכפר על וימוד בנצים בי צמגפה ש משח מגפה נעצרה ואני אשר עוזך לבוק חסך כת מסג ביום צרליצ ביום לא כי חסך לבוקר אוזך השיר ואני ואני אשיר עוזך בוזך השיר ואני אשר עוזר לב כי חסדך לבוק עוזך אשר בן גינות אלוהים פך דוך עמים אלוהים כימים אלוהים ארץ ויעמוד ויעמוד פנחס ויתפלל ותעצר המגפה והמנו אלוהנו עלינו עלינו בסתר עליון בצד כילך מפה מירה מפחד לילה גש רק בעיניך תבעונך לא תאונה לך רע ונגע לא יקבע עונך כי מלאכת אשת חיים

צחה גמלתו בנו לילה תיתן תחיטוב זחרה לא בלילה ידי שנך בכישו פרסע שירה לבת משך כיכל שנים עבדים עשתה לה שרגמה בשערים בעלה צדיין עשתה תמכור הגז פה חוכמה עשו חנועשה צבענו המלך בכגד לעמנו שמ צעקתנו יודע מוריס רצו לפניך קטורת הפחד צרת גופנו מוקים מעוונים רפואה שלמה השם כוח שם המלאך המשחית מהר מהר מהר שבחנו הקדושים כל הקהל הקדושך זכון זכובה ישועה גדולה חיים טובים ונחת ושמחה וכלסלה גשמי ורחני כל אשר תפנו תזכירו תצליחו חיים טובים בעזרת השם אמן אמן וכן יהי רצון ונאמר אמן

כן היום הלימוד היה לנו נשמת מירי בת מנחם ורחל רוח השם תנחם נקודה של ידי רחל בת מירי וחנה בת רחל ‏Ja.